י'תרמה
י'תרמה
ב"ה, ט"ו טבת, ה'תשל"ג
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
קבלתי מכתביכם מ-91272 (רואני שיודעים גם אנגלית, אבל כמובן שיש לי סיפוק יותר שעיקר מכתבם הוא בלשוננו, לשון הקודש).
נהניתי לקרוא שהשלוחים מסרו איחולי בקשר עם ימי החנוכה, ויהי רצון שיימלאו משאלות לבות בני ישראל ואיחוליהם איש לרעהו במילואם, ולא עוד אלא כהוראת מצוות נר חנוכה1 - באופן דמוסיף והולך ואור. ועל פי תוכן מכתבם תקותי שיהי' כן אצלם בסגנון תורתנו2 "נר מצוה ותורה אור" - להוסיף בלימוד וידיעת התורה, תורה אור, ובהדלקת נרותי' - מצוותי'. ואין3 לך דבר העומד בפני הרצון.
ובמיוחד שנמצאים הם במסגרת שיכולים להיות, כלשון הכתוב4 - "כמופת הייתי לרבים" - מופת ומורה דרך לכל אחד מחבריהם שליט"א, וזכות הרבים מסייעתם.
לסיום מכתבם בענין התכתבות עם בנות דתיות מעבר לים כדי ללמוד על דבר דרך החיים של הנוער היהודי וכו', הנה אף שכמובן דבר טוב הוא לדעת מאופן חיי בני ישראל בכל מקום שהם, ובמיוחד כשיש בזה גם גומלין ללמוד על ידי זה איש מרעהו, וכמאמר חכמינו במשנתם5 "איזהו חכם הלומד מכל אדם", זאת אומרת שמכל אדם אפשר ללמוד דבר טוב ואין הדבר תלוי אלא בהתבוננות בהטוב אשר באדם,
אבל ביחד עם זה, כיון שמדגישים "בנות", הרי, לאחר בקשת הסליחה, לדעתי נקודה שלילית בדבר. כי אפשר שההתכתבות תעורר תכניות ותקוות נוספות להידיעה על דבר סדר החיים מעבר לים, ועד לקשר לכל החיים, כלומר שידוך. וכיון שבודאי שאין להחליט בענין כה רציני על יסוד התכתבות, הרי קשר מכתבים זה עלול לבלבל את המתכתבים ולמנוע מהם התענינות בשידוך מתאים בסביבתם וכו'. ובודאי אין הענין דורש ביאור יותר.
כיון שסדר חייהם עתה מיוסד על משמעת ומילוי פקודות6 מבלי להרהר אחריהן, שהרי זהו יסוד קיום צבא, הרי רגילות זו מכשירה אותם - כוונתי לכל הנמצאים בצבא - לשלימות והידור בקבלת עול מלכות שמים, כלומר כפשוטו קיום מצוות ה'. ובודאי גם זה אינו דורש ביאור נוסף.
בכבוד ובאיחולים אשר ימלא ה' משאלות לבבם לטובה.
הערות
- 1. כהוראת מצוות נר חנוכה שבת כא, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"א וה"ג. שו"ע או"ח הל' חנוכה סי' תרעא ס"ב.
- 2. בסגנון תורתנו משלי ו, כג.
- 3. ואין . . הרצון ראה זח"ב קסב, ריש ע"ב.
- 4. כלשון הכתוב תהלים עא, ז (פרק תהלים המתאים לשנות כ"ק אדמו"ר).
- 5. וכמאמר חכמינו במשנתם אבות רפ"ד.
- 6. מילוי פקודות . . זהו יסוד קיום צבא ראה גם לעיל חכ"ז אגרת ט'תתקצח. לקמן אגרת י' .
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ד׳:א׳ - הטקסט מספריא
כמה נרות הוא מדליק בחנוכה. מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד בין שהיו אנשי הבית מרובין בין שלא היה בו אלא אדם אחד. והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד בין אנשים בין נשים. והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד.
משנה אבות ד׳ - הטקסט מספריא
בן זומא אומר איזהו חכם. הלומד מכל אדם. שנאמר (תהלים קיט, צט) מכל מלמדי השכלתי. איזהו גבור הכובש את יצרו שנאמר (משלי טז, לב) טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. איזהו עשיר. השמח בחלקו. שנאמר (תהלים קכח, ב) יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה. וטוב לך לעולם הבא. איזהו מכובד. המכבד את הבריות. שנאמר (שמואל א' ב, ל) כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו:
בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה. ובורח מן העבירה. שמצוה גוררת מצוה. ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה. מצוה. ושכר עבירה עבירה:
הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם. ואל תהי מפליג. לכל דבר. שאין לך אדם שאין לו שעה. ואין לך דבר שאין לו מקום:
רבי לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח. שתקות אנוש רמה. רבי יוחנן בן ברוקא אומר כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי. אחד שוגג ואחד מזיד. בחלול השם:
רבי ישמעאל בנו אומר הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד. והלומד על מנת לעשות. מספיקין בידו ללמוד וללמד. לשמור ולעשות. רבי צדוק אומר אל תעשם עטרה להתגדל בהם. ולא קרדום לחפור בהם. וכך היה הלל אומר. ודישתמש בתגא חלף. הא למדת כל הנהנה מדברי תורה. נוטל חייו מן העולם:
רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה. גופו מכובד על הבריות. וכל המחלל את התורה. גופו מחולל על הבריות:
רבי ישמעאל בנו אומר החושך עצמו מן הדין. פורק ממנו איבה. וגזל. ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה. שוטה רשע. וגס רוח:
הוא היה אומר אל תהי דן יחידי. שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר קבלו דעתי. שהן רשאין ולא אתה:
רבי יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר. וכל המבטל את התורה מעושר. סופו לבטלה מעוני:
רבי מאיר אומר הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה. והוי שפל רוח בפני כל אדם ואם בטלת מן התורה. יש לך בטלים הרבה כנגדך. ואם עמלת בתורה. יש לו שכר הרבה ליתן לך:
רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד. תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות. רבי יוחנן הסנדלר אומר כל כנסיה שהיא לשם שמים סופה להתקיים. ושאינה לשם שמים. אין סופה להתקיים:
רבי אלעזר בן שמוע אומר יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. וכבוד חבירך כמורא רבך. ומורא רבך כמורא שמים:
רבי יהודה אומר הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. רבי שמעון אומר שלשה כתרים הם. כתר תורה. וכתר כהונה. וכתר מלכות. וכתר שם טוב. עולה על גביהן:
רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך. שחביריך יקיימוה בידך. ואל בינתך אל תשען:
רבי ינאי אומר אין בידינו לא משלות הרשעים. ואף לא מיסורי הצדיקים. רבי מתיא בן חרש אומר הוי מקדים בשלום כל אדם. והוי זנב לאריות. ואל תהי ראש לשועלים.
רבי יעקב אומר העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא. התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין:
הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה:
רבי שמעון בן אלעזר אומר אל תרצה את חבירך בשעת כעסו. ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו. ואל תשאל לו בשעת נדרו. ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:
שמואל הקטן אומר (משלי כד, יז) בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:
אלישע בן אבויה אומר הלומד ילד למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר חדש והלומד זקן למה הוא דומה. לדיו כתובה על נייר מחוק. רבי יוסי ברבי יהודה איש כפר הבבלי אומר. הלומד מן הקטנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגתו. והלומד מן הזקנים למה הוא דומה. לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן. רבי אומר אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין בו:
רבי אליעזר הקפר אומר הקנאה והתאוה והכבוד. מוציאין את האדם מן העולם:
הוא היה אומר הילודים למות. והמתים להחיות והחיים לידון. לידע להודיע. ולהודע. שהוא אל. הוא היוצר הוא הבורא. הוא המבין. הוא הדיין. הוא עד. הוא בעל דין. והוא עתיד לדון ברוך הוא שאין לפניו לא עולה ולא שכחה. ולא משוא פנים. ולא מקח שוחד שהכל שלו. ודע שהכל לפי החשבון. ואל יבטיחך יצרך שהשאול בית מנוס לך. שעל כרחך אתה נוצר. ועל כרחך אתה נולד. ועל כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת. ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון. לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.