י'כ
י'כ
ב"ה1, יו"ד כסלו
– יום גאולת 2 אדמו"ר האמצעי –
ה'תשל"א. ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת המכתב . . .
ובעמדנו ביום גאולת אדהאמ"צ – יה"ר שמיום זכאי זה ויום זכאי הסמוך לו, יום בשורה 3 – יט כסלו – גאולת אדמו"ר הזקן,
אשר אז הותחל עיקר ענין הפצת המעינות חוצה,
נזכה בקרוב ממש למיסמך גאולה לגאולה 4, לקיום היעוד 5 דכשיפוצו מעינותיך חוצה אתי מר, דא מלכא משיחא,
שהוא ילחום מלחמות ה' ויצליח וינצח כל האומות שסביביו ואח"כ יבנה בית המקדש במקומו ואח"כ יקבץ נדחי ישראל,
בגאולה האמיתית והשלימה דבני ישראל
ודשכינתא שבגלותא – ושבה עמהן כשהן נגאלין,
וכמש"נ6 ועלו מושיעים (משיח) בהר ציון לשפוט 7 גו' והייתה לה' המלוכה.
בברכת חג הגאולה,
מ. שניאורסאהן
נ.ב. ע"פ סיבה נתעכב המשלוח עד עתה – טו כסלו, מילוי 8 הלבנה, קיימא סיהרא בשלימותא 9 דחודש תליתאי דחדשי החורף,
ויה"ר שיהיו כל הדברים במילואם ושלימות האמיתית שלהם – הן בעבודת האדם בשלשת הסוגים דסור 10 11 מרע ועשה טוב בקש שלום, או ( כביאור חז"ל עה"פ פדה בשלום) עסק בתורה ובגמ"ח ותפלה,
הן בשכר העבודה ופעולתה – שבאתדל"ת אתדל"ע,
ועד לקיום ובקרוב בימינו ממש דההבטחה המשולשת: אלקים 12 יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה 13 וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
***
מצו"ב14 מההו"ל ימים אלו.
מאשר הנני קבלת המכתב מלפני זמן רב ביותר , וכן ר"ד מזכרונות ויה"ר שימלא בכפלים לתושי'.
***
ע"פ ההנהגה ע"ע – כדאי שהוא וכן בנו שי' התפילין והתפלה כנוסח חב"ד. גודל התפילין – כהוראת רב בסביבתו.
***
בכבוד15 ובברכה להגדיל תורה ולהאדירה – מן הקאה"ק16 (ראה חולין (סו, ב) – רמב"ם הל' ת"ת ספ"ב) – ומתוך הרחבה.
***
בברכת17 הצלחה רבה במבצע הכי נעלה הנ"ל ולהוספה בו כהנה18 וכהנה.
***
בברכה19 לת"ת מתוך מנוחה ובשמחה וט"ל.
***
מאשר20 הנני קבלת מכתבו והגלוי' ואח"כ חבורו אבטוביבליאוגראפי'21, ות"ח על שימת לבבו לשלחו לי.
בכבוד ובברכה לבשו"ט גם בעניניו הפרטים.
הערות
- 1. כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 419 ואילך, והושלמה ע"פ צילום האגרת.
- 2. גאולת . . תקפ"ז ראה גם "מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי" (קה"ת, תשנ"ח) במבוא. וש"נ.
- 3. יום בשורה ראה גם לקמן אגרת י'מד הערה ד"ה יום הבשורה. וש"נ.
- 4. דאכתי . . אנן מגילה יד, א. דכימי . . נפלאות : מיכה ז, טו.
- 5. נדפסה כו' ולאח"ז גם בכתר שם טוב בתחלתו.
- 6. וכמש"נ עובדי' א, כא.
- 7. י"ל שזהו ב' התקופות ראה גם שיחת ש"פ וישלח תשמ"ג (התועדויות תשמ"ג ח"א ע' 566 ואילך). אהפוך . . ולעבדו : צפני' ג, ט. ואכ"מ : ראה גם לקו"ש חכ"ג ע' 103 הערה 79. רשימת הצ"צ עה"פ : אוה"ת נ"ך כרך א ע' תקג. פדה בשלום נפשי : תהלים נה, יט. הצ"צ לתהלים נה, יט : אוה"ת לתהלים שם (יהל אור) ע' רד ואילך. מאגרת אדה"ז : אג"ק שלו ח"א אגרת לח. וש"נ.
- 8. מילוי הלבנה . . בשלימותא ראה גם שיחת ש"פ וישלח שנה זו (שיחות קודש תשל"א שם ח"א ע' 227 ואילך).
- 9. ויבוא יעקב שלם וישלח לג, יח.
- 10. דסור . . שלום תהלים לד, טו.
- 11. כי . . נשמרו תהלים לז, כח.
- 12. י"ל כנגד כו' ראה גם לעיל חכ"ו אגרת ט'תתצג בהערה (ד"ה ומתוך (בסופה)).
- 13. תהלים מזמור סט הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן אשתקד – ראה הנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
- 14. מצו"ב . . לתושי' קטעים אלו למו"ה יעקב לנדא. נדפסו ב"מקדש מלך" ח"ב ע' 273. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ו אגרת ט'תתפה, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת י'עח. י'רצט (ס"ע ש ואילך).
- 15. בכבוד . . הרחבה קטע זה ל"המשתתפים בכינוס תורה שהתקיים ביום הו"ר בישיבת תומכי תמימים אשר בכפר חב"ד". נדפסה ב"התקשרות" גליון מה ע' 13.
- 16. הקאה"ק = הקצה אל הקצה. וראה גם לעיל חכ"ו אגרת ט'תתעז, ובהנסמן בהערות שם.
- 17. בברכת . . וכהנה קטע זה ל"מארגני מבצע תפלין בירושלים עיה"ק תובב"א". נדפסה ב"התקשרות" גליון רטו ע' 14. ראה גם לעיל חכ"ו אגרת ט'תרלה, ובהנסמן בהערות שם. לקמן אגרת י'נג. י'צו. י'קיט. י'רסד. י'תנז.
- 18. כהנה וכהנה ראה סנהדרין כא, א.
- 19. בברכה . . וט"ל קטע זה למו"ה יוסף שמחה גינזבורג.
- 20. מאשר . . הפרטים קטעים אלו למו"ה צבי הירש גרשון הרכבי. נדפסו ב"מקדש מלך" ח"ג ס"ע רכה ואילך. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ד אגרת ט'תעד לקמן אגרת י'שעא (ע' שפג).
- 21. אבטוביבליאוגראפי' ירושלים, תש"ל. ובה רשימת כל פרסומיו בדפוס תר"צ-תש"ל. גאולת אדמו"ר האמצעי א' וישלח בשנת תקפ"ז. בארוכה ראה קונטרס בד קודש. שמיום זכאי בפרש"י ד"ה זכות (ערכין יא, ב) משמע דגם בנוגע לחודש כן הוא. יום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה. אז הותחל תורת שלום ע' 112 בסופו. למיסמך גאולה לגאולה ע"ד פרש"י במגלה (ו, סע"ב) גאולת "פורים (דאכתי עבדי אחשורש אנן) לפסח" (דכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות). לקיום היעוד באגרת הבעש"ט הידועה (נדפסה בס' בן פורת יוסף. ובכ"מ). ילחום . . ישראל ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א. כל האומות שסביביו כן הוא בדפוסי הרמב"ם שלא שלטה בהם יד הגוים. שבגלותא . . נגאלין זח"א קכ, ב. מגלה כט, א. מושיעים (משיח) רמב"ם הל' מלכים פי"א סה"א. וראה ג"כ פרש"י וישלח לג, יד. לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה י"ל שזהו ב' התקופות דמשיח: נצחון האומות במלחמה (ואח"כ) אהפוך אל עמים גו' לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו גו' (רמב"ם הל' מלכים ספי"א. – בתנ"ך שלפנינו לעבדו . אבל ראה ב"ר ס"פ וישב. ועוד. ואכ"מ. וראה ג"כ רשימת הצ"צ עה"פ). וכביאור אדהאמ"צ דלעת"ל א"צ למלחמה ואדרבא אז כתיב אז אהפוך אל עמים כו' וע"ז אמר דוד פדה בשלום נפשי כו' (שערי תשובה ח"א ד"ה פדה בשלום. וראה ברכות ח, רע"א. הצ"צ לתהלים נה, יט. דרושי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום). ולהעיר מאגרת אדה"ז הידועה ש"כשקריתי . . פדה בשלום נפשי יצאתי בשלום מה' שלום". מילוי הלבנה כלשון שמ"ר פט"ו, כו. בשלימותא זח"א (רכה, סע"ב). וי"ל דב"שלימותא" (שלימות) יש עוד פי' – יותר ממילוי (חסרון). וע"ד החילוק בין די מחסורו ולעשרו (כתובות סז, ב). ובדוגמת ב' הפי' בויבוא יעקב שלם – בשבת (לג, סע"ב) ובזח"א קעב, סע"ב. וי"א דמר אמר חדא כו' ולא פליגי. דחודש תליתאי ראה שבת (פח, א ובר' נסים גאון שם). דחדשי החורף שהם לעומת חדשי הקייץ (ל"ת להאריז"ל פ' ויצא. שם פ' בא בטעמי המצות). ושלימות . . בעבודת . . בשכר . . דההבטחה להעיר מד"ה וכל בניך תרפ"ט פ"ב בפי' השולמית. וסד"ה כל הנהנה תרפ"ט (בס' הקונטרסים ח"א [יז, א. שם כח, ב (סה"מ תרפ"ט ע' 72. ע' 102)]). דסור . . שלום ראה לקו"ת בלק ד"ה מה טובו [עג, א ואילך]. דסור . . המשולשת ראה זח"א דפרשתנו (קפט, א) עה"פ כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. ובהערות אאמו"ר שם דמשפט כנגד מל"ת (דינים) וחסידיו – מ"ע, לעולם נשמרו – תורה דמגינא ומצלא לעולם (סוטה כא, א) ובא בהמשך למש"נ לפניו (תהלים לז, כז) סו"מ וע"ט ושכון לעולם (לקוטי לוי יצחק – זח"א [ע' קנז]). כביאור חז"ל ברכות ח, רע"א. וראה פי' הרשב"א וחדא"ג שם – הובאו בצ"צ לתהלים הנ"ל. עיי"ש. ולהעיר מאור תורה להה"מ עה"פ ובגפן שלשה [אות נב (יח, ג-ד)]. אלקים . . בה תהלים מזמור סט בחותמו. וירשוה . . עבדיו . . ואוהבי י"ל כנגד ישראלים לויים כהנים (עם תליתאי), תורה (מורשה) תפלה (עבודה) גמ"ח (דפנימיותם – אהבה).
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
רש"י על בראשית ל״ג:י״ד - הטקסט מספריא
יעבר נא אדני. אַל נָא תַאֲרִיךְ יְמֵי הֲלִיכָתְךָ, עֲבֹר כְּפִי דַּרְכְּךָ וְאַף אִם תִּתְרַחֵק:
אתנהלה. אֶתְנַהֵל, הֵ"א יְתֵירָה, כְּמוֹ אֵרְדָה, אֶשְׁמְעָה:
לאטי. לְאַט שֶׁלִּי, לְשׁוֹן נַחַת, הַהוֹלְכִים לְאַט, לְאַט לִי לַנַּעַר (שמואל ב י"ח). לְאִטִּי הַלָּמֶ"ד מִן הַיְסוֹד, וְאֵינָהּ מְשַׁמֶּשֶׁת – אֶתְנַהֵל נַחַת שֶׁלִּי:
לרגל המלאכה. לְפִי צֹרֶךְ הֲלִיכַת רַגְלֵי הַמְּלָאכָה הַמֻּטֶּלֶת עָלַי לְהוֹלִיךְ:
ולרגל הילדים. לְפִי רַגְלֵיהֶם שֶׁהֵם יְכוֹלִים לֵילֵךְ:
עד אשר אבא אל אדני שעירה. הִרְחִיב לוֹ הַדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא הָיָה דַעְתּוֹ לָלֶכֶת אֶלָּא עַד סֻכּוֹת; אָמַר אִם דַּעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה, יַמְתִּין עַד בּוֹאִי אֶצְלוֹ, וְהוּא לֹא הָלַךְ; וְאֵימָתַי יֵלֵךְ? בִּימֵי הַמָּשִׁיחַ (בראשית רבה), שֶׁנֶּאֱמַר וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו (עובדיה א'); וּמִ"אַ יֵשׁ לְפָרָשָׁה זוֹ רַבִּים:
יעבר נא אדני LET MY LORD, I PRAY THEE, PASS — do not prolong the time of your journey: pass on at your usual speed even though you thereby get far away from me.
אתנהלה is the same as אתנהל I WILL LEAD ON. The ה at the end of the word is redundant as in (8:21) ארדה “I will go down”, and in (Psalms 85:9) אשמעה “I will hear”.
לאטי SLOWLY — the word means “my slowness", לאט having the meaning of ease, gentleness. Examples are: (Isaiah 8:6) “that go (לאט) softly”; (2 Samuel 18:6) “Deal (לאט) gently for my sake with the young man.” In לאטי the ל is a root-letter and not a prefix, so that the meaning is, “I will lead on at my slow rate”.
לרגל המלאכה ACCORDING TO THE PACE OF THE DROVE — according to the requirements made by the pace of the feet of the cattle which is incumbent on me to drive.
ולרגל הילדים AND ACCORDING TO THE PACE OF THE CHILDREN — according to the speed (רגל) which they are able to keep up.
עד אשר אבא אל אדני שעירה UNTIL I COME UNTO MY LORD UNTO SEIR — He mentioned a much longer journey, for he really intended to go only as far as Succoth (Avodah Zarah 25b). He said, “If he means to do me harm let him wait to do so until I reach his abode at Seir.” Therefore he did not go to Seir. But when will he go? In the days of the Messiah, as it is said (Obadiah 1:21) “And saviours shall go up on Mount Zion to judge the mount of Esau”. There are many Midrashic explanations of this section.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

