100

ט. חשוב התקופות מתבסס על "שנת תוהו"

כדי להבין זאת יש להקדים ולומר, שחישוב התקופות, הן לפי תקופת שמואל והן לפי תקופת רב אדא, איננו מתחיל בתקופה הראשונה שלאחר בריאת העולם, אלא מהתקופה של "שנת תוהו" שלפני בריאת העולם⁴⁹.

ההסבר לכך הוא:

לגבי המחלוקת⁵⁰ בין רבי אליעזר ורבי יהושע, אם העולם נברא בתשרי או בניסן, מוסבר⁵¹ במספר מקומות (ויש גורסין⁵² כך ב"תוספות"⁵³), ששתי הדעות הן אמת: בניסן עלה במחשבה לברוא את העולם, והבריאה בפועל היתה בתשרי.

לגבי תקופות אנו סוברים כרבי יהושע, שבניסן נברא העולם, ולכן מחשבין את תקופת ניסן של "שנת תוהו" (שלפני תשרי) כאשר עלה במחשבה לברוא.

לפיכך לגבי ברכת החמה, מתחשבים בתקופה שלמעלה, למרות שה"תקופה" בגשמיות היא בזמן אחר. וכך מובן גם לגבי שאר ההלכות הקשורות לתקופה, שהן רק לפי "תקופת שמואל", התקופה שלמעלה, מפני שההתחלה והיסוד לכל חישוב התקופות הוא ענין של תקופת תוהו⁵⁴, של עלה במחשבה⁵⁵ לברוא, ולכן אין הכרח שגם התקופה שבמעשה תהיה באותו זמן.

מצד שני מובן, שהתקופה שלמעלה משפיעה, ברוחניות, גם על החמה שלמטה, ולכן כרוכה ברכת החמה בראיית החמה הגשמית.

י. התקופה שלמעלה שווה לתקופה שלמטה בעניני התורה

לפי האמור לעיל יש להבין את הצד השני: אם התקופה שלמעלה היא רק לפי החישוב של "תקופת שמואל", ולא לפי "תקופת רב אדא", שחישובו הוא רק לגבי התקופה שלמטה,