שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שכן הכריעה וההשתחוואה הן ההתבטלות שהנברא מבטא כלפי הבורא, ואז נעשה הקב"ה למלך , כפי שאנו אומרים בכל יום ששי , בקשר להכתרת הקב"ה על-ידי אדם הראשון ביום הששי הראשון של הבריאה:
74 כפי שאנו אומרים בכל יום ששי : ב"שיר של יום" — ר"ה לא, א. סיום וחותם מסכת תמיד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בהיות ואנו עומדים עתה – לפי החישוב של "שיתא אלפי שני הוה עלמא" – בערב שבת אחר חצות, הרי על עניני לעתיד־לבוא להשתקף לפחות בצורת "טעימה", וכשאדם טועם יש לו קימעה לפחות.
97 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז ויקרא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
(רבי יהודה משום ) רבי עקיבא אומר , שהסיבה לכך שהלויים נהגו לומר בבית המקדש ביום הראשון את המזמור "לה' הארץ ומלואה" היא "על שם שקנה והקנה" .
20 ר"ה לא, רע"א. ע
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כ"ק מורי וחמי אדמו"ר אמר, שביום שנולד אדמו"ר הזקן – ח"י אלול שנת קה"ת, כאשר מלאו לבעל־שם־טוב ארבעים ושבע שנים, אמר הבעל־שם־טוב פרק מ"ח בתהלים, המתחיל במלים "גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו".
26 כי הפסוק שלפנ"ז, הוא מעין הקדמה. וראה ר"ה לא, רע"א וסוף מס' תמיד: בשני היו אומרים גדול הוי' כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב אמור שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
8 משא"כ ברוחניות -- הרי יום השבת הוא שונה מששת ימי החול. וגם בהו' ימים צצמם -- כל יום הוא שונה מזולתו, כי החילוק שבין ששת ימי בראשית מה ש,כל יומא ויומא עביד עבידתי'" (זח"ג צד, ב), יש דוגמתו בכל שבוע כדמוכח (גם בנגלה) ממס' ר"ה לא, רע"א. תענית כו, א. שם כז, ב (וברש"י שם). מדיני הפלגה בספינה והכנה לשבת , הבדלה וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
6 יוס הששי . . זיין שיר איז השם מלך גאות לבש : תהלים מזמור צג. ר"ה לא, א. מסכת תמיד שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ששירו של יום זה (ה' מלך גאות לבש גוי) שייך לר"ה -- עפ דרשת חז"ל ר"ה לא, א, ובפדר"א פי"א, שביום שנברא אדם הראשון (בראש-השנה) המליך עליו (ועל כל הבריות) את הקב"ה ואמר ה' מלך גאות לבש וגר'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ידוע ש"שש שנים יעבוד" רומז על כללות מעשינו ועבודתינו במשך שית אלפי שנין דהוי עלמא ובפרט במשך זמן הגלות, ו"בשביעית יצא לחפשי חנם" רומז על אלף השביעי , "יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים".
1372 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג, יד
"עשרה מסעות נסעה שכינה" – לפי שזמן הגלות לגבי זמן הבית הוא ריחוק הערך לגמרי, עד שהוא כמו ענין הפכי ממש:
32 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אודות השיר שהיו הלוים אומרים בבית המקדש – איתא בגמרא "תניא רבי יהודה אומר משום ר"ע, בראשון מה היו אומרים , לה' הארץ ומלואה , על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו .
105 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וממשיך בכתוב ששת ימים תעשה מלאכה, היינו שכללות ענין עבודת הבירורים הוא במשך הזמן דשית אלפי שנין, שזהו"ע ששת ימים, והעבודה במשך זמן זה הוא הכנה ליום השביעי שבת שבתון, כמאמר מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת בדרך ממילא, והיינו שע"י עבודת הבירורים במשך שית אלפי שנין יזכו ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.
37 ראה ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הרי כל סדר ההשתלשלות הוא ענין מחודש , שלא הי' קודם לכן, ולאחר "שית אלפי שנין" לא יהי' עוד, כמארז"ל "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" או "תרי חרוב" , וא"כ, אין זה אלא דבר זמני ("אַ צייטווייליקע זאַך"), ואיך אפשר לעשות מזה ענין של קבע ?
20 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ישנו הסדר דימי השבוע – שבכל יום בשבוע ישנה המשכה בהתאם לענינו של אותו היום (כמודגש ב"שיר של יום" , שבכל יום אומרים שיר השייך לענינו של יום זה ולנבראים שנתהוו בו, כדאיתא בגמרא), וביום השבת נעשית העלי' דכל ענינים אלו;
23 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו"ע עיר שיש בה עשרה בטלנין, דכל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה, וכפי שמבאר רבינו באגה"ק שגם בתורה צ"ל עשרה דוקא, כמארז"ל עשרה שיושבים ועוסקים בתורה שכינה שרוי' ביניהם, והיינו, דעם היות שגם אחד שיושב ועוסק בתורה שכינה עמו, וכן שנים ושלשה, הרי זה רק בחי' בי"ע, ורק בעשרה הוא הגילוי דאצילות, וזהו שפרש"י שבטלים ממלאכתם ועוסקים בתורה, דפירוש בטלים ממלאכתם היינו שהוא למעלה מכל המציאות שבבי"ע, ע"ד וחד חרוב , שזהו גילוי האצילות.
69 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שלפי החשבון ד"שיתא אלפי שני הוה עלמא" הנה עתה הוא כבר ערב שבת אחר חצות – צריכים כבר להיות הענינים דלעתיד לבוא בדרך טעימה עכ"פ, והרי גם כשטועמים ישנו משהו מהענין עצמו ("בשעת מען איז טועם האָט מען דאָך אויך עפּעס").
24 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובמשנה סוף תמיד ליום שכולו שבת ומנוחה כו', כתב הרע"ב, האי תנא ס"ל כמ"ד וחד חרוב.
38 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן מוכח לכאורה גם מאופן התהוות הנבראים ע"י כח הפועל, דכיון שהנבראים הם מוגבלים, ויש גם הגבלה לזמן קיומם, דשית אלפי שנין הוה עלמא , הרי בהכרח לכאורה שגם הכח הפועל ומהוה את הנבראים הוא כח מוגבל, כי בדבר מוגבל לא יכול להיות התלבשות כח בלתי מוגבל, והרי הגבלת הכח היא ע"י הפירוד ממקורו דוקא, כי בהיותו דבוק במקורו הרי הוא בלי גבול, ורק כשנפרד ממקורו נעשה כח מוגבל.
197 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שכשם שצריכים להתייגע באופן של עבודת פרך על עיבוד עור בהמה ("מ'הובלעוועט") כדי לעשותו ראוי למלבוש אדם, ועאכו"כ כדי לעשותו קלף לכתיבת ס"ת, תפילין ומזוזות, הנה באופן כזה צריכה להיות ה"עבודה" בששת ימים, שית אלפי שנין דהוה עלמא .
76 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והמשכת הדעת היא הנתינת כח מלמעלה, אתערותא דלעילא, שעל ידה תהי' כללות עבודת בנ"י, אתערותא דלתתא, במשך שית אלפי שנין דהוה עלמא , שזהו"ע דשש שנים יעבוד, שעי"ז פועלים את שלימות ההמשכה והגילוי מלמעלה שתהי' לעתיד לבוא, שזהו"ע ובשביעית גו' .
258 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל לאחרי שלמד חסידות ויודע ש"אין עוד מלבדו" – מה יש לו להתפעל מזה שהקב"ה ברא "שית אלפי שנין הוה עלמא" , וברא כו"כ עולמות, ועד לעולמות אין מספר, כדאיתא בזהר :
1047 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ח
וזהו גם ענין השבת , שעז"נ וקראת לשבת עונג, דכשם שע"י העבודה בששת ימי החול נעשה ביום השבת ענין התענוג, כך גם ע"י כללות העבודה דאתכפיא כו' במשך שית אלפי שנין דהוה עלמא , הנה באלף השביעי שענינו קבלת שכר נעשה ענין התענוג.
368 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
השיר של יום השייך ליום ראשון בשבוע הוא4 – "לה' הארץ ומלואה וגו'" , לפי שביום ראשון דמעשה בראשית נבראת כל הבריאה, "השמים והארץ וכל צבאם"1, כמבואר בפירוש רש"י ש"כל תולדות שמים וארץ נבראו ביום ראשון , וכל אחד ואחד נקבע ביום שנגזר עליו, הוא שכתוב את השמים לרבות תולדותיהם, ואת הארץ לרבות תולדותי'".
945 תהלים כד, א. וראה ר"ה לא, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בשמח"ת קורין אודות כל ששת ימי בראשית, שהם כנגד שית אלפי שנין דהוה עלמא , כי יומו של הקב"ה אלף שנה , כמ"ש הרמב"ן .
879 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
"השיר שהיו הלוים אומרים במקדש, ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה, בשני היו אומרים וכו'", ומבואר בגמרא הטעם למה ייחדו אלו המזמורים לאלו הימים:
577 ר"ה לא, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הענין, דלכאורה יש מקום לומר שבחי' הכח שמהוה את הנבראים הוא נפרד ממקורו ח"ו, שהרי התהוות העולמות והחיות שבהם הוא על משך זמן מוגבל על שית אלפי שנין דהוה עלמא , ועל
768 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"שבעים שנה" – מורה על כללות העולם וכללות סדר ההשתלשלות שקשור עם מספר שבע, שכן, כללות התהוות הבריאה היא בשבע ימים, ששת ימי השבוע ויום השבת , שהם כנגד שבעת המדות , שנקראים שבעת ימי הבנין , וכמו כן כללות הבריאה היא למשך שית אלפי שנין ואלף השביעי ; ושלימות מספר שבע הוא בהתכללותו מעשר – שזהו מספר שבעים.
94 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
זה הוא הכנה ליום שכולו שבת , שהוא אלף השביעי , חד חרוב , שגם בו יהיו ג' המדריגות הנ"ל.
1233 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכמודגש בשירו של יום , שבכל יום ראשון אומרים "לה' הארץ ומלואה וגו'" , וכן בשאר הימים, עד ליום הששי שבו אומרים "ה' מלך גאות לבש" , וביום השבת אומרים "מזמור שיר ליום השבת" – בהתאם לתוכנם של ימים אלו בימי בראשית.
2685 ר"ה לא, א (ובפרש"י). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ועד שבאים ל"יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" , ובפרט בעמדנו עתה בזמן שנקרא "ערב שבת לאחרי חצות" בנוגע לכללות "שית אלפי שנין דהוה עלמא" , בביאת המשיח, בקרוב ממש.
77 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך כיצד שייך שיהי' בעולם ענין שלמעלה משינויים, בה בשעה שכל מציאות העולם הו"ע של שינויים – הנה על זה ישנו הענין ד"לעשות רצונך", רצון הבורא, שהוא למעלה משינויים של זמן ומקום, ואז מתקיימת ה"אגודה" לעד ולעולם, ופועלת בכל אחד מחברי האגודה שיתמעטו הענינים המפרידים ביניהם, ועד שנעשים למציאות אחת שלא שייך בה ענין של פירוד.
1622 חסר קצת ( המו"ל ). – נזכר גם הענין ד"(שיתא אלפי שנין הוה עלמא ו)חד חרוב" (ר"ה לא, א. וש"נ), שהפירוש בזה, שהעולם יתעלה לדרגא נעלית ביותר (ראה בהנסמן בלקו"ש ח"ז ע' 291 הערה *21). ונזכר גם בנוגע למ"ש בשער היחוד והאמונה (פ"ט) שאי אפשר לומר "על איזו חכמה רמה ועמוקה שאי אפשר למששה בידים מפני עומק המושג כו'", שאין זה בגלל שאינה בבחי' מציאות – אדרבה: זוהי מציאות נעלית ביותר, ומצד גודל מעלתה לא יכול חוש המישוש להיות כלי לזה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"ה' מלך גאות לבש" , וכן הוא אצל כל אחד מבנ"י, "אתם קרויין אדם" .
1659 ר"ה לא, א. תמיד בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
במקדש, ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה וכו', בשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת , מזמור שיר לעתיד לבוא, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים", ובברייתא :
2479 ר"ה לא, א (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שמעון בענין "וביום השביעי תשבות" (שקשור עם איסור מלאכה בשבת ), בנוגע למלאכה שאינה צריכה לגופה , ודבר שאינו מתכוין ; השייכות שבין פלוגתת ר"י ור"ש לפלוגתת רב קטינא ואביי אם "חד חרוב" או "תרי חרוב" ; והשקו"ט בנוגע לב' הגירסאות35 "שבת מנוחה" או "שבת ו מנוחה" – נכלל בשיחת י"ט כסלו סל"ד .
2771 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וההכנה לזה היא, טועמי' חיים זכו בערב שבת קודש אחר חצות דהשיתא אלפי שני דהוה עלמא , שאז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר, לאחרי גילוי האריז"ל, ואח"כ גילוי הבעש"ט והה"מ, ואח"כ גילוי כ"ק אדמו"ר הזקן וממלאי מקומו עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל זה הוא ההכנה וההקדמה והכלי אשר, בקרוב ממש, כשכאו"א ישלים את עניניו, נזכה שתתגלה בפועל הנתינת כח של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורינו, ויקויים תקותו ורצונו, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, ובשמחה ובטוב לבב, ושמחת עולם על ראשם , ובאופן דבנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו , בקרוב ממש, וגם בלשון תרגום, בעגלא דידן .
433 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובפרט ע"פ דברי ר"ע (בעל המאמר) בטעם אמירת המזמור "לה' הארץ ומלואה" ביום ראשון , "על שם שקנה והקנה" , "כלומר קונה כדי להקנות" , ועד"ז בנדו"ד, שבעלות הקב"ה על החפץ תלוי' בנתינתו לפלוני.
2371 ר"ה לא, רע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועפ"ז מבאר הצ"צ מ"ש בירושלמי על הפסוק "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם", שהם "חזקים כיום הבראם" – דכיון שלא נעשה בהם שינוי מיד כשנבראו, הרי מוכח שהם בלי גבול, כי, אילו היו בהגבלה, הי' צריך להיות בהם שינוי מיד ברגע הראשון; ולולי רצון הבורא שיהיו קיימים רק במשך שיתא אלפי שנין דהוה עלמא , היו קיימים לעולם.
158 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומה שאמרו רז"ל שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב , אין זה ענין של הפסידות, שהוא באופן שנפסד תמיד, כמאמר הבחיי שהתינוק משעה שנולד מתחיל להתייבש, אבל בצבא השמים, כיון שכל זמן קיומם הם חזקים כיום הבראם, הנה מה שנפסדים אח"כ אין זה ענין של הפסידות, אלא לפי שכך הוא רצון הבורא שלאחרי שית אלפי שנין יהיו נפסדים, דכשם שהקיום שלהם כל זמן קיומם הוא רק ברצון הבורא (שהרי מצד עצמם הם הווים ונפסדים, לפי שקדמם ההעדר) , כמו"כ
1247 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך ע"י מעשינו ועבודתינו במשך שיתא אלפי שנין דהוי עלמא , ובפרט בזמן הגלות , נעשה בירור וזיכוך הגוף ונפש הבהמית וחלקו בעולם , באופן שהכלי נעשה מזוכך ומבורר כל כך עד שיש ביכלתו להכיל גם אורות מרובים, אורות דתוהו.
341 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"13, והיינו, שע"י מעשינו ועבודתנו (במשך "שיתא אלפי שני הוה עלמא" , ובמיוחד) כל זמן משך הגלות (כלשון רבינו הזקן ), שאז המעשה והעבודה של בנ"י הוא מתוך מס"נ, שלא להתפעל מהסביבה ומהעולם שמסביבו – ממשיכים ופועלים הענין ד"אראנו נפלאות", בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
462 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מזמור צ"ג, שהתחלתו "ה' מלך גאות לבש" , הוא שירו של יום הששי בשבוע , ע"ש שבו נברא אדה"ר שפעל הענין ד"ה' מלך" שלא הי' לפנ"ז, כדאיתא במדרש שבשעה שאדה"ר "עמד על רגליו והי' מתואר בדמות אלקים, ראו אותו הבריות ונתייראו ..
83 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו הענין דג"ע, שישנו גם עכשיו (כמ"ש הרמב"ם בפי' עולם הבא, זה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה, וזה העולם אובד ואח"כ (לאחרי שית אלפי שנין דהוה עלמא ) יבוא אותו העולם, אין הדבר כן, אלא הרי הוא מצוי ועומד כו', ולא קראוהו עולם הבא אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה כו'), ובכל עולם, שבכל עולם ישנו הג"ע שלו , גם בעולם העשי' , ושם ישנו גם עכשיו (בזמן העבודה, שעז"נ ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה) הגילוי שנעשה ע"י המצוה.
33 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וידוע הדיוק בזה , דתחילה נאמר בסוכות, שזהו ענין ארעי, ועד שתנאי עיקרי בסוכה שתהי' בנין ארעי , ומיד לאח"ז נאמר תשבו, אין ישיבה אלא לשון עכבה , ועוד זאת, שהישיבה היא באופן של שבעת ימים, שמורה על ענין הקביעות, שהרי שבעת ימים כולל כל זמן הבריאה כפי שנחלקת לשבעה ימים, ששת ימי בראשית, ביחד עם יום השביעי שבו הי' סיום וחותם כל הבריאה, ועד"ז בכל שבוע ושבוע, כמבואר בכ"מ שלכן נקרא כל יום ראשון בשבוע בשם יום ראשון, כיון שכל שית אלפי שנין דהוי עלמא נחלקים לשבעה ימים , ולאח"ז מתחיל מחדש שבעת ימים.
561 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה תלוי "במעשינו ועבודתינו" במשך "שיתא אלפי שנין דהוי עלמא" , ובפרט בזמן הגלות, כשנמצאים בין העמים, שאז פועלים בעשיית "דירה לו יתברך בתחתונים" , ע"י לימוד התורה וקיום מצוותי',
1772 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, פרשת פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כו', לא נעשה העולם באופן של חקיקה ממש, וכמובן מהא דשית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב , וא"כ אין זה דומה לענין החקיקה, שהרי רק בכתיבה אפשר להפריד בין הקלף והדיו, משא"כ בחקיקה כו'.
1865 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ח) וע"פ הנ"ל יש לבאר גם מה שידוע דבראש השנה הוא בנין המלכות, דכמו שבראש השנה בפעם הראשונה, ביום ברוא אדם הראשון, הי' (התחלת) גילוי מדת מלכותו ית' ע"י אדם הראשון, דזהו מה שאמר אדם הראשון אז (השיר של יום ו') הוי' מלך גאות לבש , עד"ז הוא בכל שנה ושנה, שבהיום דראש השנה הוא המשכת בחינת המלכות ממקורה ע"י ישראל שקרויין אדם ע"ש אדם הראשון כנ"ל.
74 ר"ה לא, א. תמיד בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגילוי זה יהי' בקרוב ממש ובעגלא דידן, בחסד וברחמים ובטוב הנראה והנגלה, ע"י מעשינו ועבודתנו במשך שיתא אלפי שני דהוה עלמא [שזה כולל ענין הזמן (שיתא אלפי שני ) וענין המקום (עלמא ) יחד], ובפרט ע"י העבודה דיפוצו מעינותיך, המעיינות דתורת הבעש"ט, ובפרט כמו שנתגלו ע"י אדמו"ר הזקן לאחרי י"ט כסלו [וכידוע מאמר אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שענין יפוצו מעינותיך חוצה הותחל בעיקר לאחרי פטרבורג], שעי"ז אתי מר דא מלכא משיחא שאז יהיוהנישואין של הקב"ה וכנסת ישראל, וגם הנישואין דהקב"ה ודכל אחד מישראל, בתכלית השלימות, כמבואר בארוכה בכ"מ עה"פ כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות שהענינים דלע"ל יהיו נפלאות – נו"ן פלאות – אפילו בערך הנסים והנפלאות דיציאת מצרים, שאז יהי' ענין הנישואין בשלימות, בקרוב ממש, במהרה בימינו.
76 ראה ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וההכנה לזה היא, טועמי' חיים זכו בערב שבת קודש אחר חצות דהשיתא אלפי שני דהוה עלמא , שאז הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר, לאחרי גילוי האריז"ל, ואח"כ גילוי הבעש"ט והה"מ, ואח"כ גילוי כ"ק אדמו"ר הזקן וממלאי מקומו עד לכ"ק מו"ח אדמו"ר, שכל זה הוא ההכנה וההקדמה והכלי אשר, בקרוב ממש, כשכאו"א ישלים את עניניו, נזכה שתתגלה בפועל הנתינת כח של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורינו, ויקויים תקותו ורצונו, שעם ספר תורה זה נצא לקבל פני משיח צדקנו, ובשמחה ובטוב לבב, ושמחת עולם על ראשם, ובאופן דבנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו, בקרוב ממש, וגם בלשון תרגום, בעגלא דידן.
109 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דגאולה זו תלוי' במעשינו ועבודתינו בהשיתא אלפי שני דהוה עלמא , ובפרטבהעבודה שבזמן הגלות, ובמיוחד בהעבודה שבסיום וחותם זמן הגלות בעקבתא דמשיחא [והכל הולך אחר החיתום], שעי"ז מביאים הגאולה שאז יבנה ביהמ"ק במקומו בגלוי וכפשוטו, ובהעילוי שיהי' בביהמ"ק השלישי דמקדש אד' כוננו ידיך שזהו למעלה גם מביהמ"ק הראשון והשני וגם למעלה מהעילוי שהי' במשכן.
82 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו שמע ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שמ"ע ישראל הוי' אלקי"נו הוי' אח"ד*, בשכמל"ו, ואהבת וגו' והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום וגו', הנה תחלה צריך להקדים הקדמה זו, שלמעלה הוא למעלה מהזמן הכולל וסוקר הכל יחד שצופה ומביט עד סוף כל הדורות בכל שית אלפי שני דקיים עלמא בעדנין אלו דחלפי' עלן <מג>
3 שית אלפי שני : ראה ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך בחינת הרצון הפשוט הוא אשר עדיין איננו מתפשט כלל באברי' אלא הוא נשאר בבחי' מקיף וסובב עליהם בהעלם מכל צד כו' והוא הנק' מזלא או צלם באדם התחתון למטה כנ"ל, ומזה יובן הדוגמא למע' שזהו הנק' בכלל בחי' סוכ"ע דהיינו מה שצופה ומביט במח' א' עד סוף כל הדורות בסקירה א' והיינו עלה במח' פי' במח' זו דרצה"פ שהוא בחי' המקיף הכללי לכללו' כל ההשתלשלות בכל שית אלפי שני דהוי עלמא עד סוף כל הדורות בסוף אלף הז' כו' וד"ל.
23 שית אלפי שני דהוי עלמא : ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וההרגשה הוא בקול הדיבור דוקא להיות כי קול הדיבור מורגש הוא יותר כו' אבל למעלה באלקו' נהפוך הוא ששם בחי' המחשבה העליונה עושה יותר פעולה מורגשת להיות בחי' התהוו' דבר מה מן המחשבה הרי יהי' בו יותר התפשטו' והתגלו' החיו' מאור האלקי ויהי' הרבה גבוה במעלה ומדרגה מבחי' התהוו' דבר שמן בחי' דיבור העליון וכידוע שכל פרטי ההשתלשלו' דאבי"ע וכל העליו' וירידו' בג"ע עליון ותחתון עד אחר תחיית המתים ואלף הז' הכל נתהווה רק במחשבה אחת למעלה כמ"ש בזוהר בראשית שנק' מחשבה אחת ובה צופה ומביט עד סוף כל הדורו' בסקירה א' כו' אך כשבא השפע בבחי' הדיבור העליון הוא שנתצמצם האור ונחלק לחלקי' רבים במיעוט האור מיעוט אחר מיעוט עד שבא לבחי' זמן להיו' שנים וחדשי' וימי' והן שיתא אלפי שני דהוי עלמא כו' ואותן ו' אלפי' שנה למעלה כתיב כי אלף שנה כיום אתמול כו' כיום בלבד נחשב ועוד יותר למעלה דהיינו בבחי' מחשבה אחת שצופה ומביט בה כללו' הכל כא' הרי בסקירה אחת הוא ואינו אלא רגע כו' וא"כ נמצא מובן שלמעלה בחי' המחשבה כוללת השפע במעלה היותר גבוה הרבה מבדיבור עד שגם כל פרט דבר שעלה תחלה במחשבה יש בו חיו' ואור מכמו שהוא בדיבור וכידוע שיש כל בחי' דצח"ם גם באצי' ובודאי בחי' התפוח שבאצי' יותר יש בו אור וחיו' מתפוח דבריא' לפי שערך האצי' עם הבריא' הוא כדמיון המחשבה עם הדיבור כידוע שבדבר ה' שמים נעשו כו' וד"ל וזהו כי לא מחשבותי מחשבותיכם שהרי במחשבה של אדם אין הענין כמו במחשבה עליונה כנ"ל אבל מחשבותי שם הוא יותר התפשטו' האור והחיו'[ednref_31_*] כנ"ל.
13 שיתא אלפי שני דהוי עלמא : ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומטעם הנ"ל שהיום דוקא בא בחי' ההעלם לידי גילוי ולא לע"ל שיהי' מנוחה לחיי כל העולמי' כנ"ל ע"כ אין העת להגדלת בחי' כח א"ד אלא עתה דוקא כל שיתא אלפי שני דהוי עלמא ולא באלף השביעי וזהו ועת"ה יגדל נא כח א"ד כו' וד"ל.
92 שיתא אלפי שני דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך אתך תשאו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נשמתו שהי' ודאי באיזה מדרגה בג' העולמו' אם בי"ס דיצי' או בי"ס דבריאה אשר שם אלף שנה שלנו נחשבים רק כיום אתמול בלבד כי שיתא אלפי שני דהוי עלמא וחד חרוב אינה נקראת כלפי מקור המחי' כללו' הז' אלפי' אלא רק בשם ז' ימים בלבד ובבוא ההתחלקו' של יום אתמול זה למטה הוא שנתחלק לאלף חלקים ונעשי' אלף שנה בכל שנה פרט א' שנק' ר"ה וכנ"ל בהתחלקו' י"ב חדשי' מר"ה ול' יום מר"ח ודוד השיג בבחי' ו"ק דבריא' שמשם נמשך התחלקו' ז' אלפי שנים שלנו ושם הם נכללי' בכללות כהתכללו' למ"ד יום בר"ח וע"כ נק' שם יום אתמול כללו' חיו' אלף שנה כא' ובו"ק דאצי' גם ז' יומין דבריאה נכללי' כא' בו וד"ל, ועד"ז יובן בחי' התכללו' של ההתחלקו' עד רום המעלות דהנה בדרך אחר נק' ז' אלפי שנים שלנו בשם שמטה א' למעלה באצי' וז' שמטו' נכללי' כא' ונק' יובל וכו' ועד"ז עד נ' אלפים יובלות כו' והרי יוכל להיו' התכללו' כזאת עד אין שיעור למעלה מעלה בעצמו' אור הא"ס כי בחי' אור א"ס אין לו שיעור למעלה בעילוי אחר עילוי כמאמר הכל ירוממוך כו' וכידוע אלא שדוד לא השיג בתפלת משה זו רק ביצי' או בבריא' לכך לא אמר רק כי אלף שנה כיום אתמול כו' וד"ל.
15 כי שיתא אלפי שני דהוי עלמא : ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: זוהר קרח מאן דעביד ימינא שמאלא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין הוא כי הנה כתיב אלף שנים בעיניך כיום אתמול כו' ולהבין זה אם הוא בעצמות הא"ס הרי כשמו כן הוא בלתי מוגבל ואיך יתכן בו המספר אלף שנה ויום והלא למעלה אינו נופל לשון זמן כלל אלא דהיינו בהשתלשלות הזמן כו' כי הזמן הוא השתלשלות מכלל לפרט כענין ראש השנה שנמשך כלל החיות על כל השנה ולכך נק' ר"ה כמו שבראש נמשך כלל החיות שבאברים כי הגם שאין בו כח ההולכה של הרגל ממש מ"מ החיות של כח זה כלול בראש תחילה ומשם נמשך ומתפשט באברי' לכאו"א לפי תכונתו ואח"כ מתחלק לפרטים כמ"ש אדם נידון בכל יום כו' בכל רגע כו' וכן ר"ח הוא ראש כלל החיות של למ"ד יום ויש כלל יותר שית אלפי שנין כל אלף כלל בפ"ע, וגם כלל יותר כל הז' אלפי שנין שהוא שמטה ועד"ז יובל כו' ודהמע"ה בתפלה למשה מיירי באותו כלל של אלף שנה שדוד ידע מקום השגתו של משה בתפילה זו בבריאה או ביצי' ששם הוא הכלל הזה כו' ובאמת שזה כלל מיירי בבריאה ומאי כיום אתמול כי יעבור הכלל של אלף הוא יום כי יום א' חסד כו' ושית אלפי שנין הוי עלמא שמשם נמשך זה ההשתלשלות עד שמתחלק לפרטים.
11 שית אלפי שנין : ראה ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ברוך שאמר והי' העולם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה כללות עולם האצילות נק' בתיקונים בשם עשי' שאדם דאצילות נק' אדם דעשי' ועולם הנקודים בשם עולם היצי' ועולם העקודים בשם בריאה כו' ע"ש והטעם לזה בהיות ידוע שבז"א דאצילות האורות מצומצמים ומלובשים בתוך הכלים דאצי' שהאורות הם נמשכים מבחי' עצמיות אא"ס ב"ה והן ג"כ בבחי' א"ס ב"ה בלי גבול ותכלה כלל, אך אם האורות דאצי' היו פשוטי' כמו שהם מופשטים מגדר התלבשות הכלים כלל היו מתפשטים בבחי' א"ס ממש בלי גבול ותכלה כלל ולכן לא הי' אפשר להתהוות מהם עולמות בי"ע הנפרדים ובע"ג ותכלית ומה גם בתחילת האצי' כשנאצלה בחי' אור החסד דז"א דאצילות הי' האור מתפשט בלי גבול ותכלה כלל בבחי' א"ס ממש איך הי' באפשר להיות נאצל בחי' אור הגבורה ההפכי ומנגד לה שכיון שהתחיל להאציל אור החסד הי' נמשך ומתפשט בבחי' א"ס ממש בלי תכלה כלל ועד שלא יהי' הפסק להתמשכות אור החסד לא הי' אפשר להאציל ולמשוך מהות אור הגבורה ההפכי ומנגד לה וכן למטה בבי"ע כאשר הי' נמשך אור החסד דאצי' במאמר הראשון דיהי אור ביום ראשון דבראשית הי' נמשך והולך ומתפשט באורך משך הזמן כולו דשית אלפי שני' דקיים עלמא ואיך הי' יתכן להיות באמצע המשך הזמן זה פעולת מדת הגבו' לפעול חורבן בהמ"ק בעו"ה וכה"ג כ"א הי' רק המשכות טוב וחסד ממהות אור החסד שנמשך בתחילת יום ראשון דבראשית בכל משך הזמן דשיתא אלפי שנין כו' אי לזאת נתצמצמו האורות דז"א דאצי' בבחי' הכלים דז"א שהכלים הם מבחי' הגבו' שמגבילי' את האורות שלא יתפשטו בבחי' א"ס והיינו כיון שנמשך אור החסד דז"א ונתלבשו בתוך כלי החסד
18 דשית אלפי שני דקיים עלמא : ראה ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועכ"ז יובן ג"כ שרש האבות והאמהות ששרש האמהות למעלה יהי' לעתיד גבוה מן האבות וכמ"ש נקבה תסובב גבר וכנ"ל וגם עכשיו הטעימן הקב"ה מעין העוה"ב דלעתיד וע"כ נאמר לאברהם כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כו' כי הנה העוה"ב הוא לאחר הבירור דשיתא אלפי שני כו' ואז יעלה בחי' ב"ן לשרשו בס"ג שלמעלה שמשם מ"ה ותהי' א"ח עט"ב ונקבה תסובב גבר אלא רק עכשיו דוקא בחי' מ"ה מברר לבחי' ב"ן אבל האבות הטעימן גם עכשיו מעין העוה"ב שנאמר בכל מכל כל שהן נש"ב שבבחי' בינה שנשלמים אחר הבירור וע"כ היו האמהות עקרות כי היו בבחי' דכורא כו'.
116 דשיתא אלפי שני : ר"ה לא, א. ובכ"מ. וראה לקו"ש חכ"א ע' 453.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין מ"ש במדרש ע"פ וקוי ה'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו"כ יובן הענין למעלה דהנה רוח אייתי רוח ואמשיך רוח שע"י העלאה גורם המשכה, וכמו בשבת שהיא בחי' נקודה אמצעית, שבששת ימי החול הי' בחי' בירורי' ובשעת קבלת שבת הוא בחי' העלאו' ואח"כ נמשך המשכות לצורך ימי החול של שבוע אחרת, ובכללות יובן הענין בבחי' אלף הז', שית אלפי שנין וחד חרוב כו' שהוא בחי' יום שכולו שבת שהוא בחי' עלי' אחר תשלום כל הבירורי' שעי"ז יהי' גורם אח"כ המשכה שיהי' שמים חדשים וארץ חדשה כמ"ש שמים חדשים וארץ חדשה, ותורה חדשה מאתי תצא כו', כמ"ש בספר התמונה שיש שבעה שמיטות כו' ושמיטה הזאת היא שמיטת הפחד והראי' שבו נחרבו הבתי מקדשים, אבל לאחר תשלום כל הבירורים יהי' נמשך אח"כ באופן משובח יותר מכמו של עכשיו דהיינו שיהי' שמיטת הת"ת כו', וממילא יובן שיהי' בחי' העלאו' והמשכו' כמ"ש צדיקים אין להם מנוחה לא בעוה"ב כו' שנאמר ילכו מחיל אל חיל בחי' עלי' ובחי' המשכות, יכול יש להם צער ת"ל וקוי ה' יחליפו כח פי' יחליפו שיהי' להם כח חדש שלא הי' בבחי' העלאה שמתחלה ולא נתייגע כלל, וע"כ בכח זה החדש לא ייעפו ולא ייגעו כלל, ומהו התחלפות הכח שיהי' להם בחי' וקוי ה', בחי' ביטול עצמי' שאינו מרגיש עצמו שבדעתו שהוא אינו עושה כלום רק שמה שהוא עושה הוא ע"י שנותנים לו מלמעלה מאחר שיהי' לאחר תשלום כל הבירורים שיתעלה הכל למעלה ויהי' בבחי' עצמיות ושם אין חילוק כלל בין בחי' העלאה ובין בחי' המשכה, כמ"ש שגיא כח רב כח כו', ועי"ז ויעלו אבר כנשרים כמו שהנשר אינו מרגיש הגבהת גופו מעלה מעלה והשפלת גופו למטה מטה כנ"ל כו' וד"ל.
55 שית אלפי שנין וחד חרוב : ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא עריבים עלי דברי סופרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וא"כ מובן למשכיל פי' אור א"ס שהאור הוא הנק' א"ס והוא בחי' מל' דא"ס כמשארז"ל [קודם שנברא העולם] היה הוא ושמו לבד כמו קודם שהאציל וברא כו', והוא הנק' מאציל הע"ס דעקודים נקודים וכל פרטי הנאצלים הוא רק מן בחי' זיו ואור עצמותו ית' והוא הנק' א"ס, ופירושו שאין קץ וגבול להתפשטו' אור עצמותו ית' להאציל נאצלים בלי מספר ממש כמ"ש לתבונתו אין מספר, פי' אף שבהמשכת אורות דאצי' בכלים ואותיות להוות הבעל גבול הרי יש מספר לבעלי גבול וגם זמן קיומם קצוב שית אלפי שני כו', אבל בחי'
11 שית אלפי שני : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וא"כ עכ"פ מובן מזה דשרש השבת הוא למעלה מן ההשתל' דשם הוי' דע"ס כו', והיינו למעלה מבחי' הזמן דעבר הוה ועתיד, דשם הוי' מורה היותו עכ"פ מקור לזמן דעבר הוה ועתיד שהוא ענין הי' הוה ויהי' אע"פ שכוללם יחד מ"מ שייך בו לומר ענין הי' ויהי', כמו בוא"ש דהוי עלמא שכללותם הוא שם הוי' דחכ' דכולם בחכ' עשית מאין ליש בכללותם יחד ואח"כ מתחלק בפרט כמארז"ל במאמר א' יכול להבראות כו' והוא מאמר דבראשית דחכ' דבראשית נמי מאמר הוא כידוע, אבל בשבת עולה לפנימי' דחכ' למעלה גם ממקור הזמן דשם הוי' כנ"ל וד"ל.
36 בוא"ש דהוי עלמא : ר"ה לא, א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח מקול מחצצים בין משאבים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל בבחי' גילוי אור הראשון אין הדבר תלוי בזמן, כי מאיר בתמידות להיותו למעלה מבחי' התחלקו' הזמן לגמרי והוא למעלה גם מבחי' יום שכולו שבת , מאחר שיום שכולו שבת שהוא אלף הז' הוא בא ג"כ בגדר זמן בכללות שיתא אלפי שנין דהוי עלמא כו'.
133 שיתא אלפי שנין דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומ"ש עוד עם זו קנית בקנין עצמי' ממש זהו עוד עלי' שלמעלה גם מעוה"ב זה והוא בתחה"מ שבסוף אלף הז' כו' (כמ"ש במ"א בענין שא' וחד חרוב שאלף הז' דעוה"ב נק' חרוב ), והוא מה שיעברו בנהר שיוצא מעדן להשקות הגן שהן ג"ן סדרי' דאוריי' כו' לבחי' העדן עצמו שנא' בו עין לא ראתה כו' שגם בחי' עין השכל דח"ע בראי' מקרוב (וכדוגמא זו בגעה"ע כנ"ל) לא ראתה רק יעשה למחכה לו כו', והוא בחי' העונג הנעלם בעצמו' א"ס ב"ה שלמעלה מבחי' העונג המורגש בח"ע אע"פ שהוא בבחי' אין והעלם בסוד ה' שנק' פלאו' דחכ' כנ"ל שעכ"ז בא העונג העליון במורגש לנשמו' בעוה"ב עד שיחי' ממנו כחיו' המורגש בגופי' ונק' חיי העוה"ב כחיי הנשמו' בג"ע העליון עכשיו שנהנין ומרגישי' לעונג העליון (דכתר מל' דאצי' בפנימי' דחכ' זו (כמו הכלל הידוע בע"ח דפנימי' אבא הוא בחי' פנימי' ע"י ופנימי' אבא שבא בהשגה דבינה זהו ימוהמ"ש שישכיל עבדי כו' [oldpage_66] ונק' פלא יועץ וחכם חרשים כו' ופנימי' ע"י זהו בעוה"ב דכתי' וע"י יתיב כו'), אבל בעדן עצמו שלמעלה גם מנהר זה שיוצא מעדן ה"ז למעלה מעונג העצמו'
950 וחד חרוב שאלף הז' : ר"ה לא, א. סנהדרין צז, סע"א. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' שצט וע' תיד. תו"א מג"א צו, א. מאמרי אדה"א נ"ך ע' תסט ואילך. לקו"ת במדבר ד, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים להבין שרש הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ו] להבין שרש הדברים הנ"ל באר היטב, איתא בס' התמונה דהאי עלמא הוא בחי' שמיטה שני' שמיטת הפחד, דהיינו כל וי"ו אלפי שנין דהוי עלמא וחד חרוב הוא בחי' שמטה [שני'] שנק' שמטת הפחד וקודם לזה הי' שמטת החסד לכל וי"ו אלפי שנין שהיתה באופן אחר ממש בדקות ורוחניות יותר שהתורה הי' באופן אחר והעבודה הי' באופן אחר ובנ"א היו כמלאכים כו', ועתה בשמיטה זו השני' ממדת הגבו' שנק' שמטת הפחד העולם מגושם ביותר ועברו כל הצרות לישראל בחורבן בית ראשון ובית שני כו' הכל מצד שנמשכה ממדת הגבו' והפחד כו'.
3 וי"ו אלפי שנין דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך האהבה הג' בכל מאדך זהו בחי' מקיף למקיף דאה"ר ואה"ע הנ"ל שלמעלה גם מבחי' סוכ"ע, כי גם בחי' סוכ"ע בערך הגבלה דמקיף וסובב לעלמין עכ"פ שהן ג' עולמות כו', כמקיף דחומה לעיר וכמו הכלל אל הפרט כענין מח' א' שצופה ומביט בכלל לכל וא"ש דהוי עלמא כו' כידוע, אבל מהו"ע ית' ממש כמו שהוא לבדו מרומם ומתנשא לגמרי גם מהיות בחי' מקור כללי בבחי' סובב כו'.
108 וא"ש דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך אע"פ דכל שיתא אלפי שני דהוי עלמא נמשך תוספת גילוי אורו' בכלים דאבי"ע בתמידו' מ"מ אין זה רק מבחי' א"פ, וגם זה עדיין נשאר אותו התוספת למעלה באצי' ואין מזכך חצי הכלים גם מבפנים כו' מפני שיש עדיין יניק' לחיצוני' בכלים של האורו' בכל עולם לפי ערכו, וגם באצי' דאיהו וגרמוהי חד כו' מ"מ יש מחיצוניו' הכלים שרש ומקור ליניקו' החיצוני' [oldpage_1334] למטה בבי"ע כו'.
80 שיתא אלפי שני דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וז"ש שש שנים יעבוד שש שנים הן השית אלפי שני דהוה עלמא שהוא זמן העבודה כי היום לעשותם דוקא, והיינו שיעבוד הוא לשון עיבוד עורות שהעבד עברי הוא בחי' משרע"ה הוא יעבוד את התומ"צ שנשפלו למטה בגשמיות בעניני עוה"ז הגשמי' שצריך לברר ולינק אותם ולרחוץ ולכבס אותם במים עליונים ממקורו עה"נ העליון וכמשל ה[מ]לבוש גשמי שרוחצים אותו ומכבסים אותו במים טהורים אז יהי' צח ונקי מלובן.
81 השית אלפי שני דהוה עלמא : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובכ"ז יובן ענין סעודת לויתן ושור הבר לע"ל (אחר תחה"מ שזה יהי' עלי' ב' אחר ימוהמ"ש שזהו עלי' ובירור אחר בירור מגעה"ת לגעה"ע, כך הוא מימוהמ"ש לעוה"ב ותחה"מ הוא בין ימוהמ"ש לעוה"ב וכמ"ש במ"א בענין וחד חרוב כו', ובעוה"ב עצמו יש עלי' העולמות עוד כמו מגעה"ע לאצי' ומאצי' למעלה יותר כמו ילכו מחי"ל כו' וכמו שנשמות דאבות ומשה ואהרן עולים גם עתה בלי שיעור
1502 וחד חרוב : ר"ה לא, א. סנהדרין צז, סע"א. ראה לעיל פ' בשלח רכא, ד ובהנסמן שם. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ס"ע תיב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה ס, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(לו) ולהבין שרש כל הדברים הנ"ל הנה שרש ענין מגיד מראשית אחרית הנ"ל יובן בתוס' ביאור כפי פשוטו שמגיד מראשית מה שיהי' באחרית משו' דראשית ואחרי' שוין לפניו ונסקרי' בסקירה א' ממש כמו צופה ומביט בסקירה א' עד סוף כל הדורות במחשב' א' לפי ששם הוי"ה היינו היה הוה ויהיה כא' ממש שעבר והוה ועתיד נכללים כאחד וא"כ הרי מה שהיה בראשית ומה שיהיה בסוף נכלל כא' וד"ל ויובן זה עפ"י הידוע שו' אלפי שני דהו' עלמ' היינו מוימ"ב יום א' יהי אור אלף שני' ראשוני' של חסד ויום ב' יהי רקיע אלף הב' של דין כו' עד יום הו' וכמ"ש כי אלף שנה כיום כו' והיינו מו"ק העליונים ו' מדות דאצי' שמאירים בוימ"ב וכל מדה כלולה מכל המדות כמו החסד כלול מגבורה ונצח והוד כו' וכן הגבור' כלול מחסד ונצח כו' וכך כל מדה כלולה מכל המדות וע"כ יש בחי' התכללו' בו' אלפי שנה שכ"א כלול מכל המדריגות וכ"ז מפני שבחי' הע"ס דאצי' מתחלקי' כ"א לרבבות מדריגות דכל ספי' נחלק לי' וי' לי' וכך המדה זולתה מתחלק לי' וי' לי' ע"כ ימצא בהן ריבוי ההתכללות בכמה אופנים שונים לאלפים רבבות מדריגות ומחמת זה אור ושפע שנמשך מאצי' לבי"ע בזמן ומקום יש בהן רבבות מדריגות בכ"א כמו מחנה מיכאל שמקבלים מבחי' החסד דאצי' מתחלק לק"פ אלפים כו' וכן מחנה גבריאל כו' וכך בזמן דאלף שנה של חסד מתחלק לכמה זמנים שונים כלולים מכל כו' עד אין שיעור לאופני המדריגות דמלאכים דבי"ע עד שגם בשפע דצח"מ דעשי' שהוא היותר אחרון בהשתלשלו' ימצא ריבוי אופני מיני ברואים שונים לאין שיעור עד שאין זה דומה לזה כלל גם במין א' כמו
25 שו' אלפי שני : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמד, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והתכללות מזה לזה בכמה אופנים שונים וכמ"ש בס"י וקבען בפה כו' המליך אות כו' עד צא וחשוב כי מה' אותיות נעשה ק"ך צירופי' כו' והן ע"י בחי' ה"ג המפרידות הבל הדבור כי יש בדבור חומר וצורה הבל קול הדבור חומר המורכב מאמ"ר והקול מתחלק בצירופים שונים ואמנם קול א' הוא המחבר לכללות כל הצירופים יחד (כמ"ש במ"א בענין צווארך בחרוזים כמו חוט שבחרוזים של כמה אבנים שמחברם יחד וכך הוא בבחי' אותיות מח' שבדבור שיש מח' כללית המקפת ומחברת כל פרטי אותיות המח' שבכל פרטי הדבורים וכך הוא בקול שבמח' עצמה מה"ג דאימא כו') והנה ידוע דאבא יסד ברתא כמ"ש מצרף לחכמה כו' והיינו ע"ד הנ"ל במח' שגוף הצירופים בדבור הוא רק ע"י בחי' ה"ג המצמצם אופן השכל שבדבור שעפי"ז דווקא יומשכו אופן הצירופים וע"כ כפי הוראת המכוון במח' שבדבור כך יהיה דוקא אופני הצירופים משתנים בכל עת כו' והיינו מאמר דאימא דוקא אוזיפת כו' שהוא בחי' בינה אימא עילאה שנמשך באימא תתאה בחי' בינה שמלובש במח' שבדבור שהוא בפרט אופן כל צירוף שבדבור כו' אך מ"ש מצרף לחכמה היינו שרש כח המצרף לצרופים הללו שע"פ השכל דבינה שהרי אנו רואים שמיד שירצה לדבר בדרך אופן צירופים פרטי' איננו צריך לעיין בשכל והשגה דבינה איך לצרף שהרי התינוק שמדבר יודע מיד לצרף הדבור בלתי צריך הכנה לזה כלל כי שרש כח המצרף הזה ממילא בא מצד הארת כח מ"ה דחכמה שלמעלה מהשגה דבינה והיינו מבחינת כח המשכיל עצמו מקור החכמה כו' (וכמ"ש במקום אחר בענין ויהי האדם לנפש חיה שהוא פנימי' קדמות החכמה אז יוכל לדבר ונק' רוחא ממללא כו') והיינו המאמר דאבא יסד ברתא כידוע (ומה שאמר בראשי' נמי מאמר הוא קאי על חכמה ושכל שבמאמרו' ולא על כח המצרף שזהו בכללות כל מדבר שנק' נפש המדברת כו') והוא עיקר בחי' אדם שנק' מדבר דהיינו כח ומקור הצירוף של הדבור כמו שנק' נפש המדברת דוקא כו' (והיינו כאשר מבחי' שרש ומקור האותיות שבנפש עצמה שבאין לידי גלוי בבחי' דבור שבנפש עצמו כשנק' נפש המדברת רוח ממללא כו') ולפ"ז הרי יובן בענין שנויי הצרופים בו' ימי המעשה דמדות דמל' דאצי' כמו מצרופי' דיום א' יהי אור בחי' חסד מקור אלף שנים הראשונים דבי"ע כידוע בענין ששת ימי' עשה כו' ו' יומין עילאין דזו"נ דאצי' כו' שנק' ימי עולם וימות עולם כו' וצירופי' דיום ב' יהי רקיע בחי' דין דמל' מקור דאלף שנה הב' וכידוע בפי' כי אלף שנה כיום אתמול כו' דהיינו ו' אלפי שנין דהוי עלמא שנמשכו מו' מדות דמל' כו' הרי הצרופי' משתנים ברוח ממללא דמל' שנק' נפש המדברת כמו ויאמר אלקי' כו' והייינו מפני בחי' שינוי אופן המשכת המוחין דחו"ב במדות ובאמצעות זה משתנה ממילא אופני הצרופי' מחסד לדין בכלל ובפרט והכל ע"י בחי' אור הארת אבא דיסד ברתא מקור המצרף כו' כנ"ל שלמעלה מגופו של אור המוחין דחכמה שבדבור כנ"ל עד שבפרט כמו שאמר רחב"ד מי
14 ו' אלפי שנין דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אם כסף תלוה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ג) ועפ"ז יובן שרש ענין מה שהקרן קיימת לעוה"ב, ורק פירותיהם אדם אוכל בעוה"ז, דהנה שכר מצוה בהאי עלמא ליכא, והענין יובן ע"פ מארז"ל שית שני הוה עלמא וחד חרוב, ולכאורה צ"ל הלא אלף השביעי הוא יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, כמארז"ל במשנה בשבת מה הי' אומרים מזמור שיר ליום השבת ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים, וא"כ איך אמר עליו וחד חרוב כו', אלא שפי' וחד חרוב הוא מבחי' ההנהגה הגשמיית דעכשיו הנמשך ע"י בחי' ק"נ, וע"ד אמלאה החריבה לא נתמלאה צור כו', לכן לע"ל בחי' יום שכולו שבת יהי' בחי' חד חרוב מהנהגה השפעת גשמיית העוה"ז, וע"ד רחב"ד שכל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני די לו בקב חרובין מע"ש לע"ש, שהענין הוא שלפי רוב צדקתו לא הי' יכול להיות נמשך שכרו בעוה"ז ע"ד הגילוי דלע"ל בחי' חד חרוב כנ"ל עד"ז הי' רחב"ד מסתפק בקב חרובין שלשון נופל על לשון מעין ודוגמא דלע"ל, והגם שכל העולם הי' ניזון בשבילו בעושר והשפעה הרבה, אמנם דעת לנבון נקל שאינו דומה בחי' ההשפעה שבזכותו לזולתו לבחי' הזכות לו בעצמו, ולפי עוצם מעלת זכותו לא הי' באפשר להתלבש בגשמיות בהשפעת שתחת ק"נ כו', וע"ד כמו המן שהי' רוחני לחם אבירים שנבלע באיברים מפני כי שרשו הי' מבחי' טל כמ"ש וברדת הטל כו' ירד המן, ולכן הי' רוחני כמ"ש מן הוא כי לא ידעו מה הוא שהי' מבחי' מ"ה, ועד"ז בדקות יותר בחי' ההשפעה דלע"ל בבחי' הגשמיות יהי' חד חרוב, כ"א שכל העולם יהי' ניזון מרוחניות המדריגות היותר נעלים וכמארז"ל עוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' אלא כו' מזיו השכינה, וכמשנ"ת מזה במ"א באריכות, ע' בד"ה אלה תולדות נח, וז"ע חד חרוב דלע"ל, ועד"ז יובן בדברים שאדם אוכל פירותיהם בעוה"ז והקרן קיימת, להיות כי מעלתם גבוה מאד לכן הקרן א"א שיומשך בהשפעת גשמיית בעוה"ז שעוברים דרך ק"נ, וכנודע שיש מסך המבדיל בין קדש לחול, רק מהפירות נמשך בעוה"ז.
50 שית. . וחד חרוב : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כמגדל דוד צוארך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וביאור הענין הנה ארז"ל בשני מה היו אומרים גדול הוי' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו ופרש"י בר"ה דל"א ע"א על מארז"ל ע"ש שחילק מעשיו כו' וז"ל הבדיל רקיע בין עליונים לתחתונים ונתעלה וישב במרום דוגמת שכנו בעירו והר קדשו ע"כ.
3 בשני . . שחילק מעשיו : ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך צ"ל יתלבש א"ס הבבע"ג בגבול, והענין דהנה במצות יש ב' מדרי' א' עשיית המצוה שהוא רצה"ע, ב' משארז"ל נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני, ולפני הוא בחי' א"ס בעל הרצון שלמעלה מהרצונות פרטים וא"כ הם בבע"ג, וזהו שנמשלו המצות לנר וכמ"ש כי נר מצוה ותורה אור, נר הוא אור וכמו שאומרים בל"א שבא ליכט לבית שהוא אור שאין הכוונה על השמן או החלב כ"א על האור, והנה האור אעפ"י שהוא מוגבל מ"מ מצינו בו כחות בלתי מוגבלים שאם ידליקו אלף אלפי אלפים נרות מנר א' מ"מ לא יחסר אורו ולא כמו מים שאם ישאבו הרבה אנשים יחסרו המים אף שיתוסף עוד מהמעין מ"מ מה שחסר חסר וכן עפר שנוטלין ממקום זה למ"א חסר ונתוסף שם כמה שחסר כאן, משא"כ אור וכן אנו מוצאים באור עוד כח הבבע"ג שמצד האור לא הי' מניעה לדלוק בלי שיעור רק המניעה מצד הפתילה או מצד השמן אבל יתוסף שמן כ"ד יוכל לדלוק שית אלפי' שני , ומ"ש שית אלפי' שנין הוא מפני שאין לנו זמן יותר אבל באמת הי' יכול לדלוק בלי שיעור הרי אף שהוא מוגבל מ"מ ניכר בו כח הא"ס הבבע"ג, ולכן נמשל הקב"ה לאש שאין לנו למטה משל דק יותר מאש שניכר בו כח הא"ס הבבע"ג, וזהו שנמשלו המצות לנר מפני שהם בבחי' בבע"ג, וכן על הנשמה כתי' כי נר ה' נשמות אדם שנמשל ג"כ לנר שהוא בבע"ג, ומ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה הוא מפני שא"צ יותר שבזמן זה הוא מאיר דעיקר כוונת הנר הוא שיאיר בבית לא בשביל טובת הנר כמו"כ בית הוא הגוף והנה"ב וצריכים שיאיר אותם ובזמן זה הוא מאיר אותם, אבל הנשמה נר ה' היא חלק ה' והיא תמיד מאיר בבחי' בבע"ג, וזהו לכל תכלה ראיתי קץ שיש להם השגה שהם מוגבלים, אבל רחבה מצותך מאד שהם בחי' בבע"ג, ולא כמו שפירשו המפרשים שמפני שלא השיג קיצם לכן אמר שהם בבע"ג שא"כ הו"ל לכל תכלה ראיתי קץ ולמצות אין להם קץ ומאחר שאמר רחבה מצותך מאד היינו שהשיג שהם בבחי' בבע"ג (ה' ובפרש"י שכ' אבל המצות אין להם קץ ותכלית אפשר שכיון לזה שהשיג שהם בבחי' בבע"ג ע') אך הגילוי יהי' לע"ל והוא ע"י המצות וכמו עד"מ כחות הנפש יודעי' ע"י אמצעות הגוף (ה' ע' מזה בד"ה להבין מ"ש באוצ"ח ע') והיודע הוא
104 שית אלפי' שנין : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מספר חמישים וא"כ כל עולמים פי' העולמים כמו שהם בחמישים וכולל אפי' העליות דנו"ן אלפים יובלות, דשית אלפי שנין הוה עלמא וחד חרוב הוא שבוע ויש שנה ושמיטה ויובל ונו"ן אלפים יובלות והכל הוא מבחי' מל' דמלך שמו נק' עליהם כמו השם שהוא הארה בעלמא כמו"כ בחי' מל' הוא הארה בעלמא ומזה נתהווה הנו"ן אלפים, דגם עתה ישנם בהעלם ואח"כ יתגלה מהעלם אל הגילוי, וכמו העולם דעכשיו הי' תחילה בכלל ויצא לידי פרט כמו"כ הנו"ן אלפי' יובלות הם עתה בהעלם, וכ"ז נתהווה מבחי' מל' ולכן אני הוי' לא שניתי שלא יש שום שינוי בין קודם הברי' לאחר הברי' אתה הוא קודם שנבה"ע ואתה הוא לאחר שנבה"ע הגם דקודם לזה לא הי' עולמות ואח"כ נתהווה עולמות אך כלליות השתל' העולמות הוא משם והארה בעלמא שאינו נוגע לעצמיות ואין ההארה פועל שינוי בעצם, ואפי' עולמות הא"ס שהם עולמות נעלים ונק' א"ס מ"מ מאחר שנק' עולם ה"ה מעלים על אור הא"ס שבתוכו, וכל העולם יש אין המהווה אותו, והאין אינו מושג דאל"כ לא הי' מציאות העולם כמו שהוא , א"כ ה"ז הארה לבד, וע"ז הנביא מתמה, אני ה' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם דמהתבוננותו איך שלא שניתי צ"ל כלות הנפש ותשוקה לאלקות ואתם לא כליתם, והתירוץ הוא שהם בני יעקב עקב הלב מכל ואנוש הוא פי' חלוש וכמ"ש עון עקבי יסובני אלו עבירות שאדם דש בעקביו ע"צ ההרגל כי פנה אלי ערף כו' לכן לא כליתם.
25 דשית אלפי שנין הוה עלמא : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקכט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובאמת לכאורה מהו פי' כל שהי' לו לומר מל' מל' עולמים, אלא כל הוא בגימט' נו"ן שקאי על נו"ן אלפים יובלות כי עכשיו הוא שית אלפי שנין דהוי עלמא וחד חרוב הוא שבעה, ולפי החשבון הזה יש שנה שמיטה ויובל ונו"ן אלפים יובלות, וכתי' כל עולמים שאפי' העולמות שעתידין להיות בנו"ן אלפים יובלות ג"כ לא הי' רק ממדת המל', כי העולמות שעתידים להיות אין פי' שיתחדשו לגמרי כי באמת נאצלו מתחילה רק שהם בהעלם והוא ע"ד עוה"ז שמיד שעלה ברצונו לברוא את העולם מיד נברא רק שהי' בהעלם ואח"כ נמשכו מהעלם אל הגילוי.
29 שית אלפי שנין : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א תקעו בחדש שופר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ל"ב נ"ח, הגם שאינו בערך שע"י קלף גשמי יומשך ד' מוחין עליונים, אך כמו שע"י אברים הגם שאינו בערך גשם האבר לגבי הרוחני' מ"מ ע"י גשמיות נמשך חיות הרוחני', אך זהו רק כמו משל כי באמת כתי' הציבי לך ציונים, שמצות הוא רק ציון וסימן שע"י קלף גשמי הגם שאינו בערך מ"מ עי"ז ממשיכים ד' מוחין עליונים, כי ע"י עשיי' המצות עי"ז ממשיכים הרצון מאנא אמלוך שיהי' דירתו ית' בתחתונים כמ"ש נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, שצריך לעשות רצון העליון שיהי' רצון, והיינו ע"י המצות כמ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי שנשפע מאנכי מי שאנכי המכוון הוא בשביל ארץ וארץ בשביל אדם ואדם עלי' בראתי פי' בראתי גימט' תרי"ג, שע"י תרי"ג מצות עי"ז ממשיכים מאנכי כו' שיומשך מבחי' ה' מלך גאות לבש , וע"כ שיר זה תיקנו בר"ה, כי בכ"ה באלול נברא העולם ור"ה יום ששי למע"ב ואז שיר ה' מלך , כי הנה התהוות העולמות הוא רק מע"מ ובע"מ לא נזכר שם ה' רק שם אלקים, ל"ב פעמים אלקים, אבל ע"י מצות ממשיכים בחי' שם ה' , כי ע"י מ"ע ממשיכים בחי' ו"ה וע"י מל"ת ממשיכים בחי' י"ה, וזהו כללית שם ה' , ובשם ה' כתי' יהללו את שם ה' כי הוא ציוה ונבראו פי' ונבראו ממילא ומאיליו כו', ובד"כ זהו ההפרש בין מל' למלכא,
56 ה' מלך . . תיקנו בר"ה : כנראה הכוונה שאדה"ר אמרו בר"ה כדבסמוך:ואז שיר ה' מלך — ראה פדר"א פי"א. ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשס. וש"נ. תו"ח וישלח קפא, ד ובהערה 64. בא ח"א קא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמאמר הושיט אצבעו הקטנה שהוא בחי' עצמי' מדת המל' ושרפן שנתבטלו ממציאותן כי שרשם הוא מל' דמל' הנק' דיבור וארץ כו'] וגם המה בבחי' זמן כמארז"ל במדרש ועוד כל ימי הארץ כ"ז שהיום והלילה קיימים וכידוע דשית אלפי שני בלבד הוי עלמא כו' וכמ"ש עת לעשות כו' ועת לחשות כו' שהוא כאשר פוסק מלדבר כבי' שזה יהי' לעתיד דכתי' ונשגב ה' לבדו כו' אבל בחי' הנשמות שרשם במח' שהוא בחי' עצמות האור האלקי שכח ביטולם והתכללותם הוא בבחי' עצמות האור האלקי כמו שהוא באצי' למעלה מבחי' מקום ואעפ"כ אינם בטלים ממציאותם וגם המה נצחי' כי עלייתם הוא בלי שיעור כי אע"פ שאינו מוזכר בספרים רק געה"ע והתחתון אבל באמת יש עלי' לאין שיעור וכמ"ש וקדושי' בכ"י [שזהו בחי' הנשמות שנק' קדושים כמשי"ת] יהללוך סלה בעא"ע בלי הפסק, וענין העלי' שלהם הוא לפ"ע ההשגה שמשיגים באוא"ס וכמ"ש לפי שכלו יהולל איש כו', והיינו מפני שרשם שהוא במח' עליונה בחי' בינה המקבלת מבחי' חכ"ע דאצי' [כידוע דחו"ב נק' תרדל"מ ] בתמידות בלי הפסק וכמו למטה המח' הנמשכת בתמידות מכח החכ' שבנפש וידוע דהחכ' מקבל מבחי' אוא"ס בלי הפסק כן המחשבה דבינה מקבל מבחי' החכ' בתמידות, וכן הוא בחי' הנשמות שמקבלת מבחי' מח' דבינה שקבלתם הוא בבחי' נצחי' בלי הפסק כלל כו'.
33 דשית אלפי שני : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם ההתחדשות שיתחדשו בכל שיתא אלפי שני בזמן כבר נמדד בהעלם במחה"ק ולכן אינו נק' חידוש גמור.
38 שיתא אלפי שני : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כ ז'תרפו
מקור מפורש
בדף זה
ועיין ר"ה לא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקפב
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בכל שבוע (עיין ר"ה לא, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקפז
מקור מפורש
בדף זה
ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רסז
מקור מפורש
בדף זה
ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'שע
מקור מפורש
בדף זה
שזהו בר"ה (ר"ה טז, סע"א) וכמו שהי' בר"ה הראשון (שם לא, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הטעם שמצות שבת מיוחדת מכל מצות התורה בזה ששכרה (האמיתי) הוא (גם) בעוה"ז, הוא מפני שעצם השבת (וקדושת שבת) הוי מעין עוה"ב.
32 ראה מכילתא (ומדרש הגדול) תשא (לא, יג) "כי אני ה' מקדשכם לעולם הבא כגון קדושת שבת בעולם הזה נמצינו למדין שהוא מעין קדושת העולם הבא כו'". וראה ברכות נז, ב. ר"ה לא, א. מדרש לקח טוב תשא שם. אוה"ח שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ויש למצוא רמז לזה בכך, שעניני המוסר שבפ' וילך קשורים עם כתיבת שירת האזינו, דאע"פ שתוכן השירה הוא — דברי מוסר, "כדי שיחזרו העם בתשובה", הרי היא נקראת בשם "שירה", המורה על שמחה (ועד שפרשה זו היא משירת הלויים על הקרבן, שאין אומרים שירה אלא על היין) — מפני שהמוסר דפ' האזינו מביא את האדם לידי שמחה, כמשנ"ת במק"א בארוכה.
12 ר"ה לא, א. רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ט. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ד ע' 229 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
והיינו לפי ששבת היא מעין חיי עוה"ב, למעלה מגדר מיתה, ואם הי' ממתין באכילת פרי עץ הדעת עד שבת, הי' למעלה מענין המיתה.
57 ראה מכילתא (ומדרש הגדול) תשא לא, יג. וראה ברכות נז, ב. ר"ה לא, א. מדרש לקח טוב תשא שם. אוה"ח שם. ועוד. — וראה בארוכה לקו"ש ח"ל ע' 125 ואילך, שזוהי כוונת הרמב"ם בסוף הל' שבת. ע"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
הרמב"ן אומר ביחס ל"שית אלפי שנין דהוי עלמא" שהן מכוונות כלפי ששת ימי בראשית, ואדמו"ר האמצעי מסביר את הקשר בין שית אלפי שנין לבין ששת ימי בראשית:
* ראש השנה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
אך בברייתא יש מחלוקת בענין זה:
21 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
1 הכתרה . . המלך : שזהו בר"ה (ר"ה טז, סע"א) וכמו שהי' בר"ה הראשון (שם לא, רע"א. פדר"א. פי"א),
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וכ"ה בכל שבוע (עִיין ר"ה לא, רע"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה ר"ה לא, א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
6 אני . . כולכם: תהלים פב, ו. וראה שמו"ר פל"ב, א. שם, ז. ובמפרשים עה"פ. -- להעיר אשר זהו בשירו של יום השלישי (ר"ה לא, רע"א), יום הראשון דחהמ"צ בשנה זו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
שירת האזינו היא אחת מהשירות שאותן היו הלויים נוהגים לומר בבית המקדש כשירה על הקרבן, ואלה הם דברי הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין:
2 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
4 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
1 תמיד בסופה. ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
4 ר"ה לא, א. תמיד בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
6 ר"ה לא, א. תמיד בסופה. וראה לעיל שם ע' וראה קיצורים והערות לתניא ע' מח ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
ז) וממשיך בכתוב שש שנים יעבוד ובשביעית יצא לחפשי חנם, דע"י השלמת העבודה עכשיו בשית אלפי שנין דהוי עלמא, דאף שזהו זמן מוגבל, מ"מ ישלימו בו את כל העבודה, אזי יהי' מלאה הארץ דעה את ה', דעה דייקא, בחינת הדעת, ובאופן שכולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, דאף שהוא קטן, וגם לעתיד יהי' קטן, מ"מ, יהי' אצלו ענין הדעת, ובאופן דכמים לים מכסים, שהאור והגילוי יהי' בכולם בשוה.
1331 ר"ה לא, א. וראה גם תו"א פרשתנו עו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ואף שגם ביום הראשון מצינו הבדלה, כמ"ש "ויבדל אלקים בין האור ובין החושך" – הרי כללות האור שנברא ביום ראשון הי' למעלה מהעולם (אפילו כפי שהעולם הי' במעלה גדולה, ועאכו"כ כפי שהעולם הוא עתה), עד שאיתא במדרז"ל שראה הקב"ה שאין העולם כדאי להשתמש בו "עמד וגנזו"; ואילו הנהגת העולם על משך שית אלפי שנין דהוי עלמא – התחילה ביום השני, ואז נבראת בריאה שענינה הבדלה**.
73 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
הרמב"ן כותב בנוגע ל"שית אלפי שנין דהוי עלמא", שהם מכוונים כנגד ששת ימי בראשית.
5 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
כשם שישנו ענין הדורמיטא בימי השבוע וימי השנה, כך ישנו בכללות גם ב"שית אלפי שנין דקיימא עלמא", שבסוף "שית אלפי שנין", יום הששי לפנות ערב דכללות, ישנו העלי' וסילוק, שמזה נמשכים חבלי משיח, עם כל הגזירות רחמנא לצלן, ולאח"ז היא ההמשכה בביאת המשיח.
41 ראה ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
הרי שית אלפי שנין הוי עלמא.
10 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
והנה, בה"עשר גליות (ש)גלתה שכינה" – שחוזרים ונשנים מזמן לזמן ומדור לדור – ישנם גם הגליות שגלתה תומכי תמימים (כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר), עד שנתייסדה ישיבת תומכי תמימים בחצי כדור התחתון, לפני ח"י שנה, בשושן-פורים.
203 ר"ה לא, א (לגירסת היל"ש משלי רמז תתקנט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
וכיצד נעשה גילוי זה – ע"י הקדמת העבודה ד"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", המשכת הענין ד"לפניהם" (פנימיות א"ס) גם למטה, עד למדריגת חיות ובהמות ("מלפנו מבהמות ארץ"), וע"י העבודה ד"כי תקנה עבד עברי" (כפי שיתבאר לקמן) במשך התקופה ד"שש שנים יעבוד", דקאי על "שית אלפי שנין".
46 ר"ה לא, א. וש"נ. וראה תו"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, ששת המדות הם ששה ימים, שמהם נמשכים שית אלפי שנין הוי עלמא, שהרי יומו של הקב"ה אלף שנה, והיינו, שמכל מדה ומדה נמשך ע"י המלכות מציאות זמן של אלף שנה בבי"ע, וכידוע שבאלף הראשון האיר בחי' החסד, ולכן היו ניזונין בחסדו של הקב"ה, ובאלף השני האיר בחי' הגבורה, ולכן הי' בו המבול, ובאלף השלישי האיר בחי' הת"ת, שהו"ע ההתכללות והשלימות, ולכן הי' בו מתן תורה וכו', כמבואר ברמב"ן השייכות של כל שית אלפי שנין לששת המדות.
30 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ובפרטיות יותר – שבמשך "שית אלפי שנין דהוי עלמא" , הנה רוב הזמן, העבודה היא בדרך מלחמה, שזהו כללות המעמד ומצב בזמן הגלות,
1069 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה, כל הנשמות שירדו למטה במשך שית אלפי שנין דהוי עלמא , כולל גם הנשמות שכבר מתו ונסתלקו ויחזרו בתחיית המתים שאז יתעלו להיות במדריגה נעלית יותר (שזהו השכר דעולם התחי' שהוא באופן של מציאות חדשה שבאין ערוך לגמרי), ה"ז ענין של ירידה לגבי מדריגתם של נשמות חדשות שבאים ממקום נעלה יותר, משמיטה שני', לפי שכל העליות דהנשמות שכבר ירדו למטה, אינם אלא ראשית הבריאה בלבד (כמו התחלת הירידה כו') לגבי הנשמות החדשות שבאים משמיטה נעלית יותר.
87 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
כיון שבירידת הנשמה למטה לעוה"ז להתלבש בגוף, נמצאת היא בהעלם והסתר של העולם, במשך "שית אלפי שנין ("שש שנים") דהוי עלמא" , עולם מלשון העלם , ובפרט בהעלם והסתר דזמן הגלות, ומה גם שזהו העלם והסתר ע"פ תורה, שהרי התורה עצמה פוסקת ש"אין סומכין על הנס" , אלא כל הענינים צריכים להיעשות בלבושי הטבע כו' – הרי יכולים לחשוב שזהו הסתר אמיתי ח"ו.
474 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
בדא"פ שזהו גם הקשר עם מ"ש החודש הזה לכם, שחודש ניסן הוא חודש של גאולה, שבו נגאלו אבותינו ממצרים ובו עתידין להגאל, שזהו לפי שחודש ניסן הוא חודש האביב, שבו מתחיל בישול התבואה, שזהו ענינה של הגאולה העתידה, ענין הצמיחה, כמ"ש ומלאו פני תבל תנובה, לאחרי כללות העבודה דהבאים ישרש יעקב, שזוהי הזריעה דתומ"צ שזורעים בנ"י במשך שית אלפי שנין דהוי עלמא , ובפרט במשך זמן הגלות, כידוע שכל הגילויים של ימות המשיח תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות .
509 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
בזה, כפי שמבאר במאמר בענין התכללות החיות דכל השנה בראש השנה , שכלל זה הוא פרט משית אלפי שנין דהוי עלמא , חלק א' משית אלפים, ואח"כ מתפרט עוד יותר, לחדשים וימים ושעות ורגעים, שבכל ר"ח נמשך חיות על כל ימי החודש, ובכל יום נמשך חיות על כל כ"ד שעות היום, ובכל שעה נמשך חיות על כל ששים הרגעים, ועד להתחלקות החיות לתתר"ף חלקי השעה .
756 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
וכל זה נעשה ע"י העבודה במשך שית אלפי שנין דהוי עלמא , בירידת הנשמה בגוף, ובאופן שצופה רשע לצדיק גו' ועומד נגדו בכל ד' האופנים דחולה ים יסורין מדבר, כפי שמבאר במאמר ענינם בעבודה הרוחנית, ומקדים שהסיבה לזה היא טרדת הפרנסה בצוק העתים כו' [שלכן יש בזה הענין דברוך הגומל לחייבים טובות שגמלני טוב, כדאיתא במאור עינים שיסד הבעש"ט לומר מזמור זה בערב שבת במנחה , וכמבואר במ"א טעם הדבר, לפי שבע"ש אחר חצות שאז מתחיל ענין השבת , צריכים להודות על ההצלה מכל הסכנות שישנם בהתעסקות בעובדין דחול בעוה"ז התחתון במשך ימות החול], ועד"ז בנוגע לכל ההעלמות וההסתרים ועד למניעות ועיכובים שמצד הלעו"ז, שאינם מניחים לעשות לו ית' דירה בתחתונים, והעבודה היא להתגבר על כל ההעלמות וההסתרים כו', ולעסוק בתומ"צ, שעי"ז נעשים מאושרים ומבורכים בכל טוב (כפי שמסיים במאמר27).
403 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
בזה, שהציווי ואהבת, שהוא כללות ענין המדות שבלב, ששה מדות, שהם ששת ימי הבנין שלו שמעמידים כללות עבודתו במשך הששה ימים, ששת אלפי שנין דהוי עלמא , יש בו ב' אופנים, אופן הא', בכל לבבך ובכל נפשך, ואופן הב', בכל מאדך.
291 ר"ה לא, א. סנהדרין צז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ח ב' דר"ח תמוז - בעת ביקור הרב יהודה ליב לוין (רב הראשי דמוסקבה)
מקור מפורש
בדף זה
יש לשון "עשר גלויות גלתה שכינה" .
1032 ע"פ ר"ה לא, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכמובן גם מזה שכל הענינים דלעתיד לבוא תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות , וכל שית אלפי שנין דהוי עלמא , וכיון שלעת"ל יהי' עסק התומ"צ כפי שהוא למעלה מענין הבירורים, עכצ"ל, שענין זה ישנו כלול
1280 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אבל כ"ז תלוי במעשינו ועבודתינו במשך כל שית אלפי שנין דהוי עלמא , ובפרט במשך זמן הגלות , בעבודת פרך, שזהו כללות ענין העבודה, מלשון עורות עבודים [והרי מי שמעבד עורות אינו יכול להיות מלך ולא כה"ג, כמבואר בגמרא ובפוסקים ], שזהו כללות הענין דנר מצוה ותורה אור , שזוהי העבודה שמצד הכלים, שישנו ענין הטבע, והוא שובר את הטבע, שזהו"ע אתכפיא סט"א, ועי"ז נמשך האור כו'.
1683 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
בימי השבוע יש שינויים מיום ליום, שביום ראשון נבראו דברים אלו ("עשרה דברים" ), וביום שני נבראו דברים אחרים, ועד"ז בשאר ימי השבוע (כמרומז בשירו של כל יום ), אבל ענין זה הוא באופן שאותם ענינים חוזרים ונשנים מידי שבוע בשבוע ללא שינוי אמיתי.
680 ראה ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ולמעלה מזה – הענין ד"חד חרוב ..
1271 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
והנה, אע"פ שברכתו של הקב"ה בעצמו היא למעלה מסדר השתלשלות, מ"מ, הרי היא נמשכת ובאה בסדר השתלשלות, והיינו, שאין זה באופן שההמשכה שלמעלה מהשתלשלות מבטלת את סדר השתלשלות (ע"ד "חד חרוב" ), כי אם באופן שנשארת המציאות של סדר השתלשלות, ואעפ"כ נמשכת בו ברכה שלמעלה מסדר השתלשלות.
1713 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה יומשך אצל כל אחד למועדים ושנים, עד ביאת גואל צדק, שאז יהי' מעמד ומצב שלמעלה מזמן – "חד חרוב" , וענין זה יתחיל מביאת משיח צדקנו עוד באלף הששי, שאז יהי' למעלה מזמן בזמן גופא, בגאולה האמיתית והשלימה, ובאופן ש"נודה לך שיר חדש" , בקרוב ממש, ובעגלא דידן.
86 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
כל הנ"ל נעשה ע"י עבודת ישראל עכשיו, במשך שית אלפי שנין כו' .
143 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
כללות הענין דשנת השמיטה מורה על המעמד ומצב דלעתיד לבוא, לאחרי סיום וגמר העבודה במשך "שית אלפי שנין דהוי עלמא" .
321 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, ענינו של ר"ה הוא בדוגמת הראש שכולל את החיות שבכל הגוף , וכך נכלל בר"ה החיות של כל ימי השנה, כפי שנמשך ממקורו ושרשו במחשבה הכללית דא"ק שכוללת את החיות של כל שית אלפי שנין דהוי עלמא (ועד לנו"ן אלפים יובלות ) בסקירה אחת (כלשון הגמרא בנוגע לר"ה שכל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון , כמ"ש בפיוט ונתנה תוקף), כמבואר בעטרת ראש .
1735 ר"ה לא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש)
מקור מפורש
בדף זה
והמינים צריכים להיות כולם באופן של הדר, וכמ"ש ולקחתם לכם גו' פרי עץ הדר גו', ודרשו בגמרא שזה קאי גם על הג' מינים שלאח"ז [אף שבהכתוב נזכר הדר בפירוש רק בנוגע להאתרוג, המין הראשון].
14 ראה ר"ה לא, א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סתרמ"ה ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בדף זה
ותחלה יש להבין שרש העוה"ב מהו, דהנה העוה"ב הוא בא אחר תשלום כל בירורי נוג"ה דבי"ע בכל וא"ש דהוי עלמא וכמ"ש ואת רוח הטומאה אעביר כו' בלע המות כו' וכיוצא ומבואר למעלה דמבחי' בירורי נוג"ה ע"י שם מ"ה דתיקון נתרחבו בחי' הכלים דתוהו ומתיישבי' בהן בחי' אורות תקיפי' דתוהו והוא מ"ש אשת חיל עטרת בעלה כו', וזה ידוע דכל המצות מעשיות הן רק בחי' בירורי נוג"ה לאהפכא חשוכא לנהורא בסו"מ בשס"ה ל"ת ועשה טוב ברמ"ח מ"ע כו', והן הנה בחי' העטרות שע"ג ראשי הצדיקים מכל המצות שנעשו בעוה"ז כי בחי' העטרה הוא בחי' אור מקיף ע"ג הראש, וכינו דבר זה לעטרה דוקא כמו עד"מ שעושי' עטרה למלך מאבנים טובות כו' כך המצות שעושי' בדברים גשמיי' דנוג"ה לאחר הבירור הן מאירים כאבנים טובות ונעשי' בחי' אור מקיף ע"ג הראש מלמעלה דהיינו למעלה מהיות בחי' התגלות בכלי המוחי' כי שרש המצות לאחר הבירור הן מבחי' אורות דתוהו שהן אורות תקיפים עד שלא יכלו הכלים לסבול כו' כנ"ל באריכות (וזהו שרש ענין וצדיק באמונתו יחי' כי האמונה בחי' עטרה ע"ג הראש כי שרשה בחי' אור מקיף ובאמונתו שלמעלה מן השכל יחי' לעוה"ב שאז יהי' הצדיקי' נהנין מאותו האור בבחי' גילוי כמשי"ת), אך הנה אע"פ שאין האור הזה בא בבחי' גילוי כמו שהוא להיותו בחי' אור מקיף כנ"ל אבל הנה בא ע"י אמצעות בחי' אותיות המביאים מבחי' ההעלם לבחי' הגילוי, והוא מה שאמר נהני' מזיו השכינה פי' שכינה הוא בחי' מל' דאצי' שמאיר בבחי' אותיות והוא הנק' זיו השכינה (כמו בג"ע דעכשיו שמאיר ברקיע הג"ע כ"ב אתווין והוא נהירו עילאה וכמ"ש ועל ראשי החיות רקיע כעין הקרח הנורא כו').
91 וא"ש דהוי עלמא : ר"ה לא, א. וראה לקו"ש משפטים חכ"א ע' 453.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מח
מקור מפורש
בדף זה
ודרך כלל כללות העולם בשית אלפי שנין כן הוא בכל ר"ה ור"ה.
3059 בשית אלפי שנין: [ר"ה לא, א].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בדף זה
והנמשל מכ"ז יובן למעלה בעיקר טעם קריאת שם הוי' ע"ש בחי' ההתהוות כל בע"ג מבלתי בע"ג שאין ערוך כלל ביניהם ע"כ הוצרך להיות ע"י ד' אותיות הללו דשם הוי' שהוא יו"ד צמצום אור העצמות בתחלה שזהו ההעלם וצמצום לגמרי עד שלא נשאר רק [כ]נקוד' די' והוא ענין צמצום החכ' בשביל מע"ב מאין ליש (כמו שמצמצם עוצם כח שכלו בשביל השכלה קטנה לבנות בנין), וז"ש בראשית ברא כו' וכן ה' בחכ' כו' ע"י צמצום עצם החכ', ומה שנשאר נקודה זו די' היינו רק כדי הצריך לשפע זאת דמע"ב לבד (וגם נקודה זו כוללת בהעלם כל מה שעתיד להשפיע כנ"ל, ובודאי מה שנעלם בנקודה גבוה הרבה ממה שכוללת כל מה שיומשך ממנה כנ"ל והיינו בחי' חכ' דמע"ב דבראשית נמי מאמר הוא שכוללת הכל כא' בזמן ומקום בעש"נ גם בכללות דאבי"ע שעתיד להתמשך בו"א שני' כו', והוא יו"ד דשם הוי' שמורה ענין עתיד ותמידי כמו יו"ד דככה יעשה איוב כו' שיהי' בתמידות ולא בגילוי אלא כולל בהעלם ובתמצית עדיין כמו הכלל אל הפרט שנק' מחשבה א' שסוקר הכל בסקירה א' ונק' מח' כללית וזהו ענין הי' הוה ויהי' שכולל עבר הוה ועתיד כא' כידוע, עכ"ז אין לכל זה ערך לגבי בחי'
35 בו"א שני' : ר"ה לא, א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הדברים הנה ידוע בפי' שם הוי' שהוא הי' הוה ויהי' כא' שזהו להיותו למעלה מבחי' זמן דעבר הוה ועתיד, כי הזמן בא בבחי' השתלשלו' בבחי' ממכ"ע הנ"ל שהוא בחי' המל' מ‘לך מ לך ימלוך כו' שזהו בחי' עש"נ כנ"ל במשל האותיות ומשל חיות הנפש בגוף שיש בזה בחי' זמן לפי שהאור מצומצם בכלי כו' בבחי' או"פ ואינו רק מבחי' הארה דהארה מעצמו' אלקו' שבא בשינוי המהות כנ"ל, והיינו ו"א שני דהוי עלמא מריש כל דרגין כו' שהן ו' יומי' דאצי' שמקבלי' מחו"ב ורצה"ע שיורדי' למטה בבי"ע שהוא ע"י צמצום דשם אלקים בכלל כי"מ דמע"ב כידוע, אבל בחי' שם הוי' הוא בבחי' מדות וחו"ב דאצי' עצמן שלמעלה מבחי' צמצום דשם אלקי' שמובדל ומרומם לגמרי מבחי' ההשתלשלו' דזמן ומקום בג' מדרגות דעש"נ הנ"ל, וע"כ כל בחי' [ה]השתלשלו' דבחי' ממלא כ"ע הנ"ל כלא ממש חשיב לגבי' וכערך הצמצום דהאר' חיות הנפש בגוף לגבי עצמו' חיות הנפש קודם שתתפשט בדם הוא הנפש דכלא חשיבא ממש וז"ש כי עמך מקור חיים כו' ונק' חיי החיים (וכערך צמצום אותיות הדבור לגבי עצמו' הנפש שנק' רוח ממללא כו').
122 ו"א שני דהוי עלמא : ר"ה לא, א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"י שעכשיו הרי בא אור אלקי' בבחי' מל' דאצי' בבי"ע בהגבלה דזמן עבר הוה עתיד מלך מלך ימלוך והן וא"ש דהוי עלמא כידוע דעיקר הגבול דזמן הוא במל' דוקא, אך ידוע שיאיר מעצמות אוא"ס שלמעלה גם ממקום וזמן בבחי' הזמן דמל' דוקא ע"כ גם בחי' התחלקות הזמן יהי' נצחי בלי הפסק כלל שנק' חיי עולם כנ"ל וד"ל.
774 וא"ש דהוי עלמא : ר"ה לא, א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בדף זה
וזהו רבבה כצמח השדה כו' בבחי' קטנות המוחין שלמטה מן הדעת כמו תינוק שצועק לאביו ולאמו בלי דעת כו' כמ"ש מתבוססת בדמיך כו', אך במ"ת בודאי למעלה במקור המו"ס בגדלות המדות דתו' שנק' גדלות שני דאבא כו' שהוא מה שהי' אור אבא יונק ממזל כו' ונעשה מיניקה זו בבחי' גדלות יותר מבחי' חש"מ עצמה מטעם הנ"ל, ועכ"ז מלחמה דקי"ס במדות הטבעים הי' בחי' הכנה למלחמתה של תו' [במ"ת] שנדמה להם כזקן כו', שזהו מ"ש במט"ט שרו של עולם נער הייתי גם זקנתי בכלות ו' אלפי שנין בעוה"ז וגם בקי"ס שהי' נדמה להם כבחור כו' ואמר זה אלי כו' נעשה כזקן במ"ת [ו]כמו בכנ"י דכתי' ותרבי ותגדלי כו' [ו]כמ"ש גפן ממצרים תסיע כסו הרים צלה וכך הוא במדות דז"א דאצי' שנק' ישראל דלעילא שזהו בצאת ישראל ממצרים ממיצר מ"י [ו]ים דחו"ב דאצי' בבחי' לידה כו' והגדיל בגדלות המוחין דאור אבא במ"ת אחר גידול דאימא בימי הספי' שהי' בבחי' מוחין דיניקה (כמו שאור אבא יונק ממזל כו' וד"ל).
915 ו' אלפי שנין : ר"ה לא, א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
בדף זה
שש שנים יעבוד, פי' שש שנים היינו שיתא א"ש דהוי עלמא כו', וביאור הענין הנה כתיב ואברהם זקן בא בימים ופי' בזהר באינון יומין עילאין שהן בחי' הלבושי' כו' ע"ש.
69 שיתא א"ש דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מ"ש אני ראשו"ן ואני אחרו"ן ומבלעדי אין אלקים כו' וא' בזוהר ובר"מ בפי' ומבלעדי באמצעית' כו', דהנה מ"ש אני ראשון זהו בבחי' פנימי' ועצמו' דמל' דא"ס שנק' שעשועי המלך בעצמו ממש שנק' אני ראשון ממש ששם הוא בחי' פנימי' הח"ע דתו"מ שלמעלה שיתגלה מהם בעוה"ב, וזהו ואנ"י אחרו"ן בעוה"ב שנק' יום אחרון וכמו ותשחק ליום אחרון כו' שיתגלה מהעלם דעצמו' התענוג הפשוט כנ"ל, ומבלעדי באמצעית' דהיינו עכשיו ובכל ו"א שנין דהוי עלמא עד עוה"ב באלף הז' אין אלקי' פי' אין בחי' אלקי' שיהי' מסתיר על שם הוי' כי הוי' הוא האלקי' ממש בלי הפרש כלל בין או"כ כנ"ל.
518 ו"א שנין דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א. הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
וז"ש בראשית ברא בכללות וכמו שאו' שאמר והיה העולם בכלל בכל ו"א שנין כו' סוקר הכל כא' ומכללו' ז[ו] הוא שיוצא ונמשך בפרטי פרטית וזהו אומר ועושה כו'.
444 ו"א שנין : ר"ה לא, א. ראה הנסמן במאמרי אדה"א בראשית ע' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
בדף זה
דבר אינו נופח רק הארה ולא העצם, והגם שגם עכשיו יש בחי' נתינה ה"ה בהעלם ולכן ג' שמתו בעטיו של נחש הוא מפני שהוא הארה בעלמא ובחי' נתינה הוא בהעלם, אבל לע"ל לאחר שית אלפי שנין שאז יהי' גמר הבירורים יהי' בנתינה וכמ"ש ונתתי רוחי בהם וחייתם חיים וקיימים לעולם ואז יהי' עיקר קיום המצות וכמ"ש ושם נעשה לפניך כמצות רצונך, וזהו והרוח תשוב אל אלקי' אשר נתנה פי' לשרש ומקור הנשמה שהוא בבחי' נתינה ולע"ל יאיר זה בגוף.
72 שית אלפי שנין : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם לכל תכלה ראיתי קץ
מקור מפורש
בדף זה
ובאמת כשתעיין היטב בענין אש אנו רואים שבהעצם האור אין לו תכלה כי מה שניכלה אינו רק השמן והפתילה אבל עצם האור אין לו תכלה, שמה שאנו רואים שנעשה כהה, זהו רק מפני הפתילה אבל עצם האור הו"ע א"ס, כי באם שיתנו שמן ופתילה להנר לא יכלה האור לעולם ויהי' דולק אפי' שית אלפי שני ועוד יותר אלא שאין קיום העולם יותר משית אלפי שני ולכן כתי' הוי' אלקיך אש אוכלה הוא שנמשל לאש דוקא.
99 משית אלפי שני : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג י"ג תשרי, רצ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ההיכלות דאצי' כידוע דהיכלות דאצי' הן בחי' נברא, ועם היות דזהו בחי' נברא שבאצי' שאינו מענין תואר בריאה כמו שהוא בעולם הבריאה, מ"מ הן בחי' נברא וזהו בחי' ומדרי' עולם שבעולם האצי', לפי דשם עולם מורה על הגבול וכל בעל גבול הוא מוגבל בזמן ומקום וכן הוא בענין עולם דבל' הכתוב ענינו זמן וכמו חוקת עולם, לאחוזת עולם שהמכוון הוא כל משך הזמן, ובל' רז"ל עולם קאי על המקום דעולם היינו השמים וארץ וכמאמר שית אלפי שנין הוי עלמא, הרי עולם הוא גבול, ואוא"ס הוא בחי' בל"ג דכמו שהעצם הוא א"ס כמו"כ האור הוא א"ס, ויש יתרון בעצמות על האור בזה שאין לו תחלה דהתואר אין לו תחלה הנה זה מעלה גדולה על תואר א"ס, וממילא הנה זה מה שהעצמות הוא א"ס ה"ז ג"כ באופן אחר, ומעולה יותר מכמו מעלת אין סוף דאור, והיינו דא"ס דעצמות הוא בלי גבול האמיתי דהיינו שלילת הגבול ושלילת הבלי גבול, אמנם האור הרי יש לו תחלה רק מעלתו הוא בזה מה שאין לו סוף, וממילא הא"ס שבאור הוא רק התואר דבלי גבול, אבל עכ"פ הנה בזה הוא מעין העצם שהוא בחי' בלי גבול, וא"כ הרי גם האור אינו בערך העולמות כלל.
25 ר"ה לא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע למנצח על השמינית
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ענין על מילה שניתנה בשמינית להיות ידוע שבחי' שם מ"ה החדש נק' מלך השמיני והטעם לזה להיות כי ידוע דשית אלפי שנין דהוי עלמא המה נכללים בוימ"ב שבאים בדרך
92 דשית אלפי שנין : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
בדף זה
ואז שש שנים תזרע שדך כו' שהו"ע עבודת הבירורים שבשית אלפי שנין דהוי עלמא שמתבררי' ע"י כח הצומח שבה שהו"ע הניצוצין דעולם התוהו כנ"ל באריכות, אך אח"כ אמר ובשנה השביעית שבת שבתון יהי' לארץ כו' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור כו'.
121 שבשית אלפי שנין דהוי עלמא : ראה ר"ה לא, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' נג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר