שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
נת' כמ"פ בדיוק לשון חז"ל "מבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה", שמקרא מגילה נקרא ביטול מדברי תורה , אף שמקרא מגילה הוא ג"כ ת"ת, קריאת פסוקים של תורה , לפי שקריאה בלי עיון בהתעמקות היא לגבי דברי תורה הנלמדים בעיון ובעמקות בגדר ביטול תורה ("מבטלין ת"ת").
44 מגילה ג, א. רמב"ם ריש הל' מגילה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ידוע ההסבר על כך, שהנשמה שלמעלה שומעת תמיד את בת הקול, ועל ידי כך "מהדהד" הדבר גם בנשמה שלמטה, כנאמר "אף־על־גב דאיהו לא חזי , מזלי' חזי'" (=אף על פי שהוא לא ראה, מזלו ראה).
9 מגילה ג, א. סנה' צד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט וילך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואף שנראה לו שאין לו ואינו מרגיש בזה, זהו בודאי שקר, כי אף־על־גב דאיהו לא חזי , מזליה חזי" .
8 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אזי יפסיקו הלחץ על יהודים, כי גם הם יחושו (במיוחד על־ידי כך ש"מזליה חזי" ) שטובתם היא
78 מגילה ג, א. וש"נ. (משיחת ש"פ חי שרה תשל"ה, תשל"ו)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט דברים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואמנם, זוהי ארץ הצבי, אך בכל זאת היא רק חלק קטן מן היבשה כולה.
40 בפסחים שם "מצרים הי' ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה ומצרים אחד מששים בכוש וכוש אחד מששים בעולם". וארץ ישראל ה"ה ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה – מגילה ג, א. ב"ק פב, סע"ב (וראה סוף סוטה). פרש"י עה"ת שלח יג, כה. תוד"ה חמשה ב"מ כח, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויצא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
לא זו בלבד שהיהודי יודע זאת, אלא הדבר מורגש גם ב"מזלו" של הגוי, עד כדי כך ש"מזלו" של הגוי אומר "ויברכני ה' בגללך", ואז "וחרדה גדולה נפלה" , על כל עמי הארץ –
42 דניאל י, ז. מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
91 להעיר ממרזיל (מגילה ג, א. וש"נ) דאעיג דאינהו לא חזו כיון דמזלייהו חזו -- נופלת עליהם חרדה גדולה כר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
9 ולהעיר, שגם בזה גופא (מה שתפלות במקום קרבנות תקנום) מודגש ענין האחדות באופן נפלא: בזמן הבית היתה ההקרבה דוקא ע"י הכהנים , כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם (מגילה ג, א. ובכ"מ), וכל אחד מהם אסור בעבודת השני: לוי וישראל אסורים בעבודת הקרבנות (רמב"ם הלי ביאת מקדש פ"ט ה"ב. ועוד), כהן וישראל אסורים בשירה (במכ"ש מהשוער (לוי) ששורר (רמב"ם הלי כלי המקדש פ"ג ה"י, ועוד)); ואילו בזמן הזה -- קלקלתנו זוהי תקנתנו (ע"ד שבת פ, ב. ועוד) - תפלות במקום קרבנות תקנום, וכל מתפלל (,איש אחד" עם ,לב אחד"), כהן לוי או ישראל , מקיים כל הג' עבודות (של כהן לוי וישראל ), ולא עוד, אלא שכן הוא גם ע"י תפלת אשה וגר!
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
יש להסביר בפשטות בדומה לנאמר בגמרא על דברי דניאל "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה , אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא" – "וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעיתו (=מדוע נבהלו)?
7 מגילה ג, א. סנהדרין צד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן בתניא שהאדם העובר על רצונו ית' גרוע ופחות מבעלי חיים הטמאים כו' שאינם משנים תפקידם ואע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי ולכן הנה באדם שהצלם אלקים אין מסתלק מעל פניו אין שולטים בו, דפקודתו ית' שמרה רוחם וכמש"נ ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית גו', ורק בזה שאין נראה בו הבצלמינו כדמותינו הם שולטים כו', ועד"ז או"ה וקליפות וסט"א אין עוברים רצונו ית', אלא דקרו לי' אלקא דאלקייא, דהם אומרים שגם להם יש שליטה וממשלה, אבל מ"מ אין מורדים בו ית', שהרי קרו לי' אלקא דאלקייא, ואין עוברים על רצונו ית' לעולם, והאדם העובר עבירה שהוא מורד ברצונו ית' הרי הוא גרוע יותר מהקליפות וסט"א ומדבריםהמושפעים מהם שהם בעלי חיים הטמאים וחיות רעות, עד אשר אף יתוש, שמכניס ואינו מוציא, קדמך.
23 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזוהי העבודה דשמו"ע באופן של ביטול במציאות מצד גילוי האור שלמעלה מהשגה, דאף שגילוי אור זה הוא למעלה מהשגתו לגמרי, דלא זו בלבד שאינו מבין ומשיג את הגילוי אור, אלא עוד זאת שאין שייך גם לומר שהוא מרגיש אותו ורק אינו משיג מהותו, אלא הוא למעלה מהשגתו לגמרי, דהשגה אינו כלי כלל לגילוי אור זה, מ"מ, גילוי אור זה פועל עליו בפנימיותו, וע"ד מ"ש בדניאל וראיתי אני לבדי את המראה והאנשים גו' לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם , וארז"ל אע"גדאיהו לא חזי מזלייהו חזי, דעם היותו ענין שלמעלה מהשגה לגמרי, שהרי מזל הוא בחינת עצם הנשמה שלמעלה מהתלבשות בגוף, ומובן שהשגה אינו כלי כלל לזה, מ"מ, גילוי אור זה פעל שחרדה גדולה נפלה עליהם .
30 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובמילא, בשעה שמתעורר בקנאות, לא לכבודו ולא לכבוד בית אבא , אלא "קנא קנאתי להוי'", והענין נוגע בנפשו עד כדי כך, שאינו חושב אפילו אם עובר עבירה בזה או לא, כיון שהוא חדור כולו בהקנאות להוי', וממילא הניח את מציאותו הצדה לגמרי ("האָט ער זיך אַוועקגעלייגט אינגאַנצן אָן אַ זייט") – אזי, כשמניח את הגוף והנפש הבהמית הצדה, ונשארת רק הנפש האלקית שהיא תמיד באמנה אתו יתברך, שמצד זה באה אצלו הקנאות, הרי ודאי הוא שכשהנפש הבהמית אינה מבלבלת, תכוין הנשמה מצד עצמה לרצון העליון.ולכן רואים אנו, שעי"ז שפינחס הרג את זמרי – "ותעצר המגפה", דהיינו שהציל כמה אלפים מישראל מעוון חמור ביותר – עוון בעל פעור, שאודותיו איתא במדרש שעוון בעל פעור מקטרג באופן תמידי ומשה רבינו מסיר את הקטרוג, שלא מצינו כן בשום עוון – ופינחס הציל את בנ"י מעוון זה.
149 ע"ד תענית ב, רע"א. מגילה ג, א. ב"מ נט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דהנה כתיב וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם , וארז"ל אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי, והיינו, שיראה חודרת (נעמט דורך) בפנימיות, ולכן ההשגה פעלה אצלו יראה, אבל אינהו דלא חזו ורק מזלייהו חזי, דמזל הוא מקיף, לכן חרדה גדולה נופלת עליהם , וארכובותיהם דא לדא נקשן, שחרדה הו"ע של מקיף והעלם, ומ"מ, גם חרדה קשורה עם ענין היראה, אלא שהיא בהעלם, והיינו לפי שמזל הוא מקיף השייך אל הפנימי, שהוא מקיף הקרוב.
29 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– כשאמרו שקיבלו פקודה מפלוני בן פלוני, שמכתירים אותו בתואר פלוני, הרי, אף שהלה שמדברים עמו אין לו שום הבנה בתואר זה, מ"מ, ה"ז פעל עליו עד כדי כך שמיד למחרת מילא את כל הדרישות שדרש מהם במשך כשנתיים עד שכבר התעייף וכמעט התייאש מהם – שכל זה נעשה רק עי"ז שהראה את תוקף התקשרותו – על יָדִי – אל כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובמילא, נתבטל הלה כלפי כ"קמו"ח אדמו"ר – מבלי להכירו, ע"ד מארז"ל "אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי" , והעמיד לרשותו את כל המבנים הדרושים, שעל ידם יתוספו עוד כמה ילדים, וכמה פעמים ככה, שילמדו תורת ה' ויקבלו חינוך הכשר.
170 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
כשלומדים תורה לגירסא, מנצלים אמנם את כח הדיבור, שזהו"ע נעלה ביותר, "למוציאיהם בפה", מנצלים את חיצוניות המחשבה וחיצוניות השכל; אבל את כח ההסברה, כח ההעמקה וכח ההמצאה – שזהו חב"ד שבנפש – לא מנצלים, ובמילא הרי זה (בדקות) ענין של ביטול תורה .
159 עיין ב"מ (לג, א) "גמרא אין לך כו'". ובפוסקים שם. וע"פ הנ"ל (בפנים) יש להוסיף ביאור במש"כ בשו"ת בית אפרים (חאו"ח סס"ח) בביאור מרז"ל (מגילה ג, א) " מבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה", שהרי גם במקרא מגילה יש ענין ת"ת (וראה שו"ע אדה"ז סמ"ז סוס"ו סברא האחרונה). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובמכ"ש ממ"ש תפול עליהם אימתה ופחד, שפעל יראה ופחד על כל העמים, דאע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי , ועאכו"כ בנוגע לישראל, שגילוי העצמות פעל אצלם יראה ופחד, אף שלא האיר בגילוי ממש.
47 מגילה ג, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ואע"פ שהגילוי הוא למעלה ממדריגתם, הרי זה פועל חרדה גם בגופם הגשמי – ע"ד מ"ש "והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו גו'", ופירשו חז"ל "אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו", דהיינו, שאף שהגילוי הוא מבחי' המזל שלמעלה מגופם, מ"מ, אין זה כמו ה"בת-קול" שנשמע אצל הנשמה, ולפעמים אינו מאיר בהגוף כלל, אלא מצד זה ש"מזלייהו חזו" נפלה עליהם חרדה גדולה גם בגופם הגשמי, שלכן "ויברחו גו'".
18 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דענין כח הראי' בנשמה כמו שהיא למעלה הוא ע"ד מ"ש אע"ג דאיהו לא חזימזלייהו חזי , וכשיורדת למטה הנה אז ענין כח הראי' שלה הוא רק בדברים גשמיים.
7 ראה מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
– שעצם הנשמה שומעת את הכרוזים, ע"ד מארז"ל ש"אע"ג דאיהו לא חזי , מזלייהו חזי" .
91 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וסדר העבודה בזה נקבע ע"י המנהיג, רבותינו נשיאינו, אבל ההתחברות ל"רוח החיים" צריכה להיות אצל כל אחד בעצמו – שבכל יום צריכים ללמוד חסידות באופן של הבנה והשגה ועיון כו'; ונוסף על העבודה המוכרחת בבחי' גליא שבאדם (גחלים שבאדמה), ישנה גם העבודה שמצד סתים שבאדם – מרגליות שבים – שכל מציאותו נעשית מכוסה בפנימיות התורה .ובעמדנו בסמיכות לביאת המשיח שאז נעשה ענין הנישואין דכנס"י עם הקב"ה, אזי בהכרח שיהיו להכלה שהולכת לחופה (לא רק לבושים ותכשיטים, אלא) גם "מרגליות" – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"כ ע' 171 ואילך.
232 משא"כ כאשר הלימוד אינו אלא בשטחיות הענינים בלבד, שאז הרי זה נחשב לביטול תורה – כהפס"ד המובא בשו"ת בית אפרים (חאו"ח סס"ח) ע"פ דברי הגמרא (מגילה ג, א) "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" – דלכאורה, "מה ביטול תורה יש בזה, הא גם קריאת המגילה תורה היא", ומהו הפירוש "מבטלין תלמוד תורה" (ראה גם רש"ש ויד דוד למגילה שם) – דכיון שביכלתו להתייגע בלימוד תורה שבע"פ, בגמרא, ראשונים ואחרונים כו', הנה אופן הלימוד דמקרא מגילה שאינו אלא בשטחיות, חשיב כביטול תורה (ראה גם תו"מ חט"ז ע' 344 הערה 159. לקו"ש חל"ו ע' 204. תו"מ סה"מ כסלו ע' קפב הערה 45. וש"נ).
ועד"ז בכל אחד ואחד לפי ענינו, שגם כאשר לומד נגלה וחסידות, אבל הלימוד הוא רק בשטחיות הענינים, ע"ד מקרא מגילה, הרי זה חשיב כביטול תורה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– כדאיתא בגמרא בביאור מ"ש "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה אבל האנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם" , דלכאורה, "וכי מאחר דלא חזו, מ"ט אבעיתו", אלא, "אע"ג דאינהו לא חזו, מזלייהו חזו", והו"ע ראיית מזל הנשמה, שיש לה שייכות להגוף, שלכן "חרדה גדולה נפלה עליהם" , אף ש"לא ראו את המראה" , ולא נמשך אצלם בהבנה והשגה, כיון שאין זה מלובש בפנימיות הגוף –
54 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וענינו בעבודת האדם – ע"פ הידוע שאף שהנשמה שמתלבשת בגוף אינה אלא בחי' הרגל שבנשמה, ולא בחי' הראש שבנשמה, שאינו מתלבש בגוף, אלא נשאר בבחי' מקיף והעלם, מ"מ, גם בחי' הראש שבנשמה צריך לבוא מן ההעלם אל הגילוי, החל מהפעולה דמזל הנשמה על הנשמה המלובשת בגוף, שעל זה אמרו "אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו" , שלכן "חרדה גדולה נפלה עליהם" .
505 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך הענין הוא, כמארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי , היינו, שמזל ועצם הנשמה שלמעלה שומעת בכל יום את הכרוזים העליונים, שזוהי ההתעוררות שנמשכת מלמעלה.
456 מגילה ג, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מחד גיסא – יש לו ברירה להיות "משנה למלך אחשורוש", ובתפקיד זה תהי' ה"עבודה" שלו באופן ש"לא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא" , אלא יעסוק בעניני עסקנות ציבורית להצלת ישראל ; ומאידך גיסא – יש לו ברירה לעסוק בלימוד התורה.
317 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמ"ש גבי דניאל וראיתי אני לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם , ומקשה בגמרא , וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו, ומשני, אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו, והיינו, שאצל דניאל הי' זה בבחינת פנימיות, בבחינת ראי', כמ"ש וראיתי , אבל האנשים אשר עמי לא ראו את המראה , אבל מ"מ הורגש בהם המקיף, שלכן חרדה גדולה נפלה עליהם .
124 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וההוכחה לזה – מדברי הגמרא (שהובאו גם בפס"ד השו"ע ) "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" (ורק ת"ת דרבים אינו נדחה מפני מקרא מגילה ):
376 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
בנוגע לחשיבות של מקרא מגילה, שדוחה שאר ענינים, ישנו דין שמקרא מגילה דוחה תלמוד תורה .
712 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
– כמבואר באחרונים בפירוש דברי הגמרא " מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה", דלכאורה, הרי גם מקרא מגילה הוא חלק מהתורה?
748 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכמו"כ בנוגע ל"העוסק בתורה" – הנה אע"פ שאמירת תהלים אצל רבינו הזקן היתה בודאי מתוך התבוננות בפירוש המילות, הרי זה ע"ד שמצינו באחרונים בנוגע לדברי הגמרא "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" – דלכאורה אינו מובן :
1343 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וטעם הדבר – כי, ענינה של מצות תלמוד תורה הוא הבנה והשגה, וכיון שאצל הבן תהי' השגה גדולה יותר, הרי הוא קודם, והיינו לפי שהשגה פחותה בתורה אינה נחשבת לגבי השגה נעלית יותר, כמובן מזה שמקרא מגילה, ללא עיון כו', נחשב לדחיית תלמוד תורה , כמשנ"ת בארוכה בי"ט כסלו .
1537 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, טז, יז
ואעפ"כ, כאשר יהודי כותב וקורא דברים אלו ע"פ הציווי, הרי זה נעשה חלק מתושב"כ (ויתירה מזה, שגם כאשר כל ספרי הנביאים בטלים, מגילת אסתר אינה בטלה), ו"מבטלין ת"ת (ש"כנגד כולם" ) ובאין לשמוע מקרא מגילה" – מן הקצה אל הקצה לגמרי.
746 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז, יז
והי' רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה ("כהנים בעבודתן ולוים בדוכנן וישראל במעמדן" ) הי' גם הוא מכוין ליראת שמים כו'" –
1029 מגילה ג, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכידוע הראי' לזה מנגלה דתורה – מדברי הגמרא "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה":
548 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ומובן, שאצלו הרי זה ענין של מס"נ, כי, אע"פ שחבירו מקיים מצות תלמוד תורה , הרי הוא בעצמו אינו מקיים המצוה, כיון שביכלתו ללמוד בעמקות יותר, וכדאיתא באחרונים שמי שיכול ללמוד בעמקות יותר ולומד בשטחיות כו', הרי זה נחשב אצלו לביטול תורה , כדמוכח מדברי הגמרא במסכת מגילה שמבטלין ת"ת למקרא מגילה, ואעפ"כ מוסר נפשו ולומד עמו, ועד שלומד גם עם עוללים ויונקים, דקאי אפילו על תינוק שאינו יודע לדבר (שהרי אצל תינוק שיודע לדבר מתחיל כבר החיוב דחינוך, כמ"ש בהל' ת"ת ), ואעפ"כ צריך להיות אצלו הענין דיסדת עוז, אין עוז אלא תורה .
266 ראה שו"ת בית אפרים או"ח סס"ח. רש"ש מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
אמנם, גילוי הסובב, אף שאור הסובב עצמו מתגלה, מ"מ, אופן התגלותו הוא בבחינת מקיף, וע"ד מ"ש גבי חברי דניאל שלא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם , ואמרו רז"ל משום דמזלייהו חזי, והיינו, דאף שנתגלה אצלם בחינת המזל, מ"מ, גילוי זה הי' בבחינת מקיף.
313 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, יז
אמנם, כיון שבעבודת בנ"י היתה רק התנועה דמס"נ, ולא הי' עדיין התיקון בכחות הנפש, שלא הגיעו עדיין לשלימות העבודה באהבה ויראה (שאז מיד הן נגאלין ), אלא היו עדיין במעמד ומצב שאברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו, לכן, גם ענין הנס לא הי' באופן גלוי , כמו בזמן שביהמ"ק הי' קיים, שהיו כהנים בעבודתם לוים בדוכנם וישראל במעמדם , ועבודתם של ישראל היתה באהבה ויראה בגלוי , אלא הנס הי' מלובש בלבושי הטבע.
2032 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
לגבי לימודם עתה, כמדובר פעם שמי שיכול ללמוד בעמקות יותר, ואינו עושה כן, נחשב לימודו ל"ביטול תורה" , כדמוכח מדברי הגמרא "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" – דלכאורה, הרי גם המגילה היא חלק בתורה , ולמה נחשב מקרא מגילה ל"ביטול תורה" – דכיון שיש ביכלתו ללמוד ע"ד הפשט, רמז, דרוש וסוד וכו', הנה בשעת מקרא מגילה, שצריך לאחוז עם הבעל-קורא, ויכול רק לשמוע פירוש המילות ותו לא, הרי זה נחשב ל"ביטול תורה" , כיון שלפי ערכו אין זה לימוד התורה .
275 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לבטלה" , הרי בודאי שהתעוררות זו נמשכת ובאה בפועל ממש, הן אם הוא יודע ומרגיש זאת, והן אם לאו, שכן, "אע"ג דאינהו לא חזו , מזלייהו חזו" , ואח"כ הרי זה נמשך גם למטה,
492 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וע"ד מארז"ל "אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו", והיינו, שאפילו חבריו של דניאל – חנני' מישאל ועזרי', שהיו בדרגא נעלית ביותר, "לא חזו", ואעפ"כ, "מזלייהו חזו", ועד שענין זה פעל על הגוף הגשמי, ש"חרדה גדולה נפלה עליהם" .
1799 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכמבואר באחרונים בדברי הגמרא "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה", אף שקריאת המגילה עצמה היא ענין של לימוד התורה [שהרי לא מדובר דוקא אודות מי ש"לא ידע מאי דקאמר", אלא גם מי שמבין פירוש המילות בקריאת המגילה חל עליו הלשון והפס"ד ש" מבטלין תלמוד תורה" ] – כי, כאשר יכול ללמוד תורה בעיון ובהעמקה וכו', אזי נחשבת קריאת המגילה (לימוד מהיר באופן של קריאה בלבד) כמו ביטול תלמוד תורה .
717 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
– הם אמנם לא כיוונו שיהי' זה בחג הסוכות (ובפרט שאינם בעלי בחירה), ובודאי שלא חישבו לפני 25 שנה שבשנה זו יחול הכינוס שלהם בחג הסוכות, אבל, כאמור, כל דבר שקורה בעולם הוא בהשגחה פרטית, ו"אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו" .
786 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
וכמדובר כמ"פ אודות הראי' שהובאה באחרונים מדברי הגמרא "מבטלין ת"ת ובאין לשמוע מקרא מגילה", היינו, שתלמוד תורה ומקרא מגילה נחשבים לשתי מצוות שונות שאחת מהן דוחה את חברתה,
2070 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
– וע"ד שמצינו בנוגע ללימוד התורה , כמדובר בהתוועדות דפורים אודות לשון חז"ל " מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" (אע"פ שמקרא מגילה בכלל לימוד התורה ), דכיון שאפשר ללמוד בעמקות יותר, נחשב מקרא מגילה לביטול תורה –
2379 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
– בנוגע לענין שבו צריך להעלות בקודש, הרי זה תלוי במעמדו ומצבו של כל אחד, והיינו, שמי ששייך לעבודה נעלית יותר, ועוסק בענין שלמטה מזה, אין זה נחשב לעלי' בקודש [ואדרבה כו', וע"ד משנ"ת בארוכה בהתוועדות דפורים בענין "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" , שמי שיכול ללמוד תורה בעיון, נחשב אצלו מקרא מגילה לביטול תורה ], ולאידך גיסא, מי שעדיין אינו יודע אל"ף בי"ת, נחשב אצלו לימוד אל"ף בי"ת לענין של "מעלין בקודש",
2610 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואע"פ ד"אינהו לא חזו מזלייהו חזו" , ומהמזל שבנשמה בא ונפעל ענין זה גם בגוף.
1323 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בשם רגל שבנשמה , אבל עיקרה ושרשה של הנשמה נשאר למעלה, והוא בחי' מזל שבנשמה, שעל זה אמרו רז"ל אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי כו'.
1431 מגילה ג, סע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
מיהודים ששייכים לסוג ד"חוטב עציך" דורשים בעיקר ענינים של מעשה בפועל, ואילו מיהודים ששייכים לסוג של "ראשיכם" דורשים בעיקר לימוד ועיון בתורה , כולל גם שאם אינו לומד בעיון והעמקה לפי ערכו, הרי זה נחשב לביטול תורה – כדמוכח ממה שאמרו "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה", ולכאורה :
2164 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ולא עוד אלא שלימוד תושב"כ ללא הבנה והשגה נחשב כביטול תורה – כדמוכח מדברי הגמרא "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה", דלכאורה אינו מובן הלשון "מבטלין תלמוד תורה כו'", הרי גם קריאת המגילה היא תורה ?
1508 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, זאת חנוכה ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
דעם היות שלימוד התורה (בכלל, באיזה ענין שיהי') צריך להיות ביגיעה דוקא [ועד שגם כשחוזר על ענין שלמד כבר, צריך להיות לימודו בעיון ויגיעה, ועד שבאם חוזר על הענין שלמד כבר בלי עיון נקרא זה בשם ביטול תורה ], ועאכו"כ כשלומד ענינים עמוקים בתורה שאז צריך לייגע עצמו ביגיעה עצומה יותר, ויש בזה (כמובן) כו"כ דרגות, מ"מ, היגיעה שבכל דרגות אלו אינה באופן שצריך לבטל מציאותו הקודמת.
45 דזהו "מבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" (מגילה ג, א. רמב"ם ריש הל' מגילה. טושו"ע או"ח הל' מגילה סתרפ"ז ס"ב) – דלכאורה, "מאי ביטול תורה שייך בזה, הכי קריאת מגילה איננה תלמוד תורה" ? (רש"ש למגילה שם). והביאור בזה (ראה ספר בית אפרים חאו"ח סימן סח. לקו"ש ח"ב ע' 566 ואילך. חי"ד ע' 22 הערה 9), דמקרא מגילה בכדי לצאת י"ח היא (ע"ד הרגיל) בלי עיון וכו' ולכן (לגבי לימוד התורה בעיון) הוא ענין ד"ביטול תורה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמ"ש כ"ק אדמו"ר הזקן בתניא שהאדם העובר על רצונו ית' גרוע ופחות מבעלי חיים הטמאים כו' שאינם משנים תפקידם ואע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי ולכן הנה באדם שהצלם אלקים אין מסתלק מעל פניו אין שולטים בו, דפקודתו ית' שמרה רוחם וכמש"נ ומוראכם וחתכם יהי' על כל חית גו', ורק בזה שאין נראה בו הבצלמינו כדמותינו הם שולטים כו', ועד"ז או"ה וקליפות וסט"א אין עוברים רצונו ית', אלא דקרו לי' אלקא דאלקייא, דהם אומרים שגם להם יש שליטה וממשלה, אבל מ"מ אין מורדים בו ית', שהרי קרו לי' אלקא דאלקייא, ואין עוברים על רצונו ית' לעולם, והאדם העובר עבירה שהוא מורד ברצונו ית' הרי הוא גרוע יותר מהקליפות וסט"א ומדברים המושפעים מהם שהם בעלי חיים הטמאים וחיות רעות, עד אשר אף יתוש, שמכניס ואינו מוציא, קדמך.
23 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכמ"ש גבי דניאל וראיתי אני לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראואת המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם , ומקשה בגמרא, וכי מאחר דלא חזו מ"ט איבעיתו, ומשני, אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזו, והיינו, שאצל דניאל הי' זה בבחינת פנימיות, בבחינת ראי', כמ"ש וראיתי , אבל האנשים אשר עמי לא ראו את המראה , אבל מ"מ הורגש בהם המקיף, שלכן חרדה גדולה נפלה עליהם .
30 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והענין הוא להיות ידוע שהנשמה האלקי' אין כולה מתלבשת בגוף אלא רק קצת חלק קטן והארה בעלמא ממנה הוא שמתלבש' שהרי הנשמה גבוה מן המלאך כידוע והמלאך עומד בשליש העולם כידוע וא"כ האיך יתצמצם הארת הנשמה כולה בגוף כו' אלא רק קצת הארה מאיר מאורה בגוף וכל עיקרה הוא למע' מן הגוף והוא הנק' מזלא כמארז"ל דאע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי כו' והוא האר' בחי' המקיף מה שהנשמה מקפת על הגוף וכמ"ש אך בצלם יתהלך איש כו' ומה שנק' בשם מזל ידוע שהוא מפני שעושה את ההמשכה וההזלה כענין מאכל משקה כו' כי פי' ניזל היינו מה שכבר נמשך והוזל בגוף מהארת הנשמה ופי' מזל הוא הארת המקיף שממשיך את ההארה שיאיר קצתה בגוף החומרי והיינו מזל לשון מפעיל מפני שמזלת לחבר ולקשר ההארה מלמע' בגוף למטה כו' וד"ל וזהו שאנו או' אלקי נשמה כו' טהורה היא אתה בראת כו' ולכאורה אינו מובן דעל מה הוא או' טהורה היא קודם שא' אתה בראת אחר שעדיין לא נברא כו' אלא הענין הוא דטהורה היא קאי על חלק העליון שבנשמה שאינה מתלבשת כלל בגוף שהיא דבוקה למע' ועלי' ארז"ל ישראל עלה במחשבה פי' עלה במחשבה למע' מעלה בבחי' עצמו' אא"ס ב"ה.
12 דאע"ג דאיהו לא חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור שני לדרוש ע"פ יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דמזלי"ה חז"י וא"כ מהו ההפרש בין אותן נשמות לשאר הנשמות אך הנה הענין הוא שאותן הנשמות דאצי' היו מלובשי' למטה בגופים גשמיים בעולם הזה השפל ג"כ כמו נשמת רשב"י שהי' לו בחי' נשמה דאצי' מלובשת בחומר גופני כו' וכיוצא בו בהרבה תנאים שנק' אחים וריעי' כו' אבל שאר כללו' נ"י אין אור זה דאצי' מלובש בגופי' שלהם אלא נשאר האור בבחי' אצי' בהעלם ומקיף בלבד וכמ"ש אך בצלם יתהלך איש וכמ"ש במ"א וד"ל.
29 דמזליה חזי : ראה מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה זהו כל עיקר תכלית הכוונה במצות מעשיות שיהא בחי' גילוי אור המקיף הנק' סוכ"ע להיות מאיר בבי"ע להיות בבחי' גילוי ההעלם דוקא, ולא כמו שהוא מאיר עכשיו רק בבחי' ההעלם בלבד (דגם שהארת סובב הכללי הנ"ל נק' בשם אור מקיף וכל אור פירושו ענין הארה ממש אבל הארתו היא בהעלם (וכמ"ש במ"א ביאור זה עד"מ מזלייהו חזי בחברי דניאל שחרדו חרדה גדולה ולא ראו מאומה כו').
24 מזלייהו חזי בחברי דניאל : מגילה ג, א. וראה תניא פכ"ג. לקו"ת במדבר טז, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כי כל עולם כלול מג' מדריגות בי"ע שהן נר"נ כו', והרי ארז"ל דאע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי כו', וגם בחי' רוח ונשמה שלו שנשארי' בהעלם בבריאה ויצי' נק' בחי' מזלי' לגבי בחי' נפש דעשי' שמתגלה למטה, וכמ"כ שרש נר"נ דבריאה יצי' עשי' בבחי' למ"ד כלים דאצי' נק' בחי' מזלייהו שלהם כו'.
95 דאע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו, ופי' כנגדו כי הגם שאינו מתלבש בנפשו ממש גילוי זה מ"מ הרי הוא כנגדו, ואע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי , וענין קורא ושונה הוא ענין התלבשות אוא"ס ב"ה בחכ' ע"י עסק התורה דאורייתא מחכמה נפקת שהרי אוא"ס ב"ה כשמו כן הוא אין לו סוף כו', ולאו מכל מדות כלל, אלא הגורם להיות אנת הוא חכים כו' באתעדל"ת תלי' מלתא ע"י
82 ואע"ג דאיהו לא חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב להבין מ"ש בלקוטי תורה בענין טעם דמ"ע שהזמן גרמא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
בעשי' ורוח ביצי' ונשמה בבריאה ובחי' חי' בחכ' שבאצי' ובחי' יחידה בבחי' כתר כו', וזהו דרך כלל בכל מציאות נפש או רוח ונשמה דנר"ן הם בבחי' בי"ע וחי' שלהם בבחי' מזלא כמו שאמרו גבי חברי דניאל אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי דהיינו המראה שראה דניאל כפי שרש נשמתו ביצי' או בעשי', והנה אליו בא בגילוי המראה גם בבחי' נר"נ שבו, אבל לחביריו לא בא אור הגילוי זה בבחי' נר"נ שלהם וז"ש דאינהו לא חזי אבל מזלייהו בבחי' יחידה שלהם ראו וחזו, וזהו מזלייהו חזי ע"כ חרדה נפלה עליהם עכ"פ אע"ג דלא חזי, מצד בחי' המקיף הנק' מזלא שמאיר גם בתוכן לפעול החרדה כו'.
12 אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי . . חרדה נפלה עליהם : מגילה ג, א. דניאל י, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין והתהלכתי ערה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ראשית הגילוי והחכמה הוא בחי' מ"ה, ומ"ה יש בו ב' פרושים א' הוא בחי' ביטול לגמרי והב' ואנחנו מ"ה שיש מי שבטל, כי החכמה הוא בחי' גוף ויש נגד אא"ס, וכמאמר כד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולהו כגופא בלא נשמתא כי חכמה מוחא כו' חסד דרועא ימינא וכמשל היד שהוא כלי ויש גשמי נגד הרוחני היד שהוא בחי' מדת החסד, כמ"כ בחי' מדת חסד הוא גשמי נגד עצמיות הנפש, וכן בחי' חו"ב הם הם גשמיים וגופנים נגד עצמיות הנפש כי הנפש עצמה אינה בחי' חכמה, והראי' כאשר יאמר אדם איזה דבר שטות שאינה חכמה נאמר שאין לו נשמה, ועוד ראי' ממה שארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי מזלא חזי כו', ממילא יובן שעצמיות הנפש אינה שייך כלל לבחי' החכמה ולכל שאר ספירות כי הם כולם כלים וגופנים לעצמיות הנפש, כמ"כ למעלה כל ע"ס הם כלים לעצמיות אא"ס וחכמה מוחא כו' וכמו באדם שהמוח הוא הכלי להשכל כמ"כ למעלה בחי' אנת חכים ולא בחכמה כו' הוא בחי' מוחא וכלי לאא"ס כו'.
20 אע"ג דאיהו לא חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפה לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ב הקורא שנים מקרא ואחר כך לועז כל מלה ומלה בלשון לע"ז שמבין לא יצא ידי חובתו במקום תרגום לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא אבל הקורא (בפירוש התורה שמפרש כל מלה ומלה יותר מפירושו של התרגום יש אומרים שהוא יותר טוב מהתרגום וכן הקורא) ב' פעמים מקרא (א) ובפעם ג' חוזר ולומד כל הפרשה עם פירוש רש"י שהוא בנוי על יסוד התלמוד הרי זה מועיל יותר מהתרגום שהוא מפרש יותר ויש אומרים שהתרגום זכה מפני שניתן בסיני כגון יגר שהדותא והעיקר כסברא הראשונה ומכל מקום כל ירא שמים יש לו לקרות התרגום וגם פירוש רש"י ומי שאינו מבין פירוש רש"י יש לו לקרות בפירוש התורה שבלשון לע"ז שמבין:
יד ראה מגילה ג, א. רש"י קידושין מט, א ד"ה הרי זה. תוס' שם ד"ה המתרגם. וראה הל' ת"ת לרבינו פ"א קו"א סק"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (ב)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ודאמרינן מפורש זה תרגום , היינו לאחר שעלו מבבל.
רג נחמיה ח, ח. מגילה ג, א (הרי שהעם הוצרך לתרגום לארמית).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ולא אביתי שמוע אליהם, כדי שלא להרבות מחלוקת בישראל לעשות אגודות אגודות בכל עיר ומנין, כמו שהודעתי נאמנה בחורף הנ"ל.
5093 שלא להרבות מחלוקת בישראל : ע"פ מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, יג
הוא דאע"פ ששרש נשמתו בתשוקה ודביקות נפלאה לימשך למקור חוצבה בתמידות כמו שא' כי רוח האדם העולה העולה תמיד כנ"ל, אבל הרי זה בבחי' ההעלם ומקיף על האדם ולא בבחי' גילוי כלל וכלל, שאם הי' זה בא בבחי' גילוי במוח ולב כו' שנק' נר"נ שבאדם באמת הי' דבוק תמיד למעלה ולא למטה כלל (וכמ"ש והיית רק למעלה ולא תהי' למטה שהוא בעה"ח שלמעלה מעה"ד), אבל באמת אין בחי' זו דרוח האדם העולה כנר בפני האבוקה ונק' נר הוי' רק בהעלם ומקיף שזהו הנק' צל"ם ומזלא, כמ"ש אך בצל"ם יתהלך איש, איש זהו מוחא ולבא אוי"ר שכליי' כו' וצל"ם דאיש הוא בחי' המקיף שנק' מזלא כמו שידוע בענין מזלייהו חזו כו' (ובחי' צלם ומזלא זה הוא לא בא לכלל טומאה מעון הנעשה ע"י הגוף וע"ז א' כולך יפה רעייתי ומום אין בך, ואע"פ שלכאורה סותר לפסוק דמכף רגל עד ראש אין בו מתום כו', יכול להיות דגם שבנר"נ דאדם בפרט ובכלל בכללות נש"י מכף רגל עד כו' מ"מ כולך יפה רעייתי מום אין בך כלל והוא מצד בחי' מזלא וצלם דאדם שדבוק תמיד למעלה ואין שם בחי' מום כלל וכמשי"ת) (ובזה יובן מארז"ל דאכל עשרה שכינתא שריא ולכאורה איך אפשר זה בעשרה רשעים גמורים שעברו על עבירות חמורות כו', אך מפני שאע"פ שחטא ופגם בכל נר"נ שבכל קומת אדם מכף רגל עד ראש כו' מ"מ ישראל הוא בבחי' המזלא שבו שכולך יפה כו' וד"ל).
285 מזלייהו חזו : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
[כה] וזהו שלפעמים בחי' הטעמים בכת"ר ולפעמים בחכמה כידוע בענין טנת"א דשניהם אמת לפי שהטעמים היינו בבחי' כת"ר שבחכמ"ה והוא טוב טעם ותענוג העליון הנעלם שברצון הפשוט שנקרא ח"ס דא"א (שהטע"ם לפי פשוטו היינו בחי' תענוג כמו טוב טעם גשמי במתיקות וטעם הנרגש שבמאכל כמו חי"ך יטע"ם אוכל שהוא עונג הנרגש, אך טוב טעם ודעת למדני הוא ענין הב' בטעמים שהוא טעם אור השכל והחכמה כמו מ"ט דר' כו' ונקרא טעם כמוס לרצון הפשוט וכמו טעמו וראו כו', ושניהם ענין א' רק שזה מורגש בחיך הטועם כו' וזה נעלם בטעם ושכל כמוס כו', וכלולים שניהם בנגינות וטעמים דאורייתא שהרי השיר וניגון בטעמים דזרקא כו' נק' עונג מורגש רק שהוא בלתי מוגבל בכלי שהרי נעלם מן השכל וחכמה עד שאין דרש נדרש בתשבע"פ מן הטעמים כמ"ש בגמ' ע"פ ויבינו במקרא כו' שלזה הן
84 בגמ' ע"פ ויבינו במקרא : נחמי' ח, ח: ויקראו בספר בתורת האלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא . ובנדרים לז, ב: בספר תורת אלקים זה מקרא , מפורש זה תרגום , ושום שכל אלו הפסוקים, ויבינו במקרא זה פיסוק טעמים. ועד"ז במגילה ג, א. ובס' מאמרי אדה"ז עה"ת ח"ב ע' תקפב: ולא מצינו שהי' דורש שום דרש על הטעמים ומ"ש ויבינו במקרא ודרז"ל אלו פסקי טעמים היינו שהבינו במקרא איך לפסוק הטעמים בקרא אבל לא טעם פיסוק הטעמים ואין בתושבע"פ שום דרש ע"ז כו' לפי שהטעמים הם בבחי' תענוג ושעשועי המלך בעצמותו כו'. ע"כ. וראה גם לקו"ת אמור לז, ב: ואין בתושבע"פ שום ביאור על טעמים לבאר ולפרש לנו שירה זו מאי היא כו' [וע"ש בציונים]. ובס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ח"א ע' לב וע' ע [וע"ש בהמ"מ]. במדבר ח"ב ע' תרלח הלשון ג"כ כמו כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
שכליי' בלבד כמ"ש במ"א בענין דניאל וחביריו שהם לא ראו את המראה וע"כ חרדה גדולה נפלה עליהם משום דמזלי' חזי בהעלם דמקיף אבל דניאל נפל על פניו כי ראה בגילוי ולא בהעלם במזלי' לבד כו'.
138 בדניאל וחביריו : דניאל י, ז. מגילה ג, א. ראה לקמן פ' ויקהל שפז, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' רכט ואילך וע' רלה. פרשיות התורה ח"ב ע' תתטז ואילך. לקו"ת במדבר טז, א. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תרסא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים להבין שרש הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויש עוד בחי' ומדרגה בנפש האדם שבאה אליו שלא בערך סדר והדרגת ההשתל' כ"א בבחי' דילוג כו', והיינו כענין מארז"ל אע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי שכאשר האדם מפחד ואינו יודע ממה [הוא] מפחד כו' ע"ז ארז"ל אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי שהפחד נמשך אליו מבחי' המזל שלו שלמעלה מבחי' הדעת והשכל [oldpage_826] שלא כדרך ההשתל' כו'.
12 אע"ג דאינהו לא חזו : ראה מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
והנה בחי' מקיף וסובב הנ"ל יש לו עוד שם בלשון הגמ' והוא הנק' מזל"א כמו שאמרו גבי חבירי דניאל במ"ש דחרדה גדולה נפלה עליהם אע"פ שלא ראו את המראה כלל דפריך בגמ' אי לא חזי אמאי איבעות ומשני דאע"ג דאינהו לא חזו מזלייהו חזי, ולכאו' אין התירוץ הזה מובן דאיך יפול החרדה מצד בחי' מזלייהו בלבד אם לא ראו שום מראה גם לא בעין השכל כו'.
70 דחרדה גדולה נפלה עליהם : דניאל י, ז. ראה מגילה ג, א. לעיל פ' בא צט, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך הנה בודאי גם עליהם יערה ה' רוח ממרום , כי בשבט ה' יכהו לעורר את לבבו עד שתחפץ באהבה רבה נגלית כידוע, דאע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי כו', כמ"ש יעקב חבל נחלתו , ולא נכרתה נפשו בשרשה בבחי' מזלי' עדיין, כי נר ה' נשמת אדם , ומאור הוי' תאיר נר נשמת האדם תמיד, ומשם יבוא ויומשך התעוררות לעורר את רוחו שבלבו כו', ולא יבדיל את עצמו מכלל עדת ה' הנועדים יחדו למשוך אחרי ה' ותורתו ועבודתו דרך כללות כו', כי סומך ה' לכל הנופלים כתיב, בסמיכה שיש בה ממש, עד שלא יפול הנופל עוד ח"ו, ובלתי ידח ממנו נדח, וכולם יעבדו את ה' שכם אחד וד"ל.
145 דאע " ג . . חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח חייב אדם לברך ק' ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וביאור הענין דהנה כל ישראל הם מאמינים בני מאמינים, מה שנלאו חכמי הפיליסופי' והמחקרים להבין בשכלם כי האמונה היא למעלה מהשגה ושכל, ואפי' מהשגה שבשרש נפש האלקית שבישראל דמזלייהו חזי כו', שהרי לית מחשבה תפיסא בי' כלל והוא רם ונשא למעלה ממזלייהו, והנה בזמן בית ראשון היו נש"י במעלה העליונה, והי' אוא"ס שורה ומתגלה בנפשם להיות אצלם גילוי אמונה זו כאילו רואה כו', אך בזמן ב"ש לא היו הנשמות במעלה עליונה כ"כ תקנו אנשי כנסת הגדולה הברכות להמשיך גילוי אמונה זו להיות ברוך ונמשך הוי' אוא"ס ב"ה בגילוי למטה, וסדר ההשתלשלות המשכת הגילוי הוא מתחילה להיות ה' אלקינו הוא גילוי אוא"ס ב"ה בנש"י להיות אלקינו ממש בבחי' ביטול לפי שהם מפנימיות העולמות, משא"כ המלאכים הם מחיצוניות העולמות שעליהם נאמר ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים, ארבע נהרות הנ"ל הם ארבע מחנות שכינה מחנה מיכאל כו', וזש"א רז"ל (ברכות ד' ע"ב מיכאל באחת כו', ולא אמרו איזהו שיעור על נש"י, לפי שענין טיסה שטסים את העולם לא שייך גבי נשמות כלל שהעולם ומלואה אינם תופסים מקום כלל נגדם, משא"כ לגבי המלאכים תופס העולם איזה מקום,
48 דמזלייהו חזי : מגילה ג, א. באוה"ת כאן (ע' 1104) מציין: ”עמ"ש סד"ה כיצד מרקדין" ואולי צ"ל: רד"ה — ראה מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' קפז. לקו"ת שה"ש מח, סע"ב. וראה גם שם טז, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גל נעול מעין חתום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מפנימיות הכלים, אלא שעיקר הנשמה הוא למעלה, וע"ז אמרו אע"ג דאיהו לא חזי מזלי' חזי , רק הארתה מלובשת בגוף, ואיך ממשיך מבחי' המזל שאין מזל פי' בחי' אין הוא המזל כו' ע"ז אמר דהע"ה לךכו' בקשו פני, פי' פנימיות שלי היינו עצמיות פנימיות נקודת הלב ברעו"ד שהוא בבחי' הסתר והעלם וצריך לבקש ולחפש אחרי' ולהוציאה מהעלם אל הגילוי.
598 אע"ג דאיהו . . מזלי' חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והענין הוא כמ"ש בילקוט ר"פ תשא שע"י הצדקה בנדבת המשכן, עי"ז נא' כי תשא את ראש בנ"י, ושזהו ענין צדקה תרומם גוי, והיינו כי לא כל הנשמה מלובשת בגוף רק ניצוץ והארה ממנה בלבד ועיקרה ושרשה נשאר למעלה בבחי' מקיף, והניצוץ המתפשט למטה נק' רגל לגבי בחי' עליונה שלמעלה שנק' בחי' ראש, וע"ז אמרו אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי ששם היא רואה ושומעת הכרוזי' שלמעלה כו', ומזה נופלים הרהורי תשובה לאדם כי שרש הנשמה היא רואה ג"כ, והיינו גילוי אלקות שבבחי' ראי' אלא שחזי הוא ל' תרגום בחי' אחוריי' דלה"ק כמ"ש מזה במ"א, וב' בחי' אלו ז"ע יעקב וישראל, כי יעקב הוא בחי' יו"ד עקב, שבחי' יו"ד נמשך בבחי' עקב כו', וז"ע בחי' הנשמה שבגוף, ובחי' ישראל הוא לי ראש שזהו בחי' מקור הנשמה כמ"ש בלק"ת גבי עשי"ת בד"ה ממעמקי' קראתיך, ולכן ענין כי תשא את ראש ז"ע הגבהת הנשמה שבגוף להתקשר ולהתחבר לשרשה ומקורה, וע' מזה בד"ה יונתי שבלק"ת בפי' קומי לך, ובד"ה במדבר סיני כו' שאו את <62>
9 אע"ג דאיהו . . מזלייהו חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם עשה צדקה ומשפט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
לבד מתלבש בגוף אבל עיקר הנשמה נשארת למעלה ועז"נ ונוזלים מלבנון אע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי שהיא רואה ושומעת כל הכרוזים שמכריזים למעלה ושם גילוי אלקות בבחי' ראי', וב' בחי' אלו בנש"י נק' יעקב וישראל יעקב הוא יו"ד עקב היינו ששרשן מיו"ד וגם מקוש"י ונמשך בבחי' עקביים אפי' בנשמות דעקבות משיחא, וזהו הנשמה המתלבשת בגוף, וישראל הוא לי ראש הוא שרש ומקור הנשמה, כי תשא את ראש ר"ל דהנשמה המתלבשת בגוף היא בבחי' רגל לגבי שרש הנשמה וזהו כי תשא את ראש היינו ראש האדם למטה וגם את ראש לחבר עם הראש (את הוא מה שטפל ובטל וכמבואר במ"א) היינו לחבר הארת הנשמה המתלבשת בגוף עם שרש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה, וכמ"ש שאו את ראש כל עדת בנ"י לגולגלתם היינו שיתעלה לבחי' גולגלתא דחפיא על מוחא והוא בחי' מקיף שאינו מאיר בפנימיות, והעלי' הוא ע"י ונתנו איש כופר נפשו הוא מצות צדקה ונפשו היינו כל נפשו שמתעלה ע"י צדקה, וזהו שאי' במשנה בכל מאדך בכל ממונך וצ"ל והלא בכל מאדך הוא אה"ר שלמעלה מהגבלת הכלי ומה ערך ממון לזה, אך הענין דע"י צדקה יכולים לבוא לבחי' בכל מאדך שלמעלה מהגבלת הכלים, וזהו וירח ריח בגדיו, בגדיו הם מעשה המצות דכמו הבגד הוא לבוש שהאדם מתכסה בו כמו"כ מעהמ"צ הם לבושים להנשמה והלבושים יש להם ריח והו"ע רוח
15 אע"ג דאיהו לא חזי מזלייהו חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
חיצוניות הכלים, והנשמות הם מבחי' פנימיות הכלים, ועכ"ז המלאך בשליש העולם עומד, ואיך הנשמה שגבוה מבחי' המלאך יכילנה גוף קטן כמו האדם, אלא שעיקר הנשמה היא למעלה שע"ז נא' ונוזלים מן לבנון שהיא בבחי' לובן העליון ומשם היא נוזלת ומטפת הארה לבחי' הנשמה שמלובשת בגוף כו', ומזה נופלים לאדם הרהורי תשובה, שאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי ששם היא רואה ושומעת הכרוזים שלמעלה שמעוררי' על התשובה, וכן מ"ש בפ"ו דאבות שבי"ו ויום ב"ק יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה כו', שמזליה שומעת הכרוז וגם רואה כמ"ש במ"א עי"ז נופלים לאדם הרהורי תשובה מפני שמטפת הארתה לבחי' הנשמה המלבשת בגוף כו'.
39 שאע"ג דאיהו . . מזליהו חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וחג הקציר בכורי מעשיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
(ובחי' זו שבתורה שמחכ' נפקת זהו בחי' נובלות חכ' כמ"ש בלק"ת בד"ה תורה ציוה הנ"ל בענין ותמלא כדה, אמנם שרש התורה הוא מבחי' הכתר לכן היא הכלי לבחי' האור שנברא ביום ראשון הנ"ל, שבגמר הבירורים שבחכמה איתברירו יאיר בחי' אור הנ"ל ונגלה כבוד ה' ולא יכנף כו' והי' עיניך רואות כו', וכתי' ובאו במערות צורים, ובנקיקי כו' מפני פחד ה' וכו', י"ל מה שעכשיו מזלייהו חזי כמ"ש בביאור בשעה שהקדימו בלק"ת, ובד"ה יונתי בחגוי, שרק מזלייהו שורש ומקור הנשמה כמו שהיא למעלה רואה ושומעת, וג"ז רק חזי לשון תרגום בחי' אחוריים ע"ד וראית את אחורי דכתיב במשה, אחוריים דאבא , קשר של תפילין, או גם אחורים מבחי' כבודך דכתר ע' בד"ה הנה אנכי שולח מלאך, ובד"ה הנה אנכי כורת ברית דר"י, ועד"ז יובן ענין מזלייהו שפי' בלק"ת בד"ה האזינו הראשון בסופו שזהו ב' מזלות דנוצר ונקה, ששם חזי אבל למטה רק חרדה גדולה נפל עליהם מחמת הרגש המקיף כו', אבל לע"ל שיהי' ונגלה כבוד ולא יכנף בבחי' לבושי' המסתירים לכן יאיר בחי' יראה עילאה דבחי' מזלייהו חזי בגילוי גמור עד שיורגש כ"כ בחי' פחד ה' שיבוא במערות צורים כמו ונצבת על הצור דמשה, וע' בלק"ת בד"ה כי ביום הזה יכפר בפ' אחרי בענין ושמתיך בנקרת הצור, ובנקיקי הסלעים י"ל ע"ד ההפרש בין קטנות לגדלות כמ"ש במ"א בענין צור וסלע ע"פ המד"ר כשהוא קטן רבו מכה אותו ומלמדו משהגדיל בדברים הוא מיסרו ודברתם אל הסלע, מפני בחי' פחד הוא בחי' יראה עילאה, ואותה אנו מבקשים בר"ה ויוהכ"פ שנק' ימים נוראים מקור היראה ובכן תן פחדך הוא גילוי בחי' יראה עילאה וע"ד ובמורא גדול זה גילוי שכינה מל' דא"ס ממה"מ כו', רק שביצ"מ הי' באתעדל"ע לבד לפי שעה, ולע"ל בגמר הבירורים שיהי' בחי' ישמח ה' במעשיו שמח אינו אומר אלא ישמח עתיד הקב"ה לשמוח, שהשמחה הוא מצד הגילוי, והגילוי גורם שמחה כמ"ש בד"ה מי יתנך כיוסף לבנימין, וע' מענין ישמח ה' במעשיו בלק"ת בד"ה ה' לי בעוזרי פ"ד).
יא מזלייהו חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויובן בהקדם ענין הידוע דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף כ"א הארה ומקצת מהנשמה, דמלאך בשליש עולם עומד ומכ"ש הנשמה שלמעלה מהמלאך דמלאכים הם מחיצוניות הכלים ונשמות מפנימיות הכלים, כ"ש שהגוף קטן מהכיל את הנשמה, אלא מה שמתלבשת בגוף הוא רק הארה ומקצת מהנשמה אבל עיקר הנשמה היא למעלה, וע"ז כתי' ונוזלים מלבנון ששרשה מבחי' לובן העליון ומשם נוזל ונוטף בהנשמה המלובשת בגוף, וזהו שנופל לאדם הרהורי תשובה דאע"ג דאיהו לא חזי מזליהו חזי , והלא אין מזל לישראל, אלא קאי על
53 דאע"ג . . מזליהו חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
להבין ענין היראה, הנה א"ל מחברי דניאל דכתי' והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם , לכאורה כיון שלא ראו מהו"ע חרדה .
61 והאנשים . . לא ראו את המראה : דניאל י, ז. ראה מגילה ג, א. לקו"ת במדבר טז, א. שה"ש טז, ד. תו"ח בא ח"א צט, רע"ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ויובן זה מהאדם, דהנה האדם הרי אברי הגוף הם גשמי', והם תופסים מקום ממש כמו המקום דעולם, אמנם כל האברים הרי הם פועלים איזה פעולה, דהרי לא יש אבר שלא יפעול דבר מה, ופעולתו של האבר הוא גם כן גשמי, וכמו כח התנועה ביד וכח ההילוך ברגל, וכן כח הראי' בעין ושמיעה באזן, עד גם כח השכל במוח שבראש, הכל הם פעולות גשמי', שהשכל משכיל השכלות גשמי', והראי' רואה ראי' גשמי', דבזה הרי כחות הנעלים משתוים לכח המעשה, דכשם שבכח המעשה הרי התנועה פועל בדבר חומרי להסיעו ממקום למקום, וההילוך הוא בשטח גשמי, הנה כמו כן הראי' וההשכלה הם בדברים גשמי', והנה כחות הנפש הם רוחנים ואינם נתפסים בגשם להיות כמוהם ממש, וכמו כח השכל שבנפש ה"ה כח רוחני שאינו בבחי' גשם כלל, והוא על דרך כמו השגת הנשמות בגן עדן, דצדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה, ה"ה מתעסקים בלימוד התורה, וכמאמר קמפלגי במתיבתא דרקיע שזהו ג"כ שכל והשגה, אך הוא השגה רוחנית, וכמו כן הוא בכח השכל הרוחני שבנפש, וכן כח הראי' שברוחני' הנפש ה"ה ראי' רוחנית והיינו שרואה הכרוזים העליונים, וכמאמר אף על גב דאינהו לא חזי מזלייהו חזי, שזהו בחי' מקיף שבנפש שרואה ראי' אלקית, אמנם כאשר הכחות מתלבשים בהאברים ה"ה באים בהגשמה להיות גשמי', והיינו דגם החיות המתלבש בהאבר הוא פעולה גשמי', והוא על ידי הגידים שהן ממוצעים שעל ידם בא החיות
32 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך הנה ידוע דישראל עלה במח' דשרש נש"י הוא בלמעלה מן הזמן שהוא בחי' חכים ולא בחכ' ידיעא, וזהו בחי' מזלא שבנשמה כמארז"ל אע"ג דאיהי לא חזי מזלייהו חזי והיינו שבחי' עצמי' הנשמה שהוא בחי' כח מה שבנה"א רואה בתמידות ענין הביטול דזמן כמ"ש בלמעלה מן הזמן, וע"ז נאמר נשמה שנתתה בי טהורה היא והיינו שהיא מושללת מחלקי הכלים דנר"נ שהו"ע השגה למדות באלקי' אבל בחי' ראי' הוא למעלה מן השגה כי אינו מלובש בכלים ואותיות כלל לכן נקראת בשם טהורה והיינו מצד
69 אע"ג דאיהי [כנצ"ל: דאיהו ] . . מזלייהו חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כז י'קלג
מקור מפורש
בדף זה
ולויים במשמרותם – אולי טה"ד וצ"ל ולויים בדוכנם כל' הש"ס (מגילה ג, א ובכ"מ) – ולהעיר מתענית (כו, א ושם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קלד
מקור מפורש
בדף זה
מי סני לויים בדוכנם דאמור רבנן (מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רסד
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ג, א תוד"ה מבטלין בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט שבת חזון שבת חזון
מקור מפורש
בדף זה
[וע"ד המבואר בכ"מ בנוגע להכרוזים השונים שמכריזים מלמעלה, כדי לעורר את האדם לתשובה, שהוא ע"י שהנשמה למעלה שומעת את הבת קול, וע"י שהיא שומעת זה למעלה נמשך ונרגש גם בנשמה שלמטה, כמאמר
46 מגילה ג, א. סנהדרין צד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
מגילה ג, א תוד"ה מבטלין בסופו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כוחות העונג והרצון), שהרי גם להם ישנה השפעה יחסית על האדם, וכך מוסבר בחסידות מאמר חז"ל:
28 מגילה ג, א. סנהדרין צד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
ולויים במשמרותם -- אולי טה"ד וצ"ל ולויים בדוכנם כלי הש"ס (מגילה ג, א ובכ"מ) -- ולהעיר מתענית (כו, א ושם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
מי סני לויים בדוכנם דאמור רבנן (מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
0 ראה מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה גיטין סב, א. זח"ג רנג, בי 3) תניא פכ"ד -- ע"פ מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
2 מגילה ג, א. סנהדרין צד, רע"א. ישעיי סו, כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
3 מגילה ג, א. סנהדרין צד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
לכאורה ניתן היה לומר, שהספק נוצר בתקופת גלות בבל, כפי שהגמרא אומרת שם, לפני כן, לגבי "אמה טרקסין", שרק "במקדש שני" אז "איסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ", והספק נובע מן השאלה כיצד לבאר את הפסוק ("ודביר...") כמוסב לפניו או לאחריו.
27 וכן מצינו בעוד כמה ענינים ש"שכחום" מחמת גלות (ראה מגילה ג, א. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
1 ע"ד ,ברב עם הדרת מלך* (משלי יד, כח), כשניתוסף עוד אחד אפילו על ששים ריבוא, הרי"ז מוסיף ב,הדרת מלך* כולה (איכות), ולכן הדין גבי מקרא מגילה (שו"ע או"ח סתר"צ ובמג'א ס"ק כג) ,צריך לחזור אחר עשרה", ו,אע"ג שיש לו ק' אנשים מצוה לקרותה בצבור משום ברב עם", ועד שמבטלין תת לזה -- שו"ע שם סתרפ"ז ס"ב ובמג"א שם. וראה תוד"ה מבטלין -- מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"כ, גם עצם הנשמה (שאינו מתלבש בגוף) קשור עם הגוף – שלכן אי אפשר לנשמה אחת להתלבש בשני גופים, ולא עוד אלא שעצם הנשמה גם פועל בהגוף – שלכן רואים לפעמים שנופלים לאדם הרהורי תשובה ללא שום הכנה כלל, והסיבה לזה היא מפני שהנשמה שלמעלה (עצם הנשמה) שומעת הכרוזים העליונים, שזהו"ע "מזלי' חזי", ומשם נמשך בהארת הנשמה המלובשת בהגוף, והיינו, שענין זה אינו מצד עבודת האדם; עבודת האדם בזה אינה אלא לקבל ולקלוט את הרהורי התשובה שנמשכים מלמעלה, מעצם הנשמה.
42 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וענינו בעבודה דרעו"ד הוא מה שהנשמה עצמה רואה ושומעת הכרוזים העליונים ומזלי' חזי, שהוא למעלה גם מבחינת ראי' דחכמה, כ"א ראיית העצם ממש, שהנשמה עצמה רואה.
20 ראה מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
(ב) השגחה באופן שמרגישים משהו אבל לא יודעים מה זה, וע"ד המבואר בענין "מזלייהו חזי", שמצד המזל שלמעלה מרגישה גם הנשמה שבגוף שקורה משהו ("עפּעס טוט זיך"), אבל אינה יודעת מה זה.
32 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
והנה, טמטום המוח גרוע יותר מטמטום הלב, כי, כאשר מוחו מטומטם אזי אין גילוי אור בנפשו כלל, גם במוחין, משא"כ בטמטום הלב, הנה הגם שאין בו התעוררות המדות, מ"מ, מאיר בו ענין האמונה שישנו בכאו"א מישראל מצד הארת הנשמה שלמעלה, דמזלייהו חזי, וממנה מבריק מתנוצץ ומאיר גם בהנשמה שלמטה האמונה בהוי', והארה זו שמצד עצם הנשמה היא בלב דוקא, ולכן גם כאשר הלב הוא אטום ואין בו התעוררות המדות, מ"מ, יש בו האמונה שבאה מצד התקשרות עצם הנשמה בהעצמות.
29 ראה מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ובחינה זו נקראת בשם מזל, וכמארז"ל מזלייהו חזי, שאין זה מזל כפשוטו, שהרי אין מזל לישראל, אלא הכוונה היא על עיקר הנשמה, שעלי' נאמר ונוזלים מן לבנון, היינו שהיא מזלת ומטפת המשכה והשפעה מלמעלה בהנשמה כפי שהיא מלובשת בגוף ונה"ב, שנקראת בשם רגל.
49 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
דהנה ידוע שאור הנשמה שבגוף אינו מאיר כולו אלא רק אפס קצהו בלבד, אבל עיקר הנשמה נשארת בבחי' מקיף על הגוף, וזהו הנקרא מזל הנשמה, מזל מלשון נוזל, שממנו נוזל ונובע טיפין טיפין להארת הנשמה המלובשת בגוף, וכידוע מאמר הבעש"ט בענין הבת קול שמכרזת כו', שכרוזים אלו נשמעים ע"י מזל הנשמה, ומזה נמשך גם לנשמה שבגוף, שזהו מה שלפעמים נופלים לאדם הרהורי תשובה ללא הכנה כו'.
35 ראה מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות - לפנות בוקר - ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ג) ויובן זה ע"פ הידוע שירידת הנשמה למטה היא באופן שלא כל הנשמה מתלבשת בגוף, אלא רק הארת ומקצת הנשמה, אבל עיקר הנשמה ועצם הנשמה נשאר בבחי' מקיף על הגוף, ונקרא בלשון חז"ל בשם מזל, שזהו"ע דמזלייהו חזי.
20 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ולמעלה מזה הוא בחי' ישראל, לי ראש, ראש שבנשמה, שהו"ע מזלייהו חזי , שזוהי פנימיות הנשמה, בחי' פנים.
330 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ולמרות היותם במעמד ומצב ירוד כזה – "נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם", "הקב"ה בכבודו ובעצמו" – לא רק באופן ש"מזלייהו חזי" , אלא באופן שראו בעצמם את הגילוי.
1417 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
יש רגל שבנשמה ויש ראש שבנשמה (שזהו המזל של הנשמה, כדאיתא בגמרא :
1061 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ואינו מפרט כל ענין בפני עצמו, כמו גבי "פר אחד גו'" – כי, העבודה של כהנים ולוים וישראלים היא באופן שמשלימים זה את זה, ובלשון הידוע :
514 יומא נג, א. מגילה ג, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכן פירש בתרגום אונקלוס (שמבואר בגמרא שתרגום זה ניתן מסיני):
630 מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם בחינת יחידה העצמית הוא בחינת פשיטות הנשמה, שהיא למעלה לגמרי מכחות פנימיים, ומובדלת מהם, ועד שלכאורה אינה שייכת אליהם ואינה פועלת בהם כלל, ודלא כמו המקיף דנשמה שמאיר ופועל גם בכחותיו הפנימיים, וכמו הרהורי תשובה שנופלים לאדם פתאום , דאף שענין זה הוא בלי הכנה במחו ולבו, כי אם מה שנמשך מלמעלה מצד המקיף, והו"ע דמזלי' חזי , מ"מ, הרי זה שייך גם לכחות הפנימיים ולכן פועל בהם, משא"כ בחינת יחידה שמובדלת לגמרי ולכאורה אינה שייכת לכחות פנימיים כלל.
368 ראה מגילה ג, א. סנהדרין צד, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
בהקרבת הקרבנות היו צריכים להיות כהנים לוים וישראלים, כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם .
2085 מגילה ג, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
כשם שענין הקרבנות הי' באופן דכהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם , כמו"כ צריכים להיות ג' ענינים אלו בתפלה שכנגד הקרבנות.
2254 מגילה ג, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
התחלקות, כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם , בדוגמת ג' הקוין שעליהם העולם עומד, והיינו, שהמשכת העצמות שלמעלה מהתחלקות, נמשכה גם בג' קוין, שזהו ענין השלום.
2718 מגילה ג, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
בשטח זה – ת' פרסה על ת' פרסה – חפצים כולם.
2781 מגילה ג, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וגם הגוי – "מזלי' חזי" שזה שייך לבנ"י, שהרי בלאה"כ לא הי' מניח שיהודים יהיו שם.
2151 מגילה ג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
– כולם שייכים ל"גוי קדוש" , אפילו כפי שנמצאים בארץ הלזו הגשמית, אבל, כדי שיהיו בשלימותם, צריכה להיות החלוקה ד"כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם" , ואסור לבטל את ההבדלה שבין אחד לחבירו.
655 יומא נג, א. מגילה ג, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון, שהפעולות בהנ"ל יהיו – כהלשון פרסומי ניסא – בפרסום הכי גדול, ויהי' זה במספר השולחים והנותנים הכי גדול בכמות ובאופן הכי גדול באיכות.
1408 ראה תוס' מגילה ג, רע"א. ט"ז או"ח סתרפ"ז סק"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תצוה, יו"ד אדר-ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
לפי שמזלייהו חזי.
32 לשון הגמרא – מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ויקרא אלף זעירא
מקור מפורש
בדף זה
בהמצאו, וגם בכל יום ב"ק מכרזת שובו בנים, ומזלי' חזי ופועל התפעלות ההתעוררות של הנשמה אשר בגוף כמ"ש במ"א וד"ל.
19 ומזלי' חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפה לקרות הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע י
להבין מתוך המקרא .
1613 תוס' שם ע"א ד"ה שנים (יש
מפרשים והוא הדין ללועזות, בלע"ז שלהן הוי כמו תרגום שמפרש לפעמים, כי כמו
שהתרגום מפרש לעמי הארץ, כך הם מבינים מתוך הלע"ז. ולא נהירא, שהרי התרגום
מפרש במה שאין ללמוד מן העברי, כדאשכחן בכמה דוכתי דאמר רב יוסף (מגילה דף ג.)
אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר. על כן אין לומר בשום לשון פעם שלישית,
כי אם בלשון תרגום). רא"ש שם (יש מפרשים דהוא הדין לכל הלועזות, לעז שלהן הוי
כמו התרגום, כי התרגום הוא בשביל עמי הארץ שאינם יודעים לשון הקודש, ואם כן הוא
הדין לעז למכירין בו. ולא נהירא, לפי שהתרגום מפרש כמה דברים שאין להבין מתוך
המקרא, כדאמר רב יוסף (מגילה דף ג) אלמלא תרגומא דהאי קרא ). טור ולבוש סוף
ס"ב (אבל בלשון לע"ז לכולי עלמא לא יצא. הג"ה, שהרי התרגום וגם
פירוש רש"י מפרשים כמה דברים שאין להבין מתוך המקרא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי פסקי הסדור סדר קריאת המגילה
מקור מפורש
בדף זה
וצריך לפשוט המגלה כאגרת.
3208 רי"ף מגילה ג, א (וכתב רב האי גאון ז"ל, מנהג דחזי לנא, דמאן דקרי לה למגלה קורא ופושט כאגרת), ורא"ש שם פ"א סי' ז. טור ושו"ע סי' תרצ סי"ז (מנהג כל ישראל שהקורא קורא ופושט כאיגרת, להראות הנס).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בדף זה
(ךה) ולהבין ביאור הענין הזה, הנה ידוע דהנפש עצמה נק' בשם יחידה לשון יחידות שאין [בה] בחי' הטיות כלל ואין בה הסתעפות כח דבר מה במורכב כלל אלא הוא אור פשוט ועצמי וע"כ אין בה התחלקות קוין לימין ושמאל בגילוי כלל ולכך נק' בשם יחידה, והוא בחי' מקיף דנר"נ הכללי שז"ש אך בצלם כו' מ"ם דצלם כו' (שלמעלה מבחי' מקיף דחי' שנק' צל או מזלא כמו מזלי' חזי שבא בגילוי מן ההעלם).
926 מזלי' חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה מובן מכל זה שגם מה שהאדם יומשך בדעתו ולבו אחרי ה' להתפעל באוי"ר שכליי' כמו בק"ש ותפלה אין זה בא מכח עצמו כלל כ"א מצד בחי' כח ההתעוררו' שבאה מלמעלה על נשמתו בבחי' מקיף (דמזלי' חזי ופועל התעוררות פתאום במוחו ולבו כנ"ל), ע"י כח הזה דוקא הוא [oldpage_1176] שנמשך ממילא לעבודת ה' בתפלה ואף אחר התפלה לעשות מצות ולעסוק בתורה וגמ"ח כו', שכל זה נמשך מכח העליון האלקי שנמשך בנשמתו עד שיכלה כח המעורר הזה או יכלה כח התפעלות שלו באוי"ר וכ"ש בהילוך בדרכי ה' בתו"מ כל היום.
92 דמזלי' חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בדף זה
והב' מדרגה גבוה מזו והיינו מה שהנפש בבחי' העלם וסתימות מן הגוף בלתי נגלה מעצמות הנפש בה כלום שזהו שנק' מקיף וסובב לכל קומה דאדם (ונק' צלם או מזלא כמו אך בצלם יתהלך איש כידוע, ויש ב' מקיפים דחי' ויחידה ומקיף דחי' שהוא למ"ד דצלם פועל בגוף מן ההעלם לגילוי החיות לפרקי' אע"פ שהיא בהעלם ומקיף כמו דמזלי' חזי ונופל בפחד כו' (כמ"ש במ"א).
755 דמזלי' חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ואשא אתכם על כנפי נשרים כו'
מקור מפורש
בדף זה
הנה כתיב רכב אלקי' רבותים אלפי שנאן (תלים ס"ח ), ויש בפי' פסוק זה ג' פי', הא' כמארז"ל בפ"ק דע"ז בלילה מאי קעבד קוב"ה רוכב על כרוב קל שלו ושט בח"י אלף עלמין שנא' רכב אלקי' רבותים אלפי שנאן, קדרש אלפי אינם מהרבותים א"כ נשאר ח"י אלף, ובת"י פי' ך"ב אלף והיינו רבותים הם כף אלף, אלפי ב' אלפי', וכ"מ מהמד"ר משפטי' ע"פ הנה אנכי שולח מלאך נותן לו חצי מחנהו, שנא' יפול מצדך אלף ורבבה, א"כ כל מחנהו הוא ך"ב אלף[ednref_8_ב], ורש"י פי' רבותים פעמים אלפי, והיינו ד' רבוי אלפי' ובמספרינו זהו מ' רבוי (מיליאן), שנאן פי' מלשון שנונין חדים, ע"ד ושננתם, שארז"ל קדושין דל"א שיהי' ד"ת חדודי' בפיך, וכמו זה שינון וזה שינון גבי אין מפסיקי' לק"ש.
6 ובת"י : לתהלים כאן. ועד"ז הובא לקמן בההנחה. וכ"ה (ת"י על תהלים) גם באוה"ת (יהל אור) תהלים עה"פ ע' רלו. ועוד. ראה מגילה ג, א. שו"ת זכר יהוסף — לר' יוסף זכרי' שאוועל — סקכ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סכמוני באשישות
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יובן מה שת"י על סמכוני באשישות שמשה ואהרן יסמכו בנ"י בדברי תורה שהוא דת אש, ועי"ז יתרפאו מחולת אהבה והיינו ע"ד אש אוכלה אש, כי התורה היא בחי' שמאלו כנ"ל שעי"ז ירום ראש, ובחי' רפדוני בתפוחי' זהו בחי' ריח זהו בחי' ימינו תחבקני דמעשה המצות כו'.
88 שת"י : וכ"ה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן על יד הערה 101 ובהנחה ד"ה גן נעול הב' על יד הערה 65. אוה"ת שה"ש ע' תלה. [הובא לקמן ב] המשך מצה זו על יד הערה 489. ראה מגילה ג, א. שו"ת זכר יהוסף — לר' יוסף זכרי' שאוועל — סקכ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
בדף זה
ועוי"ל בפי' ספק, כי הנה לשון ספק לא מצינו בקרא ובאשם תלוי כתי' והודע אליו חטאתו אשר חטא או לא נודע, אבל ל' ספק אינו כתי' בתורה כ"א הוא ל' תרגום שע"פ יתומים היינו ואין אב אמותינו כאלמנות ת"י כארמלתא דאזל בעלה בקרווי ימא ומספקא אם אינון קיימין, נמצא של' ספק כתי' גבי גלות, וכמשארז"ל ע"פ היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש כאשה שהלך בעלה למדנה"י.
119 ת"י : בסהמ"צ ואוה"ת שבהערה 116: איתא בתרגם. ראה מגילה ג, א. שו"ת זכר יהוסף — לר' יוסף זכרי' שאוועל — סקכ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הים ראה וינוס
מקור מפורש
בדף זה
וחלדי וזקנתינו כאין נגדך חלד ל' חלודה רש"י ות"י קלילין סדרתא יומי וגושמא כלמא לקבלך, ברם כולהון צדיקיא קימין לחיי עלמא.
טז ות"י : לתהלים כאן. וכ"ה (ת"י על תהלים) גם באוה"ת תולדות ע' 300. (יהל אור) תהלים ע' רלו. ועוד. סה"מ תרל"ח ע' רטו. ראה מגילה ג, א. שו"ת זכר יהוסף — לר' יוסף זכרי' שאוועל — סקכ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תשא
מקור מפורש
בדף זה
והענין דהנה אי' בזהר בג' דברים נתקשה משה במנורה ושקלים והחודש, וזהו מרומז בשמו מש"ה מנורה שקלים החוד"ש, ומה שנתקשה בשקלים הוא דישראל הם למעלה ממנין וענין השקלים ה"ז מנין, והראה לו הקב"ה מטבע של אש ופי' הרמ"ז שבה הי' חקוק כל האורות העליונים וא"ל זה יתנו חלק הגלוי, והענין דלא כל הנשמה מלובשת בגוף רק מקצת מהנשמה אבל עיקר הנשמה הוא למעלה והוא בחי' ונוזלים מלבנון מזלייהו חזי, וזהו דע מאין באת פי' אין א' בכתר י' בחכ' נו"ן הם נו"ן שע"ב, והארה לבד מתלבשת בגוף, והו"ע העלם וגילוי וכמ"ש מי ברא אלה מי העלם אלה גילוי, וכתי' מי מנה עפר יעקב כמו גוש עפר שאינו שייך בו מספר וזהו העלי' שהחלק המלובש בגוף לשרש שרשו הראשון, ולפ"ז צריכים לפרש זה יתנו כמ"ש בירושלמי י"ב שבטים יתנו דאי' בס"י ג' אמ"ש א' מ' ש' ז' כפולות בג"ד כפר"ת וי"ב פשוטות ומהם נמשך י"ב שבטים, וזהו"ע והחיות נושאות את הכסא דהם י"ב בקר דבריאה והם נושאות את הכסא
82 מזלייהו חזי : מגילה ג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר