393
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה יב
שיחת* יום ד' פ' מקץ כ"ח כטלו, אור לה' דחנוכה ה'תשמ"ו. לחברי הכולל."תפארת זקנים, לוי יצחק" ו'חכמות נשים" -- שיתיו ולילדים ולילדות - "צבאות השם" - שיתיו - בביהכנ''ס, לאחרי תפלת מנחה, והדלקת (ר דחנוכה --
א. אמרו את י"ב הפסוקים ומאמרי חזיל, ואח"כ ניגנו ,ווי וואָנט משיח נאַו".
ב. לכל לראש יש לבאר חידוש של כנס זה -- שמתכנסים בו זקנים וזקנות ביחד עם ילדים וילדות, שכן, עד עתה התקיימו כנסים מיוחדים לזקני ישראל וכנסים מיוחדים לילדי ישראל, ,צבאותהשם", ובכנס זה -- מצטרפים הזקנים והילדים יחדיו.
ומכיון שכל דבר צריך להביא לידי הוספה בעניני יהדות, מובן, שכן הוא בנוגע לצירופם של הזקנים והילדים בכנס זה, שהכוונה בזה -- שעי"ז יתוסף בעניני יהדות, ולכל לראש -- אצל משתתפי הכנס, כדלקמן.
ג. בנוגע למשתתפי הכנס -- הרי ע"י הצירוף של זקנים וילדים יחדיו, ניתנת הזדמנות מיוחדת לזקנים ולילדים להוסיף בעניני תורה ומצוות":
לילדים -- ניתנת ההזדמנות לקיים את ציווי התורה ,מפני שיבה תקום והדרת פני זקן"י. ובפשטות: כאשר ילד או ילדה רואים זקן או זקנה שאינם יושבים בנוחיות כל כך מפני הצפיפות כו' -- משתדלים הם לכבדם, עי"ז שפונים אליהם מתוך שמחה ונותנים להם מקום יותר טוב, וכיו"ב.
ולזקנים -- ניתנת ההזדמנות להעניק לילדים מחכמתם ונסיונם האישי, שכן,
,ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה":, ובמילא, יש להם כח ויכולת ללמד ולחנך את הילדים במדה מרובה יותר מאשר אדם צעיר, או אפילו אדם מבוגר שלא הגיע עדיין לגיל זקנה.
ובהקדמהי:
ישנם טפשים החושבים שכאשר האדם מגיע לגיל הזקנה אזי צריך להיות פחות פעיל כו'.
אמנם, לאמיתתו של דבר -- ההיפך הוא הנכון, שכן, עם היות שמצד כחותיו הפיזיים אינו צעיר כמו לפני עשר שנים, הרי אדרבה: בגלל שהזדקן בעשר שנים, ניתוסף אצלו חיות, חכמה והבנה עמוקה יותר, כאמור, ,ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה".
ויש להוסיף, שענין זה מודגש במיוחד בימי חנוכה -- שכן, הדלקת נר חנוכה היא באופן ד,מוסיף והולך" מיום ליום', ומזה למדים שככל שהאדם מתגבר ביום נוסף, עליו להוסיף ב,נגר מצוה":, שזהו תוכן הענין ד,ימים ידברו ורוב שנים יודיעו חכמה".
הערות
- 1. *) תרגום מאידית.
- 1. קדושים יט, לב.
- 3. 7-7
- 2. איוב לב, ז.
- 4. בהבא לקמן - ראה לקו"ש חכ"ט ע' 264 ואילך.
- 6. שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה רפ"ד. טושו"ע או"ח הלי חנוכה סתרע"א ס"ב.
- 7. לשון הכתוב -- משלי ו, כג. וראה פרש"ל שבת כג, ב (ד"ה בנים): נר מצוה דשבת וחנוכה כו'. וראה תו"א מקץ לב, ב. ובכ"מ.
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ד׳ - הטקסט מספריא
כמה נרות הוא מדליק בחנוכה. מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין שהיו אנשי הבית מרובין בין שלא היה בו אלא אדם אחד. והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים. והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד.
כיצד הרי שהיו אנשי הבית עשרה. בלילה הראשון מדליק עשרה נרות ובליל שני עשרים ובליל שלישי שלשים עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונים נרות.
מנהג פשוט בכל ערינו בספרד שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכין נר בכל לילה עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמנה נרות בין שהיו אנשי הבית מרובים בין שהיה אדם אחד.
נר שיש לו שתי פיות עולה לשני בני אדם. מלא קערה שמן והקיפה פתילות. אם כפה עליה כלי כל פתילה ופתילה נחשבת כנר אחד. לא כפה עליה כלי נעשית כמדורה ואפילו כנר אחד אינה נחשבת.
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה אינו מדליק. וצריך שיתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליקה פעם אחרת. נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק אם רצה לכבותה או לסלקה עושה.
כל השמנים וכל הפתילות כשרות לנר חנוכה ואף על פי שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלית יפה באותן הפתילות. ואפילו בלילי שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק השמנים והפתילות שאסור להדליק בהן נר שבת, לפי שאסור להשתמש לנר חנוכה בין בשבת בין בחול ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור.
נר חנוכה מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ בטפח הסמוך לפתח על שמאל הנכנס לבית כדי שתהיה מזוזה בימין ונר חנוכה משמאל. ואם היה דר בעליה מניחו בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ונר חנוכה שהניחו למעלה מעשרים אמה לא עשה כלום לפי שאינו ניכר.
בימי הסכנה מניח אדם נר חנוכה בתוך ביתו מבפנים ואפילו הניחו על שולחנו דיו? וצריך להיות בתוך הבית נר אחר להשתמש לאורו. ואם היתה שם מדורה אינו צריך נר אחר. ואם אדם חשוב הוא שאין דרכו להשתמש למדורה צריך נר אחר.
נר חנוכה שהדליקו חרש שוטה וקטן או עכו"ם לא עשה כלום עד שידליקנו מי שהוא חייב בהדלקה. הדליקו מבפנים והוציאו דלוק והניחו על פתח ביתו לא עשה כלום עד שידליקנו במקומו. אחז הנר בידו ועמד לא עשה כלום שהרואה אומר לצרכו הוא עומד. עששית שהיתה דולקת כל היום כולו למוצאי שבת מכבה ומברך ומדליקה שההדלקה היא המצוה ולא ההנחה. ומותר להדליק נר חנוכה מנר חנוכה.
חצר שיש לה שני פתחים בשתי רוחות צריכה שתי נרות. שמא יאמרו העוברים ברוח זו לא הניח נר חנוכה. אבל אם היו ברוח אחת מדליק באחד מהן.
אורח שמדליקין עליו בתוך ביתו אינו צריך להדליק עליו במקום שנתארח בו. אין לו בית להדליק עליו בו צריך להדליק במקום שנתארח בו. ומשתתף עמהן בשמן ואם היה לו בית בפני עצמו אע"פ שמדליקין עליו בתוך ביתו צריך להדליק בבית שהוא בו מפני העוברין.
מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד וצריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן ונרות ומדליק.
הרי שאין לו אלא פרוטה אחת ולפניו קידוש היום והדלקת נר חנוכה מקדים לקנות שמן להדליק נר חנוכה על היין לקידוש היום הואיל ושניהם מדברי סופרים מוטב להקדים נר חנוכה שיש בו זכרון הנס.
היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה או נר ביתו וקדוש היום נר ביתו קודם משום שלום ביתו שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם שנאמר דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.