ערב יום הכיפורים - להתלמידים שיחיו, לפני כל נדרי
43
ערב יום הכיפורים – להתלמידים שיחיו, לפני כל נדרי
בס"ד. ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו
ערב יום הכיפורים לפני כל נדרי, ה'תשל"ב.
"וידבר 329 גו' דבר גו' יברכך גו' יאר גו' ישא גו' ושמו גו' ואני אברכם" 330 .
השי"ת יברך את כל אחד מכם וכולכם ביחד 331 , שתהי' לכם הצלחה רבה ומופלגה 332 בלימוד התורה, הן בנגלה והן בחסידות, ושניהם כאחד יהלכון, והלימוד יהי' כהוראת חכמינו ז"ל 333 : לימוד מביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור 334 .
ויהי' זה מתוך בריאות הנכונה בגשמיות וברוחניות גם יחד, ובשמחה ובטוב לבב, וכמדובר לעיל 335 מתוך התעוררות תשובה אמיתית ושלימה שענינה אתדבקות רוחא ברוחא, כמבואר בארוכה באגרת התשובה 336 , ובאופן שלא יהיו שום העלמות והסתרים.
שתהיו חסידים יראי שמים ולומדים ונרות להאיר, כרצון וכנתינת כח רבותינו נשיאינו הקדושים, ו"לכבוש" את העולם בתורה 337 ,
ועל ידכם יהי' נקל יותר "לכבוש" את העולם לכל אחד ואחת מבנ"י בכל מקום שהם,
ולעשות דירה 338 לו ית' בתחתונים 339 , בשמחה וטוב לבב, עד
44
ביאת גואל צדק, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו. אמן כן יהי' רצון.
חתימה וגמר חתימה טובה בתוך כלל ישראל בטוב הנראה והנגלה.
______ l ______
הערות
- 329. הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א (באידית), ונדפס בלקו"ש חי"ד ע' 386 ואילך. במהדורא זו ניתוספו עוד איזה ציוני מ"מ ע"י המו"ל.
- 330. נשא ו, כב-כז.
- 331. להעיר מברכות מט, סע"ב. תניא שער היחוה"א (רפי"ב) ובכ"מ. ולהעיר ממדרז"ל עה"פ "ברך אותם" (ויחי מט, כח. וראה ב"ר פצ"ט, ד. תנחומא ויחי טז. הובא בפרש"י עה"פ).
- 332. שלא בערך. ו"כיון דאיפליג איפליג" (גיטין כח, א).
- 333. ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
- 334. כיון שהלימוד הוא בהצלחה כו'.
- 335. בברכה הכללית – לאחר תפלת מנחה (לעיל ע' 42).
- 336. פ"ט ואילך.
- 337. וכמדובר בזה מט"ו בשבט (ס"ב) ואילך (תו"מ חס"ג ע' 186 ואילך. וראה גם שם חס"ה ע' 190. וש"נ).
- 338. ששייך בעיקר לתורה, וכמרז"ל דעתה "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה" (ברכות ח, א). ועיין תניא פנ"א-נג. ספל"ז. ואין זה סותר להמבואר בכ"מ (וראה גם לקו"ש ח"ח ע' 352 ואילך. ח"ט ע' 348 הערה 11 (תו"מ חס"ה ע' 45 ואילך. ע' 168 הערה 103)) שענין הדירה שייך בעיקר למצוות – כי ענין ה"דירה" כלול משנים: (א) "לו ית'", (ב) "בתחתונים", ובענין הא' – העיקר תורה (כמובן מתניא שם וכו'); בענין הב' – העיקר מצוות, כמבואר בתניא פל"ז*. *) ראה לקו"ש חט"ז ע' 441 והערה 57 שם .
- 339. ראה תנחומא בחוקותי ג. נשא טז. ב"ר ספ"ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו. ובכ"מ.
בראשית רבה צ״ט:ד׳ - הטקסט מספריא
כָּל אֵלֶּה שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל שְׁנֵים עָשָׂר וגו' (בראשית מט, כח), כְּבָר כְּתִיב (בראשית מט, כח): וַיְבָרֶךְ אוֹתָם, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית מט, כח): אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם, אֶלָּא לְפִי שֶׁבֵּרְכָן יְהוּדָה בְּאַרְיֵה, דָּן בְּנָחָשׁ, נַפְתָּלִי בְּאַיָּלָה, בִּנְיָמִין בִּזְאֵב, חָזַר וּכְלָלָן כֻּלָּן כְּאֶחָד וַעֲשָׂאָן אֲרָיוֹת וַעֲשָׂאָן נְחָשִׁים. תֵּדַע שֶׁהוּא כֵּן (בראשית מט, יז): יְהִי דָן נָחָשׁ וְהוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ אַרְיֵה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דברים לג, כב): דָּן גּוּר אַרְיֵה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (שיר השירים ד, ז): כֻּלָּךְ יָפָה רַעְיָתִי וּמוּם אֵין בָּךְ.
מדרש תנחומא, ויחי ט״ז - הטקסט מספריא
וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וְגוֹ'. בֵּרַךְ אוֹתוֹ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בֵּרַךְ אֹתָם. לָמָּה, לְפִי שֶׁנָּתַן לִיהוּדָה גְּבוּרָתוֹ שֶׁל אֲרִי, וּלְיוֹסֵף גְּבוּרָתוֹ שֶׁל שׁוֹר, וּלְנַפְתָּלִי קַלּוּת אַיָּל, וּלְדָן נְשִׁיכָתוֹ שֶׁל נָחָשׁ, תֹּאמַר שֶׁזֶּה גָּדוֹל מִזֶּה, הֲרֵי כְּלָלָן כֻּלָּם בָּאַחֲרוֹנָה, אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם.
לְפִי שֶׁחִלֵּק לָהֶם אֶת הָאָרֶץ, וְנָתַן לִיהוּדָה אֶרֶץ שֶׁהִיא עוֹשָׂה שְׂעוֹרִים, וּלְבִנְיָמִין אֶרֶץ שֶׁהִיא עוֹשָׂה חִטִּים, אַף עַל פִּי כֵן כְּלָלָן אֵלּוּ בָאֵלּוּ, שֶׁיְּהוּ אוֹכְלִין אֵלּוּ מִשֶּׁל אֵלּוּ. הֱוֵי וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם. אֲלֵיהֶם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לָהֶם. וְזֹאת, עָתִיד נָבִיא לְבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּיּוֹצֵא בוֹ. בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַקְתִּי אָנִי, הוּא יַתְחִיל לְבָרֵךְ אֶתְכֶם. וְכֵן עָשָׂה מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה (דברים לג, א). אָמַר לָהֶם: אוֹמֵר אֲנִי לָכֶם, אֵימָתַי מַגִּיעוֹת לָכֶם הַבְּרָכוֹת הָאֵלּוּ, מִשָּׁעָה שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה וְגוֹ' (דברים ד, מד).
וְאַף בְּמַה שֶּׁחָתַם לָהֶם יַעֲקֹב, פָּתַח מֹשֶׁה. אָמַר מֹשֶׁה, מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן (תהלים קיט, ק). יִצְחָק כְּשֶׁבֵּרַךְ יַעֲקֹב, אָמַר לוֹ: וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ (בראשית כח, ג). בַּמֶּה חָתַם בְּסוֹף בִּרְכָתוֹ, בִּקְרִיאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךָ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ (בראשית כח, א). וְיַעֲקֹב בְּמַה שֶּׁפָּסַק אָבִיו, מִשָּׁם הִתְחִיל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וְחָתַן וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר. וּמֹשֶׁה כְּשֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, פָּתַח מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְזֹאת הַבְּרָכָה, וְחָתַם בְּאַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְאַף דָּוִד כְּשֶׁהִתְחִיל בְּשִׁירָה, פָּתַח בְּמָקוֹם שֶׁפָּסַק מֹשֶׁה, בְּאַשְׁרֵי הָאִישׁ (תהלים א, א). הֱוֵי, מִזְּקֵנִים אֶתְבּוֹנָן.
תניא, ליקוטי אמרים נ״א - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, לְתוֹסֶפֶת בֵּיאוּר לְשׁוֹן הַיַּנּוּקָא דִלְעֵיל, צָרִיךְ לְבָאֵר תְּחִלָּה, לְהָבִין קְצָת עִנְיַן הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה שֶׁהָיְתָה שׁוֹרָה בְּבֵית קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, וְכֵן כָּל מְקוֹם הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, מָה עִנְיָינוֹ? הֲלֹא ״מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ״, וְ״לֵית אֲתַר פָּנוּי מִינֵּיהּ״!
אַךְ הָעִנְיָן, כְּדִכְתִיב: ״וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלוֹהַּ״, שֶׁכְּמוֹ שֶׁנִּשְׁמַת הָאָדָם הִיא מְמַלְּאָה כָּל רַמַ״ח אֵבְרֵי הַגּוּף מֵרֹאשׁוֹ וְעַד רַגְלוֹ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן, עִיקַּר מִשְׁכָּנָהּ וְהַשְׁרָאָתָהּ הִיא בְּמוֹחוֹ, וּמֵהַמּוֹחַ מִתְפַּשֶּׁטֶת לְכָל הָאֵבָרִים, וְכָל אֵבֶר מְקַבֵּל מִמֶּנָּה חַיּוּת וְכֹחַ הָרָאוּי לוֹ לְפִי מִזְגוֹ וּתְכוּנָתוֹ, הָעַיִן לִרְאוֹת, וְהָאֹזֶן לִשְׁמוֹעַ, וְהַפֶּה לְדַבֵּר, וְהָרַגְלַיִם לַהֲלוֹךְ, כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ – שֶׁבַּמּוֹחַ מַרְגִּישׁ כָּל הַנִּפְעָל בְּרַמַ״ח אֵבָרִים וְכָל הַקּוֹרוֹת אוֹתָם.
וְהִנֵּה, אֵין שִׁינּוּי קַבָּלַת הַכֹּחוֹת וְהַחַיּוּת שֶׁבְּאֵבְרֵי הַגּוּף מִן הַנְּשָׁמָה מִצַּד עַצְמָהּ וּמַהוּתָהּ, שֶׁיִּהְיֶה מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ מִתְחַלֵּק לְרַמַ״ח חֲלָקִים שׁוֹנִים מִתְלַבְּשִׁים בְּרַמַ״ח מְקוֹמוֹת, כְּפִי צִיּוּר חֶלְקֵי מְקוֹמוֹת אֵבְרֵי הַגּוּף, – שֶׁלְּפִי זֶה נִמְצָא עַצְמוּתָהּ וּמַהוּתָהּ מְצוּיָּיר בְּצִיּוּר גַּשְׁמִי וּדְמוּת וְתַבְנִית כְּתַבְנִית הַגּוּף חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא כּוּלָּהּ עֶצֶם אֶחָד רוּחָנִי, פָּשׁוּט וּמוּפְשָׁט מִכָּל צִיּוּר גַּשְׁמִי וּמִבְּחִינַת וְגֶדֶר מָקוֹם וּמִדָּה וּגְבוּל גַּשְׁמִי מִצַּד מַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ, וְלֹא שַׁיָּיךְ בְּמַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ לוֹמַר שֶׁהִיא בַּמּוֹחִין שֶׁבָּרֹאשׁ יוֹתֵר מִבָּרַגְלַיִם, מֵאַחַר שֶׁמַּהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ אֵינוֹ בְּגֶדֶר וּבְחִינַת מָקוֹם וּגְבוּל גַּשְׁמִי, רַק שֶׁתַּרְיַ״ג מִינֵי כֹּחוֹת וְחַיּוּת כְּלוּלִים בָּהּ בְּמַהוּתָהּ וְעַצְמוּתָהּ, לָצֵאת אֶל הַפּוֹעַל וְהַגִּילּוּי מֵהַהֶעְלֵם, לְהַחֲיוֹת רַמַ״ח אֵבָרִין וְשַׁסַ״ה גִידִין שֶׁבַּגּוּף עַל יְדֵי הִתְלַבְּשׁוּתָם בַּנֶּפֶשׁ הַחִיּוּנִית, שֶׁיֵּשׁ לָהּ גַּם כֵּן רַמַ״ח וְשַׁסַ״ה כֹּחוֹת וְחַיּוּת הַלָּלוּ.
וְהִנֵּה, עַל הַמְשָׁכַת כָּל הַתַּרְיַ״ג מִינֵי כֹּחוֹת וְחַיּוּת מֵהֶעְלֵם הַנְּשָׁמָה אֶל הַגּוּף לְהַחֲיוֹתוֹ – עָלֶיהָ אָמְרוּ, שֶׁעִיקַּר מִשְׁכָּנָהּ וְהַשְׁרָאָתָהּ שֶׁל הַמְשָׁכָה זוֹ וְגִילּוּי זֶה – הוּא כּוּלּוֹ בַּמּוֹחִין שֶׁבָּרֹאשׁ, וְלָכֵן הֵם מְקַבְּלִים תְּחִלָּה הַכֹּחַ וְהַחַיּוּת הָרָאוּי לָהֶם לְפִי מִזְגָּם וּתְכוּנָתָם, שֶׁהֵן חָכְמָה־בִּינָה־דַּעַת וְכֹחַ הַמַּחֲשָׁבָה וְכָל הַשַּׁיָּיךְ לַמּוֹחִין. וְלֹא זוֹ בִּלְבָד, אֶלָּא גַּם כְּלָלוּת כָּל הַמְשָׁכוֹת הַחַיּוּת לִשְׁאָר הָאֵבָרִים, גַּם כֵּן כְּלוּלָה וּמְלוּבֶּשֶׁת בַּמּוֹחִין שֶׁבָּרֹאשׁ, וְשָׁם הוּא עִיקָּרָהּ וְשָׁרְשָׁהּ שֶׁל הַמְשָׁכָה זוֹ, בִּבְחִינַת גִּילּוּי הָאוֹר וְהַחַיּוּת שֶׁל כָּל הַנְּשָׁמָה כוּלָּהּ, וּמִשָּׁם מִתְפַּשֶּׁטֶת הֶאָרָה לִשְׁאָר כָּל הָאֵבָרִים, וּמְקַבֵּל כָּל אֶחָד כֹּחַ וְחַיוּת הָרָאוּי לוֹ כְּפִי מִזְגּוֹ וּתְכוּנָתוֹ: כֹּחַ הָרְאִיָּה מִתְגַּלֶּה בָּעַיִן, וְכֹחַ הַשְּׁמִיעָה בָּאוֹזֶן וְכוּ׳. וְכָל הַכֹּחוֹת מִתְפַּשְּׁטִים מֵהַמּוֹחַ כַּנּוֹדָע, כִּי שָׁם הוּא עִיקַּר מִשְׁכַּן הַנְּשָׁמָה כוּלָּהּ בִּבְחִינַת גִּילּוּי, שֶׁנִּגְלֵית שָׁם כְּלָלוּת הַחַיּוּת הַמִּתְפַּשֵּׁט מִמֶּנָּה. רַק כֹּחוֹתֶיהָ שֶׁל כְּלָלוּת הַחַיּוּת מְאִירִים וּמִתְפַּשְּׁטִים מִשָּׁם לְכָל אֵבְרֵי הַגּוּף, כְּדִמְיוֹן הָאוֹר הַמִּתְפַּשֵּׁט וּמֵאִיר מֵהַשֶּׁמֶשׁ לְחַדְרֵי חֲדָרִים. [וַאֲפִילוּ הַלֵּב – מְקַבֵּל מֵהַמּוֹחַ, וְלָכֵן הַמּוֹחַ שַׁלִּיט עָלָיו בְּתוֹלַדְתּוֹ, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל].
וְכָכָה מַמָּשׁ, עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל, אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין לְהַחֲיוֹתָם, וּבְכָל עוֹלָם יֵשׁ בְּרוּאִים לְאֵין קֵץ וְתַכְלִית, רִבּוֹא רְבָבוֹת מִינֵי מַדְרֵגוֹת מַלְאָכִים וּנְשָׁמוֹת כוּ׳, וְכֵן רִיבּוּי הָעוֹלָמוֹת אֵין לוֹ קֵץ וּגְבוּל, גָּבוֹהַּ עַל גָּבוֹהַּ כוּ׳.
וְהִנֵּה, מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ שֶׁל אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא שָׁוֶה בָּעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, כִּמְשַׁל הַנְּשָׁמָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתִּיקּוּנִים: ״דְּאִיהוּ סְתִימוּ דְכָל סְתִימִין״, פֵּירוּשׁ, דַּאֲפִילוּ בְּעָלְמִין סְתִימִין דִּלְעֵילָּא, הוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בְּתוֹכָם, כְּמוֹ שֶׁהוּא סָתוּם וְנֶעְלָם בַּתַּחְתּוֹנִים, כִּי ״לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵיהּ כְּלָל״, אֲפִילוּ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, וְנִמְצָא, כְּמוֹ שֶׁמָּצוּי שָׁם – כָּךְ נִמְצָא בַּתַּחְתּוֹנִים מַמָּשׁ.
וְהַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין עוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, הוּא מִצַּד הַמְשָׁכַת הַחַיּוּת אֲשֶׁר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמְשִׁיךְ וּמֵאִיר בִּבְחִינַת גִּילּוּי מֵהַהֶעְלֵם [שֶׁזֶּה אֶחָד מֵהַטְּעָמִים שֶׁהַהַשְׁפָּעָה וְהַמְשָׁכַת הַחַיּוּת מְכוּנָּה בְּשֵׁם ״אוֹר״ עַל דֶּרֶךְ מָשָׁל], לְהַחֲיוֹת הָעוֹלָמוֹת וְהַבְּרוּאִים שֶׁבָּהֶם, שֶׁהָעוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים מְקַבְּלִים בִּבְחִינַת גִּילּוּי קְצָת יוֹתֵר מֵהַתַּחְתּוֹנִים, וְכָל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּהֶם מְקַבְּלִים כָּל אֶחָד כְּפִי כֹּחוֹ וּתְכוּנָתוֹ, שֶׁהִיא תְּכוּנַת וּבְחִינַת הַמְשָׁכָה הַפְּרָטִית אֲשֶׁר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַמְשִׁיךְ וּמֵאִיר לוֹ.
וְהַתַּחְתּוֹנִים, אֲפִילוּ הָרוּחָנִיִּים, אֵינָם מְקַבְּלִים בִּבְחִינַת גִּילּוּי כָּל כָּךְ, רַק בִּלְבוּשִׁים רַבִּים אֲשֶׁר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַלְבִּישׁ בָּהֶם הַחַיּוּת וְהָאוֹר אֲשֶׁר מַמְשִׁיךְ וּמֵאִיר לָהֶם לְהַחֲיוֹתָם.
וְכָל כָּךְ עָצְמוּ וְגָבְרוּ הַלְּבוּשִׁים אֲשֶׁר אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא מַלְבִּישׁ וּמַסְתִּיר בָּהֶם הָאוֹר וְהַחַיּוּת, עַד אֲשֶׁר בָּרָא בוֹ עוֹלָם הַזֶּה הַחוּמְרִי וְהַגַּשְׁמִי מַמָּשׁ, וּמְהַוֵּוהוּ וּמְחַיֵּיהוּ בְּחַיּוּת וְאוֹר אֲשֶׁר מַמְשִׁיךְ וּמֵאִיר לוֹ, אוֹר הַמְלוּבָּשׁ וּמְכוּסֶּה וּמוּסְתָּר בְּתוֹךְ הַלְּבוּשִׁים הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים הַמַּעֲלִימִים וּמַסְתִּירִים הָאוֹר וְהַחַיּוּת, עַד שֶׁאֵין נִרְאֶה וְנִגְלֶה שׁוּם אוֹר וְחַיּוּת רַק דְּבָרִים חוּמְרִיִּים וְגַשְׁמִיִּים, וְנִרְאִים מֵתִים, אַךְ בְּתוֹכָם – יֵשׁ אוֹר וְחַיּוּת הַמְהַוֶּה אוֹתָם מֵאַיִן לְיֵשׁ תָּמִיד, שֶׁלֹּא יַחְזְרוּ לִהְיוֹת אַיִן וָאֶפֶס כְּשֶׁהָיוּ, וְאוֹר זֶה הוּא מֵאֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, רַק שֶׁנִּתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשִׁים רַבִּים, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּעֵץ חַיִּים, שֶׁאוֹר וְחַיּוּת כַּדּוּר הָאָרֶץ הַחוּמְרִי הַנִּרְאֶה לְעֵינֵי בָשָׂר, הוּא מִמַּלְכוּת דְּמַלְכוּת דַּעֲשִׂיָּה, וּבְתוֹכָהּ – מַלְכוּת דִּיצִירָה וְכוּ׳, עַד שֶׁבְּתוֹךְ כּוּלָּן – י׳ סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת הַמְיוּחָדוֹת בְּמַאֲצִילָן אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא:
מדרש תנחומא, בחוקתי ג׳ - הטקסט מספריא
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ (משלי א, כ). שָׁאַל רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אֶת רַבִּי יוֹנָתָן בַּר אֶלְעָזָר, שֶׁהָיָה עוֹמֵד בַּשּׁוּק. אָמַר לוֹ: שְׁנֵה לִי פֶּרֶק אֶחָד. אָמַר לוֹ: לֵךְ לְבֵית הַלִּמּוּד וַאֲנִי אֶשְׁנֶה לְךָ שָׁם. אָמַר לוֹ: רַבֵּנוּ, לֹא כָּךְ לִמַּדְתָּנוּ, חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה. אָמַר לֵיהּ יוֹדֵעַ אַתָּה לִקְרוֹת, וְאֵין אַתָּה יוֹדֵעַ לִשְׁנוֹת. מַהוּ חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בְּחוּצָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר לוֹ: הַמַּרְגָּלִית הֵיכָן נִמְכֶּרֶת הִיא, לֹא בַּחוּץ. אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת הֵיכָן הֵן נִמְכָּרוֹת, לֹא בַּמָּקוֹם הַיָּדוּעַ. אֵין מוֹלִיכִין אוֹתָן לְבַעֲלֵי יְרָקוֹת וּבְצָלִים וְשׁוּמִים, אֶלָּא בִּמְקוֹם סוֹחֲרִים, אֶלָּא לֹא בַּחוּץ. כָּךְ הַתּוֹרָה, בַּחוּץ הִיא נֶאֱמֶרֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: חָכְמוֹת בַּחוּץ תָּרֹנָּה בָּרְחוֹבוֹת. מַהוּ בָּרְחוֹבוֹת. בִּמְקוֹם שֶׁמַּרְחִיבִין וְהֵיכָן מַרְחִיבִין לָהּ. בְּבָתֵּי כְּנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר: בָּרְחוֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ. בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא (משלי א, כא), בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת הִיא קֹרְאָה. כֵּיצַד, מֵרֹאשָׁהּ שֶׁל תּוֹרָה, כַּמָּה אֻכְלוּסִין הִיא מְאַבֶּדֶת. דּוֹר הַמַּבּוּל, דּוֹר הַפְלָגָה, דּוֹר סְדוֹם. הֱוֵי, בְּרֹאשׁ הַתּוֹרָה הִיא קֹרְאָה. הֱוֵי, בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא. בָּרֹאשׁ, מָוֶת הִיא קֹרְאָה בָּאָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בְּיוֹם אָכְלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת (בראשית ב, יז). הֱוֵי, בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא. בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר (משלי א, כא). בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹשִׂין בָּתֵּי כְּנֵסִיּוֹת בְּגָבְהָהּ שֶׁל עִיר, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹּאמַר (שם). אִם אָמַרְתָּ בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, לֹא תֹּאמַר כְּבָר אָמַרְתִּי, אֶלָּא חֲזֹר וֶאֱמֹר. שֶׁכָּךְ כְּתִיב: אֲמָרֶיהָ תֹּאמַר. אָמַר רַבִּי אַבָּא, אוֹמֶרֶת הַטּוֹבָה, וְאוֹמֶרֶת הָרָעָה. אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וְנָתַתִּי גִּשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, זוֹ הַטּוֹבָה. וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ, וְנָתַתִּי שְׁמֵיכֶם כַּבַּרְזֶל, זוֹ הָרָעָה. דָּבָר אַחֵר, אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. מַה כְּתִיב שָׁם, וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם. אִם תְּקַיְּמוּ מִצְוֹתַי, מַנִּיחַ אֲנִי אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֵרֵד וְאֶשְׁכֹּן בֵּינֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות כט, מה). שֶׁעַל מְנָת כֵּן יָצְאוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁיַּעֲשׂוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְתִשְׁרֶה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְשָׁכְנִי בְתוֹכָם (שם פסוק מו). וְאִם יַעֲשׂוּ רְצוֹנִי, אֵין שְׁכִינָתִי זָזָה מִבֵּינֵיהוֹן. לָמָּה, אָמַר רַבִּי אַמִּי, נִתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּירָה לְמַעְלָה, שֶׁיְּהֵא לוֹ כָּךְ דִּירָה לְמַטָּה. שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר לָאָדָם הָרִאשׁוֹן, אִם זָכִיתָ, כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי מֶלֶךְ עַל הָעֶלְיוֹנִים, כָּךְ אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ מֶלֶךְ עַל הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם (בראשית ב, טו). אֵין לְשׁוֹן וַיִּקַּח אֶלָּא לְשׁוֹן עִלּוּי, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בֵּית פַּרְעֹה (שם יב, טו). וְכֵן הוּא אוֹמֵר, וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ (אסתר ב, ח). וְהוּא לֹא עָשָׂה כֵן, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁחָטָא, סִלֵּק שְׁכִינָתוֹ מִמֶּנּוּ. כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֹא יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁתַּעֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן וְאַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בֵּינֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ. וְכָךְ אָמַר לִשְׁלֹמֹה, הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה בּוֹנֶה וְגוֹ' (מ״א ו, יב), וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (שם פסוק יג). אִם שׁוֹב תְּשֻׁבוּן אַתֶּם וּבְנֵיכֶם מֵאַחֲרַי, וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה (שם ט, ו-ז). לָמָּה, שֶׁהֵן תְּנָאִין בֵּינִי לְבֵינֵיכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְגוֹ', וְאִם לֹא תִּשְׁמְעוּ לִי. מַה כְּתִיב שָׁם, וַהֲשִׁימוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם. מֶה עָשָׂה שְׁלֹמֹה. הִרְבָּה לוֹ נָשִׁים וְסוּסִים. וּכְתִיב: וַיְהִי לְעֵת זִקְנַת שְׁלֹמֹה נָשָׁיו הִטּוּ אֶת לְבָבוֹ (שם יא, ד). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי נָתַתִּי לְךָ אֶת הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹת אֶת מִצְוֹתֶיהָ, וְרָאִיתָ תְּנָאִים שֶׁהִתְנֵיתִי לְךָ בָּהּ. וּכְתִיב: לִשְׁלֹמֹה, אֱלֹהִים מִשְׁפָּטֶיךָ לְמֶלֶךְ תֵּן (תהלים עב, א). וּכְתִיב: יַעַן אֲשֶׁר הָיְתָה זֹאת עִמָּךְ וְלֹא שָׁמַרְתָּ בְּרִיתִי וְחֻקֹּתַי (מ״א יא, יא). וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה. כֵּן יִהְיֶה דְבָרִי אֲשֶׁר יֵצֵא מִפִּי לֹא יָשׁוּב אֵלַי רֵיקָם (ישעיה נה, יא). עָמַד מְנַשֶּׁה וְעָשָׂה אֶת הַצֶּלֶם וְהִכְנִיסוֹ לְבֵית קֹדֶשׁ הַקָּדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּשֶׂם אֶת פֶּסֶל הַסֶּמֶל אֲשֶׁר עָשָׂה בְּבֵית (דה״ב לג, ז). וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא אֶל יִרְמְיָהוּ וְאָמַר לוֹ: גַּם תַּנִּין חָלְצוּ שַׁד הֵנִיקוּ גּוּרֵיהֶן (איכה ד, ג). הַתַּנִּין הַזֶּה כְּשֶׁהוּא בָּא לִינֹק אֶת אִמּוֹ, הִיא רוֹאָה אוֹתוֹ מֵרָחוֹק וְחוֹלֶצֶת שָׁדֶיהָ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּינַק, וְלֹא יִרְאֶה שָׁדֶיהָ מְכֻסִּין שֶׁלֹּא יִינַק. וּבָנַי לֹא עָשׂוּ כֵן, אֶלָּא כְּשֶׁרָאוּ אוֹתִי נִכְנָס לַבַּיִת, בָּא מְנַשֶּׁה וְהִכְנִיס שָׁם אֶת הַצֶּלֶם, כְּדֵי לְהוֹצִיאֵנוּ מִשָּׁם. בִּתְחִלָּה עָשָׂה לוֹ פַּרְצוּף אֶחָד וְהֶעֱמִידוֹ לַמַּעֲרָב, כִּבְיָכוֹל, הָיְתָה הַשְּׁכִינָה הוֹלֶכֶת לְזָוִית אַחֶרֶת מָקוֹם שֶׁלֹּא נִרְאֶה הַפֶּסֶל. כְּשֶׁרָאָה מְנַשֶּׁה כָּךְ, עָשָׂה לוֹ אַרְבָּעָה פַּרְצוּפִין, שֶׁיִּרְאֶה הַשְּׁכִינָה וְיִסְתַּלֵּק, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס (ישעיה כח, כ). הֱוֵי אוֹמֵר, שֶׁאַף לֹא כְּתַנִּין חָלְצוּ שַׁד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מָה אֲנִי עוֹשֶׂה כָּאן, אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי (הושע ה, טו). אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֵין כְּתִיב אֶלָּא אֵלֵךְ אָשׁוּבָה. שֶׁאִלּוּ הָיָה כָּתוּב אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה, לֹא הָיְתָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תִּקְוָה. אֶלָּא אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף עַל פִּי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ, יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וַאֲנִי חוֹזֵר. לְכָךְ כְּתִיב: אֵלֵךְ אָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי עַד אֲשֶׁר יֶאְשְׁמוּ וּבִקְּשׁוּ פָנַי, בַּצַּר לָהֶם יְשַׁחֲרֻנְנִי (הושע ה, טו). וּמִתּוֹךְ צָרָה הַבָּאָה עֲלֵיהֶם, יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה וַאֲנִי חוֹזֵר וִיבַקְּשׁוּ פָנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה (דברים ד, ל), וְאַחֲרֵי כֵן אֲנִי מַחֲזִיר לָהֶם שְׁכִינָתִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם אֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, אֵין נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּשׁוּבָה וָנַחַת תִּוָּשֵׁעוּן (ישעיה ל, טו). רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, בֵּין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וּבֵין אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ הַקֵּץ, מִיָּד נִגְאָלִין, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה (שם ס, כב). רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אִם אֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה מֵעַצְמָן, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲמִיד עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ רַע שֶׁגְּזֵרוֹתָיו קָשׁוֹת כְּהָמָן וּמִשְׁתַּעְבֵּד בָּהֶן, וּמִתּוֹךְ כָּךְ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יָבוֹא כַנָּהָר צָר, רוּחַ ה' נֹסְסָה בוֹ (שם נט, יט). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל (שם פסוק כ).
במדבר רבה י״ג:ו׳ - הטקסט מספריא
בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, מַהוּ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִן הַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הָעוֹלָם נִתְאַוָּה לָדוּר עִם בְּרִיּוֹתָיו בַּתַּחְתּוֹנִים, רְאֵה הֵיאַךְ כְּתִיב בִּבְרִיַּת יוֹם רִאשׁוֹן (בראשית א, ה): וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד, יוֹם רִאשׁוֹן אֵינוֹ אוֹמֵר, אֶלָּא יוֹם אֶחָד, וּכְשֵׁם שֶׁאָמַר יוֹם אֶחָד יֹאמַר יוֹם שְׁנָיִם יוֹם שְׁלשָׁה, אֶלָּא לָמָּה אָמַר יוֹם אֶחָד, שֶׁעַד שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה יְחִידִי בְּעוֹלָמוֹ נִתְאַוָּה לָדוּר עִם בְּרִיּוֹתָיו בַּתַּחְתּוֹנִים, לֹא עָשָׂה כֵן אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְהִשְּׁרָה בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁכִינָתוֹ וּבָאוּ הַנְּשִׂיאִים לְהַקְרִיב, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִכָּתֵב שֶׁבְּיוֹם זֶה נִבְרָא הָעוֹלָם. דָּבָר אַחֵר בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, בַּיּוֹם שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן, אֶלָּא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מַהוּ הָרִאשׁוֹן, לִבְרִיאַת עוֹלָם, מְלַמֵּד שֶׁאֶחָד בְּשַׁבָּת הָיָה, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר עֶשֶׂר עֲטָרוֹת נָטַל אוֹתוֹ הַיּוֹם, רִאשׁוֹן לִבְרִיאַת עוֹלָם, רִאשׁוֹן לַכְּהֻנָּה, רִאשׁוֹן לַנְּשִׂיאוּת, רִאשׁוֹן לַשְּׁכִינָה, דִּכְתִיב (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. רִאשׁוֹן לַעֲבוֹדָה, רִאשׁוֹן לְבִרְכַּת כֹּהֲנִים, רִאשׁוֹן לְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן לְאִסּוּר בָּמָה, רִאשׁוֹן לַאֲכִילַת קֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן לִירִידַת הָאֵשׁ, דִּכְתִיב (ויקרא ט, כד): וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ וגו':
תניא, ליקוטי אמרים ל״ו - הטקסט מספריא
וְהִנֵּה, מוּדַעַת זֹאת מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁתַּכְלִית בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה הוּא – שֶׁנִּתְאַוָּה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים.
וְהִנֵּה, לֹא שַׁיָּיךְ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ בְּחִינַת מַעְלָה וּמַטָּה, כִּי הוּא יִתְבָּרֵךְ מְמַלֵּא כָּל עָלְמִין בְּשָׁוֶה.
אֶלָּא בֵּיאוּר הָעִנְיָן, כִּי קוֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הוּא לְבַדּוֹ יִתְבָּרֵךְ יָחִיד וּמְיוּחָד, וּמְמַלֵּא כָּל הַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁבָּרָא בּוֹ הָעוֹלָם, וְגַם עַתָּה כֵּן הוּא לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ. רַק שֶׁהַשִּׁינּוּי הוּא אֶל הַמְקַבְּלִים חַיּוּתוֹ וְאוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, שֶׁמְּקַבְּלִים עַל יְדֵי לְבוּשִׁים רַבִּים הַמְכַסִּים וּמַסְתִּירִים אוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ, כְּדִכְתִיב: ״כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי״, וְכִדְפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁאֲפִילוּ מַלְאָכִים הַנִּקְרָאִים ״חַיּוֹת״ אֵין רוֹאִין כוּ׳.
וְזֶהוּ עִנְיַן הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה, עַל יְדֵי רִיבּוּי הַלְּבוּשִׁים הַמַּסְתִּירִים הָאוֹר וְהַחַיּוּת שֶׁמִּמֶּנּוּ יִתְבָּרֵךְ, עַד שֶׁנִּבְרָא עוֹלָם הַזֶּה הַגַּשְׁמִי וְהַחוּמְרִי מַמָּשׁ, וְהוּא הַתַּחְתּוֹן בַּמַּדְרֵגָה, שֶׁאֵין תַּחְתּוֹן לְמַטָּה מִמֶּנּוּ בְּעִנְיַן הֶסְתֵּר אוֹרוֹ יִתְבָּרֵךְ וְחֹשֶׁךְ כָּפוּל וּמְכוּפָּל, עַד שֶׁהוּא מָלֵא קְלִיפּוֹת וְסִטְרָא אָחֳרָא, שֶׁהֵן נֶגֶד ה׳ מַמָּשׁ, לוֹמַר: ״אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד״.
וְהִנֵּה, תַּכְלִית הִשְׁתַּלְשְׁלוּת הָעוֹלָמוֹת וִירִידָתָם מִמַּדְרֵגָה לְמַדְרֵגָה – אֵינוֹ בִּשְׁבִיל עוֹלָמוֹת הָעֶלְיוֹנִים, הוֹאִיל וְלָהֶם יְרִידָה מֵאוֹר פָּנָיו יִתְבָּרֵךְ, אֶלָּא הַתַּכְלִית הוּא עוֹלָם הַזֶּה הַתַּחְתּוֹן, שֶׁכָּךְ עָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ, לִהְיוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרֵךְ, כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אָחֳרָא וְאִתְהַפֵּךְ חֲשׁוֹכָא לִנְהוֹרָא – שֶׁיָּאִיר אוֹר ה׳ אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא בִּמְקוֹם הַחֹשֶׁךְ וְהַסִּטְרָא אָחֳרָא שֶׁל כָּל עוֹלָם הַזֶּה כּוּלּוֹ, בְּיֶתֶר שְׂאֵת וְיֶתֶר עֹז וְיִתְרוֹן אוֹר מִן הַחֹשֶׁךְ, מֵהֶאָרָתוֹ בְּעוֹלָמוֹת עֶלְיוֹנִים, שֶׁמֵּאִיר שָׁם עַל יְדֵי לְבוּשִׁים וְהֶסְתֵּר פָּנִים, הַמַּסְתִּירִים וּמַעֲלִימִים אוֹר־אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא שֶׁלֹּא יִבָּטְלוּ בִּמְצִיאוּת.
וְלָזֶה נָתַן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְיִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנִּקְרֵאת עוֹז וְכֹחַ, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה, שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן כֹּחַ בַּצַּדִּיקִים לְקַבֵּל שְׂכָרָם לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁלֹּא יִתְבַּטְּלוּ בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ בְּאוֹר ה׳ הַנִּגְלֶה לֶעָתִיד בְּלִי שׁוּם לְבוּשׁ, כְּדִכְתִיב: ״וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ [פֵּירוּשׁ, שֶׁלֹּא יִתְכַּסֶּה מִמְּךָ בְּכָנָף וּלְבוּשׁ], וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״, וּכְתִיב: ״כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם וְגוֹ׳, כִּי ה׳ יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְגוֹ׳״.
וְנוֹדָע, שֶׁיְּמוֹת הַמָּשִׁיחַ, וּבִפְרָט כְּשֶׁיִּחְיוּ הַמֵּתִים, הֵם תַּכְלִית וּשְׁלֵימוּת בְּרִיאַת עוֹלָם הַזֶּה, שֶׁלְּכָךְ נִבְרָא מִתְּחִילָּתוֹ
הגהה
וְקַבָּלַת שָׂכָר ﬠִיקָּרוֹ בָּאֶלֶף הַשְּׁבִיﬠִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה מֵהָאֲרִ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה:
וְגַם כְּבָר הָיָה לְעוֹלָמִים מֵעֵין זֶה, בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה, כְּדִכְתִיב: ״אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ״ – ״הָרְאֵתָ״ מַמָּשׁ, בִּרְאִיָּה חוּשִׁיִּית, כְּדִכְתִיב: ״וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלוֹת״ – ״רוֹאִים אֶת הַנִּשְׁמָע״, וּפֵירְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: מִסְתַּכְּלִים לַמִּזְרָח וְשׁוֹמְעִין אֶת הַדִּבּוּר יוֹצֵא אָנֹכִי כוּ׳. וְכֵן לְאַרְבַּע רוּחוֹת וּלְמַעְלָה וּלְמַטָּה, וְכִדְפֵירְשׁוּ בַּתִּיקּוּנִים ״דְּלֵית אֲתַר דְּלָא מַלֵּיל מִינֵּיהּ עִמְּהוֹן כוּ׳״.
וְהַיְינוּ, מִפְּנֵי גִּילּוּי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, שֶׁהֵן כְּלָלוּת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא פְּנִימִית רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְחָכְמָתוֹ, וְאֵין שָׁם הֶסְתֵּר פָּנִים כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ תּוֹרַת חַיִּים״. וְלָכֵן הָיוּ בְּטֵלִים בִּמְצִיאוּת מַמָּשׁ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה ״שֶׁעַל כָּל דִּבּוּר פָּרְחָה נִשְׁמָתָן כוּ׳, אֶלָּא שֶׁהֶחֱזִירָהּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לָהֶן בְּטַל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ אֶת הַמֵּתִים״, וְהוּא טַל תּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא ״עוֹז״, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה – טַל תּוֹרָה מְחַיֵּיהוּ כוּ׳״.
רַק שֶׁאַחַר כָּךְ גָּרַם הַחֵטְא וְנִתְגַּשְּׁמוּ הֵם וְהָעוֹלָם, עַד עֵת קֵץ הַיָּמִין, שֶׁאָז יִזְדַּכֵּךְ גַּשְׁמִיּוּת הַגּוּף וְהָעוֹלָם, וְיוּכְלוּ לְקַבֵּל גִּילּוּי אוֹר ה׳, שֶׁיָּאִיר לְיִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת ״עוֹז״. וּמִיִּתְרוֹן הַהֶאָרָה לְיִשְׂרָאֵל – יַגִּיהַּ חשֶׁךְ הָאוּמּוֹת גַּם כֵּן, כְּדִכְתִיב: ״וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה׳״, וּכְתִיב: ״וְנִגְלָה כְּבוֹד ה׳, וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּיו וְגוֹ׳״, וּכְתִיב: ״לָבוֹא בְּנִקְרֹת הַצּוּרִים וּבִסְעִיפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה׳ וַהֲדַר גְּאוֹנוֹ וְגוֹ׳״, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמְרִים: ״וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עוּזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצֶךָ וְגוֹ׳״:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.
- אגרות קודש כרך כב ח'תקא גיטין כח, א
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז גטין כח, א
- לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה א גיטין כח, א
- לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז גיטין כח, א
- תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז מאותו ספר גיטין כח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י מאותו ספר גיטין כח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה מאותו ספר גיטין כח, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א מאותו ספר גיטין כח, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג מאותו ספר גיטין כח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו מאותו ספר גיטין כח, ב
- תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו כו' בינה יתירה גיטין כח, א
- תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל גיטין כח, א
- שו"ת סימן לד גיטין דף כ"ח
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן כח גיטין כח, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן לב גיטין כח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכט על מי מחללין שבת גיטין כח, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלד דיני דליקה בשבת גיטין כח, רע"א