192
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
יתרו
א. השאלות המתעוררות על דברי חז"ל ורש"י בקשר ל"וישמע יתרו"
על הפסוק "וישמע יתרו כהן מדין..." שואלים חז"ל1: "מה שמועה שמע ובא?", וכתשובה על שאלה זו יש מספר דעות: דעה אחת אומרת "מלחמת עמלק שמע ובא", דעה שניה "מתן תורה שמע ובא", ודעה שלישית סוברת "קריעת ים סוף שמע ובא".
ידועה2 השאלה הנשאלת על כך: מדוע שואלים חז"ל "מה שמועה שמע" ומחפשים תשובה לכך, והלא בהמשך הפסוק עצמו נאמר שהוא שמע "את כל אשר עשה3 אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"4?
יתר על כן: דברי חז"ל, שיתרו שמע על "מלחמת עמלק" או על "מתן תורה" וכו', אינם מובנים, לכאורה, לאור הנאמר שהוא שמע "את כל אשר עשה... כי הוציא...".
במיוחד קשה להבין את דברי רש"י, המפרש (בעיקר) לפי פשוטו של מקרא, ואילו כאן – (א) הוא שואל בפירושו על פסוק זה את אותה השאלה (ב) בתשובתו הוא מצרף שתי דעות (מתוך השלוש הקיימות) "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק".
הכרח איפוא לומר, שחז"ל ורש"י באים להבהיר בשאלתם ובתשובותיהם קושי מסויים בתוכן הפסוק, שאיננו מוסבר על־ידי המשך הפסוק "את כל אשר עשה וגו'", והוא דורש הסבר. לפי זה עלינו להבין: מה אינו מובן כאן בפשטם של הפסוקים5?
כמו־כן יש להבין: השם יתרו (אחד משבעת השמות6) נתווסף לו בזמן שהתגייר – "כשנתגייר וקיים המצוות הוסיפו לו אות אחת על שמו"7 – ואם כך, כיצד מכנה אותו התורה כאן בשם זה ("וישמע יתרו") בעוד שמדובר כאן על הזמן שבו הוא היה עדיין "כהן מדין" – לפני התגיירותו8?
הערות
- 1. מכילתא כאן. זבחים קטז, א. ירושלמי מגילה פ"א הי"א. וראה לקמן הערה 75 השינוי' בלשונם.
- 2. ראה מפרשי רש"י ריש פרשתנו. חדא"ג מהרש"א זבחים שם. כלי יקר כאן. ועוד.
- 3. ובפרש"י: בירידת המן ובבאר ובעמלק.
- 4. ובפרש"י: זו גדולה על כולם.
- 5. הכרחו של רש"י – ע"ד הפשט – לפרששדוקא ב' ענינים אלה "שמע ובא" – ראה לקו"ש חי"א ע' 77 הערה 32. וראה לקמן בפנים סט"ז ובהערה 75.
- 6. מכילתא ופרש"י כאן. ופרש"י שמות ד, יח. שמו"ר פכ"ז, ח. תנחומא כאן ד.
- 7. פרש"י כאן. עד"ז בשמו"ר שם (לפי' הא'). ובמכילתא כאן: שייתר במע"ט.
- 8. ודוחק לומר, כמו שכ' אחדים מהמפרשים (ראה רע"ב, וט"ז כאן – לענין שם יתר) שהתורה קראו ע"ש העתיד וכמו בשם הנהר השלישי גו' קדמת אשור (בראשית ב, יד ובפרש"י), כי (ע"ד הפשט עכ"פ) זהו שייך לומר כשאין שם אחר, אבל יתרו הרי הי' לו ז' שמות כו'. ועד"ז צ"ל בהכ' שמות ג, א. ד, יח. וראה מפרשי רש"י כאן. ואכ"מ.
רש"י על שמות ד׳:י״ח - הטקסט מספריא
וישב אל יתר חתנו. לִטֹּל רְשׁוּת, שֶׁהֲרֵי נִשְׁבַּע לוֹ (נדרים ס"ה). וְז' שֵׁמוֹת הָיוּ לוֹ, רְעוּאֵל, יֶתֶר, יִתְרוֹ, קֵינִי, חוֹבָב, חֶבֶר, פּוּטִיאֵל:
וישב אל יתר חתנו AND HE RETURNED TO JETHRO HIS FATHER-IN-LAW, to obtain his permission to go to Egypt, for he had sworn to him that he would not leave Midian except by his permission (Nedarim 65a). He is here called יתר and he had seven names: Reuel, Jether, Jethro, Keni, Hobab, Cheber and Putiel (cf. Mekhilta)
שמות רבה כ״ז:ח׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ, שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, יֶתֶר, כְּשֶׁהָיָה עוֹבֵד כּוֹכָבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ד, יח): וַיָּשָׁב אֶל יֶתֶר חֹתְנוֹ, וּמִשֶּׁנִּתְגַיֵּר הוֹסִיף לוֹ אוֹת אַחַת כְּשֵׁם שֶׁעָשָׂה לְאַבְרָהָם וְנִקְרָא יִתְרוֹ. דָּבָר אַחֵר, יִתְרוֹ, שֶׁיִּתֵּר פָּרָשָׁה אַחַת בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח, כא): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם. חֹבָב, שֶׁחִבֵּב אֶת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת (במדבר י, כט): וַיֹּאמֶר משֶׁה לְחֹבָב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

