384
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
יתנו"32? במיוחד קשה הדבר, כיוון שהציווי על נתינת מחצית השקל כתוב דוקא בפסוק "זה יתנו על העובר על הפקודים מחצית השקל"33, ולעומת זאת, בפסוק "ונתנו איש כופר נפשו" אין מוזכרת עצם מצות נתינת מחצית השקל, אלא, שאם "תשא את ראש בני ישראל" הרי אז "ונתנו" – "כופר נפשו" כדי ש"לא יהיה בהם נגף בפקוד אותם".
ג. המחלוקת בין רש"י לרמב"ם בענין הכפרה
ההסבר לכך הוא: במצות נתינת מחצית השקל ישנם שני דינים: א) הנתינה צריכה להיות חד פעמית, כפסק הרמב"ם34 "ואינו נותנו בפעמים רבות היום מעט ולמחר מעט אלא נותנו כולו כאחת בפעם אחת". ב) צריך לתת מטבע של "מחצית השקל כסף"35 (וברור שלא "שווה כסף" בשווי של מחצית השקל36).
על פסקו של הרמב"ם שצריך לתת את מחצית השקל בפעם אחת, מסביר הגאון הרוגוצ'בי37, שהסיבה לכך היא, שנתינת מחצית השקל היא כקרבן וכפרה – ובכפרה אין מועילה נתינה לחצאין, כפי שאומרת הגמרא38 לגבי גזל הגר "החזירהו (לכהן) חצאין לא יצא, מאי טעמא? אשם קריא רחמנא" (=משום שהתורה כינתה כסף זה בשם אשם, שהוא קרבן וכפרה).
את הכפרה שבמחצית השקל אפשר לראות בשני אופנים: א) בכך, שבכסף זה נקנים קרבנות הציבור במשך השנה, וקרבנות אלו הם לכפרה39; ב) שעצם נתינת מחצית השקל היא כפרה – כקרבן יחיד.
ויש לומר, שזוהי מחלוקת בין רש"י לרמב"ם: רש"י מסביר40 "ועל אותה תרומה נאמר: לכפר על נפשותיכם,
הערות
- 32. משא"כ בכו"כ מקומות בסהמ"צ שמביא יותר מפסוק אחד כותב "וכבר נכפל זה הציווי" (וכיו"ב) ומביא הנאמר במק"א, משא"כ כאן. ואפי' אם רוצה להביא ב' הפסוקים הו"ל להביאו זה אחר זה ולא להפסיק "ואמר" (ואמרו). כאילו שזהו עוד ענין. וראה ברכות ומכות בסופן (ועוד) "מאי ואומר".
- 33. ורק כתוב זה הביא במנין המצוות שבריש ספר היד ובפיה"מ ריש שקלים. וראה תיו"ט שקלים פ"א מ"ד: "ולדברי הרב שכתב כו'".
- 34. ריש הל' שקלים.
- 35. לשון הרמב"ם שם. ובהלכה ה': מחה"ש זו מצותה שיתן מחצית מטבע של אותו הזמן כו'. וראה שם ה"ו. ובפיה"מ להרמב"ם בכורות פ"ח מ"ח: מחצית השקל שהוא צריך להיות כסף צרוף עשוי מטבע* כמו שנתבאר בשקלים. ובפרש"י בכורות שם מט, ב במשנה "אין מביאין שם אלא מטבע של חצי שקלים". ובשו"ת הריב"ש סי' סו: וכן הי' לו לתת מחצית השקל במטבע כסף בעינו. אבל יש סוברין שאפשר ליתן גם פרוטות – ראה חינוך מצוה קה. ובמנ"ח שם סוסק"א. ועוד.
- 36. משנה בכורות שם.
- 37. צפע"נ השלמה ג, א ואילך. וראה צפע"נ לרמב"ם ריש הל' שקלים.
- 38. ב"ק קי, א וברש"י. "ושם דף מ' ע"א גבי כופר" (צפע"נ שם).
- 39. ראה שבועות בתחלתה.
- 40. פרשתנו ל, טו. ועד"ז בפרש"י מגילה כט, ב (ד"ה שלש). וראה חזקוני פסוק יב.
- . כ"ה בהעתקת קאפח. ולפנינו: כסף מזוקק מצויר מטבע.
משנה שקלים א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אמר רבי יהודה העיד בן בוכרי ביבנה כל כהן ששוקל אינו חוטא. אמר לו רבן יוחנן בן זכאי לא כי אלא כל כהן שאינו שוקל חוטא. אלא שהכהנים דורשים מקרא זה לעצמן. (ויקרא ו, טז) כל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל. הואיל ועומר ושתי הלחם ולחם הפנים שלנו האיך נאכלים:
משנה בכורות ח׳:ח׳ - הטקסט מספריא
אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות. ולא בהקדשות. כתב לכהן שהוא חייב לו חמש סלעים. חייב ליתן לו ובנו אינו פדוי. לפיכך אם רצה הכהן ליתן לו מתנה. רשאי. המפריש פדיון בנו ואבד. חייב באחריותו שנאמר (במדבר יח, טו) יהיה לך ופדה תפדה:
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך לא ‹ פ' שקלים ‹ פ' שקלים ‹ 132 לקו"ש חט"ז ע' 384
תורת מנחם 2
- מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה לקו"ש חט"ז ע' 384
- עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חט"ז ע' 384
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- אגרות קודש כרך כח י'תתמז ב"ק מ, א
- לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה א מאותו ספר שם מ, א
- לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה א מאותו ספר ב"ק מ, ב
- לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה א מאותו ספר ב"ק מ, ב
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' גזלה (יא) ב"ק מ, א
- לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה ג מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה א מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה א מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה ג מאותו ספר ב"ק קי, ב
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה מאותו ספר ב"ק קי, ב
- תורת מנחם יום ה' פ' חוקת-בלק, יו"ד תמוז ה'תשי"ב ב"ק קי, ב
- תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו ב"ק קי, א
- שו"ת סימן מב ב"ק דף ק"י סוף ע"ב
- תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט ב"ק קי, ב

