191

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

"עמו שהם אנשים כמותו ומתייחסים אליו", והכוונה של "למען הקים אותך... לו לעם" היא שהקדוש־ברוך־הוא מרומם את ישראל עד בחינת מחשבה העליונה".

ו. ראש השנה – "היום", ו"הזה"

ענין נוסף מיינה של תורה שבפירוש רש"י זה:

על "אתם נצבים היום" אומר אדמו"ר הזקן27, ש"היום קאי על ראש השנה", ומבאר, שבכל ראש השנה צריכה להיות זכירת הברית בין ישראל לבין הקדוש־ברוך־הוא.

כך הוא מבאר28 את הפסוקים שהוזכרו לעיל בפרשת כי תבא "היום הזה ה' אלקיך מצוך... את ה' האמרת היום... וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה..." – שהם אמורים אודות כריתת הברית המתחדשת בראש השנה.

ולפי האמור לעיל, ששני פסוקים אלו הם שני אופנים בכריתת הברית בין ישראל לבין הקדוש־ברוך־הוא – "להיות לו לעם" ו"הקים (קיים) אותך... לו (לפניו) לעם", יוצא, שבראש השנה מתחדשים שני הענינים הללו29.

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את ההערות של אבי מורי על הזהר30, ששם הוא מפרש שגם הפסוק14 "היום הזה נהיית לעם" אמור לגבי ראש השנה, ואלה דבריו:

ודע שהפסוק הזה יש לפרש שקאי על ראש השנה. זהו היום הזה שקאי על היום דראש השנה (שנקרא "זה" כמו שנאמר31 זה היום תחלת מעשיך והוא למעלה מן בכ"ה באלול נברא העולם ..) ואז נהיית לעם כמו שנאמר למען הקים אותך היום להיות32 לו לעם שקאי על ראש השנה, ועיין בלקוטי תורה בדבור המתחיל אתם נצבים היום עיין שם.

יש להבין: את עצם הבאת שני הפסוקים – "נהיית לעם" ו"למען הקים אותך..." ניתן להבין, משום שהכוונה היא להוכיח את כללות הענין, ש"היום הזה נהיית לעם" קשור ליום ראש השנה, וענין זה (ש"היום" אמור לגבי ראש השנה) כתוב בפירוש בלקוטי תורה על הפסוק "למען הקים אותך היום לו לעם"33.

הערות

  1. 27. לקו"ת שם מד, א ואילך. ועד"ז שם פ' תבא מב, א.
  2. 28. לקו"ת תבא מא, ג. שם מב, ג. וראה אוה"ת עה"פ. לעיל ע' 194.
  3. 29. להעיר מהשינוי בלקו"ת שם, דבפ' תבא שם (שבה נאמר "מצוך גו' להיות לו לעם") כותב ד"בכל שנה קודם ראש השנה צריך כריתת ברית מחדש"; ובפ' נצבים (שנאמר "להקים גו' לו לעם") מבאר זה שבר"ה ישנו "זכרון הברית". וראה הערה 33.
  4. 30. לקוטי לוי"צ לזהר כרך ב ע' שפח.
  5. 14.
  6. 31. בתפילת מוסף דר"ה (ר"ה כז, א).
  7. 32. ראה הערה הבאה.
  8. 33. ע"פ המבואר בפנים מובן ג"כ דיוק לשון הערה "למען הקים .. להיות לו לעם" (אף שבכתוב ליתא תיבה זו), כי בכללות הוא אותו הענין ד"נהיית לעם". וראה לקמן בפנים. ולהעיר שגם בלקו"ת שם הלשון "למען הקים .. להיות לו לעם".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.