377

קשר זה יובן, אם נקדים ונאמר, שעבודת התורה והמצוות מתבטאת בשני תחומים כלליים: א) "אנכי ה' אלקיך..." – עשה, פעולה חיובית. ב) "לא יהיה לך אלקים אחרים" – לא תעשה, פעולה שלילית.

באופן כללי, זוהי החלוקה בין מצוות עשה לבין מצוות לא תעשה. אבל שבע מצוות דרבנן הן כולן "קום עשה"³², ותכליתן היא דחיית הרע, כמוסבר בהרחבה במקום אחר³³. ו ח. שבת – חיוב, חנוכה –

שלילה

וזהו ההבדל הכללי בין שבת לבין חנוכה³⁴:

שבת היא בעיקרה ענין חיובי, כדברי הרמב"ם מיד בתחילת הלכות שבת: "שביתה בשביעי ממלאכה מצות עשה שנאמר וביום השביעי תשבות". למרות שרוב הלכות השבת הן מן הסוג של מצוות לא־תעשה – ל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת וכדומה, בכל זאת, תוכנה העיקרי הוא הענין החיובי³⁵ של שביתה ומנוחה, כפי שרואים זאת במאמר חז"ל³⁶ לגבי תחילת הבריאה, שהעולם היה חסר, "באת שבת באת מנוחה".

לעומת זאת, ענין החנוכה הוא בעיקר שלילת הרע, כדברי הרמב"ם בהרחבה בתחילת הלכות חנוכה: "גזרו גזירות... ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות... ולחצום... וגברו בני חשמונאי... ואבדום" – ענין שלילי – ביטול הגזירות הנוגדות לתורה ומצוות.

רק מאוחר יותר התוצאה מכך היא

שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות..." – פעולה חיובית, אך הסיבה העיקרית היא – שלילת הרע³⁷.