י'תרלא

י'תרלא

ב"ה¹, נר רביעי דחנוכה, כ"ז כסלו, ה'תשל"ג

. . . ולשאלתו - על דבר לימוד והוראה בחנוכה ועניני' - מיוחדים לאנשי צבא, נוסף "על הניסים" שניתנו "רבים ביד מעטים² וכו'" -

נקודות אחדות בזה (ובקיצור - שבודאי יספיק למר כפי שהנני מכירו, וכמו שנאמר³ תן לחכם ויחכם עוד):

כל איש צבא הוא עומד "על⁴ פתח ביתו (בית כל עם בני ישראל בכל מקום שהם - אה"ק) מבחוץ " - ותפקידו - לא סתם הגנה, כי אם הגנה באופן ועל ידי שמדליק את הנר (נשמתו - נר הוי'⁵ נשמת אדם) שיאיר את הבית וגם את החוץ - בנר⁶ מצוה ותורה אור,

ולא להתרשם מזה "ששקעה החמה" וחשך בעולם,

ואדרבה - לולא זאת לא היו מגייסים אותו ואין צורך בצבא,

ועל דרך שזמן הדלקת הנרות דחנוכה הוא דוקא משתשקע החמה⁷,

ולא להסתפק בההישגים דהיום אף שהם באופן דמהדרין מן המהדרין ⁸,

כי אם להוסיף מיום ליום⁹ בנרות מאירים על פתח ביתו מבחוץ ¹⁰ - הוספה הן בהאור בפנים והן בהאור בחוץ.

ועוד להעיר: אמרו חז"ל¹¹ אשר "יהודה מכבי עשה גבורות גדולות בעזר השי"ת . . מכב"י ר"ת מי¹² כמוך באלים י-ה",

זאת אומרת אשר על כל אחד במלחמתו - מלחמה איזו שתהיה: במלחמת החיים, מלחמה להגן על הקודש ועל הרוחניות וכו', ובודאי - בנוגע למלחמה כפשוטה,

צריך להיות כתוב-חרוט על דגלו ובלבו: מ י כ מוך ב אלים י ' - ואז

לא יחת מפני כל כי ה' אתו,

הנצחון מובטח, כי - כלשון הכתוב¹³: הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך,

יהי' שלום בארץ, כי יקויים בו הנאמר¹⁴ בתורתנו תורת אמת: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך,

ובמיוחד על ידי הדיוק בקיום מצות תפילין - וכפירוש¹⁵ חכמינו ז"ל בכתוב זה, כמו שכתבתי במכתבי הקודם . . .

מ. שניאורסאהן