246

הערות

1. 3. מכילתא ופרש"י יתרו כ, ט. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סש"ו ס"ח (סכ"א). סמ"ק סר"פ (רפ"א).
2. 4. והתאחדות זו היא לא רק ביום השבת (יום בי דחה"ש בחו"ל), כ'א גם ביום א' דחה"ש, ערב שבת -- כי קבלת שבת והדלקת נרות שבת לפנ"ז (במנהג רוב בתי ישראל), שהיא מפני עונג שבת (רמב"ם הלי שבת רפ"ה. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"ג ס"ב. ועוד) -- הם בערב שבת.
3. 5. משנה חגיגה יז, א. תוספתא חגיגה ספ"ב.
4. 6. או"ח סתצ"ד סי"ט. וראה לעיל ע' 24 ואילך שקו"ט במקור דברי אדת"ז.
5. 7. משנה תגיגה שם.
6. 6. ב' דחה"ש תשמ"ו
7. 8. ראה לעיל ע' 30,
8. 9. וענין זה (כמו כל עניני הקרבנות) נוגע גם בזמה"ז לאחרי החורבן כשאין מקריבין (נוסף להדין דאיסור הספד ותענית במוצאי חגה"ש) -- כי תפלות במקום קרבנות תקנום (ראה ברכות כו, אזב. רע"מ בזח"ג כח, ב. ועוד).
9. 9. ולהעיר, שגם בזה גופא (מה שתפלות במקום קרבנות תקנום) מודגש ענין האחדות באופן נפלא: בזמן הבית היתה ההקרבה דוקא ע"י הכהנים, כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם (מגילה ג, א. ובכ"מ), וכל אחד מהם אסור בעבודת השני: לוי וישראל אסורים בעבודת הקרבנות (רמב"ם הלי ביאת מקדש פ"ט ה"ב. ועוד), כהן וישראל אסורים בשירה (במכ"ש מהשוער (לוי) ששורר (רמב"ם הלי כלי המקדש פ"ג ה"י, ועוד)); ואילו בזמן הזה -- קלקלתנו זוהי תקנתנו (ע"ד שבת פ, ב. ועוד) - תפלות במקום קרבנות תקנום, וכל מתפלל (,איש אחד" עם ,לב אחד"), כהן לוי או ישראל, מקיים כל הג' עבודות (של כהן לוי וישראל), ולא עוד, אלא שכן הוא גם ע"י תפלת אשה וגר!