378

ט. "נר ביתו" – גורם יותר לשלום

לפי זה מובן גם לגבי נר ביתו ונר חנוכה: משמעות נר שבת היא כמשמעות השבת בכלל – חיוב, עונג וכדומה. כדברי הרמב"ם בהלכות שבת שנר שבת הוא תוספת עונג וכבוד, אבל, למעשה, כיוון שנר שבת הוא אור מאיר, הוא גורם גם לשלילת הרע³⁸, הוא מונע מהיות בני ביתו "מצטערין לישב בחושך", ומונע את "יכשל בעץ או באבן" (לעומת נר חנוכה, שאסור להשתמש לאורו³⁹).

ואילו נר חנוכה, פעולתו היא "להראות ולגלות הנס"⁴⁰ – פרסומא ניסא, פעולה חיובית, ולכן "צריך אדם להזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח הא־ל והודיה לו על הניסים שעשה לנו"⁴¹, אבל מאידך⁴² הסיבה ותוכן המאורעות שהביאו לנס, היא מניעה ושלילת הרע – ביטול המנגדים אשר "גזרו גזירות... ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות" ו"הושיעם מידם והצליח וגברו בני חשמונאי" – הסבת ההתנגדות לתורה ולמצוות, ענין של שלום.

(גם ענין זה מתגלה באמצעות הנרות⁴³, כדברי הרמב"ם שהובאו לעיל, וכפי שאומרים בעת הדלקת הנרות – "הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות"⁴⁴).

לפיכך, כאשר מתעוררת השאלה בדבר "נר ביתו ונר חנוכה", או נר ביתו וקדוש היום", נקבע בהלכות חנוכה ש"נר ביתו קודם": כיון ש"נר ביתו" מביא ל"שלום ביתו" בגשמיות, הרי מובן, שבאמצעותו ייגרם שלום יותר מאשר באמצעות נר חנוכה, ולכן מצד הלכה זו עצמה של חנוכה, יוצא, ש"נר ביתו קודם – משום שלום ביתו".

י. "השם נמחק" – מטרת התורה השכנת שלום

לענין זה מביא הרמב"ם הוכחה, שהשלום (שלילת הרע) מכריע על־פני החיוב (תוספת אור וקדושה) לא רק בחנוכה, אלא בכל התורה: "שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו": הדרגה הנעלה ביותר בשמו של הקב"ה, שם "הוי'", שהוא "שם העצם"⁴⁵, "שם