886
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
האלקות המסותרת בעולם (קריעת ים סוף בעולם), עד ש"ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר"39.
יא. ברוב השנים קביעותו של יו"ד שבט (יום ההילולא של כ"ק מו"ח אדמו"ר) הוא בפרשת בשלח. כל הענינים הרי הם בהשגחה פרטית. ואכן רואים, כי ההנהגה של הרבי בעל ההילולא וההוראות שנתן לחסידיו ומקושריו היו בסדר של – "ויסעו".
הרבי דרש: לא להבדל מהעולם, לא לעסוק בהרגשה של עבודת פרך, מתוך הכרח, לא להתמסר למאבק ולמלחמה בלבד, וגם לא לצאת ידי חובה בתפילה ובטחון בלבד, כי אם לעסוק במרץ ובחיות על מנת להאיר את העולם, לקרב אותו בצעד נוסף למתן תורה – עד לגילוי טעמי תורה, פנימיות התורה40, שיתגלו בשלימותן בביאת המשיח.
ולזה אפשר להגיע רק על ידי קריעת ים סוף – גילוי ההעלם שבנפשו. אם עשה פעם ופעמיים ועדיין אינו רואה שהצליח להאיר במשהו את העולם, עליו לדעת, שהחסרון הוא בו: הוא עדיין לא גילה את פנימיות נפשו, הוא עדיין לא ניצל את הכוחות הסמויים הניתנים לכל אדם כדי להאיר את עצמו ואת העולם.
יב. עניני הנשמה מתגלים באמצעות התורה. הכוחות הנעלמים שבנפש מתגלים על ידי הענינים הנעלמים שבתורה. לפיכך, בשנים האחרונות, כשעומדים כבר בסמיכות לביאת וגילוי המשיח וצריך להאיר ולגלות את ההעלם של כל העולם (קריעת ים סוף שבעולם), על ידי גילוי כוחות הנעלמים שבנפשו (קריעת ים סוף שבנפש), הוחל מלמעלה בגילוי נסתר דתורה, גם נסתר שבנגלה שבתורה, עד שבדורנו, על ידי הרבי בעל ההילולא, – נתגלו כמה הוראות וענינים בתורה שהיו כמוסים עד עתה (וכלשון המאמר ד"ה באתי לגני, שבשביל נצוח המלחמה מגלים אוצרות הכמוסים וחתומים מדור דור), ועל ידי כל זה מתגלה האוצר של יראת שמים41 שבנפש האדם, ובכח זה, מנצחים במלחמה, שההעלם וההסתר של הלעומת זה נבקע; ומתגלה הכח האלוקי שבבריאה, עד שוראו כל בשר (אפילו), בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
(משיחת יו"ד שבט תשכ"ב)
הערות
- 39. ישעי' מ, ה.
- 40. ראה פירש"י לשה"ש (א, ב).
- 41. ברכות לג, ב. וראה תורת חיים שמות (שכח, א) שגילוי בחי' אוצר של יר"ש הוא בשביל נצוח המלחמה. ונת' בהמשך דיום ההילולא – באתי לגני השי"ת.
רש"י על שיר השירים א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. זֶה הַשִּׁיר אוֹמֶרֶת בְּפִיהָ בְּגָלוּתָהּ וּבְאַלְמְנוּתָהּ: "מִי יִתֵּן וְיִשָּׁקֵנִי הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כְּמוֹ מֵאָז, לְפִי שֶׁיֵּשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנּוֹשְׁקִין עַל גַּב הַיָּד וְעַל הַכָּתֵף, אַךְ אֲנִי מִתְאַוָּה וְשׁוֹקֶקֶת לִהְיוֹתוֹ נוֹהֵג עִמִּי כַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, כְּחָתָן אֶל כַּלָּה, פֶּה אֶל פֶּה":
כִּי טוֹבִים. לִי דוֹדֶיךָ מִכָּל מִשְׁתֵּה יַיִן וּמִכָּל עֹנֶג וְשִׂמְחָה. וְלָשׁוֹן עִבְרִי הוּא לִהְיוֹת כָּל סְעֻדַּת עֹנֶג וְשִׂמְחָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "אֶל בֵּית מִשְׁתֵּה הַיַּיִן", "בַּשִּׁיר לֹא יִשְׁתּוּ יָיִן", "וְהָיָה כִנּוֹר וָנֶבֶל תֹּף וְחָלִיל וָיַיִן מִשְׁתֵּיהֶם". זֶהוּ בֵאוּר מַשְׁמָעוֹ. וְנֶאֱמַר דֻּגְמָא שֶׁלּוֹ עַל שֵׁם שֶׁנָּתַן לָהֶם תּוֹרָתוֹ וְדִבֵּר עִמָּהֶם פָּנִים אֶל פָּנִים. וְאוֹתָם דּוֹדִים עוֹדָם עֲרֵבִים עֲלֵיהֶם מִכָּל שַׁעֲשׁוּעַ. וּמֻבְטָחִים מֵאִתּוֹ לְהוֹפִיעַ עוֹד עֲלֵיהֶם לְבָאֵר לָהֶם סוֹד טְעָמֶיהָ וּמִסְתַּר צְפוּנוֹתֶיהָ, וּמְחַלִּים פָּנָיו לְקַיֵּם דְּבָרוֹ. וְזֶהוּ: "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ":
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.