ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך חושן משפט הלכות גזלה וגנבה דיני גזלה וגנבה ובו ל"ד סעיפים:

לא

חיפוש חדש

לא המשחקים בקוביא שעושים תנאי ביניהם שכל הנוצח את חבירו באותו שחוק יקח ממנו כך וכך הרי זה גזל מדבריהם אף על פי שברצון הבעלים לקח הואיל ולקח ממון חבירו בחנם דרך שחוק והיתול הרי זה אסור מדברי סופרים^שעד. והמשחק עם הנכרי אין בו איסור גזל אבל יש בו איסור עסק בדברים בטלים שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ובישובו של עולם^שעה. ויש אומרים^שעו שהמשחק עם ישראל כמשחק עם הנכרי ואין בו משום גזל (ואף על פי כן איסור יש בדבר^שעז כמ"ש באו"ח סי' שכ"ב^שעח). ושנים שהמרו^שעט זה עם זה^שפ דינם כמשחקים בקוביא^שפא.

ומכל מקום אם לא השליש המעות רשאי לחזור בו^שפב אלא אם כן התחייב ליתן לצדקה^שפג שאמירתם לגבוה כמסירה להדיוט^שפד ואינם יכולים לחזור בהם:

הערות

שעד. רמב"ם הל' גזלה פ"ו ה"י. שו"ע סי' שע ס"א-ב.
שעה. רמב"ם שם הי"א. שו"ע שם ס"ג.
שעו. תוס' סנהדרין כה, א סוף הדיבור הא'. רא"ש שם פ"ג סי' ז. טור סי' לד וסי' שע. רמ"א סי' רז סי"ג וסי' שע ס"ג.
שעז. משנה שבת קמח , סוע"ב וגמרא שם קמט, ב (משום קוביא).
שעח. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה שם טור ושו"ע ס"ו (משום קוביא). מ"א ס"ק ח (קצת איסור יש בדבר).
שעט. נתערבו.
שפ. שבת לא , רע"א.
שפא. ראה תוס' שם ד"ה שהמרו. ב"מ עד, א ד"ה הכא.
שפב. כן דעת רמ"א סי' רז סי"ג (דוקא כשהמעות מונחים על הדף לא הוי אסמכתא). וראה לעיל הל' עדות סמ"א (כשהשליש השטר הוי אסמכתא).
שפג. רמ"א שם סי"ט.
שפד. מרדכי רמז מד. סמ"ע שם ס"ק נו. וראה לעיל הל' מכירה ס"ד. אמרי יעקב ביאורים ד"ה שאמירתם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.