י'תרלא
י'תרלא
ב"ה1, נר רביעי דחנוכה, כ"ז כסלו, ה'תשל"ג
. . . ולשאלתו - על דבר לימוד והוראה בחנוכה ועניני' - מיוחדים לאנשי צבא, נוסף "על הניסים" שניתנו "רבים ביד מעטים2 וכו'" -
נקודות אחדות בזה (ובקיצור - שבודאי יספיק למר כפי שהנני מכירו, וכמו שנאמר3 תן לחכם ויחכם עוד):
כל איש צבא הוא עומד "על4 פתח ביתו (בית כל עם בני ישראל בכל מקום שהם - אה"ק) מבחוץ " - ותפקידו - לא סתם הגנה, כי אם הגנה באופן ועל ידי שמדליק את הנר (נשמתו - נר הוי'5 נשמת אדם) שיאיר את הבית וגם את החוץ - בנר6 מצוה ותורה אור,
ולא להתרשם מזה "ששקעה החמה" וחשך בעולם,
ואדרבה - לולא זאת לא היו מגייסים אותו ואין צורך בצבא,
ועל דרך שזמן הדלקת הנרות דחנוכה הוא דוקא משתשקע החמה7,
ולא להסתפק בההישגים דהיום אף שהם באופן דמהדרין מן המהדרין 8,
כי אם להוסיף מיום ליום9 בנרות מאירים על פתח ביתו מבחוץ 10 - הוספה הן בהאור בפנים והן בהאור בחוץ.
ועוד להעיר: אמרו חז"ל11 אשר "יהודה מכבי עשה גבורות גדולות בעזר השי"ת . . מכב"י ר"ת מי12 כמוך באלים י-ה",
זאת אומרת אשר על כל אחד במלחמתו - מלחמה איזו שתהיה: במלחמת החיים, מלחמה להגן על הקודש ועל הרוחניות וכו', ובודאי - בנוגע למלחמה כפשוטה,
צריך להיות כתוב-חרוט על דגלו ובלבו: מ י כ מוך ב אלים י ' - ואז
לא יחת מפני כל כי ה' אתו,
הנצחון מובטח, כי - כלשון הכתוב13: הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך,
יהי' שלום בארץ, כי יקויים בו הנאמר14 בתורתנו תורת אמת: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך,
ובמיוחד על ידי הדיוק בקיום מצות תפילין - וכפירוש15 חכמינו ז"ל בכתוב זה, כמו שכתבתי במכתבי הקודם . . .
מ. שניאורסאהן
הערות
- 1. נדפס בלקו"ש ח"י ע' 292. והוא כללי פרטי לחיילי צה"ל.
- 2. רבים . . מעטים נוסח הודאת "ועל הנסים" דחנוכה.
- 3. שנאמר משלי ט, ט.
- 4. על . . מבחוץ שבת כא, ב.
- 5. נר . . אדם משלי כ, כז.
- 6. בנר . . אור שם ו, כג.
- 7. משתשקע החמה שבת שם. רמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ה. טושו"ע או"ח הל' חנוכה רס"י תערב.
- 8. באופן דמהדרין מן המהדרין שבת שם. רמב"ם שם ה"א.
- 9. להוסיף מיום ליום שבת שם. רמב"ם שם ה"א וה"ג. טושו"ע שם סי' תרעא ס"ב.
- 10. על פתח ביתו מבחוץ שבת שם. רמב"ם שם ה"ז. טושו"ע שם ס"ה.
- 11. אמרו חז"ל של"ה רנט, א.
- 12. מי . . י-ה בשלח טו, יא.
- 13. כלשון הכתוב תצא כג, טו.
- 14. הנאמר בתורתנו תבוא כח, י.
- 15. וכפירוש חכמינו ז"ל ברכות ו, א.
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ד׳:ה׳ - הטקסט מספריא
אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם שקיעתה לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה כמו חצי שעה או יתר. עבר זמן זה אינו מדליק. וצריך שיתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה אינו זקוק להדליקה פעם אחרת. נשארה דולקת אחר שכלתה רגל מן השוק אם רצה לכבותה או לסלקה עושה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

