שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ויהי רצון אשר כמו בימים ההם בזמן הזה כן נראה גם עתה בקלקלת מחשבת כל החורשים רעה על היהודים ובהפרת עצתם, ומגאולה לגאולה , גאולת הכלל והפרט על ידי משיח צדקנו.
5 ומגאולה לגאולה : ראה מגילה ו, ב: מסמך גאולה לגאולה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תסו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ובסגנוננו לסמוך גאולה לגאולה , יהי רצון שנזכה כולנו יחד לגאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו בקרוב ממש.
3 ובסגנוננו : ראה מגילה ו, ב: מסמך גאולה לגאולה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ובסגנוננו לסמוך גאולה לגאולה , יהי רצון שנזכה כולנו בתוככי כללות עמנו בני ישראל לגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.
5 ובסגנוננו : ראה מגילה ו, ב: מסמך גאולה לגאולה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תעב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ובבואנו מימי הפורים ובסגנוננו לסמוך גאולה לגאולה , יהי רצון שנזכה כולנו יחד לגאולה האמתית והשלימה ע"י משיח צדקנו בקרוב ממש.
7 ובסגנוננו : ראה מגילה ו, ב: מסמך גאולה לגאולה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
וכד אתכפיא סט"א ואתהפכא חשוכא לנהורא – מסמך גאולה לגאולה , גאולת נפשו לגאולת הכלל,
5 מסמך גאולה לגאולה : מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
זאָל יעדער איינער און איינע טאָן אין די אויבנדערמאָנטע ענינים, סיי לטובת זיך און סיי לטובת דעם צווייטן, אין אַ שטייגענדער מאָס, און דאָס וועט זיכר אַרויסרופן און ממשיך זיין במדתו של הקדוש ברוך הוא וואָס איז מדה כנגד מדה (אָבער פיל גרעסער און מערער – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה),
16 פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.
ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד).
ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש).
אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב.
גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר).
ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו.
דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב.
בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק.
דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
יום-כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז.
שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב).
פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך.
צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים.
אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א).
דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב).
אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'.
ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141.
מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'.
במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בברכת הצלחה בעבוה"ק ולבשו"ט מתוך שמחה וכי תשא גו'.
14 בברכת . . תשא גו' קטע זה למו"ה יהודא ליב רסקין. אגרות נוספות אליו – לעיל אגרת י'קטז, ובהנסמן בהערות שם.
כי תשא חובה (לקח טוב כאן). וראה ג"כ ב"ב (י, ב) הובא בלק"ט תיכף להנ"ל: במה תרום קרן ישראל (שזהו ודאי) בכי תשא.
גאולה . . (לפסח) מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
אשר ליהודים . . ויקר מג"א (ח, טז). ולהעיר אשר ע"פ פשטות הכתובים שם – כ"ז התחיל בכ"ג סיון שלפני ימי הפורים. וראה ירוש' ברכות רפ"א, אסת"ר בסופו ועוד: גאולתן של ישראל כו' רבה והולכת כו' ואח"כ ליהודים כו' – ואינו ממשיך בנס דפורים (וראה פי' מבעל ס' החרדים שם)!
ליהודים . . תפילין יהודי ע"ש שכופר בע"ז (מגילה יג, א) שהוא כמודה בכל התורה כולה (קדושין מ, א) ואח"כ הפרטים: תורה כו' תפילין. וע"פ קבלה וחסידות: יהודי – כתר ומסנ"פ. ואח"כ ע"ס ועבודה פרטית – אורה ושמחה – חו"ב, וששון ויקר – זו"ן (תו"א (צא, ב ואילך). שערי אורה בסופו. הצ"צ למג"א עה"פ).
דרז"ל . . תפילין מגילה (טז, ב) ועד"ז בתרגום עה"פ.
ויקר אלו תפילין על ידיהון ועל רישיהון (תרגום שם). ואף שבש"ס מפרש אלו תפילין שבראש (שהם בגלוי ושייך ע"ז וראו , יקר ) – הרי כל זמן שבין עיניך יהו שתים (מנחות לו, א). ולהעיר מצפע"נ (להרגוצובי) לרמב"ם הל' תפילין פ"ד ה"ד.
מצותי' שהוקשו לתפילין קדושין (לה, א).
הוספה בת"ת ובקיום מצותי' ומדובר בזה בט"ו בשבט. ולהעיר ממרז"ל שבפורים קיימו מה שקבלו כבר במ"ת (שבת פח, א).
הוספה במבצע תפילין להעיר ממש"נ במג"א (ח, יז) שנפל פחד היהודים על עמי הארץ – שזהו ע"ד ראיית חז"ל לויקר אלו תפילין שנאמר וראו כל עמי הארץ גו' ויראו ממך.
שאמחז"ל תענית (כט, סע"א), מג"א סתרפ"ו סק"ה. וראה שו"ת חת"ס חאו"ח סק"ס. נמוקי או"ח לסתרפ"ו ונשאר בצ"ע. ואולי י"ל שהרמב"ם לשיטתו שצ"ל "שמח כל ימיו " (הל' דעות פ"א ה"ד. ועד"ז שם פ"ב ה"ז. וראה ג"כ פיה"מ ברכות פ"ט מ"ה), משא"כ מארי דשמעתי' דבאדר מרבין בשמחה דס"ל דשמחה שאינה של מצוה עלי' נאמר ולשמחה מה זה עושה (שבת ל, ב). ולהעיר מרמ"א סוף הל' מגילה (וסיום חלק אורח חיים): וטוב לב משתה תמיד .
וימי הפורים עיין רמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ז) דמשמע שגם הטעם דסעודת פורים והמשלוח מנות ומתנות לאביונים הוא משום שמחה (משא"כ ברמ"א (יו"ד סו"ס שפ"ה) שזהו כשאילת שלום לחוד).
תורה . . לב תענית ל, א.
שאמחז"ל . . למחדי זו"ח שה"ש עה"פ לריח שמניך [סה, א].
ואפ"ל . . טובא ברכות (ל, סע"ב). ועפמש"כ בזו"ח הנ"ל יומתק המענה בש"ס אנא תפילין מנחנא – שזהו ג"כ הטעם דבדח. וראה תר"י בברכות שם.
טובא יותר מדאי (פרש"י שם). ולהעיר מהחיוב לבסומי בפוריא עד דלא ידע (מגילה ז, ב).
נאמר . . אלה תהלים קכו, ב. וראה ברכות שם [לא, א].
אז גו' אז ופי' רז"ל (שמו"ר פכ"ג, ג) אין אז אלא שמחה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשמב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
וכיון שאמרו חכמינו זכרונם לברכה "מסמך גאולה לגאולה", שזה מובלט ביחוד בשנת עיבור זו שפורים הוא באדר הסמוך לניסן ,
6 "מסמך גאולה לגאולה" מגילה ו, סע"ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אדמו"ר הזקן, כי ענין זה, לפעול על המנגד כאשר הוא בתוקפו, עד להפכו (לפי שעה) לאוהב, קשור עם פנימיות התורה , וכמבואר בכ"מ במאמר רשב"י "מותר להתגרות ברשעים" (אפילו כאשר "השעה משחקת לו"), שזהו כחו ותוקפו של רשב"י, להכניע את הרשעים גם כשהם בתוקפם.
59 ברכות ז, ב. מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכן משמע לכאורה גם מלשון חז"ל (מגילה ו, ב במשנה) אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכן משמע לכאורה גם מלשון חז"ל (מגילה ו, ב במשנה) אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ניט קוקנדיק אויף דעם, איז אַזוי ווי רשב"י האָט געוואָלט מזכה זיין און אויפטאָן פאַר דער גאַנצער וועלט — איז צוזאַמען מיט זיינע אויפפירונגען וועגן וועלכע תורה דערציילט אונז, האָט ער (רשב"י) געגעבן יעדער אידן, אָנהויבנדיק פון גאָר קליינע קינדער וועלכע וועלן גיין אין זיינע וועגן — די מעגלעכקייט אַז אין דערויף זאָל מקוים ווערן "יגעתי ומצאתי" :
19 מגילה ו, ריש ע"ב — מה"י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
רבי אלעזר בן עזריה ידע מחייו שלו, שיחוס אינו מועיל רק לתכונות הנפש והגוף, כגון כשרונות וגבורה, אלא אף לחכמה בפועל, למרות שדבר זה מושג על ידי יגיעה עצמית, וכמאמר חז"ל "לא יגעתי ומצאתי , אל תאמין", ו"תורה אינה ירושה לך".
42 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
6 ונוסף לזה : לא יגעתי ומצאתי אל תאמין (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מט"ז פייב. ואין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו על" (ברכות סג ב, וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
עד"ז מצינו גם בנוגע להבנה בתורה (אף שאחז"ל ע"ז (מגילה ו, ב) לא יגעתי ומצאתי אל תאמין); הרב ב"י שטרח ויגע עד שבא על פי' איזה מאמר ואח"כ שמע אותו פי' מאחרים ג*כ ונצטער וא"ל האריז'ל אתה פתחת הציגור (כתר ש"ט סרג"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לא די שהם יכולים להתגבר על הטבע ע"י יגיעה ומאמצים לבטלו, אלא שגם מלכתחילה אין הם מתחשבים ב"אותות השמים" – מתחילין בב' ובד' וכדומה, עד למצב שאין צריך כלל להתחשב בהנהגת הטבע, מצב של התנהגות ה' עם צדיקים (ועמך כולם צדיקים), שהיא הנהגה ניסית גלויה, למעלה מן הטבע.
41 ע"ד רחב"ד (ברכות לג, א). וע"ד שצ"ג מותר להתגרות כו' (ברכות ז, ב. מגילה ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
גאולת מצרים וגאולת פורים.
48 וי"ל שעפ"ז הרי זה מתאים לפי הב' בתוס' ר"ה שם דצרה אחת הוכפלה בו (ראה טו"א שם דפי' ב' עיקר. וראה חי' הריטב"א שם). ועד"ז בנדו"ד דהיו ב' גאולות (ראה מגילה ו, סע"ב "מסמך גאולה לגאולה" ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תצוה-ז' אדר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, טו
הרי לפי ה"מגן אברהם" תענית ז' אדר היא באדר ראשון , ומכך מובן שגם ענין השמחה, היות יום זה יום זכאי מפני לידת משה, גם הוא בז' אדר ראשון (כפי שצויין לעיל, שהקדוש־ברוך־הוא יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום).
63 וגם: הרי הקב"ה מקדים רפואה למכה (ראה מגילה שם) וכדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה (כפרש"י מגילה שם) שלכן גם יום זכאי דלידה מובן ש(ענינו) הוא באדר א'. וע"פ הנ"ל דיום ז' אדר הוא בעצם יום זכאי כו' (שהביא להניסים), י"ל שזהו כמו שנעשה לו נס באדר בשנה פשוטה וקבל עליו לעשותו יום שמחה בכל שנה – שיעשה אותו באדר ראשון (י"א במג"א סתרפ"ו סק"ה. וכן פסוק בפר"ח או"ח סו"ס תרצ"ז), ולהעיר מהוכחת התרומת הדשן שם (הובא במג"א סי' תקס"ח סק"כ) בתענית יום שמת בו אביו שהוא באדר א' מדאמרינן בגמרא מגילה ו, ב. עיי"ש. ולפי הנ"ל י"ל דאין שייך בזה הסברא "אקדומי פורענותא לא מקדימין" ועושין בשני (ראה שו"ת חת"ס שם סי' קסג), כיון שהוא יום שמחה וגם התענית אינו מחמת צער וכו' כנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
2 ומסמך .. לגאולה : מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה, כז
7 מסמך גאולה לגאולה : מגילה ו, סע"ב, ובפרש"י. ולהעיר שענין זה נוגע במיוחד בשנה מעוברת (כבשנה זו) -- כי בכדי ל,מסמך גאולה לגאולח" קורין את המגילה באדר שני דוקא, הסמוך לניסן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הצלחה זו היא יותר מן ההישג של "יגעתי ומצאתי" .
37 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
3 צוויי אדריחדשים . . נס פורים: דאין בין אדר הראשון ואדר השני אלא כו' (מגילה ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
7 מסמיך זיין די גאולה : ראה מגילה ו, סע"ב ובפרש"י: מסמך גאולה לגאולה . ולהעיר, שענין זה קובע בשנה מעוברת (כשנה זו) -- בכדי ל.מסמך גאולה לגאולה * קורין את המגילה באדר שני דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ובפשטות מסתבר לומר שאדר העיקרי הוא אדר שני – כי, באדר שני חוגגים ימי הפורים, במקרא מגילה, משלוח מנות ומתנות לאביונים (משא"כ באדר ראשון ה"ז רק פורים קטן), ואם נאמר שאדר שני הוא החודש הנוסף בשנת העיבור, נמצא, שבשנה פשוטה חסר החודש העיקרי שבו חוגגים ימי הפורים, ועכצ"ל, שאדר שני הוא אדר העיקרי, ואדר הנוסף בשנת העיבור הוא אדר ראשון (והחסרון בשנה פשוטה אינו אלא בנוגע לפורים קטן, שהוא טפל לגבי עיקר הפורים).
1344 ראה מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ובסגנון הגמרא [בביאור הטעם דקריאת המגילה באדר הסמוך לניסן משום ש"מסמך גאולה לגאולה עדיף" , "פורים לפסח"] – בין גאולה לגאולה , בין גאולת פורים שלא היתה גאולה שלימה, כדברי הגמרא (בביאור הטעם שאין אומרים הלל בפורים משום ש)"אכתי עבדי אחשורוש אנן", לגאולת פסח שהיתה גאולה שלימה (ואילו זכו היתה גאולת מצרים גאולה שאין אחרי' גלות), וכמותה תהי' הגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו, גאולה אמיתית ושלימה, כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
1890 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בנוגע ל"דברי תורה" – אמרו חז"ל "אם יאמר לך אדם יגעתי ולא מצאתי , אל תאמן , לא יגעתי ומצאתי , אל תאמן , יגעתי ומצאתי , תאמן" .
9 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והדרך להבנה והשגה – היא לכל לראש ע"י ענין היגיעה, היינו, להתייגע בפשטות בלימוד תורת החסידות, שהרי "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין".
47 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
[וע"ד שמצינו בלימוד התורה, שאף שבודאי צריכה להיות היגיעה בתורה, ואי אפשר בלא יגיעה, כמארז"ל "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין", מ"מ, מצינו שע"י הצדקה "נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה", והיינו, שאף שצדקה לגבי תורה היא בדוגמת כמות לגבי איכות (כנ"ל בנוגע לכל המצוות לגבי התורה), מ"מ, פועלת היא גם בלימוד התורה].
32 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה נעשה ע"י עבודה ויגיעה דוקא – במכ"ש מענין ההבנה שבתורה שצ"ל ע"י יגיעה דוקא, כמארז"ל "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין", דהיינו שאין לצאת ידי חובה בבקשה מהקב"ה "ותן בלבנו בינה להבין ולהשכיל"...
72 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו שרשב"י אומר מותר להתגרות ברשעים , לפי שרשב"י הי' ניצוץ משה רבינו, הנה מצד הניצוץ דמשה שבו, אומר רשב"י שמותר להתגרות ברשעים גם בשעה שהשעה משחקת לו.
53 ברכות ז, ב. מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ומהשמחה דשבת מברכים עוברים מיד לשמחת פורים, ו"מסמך גאולה לגאולה" – להגאולה דפסח, ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – לעתיד לבוא, במהרה בימינו.
36 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
בנוגע למלחמה עם קליפה – ישנו חילוק אם הקליפה היא בתקפה אם לאו, ובלשון חז"ל אם "השעה משחקת לו" או ש"אין השעה משחקת לו" , שכאשר הקליפה אינה בתקפה, "אין השעה משחקת לו" , אזי יכול כל אחד להתמודד עמה, משא"כ כאשר הקליפה היא בתקפה, אזי שבירתה היא רק ביכלתו ית', וע"ז נאמר "אם זרוע כא-ל לך גו' עדה נא גאון וגובה גו' ראה כל גאה הכניעהו והדוך רשעים תחתם".
224 ברכות ז, ב. מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
בנוגע לחדשי שנת העיבור, ישנו הכלל ד"מסמך גאולה לגאולה", שלכן נקבע פורים באדר הסמוך לניסן – כדי לסמוך את הגאולה דפורים להגאולה דפסח.
49 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה, הכח שיש לצדיקים להפיל את הרשעים הוא רק לאחרי שנתמלאה סאתם, שאז אובדים הם, אבל קודם שנמלאה סאתם, שאז עומדים הם בכל התוקף שלהם, הנה על זה אמרו אם ראית רשע שהשעה משחקת לו אל תתגרה בו , שאין ביכולת האדם (אפילו צדיק)להפילו, ואינו אלא ביכולת ה' לבדו, וזהו שנאמר לאיוב ואם זרוע כאל לך גו' עדה נא כל גבוה וגאון גו' והשפילהו גו' והדוך רשעים תחתם, היינו, שאין זה ביכולת האדם, גם לא ביכולת הצדיקים, כי אם ביכולת ה' לבדו.
20 ברכות ז, ב. מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובמילא, עלול הוא לשכוח על "נותן התורה" ולחשוב ש"אני ואפסי עוד" – שאינו זקוק ל"השגחה פרטית", ואינו זקוק לברכותיו של הקב"ה, ולא עוד אלא שבנוגע ללימוד התורה לא יועילו ברכותיו של הקב"ה – טוען היצה"ר – שהרי מפורש בגמרא "יגעת ולא מצאת, אל תאמין", ולאידך, "לא יגעת ומצאת, אל תאמין", וא"כ, כאשר יתייגע בלימוד התורה – בודאי יבין, ללא צורך בברכת ה', ואם לא יתייגע – גם ברכת ה' לא תועיל, וא"כ, טוען היצה"ר, מהו הצורך בענינים של יראת שמים, "ברכו בתורה תחילה"?!...
148 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
אודות טעם הקביעות דפורים באדר שני, "אדר הסמוך לניסן" – איתא בגמרא ש"מסמך גאולה לגאולה עדיף" , פורים לפסח.
227 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה, תכלית העבודה היא שתהי' מתוך קבלת עול, וכמארז"ל שיקבל עליו עול תורה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות, עול דייקא, אלא שמ"מ, אם אין ביכולתו להתחיל בקב"ע, יכול להתחיל לעת עתה באופן שע"פ טו"ד, וסוכ"ס יבוא לעבודה שלמעלה מטו"ד, וע"ד מארז"ל מתוך שלא לשמה בא לשמה (אלא שעל זה צריך להיות ענין של עבודה ויגיעה, וכמארז"ל יגעתי ומצאתי ).
36 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה – כמבואר בקונטרס ומעין שגם מי ש"כלי שכלו רחבים וקלים להבין, מ"מ צריך עסק ויגיעה", "שהרי לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, ובלתי עבודה ויגיעה אי אפשר בשום אופן כו'", "ואם כלי שכלו באמת רחבים וקלים, אם הי' עוסק הרבה הי' בא למדרי' היותר נעלה כו'".ועד"ז בנדו"ד, שאף שבדורות הראשונים, "ראשונים כמלאכים", היתה ההבנה וההשגה גדולה ביותר, כך, שבהשקפה הראשונה ובפשיטות (ללא יגיעה) היו יכולים להשיג ענינים כאלו שאין משיגים בדורות האחרונים גם לאחרי היגיעה וההשתדלות ביותר – מ"מ, גם אצלם צריכה להיות יגיעה בתורה דוקא, שכן, "לפום גמלא שיחנא", וע"ד שמצינו בגמרא בנוגע לנקדימון בן גוריון, שאף שנתן ריבוי צדקה, מ"מ, "כדבעי לי' למיעבד לא עבד", והיינו, שכל אחד צריך להתייגע לפי ערך הכחות שניתנו לו.
36 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכידוע שכל עניני העבודה צריכים להיות באופן של השתדלות דוקא, וכהפתגם שאצל חסידים לא קיים המושג של "בדרך ממילא"; יש צורך בענין של עשי' ("מ'דאַרף טאָן"), והעשי' צריכה להיות עד לאופן של יגיעה, כמארז"ל "יגעת ומצאת".ועד"ז בנוגע לעבודתו של אברהם, שהיתה בקו החסד (דאף שעסק בכל הענינים, מ"מ, עיקר עבודתו היתה בקו החסד), וכדאיתא בספר הבהיר "אמרה מדת החסד לפני הקב"ה, רבש"ע מימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי", שבכלל זה היא גם ההתעסקות בכל צרכי הקבורה, שזהו"ע של גמילות חסדים – שרצונו הי' שעבודה זו תהי' באופן שיצטרך לשלם עבור זה ("אים זאָל דאָס קאָסטן"), ולא עוד אלא שרצה לשלם "כסף מלא" , "כל שווי'" (היפך הנהגת עפרון – "רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים").
19 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
בגמרא יש פלוגתא איזה חודש אדר הוא העיקר, וההלכה היא שהעיקר הוא "אדר הסמוך לניסן" , אדר שני.
27 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו גם משנ"ת בקונטרס ומעין בענין היגיעה בתורה, ש"אפילו כלי שכלו רחבים וקלים להבין, מ"מ, צריך עסק ויגיעה כו'", ובלאו הכי, הנה כמאן דבעי למיעבד לא עביד, ו"לא יגעתי ומצאתי אל תאמין".
17 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
והענין בזה, דהנה, בענין יצי"מ (גאולת ניסן, שקשורה גם עם גאולת פורים, כמארז"ל מסמך גאולה לגאולה , פורים לפסח) אמרו רז"ל חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא היום ממצרים, ומיד לאח"ז מתחיל הענין דזכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים, אלא, שבכדי שתוכל להיות המלחמה בעמלק, צ"ל תחילה הענין דמינוי מלך בעבודת האדם.
21 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ובהתאם לכך, יש להזכיר מה שהנהיגו מכמה שנים לערוך "מלוה מלכה" בשייכות לענין ה"מעמד", וכידוע מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בנוגע לחשיבות ענין המעמד, ונקבע זמנה של ה"מלוה מלכה" בסיום חודש אדר או בתחלת חודש ניסן ("מסמך גאולה לגאולה" ).
69 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שכאו"א מישראל חייב לקיים את המצוות [אלא שיש מצוות שכל אחד צריך לקיימן בעצמו, ויש מצוות שמקיימם ע"י התכללותו עם כל בנ"י כו' ], וכדי שיוכל לקיים את המצוות צריך ללמדם תחילה בתורה, ומה גם שלימוד התורה כשלעצמו הוא א' ממצות התורה, הרי בהכרח שיוכל להבין ולהשיג את התורה, ואין צורך לבקשה מיוחדת על זה, ורק צריך להיות ענין היגיעה, כמארז"ל יגעתי ומצאתי כו'.
313 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובהקדמה – שאחד הטעמים לכך שבשנת העיבור קורין את המגילה (וכל עניני הפורים) באדר שני הוא משום "מיסמך גאולה לגאולה" , היינו, לסמוך את הגאולה דפורים שהיא באופן ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן"98, לגאולה השלימה שתהי' כמו הגאולה ממצרים, כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
345 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ובהקדם השייכות שבין פורים לפסח – כדברי הגמרא שבשנה מעוברת צ"ל קריאת המגילה ושאר עניני הפורים באדר שני, אדר הסמוך לניסן , מצד "מיסמך גאולה לגאולה" (פורים לפסח); והרי ענין הסמיכות בתורה נוגע גם להלכה, שלכן דרשינן סמוכין (לדעה אחת – בכל הספרים, ולכל הדעות – במשנה תורה ), ומזה מובן, שאין זו סמיכות בעלמא, אלא זוהי סמיכות גם בתוכן הענינים.
582 מגילה ו, סע"ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ו"מסמך גאולה לגאולה" – שמהגאולה דפורים נבוא תיכף ומיד לגאולה ד"ויהי בחצי הלילה" , שאז הי' הגילוי דבחי' "אני ולא מלאך
881 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזוהי ההוראה לכאו"א – שבבוא חג השבועות, עליו לשמוע תורה מהבעש"ט, ואם אינו מבין – עליו להתייגע, וכשיתייגע – הרי "יגעתי ומצאתי " , ואם לא די בכך, אלא הוא זקוק לבחי' מתנה שבתורה – מי מעכב, הקב"ה יכול ליתן גם זאת; אבל אפילו אם עדיין אינו מבין – עליו לעמוד בביטול ולהקשיב, כיון שעצם הנשמה שומעת את הדברים.
256 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך ישנה עבודה שהיא באופן של מציאה – עבודה שלמעלה מן הטעם ודעת, והיינו, שעבודתו אינה במדידה והגבלה, שאז הריוח הוא לפי ערך עבודתו ויגיעתו, אבל לא באופן של מציאה, אלא "יגעתי ומצאתי " , למעלה מכפי המשוער.
1066 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הרי ישנו כלל (שנתבאר בתורה בנוגע לטבע העולם) "יגעתי ומצאתי" , וא"כ, כיצד יתכן שגם לאחרי שהתייגע במשך זמן, עדיין לא השיג את הענין על בוריו; ולאידך גיסא, כיצד יתכן שלפתע תיפול לו השכלה חדשה ללא יגיעתו?
1351 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
ובידעם את גודל האחריות – צריכים להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה , נגלה וחסידות, הן הוספה בכמות הזמן, והן הוספה ביגיעה, וכמארז"ל "יגעתי ומצאתי" , כמדובר פעם שזהו בדוגמת ענין המציאה, היינו, שמשיג הרבה יותר באין ערוך ממה שהתייגע, כך, שעסקם בלימוד התורה יהי' "לתהלה ולשם ולתפארת" – כמבואר בחסידות שג' ענינים אלו הם כנגד תלת מוחין שבראש, ומובן שענין זה שייך במיוחד לבני ישיבה וראש ישיבה כו'; ומהמוחין יומשך גם במדות, ועד למעשה – לימוד המביא לידי מעשה – שיתוסף אצלם בקיום המצוות בהידור, כך, שהתורה תחדור את כל מציאותם, ותפעל עליהם ועל זרעם וזרע זרעם, ללמוד וללמד לשמור ולעשות את כל דברי התורה הזאת, במשך כל השנה כולה, ובפרט בשנה זו שהיא שנה שלימה ומלאה, שיש בה מספר הימים היותר גדול.
1129 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
והחיבור של ב' הימים טובים – שצריכים להיות בסמיכות זל"ז, כמובן מזה שא' הטעמים לכך שבשנה מעוברת חוגגים פורים ב"אדר (שני) הסמוך לניסן" , לפי ש"מיסמך גאולה לגאולה (פורים לפסח) עדיף" – הרי זה ע"י ר"ח ניסן , שהוא הממוצע בין שני החדשים, אדר וניסן .
1098 מגילה ו, סע"ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בביאור טעם דברי המשנה "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה ומתנות לאביונים" (שחיובם באדר השני ), איתא בגמרא187:
771 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
וכבר דובר פעם בענין זה – מיוסד על פירוש האוה"ח הקדוש106 – שקאי על הגאולה העתידה, שתהי' גאולה אמיתית ושלימה, גאולה שאין אחרי' גלות, ואז יאמרו "שיר חדש", לשון זכר (דלא כמו בגאולות שלפנ"ז שנאמר בהם "שירה", לשון נקבה) .
961 נזכר גם ע"ד החילוק בין גאולת פורים לגאולת פסח (שעל זה אמרו "מיסמך גאולה לגאולה" (מגילה ו, סע"ב)) – שגאולת פורים היתה באופן ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן" (שם יד, א. וש"נ), וכל הענינים היו בהעלם כו', כמודגש גם בכך שבכל המגילה לא נזכר שמו של הקב"ה, ואף ש"המלך" קאי על מלכו של עולם (מגילה טו, ב. ועוד), הרי זה רק ברמז, ואילו בגלוי מדובר אודות אחשורוש כפשוטו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יש מי שהשגתו קטנה, ויש מי שהשגתו גדולה יותר ; משא"כ במעשה המצוות, שוים כל בנ"י:
354 שהרי "אין דעותיהם שוות" (ראה ברכות נח, א. סנהדרין לח, א. ועוד), ומה גם שיש מי שיש לו חוש בהמצאת השכל, ויש מי שיש לו חוש בהבנה והשגה, או בהעמקה; ובכל חוש גופא יש חילוק בין ריבוי למיעוט; וכמו"כ תלוי הדבר באופן היגיעה, כמארז"ל (מגילה ו, ריש ע"ב) "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
תבלין"16, ולכל אחד ניתן ה"תבלין" והאפשרות לנצח את היצה"ר, אם רק ירצה בכך באמת, וכפי שאמרו חז"ל "יגעתי (אזי) ומצאתי" , ויתירה מזה, "יגעתי ולא מצאתי אל תאמין", היינו, שאין כלל מציאות כזו; זוהי ראי' שלא התייגע די צרכו.
515 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
תורה ונבואה – הם שני ענינים שונים , ובנוגע להלכה בתורה אי אפשר לסמוך על נבואה, שהרי "אין הנביא רשאי לחדש דבר" , ו"אין משגיחין בבת קול" , כיון שהתורה "לא בשמים היא" (כפי שמבאר הרמב"ם בארוכה בפירוש המשניות , ובקיצור בהלכות יסודי התורה ).
1653 ומהחילוקים שביניהם – שתורה, באה ע"י יגיעת האדם דוקא, וכדברי הגמרא (מגילה ו, ריש ע"ב) "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין"; ואילו נבואה – אף שבודאי צריך להתייגע לכתחילה כדי להגיע למעלת הנבואה, שתתגלה לו (ראה רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ז), הרי לאחרי שכבר הגיע למעלת הנבואה, אין צורך ביגיעה בשביל נבואה פרטית.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
וענין זה נעשה הכנה – באופן דמסמך גאולה לגאולה , מגאולת פורים לגאולת פסח , עלי' נאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
769 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו יגעתי ומצאתי , דענין מציאה (מצאתי ) הוא שמוצא דבר חדש שבתחילה לא הי' אפשר
159 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
בנוגע לתורה – כפי שמצינו כמ"פ אצל רבי שמעון בן יוחאי הלשון "פתח רבי שמעון" , כיון שפעל ענין של פתיחה בנוגע להתגלות פנימיות התורה ורזין שבתורה, ועל ידו נעשית פתיחת דרך לכל אחד מישראל, שכאשר "יגעת" ("עמלים בתורה" ) יקויים ה"מצאת" גם בנוגע לפנימיות התורה , ועד שפנימיות התורה תהי' אצלו בהבנה והשגה, ובאופן של התחברות עם נגלה דתורה , סתים וגליא, או בלשון הזהר :
1074 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"יגעתי ומצאתי" , שזהו כלל לכל אחד מישראל, אפילו "בן עשר למשנה", ואפילו "בן חמש למקרא" , שחייבים להתייגע בתורה (ללמוד מתוך קבלת עול, היפך טבעו), ודוקא כאשר "יגעת", אזי "ומצאת", שרואים שע"י פירוש רש"י נופלים בדרך ממילא כו"כ קושיות.
2286 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
מהו הצורך בהקדמה "ויהי בימי אחשורוש" – כשם שהסיפור אודות יציאת מצרים אינו מתחיל בהקדמה "ויהי בימי פרעה מלך מצרים", אלא מסופר מיד שבנ"י באו למצרים, ושם הי' המלך פרעה שאמר "הבה נתחכמה לו" , וגזר גזירה וכו', ועד שבסופו של דבר היתה יצי"מ – כך גם בנוגע לגאולת פורים ("מסמך גאולה לגאולה" ) הי' יכול להיות הסיפור בסגנון כזה, ש"איש יהודי הי' בשושן הבירה" , ושם הי' המלך אחשורוש, וכל המשך סיפור הענינים.
2088 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהעיר, שע"פ האמור לעיל (סי"א) שדוד המלך הדגיש את העובדה שכל עניני העולם אינם בערך כלל לדברי תורה, יש לנצל מאורע זה גופא באופן שיביא לידי תוספת חיזוק בלימוד התורה, שכן, אם בעניני העולם יכול אדם העוסק במושכלות להגיע להישגים כאלו, הרי בודאי שכאשר בחור בישיבה יוסיף בלימוד התורה בכמות הזמן, ובאיכות הלימוד מתוך התמדה ושקידה ויגיעה, אזי יגיע לענינים הכי נעלים, וכמארז"ל "יגעתי ולא מצאתי אל תאמין" –
1013 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהעיר, שענין היגיעה – "יגעתי ומצאתי" – צריך להיות גם בשאר חכמות, כמו חכמת הרפואה.
1266 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואף שגם בתורה צ"ל יגיעת האדם , כמארז"ל "יגעתי ומצאתי תאמין", הרי היגיעה אינה אלא להבין את דבר ה' שישנו מן המוכן.
2212 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך הענין הוא, דהנה נודע שכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים , כי, כתר הוא בחי' רצון , ואנו רואים למטה שהרצון הוא בחי' ממוצע בין עצמות הנפש לכחות הנפש , שהרי הנפש עצמה היא למעלה מענין הכחות, דלאו מכל אינון מדות כלל, והתלבשותה בכחות היא עי"ז שנמשכת תחילה בענין הרצון, שהוא הממוצע שעל ידו תתלבש הנפש בכל הכחות, כידוע שהממוצע יש בו מב' הענינים שהוא ממוצע ביניהם, וכן הוא בענין הרצון, שמלבד שייכותו להמקור, להיותו הטיית הנפש, יש לו שייכות גם לכל הכחות, כפי שמבאר במאמר שהרצון מושל ושולט על כל האברים, כמו למשל שאם אדם רוצה ומתמיד בטבעו ללמוד, אזי יוכל להשיג אע"פ שאינו בר שכל גדול, וכמו שאמרז"ל יגעתי ומצאתי תאמין, וכמובן גם ממארז"ל לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ, והיינו, שאע"פ שהלימוד הוא ע"י כח השכל, מ"מ, כאשר לבו חפץ ללמוד ענין זה, פועל הרצון על כח השכל כו'.
780 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואדרבה, כיון שכל הגילויים שיהיו לעתיד לבוא בביאת משיח צדקנו תלויים במעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות , ולא עוד אלא שגילויים אלו נקראים בשם שכר בלבד, ואילו מעשינו ועבודתינו הוא הדבר שגורם ופועל זאת, נמצא, שהענין שפועל גילוי תורתו של משיח הוא דוקא ההתחלה וההכנה והדוגמא לזה עוד בזמן הגלות, בחושך כפול ומכופל, ע"י לימוד במסירת הרצון, שאז הלימוד הוא באופן דיגעת , ורק בתור שכר על זה יהי' אח"כ גילוי טעמי תורה בביאת משיח צדקנו, שילמד תורה את העם כולו , ומתוך הרחבה והרווחה, וכמ"ש הרמב"ם שאז יהיו המעדנים מצויים כעפר.
2934 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
כללות הענין דר"ח שהו"ע יחוד שמשא וסיהרא, קשור עם הגאולה שהיתה בהחודש הזה לכם, וקשור גם עם גאולת פורים, כמארז"ל מסמך גאולה לגאולה , גאולת פורים, דאכתי עבדי אחשורוש אנן , לגאולת פסח.
33 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועד שביכלתו להכריע את כל העולם כולו לכף זכות (כפס"ד הרמב"ם ), ולפעול ענין של גאולה – כמו בימי הפורים, ו"מיסמך גאולה לגאולה" – מגאולת פורים לגאולת פסח , שהיתה גאולה שלימה, שכל בנ"י יצאו ממצרים, וכמו"כ תהי' הגאולה העתידה גאולה שלימה, שאף אחד לא ישאר בגלות , כמ"ש "ואתם תלוקטו לאחד אחד
2000 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בנוגע לשנה שיש בה אדר ראשון ואדר שני , איתא בגמרא שכל עניני הפורים צ"ל באדר השני , וא' הטעמים לזה – "מסמך גאולה לגאולה" (פורים לפסח).
2129 מגילה ו, סע"ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
להצלחה רבה בהשליחות מוכרח שיהיו מן המוכן ענינים בנגלה וענינים בחסידות, ובאופן ד"ושננתם – שיהיו דברי תורה מחודדים בפיך וכו' שנאמר אמור לחכמה אחותי את וגו'" , ו"לשפוך" ("גיסן") עניני התורה בשופי , ובכל מקום ימצאו את הענינים השייכים להם .
153 ע"י היגיעה בתורה (לאו דוקא עבודה קשה, אלא שינוי הרגילות, כמו עבודת פרך, שהיא מלאכת נשים לאנשים (סוטה יא, ריש ע"ב)) – כמארז"ל (מגילה ו, ריש ע"ב) "יגעת ומצאת" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה, האמונה מצד עצמה, כשלא עושים שום פעולה שתורגש בפנימיות, אפשר שתהי' בבחי' מקיף כ"כ עד לאופן ד"גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרייא" – שגם בשעה זו גופא כשאמונתו [היא לא רק בלבו פנימה, אלא שבאה גם בגילוי] מתבטאת בקריאת "רבש"ע הושיעני", הנה בשעה זו עצמה, עושה היפך רצון העליון (ומבקש מהקב"ה שיצליחו בזה).
1110 כמו כל הענינים שצריך לעסוק ולהתייגע בהם, כמארז"ל (מגילה ו, ריש ע"ב) "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לימוד התורה בשקידה והתמדה משך הרבה שעות בכל יום ויום , הנה אצל בעלי עסקים הנהגה כזו הו"ע של "נס", ואצל בן ישיבה [ובפרט ישיבה השייכת לכ"ק מו"ח אדמו"ר ולאביו כ"ק אדמו"ר נ"ע ועד לכ"ק אדמו"ר הזקן], הרי הנהגה כזו היא דבר הפשוט , וה"נס" אצלו בלימוד התורה הוא שיתייגע בלימוד כ"כ עד שיתעצם עם הענין שלומד, ועד שגם חלומותיו (בעת השינה) יהיו בתורה .
1665 כולל גם היגיעה – "יגעת ומצאת" (מגילה ו, ריש ע"ב) – שמביאה לידי הצלחה שלימוד התורה יהי' "לשמה", ללא פניות כו' (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– אמנם כללות סדר הלימוד הוא באופן שדוקא כאשר "יגעת" אזי "ומצאת" , כך, שגם ביום השבת צריך להתייגע בלימוד התורה , אבל החילוק הוא, שבימות החול צריך להתייגע על ענינים צדדיים, שלא לילך בדרך עקלתון וכו', משא"כ ביום השבת היגיעה היא בהשכל עצמו, ללא צורך לשלול ענינים צדדיים.
1123 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כז
ובאופן דמיסמך גאולה לגאולה – גאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש, עלי' נאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
1664 ראה מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"י היגיעה בכל הנ"ל, תהי' ההצלחה בזה באופן דמציאה, יגעתי ומצאתי , עד שיבואו למציאה העיקרית, מצאתי דוד עבדי, שקאי על משיח צדקנו הבא בהיסח הדעת.
42 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דעם היות שלימוד התורה (בכלל, באיזה ענין שיהי') צריך להיות ביגיעה דוקא [ועד שגם כשחוזר על ענין שלמד כבר, צריך להיות לימודו בעיון ויגיעה, ועד שבאם חוזר על הענין שלמד כבר בלי עיון נקרא זה בשם ביטול תורה], ועאכו"כ כשלומד ענינים עמוקים בתורה שאז צריך לייגע עצמו ביגיעה עצומה יותר, ויש בזה (כמובן) כו"כ דרגות, מ"מ, היגיעה שבכל דרגות אלו אינה באופן שצריך לבטל מציאותו הקודמת.
44 שהרי "לא יגעתי ומצאתי אל תאמין " (מגילה ו, ב). היינו שזה מופרך לא רק בשכל אלא אפילו באמונה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין הוא דהנה קיום התורה א"א כ"א ע"י יגיעה עצומה כו' וכמארז"ל יגעת ומצאת תאמין, לא יגעת ומצאת אל תאמין כי בלתי היגיעה א"א למצוא דברי תורה , וכענין אמרם התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך שתאמר שתבוא גם בלתי יגיעה כלל כו' ולפי"ע העבודה אשר יעבוד בלימוד התורה לפי"ע זה יגדל בהבנת התורה והמשכת אלקות שנמשך ע"י לימודו ויגיעתו בתורה כו' וע"ז הוא שארז"ל כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו שממשיך המשכת אלקות בתורה , ובבחינת המשכה זו נקראים נשמות ישראל בשם חתן והתורה נקראת כלה כו' ומה שהקב"ה קורא ושונה זהו כנגדו דוקא, היינו ע"י שהאדם קורא
112 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה אף שלהדרגא דבי' אחידא הגיע רשב"י (רק) ביום הסתלקותו, הרי מכיון שכל ימיו השתדל להגיע לדרגא זו (מסתכל הוינא כל יומא בהאי קרא), מובן, שבכללות שייך לזה והגיע לזה גם בחייו, אלא שהשלימות בזה (קרא כולא ) נתקיים בו האידנא, ביום הסתלקותו.
9 שהרי יגעתי ולא מצאתי אל תאמין (מגילה ו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו יגעתי ומצאתי , דענין מציאה (מצאתי ) הוא שמוצא דבר חדש שבתחילה לא הי'אפשר לשער, כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת.
47 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמאמר יגעתי ומצאתי תאמן , דמזה מובן, שהמציאה נמדדת לפי ערך היגיעה.
35 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויש לומר שהוא ע"ד הענין דיגעתי ומצאתי , שהידיעה הבאה ע"י היגיעה היא באופן דמציאה (מצאתי ) שלא לפי ערך היגיעה, ושני אופנים בזה.
39 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
וכשיעשה כן יוכל גם כן לבא עכ"פ לידי ידיעת עיקר התורה שבעל פה כולה שהוא פירוש התרי"ג מצות כהלכותיהן בתנאיהן ודקדוקיהן ודקדוקי סופרים מה שאין כן העושה מלאכתו קבע ותורתו עראי לא יוכל לבא לעולם לידי ידיעת התורה שבעל פה כולה כי במשך ואורך הזמן יותר מדאי ישכח הראשונות ולא תועיל לו החזרה שחזר עליה כל כך כמו שחזר העושה תורתו קבע ואם יחזור עליהן הרבה יותר מדאי לא יהיה לו זמן כל כך ללמוד ולהוסיף עוד הרבה בלימודו ולחזור עליו כראוי ועוד כי להעמיד גירסתו ולימוד התורה שבעל פה כולה שלא תשתכח ממנו אין הדבר תלוי בחזרה לבדה שיחזור פעמים רבות מאד אלא גם בעזרת ה' וישועתו כי יש יגע מאד לחזור על לימודו פעמים אין מספר ואף על פי כן משכח בזמן קרוב כי הוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו ואין הקדוש ברוך הוא עוזר לזה שעושה מלאכתו קבע ותורתו עראי אלא למי שעושה תורתו קבע ומלאכתו עראי ומשליך יהבו על ה' כי אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט עסק ומלאכה וכך אמרו חכמים דורות הראשונים עשו תורתם קבע ומלאכתם עראי זה וזה נתקיים בידם ודורות האחרונים שעשו תורתם עראי ומלאכתם קבע זה וזה לא נתקיים בידם:
מו מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ג ולכן מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי יעשה מלאכה בכל יום מעט כדי חייו בלבד ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו כמו שאמרו חכמים כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואין לו לחוס על נפש אשתו ובניו יותר מעל חיי נפשו שהם בצער ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה' והצלחתו בלי הזכרת מעשה נסים.
ס ראה מגילה ו, רע"ב. לעיל ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמח (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
וע"כ צריך לומר דהמ"א לא כתב כן אלא כשיודע שאפשר לעשות המצוה כשיפליג אחר השבת כמו כשיפליג קודם השבת דאז אין לו לבטל מצות עונג בודאי אלא בספק דהיינו שיפסוק עמו דאפשר שיקיים אמונתו וישבות אבל בלא"ה אין לדחות מצות עונג שהיא מצוה עוברת מלפני אותה מצוה שאינה עוברת, כמו שכתב רמ"א סוף סי' תרפ"ז, ולא חלק עליו המ"א שם אלא משום שהמת מצוה מוטל בבזיון, אבל הכא דמי למ"ש בסי' ע"ב דאין מוציאין המת סמוך לקריאת שמע ע"ש, אבל כשיש חשש שמא תתבטל המצוה אחר השבת אין לו ליכנס לספק מחמת מצות עונג שבת שהרי העוסק כבר במצוה פטור ממצוה אחרת אפילו היא ודאי עוברת אע"פ שאפשר לו לקיים שתיהן אינו צריך לטרוח אחריה כמ"ש בסי' ל"ח, אלא שמדברי סופרים יש לו לכתחלה להתחיל בעוברת אבל כשהשניה היא ג"כ ספק עוברת אין לו להניחה כיון שבאה לידו ראשונה אין מעבירין על המצות , ואמרו מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה, הילכך צרין על עיירות כשהן מוכנים לכך שמא אחר השבת יארע איזה סבה ולא יהיו יכולין להתחזק לצור כמו עכשיו (אבל אין לומר דהתם שאני דבכל יום ויום שהם מוכנים לצור ואינן צרין עוברים על מצות כי החרם תחרימם, וכן בנדון הש"ך אסור להניחו ערל, דא"כ בכל המצות שאין קבוע להם זמן נמי נימא הכי דכל שעה שיש בידו לקיימן ואינו מקיימן עובר על צווי המחייבו לקיימן.
יד רש"י מגילה ו, ב ד"ה אין מעבירין . וכדלקמן סי' תרכה וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וברוך ה' המאיר לעולם כולו בכבודו , שהאיר עינינו בתורתו ודרשנו וחקרנו היטב בתלמוד ופוסקים, מראשון שבראשונים ועד אחרון שבאחרונים, ויגענו ומצאנו בעז"ה דין זה, שלא התירו אפילו בהלואה, ואפי' למצוה רבה מפורש לאיסור גמור מדינא דגמרא, בלי שום חולק.
1900 ויגענו ומצאנו: ע"פ מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
אבל כשהשניה היא גם כן ספק עוברת , אין לו להניחה , כיון שבאה לידו ראשונה אין מעבירין על המצות , ואמרו מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה .
1439 רש " י מגילה ו , ב ( אין מעבירין כו ', משבא לידי אקדים לעשות , דהכי תניא במכילתא ושמרתם את המצות , אם באת מצוה לידך אל תחמיצנה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כונת הזהר במחכה זה שמפרשו על הדיוק במילין דחכ' דאורייתא שזהו כמו איוב חכה לו בדברים שהוא ג"כ ענין המתנה ועיכוב והעמדה שעומד וממתין ושותק עד שיכלה דברו, להיות שעיקר ענין העיון וההגיון בתורה הוא רק ענין עיכוב והעמדה והמתנה על הדבר עד שבא להשגת אמיתתו, כמו שאנו רואים בחוש בכל מי שלומד תורה בעיון גדול שהוא מעיין בכל כח שכלו ובינתו להבין ולהשיג אמיתית הדין של הלכה באיזה דבר מד"ת שיבא דבר זה ע"י יגיעה רבה במוחו שמייגע כלי מוחו מאד בעיון גדול עד שיעמוד על אמיתי' הדבר, ולא שיודע ומשיג הדבר בהשקפה ראשונה אדרבה שבהשקפה ראשונה ושני' עד כמה פעמים לא יכול להבין ולהשיג וקשה לו הדבר ביותר עד שנותן כל כח השכל וההשגה בעיון עמוק ביגיעה רבה שנק' יגיעת המוח זמן רב, שזהו ענין ההעמדה ועיכוב שעומד ומתעכב במוחו בהשתוממו' זמן רב על עומק הדבר איך הוא אמיתתו שלא נודע לו כלל, וכל שמעמיק יותר יותר יפלא הדבר ממנו לאמיתתו ויעמוד ויתעכב עליו עוד ה"ז נק' יגיעה ונק' עמל תורה כידוע, זהו הנק' דיוק שמדייק במילין דחכ' כלומר שיוקשה לו וידייק מאד בו לעיין בו הרבה בעיכוב והעמדה על הדבר זמן רב עד שיבא על אמיתתו שזהו מעלה יתירה שיגיע לעומק אמיתית הדבר הרבה יותר מכמו שהי' מבינו בהשקפה ראשונה אע"פ שכלי שכלו חריף ויכול להבין מיד לא יבא לעומק האמיתי ממקור החכמה כ"א ע"י יגיעה בעיון רב דוקא שע"ז א' יגעתי ולא מצאתי אל תאמין (שע"י החכמה דבחי' או"י הבאה מלמעלה למטה שלא ע"י עיון ויגיעה כמ"ש והחכמה מאין תמצא יש שיעור ומדה עד כמה יכול להשיג וכלה כחו להשיג בעמוק ממנו הרבה רק כפי ערך הכח שלו שבמקורו בכח המשכיל שלו לבד, אבל ע"י יגיעה שדוחק ומייגע כלי המוח (קרום התחתון שחופה על המוח) מלמטה למעלה שיעמוד על הדבר ויוקשה לו הרבה זמן עי"ז הוא שיבא להעמקת הדבר לעמוד על עומק אחר עומק למעלה מכח שכלו בכח המשכיל עד אין שיעור למעלה, שזה בחי' כח דאו"ח שעולה למעלה ממקור החכמה בכח המשכיל להשכיל בעומק עד אין שיעור ומדה כלל, כמ"ש במ"א בענין הפלפול שעולה למעלה מכח החכמה שמאין תמצא, והוא בחי' כתר שבכתר שלמעלה מאין דכתר דחכמה כמו שהוא במקורה במדה כו', וזהו רק ע"י בחי' עוצם הביטול ועומק ההשתוממו' במוח שנעשה ביגיעת המוח כשבא לעיון גדול והעמקה יתירה, שזהו בחי' העלאת מ"ן מלמטה למעלה להיות בבחי' אין ממש להמשיך תוס' כח רב במקור השכל שנק' משכיל כו', וזהו פי' הכאת הסלע במטה משה כו', והוא מה שתלמוד בבלי נק'
52 יגעתי ולא מצאתי אל תאמין. . והחכ' מאין תמצא : מגילה ו, ב. איוב כח, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם להבין שרש ענין מקיפים דבינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב) אך עדיין צ"ל איך שייך לומר שאוא"ס מאיר בכו"ח בבחי' קירוב שהרי ע"ס הוא רק הארה בעלמא ושרש התהוות הע"ס הוא מבחי' קו וחוט, אבל עצמות אוא"ס הוא למעלה מבחי' ע"ס וכמאמר לאו מכל אינון מדות איהו כלל, וא"כ אינו מובן איך יתכן לומר שאוא"ס מאיר בהם בבחי' קירוב כו', אך הענין הוא דהנה נודע שכתר הוא ממוצע בין המאציל לנאצלים, ולהבין איך הוא ממוצע, והענין הוא דהנה כתר הוא בחי' רצון, והנה אנו רואים למטה שהרצון הוא בחי' ממוצע בין עצמות הנפש לכחות הנפש, שהרי אנו רואים שהכל תלוי ברצון שהרצון מושל ושולט על כל האברים, כמו למשל שאם אדם רוצה ומתמיד בטבעו ללמוד אזי יוכל להשיג אע"פ שאינו בר שכל גדול, אבל אם אינו רוצה ללמוד אזי אע"פ שהוא בר שכל גדול לא ישיג כלום וכמו שארז"ל יגעתי ומצאתי תאמין לא יגעתי ומצאתי אל תאמין כו', וע"כ הזהיר הכתוב מאד על אהבה כו', שעיקר אהבה הוא מלשון אבה והיינו בחי' רצון, וכן ארז"ל עשה רצונו כרצונך כו', ובזה יובן ג"כ למעלה שכתר הוא ממוצע בין עצמות המאציל לנאצלים כו', דהנה אוא"ס הוא למעלה מגדר עולמות, וכדי שיתהוה עולמות כו' הוא רק ע"י מה שעלה ברצונו כו' וכמ"ש בזהר כד סלק ברעותי' למברי עלמא, רק באמת אין המשל דומה לנמשל כו' לפי שלמטה לא יתהוה כלום מהרצון כו' רק שהרצון פועל באברים ומושל ושליט עליהם, אבל למעלה כיון שעלה ברצונו שיתהוה עולמות תומ"י נתהוה, וכמ"ש כל אשר חפץ ה' עשה כו', וזהו מ"ש בע"ח שאוא"ס מאיר בכתר בבחי' קירוב כו', והנה בבחי' חכ' מאיר ג"כ בבחי' קירוב לפי שחכמה הוא כח מה בחי' ביטול ואין אוא"ס שורה אלא בבחי' ביטול לפי שבחי' אוא"ס הוא בחי' איך דכולא קמי' כלא חשיב, אשר הכלי לגילוי זה הוא בחי' החכ' שנק' אחד האמת כמ"ש בסש"ב פל"ה בהג"ה, והיינו שבחכ' מושג איך דכולא קמי' כלא חשיב, אבל בבחי' בינה אינו מאיר אלא בריחוק לפי שבינה היא בחי' השגה, וכיון שהיא בחי' השגה, ובאוא"ס אמרו דלית מח' תפיסא בי' כלל ע"כ שאינו מאיר שם בקירוב וכמו שאנו רואים באותיות החותם שע"ג אבן טוב שמחמת בהירות האבן טוב אינם יכולים
30 יגעתי ומצאתי תאמין : מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'תסח
מקור מפורש
בדף זה
והרי ישנה ההבטחה יגעת ומצאת, אך צריכה להיות יגיעה אמתית בחיפוש שידוך מתאים.
1 יגעת ומצאת : מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקכג
מקור מפורש
בדף זה
דער אויבערשטער זאָל דערפילן אייער האַרץ-פאַרלאַנג לטובה וועגן וועלכן איר שרייבט, איר זאָלט מצליח זיין אין לימוד התורה וקיום המצוות בהידור, דורכגעדרונגען מיט יראת השם און אהבת השם, און עס זאָל מקויים ווערן באַ יעדערן פון אייך און באַ אַלעמען צוזאַמען דער מאמר פון אונזערע חכמים ז"ל:
2 דער מאמר : מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקמו
מקור מפורש
בדף זה
לפלא שכנראה התעסקותו בשידוך עבור בתו תחי' אינה במרץ הדרוש, ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יעשה בזה בתוספת מרץ ותוספת עוז, ויקויים יגעת ומצאת ובקרוב.
2 יגעת ומצאת : מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקנו
מקור מפורש
בדף זה
עס איז אויך זעלבסטפאַרשטענדלעך, אַז עס איז ניט אַזוי לייכט צו געפינען אַ פּאַסנדן שידוך, אָבער אויף דעם איז דאָ דער צוזאָג יגעת ומצאת – אַז אויב מ'טוט ענערגיש און מיט גוטער כוונה, העלפט דער אויבערשטער און מ'איז מצליח.
3 דער צוזאָג : מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרח
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהובטחנו יגעת ומצאת, הנה ילמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ועד לאופן שהתורה קוראה לזה יגיעה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצות בהידור.
1 וכיון שהובטחנו : מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרפו
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהובטחנו יגעת ומצאת, הנה ילמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ועד לאופן שהתורה קוראה לזה יגיעה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצות בהידור.
1 וכיון שהובטחנו : מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתד
מקור מפורש
בדף זה
וגם בזה הרי ההבטחה – יגעת ומצאת.
16 יגעת ומצאת : מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתצב
מקור מפורש
בדף זה
– בכל כגון זה הבטיחונו חכמינו ז"ל יגעת – ומצאת , ובפרט בענינה, אשר ודאי הדבר שהבלבולים באים אך ורק מהיצר הרע אשר הוא (רוצה להיות) מלך (בה בשעה שהוא) זקן וכסיל.
1 הבטיחונו חכמינו ז"ל : מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקמט
מקור מפורש
בדף זה
ויתן השם יתברך שגם בזה תחול ברכת כ"ק מו"ח אדמו"ר שיעשה כל אחד מהם, וכן כל אחד ואחת מתושבי הכפר, כל התלוי בהם לטובת הכפר ביסוסו והתפתחותו בגשמיות וברוחניות גם יחד, ועד להתאמצות ומרץ באופן, כביטוי חכמינו ז"ל, ד"יגעת", ותקויים גם ההבטחה "ומצאת" – הצלחה שלא בערך ועד לבחינת מציאה,
3 כביטוי חכמינו ז"ל : מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'עט
מקור מפורש
בדף זה
מובן שעליו להכנס לישיבה גדולה וללמוד בהתמדה ושקידה ( והובטח – יגעת ומצאת) וזה גם יוסיף בהגנה על ארצנו הקדושה.
3 יגעת ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קנד
מקור מפורש
בדף זה
וחשיבות להתעוררות מצדו בזה – כי זה שהצליח היצר זה כו"כ שנים למנוע את הנ"ל ממילוי חובתם זו – הוא ע"י ההסברה שא"א לעשות מה, ואין פ' מסוגל לזה והראי' שהרי פ' ג"כ אינו מסוגל, ומה לו ולכל הענין ודיו שהתאנח ג"פ על המצב וכו' – והרי בידו להוכיח מהבחורים שי' שבהשפעתו קיום הבטחת חז"ל יגעת ומצאת גם בסוג ובשטח זה.
2 הבטחת חז"ל מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רכח
מקור מפורש
בדף זה
הובטחנו יגעת ומצאת, ולא יגעת ומצאת אל תאמין, ומה שלא הצליח (ככתבו) ע"ע – הוא מפני שלא רצה ביגיעה (אף שבודאי יכול הוא).
1 הובטחנו : מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלט
מקור מפורש
בדף זה
אין צוזאַמענהאַנג מיט די חדשים אדר-ניסן דריקט זיך אויס די גמרא:
2 גמרא מגילה ו, סע"ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שנח
מקור מפורש
בדף זה
והובטחנו בכל זה "יגעת ומצאת".
5 יגעת ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תיח
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט אשר בכת"ר הרי זה תורה שיש עמה מלאכה, מלאכת הקודש, השתדלות עצומה ורבה בטהרת בני ישראל על ידי יסוד מקואות, וזכה אשר מתקיים בו יגעת (בהאמור) ומצאת (בכמה וכמה מקומות מושבות בנ"י).
6 יגעת . . ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תל
מקור מפורש
בדף זה
וכמדובר כמה פעמים בדיוק לשון חכמינו ז"ל:
3 יגעת ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעה
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהובטחנו יגעת ומצאת, הנה ילמדו בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ועד לאופן שהתורה קוראה לזה יגיעה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצות בהידור, ואז תקוים ההבטחה – ומצאת.
2 שהובטחנו מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תקיא
מקור מפורש
בדף זה
והובטח כאו"א – יגעת ומצאת .
1 יגעת ומצאת : מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תקלא
מקור מפורש
בדף זה
והובטחה – יגעת ומצאת (כולל גם בנוגע לבטחון בהשם ולשמחה).
2 יגעת ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכט
מקור מפורש
בדף זה
ובכל זה ישנה ההבטחה – יגעת – ומצאת.
1 יגעת ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלד
מקור מפורש
בדף זה
אחת הנקודות העיקריות בחינוך הילדים הוא להסביר לו באופן שידע ויזכור תמיד אשר השי"ת נתן לו "הון תעצומות" - כוחות כבירים בשכל ובמדות שבלב ובמעשה בפועל, אלא שצריך לנצל אותם במילואם, היינו שינצל כח השכל בלימוד התורה ועד לאופן דיגעת שאז בודאי יקויים בו ומצאת, ועד"ז במדות שבלב לאהוב את ה' ואת התורה ואת כל יהודי וכל הדברים הראויים לאהוב אותם, ולירא ולברוח מכל הדברים שיש לברוח מהם, שלכן צריך ללמוד בהתמדה ושקידה ומשמעת לדעת את הטוב ואת המעשה אשר יעשה.
12 דיגעת . . ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשב
מקור מפורש
בדף זה
יגעת - ומצאת.
2 יגעת - ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתל
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי תקויים ההבטחה - יגעת ומצאת.
4 יגעת ומצאת מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתעה
מקור מפורש
בדף זה
(3) הובטחה – יגעת ומצאת.
3 יגעת ומצאת מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רכה
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'רמב
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שטז
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שסג
מקור מפורש
בדף זה
- ובפרט דהש"ס דילן פליג על הירושלמי (מגילה פ"א ה"ה) ולא הביא (מגילה ו, ב) את המ"ד דאותה השנה (דהפיל פור) הייתה מעוברת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקיא
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקפו
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקצט
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרח
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשפז*
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתג
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתמג
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתעב
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'ב
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ט'כד
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'נח
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'נט
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קט
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קצ
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רטו
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רפא
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רצ
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שסב
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומיסמך גאולה לגאולה, גאולת פורים לגאולת פסח — ועד וכולל יציאה אמתית ממצרי והגבלות הגוף
63 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות חנוכה
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שע"י היגיעה מובטחים אנו, כפסק רז"ל, "יגעת — ומצאת", עד לאופן דמציאה, הרי מוסיף עוד יותר ביגיעה.
20 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ט"ו בשבט ט"ו בשבט
מקור מפורש
בדף זה
ובעבודת האדם יש לומר ע"פ מ"ש "כי האדם עץ השדה" ואיתא בגמרא דקאי על תלמידי חכמים, ועפ"ז, המעלה דצמיחה שבאילן היא מצד המעלה דתורה, והיינו לפי שבתורה מודגש שההצלחה בה תלוי' בענין היגיעה דוקא, "שתהיו עמלים בתורה", כמאמר "יגעת — ומצאת", שע"י העמל והיגיעה בתורה, הקשורים עם ביטול האדם, זוכים לצמיחה והצלחה שלא בערך להיגיעה, המביא לשמחה אמיתית, "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו".
35 ראה מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו פורים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הפירוש הפנימי במחז"ל "מיסמך גאולה לגאולה", שצריכים להסמיך גאולת פורים לגאולת פסח, שגאולת פסח, שבאה על ידי "שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם" ובנסים גלויים, פעלה שבני ישראל יהיו "עבדי ה' ולא עבדי פרעה", ותכלית הכוונה היא להסמיך ולהמשיך "גאולה" זו גם בגאולת פורים, שגם בעניני הטבע יהי' נרגש שבעצם הם עניני נסים,
33 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
בבואנו מימי הפורים — ימים של ניסים שהראה הקב"ה "בימים ההם בזמן הזה", ובהתקרבנו אל חג הפסח — שבו אנו חוגגים את החג של "זמן חרותנו", ומודים לה' על הניסים והנפלאות שהראה בעת יציאת מצרים —
6 ימי הפורים. . חג הפסח : דגאולת פורים וגאולת פסח שייכות זל"ז, דמיסמך גאולה לגאולה (גאולת פורים לגאולת פסח) — מגילה ו, סע"ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ברם, בבחינה כללית שייכות גם פרשיות שקלים וזכור לגאולת פסח, שכן אף גאולת פורים עצמה קשורה בגאולת פסח, כמאמר:
23 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א צו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ברם, בבחינה כללית שייכות גם פרשיות שקלים וזכור לגאולת פסח, שכן אף גאולת פורים עצמה קשורה בגאולת פסח, כמאמר:
23 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
בדף זה
"לא יגעת ומצאת אל תאמין".
30 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וישב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
עליהם – "ומצאת" (כמציאה שמוצאים אותה בהיסח הדעת), כלומר הרבה יותר מכפי יגיעתו – עבודה, עד שיגיעו ל"וראשו מגיע השמימה".
24 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד מטות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אבל בבית שני שהיה חסר בגילוי אור הקדושה ומשום כך גבר חושך הלעומת זה, תקנו אז גדרים וסייגים, כדי שיוכלו להתמודד בחושך הגדול של הלעומת זה.
8 כמרז"ל (רש"י בראשית כה, כג. מגילה ו, ב) לא נתמלאה צור אלא מחורבנה של ירושלים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר מתייגעים, ישנה ההבטחה, שה"יגעת" יביא ל"מצאת", שלא לפי
35 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ועל ידי כך סומכין גאולה לגאולה, שמגאולת הפורים מגיעים לגאולה העתידה, הדומה לגאולה של יציאת מצרים,
59 ראה מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
4) מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
1 מגילה ו, ב, וברש"י שם ד"ה גאולה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
69 ראה מגילה ו, ב: הואיל ונדחה ידחה. וראה סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 157. לקו"ש חל"ג ע' 156.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
4 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
7 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
והתבוננותו באלקות התחילה, כדברי חז"ל, ע"י התבוננות אמיתית, באופן של עמל (שהרי "לא יגעת ומצאת אל תאמין"), ב"בירה" (העולם), ואח"כ בשמש, שבאמצעותה מגיע השפע לעולם וכדומה, עד אשר הגיע למסקנה שיש בעל־הבית לבירה זו.
44 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כאשר קליפות הטומאה תקיפות (מחמת יניקותן וכו'), אין אפילו לצדיק כח להכניען, כמאמר חז"ל:
45 ברכות ז, ב. מגילה ו, ב. אבל צ"ע אם זוהי אותה הדרגא ממש בתוקף. וראה לקמן הערה 55.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
1 מיסמך. .. לגאולה: מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וכך גם לגבי לימוד התורה, כדי להגיע ל"ומצאת" בתורה, "מציאה" שאיננה לפי השכל, מעל ההבנה, צריך להיות "יגעת" – עמלים בתורה.
29 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
0 מגילה ו, ב. 7 1) בה,י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ויקויים "והשיב לב אבות על בנים – על ידי בנים", כאשר "הנה אנכי שולח את אליהו הנביא", "יאמר לבנים דרך אהבה ורצון לכו ודברו אל אבותיכם לאחוז בדרכי המקום", ויבוא יום ה' הגדול והנורא, והסמכת גאולה לגאולה – יום הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, בקרוב ממש.
58 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
0 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
3 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
65 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
4 *) -- ובפרט דהש"ס דילן פליג על הירושלמי (מגילה פ"א ה"ה) ולא הביא (מגילה ו, ב) את המ"ד דאותה השנה (דהפיל פור) היתה מעוברת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
7 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
ראה מגילה ו, סע"ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
3 *) מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומצד שני יש לדעת, שבכל מצב שיהודי שרוי בו, ואף כאשר אין לו ח"ו שום אפשרות ויכולת לפעול בהפצת היהדות והמעיינות, אסור לו להתייאש ח"ו, וצריך לזכור שגם זה הוא בהשגחה פרטית, וכאשר יקויים "יגעת", יהיה גם "ומצאת", שגם במצב זה ימצאו ענין אשר יגרום לגילוי אלקות ובגלוי ממש.
57 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
2 והבטיחו . . הרצון: מגילה ו, ב. וראה רמב"ם הל' תשובה רפ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ואם הוא יטרח ויחפש באמת הוא אכן ימצא רב – יגעת ומצאת.
17 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
8 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
7 והבטיחו . . הרצון: מגילה ו, ב. וראה רמב"ם הלי תשובה רפיה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
6 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
9 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
6 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
9 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
3 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
8 הייאָר -- אֶן עיבור-יאָר: להעיר מירושלמי שם ה"ה: אותה השנה (שנעשה בה הנס) היתה מעוברת (אלא שדעת הבבלי לא משמע כן -- מדלא הביאו בסוגיא זו (מגילה ו, ב) להכריע הדין). ולהעיר משער הפסוקים להאריז"ל ר"פ ואתחנן. לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' קה. וראה לקוטי לוי יצחק למגילת אסתר ס"ע צו. שם ע' צט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז מצורע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כשם שנאמר, שנשבעין לקיים מצוות, כי באופן טבעי ולמעשה יזרז הדבר את האדם להתייגע כדי לקיים את שבועתו, עד כדי יגעת ומצאת.
25 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
8 מגילה ו, ריש ע"ב -- מה,י"ב פסוקים ומאמרי חז"ל".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהתורה מבטיחה "יגעת ומצאת תאמין", ברור, שבסופו של דבר הם אכן יהיו "בעלי חכמה".
33 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
8 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
בדף זה
ואף שיודע שהרבי הוא בדרגא שלמעלה ממנו, אין זה עילוי שבאין-ערוך, וגם הוא – חושב לעצמו – אם רק יתייגע [שהרי ראש טוב יש לו, וכשיישן טוב ויקום עם ראש צלול, ויתייגע קצת], הרי "יגעת ומצאת", כך, שיוכל להגיע לדרגתו של הרבי...
1004 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת קבלת-פנים* - פורים-קטן ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
מצינו שהתורה ניתנה במתנה, שאין צריכים להתייגע על זה, ולאידך, מצינו שאי אפשר להשיג התורה אלא ע"י יגיעה דוקא.
1424 ראה מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שכן, יכול לחשוב שאין הדבר תלוי אלא ביגיעת שכלו, דכיון שיש לו ראש טוב, ומתייגע בשכלו, אזי יתקיים בו "יגעת ומצאת"; ומהו הצורך – טוען הוא – בענין הביטול והנחת עצמותו, ואדרבה:
163 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ו"יגעת ומצאת " – אם יתייגע ויחפש באמת, ימצא "רב".
87 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
אמרו רז"ל "לא יגעת ומצאת אל תאמן", שמוכרח להיות ענין היגיעה.
70 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ובענין זה ישנו ה"כלל" – "לא יגעת ומצאת אל תאמין".
44 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד, יום ב' פ' נח, כ"ו תשרי, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
בעמדנו בהתחלת השנה, צריכה להיות ההחלטה בנוגע להבא לנצל את הזמן כדבעי ללימוד התורה, הן נגלה והן חסידות, לימוד בהתמדה ושקידה ומתוך יגיעה, והרי התורה פוסקת "יגעת ומצאת".
1 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה – שלימוד התורה בכלל צריך להיות אמנם בדרך הקדמת נעשה לנשמע, היינו, שהלימוד הוא בגלל שזוהי תורתו של הקב"ה, אבל לאחרי הקדמה זו, עוזרו הקב"ה ומצליחו שיהי' גם ה"נשמע" – מלשון "כי שומע עבדך" – שהו"ע ההבנה וההשגה, אלא שבשביל זה צריך להיות ענין של יגיעה, "יגעת ומצאת", שמבין גם בשכלו.
79 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
הרי דבר פשוט הוא שהענין נשאר כמו שהוא; השאלה היא רק אם יוכלו למצוא היתר, שאז ודאי טוב, ואם לאו, הרי זה סימן שעדיין לא הי' הענין ד"יגעת" כדבעי, ובמילא אין זה פלא למה עדיין לא הי' הענין ד"מצאת" עד כדי כך שיוכלו גם לתרץ ענין זה.
8 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ו"מיסמך גאולה לגאולה" – מהגאולה דפורים להגאולה שעלי' נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" ע"י משיח צדקנו.
256 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ואף שאמרו חז"ל יגעת ומצאת תאמין, והרי ענין היגיעה הוא לפי שאין לו רצון בזה, ומ"מ הנה כאשר יגעת אזי מצאת, אף שאין לו רצון בזה, הנה באמת אין זה סותר כלל, כי, מה שע"י היגיעה בא אל השכל, הרי זה לפי שע"י היגיעה הוא מגיע בדעת הנעלם שלמעלה מהרצון, ומצד דעת הנעלם נעשה אצלו הרצון בזה, ומצד הרצון בא השכל.
9 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, ח' תשרי, שבת תשובה, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ הוא גם בעבודה, שכאשר חושב שכל עבודתו היא בכחו ועוצם ידו, כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה, והיינו שיש לו חיל אמיתי, שהתורה קוראתו בשם חיל, אך הוא חושב שחיל זה בא בכחו ועצם ידו, שהרי העבודה נקנית ע"י היגיעה דוקא, כמאמר יגעת ומצאת, וכיון שהתייגע על זה, לכן חושב שכחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה, הנה ענין זה הוא ג"כ ע"ז ברוחניות, והיינו לפי שהאמת הוא שהוי' אלקיך, שהוי' הוא כחך וחיותך, שהוא הנותן לך כח לעשות חיל.
51 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שתכלית האדם היא שבשכלו גופא יעבוד ויתייגע – ו"יגעת ומצאת" – עד שיעמיד את עצמו במדריגה שלמעלה מהשכל, ואז מגיע להשלימות שלו, הרי מובן שעי"ז גורם נחת-רוח למעלה, "נחת-רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני".
45 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והנה, כיון שהתורה מספרת את סדר ואופן הקבלה של יהושע, ומוסיפה ומדגישה שהוא המקבל הראשון דמשה, "משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע" – ה"ז הוראה שזהו ענין שצריכים להשתדל בו, ובמילא, חל גם על זה הכלל שע"י "יגעת" יכול להיות סוף-כל-סוף "ומצאת".
75 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
אבל אם לומד שלא בעיון, הרי פשיטא שאינו יגע בכח ההבנה, ונכלל הוא בהסוג שעליו אמרו חז"ל "לא יגעת ומצאת אל תאמין".
162 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שתורת החסידות דורשת שלא יהי' בדרך ממילא, אלא באופן ד"יגעת ומצאת",
154 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
כשם שהדברים אמורים אצל בעלי עסק בנוגע לענינים גשמיים – כך הוא גם אצל יושבי אוהל בנוגע לעבודה הרוחנית:ההצלחה האמיתית בתורה אינה נעשית ע"י כשרונות טובים וכיו"ב, אלא ע"י סייעתא דשמיא, שבאה ע"י יראת שמים, שכן, היראה גורמת שהלימוד יהי' בעמל ויגיעה אמיתית, שאזי נעשה "ומצאת", הרבה יותר מבערך היגיעה, בדרך מציאה.
63 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע לצדיקים ונשיאי ישראל שענינם הוא להראות לבני ישראל את הדרך אשר ילכו בה – שענין זה נמשך גם לאחר הסתלקותם, כפי שכותב כ"ק מו"ח אדמו"ר שנשיאי ישראל לא יעזבו צאן מרעיתם, כי, כשם שהקב"ה הכניס את עצמותו בתורה, כמו"כ צדיקים שמחדשים בתורה ע"י יגיעתם בלימוד התורה בכל כחות נפשם עד כדי מסירת-נפש, מכניסים את עצמותם בתורה, ולכן, כאשר לומדים ומתייגעים בתורתו של הצדיק, אזי "יגעת ומצאת" – "מ'האָט אים אַליין", ובמילא מקבלים את כל הכחות שנמשכים על ידו.
144 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', כ"ד סיון ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
הכל תלוי בתוקף הרצון שלכן, כהבטחת התורה:
2 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
– אזי יתייגע כדי להשיגו, וכשיחליט החלטה זו באמת – הרי "יגעת ומצאת תאמין", ובודאי יסייע לו הקב"ה לקיים את מצות הצדקה.
41 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ופועלים שענין זה נעשה הכנה לגאולה – "מיסמך גאולה לגאולה", גאולת פורים לגאולת פסח, ובנוגע לעניננו – שמגאולת פורים באים מיד להגאולה שעלי' נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו.
105 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר, שזהו גם תוכן הענין ד"מיסמך גאולה לגאולה", "פורים לפסח":
36 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ובזה יובן לשון הגמרא "מיסמך גאולה לגאולה", "פורים לפסח", דלכאורה – הרי גאולת פורים היא בי"ד אדר וגאולת פסח היא בט"ו ניסן, ונמצא שיש חודש שלם ביניהם, ואיך אפשר לומר הלשון " מיסמך "?
12 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובעזה"י יקיימו התלמידים מצדם את הענין ד"יגעת"; וכ"ק מו"ח אדמו"ר – עם הכח של כל הרביים, עד לעצמות ומהות א"ס ב"ה (שהרי "צדיקים דומין לבוראם") – יצליחם שיהי' "ומצאת", מציאה מופלגה ביותר.
286 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
בדף זה
והרי ישנה ההבטחה "יגעת ומצאת" – שבודאי ימצא ויגלה זאת בגילוי.
51 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ויובן ע"פ משל מאדם התחתון, שע"י היגיעה יכול לעשות דבר חדש, ובסגנון חכמינו ז"ל יגעת ומצאת, היינו, שכאשר ישנה השתדלות באופן של יגיעה, אזי ישנו ענין של מציאה, שבאה בהיסח הדעת, שזהו דבר חדש לגמרי.
85 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ועל זה היא ההוראה מיום השני של סוכות – שאפילו מי שנמצא בדרגא וסדר הנהגה כמו יצחק, הנה גם הוא זקוק לגבורה ויגיעה, כי, כאשר אין הענין ד"יגעת", ובאופן שהתורה קוראת זאת בשם "יגעת", אזי אין הענין ד"מצאת".
17 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
וכמארז"ל "יגעת ומצאת", והיינו, שלאחרי שישנו אצלו ענין היגיעה כפי כחו, אזי "ומצאת", שנעשה אצלו ענין של מציאה שבאה בהיסח הדעת, כיון שנותנים לו מלמעלה הרבה יותר ממה שהתייגע, באין ערוך.
18 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
"נשמה שנתת בי טהורה היא", עוד לפני ולמעלה מהמדריגה ד"אתה בראתה", והיינו, שאצל כל אחד מישראל יש נשמה שהיא למעלה מעולם הבריאה – נשמה דאצילות, וכיון שנשמה זו נמצאת בו, הרי מובן, שע"י השתדלות ויגיעה, "יגעת ומצאת", יכול להמשיכה שתהי' אצלו בגלוי .
85 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
כאשר יתייגע בעבודה, יכול להיות בטוח ש"יגעת ומצאת", שיתנו לו מלמעלה "מציאה", יותר מאשר כפי עבודתו, ובאופן ד"מעלין בקודש".
46 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר מתייגעים בעבודה – "יגעת", אזי מגיעים גם למדריגות כאלו שלא היו צפויות כלל – "ומצאת" (בדוגמת מציאה שבאה באופן בלתי צפוי), דהיינו, הרבה יותר מאשר לפי ערך היגיעה והעבודה, ועד שמגיעים ל"ראשו מגיע השמימה".
65 מגילה ו, רע"ב. וראה גם לעיל ע' 148. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ג סיון, מבה"ח תמוז ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, עליכם לדעת שהנכם צריכים להיות בדרגא של טהרה מיוחדת – טהרה במחשבתכם, וטהרה בכל הנהגתכם.וכאשר תחליטו באמת במחשבתכם להוסיף בלימוד התורה, בתפלה ובקיום המצוות, אזי יסורו ויתבטלו ממילא כל המניעות, ומהמחשבה יבוא מיד אל הפועל, וכהבטחת רז"ל:
3 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
"בדרך ממילא איז ניטאָ"], אלא צריך להיות "יגעת" ואז "ומצאת", היינו, שענין זה צריך להעשות באופן של יגיעה והתיישבות.
19 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועניןהתורה שנמשך ע"י יגיעה, שע"ז אמרו התקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך, ה"ז תלוי בעבודת ויגיעת האדם, וכמאמר יגעת ומצאת תאמין, ובלי היגיעה אי אפשר שיבוא אל המציאה.
12 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
- (כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר:) כנראה, שהרבנים ייגעו אותו קשות ("זיי האבן אים גוט געמאטערט"), וכשנוכחו לדעת שאכן ראוי הוא לכך, "ער האט דאס כשר פארדינט", לא באופן של "נהמא דכיסופא", אלא ע"י יגיעה ("יגעת"), נתנו לו הסמיכה...
111 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
מה שייכותו של חג הפסח לחודש אדר?וע"פ האמור יובן – שכוונת רש"י לרמז שע"י בירור הגשמיות שבחודש אדר, זוכים ל"מיסמך גאולה לגאולה", באופן ד"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – שיהי' הגילוי ד"ובשביעית גו'", בגאולה העתידה, בקרוב ממש.
117 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ובשביל זה יש צורך בעבודה באופן של יגיעה (יגעת כו' ) דוקא, וכמו בב' אופני העבודה הנ"ל דעול דרך ארץ ועול תורה (שע"י שניהם נעשית תכלית שליחות הנשמה בעלמא דין, לברר את הגוף ונה"ב כו', ולכן יכולים להחליפם זב"ז), שהעבודה בעול דרך ארץ היא ע"י יגיעת הגוף כפשוטו, שמתייגע בפרנסה עד לאופן של פיזור הנפש כו', וכמו קושי השעבוד במצרים בחומר ובלבנים ובכל עבודה בשדה באופן של עבודת פרך , ועד"ז בנוגע ליסורי הגלות, וכללות ההעלם וההסתר של העולם, כאשר המכוון בכל זה הוא כדי שעי"ז יהי' הענין דפקוד פקדתי ועד ליציאה מן הגלות.
163 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
להוסיף ולקשר כל הנ"ל עם ב' הענינים דפורים שנתבארו בלקו"ת פרשת צו (שזוהי הפרשה שקורין בכמה שנים בסמיכות לפורים , שזה מורה על שייכותה לפורים ), ענין הא', בד"ה ביאור מעט ע"פ ואכלתם אכול (שבו נתבאר הפסוק זה קרבן אהרן ובניו), ששם כותב הצ"צ בהגהה "ועיין מ"ש בביאור ע"פ יביאו לבוש מלכות" , וענין הב', בד"ה והי' אור הלבנה (הקשור עם ענין שבעת ימי המילואים ), שבו מציין הצ"צ "וכמ"ש סד"ה חייב איניש לבסומי בפוריא, דלכך אין שום שם במגילת אסתר" .
190 נוסף לכך שבפרשה זו ישנם גם מאמרי חג הפסח, והרי הגאולה דחג הפסח היא בסמיכות לגאולה דפורים, כמארז"ל (מגילה ו, ב) "מיסמך גאולה לגאולה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
התורה – חכמתו ורצונו של הקב"ה שלמעלה מגדר שכל האנושי – אינה כמו כל שאר החכמות שמשיגים אותם ע"י יגיעה בלבד (כמאמר "יגעת ומצאת"), אלא יש צורך בהכנה מוקדמת – "ברכו בתורה תחלה" , "אשר בחר בנו מכל העמים", שזהו תנאי מוקדם לכך ש"נתן לנו את תורתו" , ולכן לא די בהלימוד כשלעצמו, אלא הלימוד צריך להיות כדי לכוין אל האמת, ולהתאחד עם הקב"ה כו' .
1278 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
וטעם סמיכת הפרשיות הוא ללמדנו גודל חטא המרגלים – דלכאורה, מה פשעם ומה חטאתם שסיפרו את האמת – שהיו צריכים ללמוד מזה שלקתה מרים על עסקי דיבה, שעסקה בדיבור באריכות כו' אודות משה, שלהיותו "אחי'", הי' קשה לה להכיר בכך שמעלתו היא באין ערוך , "ורשעים הללו ראו ולא לקחו מוסר", והאריכו בדיבורם אודות גבורת יושבי הארץ כפי שנראה להם ("ונהי בעינינו כחגבים" ), בחשבם שלא יתכן ששאר בנ"י יבינו יותר טוב מהם .
116 וגם תכונה זו שייכת לכך שהיו "רשעים" – כי, הפירוש ד"רשע" הוא "מוצלח", כמ"ש (שמואל-א יד, מז ובמפרשים) "בכל אשר יפנה ירשיע", יצליח. ומטבע הדברים, קשורה הצלחה עם ישות וגאוה (היפך הביטול דצדיק), שכיון שרצונו לנצח ולהראות את מציאותו כו', ה"ה מתייגע, ו"יגעת ומצאת" (מגילה ו, ריש ע"ב), ובא לידי הצלחה כו'. ובגלל טבע הישות והגאוה של המרגלים (שקשור עם רשעותם) – היו סבורים שלא יתכן ששאר בנ"י יבינו יותר טוב מהם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
בזמנים אלו נתגלה הרצון שאצל כאו"א תהי' הבנה והשגה גם בעניני רזין דרזין כו' עוד יותר מאשר בדורות שלפנינו, אלא שלכל לראש צ"ל ענין הקבלת עול מלכות שמים, ואז יהי' גם לימוד התורה (כולל גם מה שהתורה מלמדת את האדם ) ברזין דרזין מתוך הבנה והשגה כדבעי, באופן ד"יגעת ומצאת" , ובאופן ש"תרבה הדעה והחכמה" (כלשון הרמב"ם ).
969 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מ"ש בזהר שלימוד התורה – גם בנגלה דתורה – צריך להיות באופן ד"לאפשא לה", שלכן אינו יוצא י"ח בלימוד שטחי, אלא הלימוד צריך להיות באופן ד"יגעת" , כדי לקיים את חלקו ב"לאפשא לה", ובאופן כזה דוקא מקיים מצות תלמוד תורה.
381 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שכללות ענין העבודה צ"ל באופן של יגיעה דוקא, וכמאמר חז"ל "לא יגעת ומצאת אל תאמין".
678 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ולאחרי שהאדם מגיע אל עומק השכל ע"י יגיעת עצמו – שהרי אין דרך אחרת, כמארז"ל "לא יגעת ומצאת אל תאמין" – הרי בטבע האדם, שכאשר מתייגע על ענין מסויים, לאו דוקא שירצה למסור לחבריו ולתלמידיו ולסביבתו כל מה שהשיג ע"י יגיעתו.
1130 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
גם בנוגע ליגיעה אמרו חז"ל "יגעת ומצאת " – באופן של מציאה שבאה בהיסח הדעת .
181 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר ילמדו באופן ד"יגעת", יגיעה בכל ג' חלקי השכל, חכמה בינה ודעת, אזי יקויים – כהבטחת רז"ל – "ומצאת"; לא זו בלבד שישיגו לפי מדת ה"יגעת", אלא "ומצאת" – הרבה יותר מכפי מדת היגיעה, כמו מציאה, שאינה באה ע"י יגיעה, אלא בהיסח הדעת , ועד שיתנו לו תורה במתנה, שאז היא נעשית אצלו קנין נצחי, ע"ד שמצינו שכאשר ניתנה תורה למשה במתנה, היתה זו העצה שלא יהי' "משכחה" .
232 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד המבואר בדרושי פורים (ששייך גם לפסח, כמארז"ל "מיסמך גאולה לגאולה") בענין "תמחה את זכר עמלק" , שענינו של עמלק [עליו נאמר "ויבוא עמלק וילחם עם
1531 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
לשם מה עליו להתייגע בלימוד התורה באופן שיקרא ע"פ תורה "יגעת" – מספיק עבורו ללמוד מתוך מנוחה ; לאחרי אכילה ושתי' וטיול ושינה וכו' וכו', אזי יקיים חובתו לקונו במצות תלמוד תורה.
685 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ואח"כ אמר:] כיון שישנו הענין ד"מיסמך גאולה לגאולה" – ינגנו עתה "ממצרים גאלתנו", ואח"כ יומשך מן הדיבור אל הפעולה.
816 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
בבבל – אין "אבנים" שהם בריאה בידי שמים , אלא, רצונו של הקב"ה שיעשו זאת ע"י עבודה ויגיעה בידי אדם , ואם "לא יגעת", לא יכול להיות "מצאת", ולאידך, יש הבטחה ש"יגעת ומצאת" , וכל זמן ש"לא מצאת", הרי זה סימן ש"לא יגעת", וכאשר תתייגע כדבעי, בודאי תוכל ללמוד תורה ולקיים מצוות, ולנהל אורח-חיים יהודי כרצונו של הקב"ה, ואין הדבר תלוי אלא ביגיעתך.
1479 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנדו"ד, שתועלת הבחינה היא להורות שהלימוד שהי' עד עתה אינו בערך לגבי מעלת הלימוד שיכול וצריך להיות, ולכן צריכה להיות אצלו התחדשות בלימוד התורה [ולהעיר מהשייכות לר"ה, כמ"ש "תקעו בחודש שופר", בחודש מלשון חידוש, כמארז"ל "חדשו מעשיכם"], ע"י תוספת יגיעה בתורה, כמארז"ל "יגעת ומצאת" – "מצאת" דייקא, כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת , שכן, אף שכללות לימוד התורה הו"ע של דעת, מ"מ, צריך להיות ענין של "היסח הדעת" מהלימוד הקודם כדי שיוכל להתעלות לאופן הלימוד היותר נעלה באין ערוך, כפי שמצינו בר' זירא שהתענה מאה (או ארבעים) תעניות לישכח תלמוד בבלי כדי שיוכל להתעלות לדרך הלימוד דתלמוד ירושלמי , וע"ד שצריך לישכח חיזו דהאי עלמא קודם העלי' לגן-עדן .
1696 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
בה ריבוי דינים וסברות כו', ולא די בכך שמתייגע בלימוד התורה עד שנעשה בקי בתורה, "יגעת ומצאת" – שהרי עדיין יכול להיות שמציאותו היא מחוץ לתורה (ואפילו היפך התורה ח"ו), כמו בן חוץ -לארץ שלומד ויודע אודות ארץ ישראל; הלימוד והידיעה הם ענין טפל, ואילו הנקודה העיקרית היא – שכל מציאותו (לא רק מחצה על מחצה או אפילו רובו) נעשית מציאות תורנית.
445 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
כיון שמדובר כאן אודות עניני תומ"צ – הרי בעניני תומ"צ צריך להיות תמיד ענין העבודה לא בדרך ממילא, אלא באופן של "ובחרת" , כידוע סיפור רבינו נשיאנו אודות הענין שאצל חסידים אין ענין של "ממילא", אלא צריך להיות באופן ד"יגעת ומצאת" .
841 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כיון שע"י חטא עה"ד נעשה תערובות טוב ורע בעולם, ונעשה גם דקות הרע, הנה על זה יש צורך בעבודה ביגיעה דוקא (ועי"ז ומצאת ), להבחין גם בדקות הרע ולברר הטוב מהרע.
856 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
חז"ל "יגעת ומצאת") – שהרי ענינו של שמח"ת אינו לימוד התורה, אלא שמחת התורה, שהיא ע"י ניגון וריקוד, ושוב ניגון ושוב ריקוד ("ווידער אַ ניגון און ווידער אַ ריקוד"), וא"כ, אין מקום לומר ש"והגיענו" קאי על היגיעה בלימוד התורה.
515 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכל זה פועלים ע"י ענין העבודה דוקא – שהרי הכוונה העליונה היא שלא ליתן הכל באופן של "נהמא דכיסופא" , ללא עבודה, אלא שיהי' תחילה הענין ד"עביד לי' נייחא לנפשי'" , ועד לעבודה באופן של יגיעה, כמ"ש "בזעת אפיך תאכל לחם", כדברי הגמרא :
1170 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובאופן כזה צריך להיות לימוד התורה – "אין מים אלא תורה" – שכל ענין שלומד בתורה, הן בלימוד הפשט, רמז, דרוש או סוד, גם אם הוא קטן בכמות, ואפילו אות אחת בתורה – יהי' זה מעיין שלם, כך, שאם רק יתייגע ("יגעתי" ) כדבעי, תהי' מזה נביעה של נהר גדול, מלא על כל גדותיו.
1413 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא גם בנוגע לכללות ענין היגיעה – "יגעת ומצאת" , וכפי שרואים בפועל שע"י היגיעה מגלים כחות פנימיים ועמוקים יותר.
1815 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
אלא שבשביל זה צריך להיות ענין של עשי' ("ער דאַרף עפּעס טאָן דערצו"), ובאופן של הכאה – "יגעת ומצאת" ,
132 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא ע"פ נגלה דתורה – כדאיתא בגמרא "לא יגעת ומצאת אל תאמין", והיינו, שלקיחת התורה היא דוקא ע"י יגיעה בהבנה והשגה.
346 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ו"מיסמך גאולה לגאולה" – ששמחת חודש אדר הקשורה עם הגאולה דפורים תהי' הקדמה והכנה ל"שמחת עולם על ראשם" , שמחת הגאולה האמיתית והשלימה, שתבוא ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.
564 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
והובטחנו ע"י חכמינו ז"ל שכאשר "יגעת" – שענין היגיעה הוא באופן של היפך הטבע, יותר מהכחות הרגילים – אזי "ומצאת", כמו מציאה שאינה לפי ערך הטירחא, והיינו, שההצלחה תהי' שלא לפי ערך היגיעה .
766 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ו"מיסמך גאולה לגאולה" – גאולת אחשורוש לגאולת פסח, אשר, "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל" , "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" , ע"י משיח צדקנו.
864 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שזהו ענין הקשור עם תורה שנקראת "תורת חסד", הנה אע"פ שכל ענין בתורה צריך להיות באופן ד"יגעת" , הרי זה גופא נעשה באופן של חסד, ועד לטוב הנראה והנגלה, והיינו, שזוהי רק יגיעה שכלית ורוחנית כו' (אע"פ שגם זו יגיעה), אבל באופן של מנוחת הגוף, ללא ענינים המבלבלים מצד הגוף ונה"ב, ועאכו"כ לא מצד העולם שמסביבו.
754 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
והמענה על זה – ש"חנם" הי' "במצרים" , כמבואר בזהר שעניני קדושה אינם יכולים להיות "חנם"; אם זהו דבר שבא ללא יגיעה – הנה "לא יגעת ומצאת אל תאמין" ; לא ניתן למצוא ענין הקשור עם נשמתו, שיהי' "חנם", ללא יגיעה והשתדלות.
902 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
לקשר זה עם ימי הפורים [ע"פ מארז"ל מיסמך גאולה לגאולה], שחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך
664 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
סוכ"ס צריכים כולם להיות "לומדים", והרי "לא יגעת ומצאת אל תאמין" .
1403 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שיודע שעי"ז יגיע לדרגא נעלית יותר, ואין הדבר תלוי אלא בהשתדלותו ויגיעתו, הרי זה גופא מהוה תוספת כח בעבודתו, שישתדל ויתייגע יותר בלימוד התורה, ואז יצליח באופן שלא לפי ערך היגיעה, כדיוק לשון חז"ל "יגעת ומצאת", באופן של מציאה שאינה לפי ערך היגיעה.
1444 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
[כ"ק אדמו"ר שליט"א סיים בדברי רבינו הזקן שהזהיר "לא להרחיב עליהם פה או לשרוק עליהם כו'" [וגם לא לנפץ שמשות ("ברעכן שויבן"), שזהו אולי דבר קל, אבל אין בו תועלת כו'], כי אם להוסיף בלימוד התורה, נגלה וחסידות, ובאופן ד"יגעת ומצאת" ].
1965 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז פועל גם בחלקו בעולם הענין ד"ושכנתי" – משכן ומקדש לו ית',
920 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
לכל לראש – ישנה כללות ההנחה וההוראה שבזמנינו זה צריך להיות הסדר ד"חטוף ואכול חטוף ושתי" בלימוד התורה וקיום המצוות (שזוהי האכילה והשתי' של יהודי ), כך, ש"מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה" ; כשמגיעה ידיעה אודות יהודי שנמצא במקום רחוק – הרי בודאי ש"לא ברא (הקב"ה) דבר אחד (בעולמו) לבטלה" , וכיון שהגיעה אליו ידיעה זו, הרי זה סימן שהוא צריך לעסוק בדבר.
925 ראה מכילתא ופרש"י בא יב, יז. פרש"י מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שמיום השבת מתברכין כולהו יומין , יש להמשיך שמחה זו על כל השבוע הבא, וגם על החודש הבא – חודש ניסן,
1108 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
והעיקר – שע"י החינוך הנ"ל זוכים לשלימות הענין ד"ויהי ביום השמיני" , ר"ח ניסן, שבו נגאלו ובו עתידין להגאל (באופן ד"מיסמך גאולה לגאולה" ), "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" , בבנין ביהמ"ק השלישי, ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
1290 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' כ"ג ניסן, אסרו חג הפסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
– באופן שיהי' ניכר התועלת של שהותכם כאן במשך השנה כדי ללמוד תורה בהתמדה ושקידה (וגם אלו שהי' חסר אצלם בהתמדה ושקידה – הרי ענין זה הי' אצלם בכח , ואינו נאבד, ולכן יכולים לנצל זאת באופן שלכל-הפחות יבוא לידי פועל באה"ק) –
2198 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, כאשר רק ירצו – יעסקו בכך, ויראו פירות שלא בערך, ועד כלשון הידוע :
1530 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
עליך אמנם לעסוק עם עצמך באופן של "יגעת" , וכפי שהתורה קובעת מה נקרא "יגעת"...
2657 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
"יגעת ומצאת"!
1389 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
כאשר מתבוננים בכל הנ"ל, הרי זה מוסיף עידוד בעבודתו של כל אחד מישראל – שאין זה באופן שעבודתו היא במדריגה תחתונה, אלא זו היא העבודה שלו , ועבודה אחרת אינה נדרשת ממנו; אבל העבודה שנדרשת ממנו – עליו לעשותה מתוך יגיעה, וכדברי הגמרא :
988 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אלא שבשביל זה יש צורך להתייגע בתורה, כמארז"ל "יגעתי (ואז) ומצאתי", ומתוך שמחה, שפורצת כל הגדרים62.
1757 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז פועל שליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כדרשת חז"ל הנ"ל, ואח"כ נמשך גם בפועל, למטה מעשרה טפחים, בטוב הנראה והנגלה, שליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כן תהי' לנו, ועד שנעשה מיסמך גאולה לגאולה , שבניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל , בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
2054 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וע"י כללות העבודה דפרשת פרה בזמן הגלות (בענין דאתהפכא) – באים לפרשת החודש שהו"ע הגאולה (שאז יהי' הענין דאתהפכא בכללות העולם), וכמו שע"י העבודה דפורים בזמן הגלות באים לגאולה דחג הפסח – "מיסמך גאולה לגאולה" , בביאת המשיח, ש"אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא" , בקרוב ממש.
2467 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
של גאולה" , שבו נגאלו ובו עתידין להגאל , ובאופן ד"מיסמך גאולה לגאולה" , גאולת פורים שהיתה באופן ד"אכתי עבדי אחשורוש אנן" , לגאולת פסח, שדוגמתה תהי' גם הגאולה העתידה, כמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".
68 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
"למצרים ירדתם כו'" – כיון שיש צורך בהקדמת גלות מצרים לצרף ולברר את הגוף והנפש כו'; וכמו"כ לא ניתנה התורה לאברהם אבינו, שאצלו לא הי' ענין של צירוף וזיכוך ע"י יגיעה דוקא, וכדאיתא במדרש ש"זימן לו הקב"ה שתי כליותיו כמין שני רבנים והיו נובעות ומלמדות אותו תורה כו'", וכיון שלא הי' אצלו ענין היגיעה, הרי "לא יגעת ומצאת אל תאמין" , והיינו, שלא יכול להיות "מצאת" ללא "יגעת".
1904 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
(שעי"ז באים לענין המציאה – "ומצאת" – שבאה בהיסח הדעת )?
81 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ואז עוזר הקב"ה להצליח יותר מכפי היגיעה – "יגעת ומצאת" – בהפצת אור התורה והמצוות, ו"יפוצו מעיינותיך חוצה",
411 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ו"לא דבר ריק הוא" , "ואם הוא ריק, מכם הוא" , כך, שאם רק ילמד ויתעמק בפרשת היום, בודאי ימצא מה שביכלתו ללמוד מחלק זה בחומש לגבי חייו ביום זה, ואם עדיין לא מצא, הרי זה סימן שלא למד מתוך העמקה ויגיעה ("יגעת" ), ולכן לא מצא ("מצאת"5) עדיין את הלימוד וההוראה שיש בחלק זה שבתורה בנוגע לחייו ביום זה.
1474 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכן הענין ד"הגיענו", שהוא מלשון יגיעה (כנ"ל ס"ד), ישנו גם בתורה – שהרי לימוד התורה צ"ל באופן של יגיעה דוקא, כדברי הגמרא "לא יגעת ומצאת אל תאמין", היינו, שללא יגיעה לא יכול להיות הענין ד"מצאת".
999 מגילה ו, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומ"שערי אורה" באים ל"שערי ברכה" – שלימוד התורה הוא באופן ד"תן לחכם ויחכם עוד" , כמ"ש "יהיב חוכמתא לחכימין", ועד שע"י היגיעה בתורה נעשה ענין של מציאה, כדיוק לשון חז"ל "יגעת ומצאת" (ולא "הבנת" או "השגת" וכיו"ב), היינו, שמגיע להבנה והשגה וידיעה בתורה באופן שלא בערך לגבי יגיעתו, שזהו הענין ד"שערי הצלחה".
1262 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן, שהתלמידים שמתייגעים יותר ובמילא מצליחים יותר בלימוד התורה (שהרי "יגעת ומצאת" ), צריכים להיות במקום אחר – נעלה יותר, ועי"ז יתוסף גם בציווי התורה "קנאת סופרים תרבה חכמה" , ששאר התלמידים שירצו לבוא למקום היותר נעלה, יצטרכו להגיע ל"מקום" נעלה יותר בלימוד התורה.
1674 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומובטחים הם, שבאם יחליטו בשמחה ובטוב לבב לקיים הוראה זו, תהי' הצלחתם בהפלגה, שהרי על ידי "יגעת" – לא רק משיגים הדבר, מבינים השכל וכו', מדרי' שבערך היגיעה, אלא "ומצאת" , באופן של מציאה – הבאה בהסח הדעת – למעלה מדעתו ותקותו וכו', שלא הי' יכול לשער כלל מראש עד היכן יגיע .
1700 ראה מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה – שאע"פ שבכלל צ"ל גם בתורה ענין היגיעה (כתישה), וכמארז"ל "יגעת ומצאת תאמין", מ"מ, כדי שיתגלה ענין נעלה יותר (פנימיות התורה), יש צורך ביגיעה מיוחדת .
1923 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וכבר הובטחנו ש"יגעת ומצאת" , באופן של מציאה שבאה "בהיסח הדעת" , ומזה באים לענין נוסף שבא בהיסח הדעת – משיח49.
2149 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"לאפשא לה", והיינו, שיש חיוב להתייגע בתורה ולחדש חידושים כפי שכלו ושורש נשמתו , וכאשר זוכה ולומד תורה כדבעי, הנה כאשר "יגעת", אזי "ומצאת" , וכמאמר "ותן חלקנו בתורתך" – שמחדש חידושים בתורה לפי אמיתת התורה, וחידוש זה נכלל ב"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (ש)ניתן למשה מסיני" , בתור חלק מתושבע"פ.
712 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לענינים הקשורים עם הקביעות בחודש (כמו פורים ופסח ("מיסמך גאולה לגאולה" ) בי"ד באדר וחמשה עשר בניסן) – אין נפק"מ אם זה חודש של שנה פשוטה או חודש של שנה מעוברת.
2710 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
להיותו קדוש וטהור, ללא מחשבות המבלבלות, וגם ללא דאגות הפרנסה, כידוע שהי' לו קרוב עשיר שתמך בו כדי שיוכל ללמוד במנוחה, ובהיותו בעל כשרונות נעלים בעיון ותפיסה מהירה – הרי מובן עד כמה גדלה מעלת לימודו של האריז"ל בהששה דרכים שבלימוד ההלכה, ועאכו"כ לאחרי גודל היגיעה עד שהי' מזיע, שעי"ז הי' ה"מצאת" באופן נעלה ביותר.
1007 ראה מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
הענין הוא, שטענת המלאכים היתה על זה שאתה מבקש ליתנה לבשר ודם דוקא, היינו כפי שהנשמה ירדה למטה ונתלבשה בגוף וצריכה סיוע מהגוף, שעי"ז ירדה ממדריגתה כו', ועד כדי כך, שבשביל לבוא לאהבה ויראה יש צורך בהתבוננות כו', וההתבוננות עצמה צ"ל באופן שקשור ועושה רושם במוח הגשמי , ועד שיש צורך בריבוי עבודה ויגיעה (כמאמר יגעת ומצאת) כדי שתגיע לשרשה ומקורה כפי שהיתה קודם ירידתה כו'.
2342 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
וברור הדבר שכאשר יתייגע בזה, תקויים ההבטחה "יגעת ומצאת" – "מצאת" דייקא, באופן של מציאה, שבאה בהיסח הדעת .
1231 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
מציאות חדשה , ואז בכחו להתחיל לימוד התורה באופן חדש, עד לאופן שבאין ערוך (גם בהבנת והשגת השכל המדוד ומוגבל ), ע"ד שמצינו אצל ר' זירא שהוצרך להתענות "דלשתכח תלמודא בבלאה מיני'" כדי שיוכל להגיע ללימוד הירושלמי באופן נעלה יותר באין ערוך; ושייכותו לא רק ליחידי סגולה , אלא גם לכל אחד מישראל (בהתאם לכך שהשמחה דשמח"ת היא אצל כל ישראל בשוה , ואינה קשורה עם הבנה והשגה, אלא דוקא עם ריקוד ברגלים, ודוקא כפי שהס"ת מכוסה במעיל
908 והענין בזה – שמצד מ"ת דלוחות שניות ניתן כח לכל אחד מישראל שע"י יגיעתו בתורה יוכל להגיע להבנת התורה באופן חדש שבאין ערוך, וכמארז"ל (מגילה ו, ריש ע"ב) "יגעת ומצאת תאמין", בדוגמת מציאה שזהו ענין שבאין ערוך. והרי זה כמו שנותנים לו תיבה עם אבנים טובות ומרגליות, ונותנים לו גם את המפתח של התיבה, כך, שיש ביכלתו לפתוח את התיבה ולהוציא כל מה שבתוכה (ראה גם תו"מ חנ"ז ע' 136. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שפעלו על הזולת – תפעל יגיעתם בתורה הרבה יותר, כמבואר בתו"א בתחלתו בענין "צדקה תרומם גוי" , שע"י הצדקה (כולל גם צדקה ל"עני בדעת" , ששמח"ת לא פועל עליו, וצריך לשמחו) "נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה", וכפי שמבאר הצ"צ שאין זה לשון גוזמא, אלא כפשוטו בפועל; אלא שזהו רק ענין של "זַכוּת", שמוחו ולבו נעשים זכים באופן שכאשר ילמד בפועל אזי יצליח אלף פעמים ככה, שדבר שהי' צריך להתייגע עליו אלף שעות, יוכל להבינו בשעה אחת, אבל שעה אחת זו עליו ללמוד מתוך יגיעה, כדברי הגמרא :
1349 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
היגיעה, אלא יתירה מזה, כדברי הגמרא :
790 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולכן, במשך היום צריך להיות לימוד התורה באופן ד" יגעת (ומצאת)" בדוגמת היגיעה ד"הזורעים בדמעה", ש"הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע", עד שמגיע להתרת כל הספיקות – לאחרי הקושיות וההעלמות והסתרים וכו' שישנם בלימוד התורה בזמן הזה באופן ד"במחשכים הושיבני זה תלמודה של בבל" – כמובן מזה שאומרים "אין שמחה כהתרת הספיקות" , שכן הוא בנוגע לקצה ההפכי, שאין צער גדול יותר מעמידה באופן של ספק; ואז, לסוף היום, לאחרי היגיעה
950 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ושייכות מיוחדת בזה לחמשה עשר בשבט, ר"ה לאילנות, ע"פ המבואר בתענית דמש"נ "כי האדם עץ השדה" מדבר בת"ח שנמשל לאילן, והרי בפירות האילן ניכר ביותר מ"ש "הזורעים בדמעה ברנה יקצורו הלוך ילך ובכוה נושא משך הזרע בא יבא ברנה נושא אלומותיו", היינו שצ"ל יגיעה רבה וזמן רב עד שבאים הפירות – כמו"כ הוא בלימוד התורה שצ"ל "יגעת" כדי שיהי' "ומצאת" , עמלים (דוקא) בתורה .
991 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אנן", באים לגאולה דפסח (באופן ד"מיסמך גאולה לגאולה" , גאולת פורים לגאולת פסח ), שהיתה גאולה שלימה, ובאופן כזה תהי' גם הגאולה העתידה, ע"י דוד מלכא משיחא, "מלך מבית דוד" ש"ילחם מלחמות ה'" ("פשטו ידיכם בגדוד") וינצח, ויבנה מקדש במקומו ויקבץ נדחי ישראל, שאז "הרי זה משיח בודאי" (כפסק הרמב"ם ) – יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בקרוב ממש.
1113 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד משנת"ל שהענין דאורה הוא דוקא עי"ז שהתלמיד הוא בביטול לגמרי, ששפתותיו נוטפות מר, אע"פ שלכאורה הרי זה היפך השכל, דכיון שצריך להבין הלימוד, הרי צריך להיות בבחי' מציאות להתעסק ולהתייגע, כמאמר יגעת ומצאת, ומ"מ, אמיתית הקבלה היא דוקא ע"י הביטול דנוטפות מר.
1286 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ובפשטות – שבקרוב ממש יוצאים בשמחה, "שמחת עולם על ראשם" , לקבל פני משיח צדקנו, ובלשון הגמרא :
1448 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
– אין זה ענין של הבנה והשגה, שיש בו כלל "לא יגעת ומצאת אל תאמין" , אלא צריך להתייגע, וכאשר יתייגע קצת, ידע קצת, וכאשר יתייגע הרבה, ידע הרבה.
1645 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולאח"ז נעשה ענין המציאה – "ימצא" – "יגעת ומצאת" , ועד שנמשך במעשה בפועל, והמציאה היא – "(ימצא) טוב", "אין טוב אלא תורה" .
2507 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שיפעלו דברים אלו את פעולתם ובמילואם, ובפרט שעומדים אנו כעת "בין גאולה (דפורים) לגאולה" (דפסח) , ונאמר בגאולת פורים "ליהודים היתה אורה ושמחה וגו'" , ואמרו רז"ל "אורה זו תורה", ובגאולת מצרים:
210 מגילה ו, ב. וברש"י שם ד"ה גאולה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
היגיעה בתורה דוקא, וכמאמר לא יגעת ומצאת אל תאמין, מ"מ, יש מעלה בענין הקריאה בתורה דוקא.
389 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ענין זה בא גם בהמשך להמדובר לאחרונה, החל מחמשה עשר בשבט , שצריך להוסיף בלימוד התורה הן בכמות והן באיכות, ובאופן של יגיעה, כמארז"ל "יגעת ומצאת תאמין" – ע"י יגיעה דוקא.
904 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק - יסוד שבתפארת - ה' אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ע"פ דברי הגמרא שבשעה שבאים מארץ ישראל לחוץ לארץ ואח"כ חוזרים מחו"ל לא"י אזי צ"ל "כתרי מינייהו" – יעזור לכם השי"ת שתפעלו בזה ככל התלוי בכם, ויצליח הדבר באופן ד"יגעת ומצאת" , באופן של מציאה , שהיא יותר ולא לפי ערך היגיעה .
1094 ע"פ מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ומצד זה נעשית אצלו הנחה וגישה אחרת לגמרי ללימוד התורה, ובמילא, גם הענין ד"יגעת ומצאת" הוא באופן אחר – הרבה יותר נעלה מכמו לפני מ"ת.
1837 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
היתה זו מדינה בת 200 מליון אנשים, שחיו ב"דיקטטורא", באופן שכולם הוצרכו ללכת בדרך מסויימת, ובלשון המדרש :
2285 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ובכל זה נפעל מלמעלה יותר מכפי יגיעתו, שזהו דיוק הלשון יגעת ומצאת , באופן של מציאה, והיינו לפי שמקדים לזה ענין הצדקה, והרי גם נתינת הצדקה היא שלא בערך היגיעה וההשתדלות של העני דלית לה מגרמי' כלום.
1473 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר בנ"י עובדים עבודתם באופן ד"יגעת", אזי נעשה הענין ד"מצאת" , ובלשון הכתוב :
689 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שלימוד התורה צריך להיות באופן של יגיעה דוקא, וכמארז"ל "לא יגעת ומצאת אל תאמין" – אף שלכאורה אין סיבה שלא להאמין לו, שהרי יש לו כשרונות טובים, והוא כבר בן שבעים שנה...
962 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
התורה – היא "דרך ה'"135, ובפרט ע"פ המבואר בביאורי הזהר בענין "ישרים דרכי הוי'" , שקאי על התורה, שעל ידה נמשך הקב"ה בעולם, ובזה גופא יש "דרכי'", שהם דרכים רחבות, ו"נתיבותי'" , שהם דרכים צרים וכו' (כמבואר בכ"מ פרטי הענינים); אבל, כיון ש"ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים"291, ובכל אופן, "לא יגעת ומצאת אל תאמין" , היינו, שלימוד התורה צ"ל באופן של יגיעה דוקא – הרי זו "דרך ארוכה ".
2374 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי גם ההסברה בהצורך שבענין היגיעה, ועד שאמרו בגמרא "לא יגעת ומצאת אל תאמין", היינו, שלא יכולה להיות מציאות כזו – דלכאורה אינו מובן:
92 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועד ל"מיסמך גאולה לגאולה" – שמגאולה שהיא באופן ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן", מדלגים מתוך ריקוד של שמחה לגאולה מן הגלות בכלל, "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" , ע"י משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בקרוב ממש.
2025 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובלשון הגמרא :
736 מגילה ו, סע"ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר יעשו זאת באופן של "יגעתי", אזי "ומצאתי" , ועד לענין ד"מצאתי דוד עבדי" , שמציאה זו תהי' פעם נוספת בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
1432 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז נמשכת ברכתו של הקב"ה – שתצליח בזה, ובמדה יתירה ממה שיכולים לצפות לפי ערך היגיעה שהשקיעה בזה .
1997 וכדיוק הלשון "יגעת ומצאת " (מגילה ו, ריש ע"ב), שלא לפי ערך היגיעה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובפרטיות יותר – שנמשך לא בחי' שער הנו"ן כפי שכולל את מ"ט השערים , שזוהי המשכה שהיא לפי ערך העבודה ובמילא היא חלק ממנה (שלכן שייך לומר על זה "תספרו חמישים יום"), אלא נמשך גם בחי' העליונה דשער הנו"ן שלמעלה משרש מ"ט השערים85, שזוהי המשכה שאינה לפי ערך העבודה כלל, שעז"נ "ומצאת", באופן של מציאה.
2338 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, יש כאלו שלהם קל יותר לפעול על עצמם, ויש כאלו שלהם קשה יותר לפעול על עצמם; ואעפ"כ, כיון שהמכתב פונה גם אליהם, הרי זה סימן שאם רק ירצו באמת , ויתייגעו על זה (כמארז"ל "יגעת ומצאת"), בודאי יוכלו למלא זאת, לפי שגם להם נגע הענין של י"ב-י"ג תמוז.
261 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ונתינת כח זו פועלת שיהי' נקל יותר לקיים זאת, אבל אעפ"כ אין זה באופן שלא צריכים להתייגע על זה, שהרי כל עניני קדושה צריכים להיות באופן של יגיעה דוקא, אלא שמצד הנתינת כח שבשנה זו פועלים ע"י היגיעה באין ערוך יותר ממה שהיו פועלים בשאר השנים – ע"ד המבואר בקונטרס ומעין בנוגע לענין היגיעה בתורה, שעז"נ "יגעת ומצאת", ש"אפילו כלי שכלו רחבים וקלים להבין, מ"מ צריך עסק ויגיעה ..
1164 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכמבואר בקונטרס ומעין בענין "לא יגעת ומצאת אל תאמין" , ש"אפילו כלי שכלו רחבים וקלים להבין, מ"מ צריך עסק ויגיעה כו'", "ובלתי עבודה ויגיעה אי אפשר בשום אופן בעולם שישיג", כך, שגם בלימוד פירוש רש"י יש צורך ביגיעה.
1436 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכיצד מגלים את הנפש האלקית באופן שתחדור את כל כחות נפשו – הרי זה ע"י לימוד התורה, שגם היא נקראת "אדם", כמ"ש "זאת התורה אדם", כי, כשלומד תורה, והלימוד הוא באופן שרוצה להבין, שלכן מתייגע בתורה, שאז ישנה ההבטחה "יגעת ומצאת" , שמבין וכו', אזי נעשה "יחוד נפלא" , כך, שהמציאות שלו נעשית מציאות של תורה, ואז ביכלתו לפעול כל דבר, מבלי הבט על מעמדו ומצבו בעבר.
1791 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועד שיקויים "מיסמך גאולה לגאולה" (שניכר ביחוד בשנה מעוברת ) – שמגאולת פורים תבוא בסמיכות הגאולה ד"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" .
1414 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומגאולת פורים נבוא – באופן ד"מיסמך גאולה לגאולה" – לגאולת פסח, ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" , בקרוב ממש.
1572 מגילה ו, סע"ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד שאומרים בהגדה בנוגע לגאולת פסח – הקשורה עם גאולת פורים, שלכן הם בסמיכות זל"ז, כלשון חז"ל :
1667 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר כולם יחד יעבדו בכיוון זה, אזי תקויים ההבטחה "יגעת ומצאת" – שאם רק תהי' יגיעה אמיתית, הנה לא זו בלבד שהדבר יצליח, אלא יהי' גם ענין של "מציאה", יותר מאשר לפי ערך היגיעה.
1720 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וההתחלה בזה היא ע"י לימוד ועיון בתורה – "דדחקין למלה דחכמתא" , מתוך שקו"ט וכו', ועי"ז שמתייגע בעצמו ("יגעתי" ) בכח
84 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בדף זה
דבתושב"כ הרי כל אות וכל תג הוא מנוי וספור בדיוק, ואיןשייך לומר בזה לא הוספה ולא גרעון ח"ו (מן השמים), משא"כ בתושבע"פ כתיב ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים, ועד באופן דועלמות אין מספר, בל"ג, שזה בא ע"י יגיעת האדם (מן הארץ) דיגעת ולא מצאת אל תאמין, דמכיון שהוא יגע כדבעי (כפי תביעת התורה) הרי דבר ברור שעי"ז יש לו לפי אופן היגיעה, ועד לאופן של מציאה ומצאת.
24 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כיון שע"י חטא עה"ד נעשה תערובות טוב ורע בעולם, ונעשה גם דקות הרע, הנה על זה יש צורך בעבודה ביגיעה דוקא (ועי"ז ומצאת), להבחין גם בדקות הרע ולברר הטוב מהרע.
56 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שבהעבודה שבזמן הגלות ישנו עילוי לגבי שעת מ"ת, שדוקא אז נעשה הקיום בהתורה שקבלו במ"ת שהיא בבחי' החלו לעשות בלבד, כי דוקא בזמן הגלות [כפשוטו, וכן בדקות הענינים, כשמתבונן (ע"ד הנ"ל) שגם לאחר כל הענינים שפעל בעבודתו, אפילו כשהם בתכלית השלימות, מ"מ עדיין הוא בבחי' גלות (ברוחניות), כי מכיון שהקב"ה עוזרו ביכולתו הוא להגיע לדרגא נעלית יותר ועד לאין ערוך, ע"ד לשון חז"ל (יגעת) ומצאת שהמציאה היא שלא בערך יגיעתו והשתדלותו] דאז הנה כאו"א נשבר ונדכא, הנה אז מגיעים למאור עצמו.
68 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
ומיסמך גאולה לגאולה, מגאולת פורים לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
103 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
בדף זה
ח) ומיסמך גאולה לגאולה, שמגאולה זו דליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר בזמן שנמצאים עדיין ברגעים האחרונים של הגלות, יבואו בסמיכות מיד לגאולה האמיתית והשלימה, שמלכים אומניך יביאו את בני ישראל כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור אל ארץ הקודש, ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה, ושם גופא בירושלים קרית מלך רב דוד מלכא משיחא, ושם גופא בהר הקודש, ובמקדש אד' כוננו ידיך.
87 מגילה ו, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תזריע-מצורע, ג' אייר ה'תשמ"ז
מקור מפורש
בדף זה
דנוסף לזה שכשהעבודה היא באופן דיגעתי, אזי ומצאתי, דמציאה היא שלא לפי ערך היגיעה, שהרי מציאה באה בהיסח הדעת, המציאה גופא היא באופן דלכתחילה אַריבער.
43 מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות סוכה תרכה: א
מקור מפורש
בדף זה
ומצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יום הכיפורים אחר יציאה מבית הכנסת מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה:
י מהרי"ל שם, בשם מהר"ם סג"ל. רמ"א. ע"פ מכילתא בא פ"ט ד"ה ושמרתם. רש"י מגילה ו, סע"ב, ושמות יב, יז. וראה לעיל סי' צד סוף ס"ה. סי' רמח קו"א ס"ק א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
ועיין מגילה דף ו' דלאוקומי גירסא סייעתא דשמיא הוא ויש יגע ואינו מוצא , ולא עליו תלונות רשב"י תורה מה תהא עליה, אלא על מי שיוכל להצליח בלימודו להתקיים בידו אם היה יגע כראוי ולא ינהוג מנהג דרך ארץ, אבל מי שאין מצליח ואין תלמודו מתקיים בידו לעולם גם אם יקיים לא ימוש דברים ככתבם, מודה רשב"י שיכול לנהוג מנהג דרך ארץ, וכל שכן בבעלי מקרא או אפילו בעלי משנה לבדה שאין דעתם יפה ללמוד התלמוד שהוא טעם המצוות, דודאי לא מיירי בהו רשב"י בפ"ו דברכות, דקאמר תורה מה תהא עליה, מאחר דנקרא בור , אלא במנחות מיירי בהו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות סוכה (סי' תרכה-תרמד) תרכה:
מקור מפורש
בדף זה
ומצוה לתקן הסוכה ולבנותה כולה מיד למחרת יום הכיפורים אחר יציאה מבית הכנסת, מצוה הבאה לידו אל יחמיצנה :
1768 מכילתא בא פ"ט (ושמרתם את המצות, ר' יאשיה אומר אל תקרא כן, אלא ושמרתם את המצוות, כדרך שאין מחמיצין את המצה כך אין מחמיצין את המצוה, אלא אם באה מצוה לידך, עשה אותה מיד). הובא ברש"י מגילה ו, סע"ב, ובא יב, יז. ולעיל סי' צד סוף ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והנה כו' יושב אוהלים
מקור מפורש
בדף זה
יגעת ומצאת תאמין כו', הוא אשר יכול למצוא מרגוע לנפשו, ולרוות נפשו הצמאה לה', להיות כי אורייתא וקוב"ה כולא חד, וכן בליבון הלכתא להוציא דבר לאשורו למצוא דבר ברור כשמלה להבדיל בין טמא לטהור, או בין דם לדם ובין נגע לנגע כו' בכל דברי ריבות אשר בשעריך צ"ל יגיעה עצומה לזה, אשר ע"כ נק' תלמוד בבלי בשם חשך כו', ונמצא כי עם היות שעיקר גילוי האור הוא ע"י לימוד התלמוד מ"מ מפני שלא כל יד ושכל אדם ממשמש בו להוציא פשר דבר לאשורו עש"ז נק' בשם חשך כו'.
1559 יגעת ומצאת תאמין : ראה מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'קלד
מקור מפורש
בדף זה
לא ידידי, לא ילך במחשבות ודמיונות כאלו, צריך לידע אשר בפעם אחד עוד אי אפשר לבוא לעומקה של המבינות בהסחורה, ומה גם בטיב המסחור, והסוחרים אשר מכמה שנים מסחרם בזה בודאי ידיעתם בהסחורה והמסחור הרבה יותר מידיעתו (אך ברצון ויגיעה בודאי ישיג הידיעה, יגעת ומצאת תאמין ), וסאלאנט בודאי יַרעם ברוב כוחו, ויזיל במקח ויתן גם סחורה טובה.
119 יגעת ומצאת תאמין: מגילה ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ערה
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין זה יש להקדים תחלה מה שאמר רבינו נ"ע (באגרת הקדש) איתא בזוה"ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו עלמין יתיר מבחיוהי כו', וצ"ל תינח בעולמות עליונים אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל בעוה"ז איך אשתכח יתיר, ויש לתרץ ע"ד מה שקבלתי על מאמר חז"ל דשבק חיים לכל חי כנודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים כ"א חיים רוחנים שהם אמונה ויראה ואהבה וכו', והנה בהיות הצדיק חי על פני האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש שלהם בבחי' מקום גשמי שהיא בחי' נפש הקשורה בגופו וכל תלמידיו אינם מקבלים רק הארת מדות אלו וזיון המאיר חוץ לכלי זה ע"י דבוריו ומחשבותיו הקדושים וכו', אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים בחי' הנפש שנשארה בקבר מבחי' הרוח שבג"ע שהן שלש מדות הללו, לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק מבחי' רוחו שבג"ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא בבחי' מקום גשמי כו' הלכך נקל מאד לתלמידיו לקבל חלקם מבחי' רוח רבם העצמיות שהם אמונתו ויראתו ואהבתו אשר עבד בהם את ה' ולא זיוום בלבד המאיר חוץ לכלי כו', ובחי' זו הראשונה שנשארה למטה בג"ע התחתון במקומו ומדרגתו הראשונה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי בחי' התקשרותו וקרבתו אליו בחייו ובמותו באהבה רבה כי המשכת כל רוחניות אינה אלא ע"י אהבה רבה כו' בהכנה רבה ויגיעה עצומה לקבל שלש מדות הללו כדרך שהורהו רבו וכמארז"ל יגעת ומצאת תאמין כו', והארת אורות עליונים אלו מאירה על כל תלמידיו שנעשו עובדי ה' על ידי תורתו ועבודתו והארה זו שעליהם מלמעלה מכנסת בלבם הרהורי תשובה ומעשים טובים, וכל המעשים טובים הנולדים מהארה זו כו' נקרא גדולי
14 מגילה ו, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ליל א' דחה"ש, רצ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ויש דוגמתו גם בשכל אנושי דיש שכלים עמוקים מאד, ומ"מ הנה אחר טורח רב בעמל ויגיעה בהעמקה גדולה משך זמן רב יכול להשיגם, וע"ז אמרו יגעת ומצאת תאמין, כי היגיעה במושכלות הוא עיקר, וזהו כעין ענין שכל נעלם, שעכ"ז יכול לבוא לידי גילוי, אכן יש ענינים שכלים שאין לשכל אנושי שום מבוא לבוא לידי השגתם, והיינו דאף גם אם יטריח שכלו עליהם כל ימיו בהעמקה גדולה ועצומה הנה לא ישיג אף גם אפס קצה מהמושכל ההוא, וכמ"ש (איוב יא ז) החקר אלוקה תמצא, וידוע לכל ומובן ומושג בבירור גמור גם בשכל אנושי, שהמקום והזמן הם נבראים מחודשים, והוא ית' למעלה מעלה מבחי' מקום וזמן, ועם כל זה הרי ידיעה זו אינה נותנת לנו שום מושג באלקות מה הוא, וטעם הדבר לפי שחסר לנו הידיעה היסודית והעיקרית מהו לא מקום ולא זמן, דכל השגתינו הוא בדבר מוגבל בהגבלת מקום גשמי או רוחני עכ"פ, וכן אנו משיגים את הזמן, אבל לא מקום ולא זמן אין אנו משיגים כלל, ומוסכם מכל החוקרים דלמעלה מגלגל התשיעי אין שום מקום כלל, ולא ריקות, והוא רק מה שאנו יודעים שיש בלי מקום, אבל מהו בלי מקום אין אנו יודעים, ולמעלה בשכלים הנבדלים|42 הנה כל השכלתם הוא רק בהפשטת הגדרים דזמן ומקום, ודבר זה מופלא מאתנו לגמרי, וכמו שהשכל
51 מגילה ו, ריש ע"ב (בשינוי לשון קצת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב שמע"צ צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בדף זה
דהנה במאמר פתח אלי' איתא אנת הוא חכים ולא בחכ' ידיעא, דחכמה ידיעא הוא החכ' דבי"ע שבאין ערוך כלל לגבי בחי' חכ' דאצי', דחכ' דבי"ע הוא שכל הנבראי' משא"כ חכ' דאצי' הוא אלקות ממש, ומובן דשכל אנושי וכן החכ' דבריאה אינו נחשב לחכ' כלל לגבי חכ' דאצי', כמו"כ הנה הרי חכ' דאצי' אינו נחשב לחכ' לגבי עצמותו ית', וכמ"ש כולם בחכ' עשית כו', שהחכ' נחשבת כעשי' לגבי עצמות, וכידוע בענין שכל מופלא ושכל נעלם, דהעלם הוא בערך הגילוי ולפעמי' יבוא לידי גילוי, וכידוע בענין העלם וגילוי שהן בערך זל"ז, אמנם מופלא הוא שמובדל ומופרש לגמרי, שאינו בגדר גילוי ולא יבוא לעולם לידי גילוי, וז"ש לא נפלאת היא ולא רחוקה היא, כי רחוקה היא ע"ד אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, דמ"מ אמרתי אחכמה, שיש בזה איזה ידיעה רק שאינה מושגת לתכליתה ואמיתתה, וכדאי' במד"ר חוקת פי"ט אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי שאלתי ופשפשתי אמרתי אחכמה כו', א"כ הרי מ"מ חקר ודרש בזה, וכנ"ל דבידיעת השלילה הרי יש בזה ידיעות עצומות לאין קץ, אבל נפלאת היא שמופלא ומובדל לגמרי, דגם אפס קצה אינו ידוע ולא יוכל לבוא לידי גילוי כלל, וכמו עד"מ למטה אנו רואים דיש שכליים עמוקי' מאד ומ"מ אחרי טורח רב והעמקה גדולה יוכל להשיגם, וכמאמר יגעת ומצאת תאמין, דצריכי' יגיעה גדולה וטורח רב, אמנם ע"י טורח רב ויגיעה עצומה הוא בא על הענין להשיגו, וזהו כענין שכל נעלם שהוא נעלם ונסתר ועמוק במאד, ועכ"ז הרי אחרי היותו טורח בזה בטרחה ועמל יוכל לבוא לידי גילוי, אכן יש ענינים שאין לשכל האנושי שום מבוא להשיגם אף אם יטריח שכלו עליהם כל ימיו בעבודה גדולה וטרחה עצומה, וכמ"ש החקר
434 מגילה ו, ריש ע"ב (בשינוי לשון קצת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר