215

– בגבול, וגם בלבושי הטבע נראית ברכת הוי' והצלחה שלמעלה מהטבע.

(משיחת ש"פ צו תשי"ז)

יב. סדרן של ארבע הפרשיות הנקראות לפני חג הפסח הוא: פרשת שקלים, פרשת זכור, פרשת פרה, ופרשת החדש.

בבחינה מפורטת קשורות שתי הפרשיות שקלים וזכור בגאולת פורים, שלא היתה עדיין גאולה שלימה, כמאמר²²: "אכתי עבדי אחשורוש אנן", והפרשיות פרה והחדש בגאולת פסח, שהיא גאולה שלמה. ברם, בבחינה כללית שייכות גם פרשיות שקלים וזכור לגאולת פסח, שכן אף גאולת פורים עצמה קשורה בגאולת פסח, כמאמר²³: "סומכין גאולה לגאולה".

יג. פרשת שקלים נקראת לפני ראש חדש אדר, משום ש"באחד באדר משמיעין על השקלים"²⁴ – הדרושים לצורך קרבנות השנה החדשה.

פרשת זכור נקראת לפני פורים, משום שפורים מציין את מפלת המן, שהוא מזרעו של עמלק, ולכן נקרא "זכור את אשר עשה לך עמלק" לפני פורים – "לקיים מה שנאמר: נזכרים ונעשים, נזכרים קודם לנעשים"²⁵ – פרשת זכור היא הזכירה ופורים – העשיה.

יד. הטעם להקדמת פרשת שקלים לפני פרשת זכור אינו רק משום התאריכים שלהם [משום שפרשת שקלים קשורה באחד באדר, ופרשת זכור – בפורים, י"ד באדר], כי אם גם משום תוכנם.

הגמרא²⁶ אומרת שבזכות העובדה שבני ישראל נתנו את מחצית השקל היתה מפלת המן שאמר: עשרת אלפים ככר כסף אשקול וגו'.

כך מובן הקשר בין שתי הפרשיות וגם סיבת הקדמת פ' שקלים לפ' זכור: העובדה שהיהודים הקדימו את שקליהם הביאה את נס פורים שהתחלתו – בזכירה – בקריאת פרשת זכור.

טו. לאחר גאולת פורים שאינה עדיין גאולה שלמה, כאמור, באים אל גאולת פסח שהיא גאולה שלמה. ההכנה לכך היא – פרשת פרה ופרשת החדש.

ביחס לשתי פרשיות אלו נאמר בירושלמי²⁷ שלאמתו של דבר היה צורך לקרוא את פרשת החדש לפני פרשת פרה, שכן פרשת החדש נאמרה – ותוכנה הוא – אחד בניסן, ואילו שריפת הפרה היתה בשני בניסן, שהרי באחד בניסן הוקם המשכן, והיתה