52

בדומה לדברי הרמב"ם³² על נרות חנוכה³³: "מצותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד .. והמהדר את המצוה... והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד" – שההידור שם הוא חידוש במצות נר חנוכה עצמה, ב"חפצא" של נרות חנוכה, כמוסבר במקום אחר³⁴.

וכיון שלדעת הרמב"ם הכוס החמישית אינה נכללת במצות ארבע הכוסות, הרי לא ייתכן לומר שהכוס החמישית היא "מן המובחר" במצות ארבע הכוסות,

ולכן אומר הרמב"ם "ויש לו למזוג כוס חמישי" – כחובה נפרדת, בלשון אחרת "ויש לו".

ולכן מרחיב הרמב"ם בדבריו "וכוס זה אינו חובה כמו ארבעה כוסות" – הוא מדגיש שהכוס החמישית אינה חובה כשאר הכוסות, אלא "ויש לו". כדלעיל.

ו. "כוס חמישית" ו"כוסו של אליהו"

והנה יש אומרים³⁵, שמזיגת כוסו של אליהו קשורה לכוס החמישית – כיון שיש מחלוקת בגמרא אם חייבים בכוס חמישית, ולא נפסקה הלכה, לכן, מפני הספק, מוזגים את הכוס החמישית ואין שותים אותה. ומשום כך היא נקראת כוסו של אליהו, כרמז לכך, שכאשר יבוא אליהו וילבן את כל הספקות, יתברר גם הספק אודות כוס זה.

אך מ"חוק יעקב" ומשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן מוכח שאלה הם שני ענינים שונים: אדמו"ר הזקן מביא בשולחן ערוך שלו³⁶ את פסקו של הרמ"א³⁷ "אחר ד' כוסות נהגו כל ישראל מדורות הראשונים שלא לשתות יין .. אם לא לצורך הרבה, כגון שהוא איסטניס או שהוא תאב הרבה לשתות .. ואם אין לו שאר משקין רק יין, יש להתיר לו לשתות כוס חמישי ולומר עליו הלל הגדול, ונשמת וישתבח עד החתימה".

ובסימן הקודם מציין אדמו"ר הזקן³⁸,