ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה א

32

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

צריכה התורה להפריד זאת מ"קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן". ולפי זה יוצא ההיפך: "וכי תרומה מקריבין לכהן" היא סברה המסייעת לומר שב"וכל תרומה" הכוונה היא דוקא לתרומה, ולא לביכורים!

ג. יש קשר בין תרומה לבין גזל הגר

ההסבר לכל האמור לעיל הוא:

מלשון הפסוק "וכל תרומה...", בוא"ו החיבור, מוכח, שדין זה מופיע בהמשך לדין המוזכר לפני כן, לגבי גזל הגר: כשם שאת גזל הגר יש לתת לכהן¹⁴, כך גם "כל תרומה" ו"כל קדשי בני ישראל", יש לתת לכהן.

אך בכך אין מובן:

א) יש מתנות רבות, שעליהן נאמר בפרשות הקודמות שיש לתיתן לכהן. ומדוע מקשרת התורה את הענין של "וכל תרומה... לכהן..." דוקא לגזל הגר¹⁵?

ב) מדוע מפרידה התורה את "כל תרומה" מ"כל קדשי בני ישראל", ואומרת "אשר יקריבו לכהן", דבר שמתאים רק למתנות כהונה אחרות, ולא לתרומה. לכאורה, צריך היה לומר "אשר יתנו לכהן" וכדומה. שהרי, מטרת פסוקנו אינה לבאר את פרטי הדינים של מתנות כהונה, שהרי הפסוק מופיע בהמשך לענין הקודם של גזל הגר, ולגבי גזל הגר חשוב רק הפרט שצריך לתיתו לכהן, ואין חשוב לציין אם עושים זאת על ידי שהוא מחזר לבית הגרנות או שמביאים זאת אליו?

מכך הכרחי לומר, שהקשר של "וכל תרומה..." לגזל הגר אינו רק מפני שהם ניתנים לכהן, אלא מפני שיש ביניהם משהו משותף המבדילם משאר מתנות כהונה. ומפני קשר מיוחד זה של "כל תרומה" לגזל הגר, הוצאה התרומה מהכלל של שאר "קדשי בני ישראל", והיא מופיעה בפסוק בנפרד.

ד. גזל הגר ותרומה – נתינה לה'

ה"חידוש" שבו נבדל "גזל הגר" משאר מתנות כהונה, הוא: כל שאר מתנות כהונה¹⁶ הן חלקים מסויימים

הערות

14. ובפרט, שאחד הדברים שבשבילם נשנית "פרשת גוזל ונשבע על שקר" הוא – שגזל הגר ניתן לכהנים (רש"י לעיל ה, ו).
15. בדוחק י"ל, דשאני גזל הגר משאר מ"כ, שכולם הם פרט בענין אחר, וכמו "לכהן תהי' אחוזתו" (בחוקותי כז, כא) שהוא פרט בהדינים דשדה אחוזה; וכן המ"כ שבקדשים (ראה פ' ויקרא. ועוד) שהם פרט בדיני קרבנות. – משא"כ הדין דגזל הגר שניתן לכהנים, מכיון שלא נאמר בענין גוזל ונשבע על שקר שבפ' ויקרא, כ"א נשנית כאן בגלל חידוש זה (ראה הערה הקודמת), הרי הנתינה לכהנים הוא הענין העיקרי שבפרשתנו. אבל דוחק. שהרי פרשה זו נשנית בשביל שני דברים שנתחדשו בה.
16. כולן מנויות בגמרא (ב"ק קי, ב. חולין קלג, ב) וברמב"ם (ריש הל' ביכורים). והרי ה"עשר במקדש"* ו"ארבע בירושלים" (חוץ מבכורים – וראה להלן סעיף ה'), וגם ה"עשרה בגבולין" (לבד מגזל הגר**. ועד"ז תרומה, וכן תרו"מ וחלה שנכללים ב"וכל תרומה", כדלקמן שם), הם מלכתחלה שייכים לכהנים.
. ראה לקמן הערה 22.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.