הלכות מגילה וחנוכה

הלכה א קריאת המגילה בזמנה, מצות עשה מדברי סופרים. והדברים ידועים שהיא תקנת הנביאים. והכל חייבים …

• מגילה ג ע"א · טז דאמר רב יהודה אמר רב: כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן — …
• מגילה ג ע"ב · י בעי רבא: מקרא מגילה ומת מצוה הי מינייהו עדיף? מקרא מגילה עדיף …
• מגילה ד ע"א · ה ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו …
• נזיר כט ע"א · א אמר ריש לקיש: כדי לחנכו במצות. אי הכי, אפילו אשה נמי! סבר: …
• ערכין ב ע"ב · יח ״הכל חייבין במקרא מגילה״, ״הכל כשרין לקרות את המגילה״ — לאיתויי
• ערכין ג ע"א · א מאי? לאתויי נשים, וכדרבי יהושע בן לוי, דאמר רבי יהושע בן לוי: …
• ערכין ד ע"א · ב הכל חייבים במקרא מגילה, כהנים לוים וישראלים. פשיטא! לא צריכא ליבטיל עבודתם, …

הלכה ב אחד הקורא, ואחד השומע מן הקורא, יצא ידי חובתו. והוא שישמע מפי מי שהוא …

• ברכות טו ע"א · כד תנן התם: הכל כשרים לקרות את המגילה, חוץ מחרש, שוטה וקטן. ורבי …
• מגילה יט ע"ב · ו מתני׳ הכל כשרין לקרות את המגילה, חוץ מחרש שוטה וקטן. רבי יהודה …

הלכה ג מצווה לקרות את כולה, ומצוה לקרותה בלילה וביום. וכל הלילה כשר לקריאת הלילה, וכל …

• מגילה ד ע"א · ח ואמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה …
• מגילה כ ע"ב · ו מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, …
• מגילה כא ע"ב · ג מקום שנהגו לברך — יברך. אמר אביי: לא שנו אלא לאחריה, אבל …
• מגילה כא ע"ב · ה לפניה מאי מברך? רב ששת מקטרזיא איקלע לקמיה דרב אשי ובריך מנ״‎ח.
• מגילה כא ע"ב · ו לאחריה מאי מברך? ברוך אתה ה׳ אלהינו מלך העולם (האל) הרב את …

הלכה ד איזהו זמן קריאתה? זמנים הרבה תקנו לה חכמים, שנאמר: "בזמניהם". ואלו הן זמני קריאתה: …

• מגילה ב ע"א · א מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר, בארבעה עשר, בחמשה עשר. …
• מגילה ב ע"ב · יד מאי טעמא דרבי יהושע בן קרחה? כי שושן. מה שושן מוקפת חומה …
• מגילה ב ע"ב · יח אמר רבא, ואמרי לה כדי: שאני שושן — הואיל ונעשה בה נס.
• מגילה ב ע"ב · כא אמר לך רבי יהושע בן קרחה: ולתנא דידן מי ניחא? כיון דאית …
• מגילה ב ע"ב · כב עד כמה? אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: כמחמתן לטבריא …
• מגילה ג ע"ב · טו ואמר רבי יהושע בן לוי: כרך שחרב ולבסוף ישב נדון ככרך. מאי …
• מועד קטן ו ע"א · יא בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכים, ויוצאין לקווץ את הדרכים, ולתקן …
• יבמות יג ע"ב · טז תנן התם: מגילה נקראת באחד עשר, ובשנים עשר, ובשלשה עשר, ובארבעה עשר, …
• שבועות טז ע"א · יז איבעית אימא: תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל בר יוסי; איבעית אימא: חדא …

הלכה ה שושן הבירה אע"פ שלא היתה מוקפת חומה בימי יהושע בן נון קוראין בט"ו שבה …

• מגילה ב ע"ב · יד מאי טעמא דרבי יהושע בן קרחה? כי שושן. מה שושן מוקפת חומה …
• מגילה ב ע"ב · יח אמר רבא, ואמרי לה כדי: שאני שושן — הואיל ונעשה בה נס.
• מגילה ב ע"ב · כא אמר לך רבי יהושע בן קרחה: ולתנא דידן מי ניחא? כיון דאית …
• מגילה ב ע"ב · כב עד כמה? אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: כמחמתן לטבריא …

הלכה ו בני הכפרים שאינם מתקבצים בבתי כנסיות אלא בשני ובחמישי תקנו להם שיהיו מקדימין וקוראים …

• מגילה ב ע"א · א מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר, בארבעה עשר, בחמשה עשר. …
• מגילה ב ע"ב · ב ומי אמר רבי יהודה ״בזמן הזה, הואיל ומסתכלין בה — אין קורין …
• מגילה ב ע"ב · יד מאי טעמא דרבי יהושע בן קרחה? כי שושן. מה שושן מוקפת חומה …
• מגילה ב ע"ב · יח אמר רבא, ואמרי לה כדי: שאני שושן — הואיל ונעשה בה נס.
• מגילה ב ע"ב · כא אמר לך רבי יהושע בן קרחה: ולתנא דידן מי ניחא? כיון דאית …
• מגילה ב ע"ב · כב עד כמה? אמר רבי ירמיה ואיתימא רבי חייא בר אבא: כמחמתן לטבריא …
• יבמות יג ע"ב · טז תנן התם: מגילה נקראת באחד עשר, ובשנים עשר, ובשלשה עשר, ובארבעה עשר, …

הלכה ז כיצד חל י"ד להיות באחד בשבת מקדימין וקוראין בחמישי שהוא יום י"א. חל להיות …

• מגילה ב ע"א · א מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר, בארבעה עשר, בחמשה עשר. …
• מגילה ה ע"א · ב אמר רב: מגילה בזמנה — קורין אותה אפילו ביחיד, שלא בזמנה — …
• יבמות יג ע"ב · טז תנן התם: מגילה נקראת באחד עשר, ובשנים עשר, ובשלשה עשר, ובארבעה עשר, …

הלכה ח כפר שמקדימין וקוראין ביום הכניסה בזמן שאין נכנסין בו בשני ובחמישי אין קוראין אותה …

• מגילה ג ע"ב · יד ואמר רבי יהושע בן לוי: כרך שאין בו עשרה בטלנין — נדון …
• מגילה ה ע"א · ה מתני׳ אי זו היא עיר גדולה — כל שיש בה עשרה בטלנין. …
• מגילה ה ע"א · ז אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין — מותרין בהספד ובתענית, ומתנות …

הלכה ט במה דברים אמורים שמקדימין וקוראין ביום הכניסה בזמן שיש להם לישראל מלכות. אבל בזמן …

• מגילה ב ע"א · א מגילה נקראת באחד עשר, בשנים עשר, בשלשה עשר, בארבעה עשר, בחמשה עשר. …
• מגילה ב ע"א · יט מיתיבי, אמר רבי יהודה: אימתי — בזמן שהשנים כתיקנן וישראל שרויין על …

הלכה י בן עיר שהלך לכרך או בן כרך שהלך לעיר אם היה דעתו לחזור למקומו …

• מגילה ג ע"ב · יא גופא, אמר רבי יהושע בן לוי: כרך, וכל הסמוך לו, וכל הנראה …
• מגילה יט ע"א · ד מתני׳ בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר, אם עתיד לחזור …

הלכה יא עיר שהיא ספק ואין ידוע אם היתה מוקפת חומה בימות יהושע בן נון או …

• מגילה ה ע"ב · יד גופא: חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות …

הלכה יב קראו את המגילה באדר ראשון ואחר כך עיברו בית דין את השנה חוזרים וקוראים …

• מגילה ו ע"ב · יג מתני׳ קראו את המגילה באדר הראשון ונתעברה השנה — קורין אותה באדר …

הלכה יג אין קוראין את המגילה בשבת גזירה שמא יטול אותה בידו וילך אצל מי שהוא …

• מגילה ד ע"א · ה ואמר רבי יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו …
• מגילה ד ע"ב · כא דכולי עלמא מיהא מגילה בשבת לא קרינן. מאי טעמא? אמר רבה: הכל …

הלכה יד כיצד יום ארבעה עשר שחל להיות בשבת בני עיירות מקדימין וקוראין בערב שבת ובני …

• מגילה ד ע"ב · ח מאי רבי? דתניא: חל להיות בערב שבת — כפרים ועיירות גדולות מקדימין …
• מגילה ד ע"ב · יח וסבר רבי עיירות לא דחינן ליום הכניסה? והתניא: חל להיות בשבת — …

הלכה א הקורא את המגילה למפרע לא יצא. קרא ושכח פסוק אחד וקרא פסוק שני לו …

• מגילה יז ע"א · ט הקורא את המגילה למפרע — לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום …
• מגילה יז ע"א · י קראה סירוגין ומתנמנם — יצא. היה כותבה, דורשה ומגיהה, אם כוון לבו …
• מגילה יח ע"ב · ג אמר רבי אבא אמר רבי ירמיה בר אבא אמר רב: הלכה כרבי …
• מגילה יח ע"ב · ח תנו רבנן: השמיט בה הקורא פסוק אחד, לא יאמר: אקרא את כולה …

הלכה ב מצא צבור שקראו חציה לא יאמר אקרא חציה האחרון עם הצבור ואחזור ואקרא חציה …

• מגילה יח ע"ב · ח תנו רבנן: השמיט בה הקורא פסוק אחד, לא יאמר: אקרא את כולה …

הלכה ג הקורא את המגילה על פה לא יצא ידי חובתו. הלועז ששמע את המגילה הכתובה …

• מגילה יז ע"א · ט הקורא את המגילה למפרע — לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום …

הלכה ד היתה כתובה תרגום או בלשון אחרת מלשונות הגוים לא יצא ידי חובתו בקריאתה אלא …

• מגילה יז ע"א · ט הקורא את המגילה למפרע — לא יצא. קראה על פה, קראה תרגום …
• מגילה יח ע"א · יט הא לא דמיא אלא להא: גיפטית לגיפטים, עברית לעברים, עילמית לעילמים, יוונית …

הלכה ה הקורא את המגילה בלא כוונה לא יצא. כיצד היה כותבה או דורשה או מגיהה …

• מגילה יז ע"א · י קראה סירוגין ומתנמנם — יצא. היה כותבה, דורשה ומגיהה, אם כוון לבו …

הלכה ו בד"א שהמכוין לבו בכתיבה יצא בשנתכוון לצאת בקריאה שקורא בספר שמעתיק ממנו בשעה שהוא …

• מגילה יח ע"ב · יב אלא: דמנחה מגילה קמיה וקרי (לה) מינה פסוקא פסוקא וכתב לה. לימא …

הלכה ז הקורא את המגילה וטעה בקריאתה וקרא קריאה משובשת יצא. לפי שאין מדקדקין בקריאתה. קראה …

• ראש השנה כז ע"א · ח הא לא דמיא אלא לסיפא: בהלל ובמגילה — אפילו עשרה קורין. אלמא, …
• מגילה כא ע"א · י הקורא את המגילה — עומד ויושב. קראה אחד, קראוה שנים — יצאו. …
• מגילה כא ע"ב · א תנא: מה שאין כן בתורה. תנו רבנן: בתורה — אחד קורא ואחד …

הלכה ח אין קוראין בצבור במגילה הכתובה בין הכתובים. ואם קרא לא יצא. אלא אם כן …

• מגילה יט ע"א · כא אמר רב יהודה אמר שמואל: הקורא במגילה הכתובה בין הכתובים — לא …
• מגילה יט ע"ב · ב אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: הקורא במגילה הכתובה בין …

הלכה ט אין כותבין המגילה אלא בדיו על הגויל או על הקלף כספר תורה. ואם כתבה …

• שבת קטו ע"ב · ג בעא מיניה ריש גלותא מרבה בר רב הונא: היו כתובין בסם ובסיקרא …
• מגילה יז ע"א · יא היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום, על הנייר ועל הדפתרא — לא …

הלכה י היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות. אם רישומן ניכר אפילו היו רובה כשרה. ואם …

• מגילה יח ע"ב · ו תנו רבנן: השמיט בה סופר אותיות או פסוקין וקראן הקורא כמתורגמן המתרגם …
• מגילה יח ע"ב · ז מיתיבי: היו בה אותיות מטושטשות או מקורעות, אם רשומן ניכר — כשרה, …

הלכה יא המגילה צריכה שתהא תפורה כלה עד שיהיו כל עורותיה מגילה אחת. ואינה נתפרת אלא …

• מגילה יט ע"א · כ ואמר רבי חלבו אמר רב חמא בר גוריא אמר רב: מגילה נקראת …

הלכה יב וצריך הקורא לקרות עשרת בני המן ועשרת בנשימה אחת כדי להודיע לכל העם שכולם …

• מגילה טז ע"ב · י ״ואת פרשנדתא וגו׳ עשרת בני המן״. אמר רב אדא דמן יפו: ״עשרת …

הלכה יג שני הימים האלו שהן י"ד וט"ו אסורין בהספד ותענית לכל אדם בכל מקום. בין …

• ראש השנה יט ע"ב · ג והלכתא בטלו, והלכתא לא בטלו. קשיא הלכתא אהלכתא! לא קשיא: כאן בחנוכה …
• תענית יח ע"א · יג ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: הלכה כסתם משנה. ותנן: …
• מגילה ה ע"א · ז אף על פי שאמרו מקדימין ולא מאחרין — מותרין בהספד ובתענית, ומתנות …
• מגילה ה ע"ב · ג ורבי היכי נטע נטיעה בפורים? והתני רב יוסף: ״שמחה ומשתה ויום טוב״, …
• מגילה ה ע"ב · ז ואמר רבא: לא נצרכא, אלא לאסור את של זה בזה ואת של …
• מגילה ו ע"ב · יז רבן שמעון בן גמליאל אומר משום רבי יוסי: אף קורין אותה באדר …
• מגילה ו ע"ב · כב ואיבעית אימא: לעולם רבן שמעון בן גמליאל היא, ומתניתין חסורי מיחסרא והכי …

הלכה יד מצות יום י"ד לבני כפרים ועיירות ויום ט"ו לבני כרכים להיותן יום שמחה ומשתה …

• מגילה ד ע"ב · כג רב יוסף אמר: מפני שעיניהן של עניים נשואות במקרא מגילה. תניא נמי …
• מגילה ד ע"ב · כד אף על פי שאמרו? אדרבה, משום דאמרו הוא! אלא: הואיל ואמרו שכפרים …
• מגילה ז ע"ב · ט אמר רבא: סעודת פורים שאכלה בלילה — לא יצא ידי חובתו. מאי …

הלכה טו כיצד חובת סעודה זו שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו. ושותה …

• מגילה ז ע"א · כ ומתנות לאביונים. תני רב יוסף: ״ומשלוח מנות איש לרעהו״ — שתי מנות …
• מגילה ז ע"ב · ו אביי בר אבין ורבי חנינא בר אבין מחלפי סעודתייהו להדדי.
• מגילה ז ע"ב · ז אמר רבא: מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן …

הלכה טז וחייב לחלק לעניים ביום הפורים. אין פוחתין משני עניים נותן לכל אחד מתנה אחת …

• מגילה ז ע"א · כ ומתנות לאביונים. תני רב יוסף: ״ומשלוח מנות איש לרעהו״ — שתי מנות …
• בבא מציעא עח ע"ב · ה אלא הא רבי מאיר דמגבת פורים, דתניא: מגבת פורים – לפורים. מגבת …

הלכה א בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק …

• שבת כא ע"ב · י מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ״ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד …

הלכה ב וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום בכ"ה בחדש כסליו היה ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן …

• שבת כא ע"ב · י מאי חנוכה? דתנו רבנן: בכ״ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד …

הלכה ג ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו שתחלתן כ"ה בכסליו ימי …

• ראש השנה יט ע"ב · ג והלכתא בטלו, והלכתא לא בטלו. קשיא הלכתא אהלכתא! לא קשיא: כאן בחנוכה …

הלכה ד כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלש …

• סוכה מו ע"א · ח ואף רב סבר: כל שבעה מצות לולב. דאמר רבי חייא בר אשי …

הלכה ה בכל יום ויום משמונת הימים אלו גומרין את ההלל ומברך לפניו אקב"ו לגמור את …

• שבת כג ע"א · ח מתיב רב עמרם: הדמאי, מערבין בו ומשתתפין בו ומברכין עליו ומזמנין עליו …

הלכה ו ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים …

• סוכה מח ע"א · ב מתני׳ ההלל והשמחה — שמונה. כיצד? מלמד שחייב אדם בהלל ובשמחה ובכבוד …
• ראש השנה לב ע"ב · כב מדקאמר ״בשעת הלל״, מכלל דבראש השנה ליכא הלל. מאי טעמא? אמר רבי …
• תענית כח ע"ב · ו דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר יום בשנה …
• ערכין י ע"א · יג דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר ימים שהיחיד …
• ערכין י ע"ב · ה דאמר רבי אבהו, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של …
• ערכין י ע"ב · ח רב נחמן אמר: קרייתה זו היא הלילא. רבא אמר: בשלמא התם ״הללו …

הלכה ז מקומות שעושין יום טוב שני ימים גומרין את ההלל כ"א יום. תשעה ימי החג. …

• תענית כח ע"ב · ו דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: שמונה עשר יום בשנה …
• תענית כח ע"ב · ז רב איקלע לבבל, חזנהו דקא קרו הלילא בריש ירחא, סבר לאפסוקינהו. כיון …

הלכה ט כל היום כשר לקריאת ההלל. והקורא את ההלל למפרע לא יצא. קרא ושהה וחזר …

• ברכות יד ע"א · ד אמר ליה: פוסק, ואין בכך כלום. אמר רבה: ימים שהיחיד גומר בהן …
• מגילה יז ע"א · יד תנא: וכן בהלל, וכן בקריאת שמע ובתפלה.
• מגילה כ ע"ב · ו מתני׳ כל היום כשר לקריאת המגילה, ולקריאת ההלל, ולתקיעת שופר, ולנטילת לולב, …

הלכה יא יש מקומות שנהגו לכפול מאודך כי עניתני עד סוף ההלל כופלין כל דבר ודבר …

• פסחים קיט ע"ב · א לכפול — יכפול, לפשוט — יפשוט, לברך אחריו — יברך, הכל כמנהג …

הלכה יב מנהג קריאת ההלל בימי חכמים הראשונים כך היה. אחר שמברך הגדול שמקרא את ההלל …

• סוכה לח ע"ב · א הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא. הוא אומר: ״הללויה״, והן אומרים: ״הללויה״ …

הלכה יג וכן כשהקורא מגיע לראש כל פרק ופרק הן חוזרין ואומרין מה שאמר. כיצד כשהוא …

• סוכה לח ע"ב · א הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא. הוא אומר: ״הללויה״, והן אומרים: ״הללויה״ …
• תענית יח ע"ב · ב והכתיב במגילת תענית: יום ארבעה עשר בו ויום חמשה עשר בו, יומי …

הלכה יד הקורא אומר אנא ה' הושיעה נא והם עונין אחריו אנא ה' הושיעה נא. אע"פ …

• סוכה לח ע"א · ח מתני׳ מי שהיה עבד או אשה או קטן מקרין אותו — עונה …
• סוכה לח ע"ב · א הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא. הוא אומר: ״הללויה״, והן אומרים: ״הללויה״ …

הלכה א כמה נרות הוא מדליק בחנוכה. מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין …

• שבת כא ע"ב · ה תנו רבנן: מצות חנוכה, נר איש וביתו. והמהדרין, נר לכל אחד ואחד. …

הלכה ד נר שיש לו שתי פיות עולה לשני בני אדם. מלא קערה שמן והקיפה פתילות. …

• שבת כג ע"ב · ב אמר רב יצחק בר רדיפה אמר רב הונא: נר שיש לה שני …

הלכה ה אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. …

• שבת כג ע"ב · ה דביתהו דרב יוסף הות מאחרה ומדלקה. אמר לה רב יוסף: תנינא ״לא …

הלכה ו כל השמנים וכל הפתילות כשרות לנר חנוכה ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר …

• שבת כב ע"א · ג אמר רב יהודה אמר רב אסי אמר רב: אסור להרצות מעות כנגד …

הלכה ז נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ בטפח הסמוך לפתח על שמאל הנכנס …

• שבת כא ע"ב · ח תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה …
• שבת כא ע"ב · ט אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ואי איכא מדורה — לא …
• בבא קמא סב ע"ב · ה אמר רב כהנא, דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום: נר …

הלכה ח בימי הסכנה מניח אדם נר חנוכה בתוך ביתו מבפנים ואפילו הניחו על שולחנו דיו? …

• שבת כא ע"ב · ח תנו רבנן: נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה …
• שבת כא ע"ב · ט אמר רבא: צריך נר אחרת להשתמש לאורה. ואי איכא מדורה — לא …

הלכה ט נר חנוכה שהדליקו חרש שוטה וקטן או עכו"ם לא עשה כלום עד שידליקנו מי …

• שבת כב ע"א · ה איתמר: רב אמר אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמר מדליקין. רב אמר …
• שבת כב ע"ב · ז תא שמע, דאמר רבא: הדליקה בפנים והוציאה — לא עשה כלום. אי …
• פסחים קא ע"א · ז איני?! והאמר אביי: כל מילי דמר הוה עביד כרב, לבר מהני תלת …
• מנחות מא ע"ב · ז רב אמר: אין מדליקין מנר לנר, ושמואל אמר: מדליקין מנר לנר.

הלכה י חצר שיש לה שני פתחים בשתי רוחות צריכה שתי נרות. שמא יאמרו העוברים ברוח …

• שבת כג ע"א · י אמר רב הונא: חצר שיש לה שני פתחים צריכה שתי נרות. (ואמר) …