186
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
וכיצד נוצר הספק?
לכאורה ניתן היה לומר, שהספק נוצר בתקופת גלות בבל, כפי שהגמרא אומרת שם, לפני כן24, לגבי "אמה טרקסין", שרק "במקדש שני" אז "איסתפקא להו לרבנן בקדושתיה אי כלפנים אי כלחוץ", והספק נובע25 מן השאלה כיצד לבאר את הפסוק26 ("ודביר...") כמוסב לפניו או לאחריו27.
אך בנוסף לקושי שבהסבר זה, משום שהרי בין העולים עם עזרא היו "ורבים מהכהנים... הזקנים אשר ראו את הבית הראשון"28,
הרי עוד ועיקר: לא מצאנו בשום מקום, שהיה הבדל בצורת המנורה בין הבית הראשון לבית השני, שדוקא בבית השני תיעשה המנורה "הכל משוקדים"29!
כן אין לומר, שהספק התעורר רק אצל "איסי בן יהודה" ובתקופתו, כי
בנוסף לכך שיש לחקור אם בתקופתו – בהיותו תנא30 – כבר נשכחה צורת המנורה, ולא היתה אפשרות לבררה31, הרי עוד ועיקר,
לפי זה אין מקום להסביר את פסק הרמב"ם – "הכל משוקדים" – לגבי מנורת בית המקדש, על יסוד המאמר "אין לו הכרע" – ספק, שלפי האמור לעיל, נוצר רק לאחר החורבן32!
ה. כיצד התעוררו מחלוקות אודות מצוות שקויימו
ברציפות?
ידוע הדיון אודות המצוות שקויימו תמיד, מתקופת משה רבינו – כיצד התעוררו ספקות ומחלוקות לגבי אופן קיומן33?
הערות
- 24. יומא נא, ב ואילך. וראה רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ד ה"ב.
- 25. שם נב, סע"א – וע"ז הובאה הברייתא ד"חמשה מקראות כו'".
- 26. מ"א ו, יט.
- 27. וכן מצינו בעוד כמה ענינים ש"שכחום" מחמת גלות (ראה מגילה ג, א. ובכ"מ).
- 28. עזרא ג, יב. וראה מצו"ד שם.
- 29. ע"ד המובא ביומא שם ב"אמה טרקסין". וכן בעוד כמה ענינים (לדוגמא – מדות פ"ג מ"א. ועוד).
- 30. שהרי הובא בברייתא. וראה יפה עינים יומא שם. סדר הדורות ע' איסי בן עקיבא.
- 31. להעיר מאדר"נ (פמ"א, יב): ומנורה .. עדיין מונחין ברומי. ובשבת (סג, ב. וש"נ) "אני ראיתיו (הציץ) בעיר רומי וכתוב כו'" (וראה לקמן ע' 234 ואילך).
- 32. ולכאורה דוחק גדול לומר שסתימת ל' הרמב"ם "והכל משוקדים" הוא פסק רק היאך לעשות המנורה לעת"ל בביהמ"ק השלישי (ועפמ"ש בהקדמת הרמב"ם לפיה"מ שה"תועלת" בלימוד מס' מדות היא כדי לידע איך לבנות מקדש הג') – ובפרט שאז לכאורה לא שייך ספק בזה, וכמחז"ל (יומא ה, ב – בכגון דא) "אהרן .. ומשה עמהם". וראה תוי"ט (בהקדמתו למס' מדות): כשנזכה לבנות בנין העתיד יגלה הקב"ה עינינו כו'.
- 33. ע"ד קושיית הירושלמי (שבת פי"ט ה"א. פסחים פ"ו ה"א) בהא דנתעלמה הלכה מבני בתירא אם פסח דוחה שבת – "והלא א"א לשני שביעית שלא חל י"ד להיות בשבת" [והתי' "כדי ליתן גדולה להלל" – צ"ע לכאורה, שהרי זה ש"נעלם ונשכח מכל ישראל" (קה"ע שם) איך נעשה הפסח בפעם שלפנ"ז – הוא נס יוצא מגדר הטבע לגמרי, והרבה דרכים למקום ליתן גדולה להלל. – נת' בההתועדות, ובארוכה בשיחות י"א ניסן ואחש"פ תשל"ז].
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ד׳:ב׳ - הטקסט מספריא
בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם וגו':
משנה מדות ג׳:א׳ - הטקסט מספריא
המזבח היה שלשים ושתים. על שלשים ושתים. עלה אמה וכנס אמה זה היסוד. נמצא שלשים על שלשים. עלה חמש וכנס אמה זה הסובב. נמצא עשרים ושמנה על עשרים ושמנה. מקום הקרנות אמה מזה ואמה מזה. נמצא עשרים ושש על עשרים ושש. מקום הילוך רגלי הכהנים אמה מזה ואמה מזה. נמצא עשרים וארבע על עשרים וארבע. מקום מערכה. אמר רבי יוסי מתחלה לא היה אלא שמונה ועשרים על שמונה ועשרים. כונס ועולה במדה זו. עד שנמצא מקום המערכה עשרים על עשרים. וכשעלו בני הגולה. הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום. וארבע אמות מן המערב כמין גמא. שנאמר (יחזקאל מג, טז) והאריאל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב. רבוע. יכול שאינו אלא שתים עשרה על שתים עשרה כשהוא אומר אל ארבעת רבעיו. מלמד שמן האמצע הוא מודד שתים עשרה אמה לכל רוח. וחוט של סיקרא חוגרו באמצע להבדיל בין הדמים העליונים לדמים התחתונים. והיסוד היה מהלך על פני כל הצפון ועל פני כל המערב. ואוכל בדרום אמה אחת. ובמזרח אמה אחת:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל תולדות שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר שם נא, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך כב בהר שיחה א מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א מאותו ספר יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א יומא נא, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג יומא נא, א
- תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות יומא נא, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח יומא נא, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט יומא נא, ריש ע"ב

