18
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. שבת חזון – מלשון מחזה
ידועים דבריו1 של רבי הלל מפאריטש2 "בשם הרב מברדיטשוב נבג"מ" ש"שבת חזון" היא מ"לשון מחזה", כלומר, שבשבת זו מראים "לכל אחד ואחד3 המקדש דלעתיד מרחוק".
והרי אין ענין יוצא מידי פשוטו. "שבת חזון" נקראת כך על שם ההפטרה: כיון שזוהי השבת הסמוכה ושייכת לתשעה באב, נאמרת בה ההפטרה "חזון ישעיהו"4 – האחרונה מג' דפורענותא5. ומובן, שככל שהשבת סמוכה יותר לתשעה באב, כך חמורה יותר הפורענות, עד כדי כך שכאשר השבת היא בערב תשעה באב או בתשעה באב עצמו, הרי למרות שאסור להתאבל בשבת, יש בה בכל זאת, לפי כמה דעות, הענינים של תשעה באב לגבי דברים שבצנעה6.
מכך מובן גם לאידך גיסא: הענין שמראים בשבת חזון את המקדש דלעתיד, מפני סמיכותה לתשעה באב, הוא ביתר שאת וביתר עוז כאשר תשעה באב חל בשבת (כמו בשנה זו), יותר מאשר בשנים אחרות, כאשר שבת חזון אינה בתשעה באב עצמו.
ב. "מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד"
לגבי הענין שבשבת חזון מראים את המקדש שלעתיד, למרות שלא כל אחד רואה זאת בגלוי, והרי רבי לוי יצחק מברדיטשוב אינו אומר שמראים זאת רק לצדיקים, ובודאי שלא רק לצדיקים גדולים, אלא "מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד" –
יש להסביר בפשטות בדומה לנאמר בגמרא7 על דברי דניאל8 "וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה, אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא" – "וכי מאחר דלא חזו מאי טעמא איבעיתו (=מדוע נבהלו)? אף־על־גב
הערות
- 1. נעתק באוה"ת לנ"ך ח"ב ע' א'צז – בשוה"ג.
- 2. נסתלק י"א מנ"א תרכ"ד. ראשי פרקים מתולדותיו נדפסו בתחלת ספרי פלח הרמון בראשית ושמות (קה"ת, ברוקלין תשי"ד. תשי"ז).
- 3. בא' הביכלעך [756, קמב, ב]: לכ"א מישראל. – לאח"ז הגיע גוף כת"י דהרר"ה (בוך 1228 – צז, א), ושם: לכאו"א מישראל.
- 4. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ח. הגהמי"י לרמב"ם הל' תפלה פי"ג הי"ט.
- 5. ראה תוד"ה ר"ח מגילה לא, ב. ראבי' סי' תקצה.
- 6. רמ"א או"ח סתקנ"ד סי"ט ובנ"כ שם. נו"כ השו"ע שם סתקנ"ב ס"י.
- 7. מגילה ג, א. סנהדרין צד, רע"א.
- 8. דניאל יוד, ז.
שולחן ערוך, אורח חיים תכ״ח:ח׳ - הטקסט מספריא
מִי"ז בְּתַמּוּז וָאֵילָךְ מַפְטִירִין ג' דְּפֻרְעֲנוּתָא, ז' דְּנֶחֲמָתָא, תַּרְתֵּי דְּתִיּוּבְתָא; ג' דְּפֻרְעֲנוּתָא; דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ, שִׁמְעוּ דְּבַר ה', חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ. שֶׁבַע דְּנֶחֲמָתָא, נַחֲמוּ, וַתֹּאמֶר צִיּוֹן, עֲנִיָּה סוֹעֲרָה, אָנֹכִי, רָנִּי עֲקָרָה, קוּמִי אוֹרִי, שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ. וּבְיוֹם צוֹם גְּדַלְיָה בְּמִנְחָה מַפְטִירִין דִּרְשׁוּ. וּבְשַׁבָּת שֶׁבֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים מַפְטִירִים לְעוֹלָם שׁוּבָה. וּכְשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב"ג, שֶׁיֵּשׁ שַׁבָּת בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת וְקוֹרִין בּוֹ הַאֲזִינוּ, מַפְטִיר בּוֹ וַיְדַבֵּר דָּוִד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכְּשֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה בב"ג, שֶׁוַּיֵּלֶךְ בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, מַפְטִירִין בּוֹ דִּרְשׁוּ; וּבְשַׁבָּת שֶׁבֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לְסֻכּוֹת, שֶׁקּוֹרִים הַאֲזִינוּ, מַפְטִירִים שׁוּבָה. הַגָּה: וְהַמִּנְהָג כַּסְּבָרָא הָרִאשׁוֹנָה. וּבִשְׁאָר שַׁבְּתוֹת הַשָּׁנָה מַפְטִירִין מֵעֵין הַפָּרָשָׁה (טוּר) וּכְשֶׁקּוֹרִין ב' פָּרָשִׁיּוֹת מַפְטִירִים בָּאַחֲרוֹנָה (מָרְדְּכַי פ' בְּנֵי הָעִיר), בִּלְבַד בְּאַחֲרֵי מוֹת וּקְדוֹשִׁים דְּמַפְטִירִין הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים שֶׁהִיא הַפְטָרַת אַחֲרֵי מוֹת (מִנְהָגִים). וְנוֹהֲגִין לְהַפְטִיר בַּחֲתֻנָּה שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ, וְאֵין דּוֹחִין מִפָּנֶיהָ שׁוּם הַפְטָרָה הַנִּזְכֶּרֶת כָּאן, וְלֹא שֶׁל ד' פָּרָשִׁיּוֹת וְלֹא שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אוֹ מָחָר חֹדֶשׁ אוֹ חֲנֻכָּה אוֹ שִׁירָה (מָרְדְּכַי פ' בְּנֵי הָעִיר וְהַטּוּר וּמִנְהָגִים), אֲבָל שְׁאָר הַפְטָרוֹת דּוֹחִין מִפָּנֶיהָ. וּכְבָר נִתְבָּאֵר לְעֵיל סִימָן תכ"ה דְּאֵין מְדַלְּגִין מִנָּבִיא לְנָבִיא. וְגַם נִתְבָּאֵר שָׁם סָעִיף ב' אִם דּוֹחִין מִפְּנֵי שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אַחַת מֵאֵלּוּ הַפְטָרוֹת שֶׁנִּזְכָּרוֹת כָּאן.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:י״ט - הטקסט מספריא
נהגו העם להיות מפטירין קודם תשעה באב בשלש שבתות בדברי תוכחות שבת ראשונה מפטירין בדברי ירמיהו שנייה חזון ישעיהו שלישית איכה היתה לזונה וכן שבת שאחר תשעה באב מפטירין נחמו נחמו עמי ומנהג פשוט בעירנו להיות מפטירין בנחמות ישעיהו מאחר תשעה באב עד ראש השנה ושבת שבין ראש השנה ויום הכפורים מפטירין שובה ישראל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.