54

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

המשך הפסוק60, הנאמר לאחר "להנחיל אוהבי יש" – "ואוצרותיהם אמלא", שבו מדובר על אוצרותיהם של הצדיקים בעולם הזה61: כיון שהקדוש־ברוך־הוא "אינו מקפח שכר כל בריה"62, מקבלת הנשמה שכר, בהיותה "בריה" של הקדוש־ברוך־הוא.

אך את המילים "ואוצרותיהם אמלא" אין מצטט רבי יהושע בן לוי במאמר עצמו – "עתיד הקדוש־ברוך־הוא להנחיל... ולמלא אוצרותיהם" – אלא רק בדרך אגב, בצטטו את הפסוק "להנחיל אוהבי יש", כי במאמר עצמו מדובר אודות השלימות העיקרית שתהיה לעתיד. ורק כדי לרמוז גם לשכר של הנשמה, כפשוטו, הבא כטפל ואינו תופס מקום לעומת היש המוחלט, הוא מצטט גם את סיום הפסוק "ואוצרותיהם אמלא".

יא. לעתיד לבוא – "להנחיל אוהבי יש"

ועוד יש לומר:

ידוע63, שלעתיד לבוא תיקבע הלכה כבית שמאי, אחד ההסברים שניתן לבאר זאת, לפי האמור לעיל, הוא:

בתקופתנו, כאשר האדם חש במציאות העצמית, נקבעת הלכה כבית הלל ואומרים לאדם שעבודתו מביאה גם כן לידי התעלותו. אך לעתיד לבוא, כאשר "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר"64, וישראל יתאחדו בפועל עם ה"יש המוחלט" וה"מציאות התמידית" – אז לא תתפוס מציאותו של האדם מקום כלל, וכל העבודה תתבסס על "להנחיל אוהבי יש":

ולכן, רבי יהושע בן לוי עצמו, המדבר על התקופה שלעתיד לבוא, ובסיום המשניות – כאשר נמצאים לאחר העבודה, במצב של שלימות הצדיק – אמר רק "עתיד הקדוש־ברוך־הוא להנחיל לכל צדיק וצדיק...".

הערות

  1. 60. דלכאורה 1) אינו שייך לכאן, 2) ויתירה מזה – זהו בסתירה להמאמר, דמפורש שיש יותר מהענין דש"י עולמות. ואדרבא: לולא דרש ריב"ל מובן ומוכרח סיום הכתוב, כי "להנחיל אוהבי יש" פירושו רק ש"יש אתי נחלה רבה" (רש"י ועוד עה"פ) שיכול להנחיל, ו"אוצרותיהם אמלא" שינחיל בפועל. ועיין זח"א בהקדמה (ו, א). אבל לפי' ריב"ל ש"להנחיל אוהבי יש" קאי על ש"י עולמות שעתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק, פשיטא שאין למלא אוצרות בש"י עולמות!
  2. 61. תוי"ט כאן (מרע"ב אבות פ"ה מי"ט). – וע"פ המבואר בפנים מתורצת התמי' מה מוסיף "ואוצרותיהם אמלא" בעוה"ז לגבי "להנחיל אוהבי יש" (ש"י עולמות). וראה עוד ביאור בההתועדות (ראה סה"ש תשמ"ט ח"ב ע' 733 ואילך), ש"ואוצרותיהם אמלא" הוא למעלה מ"להנחיל אוהבי יש" – כי קאי על אוצר של יר"ש, שאינו בידי שמים (ברכות לג, ב. וראה בחיי תבוא כח, נח), כ"א למעלה מבחי' "שמים" (לקו"ת במדבר טו, א־ב). וראה גם סד"ה אריב"ל (הנ"ל הערה 43). ועפ"ז מבאר שם ג"כ למה שכר זה לא נתפרש בהמשנה.
  3. 62. מכילתא (ורש"י) משפטים כב, ל. הובא בלקו"ת שם כח, ד.
  4. 63. מק"מ לזח"א יז, ב. לקו"ת ד"ה ויקח קרח ספ"ד.
  5. 64. ישעי' מ, ה. אך כיון שלימוד המשנה הוא בכל זאת בעולם הזה, הוא מצטט גם את סיום הפסוק "ואוצרותיהם אמלא",

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.