304

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

עצמה, אפילו לא לשם ידיעה איך להתנהג, אלא לימוד תורה לשם תורה בלבד.

דוגמת בן שלא ראה את אביו משך זמן, שהוא קורא לו, וכשרואהו נופל על צואר אביו המלך, מחבקו ומנשקו, דבר שאינו לשם תועלת כל שהיא שתצמח לו מכך, כי אם בגלל האב עצמו.

כן גם איש מישראל, כשיש לו רגע אחד פנוי בו ביכלתו "לקחת" את אביו המלך באמצעות התורה, כמאמר רז"ל14: "אותי אתם לוקחים", אינו מתכוין בשעת מעשה, לשום דבר אחר, לא "לידע את המעשה", ולא " לקיום מצות תלמוד תורה. הוא נאחז בתורה עצמה, שאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד15.

ט. לפי זה, יובן גם הנאמר בגמרא16: "הלל מחייב עניים ור' אלעזר בן חרסום מחייב עשירים". אם יבואו עניים או עשירים ויתלו ביטול התורה בטרדותיהם, יעמידו להם כדוגמא את הלל ור' אלעזר בן חרסום.

לכאורה: אם התנצלות כוזבת היא זו, ולאמיתו של דבר יכלו להתפנות ללימוד התורה, הרי אין צורך בהוכחה מהלל ור' אלעזר בן חרסום. הרי זה ציווי מפורש17: "והגית בו יומם ולילה", אם היה רגע אחת פנוי ללימוד, ולא למד הריהו בכלל "כי דבר ה' בזה גו'"18. – ואם אמנם לא היה להם פנאי לכך, איך אפשר לחייבם?

מכאן, איפוא, הוכחה, שיתכן מבחינת ההלכה, מבחינת קיום מצות תלמוד תורה, יש פטור, ולמרות זאת, מתוך התלהבות והרגשת הנועם שבתורה, שאורייתא וקודשא בריך הוא כולא חד, מתמסרים לתורה גם במקום שעפ"י דין פטורים.

י. וזה גם טעם לכך שתורה נקראת בשם: אמת, כמאמר רז"ל19:

אין אמת אלא תורה".

ענינו של אמת, הוא, שאין לו הפסק. דבר שיש לו הפסק אינו אמת, כידוע20 בענין נהרות המכזבין. אמת – תכון לעד21.

דבר זה רמוז גם באותיות א'מ'ת', כמוסבר בירושלמי22, שא' היא תחלת האותיות, מ' אמצעית האותיות, ות' – סוף האותיות, האמת, שוה בכל מקום, בראש באמצע ובסוף.

שלכן, מכונה התורה בשם אמת, שכן אין לה כל הגבלות. מצוות מוגבלות בזמן ומקום, גם מצות תלמוד תורה יש לה הגבלותיה בזמן (אלו הטרודים בעסקיהם על פי תורה – פטורים מלימוד התורה בשעת ההכרח,

הערות

  1. 14. שמות רבה פל"ג (בשינוי לשון). תניא פרק מז.
  2. 15. תניא פרק כג בשם הזהר.
  3. 16. יומא לה, ב.
  4. 17. יהושע א, ח.
  5. 18. במדבר טו, לא. סנהדרין צט, א.
  6. 19. ברכות ה, ב.
  7. 20. פרה פרק ח. משנה ט.
  8. 21. משלי יב, יט. ראה גם תניא פרק יג.
  9. 22. סנהדרין פ"א ה"א.

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך כז ‹ הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם ‹ שיחה ג ‹ 257 לקו"ש ח"ב ע' 304
תורת מנחם 1
  1. ב - שנת תשי"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. פורים ה'תשי"א* לקו"ש ח"ב ע' 304
מאמרים מלוקטים 1
  1. חלק ג ‹ בס"ד. פורים ה'תשי"א לקו"ש ח"ב ע' 304

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך א פה יומא לה, ב
  2. אגרות קודש כרך יד ה'ס יומא לה, ב
  3. אגרות קודש כרך יז ו'תקב יומא לה, ב
  4. לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הקיץ מאותו ספר יומא לה, סע"ב
  5. לקוטי שיחות כרך לב אחרי שיחה ב מאותו ספר יומא לה, סע"ב
  6. לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה א מאותו ספר יומא לה, ב
  7. לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג מאותו ספר יומא לה, ב
  8. לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג מאותו ספר יומא לה, ב
  9. לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה ב מאותו ספר יומא לה, ב
  10. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י יומא לה, ב
  11. תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
  12. תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
  13. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א יומא לה, ב
  14. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד יומא לה, ב
  15. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז יומא לה, ב
  16. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה ד יומא לה, רע"א
  17. שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ג יומא לה , ב
  18. שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א) יומא לה, ב
  19. שיעורי הלכה למעשה הלכות ברכת הנהנין יומא לה, ב
  20. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה יומא לה, רע"א
  21. תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג יומא לה, ב