331
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ד
וישב
א. פירוש רש"י על "חותמך ופתילך", והשאלות על כך
מן הפסוק1 "ויאמר (יהודה) מה הערבון אשר אתן לך, ותאמר (תמר) חותמך ופתילך ומטך אשר בידך", מצטט רש"י את המילים "חותמך ופתילך" ומביא את לשון התרגום: "עזקתך ושושיפך", ומסביר "טבעת שאתה חותם בה ושמלתך שאתה מתכסה בה".
צריך להבין: א) מדוע מוכרח רש"י להוציא את המילה "חותמך" ממשמעותה הפשוטה2, ולפרש כתרגום אונקלוס: "עזקתך" (טבעת)?
ב) כך קשה גם על פירוש רש"י ל"פתילך" (שאותה הוא מפרש כתרגום: "שושיפך... שמלתך שאתה מתכסה בה"): בתנ"ך אין מוצאים ש"פתיל" משמש במשמעות של "שמלה"3, אלא במשמעות של חוט או חבל4?
ג) לפי רש"י על התורה מוכרח לומר ש"פתיל" אינו דורש הסבר, כרובן ( המכריע של המילים בתנ"ך, שרש"י אינו מפרשן, כך אף מובן מדוע אין
ה רש"י מפרש את המילה "פתיל" בחומש5.
ד) אף אם נמצא שבפרשתנו אין אפשרות לפרש את המילה "פתיל" במשמעות של "חוט" או "חבל" כבכל מקום – צריך היה רש"י לפרש כרשב"ם6: פתילך – "אזור", שזה דבר הדומה ל"חבל" ו"חוט".
ה) לשם מה מוסיף רש"י לאחר ציטוט לשון התרגום את ההסבר "טבעת שאתה חותם בה ושמלתך שאתה מתכסה בה"?
ב. דברי המפרשים והקשיים המתעוררים
יש המפרשים7, שבתוספת "טבעת שאתה חותם בה ושמלתך שאתה מתכסה בה" מתרץ רש"י את השאלה: כיצד טמון במילים "חותמך ופתילך"
הערות
- 1. פרשתנו לח יח.
- 2. וכבתיב"ע כאן שתרגם חותמך ופתילך "סיטומתך" – פי' חותמך (ב"מ עד, א) – וחוטייך.
- 3. וכמו שהקשה ברמב"ן כאן.
- 4. יחזקאל מ, ג.
- 5. שמות כח, כח ואילך. שלח בפ' ציצית. (ואדרבא "פתיל" – משמש ביאור לתיבה אחרת "פתלתול" – פרש"י האזינו לב, ה)). וגם ביחזקאל שם – "חבל" בא לא בתור פירוש תיבת "פתיל" כ"א דרך אגב בפי' השייכות דפתיל פשתים למדידה*. וע"ד פרש"י שמות (כח, ואו): ומרכסן בפתיל תכלת כו' וקוצצין פתילים מהם וטווין אותן חוט כו' וקצץ פתילים כו' למדנו שחוט כו'. ועד"ז בפרש"י לט, ג. לט, לא.
- 6. וראה ספורנו כאן.
- 7. רא"ם ושפ"ח כאן.
- . ולכן לא פירש כלום ב(נ"ך) שופטים טז, ט.
רש"י על דברים ל״ב:ה׳ - הטקסט מספריא
שחת לו וגו'. כְּתַרְגּוּמוֹ, "חַבִּילוּ לְהוֹן לָא לֵהּ":
בניו מומם. בָּנָיו הָיוּ וְהַשְׁחָתָה שֶׁהִשְׁחִיתוּ הִיא מוּמָם:
בניו מומם. מוּמָם שֶׁל בָּנָיו הָיָה וְלֹא מוּמוֹ:
דור עקש. עָקֹם וּמְעֻקָּל, כְּמוֹ "וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ" (מיכה ג'). וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה "חֻלְדָּה שֶׁשִּׁנֶּיהָ עֲקֻמּוֹת וַעֲקוּשׁוֹת":
ופתלתל. אנטורט"ילייש, כַּפְּתִיל הַזֶּה שֶׁגּוֹדְלִין אוֹתוֹ וּמַקִּיפִין אוֹתוֹ סְבִיבוֹת הַגְּדִיל; פְּתַלְתֹּל מִן הַתֵּבוֹת הַכְּפוּלוֹת כְּמוֹ "יְרַקְרַק" "אֲדַמְדָּם" (ויקרא י"ג) "סְחַרְחַר" (תהילים ל"ח), "סְגַלְגַּל" (תרגום יונתן מלכים א ז'):
שחת לו — Take it as the Targum has it: חבילו להון לא לה “Corruption is theirs, not His”.
בניו מומם HIS CHILDREN, THEIR FAULT — i.e., they were His children, and the corruption which they wrought is their fault.
בניו מומם means: it was the fault of His children not His fault.
דור עקש means, [A] CROOKED AND PERVERTED [GENERATION]. עקש has the same meaning as the verb in (Micah 3:9) “and pervert (יעקשו) all equity”. In Mishnaic Hebrew we have (Chullin 56a): a weasel whose teeth are bent and crooked (עקושות).
ופתלתל entortille in old French, Engl, twisted: like a thread (פתיל), which one twines and twists round the central strand. The word פתלתל is of the “doubled” words (in which the two last letters are the same), like (Leviticus 13:49): ירקרק. אדמדם; (Psalms 38:31): סחרחר; (1 Kings 7:23; Targum Jonathan on): סגלגל.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 3 עמודים.