שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לא וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ואינו תופס מקום לעצמו כלל", שביטול כזה אין ביכולתו של אדם לפעול בכח עצמו (ע"ד אין חבוש מתיר עצמו כו'), אלא בא על ידי התגלות ה' מלמעלה, ובזה גופא — גילוי שם הוי', היינו עצמותו של הקב"ה כפי שהוא למעלה מגדרי העולם, שמפני עוצם גילוי זה מתבטל האדם ממציאותו, וזה מגבי' אותו למעלה ממיצרים וגבולים, אפילו "מצרים" דקדושה.
24 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אם גם הקדוש־ברוך־הוא נמצא "בצרת גלותם", כביכול, כיצד הוא יוציא את עצמו ביחד עם ישראל מן הגלות, והרי מובן וידוע, ואף בן החמש רואה זאת, ש"אין חבוש מתיר עצמו" ?
36 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב צו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
31 קושיא ממש אינה -- כי גם בשיס מצינו : אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים (ברכות ה, ב)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ישנו כלל, ש"אין חבוש מתיר עצמו" , ואם כך, אילו היתה אצל ישראל רק הדרך של ביצוע מעשים בהיותם שקועים בתוך העולם, הם לא היו יכולים לזכך ולרומם את העולם מן המצב של העלם והסתר.
43 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אך כיוון שספירת המלכות "מתלבשת" בעולמות בי"ע, הרי אין בכוחה לגרום לגילוי בה מצד עצמה, כי "אין חבוש מתיר עצמו" אלא על־ידי שמאיר בה האור מן הספירות שמעל ההתלבשות של ספירת המלכות.
85 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וירא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ומובן שהנברא אינו יכול להגיע בכוחות עצמו לדרגה שמעל למציאותו, בדומה לנאמר "אין חבוש מתיר עצמו ...".
32 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
לדרגה זו של ביטול המציאות, התבטלות מוחלטת, בדומה לשמן המתכלה לחלוטין – אין האדם יכול להגיע בכחות עצמו , על ידי עבודתו והתבוננותו ברוממות הא־ל ובשפלות האדם, כי מכל שהאדם יבטל את עצמו , עדיין זוהי דרגה של ביטול היש, שהאדם מכניע ומבטל את ישותו כלפי הקדוש־ברוך־הוא, אך עדיין הוא "דבר בפני עצמו" .
24 להעיר ממחז"ל אין חבוש מתיר עצמו (ברכות ה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" ולכן בני ישראל, בהיותם במצרים, יכלו לעלות ממצרים, ולהעלות עמם גם את עניני מצרים, הם זקוקים לקשר – וברא כרעא דאבוהו – עם דרגה שמעל למצרים, מעל לבית האסורים .
26 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
והנה היות שתורה ותפילה הם כמו נשמה וגוף, לזאת הנה כשם שבתורה ותפילה צריכים להיות שניהם דוקא, און איין זאַך קען ניט פאַרנעמען דעם פּלאַץ פון דער צווייטער, וכמאמר רז"ל שמניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, וכן איתא שאבא בנימין הי' מתפלל שתהא תפילתו סמוכה למטתו, היינו שלימוד התורה שלו יהי' אחר התפילה דוקא, הנה כן הוא גם בעבודת הגוף ועבודת הנשמה, שצריך להיות במזיגה נכונה.
773 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
והנה אחרי הביטול דמודה אני באה עבודת התפילה, דעבודת התפילה היא בתחילת היום דוקא כמאמר אבא בנימין שתהא תפילתי סמוכה למיטתי, ותוכן עבודת התפילה הוא כידוע שהתפילה היא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.
965 ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
אלא, שלימוד נגלה דתורה צ"ל באופן שמגלים את הפנימיות שבה (ועי"ז מגלים גם את הפנימיות שבדברים הגשמיים שעל ידם ניתוסף בתורה ותפלה), וענין זה נעשה ע"י הקדמת עבודת התפלה, כמאמר אבא בנימין "על תפלתי שתהא לפני (סמוכה ל)מטתי" , שעי"ז נעשה לימוד התורה כדבעי, שגם בלימוד נגלה דתורה ניכר ומתגלה הפנימיות, ועי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר גם בפנימיות התורה.
35 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
אך להיות שהתורה נתלבשה בדברים גשמיים ובטענות של שקר, וכללות לימוד התורה הוא בהבנה והשגה דוקא, שצריך שיבין וישיג מה שלומד, אזי יש מקום להתפשט הישות, שלימודו יהי' על מנת להקרא רב או לקנתר ח"ו, ועל זה אמרו רז"ל לא זכה נעשית לו היפך סם חיים, והיינו, לפי שלא זיכך את עצמו (זכה מלשון זיכוך), דהנה כתיב כי ישרים דרכי הוי' צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם, דדרכי הוי' קאי על התורה שהיא משם הוי' שלמעלה משם אלקים, שהוא וחכמתו אחד, ומ"מ הנה בזה גופא צדיקים ילכו בם גו', דכאשר לא נעשה הזיכוך בנפשו אזינעשית לו כו', ולזאת צריך להיות גם לימוד פנימיות התורה, וכמו שהתפלל אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי ,
55 ברכות ה, סע"ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אמנם, בכחותיו שלו ("מיט אייגענע כחות") – אינו יכול להגיע לזה, שהרי "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" .
186 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אך כיון שאין חבוש מתיר את עצמו , לזאת הבירור שלהם הוא ע"י נשמות ישראל דוקא, ששרשם מהתקון, ובשרש שרשם הם למעלה מהתהו, דאף אשר תהו ותקון בהשואה, מ"מ, הרי בפנימיות הכוונה הוא התקון דוקא, כמ"ש אח עשו ליעקב (ומ"מ) ואוהב את יעקב דוקא, ומצד זה יש בכח הנשמות לברר את הניצוצות דתהו.
27 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כה
ועפ"ז יובן מה שמצינו בגמרא "אבא בנימין אומר .
18 ברכות ה, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכדי שיוכל לנצל את הכחות במילואם – אינו יכול לסמוך על כחות אלו (שניתנו לו) לבדם, שהרי "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" , אלא זקוק הוא לקבל הוראה ממקום שלמעלה מכחות אלו, שמשם ניתן לו פסק-דין כיצד להתנהג ומה לעשות עם כחות אלו.
198 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כה
ורק הענין דעבודת התפלה – כיון שזהו ענין שנוגע ללימוד התורה שיהי' כדבעי למהוי, לכן הרי זה קודם ללימוד התורה, כדאיתא בגמרא "אבא בנימין אומר .
20 ברכות ה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ולא עוד אלא שתחילה צ"ל ענין התפלה ואח"כ ענין התורה, כפי שמצינו גבי אבא בנימין "על תפלתי שתהא .
48 ברכות ה, ב ובפרש"י. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
בשעה שיהודי קם משנתו, הנה לכל לראש צריך להתפלל, שהרי ענין התפלה צ"ל קודם לימוד התורה, כמאמר הגמרא "על תפלתי שתהא .
17 ברכות ה, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא, טז
וכאמור, אף שענין זה כרוך ביסורים, הנה בידעו שרצונו של הקב"ה שענין זה יבוא ע"י יסורים כדי שהתענוג שבדבר יהי' גדול יותר – הרי בודאי שלא יאמר "לא הן ולא שכרן" ,
83 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ידוע הכלל שאין חבוש מתיר את עצמו , ולכן, כדי שתהי' היציאה מהגלות ע"י שלימות עבודת הבירורים, יש צורך בנתינת כח מדרגא נעלית יותר שלא שייך בה ענין של גלות כלל.
68 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
והיינו, דכיון שתפלה היא התחלת עבודת כל היום, קודם כל עניני הרשות, ואפילו קודם לימוד התורה, כמאמר רז"ל "על תפלתי שתהא סמוכה למטתי" – הי' בדעתי שהתפלה דשבת בראשית צריכה להיות באופן של הרחבה, ובמילא תומשך גם השנה כולה באופן של הרחבה.
18 ברכות ה, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כה
איתא בגמרא "אבא בנימין אומר .
59 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ד) אך הנה אמרו רז"ל אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים , ולכן, כדי שיוכל להיות בבחינת כלי ריקן צריך לסיוע מלמעלה, והו"ע ההמשכה שנמשכת מלמעלה ע"י האבות, כמ"ש באר חפרוה שרים, באר הוא החפירה שעל ידה עושים הכלי ריקן, והחופרים את הבאר הם השרים, אבות העולם, שעל ידם נעשה כנס"י בבחי' כלי ריקן מחזיק.
27 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
כיון שהתפלה היא בבחינת "מאורות" על כללות ענין התומ"צ, הרי מובן, שמי שמצד עצמו אינו רואה את העולם (אא"כ ע"י תחבולה מיוחדת), אזי התשוקה שלו היא – "שיתפלל אדם כל היום כולו", היינו, שיהי' מונח במשך כל היום כולו ב"תפלה", קישור והתחברות עם הקב"ה, מבלי שיהי' לו עסק עם עניני העולם, ועי"ז יומשך ענין ה"מאורות" בעניני התורה ומצוותי' שבמשך כל היום כולו, כיון שזוהי הפנימיות של התורה ומצוותי', שלכן צריכה להיות התפלה אפילו לפני לימוד התורה, כפי שהיתה בקשתו של אבא בנימין .
112 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ולכן בר"ה צריך לקרוא את המלך שיחזיר פניו לנו ולהמשיך תענוג ממקור כל התענוגים ע"י פסוקי תורה אורייתא מחכמה נפקת ושרשה למעלה מבחינת כתר בחינת עתיק וכו', רק זה בלבד אינו מספיק כי מלכות היא בחינת דבור בדבר הוי' שמים נעשו ואין חבוש מתיר [את עצמו ] לכן צריך להיות גם כן שופר דהיינו תקיעה קול פשוט רעותא דליבא מהעלם הלב לגילוי ורוח אייתי רוח ואמשיך רוח מהעלם אל הגילוי מבחינת רצון וכו'.
29 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
בני ארץ ישראל - גם אלו שיודעים האמת, מ"מ, כיון שנמצאים בארץ ישראל, אינם יכולים לידע ולהכיר את המצב לאשורו ולאמיתתו, כי "אין חבוש מתיר עצמו" , וזקוקים לבני חוץ לארץ כדי לידע ולהכיר המצב לאשורו ולאמיתתו - שנמצאים עדיין בחשכת הגלות, וצריכים להוסיף בחיזוק האמונה והתקוה להגאולה.
78 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
דהנה, איתא בגמרא אבא בנימין אומר כו' על תפלתי שתהא סמוכה למטתי , ופרש"י שלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא ק"ש ואתפלל.
47 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
הן אמת שיכולים אמנם ללמוד תורה ולקיים מצוות גם קודם התפלה, אבל אעפ"כ, מצד זה שהנשמה היא רק "באפו", אין זה מגיע להשלימות שנעשית לאחרי עבודת התפלה, וכמבואר בדרושי חסידות "מה שאמר אבא בנימין על תפלתי שתהא סמוכה למטתי .
139 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וכן עבודת התפלה, שהיא הקדמה ללימוד התורה – כידוע מאמר אדמו"ר הזקן בפירוש דברי אבא בנימין "על תפלתי שתהא סמוך למטתי" ("שלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא קריאת שמע ואתפלל").
21 ברכות ה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ושואב מימיך ), והיינו, שלימוד התורה נותן כח וחיות בכל עניני העבודה, הן בעבודת התפלה [דאף שתפלה קודמת לתורה, וכמאמר אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי , הנה גם ענין זה גופא שתפלה קודמת לתורה, ה"ז נלקח מהתורה, שהתורה מורה שצ"ל ענין התפלה בכלל, וגם פרטי הענינים בנוגע לאופן התפלה], הן בקיום המצוות, ועד לעבודה דבכל דרכיך דעהו .
424 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תרומה, ד' אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
יש לומר, דמ"ש תקחו את תרומתי קאי גם על ענין התורה, כי, אע"פ שענין התורה מרומז בפסוק ויקחו לי תרומה (כנ"ל), הרי ידוע שיש מעלה בלימוד התורה אחר התפלה לגבי לימוד התורה שקודם התפלה, כמו שאמר אבא בנימין על תפלתי שתהא סמוכה למטתי .
469 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כה
איתא בגמרא מאמר אבא בנימין "על
1397 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
אינו בגילוי אצל האדם הלומד (מלבד מי שתורתו אומנתו, כמו רשב"י, שאצלו ישנם ב' המעלות בתורה גופא), וכדי שיהי' התגלות הבל"ג אצל האדם הלומד, הרי זה ע"י התפלה דוקא, ויתירה מזה, שע"י התפלה מתגלה אצל האדם גם הבל"ג שבתורה , והיינו, שהתפלה פועלת עילוי גם בלימוד התורה, וכידוע שיש עילוי בלימוד התורה שלאחרי התפלה לגבי לימוד התורה שקודם התפלה, כמאמר אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי .
167 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועל זה היא הבקשה רפאני הוי' וארפא, כי אין חבוש מתיר את עצמו , וכמו"כ אין החולה יכול לרפאות את עצמו , ולכן מבקש רפאני הוי', שיומשך לו רפואה מלמעלה, ואז וארפא, שיוכל לעבוד עבודתו בתומ"צ.
971 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וכמו"כ צ"ל ענין התפלה, כידוע בענין "תפלתי שתהא סמוכה למטתי" , כדי שלימוד התורה יהי' לאחרי התפלה, כיון ש"העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה"; אלא שאצל תלמידי חכמים עיקר העבודה היא לימוד התורה, ושאר
259 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אמור, כ"ף אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
לעשות רצון אביך שבשמים"), והן בכל ענין פרטי עד למצוה קלה, שהנעימות שבה אינה דומה לנעימות שבמצוה חמורה , ומ"מ צ"ל בה נעימות בלתי מוגבלת (מצד הטוב שבמצוה עצמה – "שמצוה גוררת מצוה", ועכ"פ מצד "קרבת אלקים לי טוב" – "ששכר מצוה מצוה"); וגם לפני שמגיעים לתוכן הפנימי דענין הריצה, צ"ל הריצה בפועל ממש ("מצוה לרוץ לבית הכנסת וכן
1894 כמו כללות העבודה, שתחלתה בתפלה – שהרי קודם התפלה אסור לאכול ולשתות (ברכות יו"ד, ב), ומכ"ש שאסור לעסוק בפרנסה, וא"כ, בהכרח שתהי' התפלה קודם העסק בגמ"ח, וגם קודם העסק בתורה, כמאמר אבא בנימין "על תפלתי שתהא סמוך למטתי" (שם ה, סע"ב), לפי "שמעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה" (לקו"ת ברכה צו, ב). ובלשון חז"ל (שם בסופה. שם לה, ב): "מבית הכנסת (תפלה) לבית המדרש" (תורה), ואח"כ "הנהג בהן מנהג דרך ארץ" (גמ"ח). וכמו"כ בענין הריצה: "מצוה לרוץ לבית הכנסת" (תפלה), ואח"כ "וכן לכל דבר מצוה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
[בסיום הענין דיבר כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות התיקון דשבירת הלוחות – אף שלכאורה לא הי' יכול להיות ע"י משה ששבר את הלוחות, שהרי "אין חבוש מתיר עצמו" – דכיון ש"הסכימה דעת הקב"ה לדעתו (של משה), שנאמר אשר שברת, יישר כחך ששברת" , הרי שבירת הלוחות היא בבחי' סותר על מנת לבנות.
511 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וכמו"כ בהתחלת עבודת היום, כאשר האדם נעשה "בר פועל" – שאצל יהודי הרי זו עבודת התפלה, שצריכה להיות בהתחלת היום (אפילו קודם לימוד התורה), כמאמר אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי – הנה ההתחלה היא באופן ד"הודו להוי'" , הודאה כללית שחודרת את כל מציאותו בשוה, "ראשו על כרעיו ועל קרבו".
1630 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ומזה מובן שזה נוגע גם לתורה – שהרי לימוד התורה צריך להיות לאחרי הקדמת עבודת התפלה, כמאמר אבא בנימין "על תפלתי שתהא סמוך למטתי" (שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי עד שאקרא קריאת שמע ואתפלל) , כך, שנתינת הצדקה קודם התפלה פועלת הצלחה גם בלימוד התורה.
992 ברכות ה, ב (ובפרש"י). וראה לקו"ת ברכה צו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
– שהרי אע"פ שמצות תלמוד תורה אינה מצוה שהזמן גרמא, ויכולים ללמוד גם קודם התפלה, מ"מ, הסדר המסודר הוא באופן ש"תפלתי תהא סמוכה למטתי" , ואז הנה לימוד התורה שלאחרי התפלה הוא כדבעי.
1508 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וע"פ הידוע במעלת התפלה, שגם התורה זקוקה לתפלה, וכמבואר בכ"מ בפירוש דברי אבא בנימין "על תפלתי שתהא סמוכה למטתי" , שענין זה הוא לא בשביל התפלה, אלא בשביל התורה, כיון ש"מעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה",
525 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
כיון שענינם של ימי הסליחות הוא ביקור מפני המומין כדי שיוכל אדם לעשות עצמו קרבן בר"ה – כיצד יכול להיות הביקור ע"י האדם עצמו , בה בשעה שהקרבן הוא (לא דבר הזולת, כמו הקרבנות של כל השנה, אלא) האדם עצמו , היפך פסק המשנה "כל הנגעים אדם רואה חוץ מנגעי עצמו" , והיפך הכלל "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" ?
2998 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה" [ועד שיש דעה שזה לא רק "כאילו" (בכ"ף הדמיון), אלא זה פועל אותו ענין ממש כמו קרבנות, שלכן "אינו צריך כו' עולה"], דכיון שבזמן שאין ביהמ"ק קיים אי אפשר להקריב קרבנות, לכן, העסק – ואפילו הקריאה בלבד – בתורת הקרבנות הוא במקום הקרבת קרבנות.
898 ראה תענית כז, ב: "בזמן שקוראין כו'". ומה שאמרו (מנחות שם) "כל העוסק כו'", צריך לומר ש"העוסק" לאו דוקא (ובפרט שבב"י (או"ח סוס"א) הביא ב' מרז"ל אלו ביחד). וכן מוכח ממה שאומרים פרשת העולה כו' קודם התפלה מטעם כל העוסק כו' כאילו הקריב (או"ח שם) – אף שלימוד התורה שקודם התפלה אינו בדרך התעסקות (שהרי עיקר זמן ת"ת (עיין בשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס קנה) ומעלת לימוד התורה הוא כשבאה לאחרי התפלה דוקא, כידוע בענין "שתהא תפלתי סמוכה למטתי" (ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב)).
ועפי"ז יומתק מה שאדה"ז (במהדו"ב סוס"א) מוסיף שדרשת כל העוסק כו' היא "ע"פ זאת התורה לעולה גו'" (דלכאורה למאי נ"מ) – שהוא לתרץ ולהכריח ש"עוסק" לאו דוקא, כ"א שתהי' "התורה לעולה". – ולהעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"ב הי"א (משיחת ש"פ וישב תשכ"ו (תו"מ חמ"ה ע' 302 הערה 40)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
אמנם איתא בגמרא "בתר גנבא גנוב וטעמא טעים" (הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גניבה), אבל אעפ"כ, כאשר הגנב גונב דבר שלו, בראותו שיש לו עסק עם "גבר אלים", כך שאין לו עצה אחרת אלא לתפוס ממנו – מותר לו לתפוס .
2311 ברכות ה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
קודם הכניסה למצרים, כי, "אין חבוש מתיר עצמו" , וכדי לפעול ענין הגאולה (החל מהענין ד"ותחיין את הילדים" ) צ"ל מחוץ ולמעלה ממצרים; והשייכות לר' יהודה בר' שלום, שיהודה הו"ע ההודאה (קב"ע) ושלום הו"ע התורה (ובפרט פנימיות התורה ) שעל ידם פועלים ענין הגאולה – נכלל בשיחה הנ"ל ס"י שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א.
1502 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
והיינו, שאף שישנו ענין ההתכללות של תורה ותפלה (ככל עניני קדושה שהם בהתכללות זמ"ז), שהרי בתורה ישנו גם ענין התפלה, ובפרט ספר תהלים, ובתפלה ישנו ענין התורה, הן פסוקי התורה שבתפלה והן סדר המשניות והברייתות שלפני התפלה (כמו איזהו מקומן), מ"מ, בעבודה בפועל למטה (ששם צריך לפעול הענין דיצי"מ) הרי הם ב' ענינים, וסדרם הוא באופן שלכל לראש צ"ל ענין התפלה, כמאמר אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי , ואח"כ בא לימוד התורה, מבית הכנסת לבית המדרש , וכידוע שלימוד התורה שלאחרי התפלה הוא נעלה יותר מלימוד התורה שלפני התפלה.
194 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ואין לומר שבקשת "סלח לנו" בבוקר היא על העבירות שנעשו ביום זה קודם תפלת שחרית – שהרי ע"פ דין צ"ל "תפלתי סמוך למטתי" , היינו, שצריך להתפלל מיד בקומו משינתו, כך, שאין זמן לחטוא קודם התפלה, וא"כ, על מה יבקש "סלח לנו"?!
165 ברכות ה, ב. וראה שו"ע אדה"ז או"ח ספ"ט ס"ג ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
הבעי' העומדת על סדר היום היא – שיש שם מצב של "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" ; אפילו אם הי' מדובר אודות יהודי אחד – צריכים לעשות הכל כדי לנסות להקל את חייו, ועאכו"כ כאשר יש הרבה יותר מאחד, ועאכו"כ כשברור ללא כל ספק שיכולים להקל את חייהם, ועאכו"כ שאסור להזיק להם!
725 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וזהו גם מה שהנחת תפילין היא תחילת העבודה, והיינו, שאינה לאחרי ההבנה וההשגה דלימוד התורה, שהרי לימוד התורה כדבעי הוא דוקא רק לאחרי עבודת התפלה, כמבואר במארז"ל שתהא תפלתי סמוכה למטתי , שמעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה, ואילו לבישת הטלית, פריסו דמלכא , והנחת תפילין צ"ל דוקא לפני התפלה, שזהו"ע קבלת עול מלכותו ית' (ע"י הטלית) ושעבוד המוח והלב (ע"י התפילין, כידוע ששעבוד המוח והלב הוא חלק ממצות תפילין ), כמבואר בתניא (משו"ע ), ובארוכה בדרושי תפילין.
1316 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וזוהי גם הנתינת כח לעבודת השבטים באופן של העלאה מלמטה למעלה ע"י התפלה כו' [ומ"מ, העבודה בפועל היא באופן שעיקר מעלת לימוד התורה הוא לאחרי התפלה דוקא, כידוע בפירוש דברי אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי , שמעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה.
188 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ומסיים אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה, שזהו שלימות הבירור וההעלאה לבחי' בינה שהיא אם הבנים , שנעשה ע"י התפלה שלאחרי התורה, כידוע שנוסף על ענין התפלה שלפני לימוד התורה, שזוהי ההכנה ללימוד התורה כדבעי [כמבואר בלקו"ת שזהו"ע תפלת אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי , כדי שלימוד התורה יהי' לאחרי התפלה, שעי"ז מקשר התורה עם קוב"ה, ואז פועלת התורה בירור העולם], יש גם ענין התפלה שלאחרי התורה, שעל ידה נעשית שלימות העלי' כו', והיינו לפי שכל עלי' היא ע"י התפלה דוקא, וכמו עליית התפלות דימות החול ע"י התפלה דש"ק (וע"ד שיש בחי' התורה שלפני התפלה, הן כדי לדעת איך להתפלל והן נתינת כח על עבודת התפלה, ויש גם בחי' התורה שלאחרי התפלה, כנ"ל).
552 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ועד"ז בנוגע לעבודת האדם עם עצמו , שגם אם עד עתה הי' בבחי' מדבר , יש ללמוד מבני לוי (שענינם שייך ל"כל איש ואיש ..
2584 וטוען ש"אין חבוש מתיר עצמו" (ברכות ה, ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וכששואל מניין יש לו כחות על זה, הרי "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" – אומרים לו, שאין זה ע"י עבודתו, אלא באופן ש"ויוציאנו ה' אלקינו משם"; הוא רק צריך להחליט שרצונו לצאת ממצרים, ואז יוציא אותו הקב"ה ממצרים, ולא עוד אלא שיוציא אותו "ביד רמה"27 ו"ברכוש גדול"28.
158 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ולכן אמר אבא בנימין שתהא תפלתי סמוכה למטתי , שהו"ע הקדמת התפלה לפני התורה, כי, ע"י התפלה שענינה ביטול מציאותו, יהי' לאח"ז לימוד התורה כדבעי, שלא ילך בדרך עקלתון כו'.
1678 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
"זמן חרותנו" – אע"פ ש"אין חבוש מתיר עצמו כו'" , הרי זה קשור עם האדם, שהוא זה שיצא לחירות משעבוד מצרים (או באופן שמעמיד את עצמו במעמד ומצב שלא יבוא לידי שעבוד כו'), ובמילא הרי זה לפי ערכו, גדריו והגבלותיו כו'.
2135 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
וזהו"ע הצדקה ע"י שפיזרן לבין האומות גם בנוגע למקומות הרווחה, דכאשר מי שהוא מישראל שבוי בידי יצרו רח"ל (בנוגע לענין פרטי), יציאתו מהשבי' היא [לא בכח עצמו , כיון שאין חבוש מתיר עצמו , כ"א] ע"י יהודי שאינו נתון בשבי' בנוגע לענין זה.
14 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ וישב, מבה"ח טבת - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וזהו גם מה שמבואר בכ"מ (בענין תפלת אבא בנימין שתהא תפלתיסמוכה למטתי ) שמעלת לימוד התורה הוא כשהוא בא לאחרי התפלה דוקא [הגם שעבודת התפלה היא קו בפ"ע ות"ת היא קו בפ"ע], כי ע"י הקדמת עבודת התפלה הלימוד הוא באופן נעלה יותר, ועד בבחי' אוהבי תורתך.
13 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
שזהו מה שאבא בנימין הי' מתפלל על תפלתו שתהא סמוכה למטתו, שהטעם לזה הוא, כמו שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן, בכדי שלימוד התורה שלו יהי' לאחר התפלה, דהתפלה שלפני לימוד התורה היא בדוגמא להענין דברכו בתורה תחילה, ברכו (מלשון המשכה) בתורה כו'.
135 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה צו"ד מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
*) אמת זו תורה ברכות ה:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה צו"ד מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
*) " אמת זו תורה " – ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח יחץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ולהעיר ממרז"ל בתר גנבא גנוב וטעמא טעים (ברכות ה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום יחץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ולהעיר ממרז"ל בתר גנבא גנוב וטעמא טעים (ברכות ה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני רצו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
סה והסוד אשה מזרעת תחלה יולדת זכר הובא במקורו (לח , ריש ע"ד) בענין אחר – בסוף ביאור הברייתא דאבא בנימין ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום (ברכות ה , ב) ושם : וזהו צחות לשונו בין צפון לדרום שיתחיל מצפון שהיא דחילו ואח"כ לדרום שהוא רחימו והסוד אשה מזרעת תחילה דחילו של האשה מצד צפון הוין ליה בנים זכרים, וכמו ששמעתי בשם מורי מה שנאמר לו משמים טעם איחור ביאת משיח שאין מאריכין באהבה רבה, סוד נשיקין שקודם הזווג כדי לעורר תאותה שתזריע תחלה ותלד זכר שהוא רחמים ודפח"ח.
----- הערות וציונים -----
ראה לעיל סי' קפב ובהערות שם, וסי' רסח.
והסוד כו' – ראה מש"כ כאן בשוה"ג, והשוה לעיל סי' רנט ובהערות שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: הראיני את מראיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
השמיעיני את קולך קלא דאורייתא שממשיכים עי"ז אור א"ס שמתלבש בתורה שהיא חכמה דאצי' כמ"ש ותורה שם בישראל כו' והיינו מ"ש כי קולך ערב עריבות ומתיקות בחי' תענוג דהיינו שממשיך בחי' תענוג עליון בתורה אז תתענג כו' היינו המשכת הכתר בחכמ' שבכתר הוא מקור התענוגים וזהו מ"ש אני תורתך שעשעתי שהיא התענוג דשעשועים עליונים כמ"ש ושעשוע יום יום או"א, וזהו ההפרש שבין הלמוד שקודם התפלה בין הלימוד שאחר התפלה כי עיקר המשכת הכתר לחכמה הוא ע"י התורה בהקדם תחלה בחי' בכל מאדך שהיא המשכת הכתר כנ"ל אבל ע"י התורה שקודם התפלה הוא רק המשכה מחכמה ששם שורש התורה בעצמה דאורייתא מחכמה נפקת (והיא נק' רעיתי ישראל שמפרנסין) וזהו שארז"ל אבא בנימין אומר כו' על תפילתי שתהא סמוכה למטתי כי התורה צריכה להיות אחר התפלה כו' כדי שיהי' המשכת הכתר בחכמה כנ"ל.
22 אבא בנימין אומר כו' על תפילתי שתהא סמוכה למטתי : ראה ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כה
וזהו הכתרים שנמשך להם וכך הוא בתפלה שבבחי' הביטול שעד ש"ע גורמת להיו' נמשך בחי' הכתר ע"י המלאך הנ"ל והיינו הטעם שהתפלה קודמת לתורה וכמאמר אבא בנימין שהי' מצטער שתפלתו תהא סמוכה למטתו והגם שהתלמוד גדול שמביא לידי מעשה ות"ת כנגד כולם מ"מ ניתקנה התפלה להתפלל קודם הלימוד משום שע"י התפלה נמשך בחי' כתר תורה דהיינו להיו' חפץ ה' להשתעשע בתורה ומצות וכתר זה הוא תר"ך עמודי אור שהן תרי"ג מצו' דאוריי' וז' דרבנן כנודע וד"ל.
86 אבא בנימין . . שתפלתו תהא סמוכה למטתו : ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: תורה צוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
שרש התורה הוא ע"י התפלה דוקא בבחי' שיר ורינה בפה מנקודת הלב אליו ולא למדותיו כו', כי רוח אייתי רוח ואמשיך רוח בחי' רצון העליון הפשוט שרש התורה, וכמ"ש בזוהר וכן בגמ' שסנדלפו"ן קושר כתרים מבעותהון וצלותהון דישראל, וכן במ"ת היו קושרים לכאו"א ב' כתרים א' כנגד נעשה כו' רק בחטא העגל כתיב ויתנצלו את עדים כו', ועתה מחזירין העטרה ליושנה ע"י התפלה ואח"כ ת"ת דייקא ולכן (התפלל) אמר אבא בנימין על ב' דברים הייתי מצטער כו' על תפלתי שתהא סמוכה למיטתי דייקא, מצד שהת"ת שקודם התפלה הוא למטה במדרגה הרבה, כי ע"י התפלה יצטרך להמשיך תחלה הרצון עליון, שיר"ה עמי ואח"כ ללמוד בתורה לשמה ממש וכנ"ל וד"ל.
66 אבא בנימין . . על תפלתי שתהא סמוכה למטתי : ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ואת גביעי גביע הכסף
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
והנה כל ענין מכירת יוסף למצרים דוקא ואשר הי' בבית האסורים בבור עשר שנים הוא ענין גלות בחי' צדיק עליון בחי' יסוד כמ"ש ענו בכבל רגליו כו' אמרת ה' צרפתהו שהוא בחי' צירוף ובירור דצדיק עליון בהיותו אסור בגלות כמ"ש מלך אסור ברהטים כו', וכ"ז מפני שהי' צריך להיות גלות ישראל במצרים שהוא בחי' גלות השכינה בחי' מל' כמ"ש אנכי ארד עמך מצרימה כו' וכמאמר רז"ל גלו לאדום שכינה עמהם כו', ולהיות כי טומאת מצרים היא בתחתיות המדריגות דקליפות אבי אבות הטומאה דנו"ן שערי טומאה והי' חשש גדול פן לא יוכל להיות יציאת ישראל מגלות מצרים כי יגבר כח הקליפה הקשה עד שישתקעו שם כמ"ש אשר שלט האדם באדם כו' כי אין חבוש מתיר א"ע מאחר שהשכינה היא בגלות ומלך אלקים על גוים שמחי' אותם בע"כ כו' כמ"ש ומלכותו כו', וע"כ חשב ה' מחשבות לבלתי יהיו נדחים בארץ מצרים בסוד גלות השכינה לעולם ח"ו, ע"כ גלגל מכירת יוסף בחי' צדיק עליון למצרים שבחי' כח הדכר הוא הרבה יותר וכמו שאמרו האיש דרכו לכבוש כו', והי' יוסף בבחי' גלות תחילה שם כמ"ש הצדיק אבד אבד בגלותא כו' וענו בכבל רגליו, וכ"ז הי' תועלת להיות בחי' התנשאות מל' יוסף להכניע לכל הגבורות הקשות דמצרים כמ"ש וילקט יוסף כל הכסף כל החסדים כו' כנ"ל, ובפרט בשבע שני הרעב
72 אין חבוש מתיר א"ע : ראה ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא, כב
ט כשם שאסור לפנות בין מזרח למערב כך אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו במטה ודעתו לשמש אלא יכוין שתהא ראש המטה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום ונכון להיזהר אפי' אין אשתו עמו:
כז רש"י ברכות ה, ב. תוס' שם ד"ה כל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
טז שנים שנשארו לבדם אחרונים בבית הכנסת ומיהר אחד וסיים תפלתו קודם חבירו חייב לגמול חסד עם חבירו ולהמתין עליו אם הוא בבית הכנסת שבשדות שיש בהם חשש מזיקין או אפילו בבית הכנסת שבעיר אלא שהיא תפלת ערבית שמתפללים בלילה ומפחד חבירו להשאר שם יחידי ועל ידי כך מתבלבלת תפלתו ואם חבירו נכנס יחידי בשעה שלא יוכל לסיים עמהם תפלתו ואעפ"כ עמד להתפלל הרי גילה דעתו שאינו מפחד לישאר יחידי לפיכך א"צ להמתין עליו מן הדין אבל מדת חסידות להמתין עליו אפילו בענין זה ואפילו בבית הכנסת שבעיר ואפילו בתפלת שחרית ומנחה וכל זה כשחבירו מאריך בסדר התפלות שדרך כל הצבור לאמרם אבל אם מאריך בבקשות ותחנונים א"צ להמתין עליו:
קלג ברייתא ברכות ה , סע"ב. הרב רבינו יונה ברכות שם (ג, א ד"ה שנים ). טור ושו"ע סט"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה צ דין מקום הראוי להתפלל והולך בדרך כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
כ המתפלל י"ח צריך שלא יהיה דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל ודבר קבוע כגון ארון ותיבה אינם חוצצין וכן מטות שלנו העשוים לשכיבה ואין דרך לטלטלן ממקום למקום נקראת דבר קבוע ואינן חוצצות ואינו חוצץ אלא דבר גדול שגבהו י' טפחים ורחבו ד' טפחים על ד' טפחים אבל דבר קטן אינו חשוב הפסק בינו לקיר וכל דבר שהוא צורך התפלה אפילו הוא גדול הרבה אינו חשוב הפסק כגון השולחן שבבית שמניחין עליו הסידור ולכן נהגו בבית הכנסת שיש לפני כל אחד שולחן קטן (שקורין שטענדי"ר) שמניחין עליו הסידורים אע"פ שגבוה י' ורוחב ד'.
קצ רב ברכות ה , ב. טור ושו"ע ולבוש סכ"א. וראה לקמן סי' צח ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' גזלה (יא)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ואף אם תמצי לומר דלא אמרינן בתר גנבא כו' אלא בישראל, היינו כשגונב רק כנגד מה שגנב ממנו, דאריסיה דרב הונא בפרק קמא דברכות גנב הרבה יותר מחלקו כמו שכתב המרדכי פרק ג' דבבא קמא, אבל לגנוב יותר פשיטא שאסור אף אם כבר גנב הנכרי תחלה.
קנט גנוב וטעמא טעים (ברכות ה, ב), הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גנבה (רש"י שם ד"ה בתר ), שמטעם זה אסרו להבריח כשהמוכס ישראל שקנה המכס מהמלך ומוסיף על הקצבה, כמבואר כאן בפנים, וש"נ. והטעם – בב"י סי' שסט ס"ח, ובסמ"ע שם ס"ק י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ג הנהגת בית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ט כשם שאסור לפנות בין מזרח למערב, כך אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו במטה ודעתו לשמש, אלא יכוין שתהא ראש המטה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום .
678 ברכות ה, ב (תניא אבא בנימין אומר ... הייתי מצטער כל ימי על ... מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום ). ופרש"י (ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום . ונראה בעיני שהשכינה במזרח או במערב, לפיכך נכון להסב דרך תשמיש לרוחות אחרות). תוס' שם (ודוקא כשישן עם אשתו, מפני שהשכינה מצויה בין מזרח למערב, והיה הדבר גנאי לשכב אצל אשתו, מפני התשמיש). שו"ע סעיף ו (וכן אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו). מ"א ס"ק ז (פירש"י, יכוין שיהא ראשה ומרגלותיה זה לצפון וזה לדרום ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, יד
ויש אומרים שהערב היא ברכה בפני עצמה.
186 רמב"ם פ"ז מהלכות תפלה ה"י (ומברך שלש ברכות ואחר כך קורא, ואלו הן ... עד דברי תורה , והערב נא ... אשר בחר). רז"ה בהמאור הקטן פ"ק דברכות ה, ב (אמר רב פפא הלכך נימרינהו לכולהו, פירוש ג' ברכה, דרבי יהודה ורבי יוחנן ורב המנונא). הובא ברשב"א ברכות יא, ב (והרב בעל המאור ז"ל אמר שהן שלש ברכות).
וכן הוא לעיל סי' מו ס"א (וג' ברכות התורה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כו
ולא עוד אלא שאסור לאדם לאכול דמאכל אדם הוא הדגן ולחם דחכמה ממש עד שיתן מאכל לבהמתו שהוא בחי' העש"ב הנ"ל וז"ש והדר ואכלת ושבעת אכילת אדם בלחמה של תורה, ולכך התפלה קדמה לתורה כידוע שהתפלה במקום קרבן דבהמה כו', ובק"ש נמשך בחי' עשב לבהמתך ואח"כ ישבע לחם בתורה כו' וד"ל.
75 התפלה קדמה לתורה : ראה ברכות ה, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפד. וש"נ. ח"ב ע' תקעא ואילך. תו"ח נח נד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמנם לא כל אדם זוכה לנפשו לקבוע אמיתת האור מתוך הכתב לבד, בלתי קבלה בלב שומע ולב רואה וכו', ולזאת נסוג אחור לבבי מלהביא בדפוס.
1438 לא כל אדם זוכה : ע"פ ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א מגילה נקראת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
בין ישראל לאביהם שבשמים, ולכאו' צ"ל הלא מצינו קיר לשבח כמ"ש גבי אלישע נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם כסא ושולחן ומטה ומנורה, ואיתא בזהר שזהו בחי' ד' תיקוני שכינתא, וגם ארז"ל ע"פ ויסב חזקיהו פניו אל הקיר מכאן למתפלל שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין הקיר כו'.
160 מכאן למתפלל . . לבין הקיר : ראה ברכות ה, ב. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רכח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
בזהר שקיר בלשון יון אדון והוא ש' אד', והיינו להיות יחוד ה' אלקי' ה' אד' (כי ש' אד' וש' אלקים הוא בחי' אחת כנ"ל, ופי' אד' מל' אדון ואלקי' תקיף כמ"ש בביאור שובה הנ"ל), ומכאן למדו בגמרא שהמתפלל צריך שלא יהי' דבר חוצץ בינו לבין הקיר , והיינו כי המתפלל הוא הממשיך בחי' ש' הוי' באמרו ברוך אתה ה', ברוך ל' המשכה, ואומרים ח"י ברכות נגד ח"י חוליות השדרה להיות כי הברכה והשפע נמשך דרך בחי' ח"י חוליות השדרה, וגם ח"י הוא בחי' יסוד כו' ולכן צ"ל שלא יהי' הפסק בינו לבין הקיר שלא יהי' דבר חוצץ , והיינו שיומשך ישר לקיר בחי' מל' וז"ע כותל דקדושה.
103 שהמתפלל . . לבין הקיר : ראה ברכות ה, ב. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רכח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וענין מתיבתא דרקיע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וזהו שארז"ל אבא בנימין אומר , על תפלתי שתהא סמוכה למטתי , כי לימוד התורה צ"ל אחר התפלה כדי שיהי' המשכת הכתר בחכ' דתורה שזהו ע"י התפלה דוקא בחי' בכל מאדך, כמ"ש בביאור שני דיונתי שבלק"ת רפ"ד, וממילא נמשך תוס' אור גם בתורה כמו שנתלבשה בו"ק כו'.
33 אבא בנימין . . סמוכה למטתי : ראה ברכות ה, ב. לקו"ת שבהערה הבאה. ברכה צו, ב. ואתחנן ד, א. תו"ח תצוה ח"ב שנ, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפח בשולי הגליון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וזהו שארז"ל אבא בנימין אומר , על תפלתי שתהא סמוכה למטתי , כי לימוד התורה צ"ל אחר התפלה כדי שיהי' המשכת הכתר בחכ' דתורה שזהו ע"י התפלה דוקא בחי' בכל מאדך, כמ"ש בביאור שני דיונתי שבלק"ת רפ"ד, וממילא נמשך תוס' אור גם בתורה כמו שנתלבשה בו"ק כו'.
54 אבא בנימין . . סמוכה למטתי : ראה ברכות ה, ב. לקו"ת שבהערה הבאה. ברכה צו, ב. ואתחנן ד, א. תו"ח תצוה ח"ב שנ, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפח בשולי הגליון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין בתוס' ביאור משנת"ל (ד"ה ויקרא) ב' פי' בציץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ועתה צ"ל מ"ש הנה זה עומד אחר כתלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, הנה כתלינו ל' רבים שיש ב' בחי' כותל אחד כותל דקדושה והוא מ"ש ויסב חזקי' פניו אל הקיר , פניו הוא בחי' יאר ה' פניו אליך, קיר בחי' שם אד' והוא יחוד הוי' ואד', לכן המתפלל צריך שלא יהי' דבר בינו לקיר , דהמתפלל אומר ברוך אתה ה' שממשיך מבחי' שם הוי' לכן צריך שלא יהי' דבר חוצץ כדי שיומשך
70 המתפלל צריך . . לקיר : ראה ברכות ה, ב. אוה"ת ישעי' כרך א ע' רכח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א זאת תהי' תורת המצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
וזשארז"ל על אבא בנימין כל ימיו הי' מצטער על תפלתו שתהא סמוכה למטתו פי' שיהי' למוד התורה דמעלה יש בה שנמשך המשכות אוא"ס בתורה ע"י התפלה, וממילא נמשך גם בתורה שלמטה.
60 אבא בנימין . . סמוכה למטתו : ראה ברכות ה, ב. לקו"ת שה"ש כ, רע"ד. ברכה צו, ב. ואתחנן ד, א. תו"ח תצוה ח"ב שנ, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפח בשולי הגליון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
והנה בג' דברים אלו פעמים מצינו דתורה גדלה מעלתה על עבודה וגמ"ח דארז"ל אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב כבוד אב ואם וגמ"ח ופרש"י בשבת דעיון תפלה הוא בכלל גמ"ח לכן בהברייתא אי' גם עיון תפלה דמישך שייכי והוא כמ"ש גומל נפשו איש חסד, ואי' אח"כ ות"ת כנגד כולם הרי דת"ת גדול מגמ"ח וגם מעבודה, ופעמים מצינו שהעבודה גדולה מכולם דאמרז"ל הלואי שיתפלל אדם כל היום ומאחר דיתפלל כל היום לא יהי' לו זמן על לימוד התורה וקאמר הלואי כו', ואמר אבא בנימין על שני דברים הייתי מצטער כל ימי על תפילתי שתהא סמוכה למיטתי ופרש"י שהי' נזהר שלא ילמד קודם שמתפלל הרי דהתפלה גבוה מתורה, וכ"ש מגמ"ח כנ"ל דת"ת כנגד כולם, וקודם הלימוד מותר באכילה וקודם התפלה אסור כמ"ש לא תאכלו על דם לא תאכלו עד שתתפללו על דמכם, וכתי' חדלו לכם מן בנ"א אשר נשמה באפם דקודם התפלה נשמה באפם, ופעמים מצינו דגמ"ח גבוה
17 אבא בנימין . . סמוכה למטתי : ראה ברכות ה, ב. לקו"ת שה"ש כ, רע"ד. ברכה צו, ב. ואתחנן ד, א. תו"ח תצוה ח"ב שנ, ב ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' רפח בשולי הגליון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
במענה על מכתבה, אחד המרבה ואחד הממעיט , ובלבד שיכוין לבו אדעתא דנפשי'.
647 אחד . . שיכוין לבו : ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תחלת תרפ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
חובתכם — כחובת הבן אל האב, דהרי אלה תולדות אהרן ומשה, כי כל המלמד את בן חבירו תורה כאילו ילדו, הנכם בנים, מאָן איך באַ אייך מצד הרגש אהבת אחים, אם כי אין לי הרגש זה (שהריני בן יחיד) אך בהרגש השכל הנני מרגיש דקות ועריבות אהבת אחים, רק שאיני רוצה להשתמש בתיבה כזו שהחיצונים לקחו אותה, בכלל צריכים לידע שכל דבר שהחיצון גיט אַ קוק, טאָר אַ פּנימי אַהין ניט צו טרעטן, אפילו בענין שיש בזה לכאורה איזו כוונה, כמו החזקת התורה, כשרות הבשר ומקוה ותלמוד תורה, דלא חשיד קוב"ה דעביד דינא כו' אַז די השפּעה בענינים אלו יהי' ע"י חיצונים.
19 ע"פ ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אוצר מנהגי חב"ד בהתקדש חג הפסח יחץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ולהעיר ממאמר רז"ל בתר גנבא גנוב וטעמא טעים - ברכות ה, ב [הגונב מהגנב אף הוא טועם טעם גניבה - רש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א מג
מקור מפורש
בדף זה
וע"כ היינו או שלא הי' ביכלתו להרבות (עי' ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תתכה
מקור מפורש
בדף זה
דלרבנ דר"ג (רפ"ק דברכות) אסור לק"ש אחר חצות, אם עדיין לא התפלל ערבית, כיון דהוי כקורא בתורה, ואסור ללמוד קודם התפלה (לפרש"י ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תתכה
מקור מפורש
בדף זה
- ולכן לא הקשה בתוד"ה אלא (ברכות ה, ב) ארש"י מברכות (לא, א) הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יג ד'רפג
מקור מפורש
בדף זה
וכנרמז ג"כ בפתגם חז"ל קצר, אשר מפני מה הלכה כמותו, לא מפני העמקות המיוחדת והבנה והסברה יותר מאשר לחבירו, אלא מפני שהוי' עמו (סנהדרין צג, ב) עד שאפילו בקדושי ישראל עצמן אמרו אף שאלו ואלו דא"ח, הנה הזוכה לקבוע הלכה כמותו הם אלו שנוחים ועלובים אף שהצד השני חריפי טפי (עירובין יג, ב) ועפ"ז מובנת הוראת רז"ל התמוה לכאורה, אשר לימוד התורה צ"ל לאחר התפלה (ברכות ה, ב) אף שהתורה היא תורת חיים ותורת אמת, ונתבאר בלקוטי תורה לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, ספר דברים צו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תכט
מקור מפורש
בדף זה
ת"ח על מסרו הפ"ש מכאן לאנ"ש אשר בירושלים עיה"ק ת"ו וכבר אמרתי ע"ד הצחות, שמ"ע בתורה לדבקה בדרכיו, מה הוא רחום אף אתה רחום וכו', ויש ללמוד מזה גם ענין, שכמו שדבורו של הקב"ה עושה מעשה צריך האדם להשתדל שדבוריו הוא גם הם יעשו מעשה, ותלוי הדבר באדם המדבר, הנקרא אדם ע"ש אדמה לעליון (של"ה חלק תושב"כ פרשת וישב וכו' שא ע"ב) והוא ע"י שיהיו דברים יוצאים מן הלב שאז נכנסים אל לב השומע כמארז"ל הידוע ובהנהגה ע"פ מרז"ל (ברכות ה, ב) - לא רק שיכנסו אלא גם שישמעו להם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תעה
מקור מפורש
בדף זה
ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתסד
מקור מפורש
בדף זה
ומוקדם לזה (פדר"א ספל"ב) צ"ל "קול יעקב ביחוד השם" - עבודת התפלה ועד שמייחדים שמו - שאז הגיון תורה (ע"ז יט, א) הוא בסדר וככתוב בתורה (ראה רש"י ותוס' ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ר"ח סיון
מקור מפורש
בדף זה
יהי רצון שיהא חג הסיום — חג התחלה טובה בתוספת התמדה ושקידה בלימוד התורה (הנגלה והחסידות) — בהקדמת עבודת התפלה,
4 בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. סידור (עם דא"ח) נו, סע"א. וראה ד"ה מי כמוכה תרפ"ח ס"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אמת, כמאמר רז"ל:
19 ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
10 והרבה מיני אור : ברכות גב, סע"ב. ובזהר בכ"מ, ובתקוייז תכ"א (נ, א) הי גונין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
9 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה ברכות ה, סע"ב ופירש"י ותוסי שם. לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
*31) ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
**) עיי* ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב שמיני שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
7 וכידוע בענין תפלתי סמוכה למד טתי (ברכות ה, ב) -- לקו"ת בוכה צו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
6 ראה ברכות ה, סע"ב ופירש"י ותוס' שם. לקו*ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 ב, ב. תוד"ה תליסר ברכות כ, א. ועוד). התורה שאחרי התפלה: ראה ברכות ה, ב. ובתוס' (רא"ש ור' יונה) שם שרש"י אוסר ללמוד
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
7 התורה שאחרי התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
10 התורה שאחרי התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו*ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
7 החורה שאחרי התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. סידור נו, א. סד"ה מי כמוכה, תרפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
ראה ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
בהגיון תורה ומוקדם לזה (פדר'א ספל"ב) צ"ל ,קול יעקב ביחוד השם' -- עבודת התפלה ועד שמייחדים שמו -- שאז הגיון תורה (ע"ז יט, א) הוא בסדר וככתוב בתורה (ראה רש"י ותוס' ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
מכיוון שבחינת הזכרון – חכמה שבנפש – של הנמכר לנכרי היא בבחינת שינה, עד שכאילו חדל מלהיות בעל־בית על עצמו – הוא משועבד לאדון נכרי, עד "לעבודת אלילים עצמה" – הרי בכזה מצב אין באפשרותו לגאול את עצמו, בהתאם לכלל:
52 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
ההלכה קובעת, שטהרת מצורע זו נוהגת בארץ ובחוצה לארץ בפני הבית ושלא בפני הבית, ולפי זה (לפי הדעות שדיני וקדושת המחנות וירושלים אינם קיימים בזמננו) השאלה היא אם אפשרית טהרת המצורע לאחר החורבן,
37 ראה ראב"ד הלכות בית הבחירה פ"ו הי"ד. וכן לדעת כמה ראשונים. וראה חידושי הרשב"א ותוס' הרא"ש ברכות ה, ב: "אבל לענין שלוח מחנות נוהגין עכשיו למאן דאמר קדשה לעתיד לבוא".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
5 בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. סידור נו, ב. סד"ה מי כמוכה, תרפ"ח,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
6 בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. סידור נו, א. סד"ה מי כמוכה, תרפ"ח,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
מצד אחד הוא אינו ראוי לשתיה, ומצד שני אומרים חז"ל שחומץ משיב את הנפש.
33 יומא פא, ב. וראה ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
2 ד) ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. סידור נו, א. סד"ה מי כמוכה, תרפ"ח,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
4 בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. סידור נו, א. סד"ה מי כמוכה, תרפ"ח,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
5 בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. סידור נו, א. סד*ה מי כמוכה, תרפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
3 בהקדמת עבודת התפלה: ראה ברכות ה, ב. לקו"ת צו, ב. סידור נו, א. סד'ה מי כמוכה, תרפ"ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
חז"ל אומרים "אין אמת אלא תורה".
28 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. וראה ברכות ה, ריש ע"ב. ועוד. וראה לקו"ת סוכות פא, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
8 ברכות ה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
דלרבנן דרייג (רפייק דברכות) אסור לק"ש אחר חצות, אם עדיין לא התפלל ערבית, כיון דהוי כקורא בתורה, ואסור ללמוד קודם התפלה (לפרש"י ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
-- ולכן לא הקשה בתוד"ה אלא (ברכות ה, ב) ארש'"י מברכות (לא, א) הנ"ל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ הוא גם בענין הי"ג תקונים, שתקון השביעי הוא תקון ואמת (דהגם שכל התקונים הם אמת, מ"מ, בענין התקונים גופא הנה תקון השביעי הוא בחי' אמת), וכללות הענין בזה, דאמת הו"ע התורה, כמארז"ל אין אמת אלא תורה, וזהו שמשה שהוא השביעי, ומדתו מדת אמת, כמאמר מה ראהאמת ראה, ולכן על ידו דוקא ניתנה התורה שהיא אמת.
9 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. וראה ברכות ה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ הטעם שהתורה נקראת בשם " אמת ", כמאמר רז"ל "אין אמת אלא תורה".
60 ירושלמי שבהערה 45. וראה ברכות ה, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי הבקשה שתהא תפלתי סמוכה למטתי, כדי שתהי' בתורה פעולת התפלה שעל ידה יהי' הלימוד כעונה אחר הקורא, אבל התורה מצד עצמה ענינה הוא ידיעה והבנה והשגה.
61 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ולדוגמא – שאינה דומה מעלת לימוד התורה קודם התפלה, כאשר "נשמה באפו", ללימוד התורה שלאחרי התפלה, שאז היא בבחינת גדלות.
48 ראה ברכות ה, ב ובפרש"י. לקו"ת ברכה צו, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"כ, כיון שמדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה, הנה תמורת זה שהאדם עמל בתורה, בנגלה דתורה, באופן דאשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, שהו"ע הלימוד ביראת שמים, שעי"ז עבד ופעל גם במצרים וביצה"ר, וכמו"כ היתה עבודתו בעמל שיחה, באופן דתפלתי סמוכה למטתי, כדי שיהי' לימוד התורה לאחרי התפלה באופן נעלהיותר, להעלות את התורה למעלה מעלה ולחברה בעצמותו ית', הנה עי"ז תורתו עומלת לו במקום אחר, שהו"ע ההמשכה דפנימיות התורה, רזין דרזין, שבבחי' זו הוא החיבור דתורה וקוב"ה, ע"ד כתר המלך, שאין משתמשין בשרביטו ועאכו"כ בכתרו, ואעפ"כ, התורה מחזרת עליו, ויתירה מזה, שמבקשת מאת קונה – קונה דייקא (ולא נותנה וכיו"ב), ע"ד המבואר בענין ברוך עושך ברוך יוצרך ברוך בוראך ברוך קונך, שקנין מורה שיש כאן רק ענין של גילוי מן ההעלם, וענינו בתורה הוא דרגת התורה כפי שמתייחדת עם עצמותו ית', היינו, כפי שעצמותו ית' בא בתורה, שזהו"ע פנימיות התורה – למסור לו (להאדם) טעמי תורה וסתרי'.
162 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
סמוכה למטתי" – ש"מעלת העסק בתורה שאחר התפלה הוא גבוה יותר מתורה שקודם התפלה".
77 ברכות ה, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
כשהיא באה לאחרי התפלה דוקא, וכידוע בענין שתהא תפלתי סמוכה למטתי .
1275 ברכות ה, ב ובפרש"י. לקו"ת ברכה צו, ב. וראה שם ואתחנן ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
תפלתי סמוכה למטתי , שעי"ז יהי' לימוד התורה כדבעי, היינו, שידע ויזכור אודות נותן התורה, ויכוין את ההלכה לאמיתתה, שבשביל זה צריך להיות במעמד ומצב דהוי' עמו , שהלכה כמותו בכל מקום , אבל, תכלית הכוונה הוא הענין דשערים המצויינים בהלכה, פס"ד הלכה למעשה, כיון שעי"ז דוקא נעשה ענין הבירורים, שזהו תכלית הכוונה בירידת הנשמה למטה.
376 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
עד שאקרא קריאת שמע ואתפלל") , היינו, שתחלה צ"ל ענין התפלה ולאח"ז לימוד התורה .
577 ברכות ה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת, א' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
בזמן הזה נעשה ענין הקירוב ע"י התורה, כמ"ש קרוב הוי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ואמרו רז"ל אין אמת אלא תורה.
302 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. פתיחתא דאיכ"ר ב. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה ברכות ה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם מ"ש קרוב הוי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ואין אמת אלא תורה , דאף שצריך להיות הקדמת עבודת התפלה שפועלת ענין הביטול, מ"מ, עיקר העבודה היא בעסק התורה דוקא, שזהו"ע בראשית, ב' ראשית, ישראל ותורה, כפי שמתאחדים ונעשים תיבה אחת, והיינו לפי שישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד , ועי"ז נשלמת כוונת הבריאה, שזהו בראשית, בשביל ב' ראשית.
1992 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. איכ"ר פתיחתא ב. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה ברכות ה, ריש ע"ב. וראה לקו"ת פינחס שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
בתי כנסיות (ואח"כ) ובתי מדרשות, לפי שתחילת עבודת היום היא עבודת התפלה, כמארז"ל שתהא תפלתי
1654 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובכללות הוא החיבור דתורה עם תפלה, כמארז"ל שתהא תפלתי סמוכה למטתי, היינו, שלימוד התורה צריך להיות אחר התפלה דוקא, כי תפלה הו"ע המס"נ, ולכן צריכה להיות התורה אחרי התפלה דוקא, בכדי שגם לימוד התורה יהי' חדור עם המס"נ דתפלה.
1292 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו , הוא ע"י התורה, וכמארז"ל אין אמת אלא תורה.
394 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. איכ"ר פתיחתא ב. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה גם ברכות ה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
בזה , דהנה, ענין האמת הו"ע התורה, דאין אמת אלא תורה , שהתורה היא תורת אמת, כי, אמת הוא דבר שאינו נפסק, אלא הוא בקיום כל הזמן, ויתירה מזה, שהוא בסוף כמו שהוא
2446 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. איכ"ר פתיחתא ב. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה גם ברכות ה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ידועה הפלאת גדלותו של רבי יוחנן, כפי שמצינו בכ"מ בש"ס .
1291 ראה ברכות ה, ב. שבת קיב, ב. ב"ק קיז, סע"א. ב"מ פד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
"קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת", דקאי על התורה – "אין אמת אלא תורה" .
2343 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. וראה ברכות ה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ה' - הוד שבנצח - י"א אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ושייך גם לכללות הענין בנוגע לתורה – שלפנ"ז צ"ל ענין התפלה , וכדי שהתפלה תהי' בהצלחה צ"ל לפנ"ז ענין הצדקה – "יהיב פרוטה לעני" , והרי ענין התפלה הוא באמצעות הכותל המערבי, כמ"ש בשו"ע .
1136 ראה ברכות ה, סע"ב. ופירש"י ותוס' שם. לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בעבודה, שענין התורה הוא רק לאחרי התפלה , וכ"ש לאחרי הכובד ראש שלפני התפלה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש .
2449 ראה ברכות ה, ב ובפרש"י. לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וטעם הדבר, לפי שהתורה היא תורת אמת , היינו שעל ידה יודעים אמיתת כל דבר], ומזה מובן שענין הביכורים קאי על ישראל, שקדמו אפילו לתורה.
1421 ברכות ה, ב. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, בכדי שתוכל להיות ההמשכה דתורה, צ"ל תחלה ההעלאה דתפלה, סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה , וכידוע בענין תפלתי סמוכה למטתי .
1260 ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
לבאר גם מה שתחילה באו אליו תלמידיו כו', די"ל בדא"פ, שאמירת התלמידים שצריכא עלמא למטרא היא ע"ד ענין התפלה, וזוהי ההקדמה לאמירת התורה, ע"י ענין התפלה שקודם התורה – ברכו בתורה תחלה , תפלתי סמוכה למטתי , שעי"ז היתה אח"כ ההמשכה שע"י התורה מלמעלמ"ט באופן נעלה יותר.
1268 ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
התורה היא נצחית (כמבואר בתניא ), הן בנוגע לקיום מצות חלה כפשוטה, והן בפירוש ראשית עריסותיכם חלה תרימו גו' בפנימיות הענין, שצריך ליתן לה' הראשית מכל דבר, וגם הראשית בזמן, מיד שקם משנתו כו' , שזהו"ע תפלתי סמוכה למטתי .
2565 ברכות ה, ב. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
דלכאורה הוצרך להקדים תפלה (בצבור) לתורה וגמ"ח, שהרי עיקר זמן ת"ת ומעלת לימוד התורה הוא כשהיא באה לאחרי התפלה דוקא, וכידוע בענין שתהא תפלתי סמוכה למטתי.
3 ברכות ה, ב. לקו"ת ברכה צו, ב. וראה שם ואתחנן ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ז) והנה המשכת בחינת ואמת, תיקון הז', ע"י התיקוני דיקנא, ואח"כ ע"י העשר ספירות דאצילות וכל סדר ההשתלשלות עד לעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו, הוא ע"י התורה, וכמארז"ל אין אמת אלא תורה.
70 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. איכ"ר פתיחתא ב. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה גם ברכות ה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בדף זה
), וגם ת"ת משתדלים להתפלל קודם (ברכות ה:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בדף זה
[ו יש להוסיף בזה (באופן אחר קצת), שהפגיעה במזבח הפנימי תחילה ואח"כ במנורה ושולחן הוא ע"ד כמו שאסור לאכול קודם התפלה (ברכות י, ב ) או לעשות חפציו (שם יד, א ), ו לא רק בנוגע לאכילה ועשיית חפציו, אלא גם בנוגע ל תלמוד תורה משתדלים להתפלל קודם (ברכות ה, ב עיי"ש ברש"י ותוס' ), ועכ"פ ברכת התורה (שהיא דוגמת תפלה) בהכרח שתהי' קודמת לתלמוד תורה, שהרי אסור ללמוד קודם ברכת התורה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי תשמע בקול
מקור מפורש
בדף זה
והוא בחי' תורה דהנה בתורה אמר כאן כי תשמע בקול ה' כו' שהוא קול דתורה לפי שהקורא בתורה הקדב"ה יושב וקורא כנגדו הרי נק' קול ה' ועד"מ קול הבל הלב שבאדם שהוא כח המשכה שיוצא מהבל הלב בדיבור בפה דהיינו המשכה מרוחניו' דהבל הלב לגשמיו' קול הדיבור והקול הוא המחבר רוחניו' הלב עם גשמיות הדיבור כך למעלה ע"י קול דתורה מקשר האדם ומחבר בחי' רוחניו' דאור האלקי עצמו לבא בבחי' גילוי הדיבור בבחי' ממלא כ"ע וזהו לפי שהקדב"ה שהוא בחי' סובב כ"ע יושב וקורא ג"כ בקולו הוא קול הוי' שנמשך מהבל לב העליון דבחי' עצמו' כו' וזהו שאמרו ז"ל דכל הקורא בתורה קורא בשמותיו של הקדב"ה עד"מ כאדם שקורא לחבירו בשמו שהוא נפנה כולו ע"י קריאת שמו כך כתיב קורא הדורו' מראש שנגלה מבחי' ההעלם וכמ"ש קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה שבה יקראוהו לבחי' עצמו' אלקו' שיבא לידי גילוי מן ההעלם מטעם שדבר ה' זו הלכה מפני שקול ה' היא התורה כמ"ש קול ה'
34 ואין אמת אלא תורה : ירושלמי ר"ה פג, ה"ח. איכה רבא פתיחתא ב. ילקוט שמעוני דניאל (ח, יב) רמז תתרסו. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב משמח חתן וכלה
מקור מפורש
בדף זה
ובבחי' זו נא' משמח חתן וכלה, שאין החתן מקבל מהכלה אלא אדרבה הוא משפיע בה, וזהו"ע הוי"ו דוהכלה, שוא"ו הוא המשכה מחתן אל הכלה, והיינו כמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו אשר יקראוהו באמת, ואין אמת אלא תורה, שצריך להיות קורא וממשיך א"ס ב"ה בהתו' כו'.
19 קרוב ה' לכל קוראיו . . ואין אמת אלא תורה : תהלים קמה, יח. ראה ברכות ה, ב. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. איכ"ר פתיחתא ב. ת"ז תכ"א (נ, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה ז
מקור מפורש
בדף זה
ז אפילו ללמוד אסור משהגיע זמן התפלה אם הוא רגיל להתפלל בבית מדרשו ביחיד ואינו רגיל לילך לבית הכנסת יש לחוש שמא ימשך בלימודו ויעבור זמן קריאת שמע ותפלה אבל מי שרגיל לילך לבית הכנסת מותר ללמוד בביתו עד שעת תפלת הצבור.
צו ברייתא ברכות ה , ב כפרש"י שם ד"ה סמוך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קו מי הם הפטורים מתפלה ד
מקור מפורש
בדף זה
ומכל מקום אם מלמד לאחרים ואם לא ילמדו עכשיו יתבטלו ולא יוכלו להתקבץ ללמוד אחר התפלה לא יפסוק מלימודו עמהם אפילו אם יעבור זמן התפלה ומכל מקום פוסק וקורא פסוק ראשון של קריאת שמע כדי לקבל מלכות שמים בזמן קריאת שמע ויחזור אחר הלכה שיש בה יציאת מצרים כדי להזכיר יציאת מצרים בזמן קריאת שמע ואחר לימודו טוב שיגמור כל קריאת שמע ואע"פ שעבר זמנה לא הפסיד כאדם שקורא בתורה.
מב תלמידי רבינו יונה ברכות ה, ב (ד"ה על תפלתי). שו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה כז
מקור מפורש
בדף זה
כז ואם נודע לבעל הבית שהאריס גונב פירות מהפרדס אינו רשאי לנכות לו מחלקו כשבאו לחלוק אלא על פי בית דין אבל לא יעשה דין לעצמו לגזול את האריס כנגד מה שגנב ממנו מפני שאסור לגזול או לגנוב מן הגנב או הגזלן כנגד מה שגנב וגזל ממנו אלא יתבענו בבית דין ואם ינכה לו שלא על פי בית דין הרי זה גוזל חלקו המגיע לו בפירות הנשארים ואף שכבר נטל הרבה יותר מחלקו הרי לא נטל בתורת חלוקה אלא נתכוין לגנוב משל בעל הבית ושיהיה חלקו נשאר עדיין בפירות הנשארים שהרי הם שותפים בכל הפירות כולם וכשבעל הבית מפקיע חלק האריס בפירות הנשארים בעל כרחו של האריס הרי זה גוזלו כנגד מה שגנב ממנו ואף שהדין הוא כך אינו רשאי לעשות דין לעצמו אלא על פי בית דין אם יזכה בדין שיוכל לברר שגנב ממנו ואם לאו יפסיד וכן כל כיוצא בזה:
שמב ברכות ה , ב (מעובדא דרב הונא). מרדכי פ"ג דב"ק רמז ל. ב"י סי' ד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה ויקרא ג ד
מקור מפורש
בדף זה
וכמ"ש בגמ' פ"ק דברכות דף ה' סע"א ובמנחות דכ"א סע"א, וכמ"ש היאכל תפל מבלי מלח (וע' באדר"ז דרצ"ה ע"ב), שבלי מלח הוא בשר תפל שאין בו טעם וכשמולחים אותו במלח אזי נעשה בהבשר טעם שהמלח ממתקת את הבשר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור הלכות ציצית[רנז]
מקור מפורש
בדף זה
ויש אומרים שהוא כדי שיראה את חבירו הרגיל ואינו רגיל ברחוק ד' אמות ויכירנו.
1962 ירושלמי ברכות פ"א ה"ב (אחרים אומרים, וראיתם אותו, כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו ... ברגיל ושאינו רגיל). הובא ברמב"ן במלחמות ה' ברכות ה, ב וברא"ש שם ס"י. ב"י וב"ח סי' נח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
בדף זה
ומטעם זה פותחת ברכת אשר בחר בנו בברוך, לפי שבקריאת התורה בצבור מברך אותה בפני עצמה.
189 רבינו יונה ברכות ה, ב (ואף על פי שסמוכה לחברתה, פותחת בברוך מפני שדרך הוא לאמרה בפני עצמה כשמברכין על התורה). ט"ז ס"ק ה (והא דאמרינן ברכת אשר בחר בנו בפתיחת ברוך, תירץ רבינו יונה, מפני שדרך לאומרה בפני עצמה כשמברכין על התורה בצבור). והיינו אף שברכת אשר בחר סמוכה לברכת והערב שהיא ברכה ארוכה, מכל מקום פותחת בברוך מטעם האמור כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' ומסיים משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש קרוב ה' כו' לכל אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה שע"י קריאת התורה הוא קורא וממשיך לבחי' מהו"ע א"ס ב"ה ממש שלמעלה גם ממקור החכ' דהשתלשלות כו', וע"כ עיקר המצוה בת"ת הוא להמשיך אא"ס עצמו, ולהיכן הוא ממשיך אותו בתורה דוקא כנ"ל, וזהו באמת בתוך התורה שנק' אמ"ת, והטעם שנק' אמת לפי שבה מתגלה מבחי' אמיתית מהו"ע אא"ס ב"ה דוקא, וזהו הנק' בחי' יש מאין ממש שאין זה בשאר המצות זולתה וד"ל.
67 קרוב ה'. . ואין אמת אלא תורה : תהלים קמה, יח. ראה ברכות ה, ב. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
קראי תנאי כו', ומ"ש בתורתו יהגה בעיון קאי בבחי' כלה לגבי עצמו' אא"ס שמתגלה בדיוק דאוריי', משא"כ בחי' כלה זו מקבל מבחי' קריאת האדם וזהו ובתורת ה' חפצו כו'), ובבחי' זו א' משמח חתן וכלה וי"ו זה דוכלה הוא בחי' המשכה דקריאת התו' שהוא מן החתן אל הכלה וכמ"ש לכל אשר יקראוהו באמת כנ"ל וד"ל.
39 קרוב ה'. . ואין אמת אלא תורה : תהלים קמה, יח. ראה ברכות ה, רע"ב. ירושלמי ר"ה פ"ג, ה"ח. איכ"ר פתיחתא ב. תקו"ז תכ"א (נ, סע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש קרוב ה' לכל קוראיו (שזהו הקריאה בשמותיו המיוחדי' אליו כשם הוי' ואלקי' כמו בקריאה בתפלה וכה"ג) לכל אשר יקראוהו באמת ואין אמת אלא תורה שהן שמותיו העצמי' שבקריאתו אותם קורא וממשיך לעצמות אוא"ס שיתגלה בתוך אותיות הללו שנק' אמת והוא במה יושב ה' וקורא ושונה כנגדו כנ"ל, וזהו פי' באמת בתוך האמת דתורה, שזהו למעלה מקריאה בתפלה כמ"ש בזהר ע"פ השמיעני את קולך כי קולך ערב זהו קלא דאורייתא כו', וזהו כמשל הקורא את המלך שיפנה אליו בעצמו' פנימיותו כמו שהוא לאמיתתו במקומו שאז יקראנו בשמותיו העצמי' שהוא עצמו נמשך בהם תמיד (וכמ"ש במ"א במ"ש למען אחי וריעיי כו' שע"י קריאת התורה נק' ישראל אחים וריעים להקדב"ה כאחים שיושבים יחד וקורים ושונים כו'), ולא יוכל להמשיך לעצמו' אוא"ס ממש כ"א ע"י קריאה זו ולא ע"י העיון ודיוק באותיות התורה במח' לבד שאינו מגיע להעצמות דא"ס ממש רק
99 קרוב ה' לכל קוראיו. . ואין אמת אלא תורה : תהלים קמה, יח. ראה ברכות ה, ב. ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שם הא' שפרה שמשפרת את הולד כו', פי' הן בחי' ת' עלמין דכסופין שעדיין הן למעלה בבחי' האצי' ממש [oldpage_לו] ונק' עלמין סתימין דלא אתגליין עדיין למטה בנשמות אלא הן [ה]מקוריי' לבחי' הגילוי שבנשמות כו' והמה בחי' אורות עליונים מצוחצחות מאד כו' עד שהן בבחי' היופי והתפארת ונק' שפרה מלשון שופרא, והוא שמשפרת ומיפה את הולד דהיינו שממשכת ג"כ בחי' ת"ת [ה]עונג העליון אל הנשמות הנק' וולדות כדי לצחצח האור והשגה דנשמות [אח"כ] בהתענג על ה' כו' וד"ל, והוא בחי' שם ה"א ראשונה דשם הוי'.
90 שופרא : ברכות ה, ב. ראה גם אוה"ת כאן ע' ב'תק.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שקושר כתרי' לקונו מתפלות ישראל עי"ז נמשך ג"כ אור דתו'] ולא בתורה לבד וכאבא בנימין שהי' תפלתו סמוך למטתו כו'.
315 וכאבא בנימין. . סמוך למטתו : ראה ברכות ה, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קפד. וש"נ. ח"ב ע' תקעא ואילך. תו"ח נח נד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
אבל ב[חי'] מדות וחכ' שבתו' הרי אין בהם שינוי כלל [וכלל] להתחלק מחסד לדין ומדין לחסד, כי משפט התו' במדות כמו כשר פסול טמא טהור זכאי חייב וכו' כמו שכבר נתבאר ע"פ החה"ק שבתו[רה] לא יהופך מטמא להיות טהור ולא מפסול כשר ומחייב זכאי כו' כמ"ש להבדיל בין הטמא כו' וכמ"ש כל אמרת אלוה צרופה כו' ולא ישתנה לעולם מכל מצות וחוקות דתו' אף כקוצו של יו"ד, דאע"פ שמפלפלים ומטהרים הטמא כו' [אבל] לאחר הבירור שע"י הפלפול יבא על האמת דמשפט התו' שזה טמא וזה טהור ולא ישתנה עוד, שמפני זה נק' התו' אמת שהוא חותמו של הקב"ה [שהוא] כמו החותם [ש]אין אחר החתימה שינוי כלל כמ"ש חתום תו' בלמודי ונק' חותמו של הקב"ה אמת שכל שינוי אינו אמת כו'.
464 נק' התו' אמת : ראה ברכות ה, ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' שסט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים לא קטז
מקור מפורש
בדף זה
ברכות דף ה' תחלת ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים לט קמו
מקור מפורש
בדף זה
(ב) פ"ק דברכות דף ה' ע"א כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנאמר החשיתי מטוב ואין טוב אלא תורה כו' וכאבי נעכר עכ"ל ועיין בע"ג מ' כ"ו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים מב קסה
מקור מפורש
בדף זה
פ"ק דברכות דף ה' ואחת מהן הוא העוה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קיח תמז
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ע"ד ודרך חיים תוכחת מוסר כדפי' הש"ס רפ"ק דברכות דף ה' ע"א) ואומר אלי אתה ואודך אלהי ארוממך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קמט תקפד
מקור מפורש
בדף זה
פ"ק דברכות דף ה' ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים מילואים קמט
מקור מפורש
בדף זה
בגמרא פ"ק דברכות דף ה' ע"א כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו (להרוג את המזיקין) כו' שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם (ור"ל דהיינו ק"ש שעהמ"ט) וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם, יש להעיר לענין ק"ש שעל המטה ממ"ש הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה, וע' ע"פ יעלזו בילקוט ח"א סג ב' ח"ב כז ב קט ג קעח ג קפא ג ובזהר פ' אחרי דס"ב ע"א, והנה בילקוט פ' בא רמז ר"ט פי' הנה מטתו שלשלמה של מי שאמר והיה העולם כו' וכתיב יעלזו חסידים בכבוד כו', ובמלכים א' רמז קס"ט ע"פ ויקרבו ימי דוד, וכי ימים מתים א"ר שמואל בר נחמני צדיקים שמתים ימיהם בטלים והם קיימים וכה"א יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רוממות אל בגרונם עכ"ל פי' ימים מתים י"ל שהם מתעלים בבחינה שלמעלה מהזמן גשמי יום ולילה, ועד"ז הוא בילקוט בתלים סי' ס"א רמז תשפ"א ע"פ אגורה באהלך עולמים, ובילקוט בשה"ש דקע"ח ג' ע"פ הנה מטתו שלשלמה, של מי שהשלום שלו, ששים גבורים ששים רבוא מגבורי ישראל, כולם אחוזי חרב רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם, א"כ לפמ"ש בגמרא מובן דענין ק"ש שעל המטה שהיא בחי' ירננו על משכבותם זהו ענין תיקון הנה מטתו שלשלמה של מי שהשלום שלו, בילקוט בשה"ש ס"פ וחכך ביין הטוב כנ"ל ברמז קס"ט, ועיין בזח"ג פ' אחרי ד"ס ע"א מענין הנה מטתו שלשלמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים מילואים קמט
מקור מפורש
בדף זה
גמרא ברכות דף ה' ע"א, במד"ר פ' בראשית ס"פ כ"א ע"פ ואת להט החרב המתהפכת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ה
מקור מפורש
בדף זה
ועל כן מי האיש הירא לנפשו, יתן לה' כופר נפשו חצי קט' או רבע קט' לקופת אה"ק תובב"א קודם התפלה, לפדות את נפשו זו תפלה משחת, לאור באור החיים , לפתוח לו שערי תפלה, ולא יפגעו בו הדוחפים אותו לדחותו ולבלבלו במחשבות זרות, לבל יראה גאות ה' ולאסתכלא ביקרא דמלכא , כמ"ש אני בצדק אחזה פניך .
1069 נפשו זו תפלה: רש"י ברכות ה, ב ד"ה טורף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
בדף זה
מ"מ הרי הוא התחדשות, כי המו"מ של אתמול כבר עבר וכלא הי' ולא ראה עדיין עולם ולא הי' עדיין משוקע בתאות ורצונות ובאמת הרי תפילה הוא ראשית כל העבודה האלקות וכמ"ש ראשית עריסותיכם תתנו לכהן, כהן הוא הקב"ה כמארז"ל אלקיכם כהן הוא וכמארז"ל על תפילתו שיהא סמוכה למטתו ואין זה חידוש, אבל מנחה כאשר האדם טרוד ומוטרד כל היום ויש לו יצה"ר המסית ומדיח וראה עולם עם תאוותיו והוא נפנה מכל ומתפלל מנחה ה"ז כמו התחדשות, והגם שבתפילה של שחרית הוא אריכות ההתבוננות ובמנחה אינו כ"א רק תפלה, מ"מ הרי מחמת זה עצמו התפלה של שחר אינו התחדשות מפני שאז הוא ברי' חדשה ואריכות ההתבוננות, ולכן אלי' לא נענה כ"א בתפלת המנחה.
116 תפלתו. . למטתו : ראה ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ג"כ שהתורה נק' תורת אמת כמ"ש קרוב הוי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, ואין אמת אלא תורה, ולכאורה והלא אוא"ס הוא בחי' אחד האמת ומה הוא זה מה שהתורה נקראת אמת, אלא דתורה היא בחי' חכמה, ובחכ' נתפס ומתלבש בחי' אוא"ס אחד
80 ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. פתיחתא דאיכ"ר ב. תקו"ז תכ"א (נ, א). וראה ברכות ה, ריש ע"ב (ראה מהר"ץ חיות שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתצג
מקור מפורש
בדף זה
ובאמת הנה תלמיד א' של תו"ת יצ"ו יכול הוא להאיר את הסביבה באור תורה ועבודה וללקוט שושנים, ואין הדבר תלוי אלא בעבודתו ויגיעתו ומסירת נפשו על האמת, ואין אמת אלא תורה ועבודה שבלב, ובפרט אשר נמצאים במחנו ישיבה גדולה כזו, אשר בטח אפשר ללקוט משם שנים שלשה גרגרים יראי אלקים לקרבם, לקבוע זמן פעם בשבוע לדבר בקירוב הדעת (וכמובן אשר דבר כזה צריכים לעשות בחכמה דעת ומועצות), ודבור כזה פועל ועושה התעוררות טובה, והוא גרעין הנזרע אשר במשך הימים יֵרָאֶה פריו.
804 ואין . . תורה: ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. וראה ברכות ה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקסח
מקור מפורש
בדף זה
כי הם משכילים ומתנהגים כמשכילים, הנה נודע כי המשכיל עלול הוא לעמוד על האמת יותר מכמו אלו אשר ר"ל נטבעים (וערין פאַר טרונקען) במדות שהם תאות רעות ר"ל, וכידוע בענין ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים , אשור הוא תענוג, מצרים מדות רעות, דשניהם הם עניני תאוה אין גישמאַק פון ועלט, ושניהם נקראים אובד ונדח ר"ל, לא כן אלו שיש להם איזה השגה שכלית, הרי בנקל להם לשוב אל האמת ולהכיר את האמת וכמאמר אין אמת אלא תורה , כי תורה אור ומשיבה נפש כל החי בישראל, והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.
1016 אין . . תורה: ירושלמי ר"ה פ"ג ה"ח. וראה ברכות ה, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות פורים תש"ו
מקור מפורש
בדף זה
וכמעשה הידוע מר' אייזיק עם הצ"צ במאמר על שלשה דברים העולם עומד שאמר הצ"צ בתחלת קבלת הנשיאות, אותו המאמר ששמע מאדמו"ר הזקן בהיותו ילד, כידוע שהלך אַז הצ"צ לבקר את הר' אייזיל, ויהב לי' ידי' ואוקמי', ואמר לו אז הפי' ע"ז בקבלה.
25 ראה ברכות ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
בדף זה
והנה ע"ד הנ"ל בשפע שלמעלה שיש בה בחי' גילוי והעלם וגילוי כן הוא בנפש בעבודה שבלב, שמתחילה ע"י התפי' שמתבונן בעומק דעתו ובינתו עד שממשיך בנפשו בחי' ראי' דחכמה להיות רואה את הנולד הוא בחי' גילוי ומעורר עי"ז ג"כ למעלה בחי' יחוד חו"ב, ואח"כ ג"כ ע"י לימוד תושב"פ שזמנה אחר התפילה ממשיך גילוי יותר נעלה מבחי' משכיל לאיתן כנ"ל, וזהו והאיתני"ם אותיות תנאי"ם שהם ממשיכים ההשפעה מבחי' משכיל לבחי' איתן ע"ש שהם המחדשים הלכות דתושבע"פ ולכן נק' איתנים כו' ואח"כ בעסקו בעניני העוה"ז נעשה העלם, אך אח"כ כשמקיים המצות חוזר ומתגלה מן ההעלם מתתא
61 לימוד תושב"פ שזמנה אחר התפילה : ראה רש"י ותוס' ברכות ה, ב. לקו"ת חוקת סב, סע"ג. מסעי פח, ג. ואתחנן ג, סע"ג ואילך. ברכה צו, ב ובהוספות להערות וציונים שם. שה"ש כ, ד. תו"ח תצוה שנ, ג. וש"נ. אוה"ת בראשית כרך ו ע' 2044.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה אימתי עביד אינש דינא לנפשיה
מקור מפורש
בדף זה
אמנם יש הלכה נוספת בגמרא, שממנה יש ללמוד שאין אדם עושה דין לעצמו בגביית חוב (ברכות ה, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר