ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' גזלה

(יא)

חיפוש חדש

(יא)^קכד רמב"ם^קכה שלחן ערוך^קכו (עיין שם שכתבו ממכס זה^קכז. וכ"מ בהדיא במגיד משנה שכתב להרמב"ם מיירי מתניתין^קכח דאין פורטין במוכס נכרי דמוסיף על הקצבה, וכ"כ בטור^קכט, דבכהאי גוונא^קל אסור לפרוט הימנו, מכלל שאין שם מעט שאינו גזל^קלא. וכן כתב הטור בהדיא דכל מה שיש כו'^קלב. וכן כתב הרמב"ם^קלג ושלחן ערוך^קלד שהכל כו'^קלה.

(ואף דמיירי^קלו בישראל^קלז כמ"ש לעיל^קלח. גם מוכסים ישראל סתמן כך שמוסיפים כמ"ש סי' ל"ד סעיף י"ד שחזקתן כו'^קלט, וכן כתוב כאן בסעיף ה'^קמ ונודע שאדם זה כו'^קמא, מכלל דאינך^קמב לא מהימני בסתמא, לכך כתבו כאן בחזקת כו'^קמג. ומה שכתב הסמ"ע סק"ז^קמד אין לו מקור בתלמוד ומנא ליה להרמב"ם, והעיקר כמ"ש בשלטי גיבורים^קמה ע"ש. והא דמוקמינן מתניתין^קמו בנכרי דוקא^קמז, היינו משום דמתניתין מתנייא קודם שהוסיפו עליהם^קמח המוכסים והגבאים בברייתא בסנהדרין דף כ"ה^קמט, עיין שם בגמרא דמעיקרא כו'^קנ, ודו"ק^קנא).

וכן כתב המגיד משנה^קנב בהדיא שהוא [כמוכס] שאין לו קצבה כלל^קנג. ועל כרחך צריך לומר כן לרמ"א^קנד ומשנה למלך^קנה וכן משמע בטור^קנו שהוא גזל גמור מה שמבריח מנת המלך, אם כן היאך התירו להבריח הסחורה לגמרי^קנז, הוי ליה להבריח חציה או רובה לפי ערך ההוספה^קנח. ואף אם תמצי לומר דלא אמרינן בתר גנבא כו'^קנט אלא בישראל^קס, היינו כשגונב רק כנגד מה שגנב ממנו^קסא, דאריסיה דרב הונא בפרק קמא דברכות גנב הרבה יותר מחלקו כמו שכתב המרדכי פרק ג' דבבא קמא^קסב, אבל לגנוב יותר פשיטא שאסור אף אם כבר גנב הנכרי תחלה. דהא אפילו ציער את הישראל אסור לגוזלו כמ"ש סמ"ג^קסג והגהות מיימוניות פ"ז מהלכות גנבה^קסד, וצער הגוף חמור מדבר שבממון כדאמרינן ביומא דף כ"ג^קסה, כל שכן שיגנוב הישראל תחלה יותר ממה שיגזלנו הנכרי^קסו[)]:

הערות

קכד. בא להוכיח מ"ש כאן, ולעיל סי"ב, וקו"א ס"ק ח, שכשמוסיף על קצבת המלך הוי כל הגביה גזל גמור.
קכה. הל' גזלה פ"ה הי"א.
קכו. סי' שסט ס"ו.
קכז. שהחילוק בין מוסיף על קצבתו או אינו מוסיף הוא לענין אם: עובר המבריח ממכס זה (משמע כל המכס).
קכח. ב"ק קיג, א. דלעיל סי"ב.
קכט. סי' שסט ס"ו.
קל. שנוטל יותר מקצבתו.
קלא. כדלעיל ס"י, שאם ידוע שיש לו גם שלו מותר לקנות ממנו.
קלב. בה הוא בחזקת גזל, לפי שנוטל יותר מקצבתו.
קלג. שם ה"ט.
קלד. שם ס"ד.
קלה. בחזקת גזלה.
קלו. הרמב"ם שם ה"ט-י (המוכסין כו' בחזקת גזלה כו' וחזקתן שנתייאשו הבעלים).
קלז. ואיך יתאים עם מה שהובא לעיל מהרמב"ם שם הי"א (בד"א שהמוכס כלסטים בזמן שהמוכס גוי כו' אבל כו' מוכס ישראל כו').
קלח. קו"א ריש סק"ט.
קלט. המוכסים סתם פסולים שחזקתן ליקח יותר מן הקצוב להם בדין המלכות.
קמ. בשו"ע. וכ"ה ברמב"ם שם הי"א. וכדלעיל בפנים סט"ו.
קמא. נאמן.
קמב. סתם מוכסין אפילו ישראל.
קמג. הרמב"ם בה"ט והשו"ע בס"ד, דמיירו בישראל כנ"ל, כתבו שהוא בחזקת גזלה (ומ"מ חילקו הרמב"ם הי"א והשו"ע ס"ו בין ישראל לנכרי, וכדלעיל בפנים סט"ו). וראה כאן בפנים, שרק ישראל שנודע שמוסיף על קצבתו דומה למוכס נכרי.
קמד. שהיא דעה הב' דלעיל סי"ב.
קמה. ב"ק מ, א אות ב בסופו, שהיא דעה הא' דלעיל שם.
קמו. קיג, א (דאין פורטין כו).
קמז. רב אשי שם אמר במוכס כנעני (לפירוש הרמב"ם שם).
קמח. על הפסולי עדות הנזכרים במשנה סנהדרין כד, ב.
קמט. ע"ב (תנא עוד הוסיפו עליהן הרועים הגבאין והמוכסין).
קנ. סבור מאי דקיץ להו קא שקלי, כיון דחזו דקא שקלי יתירא פסלינהו.
קנא. שכבר הובא לעיל, שגם הרמב"ם והשו"ע פסקו כרב אשי (וחילקו בזה בין מוכס ישראל לנכרי). וכ"ה לעיל בפנים סט"ו. וראה לעיל בפנים סי"ב (שלא חילק בינם), וכאן בפנים (שחילק בינם).
קנב. שם הי"א.
קנג. הרי שהכל גזל. וראה גם לעיל קו"א ס"ק ח.
קנד. שם ס"ו (שהמבריח מכס עובר על לא תגזול), שהיא דעה הא' דלעיל בפנים סט"ו.
קנה. שם הי"א בסופה (המבריח גוזל הוא).
קנו. שם ס"ז (וכל המבריח עצמו מן המכס הוא גזלן).
קנז. ממוכס נכרי שמוסיף על הקצבה.
קנח. וכמו בישראל שקנה המכס ומוסיף על הקצבה, שאסור לגזול מן הגזלן, כמבואר כאן בפנים. אלא ודאי כשמוסיף על הקצבה הוי הכל גזל.
קנט. גנוב וטעמא טעים (ברכות ה, ב), הגונב מן הגנב אף הוא טועם טעם גנבה (רש"י שם ד"ה בתר), שמטעם זה אסרו להבריח כשהמוכס ישראל שקנה המכס מהמלך ומוסיף על הקצבה, כמבואר כאן בפנים, וש"נ. והטעם – בב"י סי' שסט ס"ח, ובסמ"ע שם ס"ק י.
קס. ונאמר שמטעם זה מותר להבריח המכס מהנכרי המוסיף על הקצבה.
קסא. שבזה אפשר דלא אסרינן אלא בישראל, כהא דרב הונא בברכות שם.
קסב. רמז ל. וראה גם רש"י ברכות שם ד"ה מי. וכדלקמן בפנים סכ"ז. ומ"מ אסרו לרב הונא לנכות לו מחלקו מטעם האמור לעיל.
קסג. מל"ת קנב.
קסד. אות ב. וכדלעיל בפנים ס"א.
קסה. ע"א (דאיסור נקימה נאמר על דבר שבממון ולא על צער הגוף). וראה גם לעיל הל' עוברי דרכים ס"י (במוסגר). או"ח סי' קנו ס"ג.
קסו. שאסור, אלא ודאי כל המכס נקרא גזלה, ולכן מותר להבריח המכס.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 52 עמודים.