377

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

קשר זה יובן, אם נקדים ונאמר, שעבודת התורה והמצוות מתבטאת בשני תחומים כלליים: א) "אנכי ה' אלקיך..." – עשה, פעולה חיובית. ב) "לא יהיה לך אלקים אחרים" – לא תעשה, פעולה שלילית.

באופן כללי, זוהי החלוקה בין מצוות עשה לבין מצוות לא תעשה. אבל שבע מצוות דרבנן הן כולן "קום עשה"32, ותכליתן היא דחיית הרע, כמוסבר בהרחבה במקום אחר33. ו ח. שבת – חיוב, חנוכה –

שלילה

וזהו ההבדל הכללי בין שבת לבין חנוכה34:

שבת היא בעיקרה ענין חיובי, כדברי הרמב"ם מיד בתחילת הלכות שבת: "שביתה בשביעי ממלאכה מצות עשה שנאמר וביום השביעי תשבות". למרות שרוב הלכות השבת הן מן הסוג של מצוות לא־תעשה – ל"ט אבות מלאכה האסורים בשבת וכדומה, בכל זאת, תוכנה העיקרי הוא הענין החיובי35 של שביתה ומנוחה, כפי שרואים זאת במאמר חז"ל36 לגבי תחילת הבריאה, שהעולם היה חסר, "באת שבת באת מנוחה".

לעומת זאת, ענין החנוכה הוא בעיקר שלילת הרע, כדברי הרמב"ם בהרחבה בתחילת הלכות חנוכה: "גזרו גזירות... ובטלו דתם ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות... ולחצום... וגברו בני חשמונאי... ואבדום" – ענין שלילי – ביטול הגזירות הנוגדות לתורה ומצוות.

רק מאוחר יותר התוצאה מכך היא

שמחה והלל ומדליקין בהן הנרות..." – פעולה חיובית, אך הסיבה העיקרית היא – שלילת הרע37.

הערות

  1. 32. ראה תו"א נב, ג. לקו"ת פקודי ו, ד. שה"ש יא, ב. וראה הערה בסה"מ ת"ש ע' 50. ובד"ה מאי ד מברך ש"ת (בסה"מ קונטר' ח"ג) ע' רה.
  2. 33. מקומות שנסמנו בהערה לפנ"ז. ד"ה מצה זו תר"ם, ד"ה מאי מברך פר"ת. ועוד.
  3. 34. להעיר דגם כפשוטו מצות (וענינו) שבת הוא מדאורייתא וחנוכה מדרבנן והרי בפרטיות עיקר תוכן במצות דרבנן הוא הל"ת כנ"ל בפנים.
  4. 35. ראה צפע"נ הל' שבת רפכ"א (כא, ד). וראה שו"ת צפע"נ דווינסק ח"ב סכ"ג. וראה גם לקו"ש חכ"א ע' 71 ואילך.
  5. 36. פרש"י בראשית ב, ב. פרש"י מגילה ט, א "ה ויכל. וראה ב"ר פ"י, ט.
  6. 37. עפ"ז יש להוסיף בנעוץ תחלתן בסופן שברמב"ם ריש ספר זמנים וסיומו: מתחיל בב' הענינים "שביתה בשביעי ממלאכה מצות עשה .. וכל העושה בו מלאכה ביטל מ"ע ועבר על ל"ת". ומסיים בב' הענינים: נר ביתו ונר חנוכה, זכרון הנס – חיוב, ושלום בית – שלילה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.