114

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יב. השגת כתר תורה – קיום המצוה כראוי

לפי זה מובנת החשיבות ההלכתית בדברים אלו של הרמב"ם:

כוונת הרמב"ם אינה רק להדגיש את המעלה של כתר תורה, אשר בעקבותיה, כפי שהוא מפרט בהלכות שבהמשך, הרי "ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" ו"אין לך בכל המצוות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה"84 וכדומה, ומשום כך נדרשת על־פי ההלכה זריזות בלימוד התורה,

אלא כוונתו היא להדגיש גם ובעיקר שכתר תורה קשור לכל יהודי בירושה, ומכך מובן, שהשגתו באמצעות הדרכים שמפרט הרמב"ם בהמשך ההלכות85 – ".. לא יסיח דעתו לדברים אחרים ולא ישים על לבו שיקנה תורה עם העושר והכבוד כאחת, כך היא דרכה של תורה...", ו"עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי..." ועוד – אינה הידור מצוה וכדומה, אלא היא קיום "מצוה86 זו כראוי".

הערות

  1. 84. רמב"ם שם ה"ג.
  2. 85. ה"ו ואילך. – וראה לקו"ש חכ"ז הנ"ל בשוה"ג להערה 50. (משיחות ש"פ קורח תשכ"ח, ש"פ אמור תש"מ)
  3. 86. רמב"ם שם ה"ו. ולהעיר שבהל' ת"ת לאדה"ז פ"ג רס"ג כתב "ולכן מי שנשאו לבו לקיים מצוה זו כראוי", ולא הביא המשך לשון הרמב"ם "ולהיות מוכתר בכתר תורה". ואולי אפ"ל, דכיון שסדר ההלכות בשו"ע אדה"ז הוא באופן שונה מהל' ת"ת להרמב"ם, ואדה"ז כתב הענין דכתר תורה רק ברפ"ד, לכן לא הזכיר לשון זה לפני זה, כאן. ולהעיר משינוי לשון אדה"ז שם פ"ד ס"ח – בנוגע ללימוד התורה בלילה – "לפיכך מי שרצה לזכות זכות בכתר תורה", וברמב"ם שם פ"ג הי"ג (בנוגע הנ"ל) "לפיכך מי שרצה לזכות בכתר התורה"*. ואכ"מ. וראה לקו"ש חל"ד ע' 41.
  4. . ראה רמב"ם הנ"ל הערה 36 – כמה שינויי נוסחאות בהלשון "בכתר התורה".

מצוטט בעמוד אחד

שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. יורה דעה ‹ הלכות תלמוד תורה ‹ הלכות ת"ת פרק שלישי ‹ ג לקו"ש חכ"ח ע' 114

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.