ג
ג ולכן מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוינד יעשה מלאכה בכל יום מעט כדי חייונה בלבד ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבונו כמו שאמרו חכמיםנז כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל ואין לו לחוס על נפש אשתו ובניונח יותר מעל חיי נפשו שהם בצערנט ולזה ודאי תספיק לו מלאכת עראי בישועת ה' והצלחתוס בלי הזכרת מעשה נסיםסא.
ולכן אמרו חכמיםסב שהלל מחייב את העניים בדין שמיםסג על שמבטלים מצות תלמוד תורה מחמת טרדתם במזונותיהם כל היום או רובוסד ואין עושין כהלל שהיה חוטב עציםסה בכל יום ומשתכר חצי דינרסו והיה נותן חציו לשומר בית המדרשסז שהיה בשדה בימיהםסח ומחציו היתה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתוסט דהיינו ג' פונדיונותע ובכל פונדיון היה ניקח בימיהם לחם כשש בציםעא ומזה היה מוציא גם שאר הוצאות ביתו וגם לשבתות וימים טוביםעב ואף שאין כל אדם יכול לעשות כן ממש כהלל מכל מקום דנין על שלא רצה לעשות כעין מעשה הלל לחיות חיי צער.
וגם מי שלמד כבר כל התורה קודם שנשא והוליד וזוכרה היטב חייב לעשות תורתו קבע לחזור על הראשונות ולהעמיק בעיון ולסבור ולהבין דבר מתוך דבר כפי יכלתועג ומלאכתו עראי כמו שקבלו חכמים בפירוש הפסוקעד ודברת בם:
הערות
- נד. רמב"ם פ"ג ה"ו. טור סי' רמו. וכ"ה לעיל או"ח סי' קנו ס"א (מי שחשקה נפשו בתורה כו' מצוה זו כראוי). וראה לקמן ה"ד (שבת"ח הוא חיוב, ומי שלא הגיע למדה זו הוא רק מדת חסידות). מאמר פרק אחד שחרית (חובה של תורה לקבל חיי צער). אמנם ראה קו"א ד"ה ולרבי ישמעאל (שמ"ש הרמב"ם מצוה זו כראוי כו', קאי רק על החיוב לעשות תורתו קבע ומלאכתו עראי, ולא על לחיות חיי צער כו', שהוא רק מדת חסידות ולא חיוב). לקו"ש חכ"ח ע' 114 הערה 86. הערות וציונים 3/א-ב.
- נה. רמב"ם שם ה"ט. טור ורמ"א סכ"א. לעיל שם.
- נו. רמב"ם שם. טור ורמ"א שם. וראה גם לקמן פ"ד ה"ט.
- נז. אבות פ"ו מ"ד. רמב"ם שם ה"ו.
- נח. ראה עירובין כב, א. ויק"ר פי"ט, א.
- נט. חיי נפשו.
- ס. ראה מגילה ו, רע"ב. לעיל ה"ב.
- סא. שבברייתא ברכות לה, ב (לדעת רשב"י). וראה תענית כד, א וברש"י שם ד"ה אלא.
- סב. יומא לה , ב.
- סג. רש"י שם ד"ה לעני. וראה שיחות קודש ש"פ תשא תשל"ה ס"ו.
- סד. אף שאינו מספיק לדי מחסורו (ולכן עושין מלאכתן קבע כו', או כל היום ומסתפקים בפרק אחד שחרית כו', כדלקמן ה"ד). וראה קו"א סד"ה ולרבי ישמעאל.
- סה. רמב"ם בפי' המשניות אבות פ"ד מ"ה. וראה גם רמב"ם שם ה"ט ובכ"מ שם.
- סו. יומא שם וברש"י ד"ה טרפעיק.
- סז. יומא שם.
- סח. ראה חדא"ג מהרש"א שם. וראה גם רש"י קידושין כט, ב ד"ה בי רבנן.
- סט. יומא שם.
- ע. ראה כתובות סד, ב. קידושין יב, א.
- עא. ראה רע"ב פאה פ"ח מ"ז ועירובין פ"ח מ"ב.
- עב. ראה ביצה טז, רע"א. לעיל או"ח סי' רמב ס"ג וס"י.
- עג. כדלעיל פ"ב ה"ב.
- עד. דברים ו, ז. וכדלעיל ה"ב, וש"נ. ופסוק זה מיירי אף אחר שכבר קיים מצות ידיעת התורה. אמנם כשמלאכתו עראי אינה מספקת לדי מחסורו, ראה לקמן פ"ד ה"ו, שאם כבר למד כל התורה יכול לצאת י"ח בקביעות עתים ביום ובלילה, או אפילו בפרק אחד שחרית כו'.
משנה אבות ו׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כך היא דרכה של תורה. פת במלח תאכל. ומים במשורה תשתה. ועל הארץ תישן. וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן. אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אל תבקש גדולה לעצמך. ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך (עשה). ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם. וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
ויקרא רבה י״ט:א׳ - הטקסט מספריא
וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים וגו' (ויקרא טו, כה), זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שיר השירים ה, יא): רֹאשׁוֹ כֶּתֶם פָּז וגו', רֹאשׁוֹ זוֹ תּוֹרָה, דִּכְתִיב (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה קָדְמָה תוֹרָה לִבְרִיאַת עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, ל): וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וגו', וְיוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלֶף שָׁנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ד): כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ וגו'. כֶּתֶם פָּז, אֵלּוּ דִּבְרֵי תוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, יא): הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב, דְּבָרִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִבְּרֵאשִׁית חֲרוּתִים מִכֶּתֶם פָּז, (שיר השירים ה, יא): קְוֻצוֹתָיו תַּלְתַּלִּים, זֶה הַסִּרְגּוּל, (שיר השירים ה, יא): שְׁחֹרוֹת כָּעוֹרֵב, אֵלּוּ קוֹצֵי הָאוֹתִיּוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר תַּלְתַּלִּים בְּמִי הֵן מִתְקַיְּמוֹת בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר וּמַעֲרִיב בָּהֶן. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, מא): מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, לְמֹד מֵאֵלִיָּהוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁחִיר וְהֶעֱרִיב בַּתּוֹרָה וְלֹא כְּבָר זִמַּנְתִּי לוֹ עוֹרְבִים, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יז, ו): וְהָעֹרְבִים מְבִאִים לוֹ לֶחֶם וּבָשָׂר וגו', מֵהֵיכָן הָיוּ מְבִיאִין לוֹ מִשֻּׁלְחָנוֹ שֶׁל יְהוֹשָׁפָט, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אַמֵּי דִּבְרֵי תוֹרָה צְרִיכִין הַשְּׁחָרָה וְהַעֲרָבָה בְּפַרְנָסָה, מִנַּיִן, מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, כָּךְ אִם אֵין אָדָם נַעֲשָׂה אַכְזָרִי עַל גּוּפוֹ וְעַל בָּנָיו וְעַל בֵּיתוֹ כָּעוֹרֵב הַזֶּה, אֵינוֹ זוֹכֶה לְדִבְרֵי תוֹרָה. רַבִּי אַסֵּי הֲוָה עַסְקָן, חָמֵי חַד עוֹרֵב עָבֵיד קֵן עָבֵיד בֵּיעִין, עָבֵיד אֶפְרוֹחִין, נַסְבִינוּן וְיַהֲבִינוּן בְּקִידְרְתָא חֲדַתָּא וַאֲשַׁע בְּאַפֵּיהוֹן תְּלָתָא יוֹמִין, בָּתַר תְּלָתָא יוֹמִין פָּתַח בְּאַפֵּיהוֹן לְמֵידַע מָה אִינוּן עָבְדִין, אַשְׁכַּח יַתְהוֹן דְּעָבְדִין צוֹאָה, וְצוֹאָה עָבְדָה יַתּוּשִׁין וַהֲווֹ פָּרְחִין לְעֵיל מִנְהוֹן וְאָכְלִין לְהוֹן, קָרָא עֲלֵיהֶן הָדֵין פְּסוּקָא: מִי יָכִין לָעֹרֵב צֵידוֹ, רַבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ, רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר אֵין רִנָּה שֶׁל תּוֹרָה אֶלָּא בַּלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע א, ח): וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. רֵישׁ לָקִישׁ הֲוָה פָּשֵׁיט קְרָאֵי וְכַד הֲוָה מָטֵי בְּאִילֵין קְרָאֵי (משלי לא, טו): וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה (איכה ב, יט): קוּמִי רֹנִּי בַלַּיְלָה, הָיָה אוֹמֵר יָפֶה לִמְּדַנִי רַבִּי יוֹחָנָן, חָזַר וְאָמַר לֵית אַתּוּן חָמִין אוּלְפָנִי מַה נָּהֵיר בְּאַפִּי וְלָמָּה דַּהֲוָה דְּלֵילָא וְדִימָמָא.
משנה אבות ד׳:ה׳ - הטקסט מספריא
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות. מספיקין בידו ללמוד וללמד. לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם. ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר. ודישתמש בתגא חלף. הא למדת כל הנהנה מדברי תורה. נוטל חייו מן העולם:
משנה פאה ח׳:ז׳ - הטקסט מספריא
אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע. לן נותנין לו פרנסת לינה. שבת נותנין לו מזון שלש סעודות. מי שיש לו מזון שתי סעודות לא יטול מן התמחוי. מזון ארבע עשרה סעודות לא יטול מן הקופה. והקופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה:
משנה עירובין ח׳:ב׳ - הטקסט מספריא
כמה הוא שיעורו. מזון שתי סעודות לכל אחד. מזונו לחול ולא לשבת. דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר לשבת. ולא לחול. וזה וזה מתכוונין להקל. ר' יוחנן בן ברוקה אומר. מככר בפונדיון. מארבע סאין בסלע. ר' שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב. חצייה לבית המנוגע. וחצי חציה לפסול את הגויה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 53 עמודים.
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת מאותו ספר כתובות סד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת יא מאותו ספר כתובות סד, א
- שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן ח כתובות סד, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת כתובות סד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תריב שיעור אכילה ביום הכיפורים ושיעור כמותה כתובות סד, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ב קדושין יב, ב
- לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ב קידושין יב, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדה סימן קצ [יז] מאותו ספר קידושין יב, א
- סדר תנאים אירוסין ונישואין שטר התנאים במשך הדורות השידוכין, האירוסין והנישואין קידושין יב, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות ראש השנה (סי' תקפב-תרג) קדושין יב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית ב דין לבישת בגדים קידושין יב, ב
- אגרות קודש כרך א פה יומא לה, ב
- אגרות קודש כרך יד ה'מה תענית כד, א
- אגרות קודש כרך יד ה'ס יומא לה, ב
- אגרות קודש כרך יז ו'תקב יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הקיץ יומא לה, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה ב יומא לה, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה א יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך לו וארא שיחה א תענית כד, ב
- לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג יומא לה, ב
- לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה ג תענית כד, א
- לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה ב יומא לה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י יומא לה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י תענית כד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט תענית כד, סע"ב
- תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א יומא לה, ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג תענית כד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד יומא לה, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד תענית כד, סע"ב
- תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו תענית כד, א-ב
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז יומא לה, ב
- תורת שמואל תרל"ח אם כסף תלוה כו' תענית כד, סע"ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל תענית כד, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל תענית כד, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור תענית כד, סע"ב
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה תענית כד, ב ואילך