שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תשנז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
וואָס דאָס איז אויך דער ערשטער ענין פון תקיעת שופר – אַלס אַן אויסדרוק פון דער "קרוינונג" פון דעם באַשעפער און קעניג פון דער גאַנצער וועלט.
8 ואכ"מ : ראה גם לקו"ש ח"ד ע' 1146. חי"ד ע' 124.
זה היום . . ראשון : תפלת ר"ה (ר"ה כז, א).
די ערקלערונג : ראה בחיי בראשית א, יג. ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם כז, א. ד"ה זה היום תש"ד, תש"ט ועוד.
דער גאַנצער באַשאַף דערגענצט : ראה ב"ר (פי"א, ו): כל מה שנברא כו' צריכין עשי'.
מה רבו . . מה גדלו : תהלים קד, כד. שם צב, ו. וראה תו"א נו, ב.
איינע פון די הויפּט הוראות : עוד הוראות בזה – ראה מכתב דימי הסליחות דשנת תשי"ג, תשט"ו, תשכ"ד.
ווען מ'קוקט אויף איכות : להעיר מהענין דמצד האור כל מה שלמעלה יותר הוא בבחי' ריבוי יותר והיפכו מצד הכלים (ביום השמע"צ תרע"ג. וראה תו"ח ואוה"ת ר"פ ח"ש ובכ"מ).
אַ בעל חי האָט שכל : ראה ברכות סא, ב. ובכ"מ.
אמת'ע שלימות : ראה שיחת יט"כ דשנת פר"ת. ס' העיקרים מ"ג פ"א (בס' תורת שלום ע' 243).
האָט גערופן : זח"ג ס"פ אמור. וראה ג"כ פדר"א פי"א.
איז דער שיר : סוף מס' תמיד ובפיה"מ שם.
ווען אַ מענטש באַטראַכט : ראה הקדמת הרמב"ם לפיהמ"ש (קרוב לסופה): ד"ה דע כי הקדמונים חקרו.
אַ טייל : ראה רמב"ן בראשית ב, ג. חדא"ג מהרש"א לסנה' (לח, ב) ד"ה שעה.
ניט דער גוף : שיצירתו ארכה כמה שעות (סנה' שם).
עפר . . חיים : בראשית ב, ז.
חלק אלקה ממעל ממש : תניא רפ"ב. וראה איוב לא, ב.
איין מענטש קען : ראה משנה סנה' ספ"ד דמאדה"ר למדים כמה ענינים לכאו"א , ואדרבא – מדיוק הל' לפיכך כו' ללמדך – משמע דבשביל ללמדך – הי' כן.
דער ערשטער ענין : ר' סעדי' גאון הובא באבודרהם. – ומש"כ הרמב"ם בהל' תשובה (פ"ג ה"ד) תק"ש כו' רמז יש בו כלומר עורו ישנים כו' – הביא כענין שני. ופשוט שיש לחלק בין "ענין" ל"רמז". והרי ברמב"ם הובא זה בהל' תשובה ולא בהל' שופר. וראה בהל' שופר פ"א ה"ב. ובכל אופן – הרמב"ם חולק על הרס"ג, שהרי כתב בהל' תשובה (שם) דתק"ש גזה"כ הוא. ואכ"מ.
פאַראייניקונג פון אַלע חלקים : להעיר מתניא פל"ז.
כל פעול : בעולם העשי' (סי' האריז"ל).
אלקי ישראל : ואח"כ וע"י שישראל ממליכים אותו עליהם (ר"ה טז, סע"א) מלך ומלכותו בכל משלה (עיין תו"א ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תקעא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
איז דאָך התורה חסה על ממונם של ישראל - אויסגעבן אידישע געלט אַף לאָנג דיסטאַנס טעלפאָן סתם אַזוי.
4 התורה . . ישראל ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
כ"ה אדר, ה'תשמ"ז.
3 כ"ה אדר : בו נברא העולם לדעת ר' יהושע — ר"ה יא, רע"א. תוד"ה לתקופות — שם ח, א (ובנוגע לתקופות כן ההלכה — ר"ה יב, א). וראה תוד"ה כמאן — ר"ה כז, א. שער הכוונות להאריז"ל ענין ר"ה דרוש א'. פע"ח שער ר"ה פ"ד (בכמה דפוסים — פ"ו). וראה לקו"ש חט"ז ע' 4483 ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והוא הכנה מתאימה להעבודה דראש השנה, ש"מצות היום בשופר" , שעל ידי השופר פועלים שיהי' תמליכוני עליכם, כמרז"ל "תמליכוני עליכם.
46 ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א. רמב"ם הל' שופר פ"א ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז תזריע-מצורע תזריע-מצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
של רשע" ניכרת מעלתו של כל איש ישראל , שכ"כ חביב הוא לפני הקב"ה, עד שהתורה חסה לא רק עליו (על גופו ונפשו), אלא על כל דבר שלו, אפילו "ממונו הבזוי", דעם היות שזהו רק "דבר הרשות" (שאינו בשביל מצוה וקיום ציוויו של הקב"ה, רק להנאתו של איש זה), מ"מ, להיותו ממון של איש ישראל , הרי התורה חסה עליו וכמאמר "התורה חסה על ממונן של ישראל" (ואע"פ שחטא ישראל הוא).
26 ר"ה כז, א (וראה פרש"י שם). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כ"ה אדר, אור ליום ג' שהוכפל בו כי טוב
2 כ"ה אדר : בו נברא העולם לדעת ר' יהושע (ר"ה יא, רע"א) שבניסן נברא העולם — תוד"ה לתקופות — ר"ה ח, א (ובנוגע לתקופות כן ההלכה — ר"ה יב, א). וראה תוד"ה כמאן מצלינן — ר"ה כז, א. שער הכוונות להאריז"ל ענין ר"ה דרוש א'. פע"ח שער ר"ה פ"ד (בכמה דפוסים — פ"ו). וראה לקו"ש חט"ז שיחה לפ' החודש ס"ד (ע' 483 ואילך), ובהערות שם. ד"ה החודש ה'תשל"ט ס"ח (סה"מ מלוקט ח"ג ע' פו). ד"ה אשה כי תזריע ה'תשכ"ה ס"ו (שם ס"ע צד ואילך. ד"ה החודש ה'תשל"ח (שם ח"ד ע' קצג ואילך).
וראה בהערות למכתב מוצש"ק כ"ה אדר ה'תשמ"ב בתחלתו (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ו ואילך — ע' תשכב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
ובהדגשה יתירה ווען דער יום ראשון איז ערב ראש השנה, וואָס דעמולט איז "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" .
67 תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
על-אחת-כמה-וכמה כשמדובר בראש -השנה , הנקרא בעיקר בשם "ראש -השנה" ולא "תחילת השנה" , כאשר המשמעות היא שנוסף על היותו תחילת השנה הרי הוא גם, ובעיקר, ה"ראש" של השנה :
168 תחילת השנה : כמו שאומרים בתפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א) "זה היום תחלת מעשיך" . וראה המשך תרס"ו ע' טז. שם ע' כ. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
דערפאַר ווערט דער טאָג אָנגערופן "ראש השנה" (דער "קאָפּ" פון יאָר) — און ניט "תחילת השנה" — ווייל פּונקט ווי מיר זעען אין לעבן פון אַ מענטשן, אַז דער קאָפּ איז דער מקור וואָס פון אים ווערט פאַנאַנדערגעשפּרייט דער חיות הנפש אין גאַנצן קערפּער, פון "קאָפּ" צו יעדן אבר — אַזוי איז אויך "ראש השנה" דער "קאָפּ", דער מקור פון באַנייטן חיות אויפן גאַנצן יאָר, און פון ראש השנה ווערט דער חיות פאַנאַנדערגעטיילט צו יעדן טאָג פון יאָר.
325 און ניט "תחילת השנה" : כמו שאומרים בתפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א) "זה היום תחלת מעשיך" . וראה המשך תרס"ו ע' טז. שם ע' כ. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וע"ד שמבאר הבעש"ט את מאמר רז"ל, "התורה חסה על ממונן של ישראל" וכן יעקב חס על "פכים קטנים", שממון יהודי יקר מאד, משום שמצויים בו ניצוצות קדושה שעל האדם לבררם ולהעלותם לקדושה, ועל כן היה צריך להיות "ושאלה אשה משכנתה וגו'", כדי לברר ולהעלות הניצוצות שהיו מצויים בתוך "כלי כסף וכלי זהב ושמלות".
10 ר"ה כז, א וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
2 די ערקלערונג : בקצרה ובאופן אחר קצת -- ראה מכתב לר"ה תשי"ד, תשטיו *, אויך זערגענצט : בחדא"ג מהרש"א (ר"ה כז, א): כאילו לא נברא שום דבר קודם בריאת אדם. ועיין המשך זה היום דשנות תשיד, תש"ט. ברענגען אַלַע אנדערע: ראה ב"ר (פי"א, ו): כל מה שנברא כו' צריכין עשי. בלקו"ת נשא כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
2 די ערקלערונג : בקצרה ובאופן אחר קצת -- ראה מכתב לר"ה תשי"ד, תשטיו *, אויך זערגענצט : בחדא"ג מהרש"א (ר"ה כז, א): כאילו לא נברא שום דבר קודם בריאת אדם. ועיין המשך זה היום דשנות תשיד, תש"ט. ברענגען אַלַע אנדערע: ראה ב"ר (פי"א, ו): כל מה שנברא כו' צריכין עשי. בלקו"ת נשא כו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
4 זה היום , . ראשון : תפלת ר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
4 זה היום , . ראשון : תפלת ר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
לגבי המחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע, אם העולם נברא בתשרי או בניסן, מוסבר במספר מקומות (ויש גורסין כך ב"תוספות"), ששתי הדעות הן אמת:
53 ד"ה כמאן (ר"ה כז, א). ולפנינו הגי' להיפוך. וראה לקמן ע' 518 (ס"ד) ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ידוע ששתי הדעות – דעת רבי
19 תוד"ה כמאן מצלינן – ר"ה כז, א (וראה הערה הבאה). שער הכוונות ענין ר"ה דרוש א'. פע"ח שער ר"ה פ"ד (בכמה דפוסים – פ"ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ולכן חסה התורה על ממונם של ישראל , כדי שממון זה "יתברר" ויזדכך באופן המתאים לו.
69 ראה רמב"ם סוף הל' ערכין וחרמין (ר"ה כז, א. וש"נ). ולהעיר מכש"ט סי' רי"ח. צוואת הריב"ש סי' ק"ט. או"ת להה"מ קא, ד. וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 245.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אלא, זאת בהתאם להוראה ולמצות לא תעשה של בל תשחית והתורה חסה על ממונן של ישראל .
36 ר"ה כז, א. וש"נ, וראה כתר ש"ט סי' ריח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד נצבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
זהו היום הזה שקאי על היום דראש השנה (שנקרא "זה" כמו שנאמר זה היום תחלת מעשיך והוא למעלה מן בכ"ה באלול נברא העולם ..) ואז נהיית לעם כמו שנאמר למען הקים אותך היום להיות לו לעם שקאי על ראש השנה, ועיין בלקוטי תורה בדבור המתחיל אתם נצבים היום עיין שם.
31 בתפילת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
4 זה היוס תחלת מעשיך : תפלת מוסף דר"ה -- ר"ה כז, א. וראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא'ג מהרש'א שם. בחיי עה"פ בראשית א, ג. פסיקתא דר*כ פיסקא כג (בחודש השביעי). לקו"ת נצבים מז, ג. המשך תרסיו ע' כ. המשך ר"ה תרצ"ה בתחלתו (סה"מ קונטרסים ח"ב שיח, ב). דיה זה היום תש"ד. תש"ט. ועוד. '
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
3 זה היום . . ליום הראשון : תפלת מוסף דר"ה -- ר"ה כז, א. וראה דיה זה באוה"ת דרושים לר"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מטרת הגלות היא לא זו בלבד שהיהודי עצמו יצא ממנה שלם, אלא שהוא יהפוך גם את ענייני הגלות להיות לממונו, הפיכתם לקדושה.
65 שהתורה חסה על ממונן של ישראל (ר"ה כז, א. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן "מצות היום בשופר" , כי דוקא תקיעת השופר מבטאת את הענין של "תמליכוני", כנאמר בגמרא "אמרו לפני בראש השנה מלכיות ..
71 ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
5 מצות היום בשופר : ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א. רמב"ם הלי שופר פ"א היב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
2 .אַנהויב יאַר": ד,זה היום תחלת מעשיך" -- תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א. וראה המשך תרסיו ע' טז. שם ע' כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
4 זה היום תחילת מעשיך : תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי-שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענינו בעבודה – שבמשך כל השנה צריכה להיות ניכרת ("עס דאַרף זיך הערן") ההתעוררות שהיתה אצלו בראש השנה, ובפרט בהענין דקבלת עול, ענינו העיקרי של ר"ה – "מצות היום בשופר" , שענינו קבלת מלכותו ית', כמארז"ל "אמרו לפני בר"ה כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם כו' ובמה בשופר" , ובאופן ש"תהא אימתו עליך".
425 ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
[שהרי "התורה חסה על ממונן של ישראל" , אפילו על (פכים קטנים של ) כלי חרס, כמ"ש בנגעי בתים "וצוה הכהן ופינו את הבית בטרם יבוא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית", "על מה חסה תורה , אם על כלי שטף יטבילם ויטהרו, ואם על אוכלין ומשקין יאכלם בימי טומאתו, הא לא חסה התורה אלא על כלי חרס שאין להם טהרה במקוה".
987 ר"ה כז, א. וש"נ. וראה כש"ט סרי"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
איתא בלקו"ת ר"פ נצבים ש"פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה, ומרומז במלת היום ("אתם נצבים היום" ) דקאי על ר"ה, כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" .
1863 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ומהביאורים בזה – ש"תלמוד תורה" הוא ענין שלמעלה מהשתלשלות, ולכן ההוצאות דת"ת אינם בכלל הקיצבה דר"ה, ששייכת לסדר השתלשלות, כיון שר"ה הוא "יום תחלת מעשיך" , שבו נמשכים כל הענינים דסדר ההשתלשלות על כל השנה כולה.
284 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
והנה היום קאי על ראש השנה, כדאיתא בלקו"ת דהיום דא ראש השנה, זה היום תחלת מעשיך .
928 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
במחלוקת רבי אליעזר ור' יהושע אם בתשרי נברא העולם אובניסן נברא העולם , מבואר בכ"מ [וי"ג כך בתוספות], ששתי הדיעות אמת:
103 ד"ה כמאן (ר"ה כז, א). ולפנינו הגי' להיפוך. וראה לקו"ש חט"ז ע' 4-483 (ס"ד) ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
להבין מה שאומרים בראש השנה זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , שהרי איתא בפסיקתא שבכ"ה באלול נברא העולם , ור"ה הוא יום ו' לבריאה, יום שנברא בו אדם הראשון , וא"כ, איך אומרים בר"ה זה היום זכרון ליום ראשון , היינו ליום ראשון דששת ימי בראשית, מאחר שהיום דר"ה אינו יום ראשון אלא יום ששי לששת ימי בראשית.
2 ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ומבואר בזה, שהטעם שקבעו היום דר"ה בא' בתשרי דוקא הוא לפי ששלימות המעשה הוא בגמר המעשה דוקא, היינו, ביום ו' לבריאה, וזהו ג"כ אומרו זה היום תחלת מעשיך , היינו שהיום דר"ה הוא ההתחלה שבו הי' שלימות המעשה.
4 ראה חדא"ג מהרש"א ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
זה היום תחלת מעשיך .
1 תפלת מוסף דר"ה – ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
מבואר בחסידות, שר"ה שבחודש תשרי הוא ר"ה שמצד הבריאה , כדאיתא בגמרא "כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , כמאן כרבי אליעזר דאמר בתשרי נברא העולם" ; ואילו ר"ה שבחודש ניסן – "באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים", דקאי על "רגל שבו", דהיינו חג הפסח – הוא ר"ה שמצד התורה .
6 ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' כ"ו אלול, ג' דסליחות ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
איך יתכן שראש השנה, שהוא "זכרון ליום ראשון" וכו', יהי' קשור עם ענין הזמן, שהוא חסרון ?
4 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , וידועה הקושיא (כפי שמאריך בזה כ"ק מו"ח אדמו"ר בההמשך דראש השנה) דלכאורה הי' צ"ל הקביעות דראש השנה בכ"ה באלול, דהלא בכ"ה באלול נברא העולם , ור"ה הוא ביום ו' למע"ב, ולמה נקרא יום ו' דמע"ב בשם תחלת מעשיך .
1 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בראש השנה – "מצות היום בשופר" .
57 ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
והבחירה בעולם היתה בא' בתשרי (ר"ה), שאז אמר אדה"ר הוי' מלך גאות לבש, שזוהי כוונת הבריאה, והו"ע הבחירה בעולם , שזה הי' בא' בתשרי דוקא, ועז"נ זה היום תחלת מעשיך , לפי שזוהי כוונת הבריאה.
47 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ומובן, שאין הכוונה שמיום ההילולא צריכה להוולד דוקא מציאות כזו שעד אז לא היתה שייכת כלל לענינים אלו, כי אם, שמכאן ולהבא צריכה להיות עלי' שלא בערך לגבי כל עניני העבודה שלפנ"ז, עד שנחשבת כמו הולדה חדשה וולד חדש.וע"ד שמצינו שבכל ראש השנה מתחדשת בריאת העולם באופן של הולדה חדשה, כמו בפעם הראשונה, "זכרון ליום ראשון" .
12 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
ומזה מובן גם בנוגע להתחלת ולידת הבריאה בראש השנה, "זכרון ליום ראשון" – שישנם ענינים שמתחילים כבר ארבעים יום לפנ"ז.
310 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
והנה, עד"ז איתא ג"כ לענין ר"ה, דכתיב זה היום תחלת מעשיך זכרוןליום ראשון , והיינו שע"י התקיעות והתפלות נעשה תחלת מעשיך , לפי שמקודם לזה החיות הוא בסילוק, שזהו מש"נ מרשית השנה , מרשית חסר א', לפי שהחיות הוא בסילוק, ומקשה רבינו, דכיון שהחיות הוא בסילוק, מניין מקבלים העולמות חיותם.
42 בתפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם תוכן הענין ש"התורה חסה על ממונם של ישראל" , כמבואר בתורת החסידות תורת הבעש"ט והרב המגיד, ש"יש שם ניצוצין קדושים השייכים לשורש נשמתו, וכשהוא משתמש באותו הכלי .
18 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
והנה בראש השנה זה היום תחלת מעשיך אשר חוזר הדבר לקדמותו צריך להמשיך כנ"ל.
14 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכביאור הבעש"ט במאמר רז"ל "התורה חסה על ממונם של ישראל" , וכן יעקב חס על "פכים קטנים", שרכוש יהודי הוא יקר ביותר, כי בממונם של ישראל נמצאים ניצוצות קדושה שהיהודי צריך לבררם ולהעלותם לקדושה.
259 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
להבין ענין פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות שאומרים בר"ה, שהם פסוקים דתורה ונביאים וכתובים דוקא, דלכאורה, הלא זה היום ממילא תחלת מעשיך , ולמה צריכים להזכיר פסוקים.
2 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , דקאי על ראש השנה, יום ברוא אדם הראשון , ונקרא תחלת מעשיך (כל מעשיך ), והיינו, דעם היות שבכ"ה באלול נברא העולם , מ"מ, אינו נקרא תחלת מעשיך , לפי שעדיין לא נשלמה בו כוונת הבריאה, עד ליום ו' למעשה בראשית, יום ברוא אדה"ר, שבו נשלמה כוונת הבריאה, ולכן הוא תחלת כל מעשיך .
1 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , דקאי על ראש השנה, יום ברוא אדם הראשון , ונקרא תחלת מעשיך (כל מעשיך ), והיינו, דעם היות שבכ"ה באלול נברא העולם , מ"מ, אינו נקרא תחלת מעשיך , לפי שעדיין לא נשלמה בו כוונת הבריאה, עד ליום ו' למעשה בראשית, יום ברוא אדה"ר, שבו נשלמה כוונת הבריאה, ולכן הוא תחלת כל מעשיך .
4 ראה חדא"ג מהרש"א ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וענין זה נמשך עד לכח היותר תחתון, שזהו מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר שעיקר העבודה דר"ה הוא באמירת אותיות, והרי ענין אמירת האותיות הוא בדוגמת הענין דכלי, שם וכח , ויתירה מזה, מצות היום בשופר , שתק"ש הו"ע המעשה שלמטה מהדיבור, דאף שתק"ש היא חכמה ואינה מלאכה , מ"מ, הרי זה בחי' מעשה שלמטה גם מאמירת האותיות דפסוקי מלכיות זכרונות ושופרות.
59 משנה ר"ה כו, ב. גמרא שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ס"ד), וזהו גם ענינו של ר"ה שבו ממשיכים מבחי' רוממות העצמית להיות בגילוי עד למטה מטה, שזהו ענין מצות היום בשופר , שתק"ש הו"ע של מעשה שלמטה גם מאמירת האותיות שהו"ע של דיבור, להורות על המשכת רוממות העצמית בגילוי עד למטה מטה, כמ"ש והופע בהדר גאון עוזך כו', שהו"ע הגילוי.
124 משנה ר"ה כו, ב. גמרא שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
וזהו גם מ"ש " זה היום תחלת מעשיך" , "זה" דייקא [שזוהי מעלת ר"ה, יום ברוא אדה"ר, לגבי התחלת הבריאה בכ"ה אלול, שהוא בחי' "כה", "כדמותנו", כמבואר בלקו"ת ], שהוא לשון גילוי – באופן שכל
12 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כאשר ממונו אבד, הרי זה חסרון בו – הן ע"פ נגלה דתורה , כמובן מזה ש"התורה חסה על ממונם של ישראל" , ולכן ע"פ דין צריך לחוס על ממונו של ישראל , ועד שישנו לאו דאורייתא דבל תשחית ; ועאכו"כ ע"פ תורת הבעש"ט שכל דבר שנמצא ברשותו של יהודי הרי זה גופא הוכחה שניצוצות הקדושה שמחיים את הדבר שייכים לנשמתו, ולכן, כאשר ניצוצות אלו נאבדים רח"ל, אזי נאבדים רח"ל ניצוצות מנשמתו.
168 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
נצבים היום כולכם וגו' , ומבאר רבינו הזקן בלקוטי תורה ד"ה זה , שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה , ומרומז במלת היום , דקאי על ר"ה , כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , שכל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים במקורם הראשון עד לפני הוי', (וכפי שממשיך בכתוב) ראשיכם שבטיכם וגו' מחוטב עציך ועד שואב מימיך , פרט הכתוב עשר מדריגות, כי, כל ישראל הם קומה אחת שלימה , שנחלקת לעשר מדרגות, ובר"ה מתעלים כל המדרגות, אפילו מחוטב עציך עד שואב מימיך, שהם בחינות ומדרגות התחתונות.
607 ר"ה כז, א. תפלת מוסף דר"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
"הנה פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה, ומרומז במלת היום דקאי על ר"ה, כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , שכל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים במקורם הראשון ביום זה עד לפני הוי' כו'".
1165 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
כמו שאומרים זה היום תחלת מעשיך , שבכל ר"ה מתהוים כל העולמות מחדש כמו שהי' בפעם הראשונה.
23 בתפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, טו, טז, יז
"להבין ענין מלכיות זכרונות ושופרות שהוסדו בדברי פסוקים דתורה ונביאים וכתובים דוקא, והלא זה היום ממילא תחילת מעשיך , ולמה צריכים להזכיר פסוקים כו'".
502 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מצד חשבון שע"פ השכל, הרי כיון שהממון שהרויח בפרנסתו הוא שלו (מלבד המעשר, שבזה יש שקו"ט אם הוא בגדר ממון בעלים ), ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט בביאור מארז"ל "התורה חסה על ממונם של ישראל" , שזהו בגלל שבכל דבר יש ניצוץ קדושה כו', כך, שגם ניצוצות הקדושה שבממון זה שייכים ונוגעים אליו – בודאי יכול להשתמש בו לצרכיו;
416 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
דהנה, שמיני עצרת הוא ההמשך דראש השנה, זה היום תחלת מעשיך , אלא שבר"ה הוא תחלת ההמשכה בלבד, שזהו היום הרת עולם , מלשון הריון , ושמיני עצרת שהו"ע הקליטה, הוא בדוגמת גמר מציאות הולד בשלימות, ולכן מזכירים אז גבורות גשמים, ואומרים משיב הרוח ומוריד הגשם.
207 תפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וזהו גם כללות העבודה דתק"ש בר"ה, שהו"ע מיתוק הגבורות דיצחק , דכיון שבר"ה נמשך חידוש השפעת החיות על כל סדר השתלשלות, כמ"ש זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , לכן צ"ל מיתוק הגבורות דיצחק דוקא, שעי"ז נמשכת ההשפעה בריבוי אור וחיות יותר מאשר ההשפעה שמבחי' החסדים, כמבואר בדרושי ר"ה שבסידור , וכפי שמסיים שם שזהו שאנו מוצאים שעיקר ומקור כל הברכות לעולם המשיך יצחק דוקא, שזוהי הברכה ויתן לך האלקים גו', שהיא מבחי' גבורה דעתיק.
296 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
"הנה פרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה, ומרומז במלת היום , דקאי על ר"ה, כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , שכל ניצוצי נשמות נצבים ומתעלים במקורם הראשון ביום זה עד לפני הוי' ..
1619 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
בהקדם ביאור כללות ענין ראש השנה, שעז"נ זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , והיינו, שבכל ר"ה חוזרין כל הדברים לקדמותן , וצריך לפעול ההמשכה מעיקרא, דכשם שבתחלת מעשיך (תחלת הבריאה) שהיתה המשכה חדשה ממש, כן הוא גם בהזכרון ליום ראשון שבכל ר"ה, שצריך לעורר מחדש המשכת כל הענינים כו'.
6 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
קחו עמכם דברים, שענין זה קשור עם ר"ה, שאז הוא בנין עולם הדיבור (כמבואר בקבלה וחסידות ), וכן הוא גם בפשטות, שהרי ר"ה הוא זכרון ליום ראשון , כדי ליתן חיזוק למעשה בראשית הקשורים עם ענין הדיבור, שהרי בריאת העולם היתה ע"י דיבורו של הקב"ה, ויאמר אלקים גו' , כמארז"ל בעשרה מאמרות נברא העולם .
191 תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן, הנה כשם שבר"ה, שמצות היום בשופר , אומרים גם פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות, שזהו שמביאים ראי' מן התורה שצריך להיות ענין זה ואי אפשר בלאה"כ, הנה כן הוא גם ליום חגינו, בשמע"צ ושמח"ת, שמצות היום בריקודים , ואופן הריקוד הוא כפי שהס"ת גלולה וכרוכה במפה ומכוסה במעיל, שאז לא שייך ללמדה באופן של הבנה והשגה , והיינו לפי שלוקחים את עצם התורה כפי שהיא בעצמותו ית', נעלמה מעין כל חי , ומרקדים עמה באופן שהראש והרגל הם בשוה, ואדרבה, הרגל מנשא ומרקיד את הראש – הנה גם אז ישנו ענין אמירת הפסוקים שלפני ההקפות, החל מהפסוק אתה הראת לדעת וגו' , וכן הפסוק לעושה נפלאות גדולות לבדו גו'8, וכל שאר הפסוקים שלאח"ז, שזהו שמביאים ראי' מן התורה שיש כח בנש"י להמשיך את העצמות כו' .
480 ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת הסעודות דראש השנה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובמכ"ש וק"ו מתק"ש – ש"מצות היום בשופר" – שאם הבעל-תוקע אינו לובש קיטל, עאכו"כ שהש"ץ אינו צריך ללבוש קיטל (וכמו בנוגע לתפלת גשם וטל, שאף שיש נוהגים ללבוש קיטל, אין אנו נוהגים כן , כיון שזה שייך רק ליוהכ"פ).
24 ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכיון שענין בלתי-רצוי זה (שקלקלה כו') הי' ביום הראשון שבו נברא אדה"ר, שזהו ר"ה , לכן גם התיקון לזה ע"י ענין התשובה "באותה אשה באותו פרק באותו מקום"76 [נוסף על התשובה של אדה"ר שהיתה ביום השבת, כפי שדרשו רז"ל על הפסוק "מזמור שיר ליום השבת"], צ"ל בר"ה – כמרומז בתפלת חנה ביום ר"ה38 ("זכרון ליום ראשון" ),
273 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובהקדמה – שכשם ש"מצות היום בשופר" דר"ה קשורה עם אמירת פסוקים, מלכיות זכרונות ושופרות, שבאים בתור ראי' מן התורה שאי אפשר בלאו-הכי ובאופן אחר, כן הוא בנוגע לענין ההקפות, שהפסוקים שאומרים לפנ"ז באים בתור ראי' מן התורה , שהתורה פוסקת שאי-אפשר באופן אחר, ו"אין עוד מלבדו" , ועד שפס"ד זה פועל גם
624 ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
לכאורה, הי' מתאים יותר לקרוא "בראשית ברא אלקים גו'" בראש -השנה , להיותו "זכרון ליום ראשון" ?
889 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו ה"דרך ארץ" ש"למדה תורה" – דכיון ש"התורה חסה על ממונם של ישראל" , הנה כאשר האכסנאי אינו משלם כדבעי, אין צריך לבזבז ממון עבורו ולהאכילו דבר משובח, אלא "פוחת והולך", עד שנותן לו ירק בלבד.
1115 ר"ה כז, א. וש"נ. וראה פרש"י מצורע יד, לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
ויובן ע"פ המבואר בדרושי חסידות במש"נ על ר"ה "זה היום תחלת מעשיך" ,
613 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ומבאר אדמו"ר הזקן במאמרו ד"ה זה , בהקדים להבין ענין מלכיות זכרונות ושופרות שאומרים בראש השנה, שמזכירים פסוקים מתורה נביאים וכתובים להביא ראי' על הענינים דמלכיות זכרונות ושופרות, דלכאורה, הלא ממילא זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון [כמבואר בדרושי ראש השנה שאע"פ שבכ"ה באלול נברא העולם , וראש השנה שבחודש תשרי הוא יום ברוא אדם הראשון 4, יום ששי למעשה בראשית, מ"מ, הרי הוא גם זכרון ליום ראשון דכללות מעשה בראשית], ומה צריכים להזכיר פסוקים .
416 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לומר בדרך אפשר, שזהו גם ענינו של ראש השנה, שבו חוזרים כל הענינים לקדמותם , ולאח"ז מתחדשים ונמשכים ע"י תקיעת שופר , שמצות היום בשופר .
563 משנה ר"ה כו, ב. גמרא שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
והו"ע ארבעים יום שקודם יצירת הולד – יצירת אדה"ר בר"ה בתחלת הבריאה, ועד"ז בכל שנה ושנה , כמ"ש "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" , ו"ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת כו'" , הרי זה בעשרים באב.
1065 מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
והנה, ר"ה הוא "זכרון ליום ראשון" , שבו צריכה להתחדש כל הבריאה מתחילתה, והיינו, דכשם שבששת ימי בראשית היתה הבריאה מאין ואפס המוחלט, כן הוא גם בכל ר"ה, ולא רק בריאת עוה"ז הגשמי, אלא גם כללות סדר ההשתלשלות, שנקרא בשם "אדם קדמון".
1516 נוסח תפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכיון שמיום השבת "מתברכין כולהו יומין" , ועד שגם השבת שלאח"ז מתברך מהשבת שלפניו, נמצא, שכל עשי"ת הם באופן שאין בהם ענין של חטא, כך, שהתשובה היא באופן ש"הרוח תשוב אל האלקים", שזהו"ע העלי' בקדושה גופא; ובאופן כזה נמשך גם בעולם , שהרי "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" .
226 תפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמו בר"ה, שאף שיש בו כמה ענינים, הרי "מצות היום בשופר" (כפי שפוסק הרמב"ם ), והיינו, שהענין העיקרי של ר"ה הוא תקיעת שופר .
895 ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
– הן המועדים שהם מדאורייתא, החל מחמשה עשר בניסן שבו הי' הענין דיצי"מ בפעם הראשונה, שמידי שנה בשנה מזכירים ענין זה, ועד לאמירת ברכה (וכידוע השקו"ט בנוגע לברכת הנסים דליל הפסח ), ועד"ז בחג השבועות ובחג הסוכות, וכן ביוהכ"פ ור"ה (שנוסף על היותו ראש -השנה של שנה זו, הרי זה גם "זכרון ליום ראשון" דהתחלת בריאת העולם ); והן המועדים שמדרבנן, כמו חנוכה ופורים וכיו"ב –
207 ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והנה, כשם שישנה עבודת הנשמה בגוף, כמו"כ ישנה גם העבודה בחלקו בעולם, שזהו הטעם שהתורה חסה על ממונם של ישראל , להיותו של ישראל , היינו, שנוגע לעבודתו כו'.
1845 ר"ה כז, א. וש"נ. וראה כתר שם טוב סרי"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
עשה"ד נאמרו תחילה "בדיבור אחד" , "מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע" , ואח"כ נאמר כל דיבור פרטי בפ"ע .
254 ר"ה כז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אך על זה ישנה ההוראה מיציאת מצרים – שגאולה אמיתית היא באופן ד"בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו" , "לא תשאר פרסה" , ועד ש"גם אתה תתן בידינו" , והיינו, שאף שהי' מאסר עם עבודת פרך, אסור לצאת משם ולהניח שם אפילו ילד קטן, ואסור לצאת משם ולהניח שם ניצוץ של קדושה שנמצא בכלי כסף וכלי זהב , או אפילו בכלי חרס – שעליהם איתא במשנה וגמרא ש"התורה חסה על ממונן של
1394 נגעים פי"ב מ"ה. ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והרי "התורה חסה על ממונן של ישראל" .
2106 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
בהקדם ביאור אדמו"ר הזקן בלקוטי תורה , ובאור התורה לאדמו"ר הצמח צדק (שיום הולדתו בערב ר"ה), שבכל מקום שנאמר היום הוא ראש השנה , כי זה היום תחלת מעשיך .
3108 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
להבין , הרי הענין דר"ה (והחידוש שבו) הוא בדוגמת תחילת הבריאה, וכמאמר זה היום תחלת מעשיך , וכיון שבריאת העולם היתה בכ"ה באלול (שהרי בא' בתשרי שהוא יום הששי דשי"ב היתה בריאת האדם, אבל כללות העולם נברא בכ"ה באלול) , אינו מובן, למה קבעו ר"ה בא' בתשרי , ולא בכ"ה באלול.
52 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ולהעיר, שפלא זה מצינו גם בנוגע לר"ה – עליו נאמר "זה היום תחלת מעשיך" , להיותו יום ברוא אדה"ר, עיקר ותכלית הבריאה – שהי' ביום ששי, ואעפ"כ, לעולם לא יחול ר"ה ביום ששי, כהכלל "לא אד"ו ראש" (וכאמור שלשיטת הרס"ג כן הוא גם בזמן שהיו מקדשים ע"פ הראי').
1934 נוסח תפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, כ"א סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכידוע תורת הבעש"ט בפירוש מארז"ל "התורה חסה על ממונם של ישראל" , וכן בנוגע להאיסור דבל תשחית – דלכאורה מהו חומר ענין ההשחתה (שאינו יכול להשתמש וליהנות מהדבר שהשחית) עד כדי כך שנחשב לאיסור מן התורה , כמו כל האיסורים שעל ידם מתנתק מהקב"ה – דכיון שהגיע לידו דבר מסויים, הרי זו הוכחה שניצוץ הקדושה שבדבר זה שייך אליו, שצריך לבררו כו'.
2360 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ויש להוסיף בזה, שבריאת האדם בר"ה (שההכנה לזה מתחילה בעשרים באב) שייכת גם לכללות הבריאה, כי, אע"פ שכל העולם כולו נברא בכ"ה באלול, הרי תכלית הבריאה היא האדם שנברא ביום הששי למעשה בראשית, ראש השנה, ועז"נ "זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון" , אע"פ שזהו יום הששי למעשה ימי בראשית (כמובא בכ"מ מדברי הר"ן ).
1725 נוסח תפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
נצבים היום כולכם לפני הוי' אלקיכם ראשיכם שבטיכם גו' טפכם נשיכם גו' מחוטב עציך עד שואב מימיך , ואיתא בלקו"ת שפרשה זו קורין לעולם קודם ראש השנה , ומרומז במלת היום דקאי על ראש השנה, כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון .
2129 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
ועד"ז בנוגע לר"ה, "זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון" – זכרון לא רק להבריאה דיום ראשון , אלא לכל מעשה בראשית.
2181 נוסח תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– והרי זה שייך גם לר"ה, דכתיב בי' "בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'" , כמ"ש הרמב"ם :
155 תהלים צח, ו. וראה ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
גם מה שאומרים על ר"ה, יום ברוא אדה"ר , זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון , והיינו, שאע"פ שבריאת האדם היתה ביום הששי למע"ב, וביום הששי גופא בשעות האחרונות של היום (כמבואר במסכת סנהדרין ), מ"מ, זה היום דוקא הוא תחילת מעשיך , ולא כ"ה באלול, יום התחלת ברה"ע , כי, עד שלא נברא האדם, הנה כל הנבראים הם כאילו שלא נתהוו כלל (כמ"ש המהרש"א בחדא"ג ), כיון שכל בריאתם היא בשביל האדם.
418 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א). וראה ר"ן לר"ה טז, א. חדא"ג מהרש"א שם כז, א. בחיי בראשית א, ג. פסיקתא דרב כהנא פיסקא כג (בחדש השביעי). לקו"ת נצבים מז, ג. המשך תרס"ו ע' כח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
תחלת מעשיך" , אבל כיון שזהו ענין של צדקה שצ"ל מתוך שמחה, לכן נהוג להזכיר זאת בשמח"ת –
1359 נוסח תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט הידועה בפירוש מארז"ל "התורה חסה על ממונן של ישראל" , שזהו לפי שבכל דבר יש ניצוץ קדושה השייך אליו שצריך לבררו כו', וזהו גם הטעם לגודל האיסור דבל תשחית – שמצד זה הי' גם משה רבינו צריך להשתתף בבירור ניצוצות הקדושה שהיו במצרים, שזהו תוכן הענין ד"ונצלתם את מצרים".
2272 ר"ה כז, א. וש"נ. וראה פרש"י מצורע יד, לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואעפ"כ, גם בשעה שבנ"י עסקו במצוה נעלית כמו פרה אדומה, היתה אצלם הזהירות גם בענין פרטי של גזל עכו"ם, עד כדי כך, שכדי שלא לעבור על איסור זה, היו מוכנים לשלם לגוי סכום גדול ביותר – שבפשטות לקחוהו מתרומת הלשכה (שהיו גובים ממחצית השקל) כמו כל קרבנות הציבור – שבו היו יכולים לקנות מאות קרבנות, והרי "התורה חסה על ממונן של ישראל" .
2960 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , וידועים הדיוקים בזה , הלא בכ"ה באלול נברא העולם , וראש השנה הוא יום ו' לבריאת העולם , יום ברוא אדם הראשון 4, ולמה נקרא תחלת מעשיך .
23 תפלת מוסף דר"ה – מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וזהו גם מה שפי' הבעש"ט במארז"ל התורה חסה על ממונם של ישראל , דכיון שזהו ממונם של ישראל , היינו, שיש בזה ניצוצות השייכים לאיש הישראלי שצריך לבררם, לכן חסה התורה עליהם, היינו, שהתורה ריחמה (חסה מלשון רחמנות) על הניצוצות שצריך לבררם.
36 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ועפ"ז מבאר הבעש"ט הענין ש"התורה חסה על ממונם של ישראל" , דכיון שזהו ממון של ישראל , הרי בודאי ישנם בו ניצוצות ששייכים לאדם זה, שצריך לבררם ע"י עבודתו, ולכן התורה חסה – מלשון רחמנות – על ניצוצות אלה, כפי שמצינו לגבי אכילת חזרת בליל הפסח:
182 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כשמשחקים בדיפלומטיא והדבר נוגע לעניני כסף – גם אז ישנו הענין ש"התורה חסה על ממונם של ישראל" ; אבל כשמדובר אודות שלוש מיליון יהודים בנוגע לקיומם ופרנסתם, אזי (כאמור כמ"פ, ואחזור על זה עוה"פ) אסור לקשר זאת עם שאלה אחרת איזו שתהי'!
825 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואע"פ שבנ"י עמדו בתנועה של מס"נ במשך כל השנה כולה , שזהו לכאורה ענין התשובה – הנה אף שהי' ענין התשובה, ולא רק עזיבת החטא בלבד, אלא עד לאופן ש"זדונות נעשו לו כזכיות" , מ"מ, לא הי' עדיין הענין ד"והשיב את הגזילה אשר גזל" , כדאיתא בספרים שהו"ע השבת ניצוצות הקדושה ממקום אחר אל מקום הקדושה [שהרי לכל אחד מישראל יש ניצוצות קדושה השייכים אליו שצריך לבררם, וכתורת הבעש"ט בפי' מארז"ל "התורה חסה על ממונם של ישראל" , שבממונו של ישראל יש ניצוצות קדושה השייכים לנשמתו שצריך לבררם, ולכן, כשם שהתורה חסה על נשמתו של ישראל , כך חסה גם על ניצוצות הקדושה שבממונו השייכים לנשמתו], וכיון שעדיין לא נסתיימה עבודת הבירורים, הרי זה נשאר מעמד ומצב ד"גלינו מארצנו", "אכתי עבדי אחשורוש אנן" –
1100 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וע"ד המבואר בענין תקיעת שופר בר"ה , שלאחרי כל ההכנות וכו' הנה מצות היום בשופר , שהוא קרן של בהמה (של יעל פשוט ), ודוקא עי"ז מגיעים בבחי' התנשאות עצמית, בחי' תענוג העצמי, והיינו שממשיכים לא רק בחי' המלך המשפט , שהוא בחי' התנשאות על העולמות, אלא ממשיכים גם בחי' המלך הקדוש49, שהוא בחי' התנשאות עצמית25.
46 ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
זה מודגש גם בר"ה, שהרי מצות היום בשופר , שהוא מקרן של בהמה דוקא, והיינו, לפי שצ"ל קלא פנימאה דלא אשתמע , אבל אעפ"כ, אין זה קול פנימי של אדם, אלא צריך לעבור ע"י קרן של בהמה דוקא, שזה מורה על ענין הביטול.
1428 משנה ר"ה כו, ב. גמרא שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
בזה, כפי שמבאר רבינו הזקן בלקו"ת , שהיום קאי על ר"ה , כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון .
1627 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
האדם הו"ע התאחדות כל עשר כחות הנפש, מכח השכל (ראשיכם) עד לענין הקבלת עול (רגל), כמודגש בעבודה דר"ה שמצות היום בשופר , שגם אצל ראשיכם שאצלם צ"ל ההתבוננות בשכל כיצד לפעול הענין דתמליכוני עליכם , הנה לאחרי ההתבוננות באים למסקנא שצ"ל ענין הקבלת עול דוקא, שלכן צ"ל התקיעה בשופר , קרן של בהמה דוקא, והיינו, שלא מספיק קול פשוט של אדם, אלא צ"ל באופן שמשימים עצמם כבהמה , שזה מורה על הקב"ע והביטול בתכלית.
1674 ר"ה כו, ב במשנה. גמרא שם כז, א. רמב"ם הל' שופר פ"א ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובהקדים השייכות של ר"ה למ"ת, דהנה, מצות היום (דר"ה) בשופר [דמצוה היא מלשון צוותא וחיבור , שמתחברים עם הקב"ה, ומצות היום , היינו הצוותא והחיבור עם הקב"ה ביום ר"ה, הוא בשופר ], וכמאמר רז"ל אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה כו' מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה בשופר .
24 משנה ר"ה כו, ב. גמרא שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
התורה ש"צדיק אוכל לשובע נפשו" , כך, שגם האכילה היא באופן המתאים לצדיק – שקשורה עם הניצוץ האלקי שבמאכל , כמו בכל עניניו שיש בהם ניצוץ אלקי, וכתורת הבעש"ט שזהו הטעם ש"התורה חסה על ממונן של ישראל" , בגלל הניצוץ האלקי שיש בכל דבר, שניצוץ זה זקוק לנשמה, או שהנשמה זקוקה לניצוץ זה.
878 ר"ה כז, א. וש"נ. וראה פרש"י מצורע יד, לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכפי שמבאר הבעש"ט שזהו הטעם לכך ש"התורה חסה על ממונם של ישראל" :
2333 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וגם ידוע הדיוק בכללות הענין שחודש ניסן הוא הראשון (ועפ"ז חודש תשרי הוא חודש השביעי), דלכאורה הרי זה בסתירה לכך שראש השנה הוא בחודש תשרי דוקא, כמארז"ל כמאן מצלינן האידנא זה היום תחלת מעשיך , כמ"ד בתשרי נברא העולם [והיינו, שיום ברוא אדה"ר, עיקר ושלימות הבריאה , הוא באחד בתשרי , יום ו' למע"ב, שהרי התחלת בריאת העולם היתה בכ"ה אלול .
2515 ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
וזהו מה שאומרים על היום דראש השנה זה היום תחלת מעשיך , אף שבריאת העולם היתה בכ"ה באלול , כי הכוונה בבריאת העולם היא שהאדם ע"י עבודתו יעשה את העולם דירה לו ית', וענין זה הותחל ביום ברוא האדם.
1905 תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ושלימות בעלותו של יהודי על נכסיו בשבת היא (לא מצד היצה"ר ח"ו, אלא כן הוא) ע"פ תורה , שהרי יש בתורה החיוב דבל-תשחית , ו"התורה חסה על ממונן של ישראל" , אפילו על פרוטה [ועאכו"כ ע"פ
2018 ר"ה כז, א. וש"נ. וראה פרש"י מצורע יד, לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
היום תחלת מעשיך .
2 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובהקדים, שענין זה קשור גם עם ר"ה, שעם היותו יום ששי למע"ב (יום ברוא אדה"ר), נאמר עליו זה היום תחלת מעשיך , כיון שפועל ומשנה את כל יצירת מעשיך , כל הבריאה כולה, שתהי' באופן המתאים לרצונו של הקב"ה, שנתאוה להיות לו דירה בתחתונים, ע"י האדם (שנברא ביום ששי למע"ב), אתם קרויים אדם , כל אחד מישראל, שהרי אני נבראתי לשמש את קוני , וכשם שענין השימוש כפשוטו הוא באופן שהעבד עושה עבור האדון דבר שהאדון עצמו אינו עושה, ועי"ז נתמלא רצון האדון, כן הוא כביכול בהנמשל, שדוקא עי"ז שכל אחד מישראל משמש את קונו, מתמלא הרצון והתאווה להיות לו ית' דירה בתחתונים.
615 בתפלת מוסף (מר"ה כז, א). וראה ד"ה זה היום דיום ב' דר"ה (לעיל ע' 3 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בר"ה שמצות היום בשופר , הרי ענין המצוה קשור עם שמיעת קול בלבד, ועאכו"כ ביוהכ"פ, שגם בגלוי מודגשת העבודה הרוחנית שבדבר], הרי זה נמשך במצוות הקשורים עם מעשה בפועל (סוכה וד' מינים), ועד לענינים הקשורים עם בית לבוש ומזון, שכל ענינים אלו צריכים להיות בסוכה דוקא, תשבו כעין תדורו .
620 משנה ר"ה כו, ב. גמרא שם כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בנוגע לענין הביזה שיכולה להיות שייכת לבנ"י – הרי בתורה גופא ישנו איסור של "בל תשחית" , ו"התורה חסה על ממונם של ישראל" , ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט בפירוש מארז"ל זה, שענין זה נוגע גם להרוחניות של בנ"י.
1505 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון .
1572 תפלת מוסף דר"ה – מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
– מ"ש על ר"ה "זה היום תחלת מעשיך" , הרי זה בנוגע לבריאת אדה"ר , עליו נאמר "אחור וקדם צרתני", שמצד הגוף הוא "אחור למעשה בראשית", ומצד הנשמה הוא "קדם למעשה בראשית" , שהרי נש"י קדמו לכל דבר , עוד לפני כ"ה באלול, היינו, שאדה"ר כולל וחודר את כל הבריאה, מה"אחור" עד ל"קדם" שבכל הברואים (ככל הביאורים שבזה); אבל התחלת בריאת העולם כפשוטה היתה בכ"ה באלול –
1670 תפלת מוסף דראש השנה, מר"ה כז, א. וראה גם ד"ה זה היום שנאמר בהתוועדות (לעיל ע' 222 ואילך). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
– מ"ש על ר"ה "זה היום תחלת מעשיך" , הרי זה בנוגע לבריאת אדה"ר , עליו נאמר "אחור וקדם צרתני", שמצד הגוף הוא "אחור למעשה בראשית", ומצד הנשמה הוא "קדם למעשה בראשית" , שהרי נש"י קדמו לכל דבר , עוד לפני כ"ה באלול, היינו, שאדה"ר כולל וחודר את כל הבריאה, מה"אחור" עד ל"קדם" שבכל הברואים (ככל הביאורים שבזה); אבל התחלת בריאת העולם כפשוטה היתה בכ"ה באלול –
1671 ראה תוס' שם. רבינו בחיי עה"פ בראשית א, יג (ד"ה ויש לך לדעת). חדא"ג מהרש"א לר"ה כז, א. וראה גם מכתב מוצש"ק כ"ה אלול תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז ח"ד ע' 407 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , וידוע המבואר במאמר של רבינו הזקן (משבת שלפני ר"ה ), שבר"ה נברא אדה"ר, ועליו נאמר זה היום תחלת מעשיך , ע"ד משה נתנבא בזה , שע"י בריאת אדה"ר נמשך להיות גילוי בחי' (נתנבא ב)זה (וזהו העילוי דבריאת אדה"ר בר"ה לגבי בריאת העולם בכ"ה באלול , שכ"ה באלול הוא בחי' כה, ע"ד כל הנביאים נתנבאו בכה4).
1774 תפלת מוסף דר"ה – מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ועד"ז גם בנוגע לענין שאודותיו דובר במאמר (כפי שנתבאר בכמה מאמרים) , שלכאורה צריך להבין, איך אפשר לומר שיום ברוא אדה"ר נקרא "תחלת מעשיך" , בה בשעה שעוד לפני שנברא אדה"ר היו כבר כל שאר עניני העולם (שנבראו בעשרה מאמרות ) על מילואם, כמארז"ל "עולם על מילואו נברא" , וכמ"ש "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", תולדות מלא כתיב – שצריך להיות בזה ביאור בדרך הפשט ודרך ההלכה, באופן המתאים לביאור האמור לעיל ע"פ תורת החסידות.
1864 תפלת מוסף דר"ה – מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש-השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
כמו שאומרים זה היום תחלת מעשיך , שבכל ר"ה מתהוים כל העולמות מחדש כמו שהי' בפעם הראשונה.
22 בתפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
וזהו מה שאומרים על היום דראש השנה זה היום תחלת מעשיך , אף שבריאת העולם היתה בכ"ה באלול, כי הכוונה בבריאת העולם היא שהאדם ע"י עבודתו יעשה את העולם דירה לו ית', וענין זה הותחל ביום ברוא האדם.
48 תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומזה מובן פירוש הכתוב ותקעתם בחצוצרות גו' והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני ה' אלקיכם, שענין מלכיות (אני ה' אלקיכם) וזכרונות (והיו לכם לזכרון) שנעשה ע"י ותקעתם בחצוצרות , בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך הוי' [שבמקדש (לפני אלקיכם, לפני המלך הוי') היו שניהם (אלא שמצות היום בשופר , כמבואר במשנה ), וע"י החלונות שקופים אטומים שהיו בביהמ"ק, נמשך זה (ככל הענינים שבביהמ"ק) גם בגבולין ועד בכל העולם כולו.
33 תהלים צח, ז. וראה ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , וידוע דהיום (סתם) קאי על ראש השנה, ופירוש זה היום הוא שבהיום דראש השנה נמשכת בחי' זה , דבראש השנה מכתירים בני ישראל את הקב"ה למלך ופועלים ועושים גילוי מלכותו ית' בכל העולם , עד אשר וידע כל פעול כי אתה פעלתו, שגם בחי' פעול שבעשי' (ומכ"ש דיצירה ודבריאה) ידע כי אתה פעלתו.
1 תפלת מוסף דראש השנה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
וי"ל דזהו גם הביאור שאומרים על היום דראש השנה זה היום תחלת מעשיך , דידוע הדיוק בזה מכ"ק אדמו"ר הזקן וכ"ק אדמו"ר האמצעי וכ"ק אדמו"ר הצ"צ וכ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שהרי בכ"ה באלול נברא העולם וראש השנה הוא יום ברוא אדם הראשון שהוא יום וא"ו למע"ב, ואיך אומרים על יום זה שהוא תחלת מעשיך .
9 ראה תוס' שם. רבינו בחיי עה"פ בראשית א, יג (ד"ה ויש לך לדעת). חדא"ג מהרש"א לר"ה כז, א. וראה גם מכתב מוצש"ק כ"ה אלול תשמ"ז (נדפס בלקו"ש חל"ד ע' 322 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , ומדייק אדמו"ר הצ"צ [בעל יום ההולדת דערב ראש השנה], דלכאורה יש כאן סתירה מרישא לסיפא, דפירוש זה היום תחלת מעשיך (תחלה ממש) הוא שבראש השנה (זה היום ) הוא התחלת התהוות כל העולמות, היינו שבכל ראש השנה מתהווים כל העולמות מחדש כמו שהי' בפעם הראשונה, ופירוש זכרון ליום ראשון הוא שראש השנה הוא רק זכרון ליום ראשון .
1 תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועד שענין זה (תקיעת שופר במעשה) דוקא היא המצוה היחידה – מצות היום דראש השנה, כמארז"ל מצות היום בשופר .
89 ר"ה כו, ב (במשנה). שם כז, א. רמב"ם הל' שופר פ"א ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה, ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ומזה מובן, דכשם שבראש השנה נפעל חידוש בבריאת כל העולם , כמאמר זה היום תחילת מעשיך זכרון ליום ראשון , עד"ז הרי בראש השנה היא התחדשות כללות בריאת גדרי הזמן והמקום ומציאותם (שהרי זמן ומקום הם גדרי העולם ).
12 ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אלא שצריך גם לבחי' הגילויים, וכמו בדירת מלך בו"ד שצ"ל (נוסף על העיקר, דירה לעצמות המלך) דירה נאה וכלים נאים, לכן צ"ל גם חצוצרות, ומצד החביבות שבזה נשמעים ב' הקולות (חצוצרות ושופר ), אבל מצות היום בשופר , לפי שעיקר העבודה בראש השנה הוא העבודה שמצד עצם הנשמה שהיא חד עם העצמות.
74 ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ בראשית (התוועדות ב'), ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו , דזכור ושמור הם יומא דשבתא ומעלי דשבתא [זכור לדכורא (משפיע) הוא יומא דשבתא, המשכה מלמעלה למטה, ושמור לנוקבא (מקבל) הוא מעלי דשבתא, העלאה מלמטה למעלה], ולגבי גילוי הבחינה דמנחת שבת, המשפיע והמקבל הם בשוה, זכור ושמור בדיבור אחד .
29 ר"ה כז, א. מכילתא (הובא בפרש"י) עה"פ יתרו כ, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
ה) ובזה יובן מה שארז"ל עה"פ ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי, שיום הששי דמעשה בראשית [שעיקר ענין מע"ב הוא ביום הששי, יום ברוא אדה"ר, כמו שאומרים בר"ה זה היום תחילת מעשיך .
47 בתפלת מוסף, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובזה מבאר מה שהתורה חסה על ממונם של ישראל (אף שהוא רק ממונם), כי מכיון שהממון (וכן שארי דברים) הוא של ישראל , זה מורה (שהרי כל העניניםהם בהשגחה פרטית) שניצוצות אלו שייכים לשרש נשמתו, והבירור דניצוצות אלו הוא חלק מעבודתו, וע"י שמבררים את הניצוצות ומזככים ומעלים אותם לשרשם הם מוסיפים עילוי גם בו.
60 ר"ה כז, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויש לקשר זה ע"פ הידוע בתיווך ב' הדיעות בזמן הבריאה, דעת ר' אליעזר שבתשרי (כ"ה אלול) נברא העולם ודעת ר' יהושע שבניסן (כ"ה אדר) נברא העולם , שהבריאה בפועל היתה בתשרי , והמחשבה לברוא את העולם היתה בניסן.
12 ראה תוד"ה כמאן מצלינן – ר"ה כז, א. שער הכוונות ענין ר"ה דרוש א'. פע"ח שער ר"ה (שער כד) פ"ד (בכמה דפוסים – פ"ו). וראה לקו"ש שם הערה 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בזמן הבריאה – דעת ר' אליעזר שבתשרי נברא העולם (כ"ה אלול) ודעת ר' יהושע שבניסן נברא העולם (כ"ה אדר) – שאלו ואלו דברי אלקים חיים, אלא שבניסן עלה במחשבה לברוא, והבריאה בפועל היתה בתשרי (שלאחרי ניסן).
42 ראה תוד"ה כמאן מצלינן – ר"ה כז, א. שער הכוונות ענין ר"ה דרוש א'. פע"ח שער ר"ה פ"ד (בכמה דפוסים – פ"ו). וראה לקו"ש שם הערה 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ואיתא בלקו"ת דפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה ומרומז במלת היום דקאי על ר"ה כי זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון .
5 תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וידוע בדברי רז"ל דזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו .
4 דזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו : ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואף גם זאת, הנה התורה חסה על ממונם של ישראל וצער בעלי חיים, ואמרה [תורה ] יבא בעל השור ויעמוד על שורו, ואין מקבלין עדות שלא בפניו .
451 התורה חסה . . ישראל : ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ח בעשרת הדברות יש ב' מיני נגינות , האחד עושה מכל דיבור פסוק אחד , אף שהוא ארוך או קצר מאוד, דהיינו שאנכי ולא יהיה לך ולא תעשה לך ולא תשתחוה ועושה חסד הם פסוק אחד , שאנכי ולא יהיה לך בדיבור אחד נאמרו .
672 כן הובא לעיל מחזקוני, עפ"י מאמר רז"ל, בילקוט שמעוני ירמיהו רמז רסו (דאמר מר אנכי ולא יהיה לך בדבור אחד נאמרו ).
אבל במשאת בנימין: "מטעם שאמרו חז"ל אנכי לא יהיה לך מפי הגבורה שמענו", והיינו כדאמרינן במכות כד, רע"א (אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום). ופרש"י (דכתיב אחת אלקים ושתים זו שמענו, מכילתא)
ובמכילתא וברש"י יתרו כ, א (את כל הדברים האלה, מלמד שאמר הקב"ה עשרת הדברות בדבור אחד ). וראה תורה שלמה (יתרו, חט"ז ע' כד, בשוה"ג ס"ק צו).
*
והנה אמרו חז"ל (ר"ה כז, א): "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו , מה שאין הפה יכולה לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע" . והיינו מה שנאמר בפרשת יתרו "זכור" ובפרשת ואתחנן "שמור" .
משא"כ כאן, לכאורה אין הכוונה שנאמרו בדבור אחד ממש, כי אם שלא הי' הפסק בין שני דברות אלו, ולכן קוראים אותם כפסוק אחד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
זכור את יום השבת לקדשו כו', וידוע שבדברות האחרונות (בפ' ואתחנן) א' שמור את יום השבת כו', וארז"ל דזכור ושמור בדבור א' נאמרו כו' וזהו פלא איך יוכל להיות זכור ושמור בדבור אחד שהרי א' משה ידבר כו' ומ"ש זכור זה הי' מפי ה' למשה בדברות הראשונות ומ"ש שמור זהו שאמר משה מפי עצמו כשחזר להם את יו"ד הדברות לאחר זמן [רב] כו' (ומה שארז"ל דאנכי ולא יהי' כו' שמפי הגבורה [שמעו ו]נאמרו בדיבור אחד , זה יתכן להיות דמפי הגבורה שאני ובזמן אחד הי' הדבור, אבל זכור ושמור מפי משה נאמרו וב[שני] זמנים רחוקים כו') (ועוד יש להבין מ"ש כאן בטעם דזכור את כו' כי וי"ו ימים עשה ה' כו' וינח ביום הז' ע"כ בירך ה' את יום השבת ויקדשהו ובדברות האחרונות אמר הטעם לשמור את כו' וזכרת כי עבד היית באמ"צ ויוציאך כו' ע"כ צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת, וזהו פלא מה שייכות יצ"מ לענין המנוחה דשבת שאמר ע"כ צוך לעשות כו' ומה ענין לעשות ולא אמר לקדש כמ"ש בתחילה כו').
4 דזכור ושמור בדבור א' נאמרו : ר"ה כז, א. מכילתא יתרו כ, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וראי' לזה ממה שמ"ע ול"ת דאנכי ולא כו' כלולים כא' ממש בתורה וכמ"ש מימינו א"ש דת כו' וכן זכור ושמור בשבת כלולי' כא' בדיבור א' וכנ"ל בהתכללו' דב' שבתות כהלכתן כו' (וכן תורה ותפלה גם עכשיו דויו נחלק מה"א כו' ויש יראה בלא חכ' וחכ' בלא יראה כו' משא"כ בזמן הבית כידוע, מ"מ גם עכשיו יש יחו"ע דד"ת ומל' שהוא הוי' ואלקי' כמו שיהי' לע"ל כנ"ל וד"ל (וראי' ממה שא' בבכי יבואו בבכי' של שמחה ושמחה בבכי' כיוצא משבי' ורואה אביו וכה"ג) (וכמשי"ת).
219 זכור ושמור . . בדיבור א' : ר"ה כז, א. מכילתא יתרו כ, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואמר לי שיש קושיא חזקה מ"ש שמור וזכור בדבור אחד נאמרו ששמור בדבור אחד .
2504 שמור וזכור בדבור אחד : ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת פא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו שארז"ל זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו , מה שאין הפה יכול לדבר כו', פירוש זכור לדכורא שהוא הנותן המשפיע, ושמור לנוקבא הוא בחי' מקבל, ושם שייך בחי' שמור מלשון ואביו שמר את הדבר , פירוש ממתין, שהוא בחי' תוחלת ממושכה , דהיינו שהמקבל מייחל ומצפה אל ההשפעה שיושפע על ידי התכללות ב' הבחינות נמשך מלמעלה, מבחי' עליונה המשוה קטן וגדול, ועושה שניהם אחד , ומשם נמשך תוספת ברכה, מה שאין הפה יכול לדבר ואין האוזן יכולה לשמוע , פירותיהם בעולם הזה , להיות נדיב על נדיבתו יקום , ויושגחו בעינא פקיחא עין חמלה וחנינה.
890 זכור . . לדבר : ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הדבורים והקולות בפעם אחת אלא מעט מעט וכל דבור וקול שומע האזן בהבדל מדבור זולתו וא"א לב' דבורים שישמעו בבת אחת וכמארז"ל בענין זכור ושמור בדבור א' נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האזן יכולה לשמוע , ונמצא הדבור והשמיעה וכן הריח לא יתפוס הכל בבת אחת אלא חלקים חלקים דוקא, משא"כ חוש הראי' אינו כן שהרי אנו רואים בכל מי שיביט ויסתכל על איזה דבר שטח מה הנה מיד כרגע יתפוס כח הראות אותו כללות השטח בבת אחת ממש בלתי קדימה לראיית העין על חלק א' ממנו מעל חלק זולתו כלל אלא הכל נסקר בסקירה אחת בעין הראות, מפני שכח חוש הראי' הוא בא ונמשך בבחי' אור מקיף כלומר לפי שהוא תופס בבחי' עגול והיקף לאותו דבר הנתפס בכחו עד שכאלו אותו הדבר שהוא מביט עליו הוא באמצעית וכח ראייתו מקפת אותו ומסבבת מכל צדדיו, וא"כ מובן שאין בבחי' הראי' חלקים אלא הכל בהשואה אחת ופעם אחת כו', וממילא מובן שאין בה תחלה וסוף ולא מעלה ומטה (ומה שאנו רואים שכאשר יביט הרואה על איזה דבר שיש בה ציורים עד"מ ציצים ופרחים שאם היות שמביט על כלליות הדבר בסקירה אחת כו' כנ"ל, עכ"ז לא ירגיש לראות בדברים הדקים מן הדקים שיש בציור הזה בפרטיות הציצים והפרחים או ברשומות הדקים שבם, כ"א עד לאחר זמן שיביט בדבר ההוא הרבה אז ימצא כל הפרטי' הדקים וירגיש בהם כו', ולכאו' ה"ז כמו שארי הכחות שאינם באים בב"א שהובא לעיל, אמנם באמת אינו כן שזהו רק כמו כלל ופרט, שאין בפרט אלא מה שבכלל שכאשר כלל זה כולל פרטי' אלו בהכרח לאמר שישנם בבחי' הכלל כו' דאל"כ אינו כלל מכל פרטי' אלו כו', ואינו דומה לכח השמיעה שאזן מילין תבחן, ומעט מעט נרגש דבור המספר עד שיודע הדבר שמספר לו, משא"כ הרואה הרי רואה בב"א כנ"ל אלא שרואה הכלל והפרטי' הנראי' לעין כל, ולא פרטי' הדקי' שזה יכול להיות מב' טעמי' או שמקיף העין אינו מתחלק כ"כ לפרטי' דקי' עד שיעמיק היטב, או מפני שגם כח הראי' מוגבלת היא שעד פה תבוא כו', אבל עכ"ז תפיסת כח הראי' ה"ה בב"א אלא שבא בבחי' הכלל, והרי מצינו שארז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, שנת' פי' שמאמר אחד כולל כלליות ע"מ והוא מאמר דבראשית, נמצא עכ"פ הי' יכול להיות ההתהוות כמו שהיא עתה גם ממאמר בראשית שהוא כלל שכולל כל המאמרות כו' (דאם נא' שהי' בלתי פרטי' א"כ א"ז נק' יכול להבראות שהרי הי' באו"א, וגם הלא לא לבד מטעם כדי
36 אחת : במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' תשכו ניתוסף: כמאמר תרי קלי לא משתמעי — רש"י מגילה כא, ב ד"ה ובלבד. ר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אני לדודי ודודי לי כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הדבורים והקולות בפעם אחת אלא מעט מעט וכל דבור וקול שומע האזן בהבדל מדבור זולתו וא"א לב' דבורים שישמעו בבת אחת וכמארז"ל בענין זכור ושמור בדבור א' נאמרו מה שאין הפה יכול לדבר ואין האזן יכולה לשמוע , ונמצא הדבור והשמיעה וכן הריח לא יתפוס הכל בבת אחת אלא חלקים חלקים דוקא, משא"כ חוש הראי' אינו כן שהרי אנו רואים בכל מי שיביט ויסתכל על איזה דבר שטח מה הנה מיד כרגע יתפוס כח הראות אותו כללות השטח בבת אחת ממש בלתי קדימה לראיית העין על חלק א' ממנו מעל חלק זולתו כלל אלא הכל נסקר בסקירה אחת בעין הראות, מפני שכח חוש הראי' הוא בא ונמשך בבחי' אור מקיף כלומר לפי שהוא תופס בבחי' עגול והיקף לאותו דבר הנתפס בכחו עד שכאלו אותו הדבר שהוא מביט עליו הוא באמצעית וכח ראייתו מקפת אותו ומסבבת מכל צדדיו, וא"כ מובן שאין בבחי' הראי' חלקים אלא הכל בהשואה אחת ופעם אחת כו', וממילא מובן שאין בה תחלה וסוף ולא מעלה ומטה (ומה שאנו רואים שכאשר יביט הרואה על איזה דבר שיש בה ציורים עד"מ ציצים ופרחים שאם היות שמביט על כלליות הדבר בסקירה אחת כו' כנ"ל, עכ"ז לא ירגיש לראות בדברים הדקים מן הדקים שיש בציור הזה בפרטיות הציצים והפרחים או ברשומות הדקים שבם, כ"א עד לאחר זמן שיביט בדבר ההוא הרבה אז ימצא כל הפרטי' הדקים וירגיש בהם כו', ולכאו' ה"ז כמו שארי הכחות שאינם באים בב"א שהובא לעיל, אמנם באמת אינו כן שזהו רק כמו כלל ופרט, שאין בפרט אלא מה שבכלל שכאשר כלל זה כולל פרטי' אלו בהכרח לאמר שישנם בבחי' הכלל כו' דאל"כ אינו כלל מכל פרטי' אלו כו', ואינו דומה לכח השמיעה שאזן מילין תבחן, ומעט מעט נרגש דבור המספר עד שיודע הדבר שמספר לו, משא"כ הרואה הרי רואה בב"א כנ"ל אלא שרואה הכלל והפרטי' הנראי' לעין כל, ולא פרטי' הדקי' שזה יכול להיות מב' טעמי' או שמקיף העין אינו מתחלק כ"כ לפרטי' דקי' עד שיעמיק היטב, או מפני שגם כח הראי' מוגבלת היא שעד פה תבוא כו', אבל עכ"ז תפיסת כח הראי' ה"ה בב"א אלא שבא בבחי' הכלל, והרי מצינו שארז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, שנת' פי' שמאמר אחד כולל כלליות ע"מ והוא מאמר דבראשית, נמצא עכ"פ הי' יכול להיות ההתהוות כמו שהיא עתה גם ממאמר בראשית שהוא כלל שכולל כל המאמרות כו' (דאם נא' שהי' בלתי פרטי' א"כ א"ז נק' יכול להבראות שהרי הי' באו"א, וגם הלא לא לבד מטעם כדי
38 בענין זכור ושמור : ראה ר"ה כז, א. שבועות כ, א (כגי' הע"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וז"ל המטה משה סי' ר"ן בשם צרור המור וז"ל, הדין הוא שיש להם לשמוע לדברי החזן שהוא קורא בספר ולכוון לדבריו לראות הדברים שאומר אם קיימו אותם אם בטלו אותם לשוב בתשובה, ויש להם לכוון לדבריו כיום מתן תורה שהי' יושב בהר שהוא כמו תיבה ואומר אנכי ה', לא יהי' לך, כמו שקורא בספר, וכל העם תחת ההר שומעין ומכוונים, והם אין עושין כן אלא כולם מספרים אלו עם אלו בדברי מהתלות ותעתועים ובדברי המלאכות חדשים גם ישנים, ואותן שאין עושים כן קוראים בחומשים בקולי קולות והרי אמרו תרי קולי לא משתמע ועל זה אמרו ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה כו'.
198 תרי קולי לא משתמע : ר"ה כז, א. רש"י מגילה כא, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג יום א' דר"ה רצ"ג, ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , דהיום קאי על היום דר"ה שהוא יום הדין ומשפט וכמ"ש (איוב ב' א') ויהי היום ויבאו בני האלקי' להתיצב על הוי' וגו' ותרגם והוה יום דינא רבא כו' שבר"ה שהוא יום הדין ומשפט אז באים בני האלקי' לקטרג ולערער על שפע הטוב המוכן לישראל, וידוע דפסק דין היוצא אחרי הערעור הוא מעולה יותר שאינו שייך בו שינוים, וזהו דכתיב אתם נצבים היום כולכם וגו' דביום דר"ה כל ישראל עומדים ונצבים שזוכים בדין וע"ד דכתיב כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח הוי' וכבודו עליך יראה, דיום א' דר"ה שהוא יום הששי דברה"ע יום שנברא אדה"ר, וכמ"ש אחור וקדם צרתני, שהאדם נברא קדם למע"ב ואחור למע"ב, דקדם למע"ב הוא מה שהאדם הוא תכלית הבריאה וכמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי, דמה שאנכי מי
2 תפלת מוסף דר"ה, מר"ה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
וזהו זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , דכמו ביום ראשון בתחלת הבריאה שהי' בחי' התעוררות רצון מצ"ע שנתעורר ברצון למלוכה וברצון על עולמות, וכמא' בריש הורמנותא דמלכא כו', שזהו בבחי' עצמות אוא"ס ב"ה שלפני הצמצום, כמו"כ הנה עכשיו בכל ר"ה ור"ה שחוזר כל דבר לקדמותו צריכים לעורר בחי' הרצון למלוכה בבחי' פנימיות ועצמות א"ס ב"ה, וכ"ז הוא ע"י השופר, וכמארז"ל (ר"ה ל"ד ע"ב) אמר רבה אמר הקב"ה אמרו לפני בר"ה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיבוא לפני זכרוניכם לטובה, ובמה בשופר, שע"י הצעקה בקול פשוט דשופר מעומקא דלבא מעוררים וממשיכים בחי' הרצון למלוכה, וא"כ איך ביטלו חז"ל מצוה זו בר"ה שחל להיות בשבת, ומה יש הפרש בהמשכת אור כללי ועליון זה בין מקדש למדינה, ומהו כללות הענין[ednref_11_*] אם ירושלי' בכלל מקדש או דירושלים הוא בכלל גבולין.
68 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ש"פ נצבים, תש"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
והנה די פרשה לייענט מען אַלעמאָל פאַר ראש השנה און היום איז מרמז אויף ר"ה, זה היום תחלת מעשיך זכרון ליום ראשון , וואָס דאַמאָלס זיינען אַלע נשמות עולה לפני הוי' אלקיכם פון ראשיכם ביז שואב מימיך, און דוקא כולכם זיי זאָלען זיין לאחדים כאחד.
6 תפלת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך יש להקדים ענין הבריאה שנברא בששת ימים ולמה לא נבראו כולם ברגע אחת וכדוגמת קושי' רז"ל והלא במאמר אחד יכול להבראות, והתירוץ הוא להפרע כו' וליתן שכר טוב כו', אך תירוצם אינו רק לקושייתם אבל קושי' זאת קשה עדיין שהי' יכול לברוא בעשרה מאמרות ברגע אחת [כי כל יכול לאמר כמה מאמרות כאחד כמארז"ל אנכי ולא יהי' לך בדבור אחד נאמרו וכן זכור ושמור כו'].
23 זכור ושמור : יתרו כ, ח. ואתחנן ה, יב. ר"ה כז, א. מכילתא יתרו שם. ראה תו"ח יתרו ח"ב רסד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן טו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובאמת נראה דהיינו טעמא דמהרי"ל האוסר בתשובת מהרי"ק, דמדמי לדיבק שברי שופרות , ובחנם הרעיש עליו מהרי"ק , דפשיטא דדיבק שברי שופרות היינו טעמא משום דשופר אחד אמר רחמנא, אלא דסבירא ליה למהרי"ל דהכי נמי גבי ס"ת יש לפסול מהאי טעמא דספר אחד אמר רחמנא, וכדפסלינן במזוזה וגט מהאי טעמא, אפילו תפרן או דיבקן.
414 מתניתין ר"ה כז, א (דיבק שברי שופרות פסול ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת יורה דעה סימן יז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
גם מ"ש עוד דלדברי מר דמדמי להו להדדי אם כן גבי שופר שנסדק ודבקו פסול דפרש"י (ר"ה דף כ"ז סע"א) דהטעם משום דשופר אחד אמר רחמנא כו', תיקשי לי' הירושלמי (דפ"ק דמגילה) דדובקין דמיירי ביריעה שנקרעה לסה"ת כו', אין כאן אפילו קצת קושיא, לא מיבעי' לפירש"י דפירש התוס' והרא"ש (שם) דבריו דרוצה לומר שנשבר ונחלק לשנים, דאם לא כן לא הוה ב' וג' שופרות , לא קשה מידי מיריעה שנקרעה דמיירי שהקרע באמצעיתה, כמ"ש בסמ"ג 22 וסמ"ק 23 , שהביא מהרי"ק בעצמו דבריהם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר