18

דאינהו לא חזו מזלייהו חזו" (=למרות שהם לא ראו, מזלם ראה). כלומר, ה"אנשים .. עמי" לא נבהלו רק מכך שדניאל מסר להם את ה"מראה", אלא הגורם לחרדתם היה ש"מזלייהו חזו"⁹, וחזון המזל הוא באופן שכתוצאה מכך "חרדה גדולה נפלה עליהם" כפי שהם כאן למטה¹⁰.

וכך מובן בעניננו, שראיית המקדש דלעתיד בשבת חזון אינה ענין השייך רק לצדיקים אשר הם יספרו על כך, או יגלו זאת לשאר בני ישראל, אלא היא, כדברי חז"ל שלעיל, בלשון התורה, ש"מראין (המובן בלשון הקודש של המושג חזון) לכל אחד ואחד" – מראים זאת למזלייהו של הנשמה¹¹, והדבר משפיע על האדם, אף על גופו ונפשו הבהמית¹².

ג. משל לאב שתפר לבנו

בגד...

מהי המשמעות והמטרה של חזון המקדש דלעתיד?

רבי לוי יצחק מברדיטשוב מסביר זאת¹ על ידי משל לאב אשר תפר לבנו בגד יקר והבן קרע את הבגד לקרעים. האב תפר עבורו בגד נוסף, אך הילד קרע את הבגד גם בשנית¹³. ואז שוב תפר האב בגד שלישי עבור הבן, אך לא איפשר לו ללובשו, אלא "לפרקים רחוקים ידועים"¹⁴ הוא מראה לבן את הבגד, באומרו שכאשר יתנהג הבן כראוי הוא יוכל ללובשו. על ידי כך מרגיל האב את בנו ללכת בדרך הישרה, עד שהיא הופכת להיות אצל הבן "כמו טבע", ואז נותן האב את הבגד לבנו כדי שילבשנו. ומובן, שזהו משל לשני בתי המקדש – אשר נחרבו, ולבית השלישי – המקדש שלעתיד לבוא.

ידוע¹⁵, שכל המשלים שבתורה, תורת אמת, מדוייקים בכל פרטיהם. וכיון שמשל זה נאמר על ידי "הרב מברדיטשוב" מובן שהוא מתאים בדיוק לנמשל.

ולפי זה יש להבין: בתי המקדש היו