103
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שכורתים ברית ביניהם שלא תפסק אהבתם... שיראים שמא יבוטל הדבר ובטלה האהבה .. ועל ידי כריתות הברית תהיה אהבתם אהבה נצחית" – מובן, שאף במצב שבו ההתנהגות בפועל אינה כראוי, עד אשר "על פי הטעם והדעת היה צריך לפסוק האהבה, או לגרום איזה שנאה", כחטא המרגלים, נשארת האהבה בין כורתי הברית באותה עוצמה כבעת הברית, "לפי שבאו בברית והתקשרות כאילו נעשו לבשר אחד, וככל המשל הזה עשה לנו ה' אלקינו..."73.
יא. יש לראות את המהות האמיתית של היהודי
מכל האמור לעיל נלמדת ההוראה שעל כל יהודי, בכל מצב שהוא שרוי בו, ואפילו כאשר נדמה שהוא כמרגלים ר"ל, צריך להביט ולראות שבמהותו האמיתית הוא אחד מ"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא"74, כי הוא "נצר מטעי מעשה ידי להתפאר"75. ואז משתדלים לגלות את מציאותו בחיי היום יום שלו, וזה גורם לכך שכל הגויים רואים "כי אתה ה' בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ה'", "והכל בדרך חבה ולא הכירו בכך שנתקה אהבתך מהם עד הנה", ובמילא מסייעים כל הגויים לכל יהודי ולכל ישראל בכל הדרוש להם, עד אשר "והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך"76, אף בסיום תקופת הגלות, וזה מחיש את ביאת משיח צדקנו,
אשר יתקן "את77 העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר78 כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו79 שכם אחד".
(משיחת ש"פ שלח תש"מ,
מוצש"ק חו"ב תשל"ט)
הערות
- 73. וראה לקוטי לוי"צ אגרות־קודש ע' שנח ואילך, דכולל ביחד המרגלים במדרי' דור המדבר.
- 74. סנהדרין ר"פ חלק.
- 75. ישעי' ס, כא.
- 76. ישעי' מט, כג.
- 77. רמב"ם הלכות מלכים ספי"א.
- 78. צפני' ג, ט.
- 79. כן הוא בדפוסי הרמב"ם שראיתי, בב"ר ס"פ וישב, זח"א ס"פ נח. ובכ"מ. אבל בצפני' (ג, ט) – ובתרגום שם: בלא וא"ו, לעבדו. ולכאורה גם נפק"מ בתוכן. וראה אוה"ת עה"פ וש"נ. ואואפ"ל ששינו ל' הכתוב (כיון ששינוי קטן הוא) כדי להסביר הכוונה, וכמו שמצינו עד"ז גם בפרש"י עה"ת וכו'. – ויתרה מזו מצינו: עליו הכתוב אומר כו' ומי כתיב כו' אין כתיב כה"ג כו' (ב"ק פא, סע"ב). ועפ"ז יתורץ שינוי ל' הכתוב בכ"מ ברמב"ם ועוד. ועפ"ז יל"פ ג"כ כו"כ שינוים כאלו בירוש', מתחיל בתחלתו: הלילה למשמר והיום למלאכה – ובקרא (נחמי' ד, טז וכן הוא גם בבבלי כאן): "משמר" "מלאכה". ואולי לא בכולם אפשר לומר כן – וידועים שו"ת הגאונים בזה – ליק, תרכ"ז – הובאו במבוא לש"ס ירוש' הנדפסים לאחרונה. וראה יד מלאכי כללי החי"ת סי' רפג ע"ד שינוי נוסחאות בפוסקים, וקרוב לסופו שדרך הפסוקים לשמור הענינים לא המלות "ומי לנו גדול ממשה הלא הוא הרמב"ם כו' ואפ"ה מצאתי אליו בפ"י מהל' מת"ע ה"ג שכ' כו' אע"פ שאין פסוק זה בכל המקרא .. שנקט משמעות איזה פסוק אחר" ואכ"מ.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
מצוטט ב־4 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך כז ‹ י'כ לקו"ש חכ"ג ע' 103
לקוטי שיחות 3
- כרך לג ‹ חג השבועות ‹ שיחה ג ‹ 41 לקו"ש חכ"ג ע' 103
- כרך לב ‹ תזריע ‹ שיחה א ‹ 83 לקו"ש חכ"ג ע' 103
- כרך לה ‹ חיי שרה ‹ שיחה ג ‹ 98 לקו"ש חכ"ג ע' 103
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- אגרות קודש כרך כז י'תצא ב"ק פא, ב
- לקוטי שיחות כרך לח פינחס שיחה א מאותו ספר ב"ק פא, ב
- לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט מאותו ספר ב"ק פא, סע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים ז ב"ק פא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קנט באיזה כלי נוטלין לידים וכיצד יבאו המים לידיו טז ב"ק פא, ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם ב"ק פא, ב
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' הפקר (א) ב"ק פא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שיא דין מת בשבת ושאר טלטול מן הצד ב"ק פא, רע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכה נכרי שעשה מלאכה בעד ישראל ב"ק פא, רע"א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור הלכות ציצית[רנז] ב"ק פא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים ב"ק פא, ב