41

שיחה א*

א. תנן בסוף תענית1: "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכו'", ובגמ' שם2 נאמרו כמה טעמים על יום טוב זה, ומסיים בגמ'3 "מכאן ואילך4 דמוסיף יוסיף ודלא מוסיף כו'", ופרש"י5 "מכאן ואילך מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה יוסיף חיים על חייו"6. וברשב"ם6 מבאר ש"מתוך שהלילות מאריכין והימים מתקצרין צריך לעסוק בלימודו גם בלילה".

ויש לעיין מהו הגדר של הוספה זו דלימוד התורה בלילה מחמשה עשר באב ואילך, דלכאורה:

אם המדובר ביושב אהל (ת"ח) ש"חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש"7, כמ"ש8 "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו'" ונאמר9 "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה"10 — הרי בלימודו זה אין הוספה על חיובו במצות ת"ת?

ואם המדובר בבעל עסק שיוצא י"ח בקביעות עתים ביום ובלילה11, ועד שיש יוצאים י"ח בפרק א' שחרית ופרק א' ערבית12, ובא להדר ולהוסיף בת"ת (יותר מחיובו) — אינו מובן, למה לא מצינו ענין זה כאשר הימים מאריכין והלילות מתקצרין, דמאן דנתוסף לי' בזמן דהיום אז ביום יוסיף13? מהו ה

הערות

  1. *. וסיום מס' תענית.
  2. 1. כו, ב.
  3. 2. ל, ב ואילך.
  4. 3. שם לא, א. ב"ב קכא, ב.
  5. 4. ראה לקמן הערה 62.
  6. 5. תענית שם. וידועה השקו"ט אם הפירוש לתענית הוא מרש"י (ראה שם הגדולים להחיד"א מערכת גדולים מע' רש"י קרוב לסופו. מהר"ץ חיות סוף מס' תענית).
  7. 6. ב"ב שם ד"ה מט"ו. וכן בנמוק"י ב"ב שם. ובב"ח לטאו"ח סרל"ח "האחרונים קבלו לומר משכבי עד קומי שכבי ומקומי עד שכבי קומי. . מתשעה באב שאומרים קומי כו' חייב לקום קודם אור בוקר כו' כיון שהלילות ארוכים".
  8. 7. ל' אדה"ז בהל' ת"ת פ"ג ס"ה. שם ס"ז. וראה גם שם או"ח ר"ס קנו.
  9. 8. פרשתנו ו, ז.
  10. 9. יהושע א, ח.
  11. 10. ראה מנחות צט, סע"ב. הל' ת"ת שם ס"ז. קו"א שם רפ"ג. ועוד. ובר"ן נדרים (ח, א ד"ה הא קמ"ל) "שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו כו' ושננתם כו'". וראה טורי אבן לחגיגה (ז, א ד"ה וג"ח ות"ת) שמטעם זה "ת"ת עיקר מצותו וחיובו אין לו שיעור".
  12. 11. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ח. שו"ע יו"ד ר"ס רמו. הל' ת"ת לאדה"ז שם ס"ד ואו"ח סקנ"ו.
  13. 12. ראה מנחות שם. הל' ת"ת לאדה"ז שם ס"ד (ובקו"א שם ) ואו"ח סקנ"ו.
  14. 13. וראה רשב"ם שם. ובחדא"ג ב"ב שם כ' ע"פ עירובין (סה, א ותוס' שם) "דודאי עיקר הלימוד הוא ביום. . ולהכי קאמר ר"נ ב"י (עירובין שם) הא דאנן לומדים בלילה מט"ו ואילך אנן פועלי דיממא דאינו אלא למלאות בלילה שמארכת מה שיחסר לנו ביום שמקצר והולך אז". ע"ש. אבל לכאורה אין זה כדעת הרמב"ם שם פ"ג הי"ג (הובא לקמן בפנים ס"ג) שמצות לימוד התורה היא בשווה ביום ובלילה, ואדרבה, עיקר הלימוד הוא דוקא בלילה דאז לומד רוב חכמתו [וראה פרישה יו"ד שם סקנ"ב (הובא בש"ך שם סקכ"ה): דאפילו בלילי תקופת תמוז הקצרים ג"כ ילמד כו'. ומ"ש (עירובין שם) לא איברא לילה אלא לשינתה ומוקי לה (תוס' שם) בלילי תקופת תמוז נ"ל שר"ל דאז יהי' לו עיקר הלילה לשינה כו'. ע"ש].
  15. . ובמג"א או"ח שם מוסיף "מט"ו באב כו'". וראה ס' השיחות תשמ"ח (קה"ת, ברוקלין, תשמ"ט) ע' 579 הערה 45 ובהנסמן שם.
  16. . וראה דברי אדה"ז, נעתקו בצ"צ חי' לש"ס פאה פ"א (יט, א) (ובשלימותם — בשו"ת אדה"ז (קה"ת, ברוקלין, תשמ"ח) שער המילואים ס"ז).

מצוטט ב־2 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך כח ‹ קרח ‹ שיחה ב ‹ 114 לקו"ש חל"ד ע' 41
תורת מנחם 1
  1. סה - שנת תשל"א - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א לקו"ש חל"ד ע' 41

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.