13

ההסבר לכך הוא: התורה צריכה להיקלט אצל היהודי על־ידי לימוד ועסק ויגיעה, ולא באופן של "נהמא דכסופא". לכן עליו לשכוח את ה"תורה כולה" אשר למד בקלות, כדי שיגיע לכך ביגיעתו העצמית,

בדומה לארץ ישראל⁵², שהקדוש־ברוך־הוא רצה שהיא תהיה בתחילה ארץ הגויים – "נתנה להם"⁵³, וישראל בעבודתם יזכו להפוך אותה לארץ ישראל,

בכל זאת מלמדים אותו תחילה את "כל התורה כולה", כי אילו היה לימוד התורה מתחיל רק בלימודו העצמי של היהודי, הרי מפני היותו נברא, ובמיוחד כאשר הנשמה "מלובשת" בגוף ובנפש בהמית, הוא היה קולט את התורה רק כנברא, כפי שהיא מוגבלת בהגבלות הבריאה, כלומר, דרגה בתורה השייכת גם ל"אומות העולם",

בדומה לארץ ישראל, שאילו היתה שייכותה לישראל מתחילה רק לאחר כיבושה, ולא לפני כן, על ידי "נתנה (במחשבה) לאשר ישר בעיניו" בזמן הבריאה, הרי אמנם גם בכך היא היתה שייכת לישראל, אך קנין זה לא היה מונע לחלוטין מכל אומות העולם זכות או בעלות מסויימת על ארץ ישראל.

לפיכך מלמדים את הוולד תורה עוד בהיותו במעי אמו, כלומר, כאשר הנשמה היא בבחינת "עיבור" במלכות דאצילות⁵⁴, לפני היותו "נברא", כאשר אופן הלימוד הוא ללא הגבלות של נברא⁵⁵, וניתנת לו התורה כפי שהיא ללא הגבלות. ועל ידי כך ניתן ליהודי כוח⁵⁶, שאחר כך הוא יוכל על ידי הלימוד שלו כאן בעולם הזה להאיר בתוכו גם את דרגת התורה כפי שלמד במעי אמו, הנעלית מהנבראים,

בדומה לארץ ישראל, אשר מפני שניתנה לישראל (במחשבה) לפני כן, מיד בתחילת הבריאה, נותנת להם נתינה זו כוח בעבודה של "כבשתם ארצות שבעה גויים", שעל ידי כך היא תהפוך להיות ארץ ישראל באופן השולל מאומות העולם לחלוטין כל זכות שהיא עליה, אפילו זכות בכוח.

יג. סדר הענינים מלמד על סדר השתלשלות התורה

סדר זה: "נתנה לאשר ישר בעיניו", לאחר מכן "נתנה להם", ואחר כך "נטלה מהם ונתנה לנו" – אינו מראה רק את אופן לימוד התורה, שבתחילה "מלמדין אותו כל התורה כולה" מלמעלה, ולאחר מכן ישנו לימוד על ידי יגיעת האדם (עד כדי כך שהקדוש־