424
באופן פרטי, אל המלך, כאשר על-ידי התבטלות זו "משפיעים" על המלך שייענה לבקשת העם ויהיה להם למלך.
כך גם בדבר הכתרת הקב"ה כמלך, שהיא באה על-ידי כך שבני-ישראל מגלים את התבטלותם70 אל הקב"ה, עד כדי התחושה שאינו אלא עבד של הקב"ה71.
והרי כך היה בראש-השנה הראשון, כשנברא אדם הראשון, שאדם הראשון דרש והשיג שכל הנבראים של העולם יקבלו על עצמם את מרותו ושלטונו של הבורא, בהכריזו: "בואו נשתחוה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושנו72". שכן הכריעה וההשתחוואה הן ההתבטלות שהנברא מבטא כלפי הבורא, ואז נעשה הקב"ה למלך, כפי שאנו אומרים בכל יום ששי74, בקשר להכתרת הקב"ה על-ידי אדם הראשון ביום הששי הראשון של הבריאה: "ה' מלך גאות לבש75".
וזו היא הנקודה המשותפת של ראש-השנה ושבת — שכן גם השבת יוצרת בקרב היהודי תחושה של התבטלות כלפי הקב"ה, בורא העולם ("ה' עושנו73"): כידוע76, חוקקת השבת בנפש היהודי את האמונה בחידוש העולם, "כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ77". ביתר העמקה78: קדושת השבת מאירה בנפשו של כל יהודי מעצמה ומאליה ("שבת מיקדשא וקיימא79"), יוצרת בכל אדם את ההרגשה שהוא עומד "קמי מלכא" (לפני המלך) מול נוכחותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, יחד עם ההתבטלות המלאה, המתהווה באופן טבעי במצב כזה של "עומד לפני המלך"80.
* * *
הערות
- 70. הכתרת מלך. . כך גם. . הקב"ה. . התבטלותם : ראה בארוכה המשך יו"ט של ר"ה תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' ב ואילך); ה'תש"ג פ"ב ואילך (סה"מ ה'תש"ג ס"ע 6 ואילך). ובכ"מ.
- 71. התחושה שאינו אלא עבד של הקב"ה : ראה המשך תער"ב ח"א ריש ע' קג: הביטול דעבד אינו מצד העילוי של האדון ולא לקבל איזה דבר, רק מפני שהוא עבד כו', דכמו"כ הוא בקבעומ"ש בכלל ובפרט בר"ה ויו"כ דהקבעומ"ש הוא בבחי' הנחת כל עצמותו לאלקות כו'.
- 72. שאדם הראשון דרש והשיג. . בואו. . עושנו : זהר ח"א רכא. ב. ח"ג קז, ב. תקו"ז תנ"ו (צ, ב). וראה אוה"ת וארא ס"ע רלו ואילך.
- 74. כפי שאנו אומרים בכל יום ששי : ב"שיר של יום" — ר"ה לא, א. סיום וחותם מסכת תמיד.
- 75. ה' מלך גאות לבש : תהלים צג, א. אמרו אדם הראשון — וכל הבריות אחריו — ביום שנברא כשהמליך את הקב"ה (פרקי דר"א פי"א). וראה שיחת אור ליום ועש"ק פ' נצביםוילך שנה זו.
- 73. בואו. . עושנו : תהלים צה, ו.
- 76. כידוע : חינוך מצוה לאלב: לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם.
- 77. כי ששת ימים. . ואת הארץ : יתרו כ, ז.
- 78. ביתר העמקה : ראה בארוכה ספר המצוות להצ"צ מצות מילה פ"ה (ח, א).
- 79. שבת מיקדשא וקיימא : ביצה יז, א.
- 80. התבטלות המלאה. . במצב כזה של "עומד לפני המלך" : ראה פסחים נז, ב; חגיגה ה, ב: מחוו לי' במחוג יחוי קמי מלכא כו' — הובא בסהמ"צ שם. וראה בנוגע לתפלת העמידה — שבת י, א. רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ז. פ"ה ה"ד. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח הל' תפלה סו"ס צה. ובשו"ע אדה"ז שם סק"ד ס"ב: הואיל ועומד לפני המלך אין לזוז ממקומו.
פסחים נ״ז ב - הטקסט מספריא
אַחְוִי בִּידֵיהּ: אִי גַּדְיָא יָאֵי, יִסַּק לִתְמִידָא. אֲמַר מַלְכָּא: הוֹאִיל וְלָא הֲוֵי לֵיהּ אֵימְתָא דְמַלְכוּתָא, נִיפְסְקוּ לְיַמִּינֵיהּ. יְהַב שׁוֹחַד וּפַסְקֵיהּ לִשְׂמָאלֵיהּ. שְׁמַע מַלְכָּא וּפַסְקֵיהּ לְיַמִּינֵיהּ. אָמַר רַב יוֹסֵף: בְּרִיךְ רַחֲמָנָא דְּאַשְׁקְלֵיהּ לְיִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לְמִיטְרַפְסֵיהּ מִינֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא.
אָמַר רַב אָשֵׁי: יִשָּׂשׂכָר אִישׁ כְּפַר בַּרְקַאי לָא תְּנָא מַתְנִיתִין. דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָשִׂים קוֹדְמִים לָעִזִּים בְּכׇל מָקוֹם, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁמּוּבְחָרִין בְּמִינָן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קׇרְבָּנוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵיהֶן שְׁקוּלִין כְּאֶחָד. רָבִינָא אָמַר: אֲפִילּוּ מִקְרָא נָמֵי לָא קְרָא, דִּכְתִיב: ״אִם כֶּבֶשׂ״, ״אִם עֵז״, אִי בָּעֵי כֶּבֶשׂ — לַיְיתֵיהּ, אִי בָּעֵי עֵז — לַיְיתֵיהּ.
הַדְרָן עֲלָךְ מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ וּסְלִיקָא לַהּ פֶּסַח רִאשׁוֹן
he signaled contemptuously with his hand and said: If goat is better, let it be sacrificed as the daily offering. The daily offering is a lamb, proving that its meat is preferable to that of a goat. The king said: Since he not only disagrees with me but has no reverence for the monarchy, as evident from his contempt, sever his right hand. He gave a bribe and the official severed his left hand. The king heard that Yissakhar had deceived him and had the official sever his right hand as well. Rav Yosef said: Blessed is God Who took retribution [mitarpesei] from Yissakhar of Kfar Barkai in this world and did not wait to punish him more severely in the next world. His punishment fit the crime; because he would not dirty his hands with sacrificial blood and was overzealous in keeping his hands clean, both his hands were severed.
Rav Ashi said: Yissakhar of Kfar Barkai did not study the Mishna and was an ignoramus who did not know that this halakha is stated explicitly in the mishna. As we learned in a mishna: Rabbi Shimon says: Lambs take precedence over goats in every place they are mentioned in the Bible. I might have thought that this is because it is a more select species. Therefore, the verse states: “If he brings a lamb as his offering” (Leviticus 4:32). The Torah passage where bringing a lamb as a sin-offering is discussed appears after the passage describing the sin-offering of a goat. The inconsistent order teaches that both these animals are equal. Ravina said: Yissakhar did not even read the Bible properly, as it is written: “If a lamb” (Leviticus 4:32), “if a goat” (Leviticus 3:12), teaching: If one wishes let him bring a lamb; if one wishes let him bring a goat. There is no clear preference.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים ד׳:ט״ז - הטקסט מספריא
כיצד היא הכוונה שיפנה את לבו מכל המחשבות ויראה עצמו כאלו הוא עומד לפני השכינה לפיכך צריך לישב מעט קודם התפלה כדי לכוין את לבו ואח"כ יתפלל בנחת ובתחנונים ולא יעשה תפלתו כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו והולך לו לפיכך צריך לישב מעט אחר התפלה ואחר כך יפטר חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת קודם תפלה ושעה אחת לאחר תפלה ומאריכין בתפלה שעה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 7 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה א מאותו ספר פסחים נז, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כח מסעי שיחה א מאותו ספר פסחים נז, א
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו פסחים נז, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח פסחים נז, סע"א ואילך
- מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל פסחים נז, ב
- לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום סדר קרבן פסח פסחים נז, ב
- תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל פסחים נז, ב