17

י. "שבת חזון" – גם על שם ראיית המקדש

על פי זה יומתק בענין שם השבת – "שבת חזון":

כפשוטו הרי היא נקראת על שם תחילת ההפטורה "חזון ישעיהו", שבגלוי תוכנה "אשר חזה על יהודה וירושלים..." את הענינים בלתי רצויים – (ג') דפורענותא

לאידך, ידוע מה שר' הלל מפאריטש מביא⁸⁹ "בשם הרב מבארדיטשוב נבג"ם", אשר "שבת חזון" היא מלשון מחזה, שבשבת זו מראים "לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד"⁹⁰.

ולפי הנ"ל מובן שאין אלו פירושים הפכיים, אלא אדרבה, יש קשר ביניהם, ויתירה מזו – הם בהמשך תיכף זה לזה: בחורבן של בית המקדש, עד למדריגה הכי תחתונה כפי שהיא בשבת חזון שהיא השבת שלפני תשעה באב (ושייכת אליו)⁹¹ – "רואים", בשבת עצמה ומתחיל מהרגע הראשון הנקרא "שבת חזון" – את בנין המקדש דלעתיד.

וזה פועל על היהודי שלא להתפעל מכל קשיי חושך הגלות, ובדרך ממילא – עבודתו, "מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות", היא עוד באופן נעלה יותר,

שזה מביא את בית המקדש השלישי, ה"בנוי ומשוכלל למעלה"⁹², שיהיה "חזון" כפשוטו, שיראו אותו כאן למטה מעשרה טפחים, כי: יבא אריה במזל אריה ויבנה אריאל בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס, במהרה בימינו ובחודש זה – מזל אריה – ממש.