שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כה ט'תיז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
3 על פתח ביתו מבחוץ : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תיט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1 : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תכה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
12 משתשקע החמה : שבת שם. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. שו"ע שם ר"ס תערב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
2 מוסיף והולך : ראה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשעט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
5 חנוכה . . מוסיף והולך : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשפא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
3 חנוכה . . מוסיף והולך : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשפט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
8 כהוראת נרות חנוכה : ראה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1 כהוראת ימי חנוכה : ראה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
4 שהלכה כבית הלל דמוסיף והולך : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ג. שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 כהוראת ימי חנוכה מוסיף והולך : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
7 דמוסיף והולך . . מיום ליום : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 דמוסיף והולך . . חנוכה : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשצח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 דמוסיף והולך . . נר חנוכה : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 דמוסיף והולך . . מיום ליום : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 חנוכה . . מוסיף זיין . . פון טאָג צו טאָג : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'יב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
15 להאיר . . את הבית ואת החוץ דנר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ – שבת שם. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח שם סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
4 פך שמן . . על פתח ביתו מבחוץ . . מוסיף והולך שבת כא, ב. טור או"ח הל' חנוכה סעת"ר. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. שם ה"א וה"ג. טושו"ע שם סתרע"א ס"ה. שם ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
4 "על פתח ביתו מבחוץ" שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'כז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
4 "על פתח ביתו מבחוץ" שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 כהוראת ימי חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א. שו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 שהלכה כבית הלל שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
4 וכהוראת סדר הדלקת הנרות ומקומה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. שם ה"א וה"ג. טושו"ע שם סתרע"א ס"ה. שם ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'מד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
5 דמוסיף והולך שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
3 כהוראת נרות חנוכה ראה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
3 דער דין שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
7 ומוסיפים בנר . . מיום ליום שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
4 משתשקע החמה . . על פתח ביתו מבחוץ . . מוסיף והולך שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. שם ה"ז. שם ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"א. שם ס"ה. שם ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
3 ומוסיפין בנר . . מיום ליום שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
11 על . . מבחוץ שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
ועד דכליא . . רגלא דתרמודאי : שבת שם.
סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח : סה"מ תרע"ח ע' קיח.
התמים כו' : ד"ה ת"ר נר חנוכה תרמ"ג (נדפס גם בסה"מ תרמ"ג ע' מט).
דקיפל הקב"ה כו' : חולין צא, ב. הובא בפרש"י עה"ת ויצא כח, יג.
כתונת פסים : כ"ה גם בכתר שם טוב (הוצאת קה"ת) סימן טו.
דלרש אין כל : שמואל-ב יב, ג.
מאתוון . . בישא : זח"א בהקדמה ב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
8 דעל פתח ביתו מבחוץ שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרטז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 כהוראת ימי חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תריז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
3 כהוראת ימי חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תריח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
11 משתשקע החמה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. טושו"ע או"ח הל' חנוכה רס"י תערב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 כהוראת . . הולך ומוסיף שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
8 באופן דמעלין בקודש כהוראת . . חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה רס"י תערב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 כהוראות הנרות הללו . . הולך ומוסיף שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרכז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1 כהוראת . . הולך ומוסיף שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
7 משתשקע החמה שבת שם. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. טושו"ע או"ח הל' חנוכה רס"י תערב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
4 ולהוסיף באור כהוראת ימי חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
5 ובאופן דמוסיף והולך ואור כהוראת ימי חנוכה - שבת שם. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרלח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2 באופן דמוסיף והולך ואור כהוראת ימי חנוכה - שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרמ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1 ובהוספה בנר ואור מיום ליום שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרמה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1 כהוראת מצוות נר חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קכה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
וצע"ק למה תפס היפך מנהג הפשוט של מדינות אלו כיון שהי' אב"ד סעראצק, ואולי ס"ל דאינו אלא מנהג בעלמא - וע"ד מה שפי' בלח"מ (רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ג) מנהג ספרד - ולא משום דס"ל כשיטת הרמב"ם בפי' סוגיא דשבת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
7 להדליק. . על פתח הבית : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
8 להדליק. . על פתח הבית : שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
32 וכאשר אין מזוזה בפתח יניחנה בימין (הגהות מיימוניות דלהלן. טואו"ח סו"ס תרע"א) – ככל המצות שצ"ל בימין (הגמ"י הל' חנוכה פ"ד ה"ז (הובא בב"ח לאו"ח שם). ר"ן שבת כב, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חנוכה שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
39 רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ו. ראה לבוש סי' רסג שם, וסי' תרעח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יב
2 כי ,מצות נ"ח מצוה חביבה היא עד מאד* (רמב"ם הל' חנוכה פ"ד הי"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ג
9 המנהג פשוט: רמ"א או"ח שם. וברמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ג: מנהג פשוט בכל ערינו בספרד. -- ושני המנהגים כמהדרין מן המהדרין, ובפרט מנהג הרמ"א -- דור אחרון לגבי דור הרמב'ם, שהוא בהוספה (הידור) על המנהג בספרד, אבל לא הונהג, אע"פ שהרמב"ם מביאו בהלכה שלפני.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
32 הל' חנוכה פ"ד ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
66 ראה לבוש ושו"ע אדה"ז או"ח ס"ב ס"ד. הגהות מיימוניות לרמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז סק"ח. ר"ן שבת כב, א. לקו"ש ח"ה ע' 223. וראה אוה"ת שם שלז, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
508 שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
1655 ראה רמב"ם הל' חנוכה פ"ד הי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
2939 שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
5 שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טושו"ע או"ח הל' חנוכה סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
102 שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז. וראה טושו"ע שם סתרע"א ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
סח טור והגהות מיימוניות ספ"ה בשם ה תוס' . רא"ש סו"פ במה מדליקין. רמב"ם לפירוש המ"מ הל' חנוכה פ"ד הי"ג. רמב"ן כג, ב ד"ה נר חנוכה. ו רשב"א כג, ב ד"ה הא דאמר, ושו"ת ח"א א'ע. רבינו ירוחם נתיב יב ח"א וח"ב. מ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלא זמן בדיקת החמץ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
213 השגות ה ראב"ד לבעל המאור א, סע"א (תני אור, מפני שעדיין יש שם אור היום, ואינו חשך). ר"ן שם (וכתב הראב"ד ז"ל דמשום הכי נקט אור, לומר שבתחילת הלילה שיש בו אור עדיין ראוי לבדוק). רבינו ירוחם נתיב ה ריש ח"א (וכתב הראב"ד בודקין אור לי"ד, כלומר סמוך לאור, כלומר סמוך לכניסת הלילה). חק יעקב שם (דהבדיקה צריך להיות בלילה ממש ... אחר צאת הכוכבים, ואף שיש עדיין קצת אור יום).
והטעם שדוקא בבדיקת חמץ תקנו כן חכמים, נתבאר בקונטרס אחרון (ס"ק א ד"ה וכן משמע): "דכל המצות הקבועים להם זמן ... כיון שיש לסוף זמן עשייתה זמן קבוע ... אין צריך לקבוע זמן לתחלת עשייתן שיעשו אותן דוקא בתחלת זמנן, דכיון שיש לסוף עשייתן זמן קבוע לא אתו למיפשע. אבל בדיקת חמץ שאי אפשר לקבוע זמן לסופה, שהרי עד סוף הפסח חייב לבדוק ... לכך הוצרכו לתקן זמן קבוע לתחילתן, דהיינו שחייבים כל ישראל להתחיל הבדיקה בזמן ידוע".
*
ולא נתפרש כאן כמה הוא שיעור זמן זה – "זמן הבהקת האור, דהיינו צאת הכוכבים, כשיש עדיין אור היום קצת".
אמנם מצינו כעין זה בחנוכה, בגמרא שבת (כא, ב): "מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק ... ועד כמה אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן עד דכליא ריגלא דתרמודאי". ופרש"י (שם): "אומה מלקטי עצים דקים, ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור, וכשצריכין לעצים יוצאים וקונין מהן".
והנה בזמנינו שיש מנורות חשמל ברחוב הולכים ברחוב גם בלילות, אמנם בתקופת התלמוד היו חוזרים לבתים מהעבודה סמוך לערב; ומאז "עד דכליא ריגלא דתרמודאי" היו הולכים עדיין לשוק לקנות עצים להבעיר בבתיהם, ואם כן יש עדיין "פרסומי ניסא" ברחוב. משא"כ אחרי שהחשיך לגמרי, שאז גם ה"תרמודאי" חוזרים לבתיהם, שוב לא שייך כל כך "פרסומי ניסא" ברחוב. ולכן תיקנו את זמן הדלקת נרות חנוכה "משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק", שאז כבר החשיך לגמרי.
וכעין זה מצינו את זמן שקיעה דרבינו תם, וכן זמן צאת הכוכבים דרבינו תם, שהם משך זמן אחרי זמן צאת הכוכבים לשיטת הגאונים. ונתבאר תוכנם ב"סדר הכנסת שבת": "נראה בעליל שהרקיע הוא מלא כוכבים, ולא ג' כוכבים בלבד". והיינו שגם אחרי זמן צאת הכוכבים לשיטת הגאונים, שהוא זמן צאת ג' כוכבים, עדיין יש קצת אור, עד לזמן צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם, שאז כבר החשיך לגמרי, עד "שהרקיע הוא מלא כוכבים" (ונתבאר ב"סדר הכנסת שבת" עם ביאור, הערה 94).
והקשר בין זמן צאת הכוכבים דרבינו תם, דהיינו שהחשיך כל כך עד שנראו כל הכוכבים, לבין זמן "כליא ריגלא דתרמודאי", נזכר כבר במנחת כהן (מאמר ראשון סוף פ"ז): "ארבע מילין היינו עד צאת כל הכוכבים הבינוניים או רובם, לפי שעד אותה שעה מהלכין בני אדם".
*
והנה כשאנו באים לברר שיעור זמן זה, רואים אנו כאן שלשה שיעורים נפרדים:
(א) "כליא ריגלא דתרמודאי" הוא לערך 30 דקות אחרי צאת הכוכבים (שלשיטת הגאונים).
דהנה מבואר ברי"ף (שבת ט, א): "ומתעכבין עד אחר שקיעת החמה כמו חצי שעה עד שמגיעין לבתיהם". וכן הוא ברמב"ם (הל' חנוכה פ"ד ה"ה): "עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר ". וכן הוא בשו"ע (סי' תערב ס"ב): "עד שתכלה רגל מן השוק שהוא כמו חצי שעה שאז העם עוברים ושבים ואיכא פרסומי ניסא".
ולכאורה הי' אפשר לפרש הכוונה – חצי שעה אחרי תחלת שקיעה. אמנם נתבאר בשו"ע שם (רס"י תערב): "מדליקין נר חנוכה ... עם סוף שקיעתה ". ופירש המ"א (שם ס"ק א): "סוף שקיעתה, היינו צאת הכוכבים ". יוצא אם כן (לפי שיטה זו), שזמן "כליא רגלא דתרמודאי", "הוא כמו חצי שעה" – אחרי צאת הכוכבים (ראה שיעורי הלכה למעשה ח"א ע' תס).
ואף שנראה מדברי רבינו הזקן שפוסק כדעת הפרי חדש (שם ס"ק א): "סוף שקיעתה, פירוש דהיינו צאת הכוכבים ... ואינו עיקר, אלא היינו תחלת שקיעת החמה" (ראה מה שדנתי בזה ב"סדר הכנסת שבת" ע' מג). מכל מקום נראה שזמן כליא ריגלא דתרמודאי הוא חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, שהוא הזמן "שיש עדיין אור היום קצת".
(ב) סוף שקיעת החמה לשיטת רבינו תם, הוא לערך 39 דקות אחרי צאת הכוכבים שלשיטת הגאונים (לפי ביאור רבינו הזקן, בימים השוים בארץ ישראל).
כמבואר ב"סדר הכנסת שבת" (לשיטת הגאונים): "בימים השוים שהם ימי ניסן ותשרי בארץ ישראל ... בשליש שעה משעות השוות אחר שקיעה האמיתית הוא ודאי לילה ... שאז הוא זמן צאת ג' כוכבים בינונים בארץ ישראל בימים אלו". והיינו שזמן צאת הכוכבים הוא 20 דקות אחרי שקיעה האמיתית (בימים השוים, בארץ ישראל).
ואילו לשיטת רבינו תם נתבאר (שם): "שעד כדי הילוך ג' מילין ורביע, שהוא קרוב לשעה בינונית אחר השקיעה הוא יום גמור". והיינו שסוף שקיעה היא לעיך 59 דקות אחרי תחלת שקיעה, שהם 39 דקות אחרי צאת הכוכבים (בימים השוים בארץ ישראל).
(ג) צאת הכוכבים לשיטת רבינו תם, הוא לערך 52 דקות אחרי צאת הכוכבים (שלשיטת הגאונים).
כמבואר ב"סדר הכנסת שבת" (לשיטת רבינו תם): "שמשקיעת החמה עד צאת הכוכבים הוא כדי הילוך ד' מילין". והיינו שצאת הכוכבים היא 72 דקות אחרי תחלת שקיעה, שהם 52 דקות אחרי צאת הכוכבים (שלשיטת הגאונים).
שהם שלשה שלבים נפרדים בחשכת הלילה: 30 דקות; 39 דקות; 52 דקות – שאחרי צאת הכוכבים, שלשיטת הגאונים (כפי שביאר רבינו הזקן, לחשבון ימים השוים בארץ ישראל).
ומכל זה יש ללמוד לענין שיעור של בדיקת חמץ – "שיש עדיין אור היום קצת", שהוא עד סיום אחד משלושת שלבי החשכה שהובאו לעיל.
כי אפשר שהוא עד שיעור "כליא רגלא דתרמודאי" ( 30 דקות אחרי צאת הכוכבים), ואפשר שהוא עד שיעור סוף שקיעה לשיטת ר"ת (לערך 39 דקות אחרי צאת הכוכבים לשיטת הגאונים), ואפשר שהוא עד שיעור צאת הכוכבים לשיטת ר"ת (לערך 52 דקות אחרי צאת הכוכבים לשיטת הגאונים).
*
ואולי אפשר למצוא מקבילה לזמן "כליא ריגלא דתרמודאי", בשיעור "כדי שיכיר" שלפנות בוקר, ובהקדים:
במקביל לזמן זה (נשף), שבין תחלת שקיעה לבין צאת הכוכבים שלשיטת רבינו תם, הוא גם משך הזמן (נשף) שבין עלות השחר לבין נץ החמה, כמובא ב"סדר הכנסת שבת": "שיעור ד' מילין מהשקיעה עד צאת הכוכבים שבדברי רז"ל בגמרא, מבואר שם בפירוש בגמרא, שהוא שיעור אחד ממש כשיעור ד' מילין שמן עמוד השחר עד נץ החמה".
אמנם הזמנים האמצעים שביניהם אינם משתוים בבוקר ובערב:
(א) באמצע הנשף של הערב מוצאים אנו את שיעור צאת ג' כוכבים. משא"כ בנשף של הבוקר לא מצינו שום חילוק בהלכה אם עדיין נראים ג' כוכבים או לאו.
(ב) באמצע הנשף של הבוקר מוצאים אנו את שיעור "כדי שיכיר". משא"כ בנשף של הערב לא מצינו שום חילוק בהלכה אם הוא עדיין "כדי שיכיר" או לאו.
השיעור של "כדי שיכיר" הובא בשוע"ר (סי' יח ס"ו): "משיכיר בין תכלת ללבן" (וכן הוא שם סי' נח ס"ו). ובשוע"ר (סי' ל ס"ב): "שיראה את חבירו ברחוק ד' אמות ויכירנו" (וכן הוא שם סי' נח ס"ב). שהם פחות או יותר אותו שיעור, כמבואר בפסקי הסדור (סוף הלכות ציצית): "עד שיכיר בין תכלת שהיתה בציצית ללבן שבה, ויש אומרים שהוא כדי שיראה את חבירו הרגיל ואינו רגיל ברחוק ד' אמות ויכירנו".
בפוסקים הראשונים לא נתפרש דיוק זמן שיעור זה, ויש כמה שיעורים לזה בלוחות זמנינו. והם פחות או יותר 20 דקות אחרי עלות השחר (בימים השוים בארץ ישראל).
יוצא אם כן, ששיעור זה מקביל לשיעור "כליא רגלא דתרמודאי" דהיינו לערך 30 דקות אחרי צאת הכוכבים (שהם לערך 20 דקות לפני צאת הכוכבים של ר"ת).
והיינו לומר שכל זמן שיש עדיין קצת אור בחוץ, עד שיכול להכיר את חבירו בריחוק ד' אמות, עדיין הולכים אנשים בחוץ, משא"כ אחרי שמחשיך כל כך שאין להכיר את חבירו בריחוק ד' אמות, אזי גם התרמודאי חוזרים לבתיהם, ויותר אין הולכים אנשים מחוץ לבית.
*
כל האמור כאן הוא הזמן של צאת הכוכבים לפי שיטת הגאונים, והזמן שיש עדיין אור היום קצת הוא הזמן שמצאת הכוכבים לשיטת הגאונים ועד לצאת הכוכבים לשיטת רבינו תם, שאז כבר החשיך לגמרי עד "שהרקיע הוא מלא כוכבים".
אמנם כבר נתבאר בכמה מקומות (ראה בהנסמן בסדר הכנסת שבת עם ביאור, הערה 70), שבשוע"ר מבאר את ההלכות לפי שיטת רבינו תם.
ולפי זה נצטרך לכאורה לפרש את מ"ש בשו"ע ס"א (בתחלת ליל ארבעה עשר בניסן), כפירוש המ"א (פירוש, סמוך לכניסת הלילה). והיינו שמפרש שזמן בדיקת חמץ מתחיל לערך בשקיעה דר"ת. והזמן של אור היום קצת הוא מזמן שקיעת ר"ת, עד זמן צאת הכוכבים של ר"ת. וכעין זה פירש הב"ח.
אמנם רבינו חולק עליו וכותב (בקונטרס אחרון ריש ס"ק א): "והיינו מיד אחר צאת הכוכבים ... דלא כב"ח ומגן אברהם". וזה מובן לכאורה רק לשיטת הגאונים (ראה הזמנים בהלכה פנ"ז הערה 25. כרם מנחם ע' רנו ואילך).
ואפשר כוונת רבינו כאן, כי סוף סוף גם לשיטת ר"ת, הרי מבואר בגמרא (שבת לה, ב) שצאת הכוכבים היינו ראיית ג' כוכבים, ועדיין יש אור היום קצת, עד ראיית כל הכוכבים.
ואף שרבינו מבאר בסוף סדר הכנסת שבת שהוא נגד החוש, כי באותה שעה "נראה בעליל שהרקיע הוא מלא כוכבים, ולא ג' כוכבים בלבד"; מכל מקום עכ"פ לדעת הפוסקים כר"ת (לענין שקיעה וצאת הכוכבים), וכהראב"ד (לענין בדיקה אחרי צאת הכוכבים כשיש עדיין אור היום קצת), על כרחך יצטרכו לפרש כן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה יג
1496 הגהות מיימוניות ספ"ה בשם ה תוס' (כתבו התוס' אהא דאמרינן בפרק במה מדליקין ושוהה כדי לצלות דג קטן, מכאן היה אומר ה"ר שמשון שאין חשוב הדלקת הנר בשבת לאסור במלאכה אחריה, ואף על פי שמברך בה, שאין חשוב שבת אלא אם כן התפלל תפלת ערבית וקידש השבת). רא"ש סו"פ במה מדליקין (מכאן משמע שקבלת שבת אינה תלויה בהדלקת הנר, שהרי אחר שהדליק עדיין יוכל לצלות דג קטן). רמב"ם הל' חנוכה פ"ד הי"ג, לפירוש המ"מ שם (לא מצאתי בדברי רבינו קבלה אוסרת בערב שבת). רמב"ן כג, ב ד"ה מדאמרינן נר חנוכה (אם הדליקו מבעוד יום מה קיבול שבת יש בכך ... דכל כה"ג לאו קבלה הוא ושרי). ו רשב"א כג, ב ד"ה הא דאמר (דהדלקה אינו עושה קבלה ... וכן דעת הרמב"ן ז"ל), ושו"ת ח"א א'ע (ודאי שמעינן דאין הדלקה עושה קבלה ... ושלא כדברי הרב בעל הלכות ז"ל). רבינו ירוחם נתיב יב ח"א (ומכאן דקדקו המפרשים שאם לא קבל עדיין שבת, שאין אסור לעשות מלאכה אחר שהדליק), וח"ב (אם הדליק נר שבת, הסכימו בו רוב הפוסקים, שאם לא קבל עדיין שבת מותר לעשות דברים האסורים לעשותן בשבת, כגון להדליק נרות אחרות ולצלות דג קטן וכיוצא בו). דעה הב' בשו"ע ס"י (ויש חולקים על בה"ג ואומרים, שאין קבלת שבת תלוי בהדלקת הנר). מ"א.
ודעה זו חולקת גם על האומרים שקבלת שבת היא בעת אמירת הברכה על הנרות, כמבואר לעיל "ואף על פי שמברך בה", והיינו שאף שבירך והדליק, עדיין לא קיבל השבת, "אלא אם כן התפלל תפלת ערבית וקידש השבת".
וכן גם לדעת הסוברים שמועיל תנאי, היינו אפילו אם בירך, כמבואר במרדכי שם (והמדליק יברך עובר לעשייתה, ויהיה בדעתו שלא לקבל שבת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
1676 מזוזה מימין ונ"ח משמאל : שבת כב, א [ושם: נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין(א)]. ראה גם תו"א מקץ מב, ג ואילך.
א) וכ"ה בתו"א מקץ מב, ד. מג, ד. ראה גם סה"מ תרנ"ט ע' רטז ואילך.
הלשון שבפנים הובא בכ"מ בדא"ח — ראה תו"א שם מא, ד. ועוד. והוא ע"פ ר"ח רי"ף ורא"ש שם. שאילתות וישלח שאילתא כו. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד, ה"ז. טושו"ע שם סתרע"א, ס"ז. ובדק"ס (לשבת שם) וכן הסדר בכל הראשונים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ת"ר נר חנוכה כו'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ז
2 שאם אין מזוזה בפתחו (והיינו שהפתח פטור ממזוזה) מניחה מימין : כ"ה גם בד"ה זה תרמ"ג ותרנ"ז שם. ועד"ז כ' בד"ה זה תרפ"ה שם: דאם אין מזוזה בפתח מפני כי אינה חייבת מכמה דברים שצ"ל עד שיהי' חייב במזוזה כמבואר במקומו, מניחו בימין, עכ"ל. ולפ"ז נמצא שרק אם הפתח פטור ממזוזה אזי מניח נר חנוכה מימין. אך בד"ה זה תשמ"ו כ': הדין שאם אין מזוזה בפתח אזי נר חנוכה מימין נאמר בלשון סתום (ראה ר"ן לשבת כב, א. מרדכי שבת שם בהגה"ה. הגהות מיימוניות הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טור ושו"ע או"ח סו"ס תרע"א), ומשמע דגם אם זה שאין מזוזה הוא היפך השו"ע, מ"מ גם אז נר חנוכה הוא מימין. עכ"ל. וכ"כ ברד"ה זה תשכ"ד (נדפס בקונט' בפ"ע ברוקלין תשנ"ט). וראה עד"ז בשל"ה מס' תמיד ענין חנוכה רמט, ב. [ולהעיר מרד"ה זה תרמ"ג שם שמביא ל' המאמר כאן ”היינו פתח הפטור ממזוזה" וכתב ע"ז: ”וצ"ע"].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הכנסת שבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
ועל כרחינו לחלק בזה בין "המהדרין" שבנרות חנוכה לבין "מצוה מן המובחר" שבעירוב תבשילין (ראה לקו"ש ח"כ ע' 209 הערה 14, דיוק הרמב"ם בהל' חנוכה פ"ד ה"א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
וכן הוא ברמב"ם (הל' חנוכה פ"ד ה"ה):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
ועל פי זה כתב הרמב"ם (הל' חנוכה פ"ד ה"ה):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה הלכות חנוכה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
אבל ברמב"ם (הל' חנוכה פ"ד ה"א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר