שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'קכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
להזכיר יציאת מצרים ביום ובלילה,
10 זכרו . . עשה דברי-הימים א' טז, יב.
למנצח לדוד להזכיר גו' כי אלקים יושיע ציון גו' : סיום מזמור סט, והתחלת מזמור ע – שסיימו והתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
הלל היא מה"ת : ראה גם אנציק' תלמודית ערך הלל ס"ב (כרך ט ע' שצב ואילך). וש"נ.
דהשיר יהי' לכם : ישעי' ל, כט.
מבואר בכ"מ : ראה גם תו"מ – התוועדויות ח"י ע' 169 ואילך. וש"נ.
די ימים טובים . . פון יאָר ראה סנהדרין יא, ב. ובתוד"ה או שם.
ספּעציעל . . פסח מיט פרילינג ראה ג"כ שמות יג, ד. יו"ד. שם כג, טו (וברמב"ן שם טז). שם לד, יח.
שמור . . אלקיך דברים טז, א. ולרמב"ן (לשרש הא' דסהמ"צ להרמב"ם) ולבעל ההלכות – זוהי מ"ע (לעבר השנים, או – מושמרת את החוקה). וראה רמב"ם הל' קדה"ח רפ"ד.
ראש לרגלים ר"ה ד, א.
דער "קאָפּ" ראה עטרת ראש בתחלתו.
"קאָפּ" פון די ימים טובים להעיר שצ"ל לימוד מיוחד שאין מצה בשבועות וסוכות (ספרי ראה טז, יב. ספרא אמור כג, ו). אוה"ח מצורע (יד, ו) ד"ה וראיתי. תורה תמימה אמור כג, ו.
אָפּשלוס פון פסח . . אַ פאָלק ראה יתרו יט, ד-ו. יבמות מו, סע"א. רמב"ם הל' איסו"ב רפי"ג.
בסוכות הושבתי אמור כג, מג. וראה טאו"ח סתרכ"ה ובב"י שם ד"בניסן מיבעי לה" לעשות סוכות.
האביב דער ערשטער . . בליאונג ראה רש"י שמות כג, טו. ולד שם. אוה"ת להצ"צ משפטים ע' א'קפ ואילך.
מעבדות . . גדול פסחים פ"י מ"ה. נוסח ההגדה.
נידעריגסטער . . קנעכטשאַפט שמות א, יד. ובדחז"ל עה"פ.
טיפע פינצטערניש שהרי מצרים היא ערות הארץ (ויקרא יח, ג ובתו"כ (ובפרש"י) שם. קה"ר עה"פ והארץ לעולם עומדת).
נאָכדעם . . צעפוילט ראה לקו"ת ר"פ בהר.
תורה (מלשון "הוראה") זח"ג נג, ב.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן ובפרט שמצוה מן התורה להזכיר יצי"מ בכל יום בבוקר ובלילה (רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז ר"ס סז. ועוד).
דינען מיט יעדן פרט ראה טושו"ע או"ח סרל"א: בכל דרכיך דעהו . . כל מעשיך יהיו לשם שמים.
טרינקען א.ז.וו. להעיר ממחז"ל על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא (ב"ר ספי"ד).
עסט צוליב . . מיט דעם עסן אַליין כבטושו"ע שם: לשם שמים, בכל דרכיך דעהו*.
הוספה לאחר זמן:
*) מיט דעם עסן אַליין . . דאָס בריינגט עם צו מאַכן אַ ברכה : היינו שהאכילה נעשה טפל לגבי (העיקר) אמירת הברכה, ע"ד חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום (מנחות מג, ב), החיוב הוא אמירת הברכה, ובתור תוצאה מזה – נהנה מעניני עוה"ז (אכו"ש וכיו"ב).
ומזה הלכה למעשה (מנחות שם, טושו"ע או"ח סי' רצ) אשר בכדי להשלים מאה ברכות בשבת צ"ל אכילת פירות וכיו"ב, שהעיקר בזה הוא אמירת עוד ברכות, אלא בכדי שלא תהי' ברכה לבטלה, צריך לאכול הפרי וכיו"ב, שאכילה כזו – היא טפלה לגבי העיקר – אמירת הברכה. ועפ"ז יומתק ל' הרמב"ם (סוף הל' ברכות): ולעולם כו' וירבה בברכות הצריכות. ועייג"כ שו"ע רבנו הזקן חאו"ח סרמ"ט קו"א סק"ד.
חוקות . . שמים וארץ . . עוד כל ימי ירמי' לג, כה. בראשית ח, כב.
קוקט אַרויס ע"ד פרש"י בראשית לז, יא.
דערזעט אין דעם פרילינג ע"ד הירוש' הובא בתוד"ה אמונת (שבת לא, א): שמאמין בחי העולמים וזורע.
הנהגה טבעית . . נסית ראה שמו"ר (פט"ו, יא): משבחר הקב"ה בעולמו . . וכשבחר ביעקב ובניו כו'. עקדה שער לח בתחלתו.
טאָג-טעגלעכן לעבן . . באַפרייען זיך ראה תניא פמ"ז: כל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כו'.
באַפרייען זיך . . תעבדון את האלקים ע"ד מש"נ שמות ג, יב.
עבודה-זרה וכדחז"ל: משכו מעבודה זרה (מכילתא לשמות יב, כא).
זה . . מיטן פינגער רש"י שמות טו, ב. וראה תענית בסופה.
די גאַנצע תורה ברכות ה, א ובכ"מ.
אַרויסגיין . . דורך פאַרבינדן זיך ראה תניא ספמ"ז ועיין בליקוטי לוי יצחק שם.
מצוה . . ובלילה רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג*.
*) (הטעם שלעיל בשו"ה אין טאָג-טעגלעכן לעבן מובא המ"מ ברמב"ם ובשו"ע אדה"ז, וכאן רק ברמב"ם – כי) שם – במכ' – הענין (וראי' ע"ז במ"מ), משא"כ כאן הל' בדיוק במכ', ולמכ' אין שייך ונוגע (ואדרבא) הפרטים שבשו"ע (מה"ת וכו') – ולכן הובא הל' דהרמב"ם.
(מענה רבינו – ניסן תשל"א)
להזכיר יציאת מצרים להעיר מדחז"ל: כל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם כו', זכרו נפלאותיו אשר עשה כו', בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו, אמר דוד א"כ אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני (לאחר שאמר דוד למעלה) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה (מדרש תהלים ע'. הובא בפרש"י שם)**.
הוספה לאחר זמן:
**) וי"ל שמכאן ראי' נוספת לדברי האומרים שאמירת הלל היא מה"ת (בה"ג במנין המצות. יראים סי' קכה. ר"ש בן גבירול מ"ע טז. סמ"ק סקמ"ו. ר' דניאל הבבלי בס' מעשה נסים לר"א בן הרמב"ם סי' א' – שגם נמנה במנין המצות; ולהרמב"ם בסהמ"צ שרש א' – שאינה נמנית במנין המצות, אבל היא מה"ת. ובווי העמודים (לס' יראים שם) שכן נראה דעת רש"י ור"ח וא"ח).
כאמרו דנפלאותיו שעושה עמכם בכל עת (לאו דוקא יצי"מ) – לא עשה כו' אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו (שבפשטות – הו"ע ההילול והשבח להקב"ה).
ואעפ"י שהפסוק הוא בתהלים, ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (חגיגה י, ב. ב"ק ב, ב ועוד), וכש"כ שדברי קבלה אינם דברי תורה, הרי זהו רק גילוי מילתא (והטעם) דעשיית הנפלאות, וע"ד – ולא ממש – המובא בב"ק (שם) : והאי מילף הוא (בתמי') גילוי מילתא הוא ובפרש"י שם. וראה ס' יראים שם : עד דלא אתי נביא גמרא גמירי לה ואתי נביא ואסמכי' אקרא (דהשיר יהי' לכם – לשיטתי').
ומעלה יתרה בהראי' מכתוב זה לגבי פסוקי נ"ך המובאים במדרש הגדול (פ' בא י, ב), כי אינו בל' הלכה ודין (שמדברי קבלה לא ילפינן), אלא בסגנון של סיפור דברים וגילוי מילתא בעלמא.
ולהעיר מהכלל דאין למדים מקודם מ"ת (ירוש' חגיגה פ"ג, ה"ח ועוד) – ובכ"ז במילתא דמסתברא וכיו"ב למדין (שעפ"ז מבואר בכ"מ הא שלמדין דאין מערבין שמחה בשמחה מהכתוב " מלא שבוע זאת וגו'" (ויצא כט, כז. ירוש' מו"ק פ"א ה"ז). ראה שד"ח כללים א, שכא. וש"נ ).
ועוד להעיר שמדרש תהלים מסיים במעשה רב: אמר דוד כו'.
ומה שלא הובא זה במדה"ג – הרי כו"כ מדחז"ל שלא הביאום.
גאולת הפרט . . הכלל להעיר מאגה"ק ס"ד (קה, סע"ב ואילך).
כימי . . נפלאות מיכה ז, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתטו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועפ"ז מתיישב גם דיוק הצפנת פענח על הרמב"ם (להרגוצבי) שהרי בש"ס (ברכות ה, א) מפרש המצוה זו משנה כו' להורותם זה גמרא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות חג השבועות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועפ"ז מתיישב גם דיוק הצפנת פענח על הרמב"ם (להרגוצבי) שהרי בש"ס (ברכות ה, א) מפרש המצוה זו משנה כו' להורותם זה גמרא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ויקרא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"פ זה יובן מדוע חטאת באה נקבה ואשם בא רק מן הזכרים — כי חטאת באה על השוגג, אשר לזה מספיק שיתבונן שהחטא בא מהתגברות נפשו הבהמית, ואילו מציאותו האמיתית היא טוב כו'; משא"כ אשם ש(לפעמים) בא גם על המזיד, מכיון שיצרו עומד בהתגברות ובגלוי כ"כ עד שאפשר ולפעמים בא בפועל שמחטיאו במזיד, לא די' בהתבוננות בבחי' הטוב הצפון שבו בכדי לעוררו ולגלותו (ועד שיפעול בהאדם שיתקרב לה') וכו', כי מאחר שיצרו גבר עליו כ"כ ה"ז מורה שהטוב שלו הוא בהסתר גדול ביותר, ולכן זקוק לעבודה באופן של "זכר", היינו דברים קשים כגידין, לבטש ולהכניע יצרו, כמרז"ל "לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצר הרע" .
46 ברכות ה, רע"א. וראה תניא ספכ"ט שעד"ז הי' אצל המרגלים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אייר אייר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והנה בענין הרפואה גופא יש כמה אופנים, וכאן מודגש שהרפואה ד"אייר" שייכת ל"אני ה' רופאך" , רפואת הקב"ה דייקא, שהחידוש ברפואה זו מפורש בכתוב — "כל המחלה גו' לא אשים עליך כי אני ה' רופאך" , היינו שהקב"ה מונע שהחולי יבוא על האדם מלכתחילה [ע"ד דברי הרמב"ם שאם האדם זהיר כדבעי במאכלו וכו' ע"פ ההנהגות המבוארות בהל' דעות שלו "אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו"].
4 רש"י שם (לפי פשוטו). וראה ברכות ה , א. סנהדרין קא, א: אם תשמע לא אשים .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולפירוש זה צ"ל, שענין ה"שוטרים" הוא כאשר יצרו של אדם מתגבר עליו ויש צורך לבטש אותו שלא יבלבלו מתורה ועבודה, שאז צריך ל"שוטר" — להרגיז יצרו הטוב על יצרו הרע , ו"להכותו" (בהכאת דברים) "לומר לו אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול כו'", שעי"ז מתבטלת שליטת היצר כו'.
56 ברכות ה, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
בדומה לארץ ישראל , שהקדוש־ברוך־הוא רצה שהיא תהיה בתחילה ארץ הגויים – "נתנה להם", וישראל בעבודתם יזכו להפוך אותה לארץ ישראל ,
52 ראה ברכות ה, סע"א: שלש מתנות טובות כו' לא נתנן אלא ע"י יסורין .. תורה וארץ ישראל כו'. וע"פ מ"ש לקמן בפנים שע"י היגיעה מתגלה ה"נתנה" (שא"א להגיע לזה ע"י עבודה) – יומתק הלשון מתנות כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
צריך להיות הענין של "ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ...", "ירעים עליה בקול רעש ורוגש להשפילה...
73 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בדומה לכך קיים בעבודת האדם הענין של "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע" , הצעקה וה"רוגז" של הנפש האלקית על הנפש הבהמית חודרת ואופפת אותו והוא מתבטל.
51 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(ב) "מכירה", כמאמר חז"ל "אמר הקדוש־ברוך־הוא לישראל מכרתי לכם תורתי ...".
38 שמו"ר פל"ג, א. וראה ברכות ה, א: בא וראה שלא כמדת הקב"ה כו' אדם מוכר חפץ כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שבת נחמו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך עדיין אין הרעה עצמה ניכרת כחלק והתחלה של הטוב , כבסיפור השני.
72 ויל"ע באיזה אופן הוא זה ד"ר"ע משחק" בסנהדרין (קא, א) דפשיטא שזהו באופן נעלה מ"כל דעביד רחמנא לטב עביד" דהרי "ר"ע משחק .. שמח" . ובפשוטו הרי"ז כסיפור הא' דכאן "ועכשיו שאני רואה רבי בצער אני שמח כו'" (ראה פרש"י שם "ושכרו משתמר להבא לכך אני שמח" ). אבל י"ל שזהו מעין "כילה חמתו" בעוה"ז. או י"ל (וראה לקמן שם "נענה ר"ע ואמר חביבין יסורין כו'") דהוא ע"ד אשר יאהב הוי' יוכיח (משלי ג, יב. וראה ברכות ה, א) וכהפי' שזהו חסדים מכוסים ונעלים מחסדים גלוים (ראה תניא פכ"ו. אגה"ק סי' יא). ולפי"ז הרי"ז כסיפור הב', אבל להעיר שבזה לא מצינו שיאמר עקיבא ניחמתני. ראה לקמן בפנים. וראה שם לקמן "אמר להם סמכוני ואשמעה כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"מלטטיא", כי רק כך אפשר להכניע ולהשפיע על הנפש הבהמית והיצר הרע , כמאמר חז"ל "לעולם ירגיז אדם ..
29 ברכות ה, א. תניא פכ"ט. פל"א. וראה לקו"ד ח"ג תקכד, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לכן צריך לעשות זאת באופן של "בימה" תוקף, יתגבר כארי, וגם על ידי כך יכול האדם להתנשא על היצר הרע – "ירגיז יצר טוב על יצר הרע" .
63 ברכות ה, רע"א. ראה תניא פכ"ט (לז, א). לקו"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כלומר, הוא נותן כוח לכך שיגיעו לאופן הנעלה ביותר של הרפואה, אופן של "לא אשים עליך" :
11 בשלח (טו, כו) וברש"י שם (לפי פשוטו). וראה ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כלומר, אצל שאול מודגש שהוא ניצל את הענין של "רשע", ו"חטף" אותו למטרה חיובית – לנצח את אויבי ישראל.
52 להעיר גם מאוה"ת (פרשתנו תיז, ריש ע"ב. יתרו ע' תתקל) שזאב יטרף הוא גבורות דקדושה, ע"ד לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר (ברכות ה, רע"א). וראה לקמן סעיף ח־ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך לפעמים שרוי היהודי האחר במצב שפל כל כך, הטוב שבו מוסתר כל כך, שיש צורך בדרך של "ירגיז אדם" , הכאה בדברים, ולפעמים הדרך היחידה היא הבאתו לידי התבטלות ושבירה מוחלטת – פעולה של "בליעה", שהאחר "ייבלע", ומציאותו העצמית תתבטל.
60 ל' רז"ל – ברכות ה, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין בזה, דאמרו רז"ל כשם שדרכו של כלב לרדות במקל כך הם (הרשעים) לוקים, וזהו שאמרו חז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, ירגיז דוקא.
58 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ראש חודש סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בנוגע לנגלה דתורה – הרי בשעת מ"ת שמעו רק עשרת הדברות , ובזה היו כלולים כל עניני התומ"צ, כדאיתא בגמרא על הפסוק "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי גו'", שכל התורה והמצוות כלולים בעשרת הדברות שבלוחות.
5 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכשם שבעיבוד עורות כפשוטו העיבוד נעשה ע"י דבר חריף דוקא – כן הוא בעבודת הוי', שאופן פעולת הבירור בנה"ב הוא (לא ע"י ענינים של קירוב, אלא) בדרך של קושי וחריפות דוקא, וכמארז"ל "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר".
57 ברכות ה, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכפי שמסיים שם, שגם בזמן של "ירגיז כו'" ומרירות, שזהו מצד הנפש הבהמית – אז גופא עליו להיות בשמחה, מצד הרגש הנפש האלקית והבטחון הגמור ש"לא ידח ממנו נדח", ו"לעולם גו' נצר מטעי מעשה ידי להתפאר", שמטעם זה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא".ונמצא מובן, שענין השמחה כאן הוא מצד התשובה גופא – שבתנועת התשובה גופא, כשהוא נמצא במרירות, ו"ירגיז על יצר הרע" , באותה תנועה עצמה הרי הוא שמח מצד זה שהנפש האלקית שבה אל הקב"ה.
15 ברכות ה, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה אמרו רז"ל כל הקורא ק"ש כו' כאילו אוחז חרב של שתי פיות , דמשמע מזה שיש איזה מעלה בחרב של שתי פיות דוקא.
12 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכיון שבשערים אלו אפשר להיות שימוש גם להקליפות שבלעו"ז, שלכן צריך להזהיר ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם גו', הנה עז"נ שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שעל כל השערים שבאדם צריך להעמיד שופטים ושוטרים, שופטים הו"ע פסקי דיני התורה שעל ידם יודעים את המותר ואת האסור, ובכללות הו"ע העבודה בבחי' הבנה והשגה, ושוטרים שענינם לרדות במקל (כפירוש רש"י ) הו"ע העבודה דקבלת עול, ובלשון רז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר כו'.
20 ברכות ה, א. וראה זהר ח"א רב, א. ח"ג קיג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
וזהו גם מ"ש בגמרא "שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל , וכולן לא נתנן אלא ע"י יסורין , אלו הן , תורה וארץ ישראל והעולם הבא" .
78 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענינו בעבודה – "משארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, שענין ההרגזה הוא בדברים קשים כו'", וכמ"ש אדמו"ר הזקן בתניא "לרגוז על נפש הבהמית שהיא יצרו הרע בקול רעש ורוגז במחשבתו, לומר לו אתה רע ורשע .
266 ברכות ה, רע"א. וראה סה"ש תש"ו- ה'שי"ת ע' 416. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הקב"ה הוא תכלית השלימות, ובמתן-תורה נתן הקב"ה לבנ"י תורה שלימה – כדאיתא בגמרא "מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם , לוחות אלו עשרת הדברות , תורה זו מקרא , והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים , להורותם זה גמרא, מלמד שכולם ניתנו למשה מסיני" – כל רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה.
122 ברכות ה, א. וראה גם מגילה יט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשח"י שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בספרי מוסר וספרי חסידות, החל מספר התניא, מובא מאמר הזהר שצריך להיות ממארי דחושבנא כו', שבזה נכללת גם ההתבוננות ד"יזכיר לו יום המיתה ", כדאיתא בגמרא "שוב יום אחד לפני מיתתך .
141 ברכות ה, רע"א (לגירסת הע"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין זה נעשה ע"י הביטושים שמבטש את עצמו, כמארז"ל לעולם ירגיז אדם כו', וכן אמרו רז"ל אנחה שוברת גופו של אדם , וכמו בגשמיות, שכאשר יש חסרון בענין של פרנסה ובריאות, היינו, שחסר בההשפעה מלמעלה בג' הענינים דבני חיי ומזוני, שבהם נכלל כללות הצטרכות האדם , הרי זה פועל בו שבירה וביטול מהותו, וכן הוא בעבודה, שכאשר מבטש את עצמו, ודואג ומיצר באמת על מצבו איך שהוא להוט ומושקע בענינים בלתי רצויים עד לתאוות של דברים האסורים ממש, הרי זה פועל שבירה במהותו ומשנה את מהותו.
50 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
[ביאור החילוק בין ב' פירושי רש"י הנ"ל – שבהמשך פרשתנו מביא רש"י את ענין ההרהור אחר מדותיו של הקב"ה (א) מדרשת רבותינו, (ב) ובנוגע לכל שלשה האבות אברהם יצחק ויעקב; ואילו בס"פ שמות מביא ענין זה (א) בפשוטו של מקרא, (ב) ורק בנוגע לאברהם, ובנוגע לאברהם גופא, לא מסיפור קבורת שרה שהוצרך לקנות בדמים מרובים, אלא מסיפור עקידת יצחק – כי, טענת משה "למה הרעותה גו'" לא היתה ענין פרטי שנוגע אליו, אלא ענין שנוגע לכלל ישראל , וע"ד הפשט, אין להשיב על זה מהנהגת אברהם יצחק ויעקב שלא הרהרו אחר מדותיו של הקב"ה בנוגע לעניניהם הפרטיים , די"ל שחשבו שההבטחה לא נתקיימה בגלל שגרם החטא , משא"כ בנדו"ד, הרי לא שייך שחטאו של משה יגרום "הרעותה לעם הזה".
528 כ"ק אדמו"ר שליט"א הזכיר גם מארז"ל (ברכות ה, א) "אם רואה אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו .. פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה", והוסיף, שישנו הפירוש הידוע בזה*.
*
) אולי הכוונה לפי' רב ייבי על תהלים לט , ג . וראה גם ד"ה איתא בזח"ג תרצ"ד פ"ד-ה (נדפס בהוספות לסה"מ תרנ"ט ע' ריד (בהוצאה החדשה ע' ערב) ואילך) – המו"ל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"לעולם ירגיז כו'" );
1224 ברכות ה, א. – כלומר: אמנם ע"י השכל אי אפשר לפעול עליו; אבל, כאשר צועקים עליו – ובלשון רבינו הזקן (תניא פכ"ט): "לרגוז על נפש הבהמית שהיא יצרו הרע בקול רעש ורוגז במחשבתו לומר לו אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו'" – הנה את הצעקות הוא שומע!...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
נוסף לשני ענינים הנ"ל שבתורה (ירושה דתורה, והתקן עצמך ללמוד תורה), נקראת התורה בשם מתנה .
212 ראה גם ברכות ה, סע"א "שלש מתנות כו' תורה כו'". וראה גם ב"ר פ"ו, ה "ג' דברים מתנה לעולם התורה כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"אנכי הוי' אלקי ך ", וזוהי התחלת עשרת הדברות , שבהם נכללת כל התורה כולה, וכדרשת הגמרא על הפסוק "אשר כתבתי להורותם" , ועד ש"כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש נאמר למשה מסיני" , והיינו, שהתורה עצמה מעידה שזהו חידוש של "תלמיד ותיק" שעתיד לחדש אלפי שנה לאחרי מ"ת, ו"תלמיד ותיק" נוסף מחדש דין אחר, ועד שיכולה להיות מחלוקת ב"ה וב"ש, מחלוקת הזוגות163, ומחלוקת אביי ורבא – מחלוקת ע"ג מחלוקת.
228 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הן אמת שמצד תושב"כ וכן מצד "הלכה למשה מסיני" שייך הענין ד"ויחן", לשון יחיד, אבל במ"ת ניתנו כל עניני התורה – כדברי הגמרא בפירוש הכתוב "ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" , דקאי על כל עניני התורה , "שכולם נתנו למשה מסיני" – כולל גם הענינים השנויים במחלוקת, שאמנם "אלו ואלו דברי אלקים חיים" , אבל אעפ"כ, הרי זה לשון רבים, ובאופן של מחלוקת, כמו ב"ש מחמירים וב"ה מקילים, ככל חילוקי הדעות שבתושבע"פ במשך כל הדורות, ולכאורה לא שייך בזה הענין ד"ויחן" לשון יחיד?!
801 ברכות ה, א. וראה גם מגילה יט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך כדי שתוכל להיות הזריעה והצמיחה, צ"ל תחילה החרישה (שזוהי עיקר עבודת השור בשדה) בנה"ב, שזהו ע"ד מארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, וזהו שהחרישה היא ע"י שור, בחי' פני שור מהשמאל, שמשם נמשך שמאל דוחה , להשפיל את עצמו כו', כמ"ש שמאלו תחת לראשי, שזהו בדוגמת החרישה, שענינה לשבר את קושי הארץ לחלקים קטנים, וכמו"כ צריך לשבר תחלה את גופו ונפשו הבהמית, שזהו ענין השדה כנ"ל.
825 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
גם ענין מצות חלה ע"ד הרמז (ככל עניני התורה שישנם גם כפי שהם ע"ד הרמז), דהנה איתא בתיקוני זהר שחלה הוא חל ה', שזהו כמו ההפרש בין ח' לה', חמץ (בח') ומצה (בה') , שחמץ מורה על היצה"ר, כמ"ש מכף מעול וחומץ, וענין המצה, מלשון מצה ומריבה , הו"ע מה שאמרו רז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו', וכדאיתא בגמרא בנוגע לאות ה', מ"ט תליא כרעי' (רגל הפנימי של ה' תלוי באויר ואינו דבוק לגגו), דאי הדר בתשובה מעיילי לי' (בפתח העליון בין רגל שבתוכו לגגו), והרי ענין התשובה הוא תיקון החטא, שעי"ז נעשה העולם כפי שהי' בתחילת הבריאה.
841 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בסיום ההוראה מפירוש רש"י (בסי"א) בנוגע לגלות דנה"א אצל נה"ב, שצ"ל הענין ד"ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר" , עד שפועלים הפיכת התוקף דנה"ב לאהבת ה', כמ"ש "בכל לבבך", "בשני יצריך" (נכלל בלקו"ש חט"ז הנ"ל) – סיים כ"ק אדמו"ר שליט"א:
1055 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכל זה נעשה ע"י שופטים ושוטרים, דענין השופטים הוא כמארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר, וענין השוטרים הוא כמארז"ל10 יזכור לו יום המיתה (שזהו ע"ד ענין השוטרים שנותנים העונש כו').
1963 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד מארז"ל "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ..
2005 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
נוסף על הענין דוידבר אלקים את כל הדברים האלה, שזוהי הירידה וההמשכה לבחי' הדיבור, צ"ל הירידה וההמשכה גם לבחי' המעשה בפועל (נוסף לכך שדיבורו של הקב"ה חשיב מעשה ), שזהו ענין הכתיבה, ועד שנמשך למטה יותר בענין החקיקה [וכידוע העילוי שבחקיקה על כתיבה, שבשביל חקיקה יש צורך בהתאמצות יתירה, ומצד זה גופא הנה הגילוי שבחקיקה הוא יותר מבכתיבה], שזהו מ"ש בפ' משפטים4 ויאמר הוי' אל משה עלה אלי ההרה וגו' ואתנה לך את לוחות האבן (ענין החקיקה) והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם , ופירשו רז"ל לוחות אלו עשרת הדברות , תורה זה מקרא , והמצוה זו משנה כו' להורותם זה גמרא, ובלשון הרמב"ם תורה זו תורה שבכתב והמצוה זו פירושה, והיינו, שבתורה ישנו גם ענין הירידה וההמשכה למטה עד לאותיות הכתב בדיו על הקלף (כמבואר בתניא ), שזהו"ע המעשה.
1408 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכל שלימו") כדי שיוכלו להיות "נרות להאיר" , ועוד זאת, שהפעולה בזה צריכה להיות (לא באופן של רוגזא , אלא) בדרכי נועם ודרכי שלום ("כל שלימו"), ובאופן ד"שמאל דוחה וימין מקרבת" , היינו, שהדחי' היא ביד שמאל , יד כהה, והעיקר הוא הקירוב ביד ימין, ובלשון רבינו הזקן :
544 ומה שאמרו רז"ל (ברכות ה, רע"א) "לעולם ירגיז אדם כו'" – הרי זה רק בנוגע לעבודה עם עצמו, משא"כ בנוגע להזולת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד"ז גם בנוגע למצוות, כפי שמבאר הצ"צ בד"ה ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך בהשמטות שבאוה"ת בענין חרב פפיות , חרב של שתי פיות , שכדי למנוע את יניקת הקליפות בב' האופנים, ע"י ירידת וצמצום האור, וע"י ההגבהה לבחי' המקיף (שזהו משנ"ת בדרוש מילדות העבריות הנ"ל שמעמד הקליפות הוא באופן שפניהם אל הפנימי, לקבל מסוף היושר, ואחוריהם אל המקיף, לקבל מבחי' המקיף), הרי זה ע"י שתי התנועות שבענין המצוות , מצוות עשה, שענינם הוא העשי' וההמשכה למטה דוקא, ומצוות לא תעשה שענינם הוא העלאה מלמטה למעלה.
568 ראה ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ד) והנה נוסף לשני ענינים הנ"ל שבתורה (ירושה דתורה, והתקן עצמך ללמוד תורה), נקראת התורה בשם מתנה.
24 ראה גם ברכות ה, סע"א "שלש מתנות כו' תורה כו'". וראה גם ב"ר פ"ו, ה "ג' דברים מתנה לעולם התורה כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכדי לעמוד נגד כל נסיונות אלו צריך האדם לעבוד עבודתו בתוקף גדול, ובלשון התניא ירעים עלי' בקול רעש כו' כמארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו', שעי"ז מבטל כל מציאותו, ואדרבה, נעשה מסייע דגם אויביו ישלים אתו זה הנחש.
126 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ מטות ומסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה אמרו רז"ל כל הקורא ק"ש כו' כאילו אוחז חרב של שתי פיות , דמשמע מזה שיש איזה מעלה בחרב של שתי פיות דוקא.
12 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלו קרבנו לפני ה ר סיני – והיו שומעים גם כן עשרת הדברות – ולא נתן לנו את התורה – אחר כך, היינו הלוחות והתורה והמצוה – דינו .
690 כדאמרינן ברכות ה, א (ואמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש , מאי דכתיב ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם , לחות אלו עשרת הדברות , תורה זה מקרא , והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים , להורותם זה תלמוד ; מלמד שכולם נתנו למשה מסיני ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
התורה והמצו' גם בעולם הפירוד הזה להיו' גם כאן כמו למעלה והוא ניתן במתנה דוקא לישראל שיהא להם כח זה ע"י עסק תורתם ועבודתם משא"כ אוה"ע אינם ממשיכי' כלום כמארז"ל ג' מתנות טובות כו' וזמן מתנה זו היא בחג השבועו' זמן מתן תורתינו ולכך א' רב יוסף דהאי יומא דקא גרים ואי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא, פי' דהאי יומא שירד ה' על הר סיני ניתן מתנה זו לכאו"א מישראל שיוכל להמשיך גילוי אלקו' בתורתו ועבודתו למטה כמו למעלה ממש כנ"ל ובזה מובדל ת"ח משאר אנשים ואי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא שאין הבדל בינו לבין שאר יוסף אלא בעסק תורתו וזה אינו אלא מצד האי יומא דקא גרים (וגם י"ל כמה יוסף כי שמו הי' רמוז כשם יוס"ף העליון שנק' צדיק חי עלמין ובו יורד האור והשפע למטה ואי לאו האי יומא כמה יוסף אחריני שבאת זלע"ז כו' איכא והוא מ"ש יוסף דעת יוסף מכאוב כענין חכמי' המה להרע כו' שיש השפעה לחיצוני' ג"כ וכענין למשמאילי' בה כו').
62 ג' מתנות טובות : ברכות ה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי תשמע בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ועוד יש יתרון מעלה בתורה מבתפלה כי בתורה אמר קרוב ה' לכל אשר יקראוהו הכל במשמע כל מי שיקרא בתורה יהי' מי שיהי' וכמ"ש קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו כפל ב"פ לכל כי הנה אנו רואים שלא כהעוה"ב העוה"ז דהעוה"ב אינו אלא למי שראוי לה דוקא וגם זאת אחר המירוק ביסורי גיהנם ונהר דינור כידוע לפי שהעוה"ב הוא בחי' זיו והארה האלקית שבאה בהשתלשלו' המדרגו' מעילה לעילה עד שכאו"א משיג לפום שיעורא דילי' וע"כ אין האור מאיר אלא לפי הכלי הראוי לזה וכמ"ש מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו נקי כפים ובר לבב כו' אבל העוה"ז הוא בהיפוך זה שיוכל לקבל אור האלקי גם ממדרגה היותר עליונ' <שכו>
47 ביסורי גיהנם ונהר דינור כידוע : ראה לקו"ת (כאן) ראה כג, ג — ע"י יסורים של גיהנם ונהר דינור כו' וכמארז"ל [ברכות ה, סע"א] שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל וכולם לא נתנו אלא ע"י יסורים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כ
ומה שאמר אשר אנכי מצוך היום היום דוקא ועי"ז תוכל לעשו' הישר בעיני ה' כו' ע"ד הנ"ל, הענין הוא כי לכאורה יש להבין דהלא ג' מתנות טובות יש עוה"ב ותורה כו' וכולן באין ע"י יסורי' העוה"ב אחר יסורי גיהנם וגלגולי' רבים כו' והלא יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב וא"כ הי' ראוי שיקבל האדם יסורי' בעוה"ז בכפלי כפלי' מיסורי גיהנם עד שיוכל לבא לעסק התורה והמצות ואנו רואי' שאינו כן אך הענין הוא דלא כהעוה"ב העוה"ז דעוה"ב מקבל מבחי' סדרי השתלשלו' דלאחר התיקון ונק' עולם ברור ושם הרי נידונים כאו"א לפי מדתו הראוי לו וע"כ אין תשובה בעוה"ב לפי שאין כל א' מכיר אלא כמו שהוא ולא יוכל לעלות ממדרג' למדרג' וע"כ גם מי שהוא למעלה לא יוכל לבא למטה כו' אבל בעוה"ז הוא זמן הבירור ויכול התחתון לעלו' למעלה <שלד>
41 ג' מתנות טובות : ברכות ה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ונמצא מובן מזה שבבחי' השפלות דביטול רצון שבמצה ממילא יבא מזה בחי' ביעור הרע מכל וכל לאכפי' לסט"א כו' שנק' ביעור חמץ וכמ"ש ובערת הרע מקרבך, ולהיות כי אין ביעור הרע אלא בבחי' גבורו' ודינין כמשארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר כו' ע"כ יש בפי' מצה לשון כעס ומריבה כמו הן לריב ומצה כו' כי ינצו כו' כי צריך ללחום במריבה לבטל היש דגסות שהוא מקור כל רע כנ"ל וד"ל.
49 לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר : ברכות ה, א. וראה תניא פכ"ט ופל"א ובליקוט פירושים ומ"מ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו ענין ב' ידים הנ"ל יד ימין בחי' רב חסד וימינו תחבקני הוא בבחי' יח"ע שהוא בחי' היחוד והדיבוק בתכלית הדביקות באח"פ ממש דוקא כמ"ש כלה שארי ולבבי וכנ"ל, ועי"ז מלמעלה למטה וימינו תחבקיני בחיבוק דוקא שהוא בבחי' מקיף כאדם שחובק את חבירו שלא יזוז ממנו כלל דהיינו שא"א להיות בבחי' נפרד ויש כלל, משא"כ בבחי' יחו"ת שנעשה בבחי' יש נפרד רק שהיש בטל לאין כו' הרי זה בחי' יד שמאל שהוא בחי' דין שמאל דוחה בבחי' הגבורות דוקא שהרי כל בחי' ביטול היש נפרד לאין האלקי א"א כ"א ע"י בחי' הגבורות כמו שאמרו שירגיז אדם כו' לדחות את הרע מפני שצריך להתגבר על בחי' המנגד לה' כמו בראותו גשמי' העולם בבחי' יש נפרד וכן כל עניני תענוגי עוה"ז צריך לדחותם בבחי' שמאל דוחה בהיותו מתבונן עליהם שהן הוין ונפסדים כו' ומכש"כ רע גמור כמו עוצם עיניו כו', שכל דחי' ודחי' שדוחה בלבו את הרע וגם במח' ומעשה הכל הוא ע"י בחי' גבורות דוקא וזהו בחי' יד שמאל, וגם
40 שירגיז אדם : ברכות ה, א. וראה גם תניא פכ"ט. לקו"ת שלח מא, א. דרך חיים לאדהאמ"צ קא, ב ואילך. תו"ח בשלח רכו, ב ואילך (ובהוצאה הקודמת של תו"ח הוא בדף שכח, ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, כג
ואח"כ ממשיכים בחי' חכ' מוחא מלגאו כנ"ל, ואח"כ ממשיכים בחי' תרין דרועין חסד דרועא ימינא דקודב"ה כו' והוא ע"י מעשה הצדקה וחסד שעושים ישראל למטה כידוע דכמו שלמטה משפיע הנותן לעני בידו הימנית להחיות רוח שפלים כך למעלה נמשך חסד דרועא ימינא דקודב"ה להחיות רוח שפלים בחי' ההשפעה מאין ליש כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה, ובחי' גבורה דרועא שמאלא דקודב"ה הוא בחי' שמאל דוחה למנוע יניקת ושפע לחיצוני' כו' היינו ע"י בחי' שמאל דוחה למטה לדחות הרע ולבערו בבחי' גבורות כענין לעולם ירגיז כו' והוא בבחי' מלחמה בכח וגבורה להתגבר לעשות נגד רצונו הטבעי הנמשך אחרי תאוות גופו החומרי כמ"ש איזהו גבור הכובש את יצרו כו', ובחי' תפארת גופא למעלה הוא בחי' מדת הרחמים מדתו של יעקב בריח
73 לעולם ירגיז : ברכות ה, א. וראה גם תניא פכ"ט. לקו"ת שלח מא, א. דרך חיים לאדהאמ"צ קא, ב ואילך. תו"ח בשלח רכו ב (בהוצאה הקודמת הוא בסף שכח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וז"ש ביום ההוא יגלח אד', שם אד' דוקא בחי' הגבורות, שכדי להעביר השער שהוא בחי' הגבורות והצמצומים צריך שיהי' המבערם ג"כ בבחי' הגבורות, כענין לעולם ירגיז כו' כי לבער הרע צ"ל בחי' תוקף הדין כמו ובערת הרע כו'.
70 לעולם ירגיז : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב צריך לברך בין למקרא לבד בין למשנה לבדה בין לתלמוד לבדו בין למדרש לבדו שהכל תורה היא ונתנה למשה מסיני והמהרהר בדברי תורה א"צ לברך וה"ה שיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריו שזהו ג"כ אינו אלא הרהור והרהור לאו כדיבור הוא כמו ש[י]תבאר בסימן ס"ב:
טז ברכות ה, א. וראה גם הל' ת"ת פ"א ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואחר כך ה' שנים בתלמוד שהוא לידע בדרך קצרה הטעמים של ההלכות והדינים ומקורם מתורה שבכתב בי"ג מדות שהתורה נדרשת ושאר כל דרשות חכמים או בקבלה הלכה למשה מסיני או מסברא או מתקנות חכמים שעשו סייג וגדר לדברי תורה.
מ רש"י ברכות ה, א ד"ה זה גמרא. יא, ב ד"ה אף לגמרא. מז, ב ד"ה שלא שמש. חגיגה י, א ד"ה שיוצא. סוטה שם ושם. קידושין ל, א ד"ה גמרא. ב"מ שם ד"ה שלמדו חכמה. ב"ב קמה, ב ד"ה רבא אמר. וראה גם לקמן פ"ב ה"א. פ"ג ה"א. תניא פנ"ב עג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהיינו תנ"ך וכל הלכות פסוקות של כל התורה עם הטעמים כי הן הן פירוש התרי"ג מצות שבתורה ודקדוקיהם בכל פרטיהם ואף שיש בהן חלוקי דעות הרי אלו ואלו דברי אלהים חיים ואפילו המצות שאין נוהגות עכשיו וגם ללמוד כל דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות שנאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת ודרשו חכמים שלא תאמר למדתי הלכות די לי תלמוד לומר כל המצוה למוד הלכות ואגדות ומדרש שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסברא והכל ניתן למשה מסיני וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים שהן ההגדות כמו שדרשו חכמים על פסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ומכל מקום לימוד ההלכות קודם ללימוד ההגדות.
קיב ברכות ה , א. ירושלמי פאה פ"ב ה"ד. מגילה פ"ד ה"א. חגיגה פ"א ה"ח. שמו"ר רפמ"ז. ויק"ר רפכ"ב. קה"ר ט, פ"ה ח. וראה גם לעיל או"ח סי' מז ס"ב. לקמן פ"ב ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק ראשון (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואף שניתנו למשה מסיני מ"מ היו מסורים בע"פ עד שנכתבו ע"י הנביאים , ולכך דינם כתורה שבע"פ במקום שמצויים מלמדים בחנם, ואם לאו יתן שכר כשירצה הבן ללמוד אצלם].
סט ברכות ה, א. וכדלקמן ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ולכן ארז"ל לעולם ירגיז אדם וכו' נצחו מוטב ואם לאו יקרא קריאת שמע , כי האיך ימצא מקום ליצה"ר להתאות תאוה, כי הלא בטל בסיבתו ואינו חפץ לעצמו כלום, וממילא כיון שהוא בטל בסיבתו, והמחשבה חוזרת ונעה תמיד, ממילא כיון שהוא דבוק בו ית' חוזרת המחשבה לחשוב דברי אלקים בתורתו ית'.
1342 ארז " ל לעולם ירגיז אדם וכו ': ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת כו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יד, טו, טז
וגם עתה עוד מסובל ביסורין של אהבה , יחלימהו ה' ויחייהו מיומים ויחדש כנשר נעוריו .
1681 יסורין של אהבה : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ארשת שפתי יערב נא ויהיו לרצון אמרי פי בהטיפי מלתי , ונפשי נועם תבקשי נעימות ידידות , זה דודי וזה רעי כנפשי הרבני המופ' בתו' ויראת ה' אוצרו הותיק כק"ש מו"ה יעקב הלוי שי' מעה"ק טבריא תובב"א, אשר נלאיתי נשוא במכתב המיית לבי ונפשי אשר המו מעי עליו ויחד נכמרו נחומי, לעורר עליו רחמים רבים בלב רחמנים בני רחמנים , ביתר שאת ויתר עז על כל אחיו העומדים שם לפני ה' באה"ק תובב"א, להיות כי נגעה בו יד ה' ביסורין של אהבה רבה ואהבה זוטא , היא בחי' א"י שניתנה ע"י יסורין , ומוסר שלומינו אמונים עליו .
2408 ביסורין של אהבה : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ארשת שפתי יערב נא ויהיו לרצון אמרי פי בהטיפי מלתי , ונפשי נועם תבקשי נעימות ידידות , זה דודי וזה רעי כנפשי הרבני המופ' בתו' ויראת ה' אוצרו הותיק כק"ש מו"ה יעקב הלוי שי' מעה"ק טבריא תובב"א, אשר נלאיתי נשוא במכתב המיית לבי ונפשי אשר המו מעי עליו ויחד נכמרו נחומי, לעורר עליו רחמים רבים בלב רחמנים בני רחמנים , ביתר שאת ויתר עז על כל אחיו העומדים שם לפני ה' באה"ק תובב"א, להיות כי נגעה בו יד ה' ביסורין של אהבה רבה ואהבה זוטא , היא בחי' א"י שניתנה ע"י יסורין , ומוסר שלומינו אמונים עליו .
2410 א " י . . יסורין : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו שהאריך אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל בחיבורו בהלכות תלמוד תורה בביאור מצות ידיעת התורה , שהיא חובה על כל אחד מישראל לידע כל תרי"ג מצות ופירושיהן כמו שניתנו למשה בסיני , שבביאוריהן ניתנו, כמ"ש ואתנה לך את לוחת האבן והתורה זו תורה שבכתב והמצוה זו תורה שבעל פה.
47 משפטים כד, יב. ברכות ה, א (מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ... תורה זה מקרא והמצוה זו משנה ... מלמד שכולם נתנו למשה מסיני ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב צריך לברך בין למקרא לבד בין למשנה לבדה בין לתלמוד לבדו בין למדרש לבדו, שהכל תורה היא ונתנה למשה מסיני .
169 ברכות ה, א (מאי דכתיב ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם , לוחות אלו עשרת הדברות , תורה זה מקרא , והמצוה זו משנה, אשר כתבתי אלו נביאים וכתובים , להורותם זה גמרא, מלמד שכולם נתנו למשה מסיני ).
וכן הוא לקמן הלכות תלמוד תורה פ"א ה"ד (הלכות ואגדות ומדרש, שהוא התלמוד שמפרש טעמי ההלכות שבמשניות וברייתות ומקורם בדרשות הפסוקים שבתורה, וההלכות שאין להן דרשה בפסוקים הן קבלה הלכה למשה מסיני או מסברא, והכל ניתן למשה מסיני . וכן דברי חכמים שהסמיכום על מדרש הפסוקים, שהן ההגדות, כמו שדרשו חכמים על פסוק ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורותם ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
[לב] וגם בכ"ז יובן מה שיש בטבע הדבש להפוך מרירא למיתקא שזה מה שיש בכח הגבורות שבחסד דוקא להפוך המנגד ואין זה הכח בחסד עצמו כו' לפי שבחי' גבורה שבחסד כולל דבר והיפוכו חו"ג צמצום והתפשטות כנ"ל בענין שמאל דוחה שזהו עיקר קיום ימין מקרבת וע"כ גם בחי' גבורות הקשות שנאחזים בקו השמאל נמתקו לחסדים ע"י בחי' גבורה שבחסד הנ"ל דוקא לפי שאין מיתוק הדין אלא בשרשו דוקא במקור כל הגבורות עליונות והוא בבחי' הגבורה דשמאל דוחה שעיקרה בחי' חסד, וכמו יסורים של אהבה שהוא שמאל דוחה מלמעלה כדי שיתקיים בחסד עליון דימין מקרבת ובזה נמתק כל דין וקטרוג שלא יפעול דין קשה באמת מאחר שאין הכוונה בשרש שרשו למעלה רק בשביל החסד וכמ"ש אשר יאהב יוכיח כו' אשרי הגבר אשר כו' וכה"ג וד"ל.
118 יסורים של אהבה . . אשר יאהב יוכיח. . אשרי הגבר : ברכות ה, א. משלי ג, יב. תהלים צד, יב: אשרי הגבר אשר תייסרנו י"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והוא משארז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר פי' ירגיז יצ"ט ברוגז וכעס גדול על [ה]יצה"ר, והענין הוא שזהו עיקר מדת הנצחון להפיל שכנגדו בדברי רוגז וכעס ובדברי חירופים ובזיונות גדולים עד שצריך ליפול לבבו מקושי' וחוצפה ועזות שלו, כי כל חוצפה ועזות קשה אין לו [oldpage_שכט] נפילה רק מדברי רוגז וחירופים בחרון אף גדול עד שיפול מעזותו מחמת זה וכמו יגער ה' בך השטן וכה"ג, כי אין הרע בשרשו רק בחי' עזות וחוצפה בעלמא, כי לעזות פנים אין תיקון ועצה רק להפילו בדברי רוגז ובזיונות וחירופי' גדולים והרחקה יתירה בשמאל דוחה, והוא לבזותו ולהשפילו בתכלית עד ש[י]כנע לבו הגס, וכמו האב המוכיח לבנו כאשר לבו גס ביותר שו[ב]ב בדרך רע לא יכנ[י]ע אותו רק [בדברי] רוגז וכעס ושפלות כמו שהי' משה מוכיח לישראל בדברי רוגז ושפלות נשפל ונשבר לבבם וא' חטאנו כו'.
273 לעולם ירגיז אדם : ברכות ה, א. ראה גם תניא פכ"ט. לקו"ת שלח מא, א. דרך חיים קא, ב ואילך. לקמן פ' משפטים רפ, סע"ב ואילך. רפד, א. רפט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
והענין הוא כידוע [ב]מארז"ל דג' דברים באים ע"י יסורים תורה וא"י ועוה"ב, וג' אלה זה למעלה מזה, ולפ"ע העילוי במדרגה מזה לזה כן ערך היסורים במדרגה גבוה יותר דלפום צערא אגרא כו', א"כ לפ"ע השכר כך ערך הצער, וכמו שמבואר למעלה בעליות הנשמות מעוה"ז החומרי לגעה"ת שצריך לבא בגיהנם להסיר הרע הגמור כו' (וכתשו"ת בסיגופי' ותעני' וביטושי' גשמיי' למרק העון), כך הי' בגלות מצרים בחו"ל כו' בכור הברזל לצרף הרע גמור דנש"ט דמצרים שיהיו ראויי' לקבלת התורה הנגלית בקולות וברקי' כו', ואח"כ שיוכלו לבא לא"י ארץ טובה ורחבה בקיום המצות ביח"ע שנעשי' בא"י דוקא שלמעלה מזה (שהוא ריבוי האורות בהרחבת הכלים דבחי' התיקון דשם מ"ה שמברר לב"ן שהוא א"י כידוע), היו צריכים לבירור שני בצירוף ומיתוק הגבו' קשות הדק יותר, והוא מה שהלכו במדבר מ' שנה כו' בעינוי רעב וצמא כמ"ש ויענך וירעיבך כו' לנסותך כו', והן לבער לגקה"ט שבמדבר העמים במ"ב מסעות שלהם לדורות הבאים כידוע, ואח"כ זכו ליכנס לא"י כו'.
285 דג' דברים באים ע"י יסורים : ראה ברכות ה, סע"א. לקמן פ' וארא סג, ד. בשלח קלח, ד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע סה ואילך. במדבר ח"ב ע' תשסט ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומימות המשיח לעוה"ב עלי' יותר כמו שעולי' מגעה"ת לגעה"ע ע"י טבילה בנה"ד הב', שהוא צער רוחני ודק יותר וקשה יותר לפ"ע השכר (וזהו כיסורי הצדיקים בעוה"ז שנק' יסורים של אהבה ולא למרק עון כלל), וכענין מיכאל מקריב נשמות
291 כיסורי הצדיקים. . יסורים של אהבה : ברכות ה, א. ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ס"ע א'תשסח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וכמו שנראה בחוש שבפנימי' התורה לא כל אדם זוכה לקבל וכמו בד' שנכנסו כו' רק ר"ע יצא בשלום כו', וע"כ [אמר] אין דורשי' כו' רק ליחיד וחכם ומבין מדעתו מוסרי' לו ר"פ כו' וכמ"ש אכתי לא קשאי כו', כי במעט פסולת דק שבו גם שהוא בהעלם גדול יוכל לקצץ [oldpage_622] בנטיעות ולהיות בבחי' הפירוד כי לא יסבול שם שום שמץ רע, ולפי שהוא מבחי' כח הגבו' שבחסד יש בו היפוכו לטהר ולזכך כל פסולת דהיינו להוציא כל בחי' הטוב שברע בתכלית וזהו ענין טהר"ה דתחה"מ וד"ל) (וכמו יסורים של אהבה לצדיקים שמתרפאים בזה שיבער הטוב מן הרע והרע נדחה לחוץ כיסורים שקיבל ראבר"ש וא' חביבי' יסורים כו' כי זהו כמו טבע הרפואה בסממנים חריפים שיחזק כל הטוב והבריאות ויגרש כל רע ופסולת, ואמנם יוכל להיות שיכלה גם החיים והטוב, כי הרי יחלש מן סם הרפואה כשיגבר הרע על הטוב וגם לא יגרש כל העלם חיות הדק ברע ולא יגלה כל חי[ות] הטוב והנעלם ביותר.
309 יסורים של אהבה : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו שגם ישראל שנק' מקבלי' [ומקיימים ל]תו"מ [מ"מ] גם הם נק' בשם צדקה צדיקי' בחי' משפיעי' כמ"ש ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ שהוא ארץ החיים העליוני' דעוה"ב לפי שקיימו כל התו"מ בפו"מ דוקא כמא' כ"י יש להם חלק כו' לפי שישראל הן העושי' ומקיימי' למצות הרי הן בחי' צדיקי' שהוא בחי' משפיע לבחי' הצדקה, כדוגמא שהקב"ה נק' צ"ע כמ"ש כי צדיק ה' צדקות אהב שהוא מה שמשפיע לאור בתו"מ למטה כמ"ש אור זרוע לצדיק כו' וכתיב אמרו לצדיק כי טוב כו' ואין טוב כו' שזהו מה שזורע צדקות דמצות, כך ישראל נק' צדיקי' בחי' משפיעי' מאחר שמקיימי' ועושי' למצות הללו להמשיך בחי' פנימי' רצה"ע שבמצות העליונות ממש כמ"ש אשר קדשנו במצותיו ממש כו' וד"ל.
421 ואין טוב : ראה ס' האמונה והבטחון להרמב"ן( ) ספ"ב [אלא הקב"ה]. יומא לח, ב [אלא צדיק]. ברכות ה, א [אלא תורה ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, טז
ולהיפך ממש הוא מה שמלובש החסד בדין כמו יסורים של אהבה לצדיק[י'] שאשר יאהב ה' יוכיח ביסורים לטובתם דוקא, וכן תוכחת מוסר קשה דאב לבנו שתוכו רצוף אהבה וחסד דוקא ומלבישו בלבוש דדין קשה כו', וא"כ ה"ז ב' הפכים בתכלית ובאים כא' בלב כמו אב שמייסר את בנו לאוהבו לעשות בו דין קשה לייסרו שפנימיותו חסד למרק עון בנו ומשלם לאוהב חסד בחיצוני' ותוכו [ו]פנימיו' דין קשה על שמשל בקושי על בנו לייסרו בנותר כו'.
423 יסורים של אהבה : ברכות ה , א. ראה גם מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' מב. וש"נ. לקמן פ' ויקהל תט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, טז
אבל יש עוד יסורים שהן רק לתיקון נפשו, שיוכל לעלות למעלה כמו להיות מקבל קרבת אלקי' בתו"מ ותפלה שצריך להפשיט גשמיות וחומריות שלו כו' שלא יהי' גס בלבו ורוחו מתאוות היתר, עושי' אותו כלי ריקן בלב נשבר ושפלות ג"כ ע"י יסורים שזהו נק' יסורים של אהבה שאשר יאהב ה' ויחפוץ בו יוכיחנו ביסורים למרק אותו.
685 יסורים של אהבה : ברכות ה , א. ראה גם לעיל פ' תצוה שנב, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עח, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ח
מטיב הלב בתחילה ומשמחו וסופו עושה רוגז וכעס כמ"ש במ"א) וכמו שאנו רואים בחוש במי שמתפעל בהתלהבות רשפי אש בתפלה שמחמת זה דוקא יבא לכלל כעס על המנגדו גם בעניני גופו כי הנה באמצעות רשפי אש הלהב בתפלה גורם שיכעוס על המנגד לו בדבר שבקדושה כמו על רשע עובר עבירה וכה"ג או שיכעוס על מי שמונעו מעבודתו או לכעוס על יצה"ר שבקרבו כענין ירגיז אדם כו' וכל זה רק מצד בחי' גבורות דקדושה שלא יוכל לסבול המנגד שהוא היפך הקדושה האלקי' ואח"כ מסתעף מזה בחי' גבורות קשות שהוא הכעס גם בדבר המנגד לעניני גופו והוא מדה"ד בגשמיות שיכעוס בקל על כל עובר רצונו וכה"ג וזהו בחי' דינין גמורים ששרשם בגבורות דקדושה כענין רישא דעשו על חרבך תחיה בכעס ורציחה בעטפוהי דיצחק בחי' גבורות דקדושה שנמשכים מצד רשפי אש הלהב בהתפעלות השגה דבינה דוקא וז"ש דבינה מינה דינין גמורים מתערים בחי' גבורות קשות שיש מזה שרש יניקה לחיצונים לקטרוגים רעים כו' אבל בפנימית בינה אדרבה נקרא אם הבנים שמחה בחדוה ועונג כנ"ל ואין שם שרש לדינין כלל וראיה ממועדים לשמחה שהמועדים הן בבינה כידוע בענין מקרא קדש כו' וע"כ מצוה לשמוח ביו"ט וכמ"ש ושמחת בחגיך אך מסתעף מזה גבורות ודינין קשין והוא מ"ש פרש חגיכם כו' כמ"ש בזהר וע"כ בכל יו"ט אמר איוב אולי חטאו בני כו' כידוע וד"ל אך הנה כל זה בבחי' בינה דוקא שהוא בבחי' שמיעה מרחוק אבל אינו דומה שמיעה דבינה לראיה דחכמה מקרוב שאין משם אחיזה ויניקה לחיצונים כלל גם בסופה דחכמה וכמ"ש ימותו ולא בחכמה כו' וד"ל (וכמ"ש בזהר פרש חגיכם ולא פרש שבתכם שהשבת בבחי' חכמה שנקרא קדש מלה בגרמיה כו' וע"כ עיקר המצוה בשבת בענג ולא בשמחה וכמ"ש וקראת לשבת עונג וע"כ אין דין גהינם שולט בשבת כלל כידוע) וביאור הענין הנה ידוע ע"פ ואחרי הרעש אש לא באש ה' ואחרי האש קול דממה דקה כו' דאש הוי' הוא שלהבת י"ה דחו"ב שנקרא אהבה בתענוגים אבל לא באש הוי' דחכמה רק אש דאלקים דבינה שזהו בחי' התפעלות רצוא דבינה בשמיעה מרחוק דהיינו שחפצו ותשוקתו להתדבק בה' כמו מתי אבוא ואראה פני אלקים עד שתכסוף וגם כלתה נפשו כו' שזה מצד הריחוק שעומד מרחוק וחפץ להתקרב להיות שהשגה אלקי' אע"פ שמבין ומשיג בכי טוב הרי זהו עצמו בחי' ריחוק שמרחוק ה' נראה לו בהשגה זו כמו השומע דבר מה אע"פ שמבינו היטב הרי אינו רואהו במהותו כמו שהוא רק שמציירו במחשבתו ע"פ אופן השגתו ע"כ נקרא שמיעה מרחוק והוא שעושה תשוקת ההתפעלות לראות כמ"ש מתי אבוא בהיכלו ואראה פני כו' משום דלמת"ב כלל כו' ולזה מהתבוננות דשמע ישראל תוליד אהבת בכל נפשך כו' אבל אינו דומה שמיעה לראיה שהוא ראיה דחכמ' שזהו כרואה בראית העין במוה"ע ממש שאין שם בחי' רעש והתפעלות אש בהתלהבות כלל וכלל אלא אדרבה יתבטל ממציאותו לגמרי עד שאינו מרגיש א"ע כלל וכלל מפני שרואה את המלך ועומד בראיה מקרוב שאז לא יתכן
1 ירגיז אדם : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכה, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
אש במים או מים באש כמ"ש הוציא מים מאש ואש ממים כו' וכך במדות חו"ג מפני שיש דין בחסד וחסד בדין כנ"ל ע"כ יבוטל הדין בחסד או להיפוך החסד בדין וא"ל לא היה מתכלל דבר בהיפוכו לעולם אמנם הנה יש התכללות מדין בחסד מפני שהוא כמוהו בעצם ולא שהוא בטל ממהותו אדרבה נותן בו תוקף ועוז ועכ"ז נק' גבור' שבחסד וכן להיפוך חסד שבגבורה שנותן כח בגבורה ודין כו' והענין הוא כידוע ע"ד אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים כו' הרי בחסד וטוב זה עושה לו רעה ודין גמור לאבד נפשו וכן משלם לשונאיו כדי להאבידו וכה"ג כל בחי' דין ועונש שנעשה בבחי' חסד הרי הוא עוז ותוקף הדין ביותר ונק' חסד שבגבור' וכמו והשמיע ה' את הוד קולו במחנה סנחרב וכן להיפוך בבחי' גבורה שבחסד שהמעשה של חסד עשוי במדת הדין להיות בו יותר תוקף ועוז כמו גבורות גשמים שבאים בצמצום כדי שיומשך בריבוי וכמו צמצום אור השפע בכל מקום כדי שיתקבל וכן התחלקות ע"ב גשרים כו' וכן יסורים של אהבה וכאב את בן ירצה מייסרו שהחסד נעשה בלבוש דמה"ד דוקא וה"ז דוקא תוקף החסד יותר מעצם החסד וכמו הקדים רפואה למכה וכמ"ש כי הוא יך וירפאנו ולכאורה למה צריך להכאה כלל אך ע"י הרפואה יברא ויתחזק יותר כי החולה הוא בחי' הדין הקשה ויעובר ע"י מדה"ד שבחסד שהוא הרפואה מדברים קשים כו' וכה"ג בכל מיתוק הדין בשרשו דוקא היינו בדין שבחסד דוקא להיותו תוקפו של חסד לגבור על הדין ולהמתיקו כו' וד"ל.
25 יסורים של אהבה : ברכות ה, א. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תריד. תו"ח נח עב, סע"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו שהאריך אדונינו אבינו מורינו ורבינו ז"ל בחיבורו בהלכות תלמוד תורה בביאור מצות ידיעת התורה שהיא חובה על כל אחד מישראל לידע כל תרי"ג מצות ופירושיהן כמו שניתנו למשה בסיני שבביאוריהן ניתנו, כמ"ש ואתנה לך את לוחת האבן והתורה זו תורה שבכתב והמצוה זו תורה שבעל פה .
982 ואתנה . . שבעל פה: משפטים כד, יב. ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו בחי' ז' נרות המנורה, כי יש אהבה כמים ואהבה כרשפי אש וכו', שנים זיתים כו', הנה הזיתים צריכים כתישה וטחינה, הוא בחי' כובד ראש והכנעה, להכניע גשמיות וחומריות הגוף ולבטל רצונות זרות, כמארז"ל לעולם ירגיז אדם וכו'.
1029 לעולם ירגיז אדם : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה כ"ז הוא עבודת האדם לגרש הרע שבו ולבררו, וצא יאמר לו והוא ע"י שמעורר בקרבו אהבה ברשפי אש השלהבת לאלקות כמ"ש רשפיה רשפי אש שלהבת יה, ולהיות קשור ודבוק לאלקות כשלהבת הקשורה בגחלת שבעבודה היא בחי' רשפי אש התשוקה מקרב ולב עמוק בבחי' פנימיות נקודת נפשו בבחי' רעו"ד מעומק נקודת הלב ועי"ז אש אוכלה אש היינו בחי' האש זרה הנ"ל שהיא היא בחי' מקור משחת לכל הבחי' עד שמעיינו נרפש ר"ל, ולכן בהסיר הגורם הציור הנ"ל ממילא נהרס הרע עד היסוד שבו הוא שתכליתו שטוב הוא כנ"ל והוא ע"י התבוננות שיתבונן בעצמו בענין תאותו שנצטייר בה ציור רע ע"י חמימות האש שבו, הנה הוא צריך לכבוש את יצרו רע ברגע ההוה לבד, שהרי מה שעבר אין ועל להבא עדיין אינו ידוע לו מה יהי' עמו וז"ע יזכיר לו יום המיתה שאבדו כל עשתונותיו ונפסק חום הטבעי שבדם שגם הוא מיסוד האש כו', וא"כ כל יגיעותיו צ"ל רק ברגע זו דהוה לבד, וגם איך יהי' כפוי טובה כ"כ הלא גם בעת שפועל פעולת הרע הנה הוא ית' המחי' אותו ונותן לו כח כמ"ש ואתה מחי' את כולם אפי' רע גמור ג"כ בכלל הוא, ורק הוא ית' היותו כל יכול, יכול הוא לסבול מעשה כזה להחיות שונאו העובר רצונו, אמנם יהי' כפוי טובה כ"כ, ומה גם כשיתבונן שאם מעשה הרע שהיא בדבר גשמי יש בה ענג כ"כ, שכל הענג שבעוה"ז הוא מהתענוג שנפל כו' כמ"ש במ"א, וכ"ש ענג הרוחני שבתורה וקיום המצות ואהבת הקב"ה ודבקותו בו שאין ערוך לו כלל, וע' באה"ח ע"פ ואהבת את הוי' אלקי', הובא בד"ה וספרתם לכם מאה"ז דספירת ז"נ וטבילה דחה"ש (ט"ז ), אשר ע"י כ"ז יתעורר ברשפי אש התשוקה לאלקות עד שאש אוכלה אש התאוה וציור הרע להיות נהפך לקדושה להיות בבחי' ואהבת בכל לבבך בשני יצריך שגם היצה"ר ישוב לאהבת ה', והיינו כנ"ל שבעצם הוא טוב , וגם כח המתאוה שבו הוא רק כח לתאות תאוה, אבל יכול להיות בבחי' תאוה לאלקות כו' כנ"ל וכמ"ש במ"א באריכות, ובחי' זו מתהפך ע"י בחי' האש דקדושה שאש אוכלה אש כו'.
50 יזכיר לו יום המיתה : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מה יפו פעמיך (שלוש רגלים) כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועפ"ז אפשר לומר בענין המרגלים שהוא ג"כ מלשון רגל היינו מה שירדו ונשלחו לברר ארץ כנען שהיתה בחי' רגליה יורדות, והם היו מבחי' דכורא ע"כ נשלחו לתקן בחי' רגליה יורדות כו' שיהי' ע"ד ויעל אברם ממצרים כו', עיין בת"א ר"פ יתרו בד"ה בחדש השלישי, ועיין בהרמ"ז פ' שלח פי' ג"כ ענין המרגלים ע"ד הנ"ל, ורגל פירושו חפוש דהיינו העצה שיפשפש במעשיו ע"ד ושם דרך כל השם אורחותיו כו' וכענין יהושע וכלב, וכן בכל אדם בעת עסקיו בעניני עוה"ז ובפרט בבעל עסק הרי מתפשט ע"כ הרגל למטה בק"נ, אלא שכאשר מקיים בכל דרכיך דעהו שלא להתדבק ממש בהם רק ע"ד בא אחיך במרמה, שמה שהוא בחי' אחיך של היצה"ר באכילה ושתי' אין זה רק בבחי' כדי לברר וכמו שאומרים ואספת דגנך בק"ש דוקא עי"ז אח"כ נעשו מה יפו פעמיך בנעלים ועמ"ש ע"פ ואנכי תרגלתי לאפרים בלק"ת ס"פ פנחס שנמשך בחי' אנכי בבחי' רגל היינו במצות מעשיות שיהיו עי"ז בחי' הדום רגלי כנ"ל ועי"ז קחם על זרועותיו ע"ד וצדקה תרומם גוי כנ"ל.
85 שיפשפש במעשיו : ברכות ה, א. עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בראשית כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ועפ"ז אפשר לומר בענין המרגלים שהוא ג"כ מלשון רגל היינו מה שירדו ונשלחו לברר ארץ כנען שהיתה בחי' רגליה יורדות, והם היו מבחי' דכורא ע"כ נשלחו לתקן בחי' רגליה יורדות כו' שיהי' ע"ד ויעל אברם ממצרים כו', עיין בת"א ר"פ יתרו בד"ה בחדש השלישי, ועיין בהרמ"ז פ' שלח פי' ג"כ ענין המרגלים ע"ד הנ"ל, ורגל פירושו חפוש דהיינו העצה שיפשפש במעשיו ע"ד ושם דרך כל השם אורחותיו כו' וכענין יהושע וכלב, וכן בכל אדם בעת עסקיו בעניני עוה"ז ובפרט בבעל עסק הרי מתפשט ע"כ הרגל למטה בק"נ, אלא שכאשר מקיים בכל דרכיך דעהו שלא להתדבק ממש בהם רק ע"ד בא אחיך במרמה, שמה שהוא בחי' אחיך של היצה"ר באכילה ושתי' אין זה רק בבחי' כדי לברר וכמו שאומרים ואספת דגנך בק"ש דוקא עי"ז אח"כ נעשו מה יפו פעמיך בנעלים ועמ"ש ע"פ ואנכי תרגלתי לאפרים בלק"ת ס"פ פנחס שנמשך בחי' אנכי בבחי' רגל היינו במצות מעשיות שיהי' עי"ז בחי' הדום רגלי כנ"ל ועי"ז קחם על זרועותיו ע"ד וצדקה תרומם גוי כנ"ל.
60 שיפשפש במעשיו : ברכות ה, א. עירובין יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
כו', שענין המלח הוא שנותן טעם בדבר הנמלח בו וכמו כאשר מולחי' בשר הנה ראשית פעולתו שמוציא את הדם שהוא בחי' פסולת, ואח"כ נותן טעם בהבשר שבלא מלח א"א לאכול וכמ"ש היאכל תפל מבלי מלח שהמלח משלים הדבר ומקיימו כשמולחים לקיום, כך הנה יובן למעלה ששרש המלח הוא מבחי' טעמים שהוא גבוה מאד, וז"ש מלח ברית אלקי' שממתיק הגבורות דש' אלקים, והענין הוא דאיתא בכתהאריז"ל מלח כחשבון ג' שמות הוי', ולכן נא' באהרן ברית מלח עולם, כי הכהנים מברכים את העם בג' שמות הוי' דיברכך יאר ישא, וא"כ פי' ברית מלח שהמלח הוא ברית המקשר ומחבר בחי' ש' ה' בש' אלקים וזהו ברית אלקי' וז"ע מה שמי הים הם מלוחים, כי הנה בש' אלקים יש ק"ך צירופי' שיש בו ה' אותיות וכל אות יש בו ך"ד צירופי', והנה משני אותיות אחרונים שהם אותיות ים יכול להיות יניקה לחיצוני', וכמו מצרים מיצר ים, וזהו פעולת המלח שהוא בחי' טעם והיינו מבחי' חכמה, שבחכ' אתברירו שלא יהי' יניקה לחיצוני' ולכן מי הים מלוחי' כו', כדי שלא יהי' יניקה לחיצונים מבחי' ים אותיות אחרוני' דש' אלקים, והנה כאשר מי הים בוקעים את עפר הארץ אזי הם נעשים מים חיים, שבחי' מים חיים הם גבוהים יותר מבחי' מי הים וכמשארז"ל שהמעיין מטהר אפי' טומאות חמורות זבין וזבות (ע' בב"י ביו"ד רסי' ר"א)
47 המלח הוא שנותן טעם : ברכות ה, סע"א. מנחות כא, סע"א. לקו"ת ויקרא ג, סע"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כתר יתנו לך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
וביאור הענין הנה מי הים הם מלוחים עד שאינם ראוים לשתי' כלל, וכשהם בוקעים את עפר הארץ הם מתוקי' וכנראה דמי מעין הם מתוקים ונק' מים חיים, ולכאו' ה"ז חסרון מה שהם מלוחים ומ"מ יש בזה מעלה ג"כ דכתי' ולא תשבית מלח ברית אלקיך על כל קרבנך תקריב מלח , וגבי אהרן כתי' ברית מלח עולם, דמלח לבד מה שמפליט הדם מן הבשר פי' שמפריד הגבו', עוד זאת שנותן טעם בהבשר וכמ"ש היאכל תפל בלי מלח , דשרש המלח מבחי' טעמים, וזהו ברית אלקיך דמלח גימ' ג' שמות הוי', וזהו ברית מלח עולם דגבי כהנים והוא כנגד יברכך ה' יאר ה' ישא ה', והנה בשם אלקי' יש ק"ך צירופים וכמ"ש בס"י שתי אבנים בונה שני בתים כו' ה' אבנים בונה ק"ך בתים כל אות ך"ד בתים, וממ"ח צירופים האחרונים יכולים לקבל גם אלקים אחרים עד שנעשה ב"פ ק"ך גימ' ר"ם בגימ' עמלק, ומלח ממתיק הגבו' דשם אלקים והוא שמחבר שם הוי' עם ש' אלקים, וזהו המעלה שיש במי הים שהם מלוחים, ומ"מ מים חיים גבוהים במעלה,
51 דמלח . . שנותן טעם בהבשר : ברכות ה, סע"א. מנחות כא, סע"א. לקו"ת ויקרא ג, סע"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות הוספות רשימה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצה"ר שנאמר רגזו ואל תחטאו , אי אזיל מוטב ואם לאו יעסוק בתו' שנא' אמרו בלבבכם , אי אזיל מוטב וא"ל יקרא ק"ש, שנא' על משכבכם , אי אזיל מוטב וא"ל יזכור לו יום המיתה שנא' ודומו סלה , ארבע מדות באדם , והם מדות והנהגת בנ"א מצד טבע תולדותם, שלי שלי ושלך שלך, שהנה"א אינה מתלבשת בהנה"ב לבררו ולזככו, אלא שאינו מניחו כלל להגיד איזה דיעה והנהגה בהעיר קטנה כי כל הדיעה וההנהגה הוא כולו שלי.
48 ברכות ה, א. גירסת הש"ס היא: אם נצחו מוטב כו'. אבל בעין יעקב נמצא: אי אזיל מוטב כו'. וראה ג"כ בילקוט שמעוני תהלים ד.
והנה בכמה מקומות בדא"ח מביאים מארז"ל בגירסא בלתי רגילה, והוא בשתי פנים: א) הגירסא שאינה רגילה מדויקת יותר. ב) שתי הגירסות מדויקות, אבל להענין המתבאר במקום זה מתאים מארז"ל המובא כפי פירושו ע"פ הגירסא האינה רגילה דוקא.
וי"ל אשר כאן הוא באופן השני, דהנה מארז"ל לעולם ירגיז כו' יש לפרשו: א) בכל עת שרואה שיצרו הרע מתגבר ח"ו עליו, וצריך להלחם עמו שלא ישלוט באברי הגוף, וכמו שנתבאר בארוכה בתניא פרק כטלא. ומובן אשר עפ"ז צ"ל: אם נצחו מוטב כו'. ב) לעולם ירגיז , כפשוטו. היינו תמיד (לקו"ת פ' שלח ד"ה בפ' נסכים פ"ג), והמרגיז הוא אדם , מדריגה היותר גדולה (לקו"ת פ' תזריע ד"ה אדם כי יהי'), ואין שייך לומר שהיצה"ר לוחם עמו בפועל וצריך לנצח המלחמה. אלא שתכלית ההרגזה היא שלא יוכל להכשילו. — וכן מפרש לעולם ירגיז כו' כאן, וכמוש"כ בפנים. ומובן אשר לפי' זה מתאמת הגירסא: אי אזיל מוטב כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כענין הדם שהוא בחי' תוקף החמימות תוקף הגבורה והוא עיקר המחי' וכמו מי שנק' גבור שהוא ע"ש תגבורת כחו לבא בבחי' גלוי, וזהו גלוי סובב בממלא לבוא בבחי' או"פ כו', ובחי' פ' שני' דק"ש כאשר אין נגלה אצלם בחי' רעו"ד שלכן לא נא' בכל מאדך אז נק' אין עושין כו' ולכן אין פועלים גלוי הסובב רק בבחי' או"מ, וזהו ההפרש בין מלאכתן נעשה ע"י אחרים ובין מלאכתן נעשה ע"י עצמן שע"ז נא' ואספת דגנך, כי הנה פי' ואספת דגנך אינו העבודה לקבל הדגן בגשמי' כפשוטן רק הכוונה הוא ברוחני' מעשה המצוות שיש בחי' חרישא דמרפיא ארעא שהוא ענין ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר ולהכניע חומר הגוף הגס וכן עד"ז כל העבודות ישנם ברוחני' ואח"כ כאשר מקיים המצוות גורם בירור והעלאה למע' מע' ועי"ז גורם המשכה מבחי' סובב בממלא שהוא בחי' ורב תבואות בכח שור ובחי' זאת נק' מלאכתן נעשה ע"י עצמן, משא"כ בנשמות הגבוהים שנהפך אצלם הרע אינם צריכים לחרטה כלל רק המשכת אלקות בבחי' תענוג [...
75 ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר : ברכות ה, א. ראה תניא פכ"ט. לקו"ת שלח מא, א. מאמרי אדה"ז תקע"א ס"ע רצז ואילך. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' שמו. תו"ח בשלח ח"א רכו, ב ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והמשל ע"ז מתערובות לח בלח שאינו בנקל לברר אותם, או סיגים שמעורבים בכסף שבכל חתיכת כסף יש סיגים וקשה מאד לברור זה מזה, אבל אם הפסולת גסים הרי מכיר אותם ובנקל לברור אותם, או המשל מתכלת וקלא אילן דקשה להכיר ההפרש ביניהם (זולתי בקי ויודע), ובעבודה תכלת הוא ענין גבורות קדושות שמרגיז על הרע (כמאמר לעולם ירגיז אדם כו') ומדחה ומברר אותו, וקלא אילן הוא גם כן גבורה אבל הוא גבורה דקליפה , והוא ענין שמדבר אודות הרע של פלוני וכמדומה לו שזהו מצד יר"ש שלו, אבל באמת אינו כן, דאם הי' שונא רע באמת הי' צ"ל לו אהבה לאלקות, כמ"ש אוהבי ה' שנאו רע או להשמיע רוגז על רע של עצמו ומדוע אינו כן, אלא לאו שזהו רק מצד הקליפה, והוא ענין שנאת חנם ששונא זולתו על לא דבר כו', והוא ענין קליפת מדין מלשון מדון וריב והוא היפוך הקדושה האלקית (עי' ד"ה החלצו תרנ"ט באריכות בענין שנאת חנם).
385 לעולם ירגיז אדם : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק כו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וצריך לקרב הענין לשכל אנושי איך יתכן שיקבל בשמחה הרעה הנגלית ממש בשוה כמו הטובה הנגלית, למשל כאשר ישמח האדם שמצא אוצר מטמון עושר רב, כן ישמח כאשר הי' כל ימיו עשיר גדול וברגע אחת נשרף אשר לו ונעשה מחזר על הפתחים, כי זה לא נתפס בשכל אנושי כלל שיהי' שמח בשוה כמו שמצא האוצר מהעושר הרב, ועוד העיקר אינו מובן כלל כי ידוע מארז"ל אם רואה אדם שיסורים באים עליו יפשפש במעשיו , משמע שכוונת היסורים הוא שיכניע את גופו כדי שישוב מעונותיו, ואם יקיים מארז"ל לקבולי בשמחה ממש בשוה כמו הטובה הנגלית לא יכניע את גופו כלל ולא יפשפש במעשיו , ואם יכניע את גופו לא יהי' קבלתו בשמחה כמו בהטובה הנגלית, ולפי"ז אינו מובן איך יקיים האדם ב' המאמרים ביחד שישמח כמו בטובה הנגלית, וגופו יהי' נכנע ונדכה עד שיבוא לתשובה אמיתית
357 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תשטו
מקור מפורש
בדף זה
כפי שראיתי – הדיבור כאן עם פ' וכיו"ב בעניני אהקת"ו (כולל – דבני-ברק) לא רק זה שחסר ה"דערהערן", כ"א גם שמיעה כפשוטה אין אצלם, ואיידי דטריד למיפלט לא בלע ואפילו לא נגע בו.
6 כפי . . נגע בו : קטע זה להגה"ח כו' מו"ה יעקב לנדא, אב"ד ב"ב. אגרות נוספות אליו – לעיל חכ"ה אגרת ט'תקיד (ע' קעה), ובהנסמן בהערות שם. לקמן ט'תתפה.
היא גם . . ישראל : וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263): לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה.
מתוך אפילה אורה : מדרש תהלים כב, ז. יל"ש עקב רמז תתנב. יל"ש ירמי' רמז שיא.
ואחז"ל . . עביד : ברכות ס, ב. טושו"ע או"ח סו"ס רל.
לטב עביד . . זו לטובה : החילוק נת' בארוכה במ"א (לקו"ש כרך ב' ע' 393 ואילך).
שהחשך עצמו נהפך לאור : ע"ד הצחות אולי אפ"ל שלכן ברשימות הצ"צ לתהלים (יהל אור) כז, א בהביאו מרז"ל מתוך אפילה אורה – לא ציינו למדרש תהלים (שמשם נלקט ליל"ש) וגם לא ליל"ש הקודמו (פ' עקב), כ"א לירמי' – דכולי חורבנא (ב"ב יד, ב) ולכן נקרא שמו ירמי' (קה"ר בתחלתו) ויהי' ירמי' ירום י' (יל"ש ירמי' רמז רנז) ולמעליותא.
ובסגנון – לטובה : תענית כא, א.
ופירשו רבותינו נשיאינו : אדה"ז (ס' המצות להצ"צ קיד, ב), אדהאמ"צ (ס' מאה שערים יד, ב) ואדמו"ר הצ"צ (שם יח, ב. רשימותיו לתהלים ע' צז).
– ויש להעיר ממדרש תהלים (שם. בהמשך להנ"ל): מתוך צרה רווחה ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע. וידועה תורת הבעש"ט ע"ז שה צרה עצמה נעשה צהר (ד"ה הוי כי גדול. ס' המאמרים אידיש).
רחמים . . מדתו של יעקב : רחמים דא יעקב (ז"ח חוקת נ, ד). וראה ב"ר (פע"ח, ח) רחמן שבאבות.
יעקב . . מצרים : שבת קיח, סע"א.
חלק . . ממש : תניא רפ"ב. ולהעיר מהגהות הצ"צ (בס' קיצורים והערות (עב-עג)): ממעל ע"ק כו'.
נמצאת . . יצרו : ראה תניא פל"א, פכ"ט.
ירגיז יצ"ט : ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדמו"ר הזקן בזה (לקו"ד ח"ג ע' תקכד).
בכל . . יצריך : ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד.
בשני יצריך : תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות: אברהם אבינו כו'.
וכד אתכפיא . . הכלל : תניא פל"ו. אגה"ק ס"ד.
לילה כיום יאיר : תהלים קלט, יב.
והוי' . . עולם : ישעי' ס, יט. וראה יל"ש תצוה רמז שעח. תניא פל"ו. רשימות הצ"צ לישעי' שם משל"ה מס' פסחים (מצה עשירה ד"ב. קנז, א) ועוד. ובשל"ה שם: יתרון האור מתוך החושך כו' וענין עוה"ז עשיית התשובה מכח הגליות כו' ואח"כ משיח כו' תכלית בראשית ברא ויאמר אלקים יהי אור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שכה
מקור מפורש
בדף זה
ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תרמז
מקור מפורש
בדף זה
וצריך הי' לחפש [...] האופנים המתאימים שיתוקן ענין כיסוי הראש מבלי להכנס לע"ע בחלוקי הדיעות שיש בזה (הר"מ אלשקר, הצ"צ וכו' וכו', מלבד התשובה שנדפסה מאז אה"ע סוף חלק א' סי' קל"ט, הנה נמצאה ונדפסה בשער המילואים חלק א' סימן מ"ה ועיין ג"כ חידושי הצ"צ על הש"ס ברכות ה, א), וכן בנוגע לגילוי הזרוע צריך ג"כ לעשות בזה ע"פ המבואר בש"ס ופוסקים מענין דת משה ויהודית אשר בזה, וכשיתוקן הנ"ל הרי במשך הזמן יש לקוות שיוכלו לעשות תיקון אחר תיקון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו כ'-כ"ד טבת כ'-כ"ד טבת
מקור מפורש
בדף זה
[וזהו כשיטת רש"י והרא"ש, ודלא כשיטת הרמב"ם "שחיבר ספר משנה תורה בלי נתינת טעמים להלכות כלל, ועשאו להורות מתוכו לבדו כמ"ש בהקדמתו שם שלא יצטרך אדם לחיבור אחר בעולם כו'"].
12 ברכות ה, א ד"ה זה גמרא. מז, ב ד"ה שלא שמש. סוטה כב, א ד"ה ולא שימש ת"ח וד"ה שמורין הלכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
6 ירגיז יצ'יט : ברכות ה, רע"א. ולהעיר ממאמר אדהי"ז בזה (לקוי"יד ח"ג עִ' תקכר). בכל . . יצריד: ברכות נד, א. נת' בלקו"ת חוקת נח, ד. בשני יצריך : תכלית השלימות בזה ראה ירוש' סוף ברכות : אברהם אבינו כו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
1 שניתנה . . פה: רמב"ם הקדמה בתחלתה (ראה ברכות ה, א (ובכ"מ) -- אבל חידוש ברמב"ם שניתנו בב"א -- המצות ופירושן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
2 אלא תורה: ברכות ה, א ומאור שבתורה: ראה וח"ג קכ"ד, ב. אגה"ק סכ"ו. הקדמה לס' ביאורי הזהר לכ"ק אדמו"ר האמצעי. קונטרס עץ החיים לכ"ק אדמו"ר (מהורש*"ב) פי"א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וראה ברכות ה, א:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומובן, שגם עונשי התורה אינם ח"ו לשם עונש, אלא הם תיקון לנפש החוטאת, כדברי חז"ל "חייבי כריתות שלקו, נפטרו ידי כריתותם".
27 להעיר מברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
..] האופנים המתאימים שיתוקן ענין כיסוי הראש מבלי להכנס לע"ע בחלוקי הדיעות שיש בזה (הר"מ אלשקר, הצ"צ וכו' וכו', מלבד התשובה שנדפסה מאז אה"ע סוף חלק א' סימן קל"ט, הנה נמצאה ונדפסה בשער המילואים חלק א' סימן מ"ה ועיין ג'כ חידושי הצ"צ על הש"ס ברכות ה, א), וכן בנוגע לגילוי הזרוע צריך ג"כ לעשות בזה ע"פ המבואר בש"ס ופוסקים מענין דת משה ויהודית אשר בזה, וכשיתוקן הנ"ל הרי במשך הזמן יש לקוות שיוכלו לעשות תיקון אחר תיקון...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת קבלת-פנים* - פורים-קטן ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
מצינו שהתורה ניתנה במתנה, שאין צריכים להתייגע על זה, ולאידך, מצינו שאי אפשר להשיג התורה אלא ע"י יגיעה דוקא.
1423 ראה ברכות ה, א. נדרים נה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ויובן בפרטיות יותר בנוגע לתורה, שבה מצינו גם ענין המתנה, דהנה, מצד נגלה דתורה בפ"ע, בחי' פשט רמז דרוש, ר"ת פרד, לשון פירוד, יכול האדם להשאר נפרד כו' (וכמבואר בזהר), וע"ד מארז"ל אוי לו לפלוני שלמד תורה כו' ראו כמה מקולקלין מעשיו וכו' (כיון שהלימוד הוא ללא יראת שמים), ועד שאמרו לא זכה נעשית לו (התורה) היפך דסם חיים, שזהו ע"ד מתנה שיש לה הפסק.
74 ברכות ה, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועד כדי כך, שישנה דעה (וכדעה זו פסק אדה"ז בהלכות ת"ת) שעיקר הענין דתושבע"פ הוא לימוד טעמי ההלכות , ובלימוד ההלכות בלבד, ללא טעמים, אין יוצאים ידי חובת לימוד תושבע"פ – דלא כדעת הרמב"ם שגם לימוד פסקי הלכות בלי טעמים, כמו לימוד המשניות, נחשב ללימוד תושבע"פ.
8 פרש"י – ברכות ה, א (ד"ה זה גמרא), מז, ב (ד"ה שלא שמש), סוטה כב, א (ד"ה ולא שימש ת"ח וד"ה שמורין הלכה). רא"ש – בתשובה כלל לא ס"ט. וראה מעדני יו"ט בהקדמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
והנה, בהמוחין יש התחלקות, דבכל סברא יש כמה וכמה פרטים, דלבד זאת שיש סברא המטה כלפי חסד וסברא המטה כלפי גבורה, הנה בכל סברא וסברא גופא יש התחלקות כמה וכמה פרטים, וכמו בסברא המחייבת חסד ישנם כמה אופנים כיצד לבטא את החסד, אם בחסד נגלה, אם בחסד נסתר, כמו אב המכה את בנו שהוא לטובתו, וכמו שמצינו שיש יסורים לצדיקים בשביל להנחילם עוה"ב, ולפי אופן הסברא כן היא המדה.
16 ראה ברכות ה, סע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
באגרת הקודש במקום אחד נותן עצה "לפשפש במעשיו", ולהתבונן בכך שהמלך הגדול רוחץ צואת בנו יחידו, כמ"ש "אם רחץ ה' את צואת בנות ציון גו'", שענין זה הרי הוא בא מצד האהבה רבה שלמעלה, וע"י ההתבוננות "כמים הפנים אל פנים" יעורר את האהבה בעצמו להקב"ה, ועי"ז ימשיך למעלה, שהאהבה תהי' אהבה מגולה, ובמילא תומשך גם למטה בטוב הנראה והנגלה.
63 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
צריכים לפשפש במעשים, לתקן את החסר ולהתחזק בקיום התומ"צ, ואזי עוזרת גם ההשתדלות שע"פ טבע, גם במצב שבדרך הטבע אין סיכוי להחלץ ממנו.
41 ראה ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
תורה שבעל פה", והיינו, שכאשר נאמר בהתחלת מתן-תורה "אנכי הוי' אלקיך" , הנה ביחד עם זה ניתן גם הפירוש – תושבע"פ – השייך לתיבת "אנכי", והפירוש השייך לתיבות "הוי' אלקיך", ולכל לראש – כיצד לקיים הציווי ד"אנכי הוי' אלקיך" כפי שמצוה זו מתבארת בכל פרטי' בתושבע"פ.
137 הקדמת הרמב"ם לספר היד בתחלתה – מברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שמצינו בתורה גם ענין של מתנה , כמו שאומרים בברכת התורה ונתן לנו את תורתו, וחותמים נותן התורה.
248 ראה ברכות ה, א. ב"ר פ"ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לשבת מצינו בגמרא ש"אמר לו הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה", היינו, ששבת נקראת בשם "מתנה" דוקא – בדוגמת כללות ענין התורה, שנקראת בלשון "מתנה" .
1092 ראה ברכות ה, א. ב"ר פ"ו, ה. שמו"ר פכ"ח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אלא עליו לקיים "ואני אראה" – להתבונן ולראות – "בשונאי", ולמצוא ("אַרויסקריגן") מהי ההוראה מלמעלה שבגללה הגיע לו ענין בלתי-רצוי זה ("די אָנשיקעניש"), ובלשון הגמרא :
683 ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
אך עיקר החידוש שנתחדש במ"ת הוא בחי' המתנה שבתורה , כדיוק הלשון מתן תורה, מלשון מתנה [וכמו"כ ביקשו המלאכים תנה הודך על השמים , תנה דייקא, לשון מתנה], וכמארז"ל ג' דברים ניתנו מתנה לעולם, התורה כו', שנאמר ויתן אל משה גו', שזוהי הדרגא היותר נעלית שבתורה.
2065 ב"ר פ"ו, ה. וראה ברכות ה, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו הראיני את מראיך
מקור מפורש
בדף זה
הנה מבואר בזוהר שהוא קלא דאוריית' ומטעם המבואר למעלה בפי' רעייתי שמפרנסי' לאביהם שבשמים כו' דהיינו שממשיכי' אור א"ס בחכמה שתתלבש בתורה וכמ"ש ותורה שם בישראל כו' וזהו השמיעני את קולך כו', אך מה שאמר כי קולך ערב דהיינו בבחי' המתיקו' והעריבו' דוקא שהוא בחי' התענוג הנה זה יובן בהקדים מאמר אבא בנימין במה שהשתדל תמיד ואמר שתהא תפלתי סמוכה למטתי כו' ומבואר הכונה שלא ילמוד קודם תפלה אלא מיד בקומו ממטתו יתפלל ואח"כ ילמוד וידוע מ"ש בתוס' דלא ידע ר"י מה איסור יש בדבר אם ילמוד קודם התפלה אחר שלא הגיע זמנה עדיין כו'.
23 שתהא תפלתי סמוכה למטתי : ברכות ה, סע"א. וראה לקו"ת ברכה צו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה ויקרא ג ד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יט
וכמ"ש בגמ' פ"ק דברכות דף ה' סע"א ובמנחות דכ"א סע"א, וכמ"ש היאכל תפל מבלי מלח (וע' באדר"ז דרצ"ה ע"ב), שבלי מלח הוא בשר תפל שאין בו טעם וכשמולחים אותו במלח אזי נעשה בהבשר טעם שהמלח ממתקת את הבשר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
בדף זה
ועצה היעוצה לקבל באהבה היא עצת ה' בפי חז"ל לפשפש במעשיו , וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים, ויראה לעין גודל אהבתו אליו המקלקלת השורה, כמשל מלך גדול ונורא הרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יחידו מרוב אהבתו , כמ"ש אם רחץ ה' צואת בנות ציון כו' ברוח משפט כו' .
2156 לפשפש במעשיו : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נד
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ אם לא היו סובלים אז ומקבלים היסורים באהבה , והיו מעוררים מדנים ומחלוקות, בודאי היו נדחים ח"ו אלפים ורבבות מלראות האמת בעבור הנצחונות, דהאי תיגרא דמי' לבידקא דמיא וכו'.
3454 מקבלים היסורי ם באהבה : ע"פ ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קח
מקור מפורש
בדף זה
וגם אם אין רק דרך אחת והיא שפלה, אזי לנחמו לקבל באהבה, או לעוררו לפשפש במעשיו ולשוב עד הוי' בצר לו וירווח לו .
5640 לפשפש במעשיו כו': ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בדף זה
והכל כדי לתקן ולברר עה"ד טו"ר שאין מיתוק הדין אלא בשרשו בבחי' הגבו' כמו יסורים ממרקים כו', והוא ענין כל הצרות רבות ורעות בכל משך שמיטה זו כו', [oldpage_120] אבל שמיטה הראשונה הי' הכל בבחי' החסד וטוב העליון ולא הי' שם בחי' דינין וצמצומים וירידות כלל וכלל, וע"כ מעלתה גבוה מאד נעלה משמיטה זו גם מהיותר עליון בכללות ומכל פרטי ההשתלשלו' דאבי"ע דשמיטה זאת גם מן המקיפי' ופנימי' כו', דגם מקיפי' דע"ס דאבי"ע יש בהן עליות וירידות כמו מחול לשבת וג' מועדים כו' וג' תפלות בכל יום כו', וגם משתנה מעת לעת כמו והימים ימי בכורי כו' מבחי' גבורות דאימא דאית יומין לטב ואית יומין לביש כמ"ש למה אירא בימי רע כו' וכן אשרי
20 יסורים ממרקים : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
אך הענין הוא דבאמת כן הוא דגם אחר שתטהר הנפש החוטאת ביסורי גיהנם או ביסורי מות וכור העוני בגלות [ועוני] בעוה"ז דיסורי' ממרקי' העון בפו"מ ותהי' נקי' מכל פסולת לגמרי (אפי' מפסולת הדק דתאות היתר וכה"ג), עכ"ז לא תוכל לקבל השכר בגילוי אור ה' בנועם ה' העליון הנ"ל אפי' בג"ע אם לא ע"י התו"מ שמקיימי' הנשמו' בגופי' בעוה"ז דוקא (ובעוה"ב אינו מועיל המעשה דמצות ולא התשובה כידוע [ב]מ"ש במתים חפשי כו'), ואמנם בלא נקיון הנפש ביסורי' על העוונו' או בתשובה שלימה לא תוכל לקבל השכר דג"ע ועוה"ב אפי' מי שיש בידו תו"מ הרבה (וכמו אחר שהי' בעל תורה גדול וא' מוטב [ד]לידייני' כו' כיון שעבר על כל התו"מ כו').
304 דיסורי' ממרקי' : ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך בעצם היום הזה
מקור מפורש
בדף זה
להבדיל בין טמא לטהור כו' בעבודה השלימה בסו"מ וע"ט וע"י בירור וצירוף ביסורי הגליות שיסורי' ממרקי' כו' (ברכות דף ה, א) ויהיה אח"כ קיבוץ גליות כמ"ש אם יהיה נדחך כו' והטיבך והרבך מאבותיך אז ומל ה' את לבבך לאהבה את ה' כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
בדף זה
(מח) ואע"פ שיש התכללות דחו"ג שבחי' אור הגבו' מאיר בכלי החסד (כמו שברוגז רחמים יזכור וכן להיפוך בחסד יעשה דין כיוסף עם אחיו או כיסורים של אהבה לצדיקים (ברכות ה, א) וכמשלם לשונאיו כו' שמשכל של חסד נעשה דין לצדיקים ומשכל של דין נעשה חסד לרשעים כו' ה"ז בחי' התכללות דחו"ג שבשכל שנק' גבו' שבחסד וחסד שבגבור' שזה בא גם במדות לפי אופן חו"ג דשכל בהתכללותן אז בהתפעלות המדות ג"כ כמוהו (ומה שאו' יה"ר מלפניך שיכבשו רחמיך כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים לא קטז
מקור מפורש
בדף זה
ברכות דף ה' תחלת ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים לט קמו
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ז
(ב) פ"ק דברכות דף ה' ע"א כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק הקב"ה מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אותו שנאמר החשיתי מטוב ואין טוב אלא תורה כו' וכאבי נעכר עכ"ל ועיין בע"ג מ' כ"ו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים מב קסה
מקור מפורש
בדף זה
פ"ק דברכות דף ה' ואחת מהן הוא העוה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קיח תמז
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע כג
וזהו ע"ד ודרך חיים תוכחת מוסר כדפי' הש"ס רפ"ק דברכות דף ה' ע"א) ואומר אלי אתה ואודך אלהי ארוממך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קמט תקפד
מקור מפורש
בדף זה
פ"ק דברכות דף ה' ע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים מילואים קמט
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
בגמרא פ"ק דברכות דף ה' ע"א כל הקורא ק"ש על מטתו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו (להרוג את המזיקין) כו' שנאמר יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם (ור"ל דהיינו ק"ש שעהמ"ט) וכתיב בתריה רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם , יש להעיר לענין ק"ש שעל המטה ממ"ש הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה, וע' ע"פ יעלזו בילקוט ח"א סג ב' ח"ב כז ב קט ג קעח ג קפא ג ובזהר פ' אחרי דס"ב ע"א, והנה בילקוט פ' בא רמז ר"ט פי' הנה מטתו שלשלמה של מי שאמר והיה העולם כו' וכתיב יעלזו חסידים בכבוד כו', ובמלכים א' רמז קס"ט ע"פ ויקרבו ימי דוד, וכי ימים מתים א"ר שמואל בר נחמני צדיקים שמתים ימיהם בטלים והם קיימים וכה"א יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם רוממות אל בגרונם עכ"ל פי' ימים מתים י"ל שהם מתעלים בבחינה שלמעלה מהזמן גשמי יום ולילה, ועד"ז הוא בילקוט בתלים סי' ס"א רמז תשפ"א ע"פ אגורה באהלך עולמים, ובילקוט בשה"ש דקע"ח ג' ע"פ הנה מטתו שלשלמה, של מי שהשלום שלו, ששים גבורים ששים רבוא מגבורי ישראל, כולם אחוזי חרב רוממות אל בגרונם וחרב פפיות בידם , א"כ לפמ"ש בגמרא מובן דענין ק"ש שעל המטה שהיא בחי' ירננו על משכבותם זהו ענין תיקון הנה מטתו שלשלמה של מי שהשלום שלו, בילקוט בשה"ש ס"פ וחכך ביין הטוב כנ"ל ברמז קס"ט, ועיין בזח"ג פ' אחרי ד"ס ע"א מענין הנה מטתו שלשלמה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים מילואים קמט
מקור מפורש
בדף זה
גמרא ברכות דף ה' ע"א, במד"ר פ' בראשית ס"פ כ"א ע"פ ואת להט החרב המתהפכת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת אבן העזר מפתחות סימן שסג
מקור מפורש
בדף זה
להרשב"א יש לחלק בין בעלה לשאר אדם ואין ראי' להיתר מהר"ם אלשק"ר (עיין לעיל סי' קלט וחידושים על הש"ס ברכות ה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין כל זה ילהק"ת דהנה חה"ש הוא זמן מתן תורתנו, שהתורה ניתנה במתנה לכל ישראל, דכללות ענין המתנה הוא בדרך ואופן מלמע' למטה מה שהמעולה והמרומם נותן דבר להתחתון ופחות ממנו והנתינה הוא דבר מה שאינו מגיע לו כלל, דזהו ההפרש בין מתנה לשכר, דשכר הוא מה שהאדון או הבעה"ב נותן לעבדו או להבעל מלאכה ופועל מה שמגיע לו חלף עבודתו ויגיעתו, שבתחלה הם משתוים ביניהם מה תהי' עבודתו ופעולתו וכמה יהי' משכורתו, אשר בנתינה זו הוא משלם להעובד בגלל עבודתו, ואינו שייך בזה ענין הגדלות והקטנות או עליון ותחתון, משא"כ בענין המתנה שהוא דוקא מעליון לתחתון ומגדול לקטן
18 ראה ברכות ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר