שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דוגמא לדבר — מה שארז"ל דמאן ד"מחוו לי' במחוג קמי מלכא" ה"ז מרידה במלך, כי בעמדו לפני המלך צ"ל בביטול גמור, מבלי כל זיז ותנועה כל שהיא; שזהו רק כשעומד לפני המלך, משא"כ שלא במעמד המלך, הרי לא זו בלבד שמספיק כשמדת ביטולו אל המלך תהי' בדרגא פחותה יותר (שמקבל ע"ע לקיים חוקי המלך וכו'), אלא עוד זאת, שזהו רצון המלך, שהאדם לא יהי' בביטול גמור כזה, שהרי במצב ביטול כזה לא יהי' מסוגל למלאות פקודות המלך בישוב המדינה כו'.
36 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו הטעם שהמלך נמשל ל"לב", כי נוסף לזה שהמלך משפיע לבני המדינה את כל צרכיהם (לכל אחד ואחד לפי ענינו), הרי עיקר ענין המלכות הוא, מה שעצם מציאות המדינה כולה תלוי' בהמלך, כמו הלב המשפיע עצם החיות לכל אברי הגוף.
47 שלכן המורד במלך יש למלך רשות להרגו (רמב"ם הל' מלכים שם ה"ח), כולל גם מאן דמחוי במחוג קמי מלכא (חגיגה ה, ב). — וראה לקו"ש ח"ד ע' 1050 ואילך. ח"ח ע' 25. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ט"ו בשבט ט"ו בשבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה ארז"ל "כלום אדם זורע כור אלא להכניס כמה כורין", שתכלית הזריעה היא ריבוי הצמיחה, שמחטה א' צומחות חטים רבות, וכן הוא בבנ"י, שתכלית "זריעתם" בארץ , שהיא ירידה עצומה, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא , היא "צמיחת" וגידול הנשמה שע"י ירידה זו, כמאמר הידוע:
12 ע"פ ל' חז"ל חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
קדושת השבת מאירה בנפשו של כל יהודי מעצמה ומאליה ("שבת מיקדשא וקיימא"), יוצרת בכל אדם את ההרגשה שהוא עומד "קמי מלכא" (לפני המלך) מול נוכחותו של מלך מלכי המלכים הקב"ה, יחד עם ההתבטלות המלאה, המתהווה באופן טבעי במצב כזה של "עומד לפני המלך".
80 התבטלות המלאה. . במצב כזה של "עומד לפני המלך" : ראה פסחים נז, ב; חגיגה ה, ב: מחוו לי' במחוג יחוי קמי מלכא כו' — הובא בסהמ"צ שם. וראה בנוגע לתפלת העמידה — שבת י, א. רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ז. פ"ה ה"ד. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח הל' תפלה סו"ס צה. ובשו"ע אדה"ז שם סק"ד ס"ב: הואיל ועומד לפני המלך אין לזוז ממקומו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הרי נאמר "עוז וחדוה במקומו" , ולכן כדי שתהיה דירה בתחתונים יש הכרח בעוז וחדוה , שאז אפשרי להיות מקומו ודירתו יתברך
33 עיין חגיגה ה, ב, דיש גורסין ובבתי גואי ליכא – הובא בעבודת הקודש ח"ג פנ"ז – וגם לגירסתנו מבואר ברשימות הצמח צדק לאיכה ע' כב־כג (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'נב־ג). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אדר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
הרי נאמר "עוז וחדוה במקומו" , ולכן כדי שתהיה דירה בתחתונים יש הכרח בעוז וחדוה , שאז אפשרי להיות מקומו ודירתו יתברך
33 עיין חגיגה ה, ב, דיש גורסין ובבתי גואי ליכא – הובא בעבודת הקודש ח"ג פנ"ז – וגם לגירסתנו מבואר ברשימות הצמח צדק לאיכה ע' כב־כג (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'נב־ג). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בדוגמת המסופר בגמרא על אחד ש"מחוה במחוג קמי מלכא" (רמז על דבר מסוים בנוכחות המלך), ודנו אותו למיתה, כי בכך גילה את מציאותו שלו בסביבת המלך, זוהי מרידה במלכות.
13 חגיגה ה, ב. ומה דמסיים שם גברא דלא ידע כו' – היינו שבאם הי' יודע כו' וראוי לויכוח זה – הי' בה"מחוויי במחוג" – ענין המלך ושירות לו (וכידוע בסיפורי חז"ל ששאל לריב"ח כמה פעמים בעניני אמונה וכו'). וק"ל. ובזה מתורץ ג"כ מה שלא ענשו לריב"ח על דמחווי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
2 מבטל דעם ,איך" כו': ראה חגיגה ה, ב: יחוי קמי מלכא . סהמ"צ לאדמו"ר הצמח צדק (שהשנה שנת המאה להסתלקות הילולא שלו) מצות מינוי מלך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
קמי מלכא -- מחוי במחוג ה"ז מרידה (חגיגה ה, ב), בשמו"ע צ"ל בעבוא קמיי מריי כו' לפני המלך (שבת י, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
3 חגיגה ה, ב. רשימות הצצ לאיכה ע"פ השליך משמים ארץ , ע' (8.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
נשמתו יורדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" כדי להעשות למושל ושולט על הגוף, על הנפש הבהמית, ועל חלקו בעולם, לכובשם ולעשות מהם "דירה לו ית'".
39 ע"ד לשון הש"ס חגיגה ה, ב. ונת' ברשימות הצ"צ לאיכה (אוה"ת נ"ך כרך ב' ע' א'עב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כמו־כן מסופר בגמרא, שלפני הסתלקותו של ר' יהושע בן חנניא שאלו אותו חכמי בני ישראל "מאי תיהוי עלן מאפיקורוסין" (=מה יהיה עלינו מן האפיקורסים?),
51 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כי בתפלת שמונה עשרה, כאשר היהודי "עומד לפני המלך", שזהו מצב של התבטלות לחלוטין, עד שאפילו תנועה של "מחוו ליה במחוג קמיה מלכא" (=רומז באצבעו לפני המלך) נחשבת למרידה במלכות – הרי במצב זה מורגש שעבודת ה' הקודמת אינה מושלמת.
26 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת י"ב תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
מכאן, וע"ד הסיפור בענין "בר בי רב דחד יומא" (ולהעיר, שעיקר הקביעות ע"פ תורה (כפי שמצינו לענין סוכה) היא לא בזמן, אלא בנפש).
648 חגיגה ה, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
איתא בגמרא "כי נח נפשי' דרבי יהושע בן חנניא (קודם פטירתו) אמרו לי' רבנן מאי תהוי עלן מאפיקורוסין (לפי שר' יהושע בן חנניא הוא הי' מפורסם בעל נצחון נגד המינים כגון בהך דפ"ק דבכורות בסבי דבי אתונא), אמר להם , אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם , כיון
1771 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל לאחרי שהגיע למדריגה זו, שמרגיש בחי' הוי' אחד, הרי אז הוא נמצא לפני המלך, ומאן דמחוי במחוג קמי' מלכא וכו', ולכן פיתוי הלב הוא בשוה אצלו עם וסרתם ועבדתם.
44 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ג שיחת ש"פ משפטים, פרשת שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכן הוא בכללות הענין דירידת הנשמה בגוף, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ירידה לצורך עלי' – שהעלי' שלאחרי הירידה היא לא רק לה"איגרא רמה" שמשם היתה הירידה (דא"כ לא הי' כדאי כל ענין הירידה), אלא עלי' לדרגא נעלית יותר, שאי אפשר לבוא אלי' לולי הקדמת הירידה.
49 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"ד המבואר בטעם אמירת סלח לנו בשמונה-עשרה ותחנון לאחרי שמונה-עשרה דוקא – דלכאורה היתה צ"ל אמירת תחנון בתחילת העבודה, כשם שצריך להתוודות על החטא קודם הקרבתהקרבן – כי, דוקא לאחרי העבודה דפסוקי-דזמרה, ברכות ק"ש וק"ש, עד לשמונה-עשרה, שאז היא הדביקות עם הבורא, אזי באים להכרה שאותם ענינים שהיו חשובים אצלו עד עתה לענין של עבודה ומצוה , הם בגדר ד"מחוי במחוג קמי מלכא" , ובמילא, ה"ז " עבירה " שדורשת תשובה!
185 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובמכ"ש וק"ו מנפש השכלית שהיא בריחוק מגשמיות וחומריות, ועאכו"כ נפש האלקית, אפילו בעמידתה במדריגה תחתונה, ועאכו"כ בעמידתה במדריגות עליונות יותר, עד לעמידתה "קמי' מלכא קדישא".ומזה מובן עד כמה גדולים עינויי ויסורי הנשמה – שמצד עצמה אינה שייכת כלל לענינים גשמיים וחומריים – מירידתה למטה להתלבש בגוף גשמי, "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" .
22 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אבל כשנמצאים במעמד ומצב ד"בלכתך בדרך" – דקאי על כללות הזמן שהנשמה נמצאת "בדרך", הן ההליכה בדרך מלמעלה למטה, "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , והן ההליכה בדרך מלמטה למעלה, לעלות מ"בירא עמיקתא" לה"איגרא רמה", אשר, במשך כל הזמן נמצא יהודי במעמד ומצב ד"מהלך" ("בין העומדים"), היינו, שאינו נשאר על עמדו, אלא מיום ליום הולך ומתעלה בעבודתו בעילוי אחר עילוי, כמשל המהלך בדרך שאינו נשאר באותה "אכסניא", אלא "הלוך ונסוע" מ"אכסניא" אחת לחברתה – אזי לא נוגע כל כך איזה "רהיטים" יש לו בדרכו;
161 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' ויגש, ט' טבת, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ביאור זה תלוי בשינויי הגירסאות בסוגיית הגמרא בפירוש הכתוב "במסתרים תבכה נפשי", "ומי איכא בכי' קמי' הקב"ה, והאמר רב פפא אין עציבות לפני הקב"ה, שנאמר הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו , לא קשיא , הא בבתי גואי הא בבתי בראי" :
20 חגיגה ה, ב. וראה גם קה"י ערך בתי גואי .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וענינו בסדר העבודה:תחילת העבודה בכל יום היא עבודת התפלה – "יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואח"כ יתפלל" – שעיקרה תפלת שמונה עשרה [שהרי "כל סדר התפלה שעד שמו"ע הוא הכנה לשמו"ע", וכן הוא גם בפשטות, ששאלת צרכיו – שזהו עיקר מצות התפלה מן התורה – היא בתפלת שמו"ע], שאז עומד הוא "כעבדא קמי' מרי'" – בתכלית הביטול, שאינו שייך אפילו לעניני עבודה דתומ"צ, שהרי "מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא כו'", ופשיטא שאינו שייך לעניני העולם – ע"ד ובדוגמת המעמד ומצב ד"שלש שנים גו' לא יאכל".
195 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בשעה שהוא מתבונן בענין ירידת נשמתו למטה, שירדה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" – תופס הוא לפתע ("ער כאַפּט זיך") שלמרות גדלותו בהשגה, הוא "גדול" בחכמה, הרי איזה ערך יש לזה לגבי המצב שבו עמדה נשמתו קודם ירידתה, והלואי תהא יציאתו מהעולם כביאתו עכ"פ, ומצד זה נעשה אצלו צמאון לאלקות, וצמאון זה מעורר אצלו ביטול וקבלת עול, ואז, מצד הצמאון, גם הקבלת עול היא מתוך ריבוי עריבות וחיות,
50 ע"ד חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והיינו, שאף שהתורה נזהרת שלא לדבר בגנות כל ברי' (ובפרט במועדים, ובפרט ב"ליל שמורים"), אעפ"כ, "מתחיל בגנות", כדי לבאר את גודל השמחה – שאף ש"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו", שזהו א' מג' הענינים שבהם ישנו החיוב"יהרג ואל יעבור", והוא החמור שבהם – הרי ממעמד ומצב זה "קרבנו המקום לעבודתו", שמצד זה השמחה היא גדולה ביותר .
48 ולהעיר, שהענין דע"ז ישנו גם בעבודה – "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו'" (ראה חגיגה ה, ב), שזהו"ע של ע"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה, כל זה הוא בקדושה עדיין, אמנם, מצד ריבוי הכלים ביותר, שמצד זה נתצמצם האור ביותר, הנה מצד זה יש נתינת מקום לענין השבירה, והיינו שהאור מתלבש בדברים המעלימים ומסתירים לגמרי [וכמו בירידת הנשמה בגוף, שע"י הירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , נעשה אפשריות ההתלבשות בנה"ב שמעלמת ומסתרת כו'], שזהו"ע השבירה שהאותיות מתפזרים עד שנעשים דברים המעלימים כו', ומצד זה יש נתינת מקום ללעו"ז כו'.
24 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מבואר בדרושי חסידות שגם כאשר העבודה היא כדבעי, מ"מ, כל זמן שלא הגיע לביטול עצמי, אלא הוא מרגיש את מציאותו שהוא זה שעובד עבודתו להקב"ה ופועל על ידה ("ער טוט אויף דערמיט") – ה"ז נחשב לענין של מרידה רח"ל, "מחוה במחוג קמי מלכא כו'".
32 חגיגה ה, ב. וראה לקו"ש ח"ד ע' 1050 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובמילא, כדי שיהי' "דירה בתחתונים", בהכרח שיהי' "עוז וחדוה" , ואזי יוכל להיות מקומו ודירתו יתברך.
16 עיין חגיגה ה, ב, דיש גורסין ובבתי גואי ליכא – הובא בעבודת הקודש ח"ג פנ"ז – וגם לגירסתנו מבואר ברשימות הצ"צ לאיכה עמוד כב-כג (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'נב-ג). ואכ"מ (וראה גם תורת מנחם – התוועדויות ח"י ס"ע 311 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כא
ובהקדמה – שמצינו בגמרא אודות א' האמוראים ד"הוה רגילדהוה אזיל תלתא ירחי באורחא , וחד יומא בבי רב (מהלך שלשה חדשים הי' מביתו לבית המדרש, ונוסע מביתו אחר הפסח ולומד יום אחד, וחוזר לביתו .
80 חגיגה ה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ג) אך לפי זה צריך להבין למה ירדה הנשמה למטה, שזוהי ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ממש, דמאחר ששרש הנשמות הוא במחשבה עילאה, א"כ לאיזה תועלת ירדה למטה.
18 ע"פ לשון חז"ל –חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
יש בחי' הרחמים דהשתלשלות, והוא ע"ד מ"ש ביוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו, דיוסף הוא צדיק עליון, והוא ממשיך רחמים על הנשמה שירדה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שזוהי ירידה גדולה ביותר, וזהו ענינם של נשיאי הדור, ובדורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר,שבאמצעותם נמשך רחמים מיוסף שהוא צדיק עליון על הנשמה שירדה למטה.
46 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומשם זורקים אותה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" – לגוף בשר ודם, שקשור עם ענינים גשמיים וענינים חומריים, תאוות גשמיים ועד לתאוות רוחניים.
206 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לכל לראש – כללות הענין דירידת הנשמה בגוף, שהנשמה שחצובה מתחת כסא הכבוד, ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , אשר, עם היותה ירידה גדולה ביותר, הרי זו ירידה לצורך עלי', כי, כאשר הנשמה משלימה את הכוונה למטה, אזי מתעלית הנשמה לדרגא נעלה יותר מכמו שהיתה לפנ"ז.
47 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, דהנה, ע"י הביטול והשפלות נרגש אצלו שכל ענין של עבודה לחטא יחשב (ע"ד נתמעטו זכיותי), דמאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו', ומזה בא לתנועה של תשובה, ועי"ז מגיע לבחי' העצם, כידוע שתשובה מגעת למעלה ממצוות, כי מצוות הם רצונו ית', ותשובה מגעת בבעל הרצון עצמו.
13 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכמו כן בנוגע למצבו הרוחני – שמתבונן בגדלות הבורא שממנו נלקחה נשמתו, "מאיגרא רמה", ומשם ירדה "לבירא עמיקתא" , ובפרט כשיודע בעצמו מי הוא המושל ושולט עליו מבין שני אלו שעליהם אמרו חז"ל "זה וזה שופטן" – שלפעמים זה קם וזה נופל ולפעמים זה קם וזה נופל, כך, שאינו יכול להגיע למעמד ומצב "שתהא יציאתך מן העולם כביאתך לעולם",
215 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ג) וביאור הענין , וגם להבין אומרו ביו"ד נברא עוה"ב דוקא , הנה ידוע שעוה"ב בכללותו ענינו קבלת שכר על התורה ועבודה במשך שית אלפי שנין דהוה עלמא שנקרא בשם עוה"ז, ואח"כ בא העוה"ב שנעשה ע"י תורתם ועבודתם, ובשביל שכר זה דעוה"ב ירדה הנשמה ירידה גדולה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
35 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו"כ הוא בהענין דשבת שאסור בעשיית מלאכה, דבששת ימי החול מותר בעשיית מלאכה, כי, אף שאמרו רז"ל מאן דמחוי במחוג קדם מלכא קטלא חייב, מ"מ, מצד ההעלם שבימי החול אין זה נחשב קמי מלכא , משא"כ בשבת, הנה מצד הגילוי (אף שאינו בתפיסא), הרי זה קמי מלכא , ולכן אסור בעשיית מלאכה.
63 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כאשר הקב"ה ברא את העולם באופן ש"השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם", והוריד לעולם את הנשמה להתלבש בגוף, "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" – נשאלת ג"כ השאלה הנ"ל:
138 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומרובה מדה טובה ממדתפורעניות – שכאשר מתקשר בחלק מסויים שבנפשו למעלה, בענין של אור, הרי זה מחזיק אותו שיוכל למלא שליחותו בה"בירא עמיקתא" , אם הקשר הוא קשר חזק ואמיץ כדי צרכו.
56 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואח"כ היתה הירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שזהו שלמטה נתלבשה הנשמה בנפש הבהמית ובגוף ובעניני העולם.
4 לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ד) והענין בזה, כמשנת"ל שענין העניות אינו במדריגות פחותות דוקא, כמו עני בגשמיות ועד"ז עני בדעת, אלא ענין העניות שייך גם במדריגות נעלות, וכמו בעבודת הצדיקים, הרי מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו', היינו, שענין זה עצמו שתחלה הי' נחשב אצלו לעבודה, הנה בעמדו קמי מלכא אזי מרגיש שלא זו בלבד שאין זה בכלל עבודה, אלא אדרבה, שזהו היפך העבודה, שהרי כללות עבודתו היא בבחי' יש מי שאוהב, וכללות עבודתו אינה בערך לגבי נשמתו כמו שהיתה למעלה, וכמ"ש רבינו דגם כשיהי' צדיק גמור עובד הוי' ביראה ואהבה רבה בתענוגים לא יגיע למעלת כו', והיינו, שעם היותו צדיק, כמבואר בתניא בענין מעלת ומדריגת צדיק, ויתירה מזה, שהוא צדיק גמור, ויתירה מזה, שעובד הוי' ביראה ואהבה רבה בתענוגים, מ"מ, הרי זה שלא בערך לגבי נשמתו כמו שהיתה למעלה, דכתיב בה אשר עמדתי לפניו.
37 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם, בכדי שתוכל להיות העבודה בהצלחה, יש צורך שהעבודה תהי' בשמחה – שהרי לולי זאת, כיצד יכול לגשת לעבודה, בזכרו מעמדו ומצבו שנעשה נפרד עי"ז שעבר על רצון מלך מלכי המלכים הקב"ה, ובפרט שבנוגע למלך איתא בגמרא שאפילו מאן דמחוי במחוג קמי מלכא דינו למות, ועאכו"כ כאשר עובר על ציווי המלך, איזה שיהי', אפילו ציווי קל.
89 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וגם ענין המרירות, שענינה הוא בכדי להוציא את הנה"א מהגלות, הן אם הגלות היא מצד ענינים בלתי רצויים, או רק מזה שנופלת חמדה בלב ומחשבה במוח, או אפילו רק מצד עצם הענין שנה"א יודעת מדברים גשמיים שהנשמה מצד עצמה אינה שייכת אליהם כלל, כמ"ש חי הוי' גו' אשר עמדתי לפניו, שכל ידיעתה הוא רק באלקות, וא"כ, הרי גם מה שהנשמה יודעת מדברים גשמיים הו"ע של ירידה גדולה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , וענין שלגלות להנשמה, ומצד זה הוא במרירות, הנה גם ענין המרירות הוא רק הכנה לעבודה, אבל העבודה דתומ"צ עצמה צריכה להיות בשמחה דוקא , ובשמחה יתירה כנ"ל.
30 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכיון שמאפס המקום אי אפשר לילך במחול – ירקוד כל אחד על מקומו, אבל יהי' בזה ענין ה"מחול" – הקירוב שבא לאחרי הריחוק, דהיינו, שלאחרי שירדה הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , צריך להיות ענין התשובה באופן ש"הרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה", שזוהי התשובה דשמח"ת שהיא בתנועה של שמחה וריקודים,
17 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואילו הבבא האחרונה של הניגון – היא התקוה והבטחון, שסוכ"ס יעלה בידו לצאת מה"בירא עמיקתא" , ולהתעלות למעלה עוד יותר ממקומו הראשון – "לאשתאבא בגופא דמלכא".
188 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ב) והענין בזה, דהנה, ירידת הנשמה בגוף היא ירידה גדולה ביותר, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שהרי הנשמה קודם ירידתה למטה היא למעלה יותר ממדריגת המלאכים, וכידוע שהמלאכים התהוותם מבחי' הדיבור והנשמות הם מבחי' המחשבה, ובמחשבה גופא עלו במחשבה, בחי' עליונה שבמחשבה, והרי ההפרש בין המחשבה להדיבור הוא, שהדיבור כל ענינו הוא רק לזולתו, שהרי לעצמו אינו צריך לענין הדיבור, משא"כ המחשבה (ובפרט בחי' עליונה שבמחשבה) היא לעצמו, ולכן, המלאכים שהתהוותם מהדיבור הרי הם נבראים נפרדים, משא"כ בנשמות כתיב בנים אתם להוי' אלקיכם, שהבן הוא מעצמות האב, שזהו לפי שהתהוותם מבחי' המחשבה שהיא לעצמו.
15 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והמשל לזה – ממלך גדול , שאינו שייך להללו אלא כל זמן שעומדים מרחוק, משא"כ כשעומדים סמוך להמלך, אזי על כל עבודה צריך רשות, שהרי "מאן דמחוי במחוג כו'", ואפילו להלל את המלך בפניו הוא ענין של מרידה כו', כיון שהדבר מורה על העדר הביטול .
7 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמנם, לאחרי שהנשמה ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ל"עולם הפוך" , לעבוד עבודתה בהגוף ובחלקו בעולם – אזי מתבטא החילוק שבין ב"ש לב"ה בציור הפכי:
74 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומזה מובן, שהאופן שבו נמשך ומתבטא ענין הבחירה כרצון הקב"ה – הרי זה כאשר יהודי נמצא בעולם, ומבלי להתפעל ממה שקורה מסביב, ממלא את שליחותו, ועד שיכול לחזור ולהתאחד ולומר שעשה את שליחותו, ולולי זאת לא נתמלאה תכלית ירידת הנשמה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" .
95 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך ע"י הירידה למטה, שזוהי ירידה לבירא עמיקתא , הנה ירידה זו היא צורך עלי', שעי"ז מגעת לעבודה דבכל מאדך, למעלה ממדידה והגבלה.
23 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
פשט רמז דרוש וסוד, ובכל אחד מהם יש ששים ריבוא פירושים וכו', הנה בהתאם לכך נעשים חילוקים גם אצל בני תורה –אך הענין הוא – שכל נשמה יש לה תפקיד ושליחות שבשביל זה ירדה מלמעלה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , וכיון שתפקיד זה יש לה בתור שליחות מהקב"ה, הנה מצד כח המשלח שישנו אצל כל הנשמות, שוים כולם, כי המשלח הוא הקב"ה שאצלו לא שייך חילוקים.
200 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
קבלת-עול מלכות היא בתכלית הביטול, עד כדי כך, שאפילו "מחוה במחוג קמי מלכא כו'" (עונשו חמור).
34 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחוה"מ סוכות שמחת בית השואבה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וענין זה חודר אותו ("עס דערנעמט אים") באופן של שברים תרועה - ש"גנוחי גניח וילולי יליל" על מעמדו ומצבו, שאף שמיום הוולדו נמצא הוא באותם ד' אמות עם הקב"ה, מ"מ, אין זה נרגש בו, ובמילא, ה"ה מורד ח"ו בהקב"ה, שהרי אפילו "מאן דמחויבמחוג קמי מלכא" חייב מיתה רחמנא ליצלן, ועאכו"כ אם הוא במצב גרוע יותר, בבחינת "לכבוש את המלכה עמי בבית"...
115 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהגם שההתעסקות בענינים דחול מצד עצמה היא דבר שאין עליו רשות כמאמר מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא כו', מ"מ כאן נתנה לו התורה רשות לדבר, ואדרבה, נצטוה ששת ימים תעבוד, שיתעסק בעובדין דחול, כדי לבררם.
22 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ישנם כאלה שהרבי הטיל עליהם - משום שכך רצתה ההשגחה העליונה - שיתעסקו עם ענינים השייכים ל"ארור המן", אשר, ביחס להנשמה מצד עצמה ההתעסקות בענינים אלה היא ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
218 ע"פ לשון חז"ל - חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהרי להוי' הארץ ומלואה, וא"כ הכל הוא ברשות הקב"ה, ויתר על כן כתיב מלא כל הארץ כבודו וכתיב את השמים ואת הארץ אני מלא גו', דאני קאי על עצמותו ית', ואם כן כשהאדם עוסק בעניני עצמו הרי זה כמו מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא .
24 חגיגה ה, ב. וראה סהמ"צ להצ"צ ח, א. אוה"ת בראשית ח"ד תשכ, א&
175;ב. המשך תרס"ו ע' כב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דכאשר העבודה היא ע"פ טעם ודעת, הרי יש כאן איזו מציאות של האדם העובד, דאף שהוא צדיק גמור אוהב את הוי' באהבה רבה בתענוגים מ"מ הוא יש מי שאוהב, וצריך להתבונן שהוא עומד בפני המלך, וכיון שהוא מציאותיש, הרי אין זה כפי הכוונה, ואדרבה, מאן דמחוי לי במחוג קמי' מלכא כו', משא"כ כאשר עבודתו היא בבחינת קבלת עול לגמרי, הנה אז תהלתי יספרו כפי הכוונה, משום שאז הוא מתקשר עם העצמות.
42 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמנם, החידוש דמתן-תורה הוא לבטל את המחיצה בין המעלה והמטה, שלכן תובעים מיהודי, שהתורה שלוקח עי"ז ש"עלית למרום" – תומשך למטה בהגוף הגשמי שנמצא ב"בירא עמיקתא" , ובשבילו ניתנה התורה שנלקחה מ"מרום", כדי לפעול שהגוף הגשמי יהי' "מרכבה" לקדושה (כמבואר בתניא בשיעורים דימים אלו).
187 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומזה מובן גם שקודם לכל ג' ענינים אלו (מינוי מלך, מחיית עמלק ובנין בית הבחירה) צריך להיות הענין דיציאת מצרים, שכללות הענין דמצרים הו"ע סדר ההשתלשלות, ובפרטיות אצל כל אחד מישראל בפרט הו"ע ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שהרי נשמה שנתת בי כו' אתה בראתה, חצובה מתחת כסא הכבוד, ואח"כ אתה יצרתה אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי, בהתלבשותה בהגוף ונפש הבהמית, שזוהי ירידה לבירא עמיקתא , במיצרים וגבולים הכי ירודים.
24 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב, כג
ונצחון זה נעשה ע"י אנשי החיל עוד יותר מאשר ע"י פקידי החיל – שזהו מה שתובעים מיהודי, שגם בגלות כזו ידע ש"עמו אנכי בצרה", "שכינה עמהם", ולכן צריך לעמוד בתוקף נגד כל הנהגת הגלות, שלשם שלחו הקב"ה בה"בירא עמיקתא", ועמידתו בתוקף תהי' לא רק במשך יום אחד , ו"אלמלא נגדוה לחנני' מישאל ועזרי' וכו'", אלא – כהלשון בתו"א – "כל השנה כולה" ,
188 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולהעיר, שהמדובר אודות ההרגש ד"רע ומר עזבך את הוי' אלקיך" – הנה "לאו ברשיעי עסקינן" שאצלם צריכה להיות הבריחה מענין שהוא היפך התורה והמצוה דוקא , אלא המדובר הוא אודות ה"בריחה" מה"בירא עמיקתא" שבו נמצאת הנשמה בהיותה מלובשת בגוף, שענין זה בלבד מספיק בשביל שתהי' המרוצה היותר גדולה והיותר חזקה.
125 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומ"מ, הרי בסדר השתלשלות ישנו הענין דירידת הנשמה מלמעלה למטה, מאיגרא רמא לבירא עמיקתא , ובבירא עמיקתא גופא הרי הנפש האלקית, שהיא חלק אלקה ממעל ממש, באה בהתלבשות בגוף ונה"ב באופן שנעשה יחוד ביניהם, עד שיכול להיות הענין דלאום מלאום יאמץ.
19 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ה) והנה ענין התלבשות נה"א בנה"ב הוא ג"כ ירידה גדולה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שהרי הנשמה בהיותה למעלה כתיב בה חי הוי' אלקי ישראל אשר עמדתי לפניו, וכל כחותי' היו רק באלקות, וכמו כח הראי' שהוא באלקות, שהנשמה למעלה רואה אלקות במוחש, דכשם שלמטה רואים ענינים גשמיים במוחש, כך הנשמה למעלה רואה אלקות במוחש, וגם כח השמיעה שלה הוא באלקות, ששומעת הכרוזים העליונים כו', וכן ההשגה והאהוי"ר שלה וכל שאר הכחות הם בעניני אלקות, ולענינים גשמיים אינה שייכת כלל, שזהו מה שנתחדש בירידתה למטה להתלבש בגוף ונה"ב, שאז דוקא נעשים כחותי' שייכים לענינים גשמיים, אבל מצד עצמה הרי כל כחותי' הם רק באלקות.
26 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
נשמת כל אחד מישראל יורדת מתחת כסא הכבוד לבירא עמיקתא , להתלבש בגוף ונפש הבהמית, ונוסף לזה יש אח"כ גם גלות בתוך גלות – שמוציאים אותו מה"חדר", מהישיבה ומבית-הכנסת, וזורקים אותו לארץ הלזו הגשמית, להתעסק עם עניני העולם.
58 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"יורדי הים" – קאי על הנשמה שנמצאת למעלה, "חצובה מתחת כסא הכבוד" , ואח"כ יורדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , עד
638 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ההנחה הראשונה, מצד מושכל ראשון ("התחילו") – שמצב כזה מעורר ומביא לידי בכי' ("בוכין"), בגלל גודל הצער שבהליכה בדרך , החל מכללות ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , לעוה"ז הגשמי והחומרי (עולם הקליפות וסט"א, שהרשעים גוברים בו ), ובמכ"ש וק"ו מצד גודל הירידה שבזמן ומעמד ומצב הגלות.
877 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, ב' מנחם-אב, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ונמצא, שבאלה מסעי גו', מוצאיהם למסעיהם גו' מסעיהם למוצאיהם, נרמז כללות עבודת האדם במשך כל ימי חייו, החל מירידת הנשמה מאיגרא רמה, שזהו שרש הנשמה, ואח"כ אתה בראת וכו', עד שיורדת לבירא עמיקתא , שזהו עוה"ז התחתון, דכיון שאין תחתון למטה ממנו , לכן נקרא בירא עמיקתא , ושם עובדת עבודתה כו', ולאחרי גמר עבודתה חוזרת הנשמה ומתעלה למקור חוצבה כו'.
297 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועפ"ז נמצא שהמלחמה שבעבודת התפלה הו"ע עיקרי, ועד שזוהי תכלית כל ענין ירידת הנשמה בגוף, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
543 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכפי שמצינו בגמרא אפילו בנוגע למלך בשר ודם, אינו יהודי, שמאן דמחוי במחוג קמי מלכא חייב מיתה, כי, בענינים השייכים אל המלך אין חילוק בין דבר חמור לדבר קל.
955 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וידוע פירוש הפנימי בזה, שקאי על עבודת הבירורים, שענין הבירורים הוא ענין נעלה ביותר, שבשביל זה הי' כדאי כל ענין ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ובשביל זה הי' כדאי כל ענין נתינת התורה.
136 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בזה, דהנה, בעליית הנשמה מהעולם דלמטה, לאחרי ירידתה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , הרי כיון שהיתה קשורה עם
279 לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומזה מובן שככל שהמלך גדול ומרומם יותר, אזי מדת הדין היא בהתגברות יותר, והיינו לפי שלגבי עוצם גדלות המלך, הנה גם כאשר העבד עובד עבודתו בכל לבו ונפשו, אין זה כמאן דבעי למיעבד, ואדרבה, כמאן דמחוי במחוג קמי מלכא .
268 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין בזה, שכללות הענין דמ"ת הוא כדי שבתחתונים דוקא תהי' דירה לו ית', ולכן לא ניתנה התורה לנש"י כפי שהם למעלה (אף שגדלה מעלתן ביותר, להיותן תחת כסא הכבוד , ועד שמחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר ), אלא לאחרי שנתלבשו בגופים דוקא , שאז יכולים לקיים תומ"צ כפי שנתלבשו בדברים גשמיים [וזהו גם מה שאמרו חז"ל שכל הנשמות היו במעמד הר סיני, דכיון שמ"ת הוא לנשמות בגופים דוקא , לכן היו כל הנשמות צריכים להיות במעמד זה], וכמו כן לא ניתנה התורה למלאכי השרת, שגם כאשר יורדים למטה אינם שייכים לעניני עוה"ז כו' [וגם להמ"ד שכאשר המלאכים היו אצל אברהם אבינו היו אוכלין ממש (ולא רק נראין כאוכלין), הרי זה רק משום שעלת לקרתא הלך בנימוסה ], משא"כ נש"י שבירידתן למטה, לא זו בלבד שיש להם שייכות לעניני עוה"ז, אלא עוד זאת, שמצד גודל הירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , לירד לעוה"ז ולהתלבש בגוף ונפש הבהמית ויצה"ר,
74 ע"פ חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כיצד יכולים לתבוע זאת אצל יהודי בהיות נשמתו מלובשת בגוף, והגוף נמצא ב"בירא עמיקתא" , בעוה"ז הגשמי והחומרי, עולם כזה שאודותיו אומרים "הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידן" , והנהגת רוב העולם (אפילו מבנ"י) – "אחרי רבים להטות" – היא כדעת ר' ישמעאל באופן ד"הנהג בהן מנהג דרך ארץ" 227, ומצד "מנהג דרך ארץ" נדרשת ההליכה מתוך חשבון וסדר – סדר שבו יש אפשרות לילך "דרך ימין", או ח"ו להיפך – עבודה שהיא בסדר השתלשלות, בערך למעמדו ומצבו הקודם, אלא שמתעלה קצת או אפילו הרבה, אבל באופן שבערך, ולא באופן של יציאה לגמרי ממדידה הגבלה?!
796 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואילו הענין השלישי, התחלת העבודה דשנה הבאה, שזהו ע"י עבודת התשובה כו' – הרי זה ענין של עבודה , שצריכה להיות אצל כל אחד מישראל – אם באופן של תשובה על חטא ועון, או רק על חטא מלשון חסרון, שעז"נ "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", או על ענין שהוא בבחי' "מחוי במחוג קמי מלכא" .
1277 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמנם, עפ"ז צריך להבין למה ירדה הנשמה למטה, שהרי זו ירידה גדולה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ולמה היתה כזאת מלפניו ית'.
20 לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ידם מתגלה רק הענין דלתבונתו אין מספר ), צריך להבין, למה ירדה הנשמה למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
90 לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
עבודת הצדיקים היא מצד נפש האלקית, שירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ושם ממלאת את שליחותה, בכח היותה "חלק אלקה ממעל ממש" – מלמעלה למטה.
241 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולמעלה מהם היא האהבה דבכל מאדך, שהיא אהבה רבה בלתי מוגבלת במוח ולב כלל, ובאה ע"י התעוררות רחמים רבים על נשמתו שירדה ונתלבשה בגופו, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ועד שגם עבודתו באהבה אינה כדבעי כו', וע"י התעוררות רחמים רבים נעשית היציאה מההגבלה כו'.
251 לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן אמרה שנפש החוטאת תמות, לפי שהחטא נוגע בעצם נקודת החיות כו', ויש לומר הביאור בזה ע"פ מארז"ל מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו' שזהו ענין של מרידה במלכות, לפי שהחטא הוא היפך הרצון, ובנקודת הרצון אין התחלקות , ולכן, איזה ענין שיהי' היפך הרצון, הו"ע של מרידה במלכות, היפך הקבלת עול (ענינה של ספירת המלכות, חכמה תתאה)].
619 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בשביל לעשות ליהודי טובה בגשמיות כדאי ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא למשך "שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה"!
102 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו הטעם ש"מאי מחוו לי' במחוג יחוי קמי מלכא אפקוהו וקטלוהו" , וע"פ הידוע שהעונש הוא לפי ערך הפגם, הרי מזה שהעונש הוא ש"קטלוהו", מוכח, שהפגם הוא בעצם החיות.
79 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
יהי' מיד המעמד ומצב דלעת"ל), אלא שנתערבה בזה פני' אישית – אמירתו "מדוע תתנשאו על קהל ה'" , וכאשר ישנו ענין של פני', אפילו פני' של קדושה (כבנדו"ד, שרצה להיות כה"ג ולהכנס לקדש הקדשים), הרי זה מקלקל את הכל כו' (וע"ד מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו' ).
1204 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
תכלית כל הכוונה היא – לא שישארו הענינים למעלה, אלא להמשיכם למטה דוקא , שלכן ניתנו התורה ומצוות למטה דוקא , ב"בירא עמיקתא" , כמבואר בהסוגיא דמתן-תורה בהמענה של משה רבינו למלאכי השרת:
1450 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כללות הענין דריחוק מקום – מתחיל מירידת הנשמה בגוף, שהרי הנשמה היא "חלק אלקה ממעל ממש" (כמבואר בתניא ), וירדה מ"איגרא רמה לבירא עמיקתא" , להתלבש בגוף ונפש הבהמית; וכיון שגם בהיותה למטה "טהורה היא", הרי היא בעצם בבחי' קירוב, אלא שזהו רק בבחי' ריחוק מקום.
1555 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טז
וזהו מ"ש ולנו בושת הפנים, דקאי על כל אחד מישראל , גם צדיקים, שגם אצלם שייך המעמד ומצב דנדח, מצד עצם הענין דירידת נשמתו למטה, לבירא עמיקתא , תמורת היותה חצובה מתחת כסא הכבוד , ועם המלך במלאכתו ישבו שם , שלכן הנה גם בהיותו למטה בתכלית הביטול , כמ"ש ונחנו מה, הרי סוכ"ס ישנה מציאות שעלי' אומרים ונחנו מה, וכיון שהאמת היא שאלקות היא אמיתית המציאות, הרי המציאות שלו היא ענין של שקר, היפך האמת, ומזה נעשה אצלו ענין הבושה ממנו ית', ועד שמרגיש את עצמו כמו עני ואביון כפשוטו, שמתבייש ביותר, ומיד כשנזכר על מעמדו ומצבו הנה בכה יבכה במר נפשו כו' , כפי שהוא אצל כל אחד מישראל ביוהכ"פ בתפלת נעילה.
698 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בהמאמר, ויובן בהקדים תחילה ענין ירידת הנשמה למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , עד לעוה"ז התחתון, שירידה זו היא צורך עלי' .
235 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אין לך להתפעל מהעובדה שתיכף ומיד בכניסתך לעולם – מיד לאחרי כניסת נפש הקדושה בגוף, "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" – הנך נמצא במעמד ומצב ד"המעט מכל העמים", ובמילא, העולם כולו נגדך, כך, שישנו כבר מן המוכן "פחד פתאום" ו"שואת רשעים", שהרי עולם הזה – שבו ניתנה התורה ומצוותי' – הרשעים גוברים בו .
598 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, י
תוכן הביאור – ש"לחם עוני" שנילוש רק במים , שאין בהם טעם , מורה על העבודה מצד קבלת עול, אתכפיא, ו"מצה עשירה", שנילושה בשמן ויין כו', שיש בהם טעם, מורה על שלימות העבודה מצד טעם ודעת, שעי"ז נשלל בדרך ממילא האפשריות לענין של רע (אתהפכא)65, ולכן, ביצי"מ, כשיוצאים מהמעמד ומצב ד"עבדי פרעה" ונעשים "עבדי ה'", צריכה להיות העבודה מתוך קב"ע ("לחם עוני") שנותנת מקום לרע – יכול לבוא לידי חימוץ [והו"ע קבלת מלכותו ית' – "יקבל עליו עול מלכות שמים תחילה" , ללא עירוב מציאות האדם, כמארז"ל מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא ], וזהו הקשר בין מצה עשירה ושלילת האפשרות שיבוא לידי חימוץ, שבפנימיות הענינים תלויים זב"ז – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חט"ז ע' 124 ואילך181.
1723 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והטעם שצריך על זה רשות ונתינת כח, כי, הלא את השמים ואת הארץ אני מלא , היינו, שהקב"ה נמצא בכל מקום כו', ואם גבי מלך בשר ודם מצינו שמאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו' , הרי עאכו"כ שכן הוא במלך מלכי המלכים הקב"ה, ומצד זה הרי לא שייך שתהי' ההתעסקות בעובדין דחול.
583 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולכן מותר למלך להרוג את המורד בו , ולא עוד אלא שאפילו מאן דמחוי במחוג קמי מלכא חייב מיתה , אף שלכאורה לא עשה מאומה, כי, בעמדו לפני המלך צריך להתבטל ממציאותו, ואילו כאשר מחוי במחוג , הרי זה מורה שעומד במציאותו, ולכן יכול המלך להרגו, בגלל שחסר אצלו הביטול למלך, "שתהא אימתו עליך" .
925 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד"ז בנוגע לראש-השנה – שענינו הוא הכתרת המלך, "תמליכוני עליכם" , והרי זה בדוגמת ענין המלוכה למטה, שמציאותו של המלך היא המציאות של כל העם וכל אשר להם (לא רק מין המדבר, אלא גם חי צומח ודומם) , שלכן, "מלך פורץ גדר כו' ואין מוחין בידו" , ועד ש"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו'" , דכיון שכל מציאותו היא מציאות המלך, הרי ע"י מרידה במלכות מתבטלת מציאותו , וכן הוא גם בנוגע לענין המלוכה למעלה, שמציאותם של כל הנמצאים היא "אמיתת המצאו" , וענין זה נרגש בר"ה.
1074 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לא די בכך שיהודי לומד תורה ומתעלה ביראת שמים כו' בהיותו במעמד ומצב של מנוחה – שהרי בשביל זה לא הי' צורך בירידת הנשמה למטה, אלא הי' מספיק עבודת הנשמה כפי שהיתה קודם ירידתה למטה; וכיון שהנשמה ירדה למטה, "לבירא עמיקתא" , שזוהי ירידה גדולה, ודוקא עי"ז באה הנשמה לעלי' גדולה ביותר שלא היתה יכולה להגיע אלי' לולי הירידה, הרי מובן, שדוקא ע"י הירידה למצרים, "ערות הארץ" , באה הנשמה לתכלית העילוי והשלימות.
1736 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך לכאורה, מהי שייכותו של נברא להעזר של הקב"ה, בה בשעה שהוא נמצא מטה מטה, ב"בירא עמיקתא" – אפילו ביחס לנשמתו, ועאכו"כ שזוהי "בירא עמיקתא" ביחס להקב"ה.
1613 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ונשמה זו, נשמה שנתת בי טהורה היא , נמשכת ויורדת בהשתלשלות המדריגות דבראתה יצרתה ונפחתה עד לעולם העשי', שזוהי ירידה עצומה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , בדרך ארוכה ביותר, ועד לאופן דאין ערוך, והרי כל הדרכים בחזקת סכנה .
342 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועל זה מקדים הענין דירידת הנשמה בגוף שהיא ירידה צורך עלי', דלכאורה אינו מובן, מהו הצורך בירידה זו, שהיא ירידה גדולה ועצומה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , וכל הדרכים בחזקת
426 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
המשך השיחה – שענין המלכות קשור עם עצם המציאות של אנשי המדינה , שלכן, העובר על ציווי המלך באיזה ענין שיהי' חייב מיתה (ולא כמו בציוויי התורה שיש ריבוי ציוויים שהעובר עליהם אינו חייב מיתה ) – נכלל בשיחה המוגהת (לקו"ש ח"ח ע' 25 ואילך).
245 ועד שאפילו "מאן דמחוי במחוג כו'" נחשב למורד במלכות (חגיגה ה, ב). וכיון שמורד במלכות חייב מיתה בגשמיות למטה, הרי מובן, שכן הוא גם למעלה , כי, אילו לא הי' חייב מיתה למעלה , לא היתה התורה אומרת שחייב מיתה למטה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דהנה, ירידת הנשמה למטה והתלבשותה בגוף היא ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שהרי הנשמה מצד עצמה היא למעלה מהתחלקות כחות פרטיים, ומכ"ש שלא שייך בה ההגשמה של הכחות כפי שבאים בהתלבשות בגוף [שלכן ההתלבשות בגוף היא ע"י הממוצע דנפש הטבעית, ובפרטיות יותר ע"י הממוצע דבחינת צלם, כמבואר בלקו"ת ].
266 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הענין ע"פ חסידות יובן ע"פ המבואר בתורה אור בפרשת השבוע בפירוש הכתוב שיר המעלות בשוב הוי' את שיבת ציון היינו כחולמים, שכללות העבודה בזמן הגלות [החל מירידת הנשמה בגוף, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שהו"ע של גלות , ומזה נשתלשל לאח"ז ענין הגלות כפשוטו] היא בדוגמת החלום שמחבר ומרכיב שני הפכים, שזהו לפי שבעת השינה עולה הנשמה למעלה ונשאר רק קיסטא דחיותא , ואז מסתלק גם כח השכל ונשאר כח המדמה, וכח המדמה יכול לחבר ולהרכיב שני הפכים (משא"כ בהקיץ, שולט כח השכל על כח המדמה ואינו מניחו להרכיב, לפי שרואה בעין שכלו שהם דברים נפרדים ואינם מתאחדים כלל).
540 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וענינו בנמשל, שההליכה בדרך קאי על כללות ענין ירידת הנשמה למטה, שירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , וכיון שכל הדרכים בחזקת סכנה , יש צורך באבוקה של אור ועד לאור היום (עלה עמוד השחר) להאיר את דרכו, שזהו"ע נר מצוה ותורה אור, ותורה מלשון הוראה , שמורה לאדם את דרכו בחיים.
697 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועד"ז בכל אחד מישראל, שנשמתו ירדה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , וירידה זו היא צורך עלי', וענין העלי' – "מי יעלה בהר ה'" – קשור עם יגיעה דוקא , כך, שרק כאשר האדם מרגיש שעוסק בענינים כאלו שצריך להשתדל בהם ולהתייגע עליהם, אזי מתחילה העלי' שלו.
906 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הענין בעבודת האדם, דהנה, הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל , וירידתה מאיגרא רמה (איגרא באל"ף, למעלה מהבי"ת, שלכן נקראת בשם רמה) לבירא עמיקתא , היא לא בשביל עצמה, אלא בשביל לתקן את הגוף ונפש הבהמית51, שזהו כללות ענין המלחמה (שהובא בגמרא בענין המברך והעונה אמן) של הנשמה עם הלעו"ז שבהגוף ונפש הבהמית.
679 לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא היא ירידה גדולה ביותר ("אַ געוואַלדיקע ירידה") באין ערוך, כמבואר בתניא ש"אפילו הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים" הרי הוא "דבר בפני עצמו", "יש מי שאוהב" , שלכן, הרי זה שלא בערך לגבי עבודת הנשמה קודם שירדה למטה , ועאכו"כ כפי שהנשמה היא בשרשה.
701 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואילו בירידתה למטה, לבירא עמיקתא , נעשה מעמד ומצב הפכי – שבשביל להבין ענין אלקי, צריכה (לא רק נפש הבהמית, אלא) אפילו נפש האלקית להסברה ע"י משלים ודוגמאות מדברים גשמיים, להיותה בריחוק לא רק מעניני אלקות, אלא גם מענינים רוחניים סתם.
1375 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומזה מובן שב"גזר דין של שבעים שנה" כלולים כל הדרגות שבהם יכול להיות ענין של חסרון בעבודה (שמצד זה ישנו ענין של דין וגזר-דין), ועד להדרגות הכי עליונות שהחסרון הוא בדקות ביותר, אלא, שלפי ערך מעלת מדרגתו הרי זה נחשב לחסרון גדול, בבחינת "מחוי במחוג קמי מלכא וכו'" , ולכן צריך להיות ענין של תשובה וכו'.
95 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ע"ד המסופר בגמרא אודות אחד שהי' "מחוי במחוג קמי מלכא" (במעמד המלך הראה על דבר-מה ברמז), ודנו אותו למיתה – כיון שבכך הראה את המציאות שלו במעמד המלך, שזוהי מרידה במלכות.
366 חגיגה ה, ב. ומה דמסיים שם "גברא דלא ידע כו'" – היינו שבאם הי' יודע כו' וראוי לויכוח זה – הי' בה"מחוי במחוג" – ענין המלך ושירות לו (וכידוע בסיפורי חז"ל ששאל לריב"ח כמה פעמים בעניני אמונה וכו'). וק"ל. ובזה מתורץ ג"כ מה שלא ענשו לריב"ח על דמחוי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"וטוב לב משתה תמיד" – הרי לא זו בלבד שמקיים ציווי הקב"ה לקיים מצוה בשמחה, אלא עוד זאת, שעי"ז ניתוסף בהצלחת העבודה, ובאופן קל יותר, פעיל יותר ועמוק יותר ממלא תכלית בריאת נשמתו וירידתה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – "לשמש את קוני" , לעשות לו ית' דירה בתחתונים77, בשמחה ובטוב לבב.
679 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומזה מובן שהעלי' שע"י התשובה היא באופן של אין ערוך – כמובן מזה שירידת הנשמה למטה היא "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , והרי החילוק שבין "איגרא" ל"בירא" הוא חילוק שבאין ערוך, כי, "איגרא" הוא "גג" שעל פני הארץ ולמעלה מזה, ובזה גופא מוסיפים "איגרא רמה", שמורה על תכלית העילוי; ו"בירא" הוא בור שלמטה מן
200 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כל נשמה, ככל שתגדל מעלתה – כיון שירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ונתלבשה בגוף (ע"י ה"ממוצע" דנפש הבהמית), הרי זה פועל בה שאינה עומדת באותה קדושה, זכות ובהירות כפי שהיתה קודם ירידתה למטה.
344 ע"פ חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והנה, כאשר הנשמה נמצאת למטה, אומרת היא להנשמות שבעולם האצילות – שנקראות בנות ירושלים, להיותן בשלימות היראה – שחורה אני ונאוה, היינו, שחורה אני מצד הירידה למטה, שהיא ירידה גדולה ביותר, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שהרי בהיותה למטה נמצאת היא במעמד ומצב שאין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא , כב' הפירושים בענין החטא, חטא כפשוטו, או חטא מלשון חסרון, כפירוש רש"י על הפסוק והייתי אני ובני שלמה חטאים, חסרים , ועכ"פ החסרון שבעצם הירידה למטה שנעשית בבחי' יש ומציאות, וכמ"ש רבינו הזקן בתניא שנשמת האדם אפילו הוא צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים, אעפ"כ אינה בטילה במציאות לגמרי כו', ולכן לא יגיע למעלות דביקותו בה' בדחילו ורחימו בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי, לא מינה ולא מקצתה כו' שהגוף אינו יכול לסבול כו'.
700 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומזה מובן שכאשר אתה בראתה, ועאכו"כ כאשר אתה יצרתה, ואתה נפחתה בי, בעולם העשי', עד לעוה"ז הגשמי, הרי זו ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
835 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובפרטיות יותר, הנה ענין זה ישנו גם בעבודה דתומ"צ בכל השנה, אבל בחג הסוכות הרי זה באופן נעלה יותר, שזהו כי גבר עלינו חסדו, גבר דייקא, והיינו, לפי שחג הסוכות בא לאחרי יוהכ"פ שאז היא תכלית העבודה בבחי' שחרות שבענין התשובה, והיינו, שלאחרי הקדמת עבודת התשובה בחודש אלול בעשיית חשבון נפש על כל המעשה דיבור ומחשבה במשך כל השנה, ולאחרי עבודת התשובה בעשי"ת שהיא באופן נעלה יותר, ועל זה אמרו שכל מי שאינו בוכה בעשי"ת אין נשמתו שלימה, לפי שאז הוא קירוב המאור אל הניצוץ , הנה לאחרי כל זה באים להתשובה דיוהכ"פ שהיא נעלית יותר גם מעבודת התשובה דכללות עשי"ת, ועד לתכלית העילוי בעבודת יוהכ"פ גופא בזמן תפלת נעילה שאז נועלים כל השערים כדי להיות ישראל ומלכא בלחודוהי , ומתגלה בחי' יחידה שבנפש ע"י גילוי בחי' יחידו של עולם (שלכן מתעורר אז אפילו קל שבקלים כו' ), אזי נרגש ביותר ענין השחרות כו', ע"ד המבואר בענין אמירת תחנון לאחרי תפלת שמו"ע דוקא, שדוקא מצד עוצם הביטול דתפלת שמו"ע בעמדו כעבדא קמי מרי' נרגש אצלו הענין דמאן דמחוי במחוג קמי מלכא חייב מיתה , שלכן מתבטל ממציאותו לגמרי, כיון שמרגיש גם את הפגמים הקטנים ביותר שלא הי' יכול להרגישם קודם שהגיע לשלימות העבודה דתפלת שמו"ע.
888 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין בזה, דהנה אנו אומרים נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראתה אתה יצרתה וכו', ולכאורה, כיון שקודם ירידתה למטה היתה הנשמה בבחי' טהורה, אינו מובן, למה ירדה הנשמה למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
1787 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולכאורה אינו מובן, שהרי ירידת הנשמה בגוף היא ירידה גדולה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ואיזה מעלה יש בגוף הגשמי, שלכן יהי' תכלית שלימות השכר לנשמה כמו שהיא מלובשת בגוף גשמי דוקא .
1821 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך הנשמה ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , להתלבש בגוף ונפש הבהמית, שהיא ההיפך מזה, דרוח הבהמה היורדת היא למטה, שכל רצונה הוא רק בעניני העולם כו'.
34 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
נשמת האדם המלובשת בגופו, ירדה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , בור עמוק ("אַ טיפן גרוב"), תחתון שאין תחתון למטה ממנו , עולם הקליפות, והרשעים גוברים בו , כך, שלכאורה צריכה להיות ההנהגה באופן ש"אחרי רבים להטות" , כרצון היצה"ר ש"אקדמי' טעניתא" .
2864 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והענין בזה, שעצם ההתהוות שהיא ע"י צמצום כו', הו"ע הגבורות, ובזה צריך לפעול ענין של מיתוק, שלא יהי' מציאות של יש נפרד, אלא באופן של ביטול היש כו' .
2975 נזכר גם ענין הקב"ע והביטול דר"ה – שנה שהיא רשה בתחילתה (ר"ה טז, ב. סה"מ תרכ"ז ע' תלט), ועד לתכלית הביטול באופן ששולל גם הענין דמחוי במחוג קמי מלכא (ראה חגיגה ה, ב), שמצד בחי' זו אין חילוק בין קלות לחמורות, שהם בשוה לגמרי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואע"פ שבג' האותיות שלפנ"ז הי' כבר ענין התשובה גם לפנ"ז, מ"מ, כיון שחכמה היא השרש ומקור , הנה כשנתעורר השרש, אזי במילא נעשה עילוי גם בכל הכחות , ועילוי שבאין ערוך, ועד שנקרא בשם תשובה – "ונשובה" – תשובה חדשה אפילו לגבי מצבם לאחרי ג' התשובות שלפנ"ז .
377 וע"ד הידוע שכאשר מתעלים לדרגא נעלית יותר, אזי תופסים מקום גם ענינים כאלו שבדרגתו הקודמת לא היו תופסים מקום עד שיהי' צורך לשוב עליהם. וזהו הטעם לאמירת "אשמנו כו'" דוקא לאחרי תפלת שמו"ע – דלכאורה היתה אמירה זו צריכה להיות קודם בקשת צרכיו בתפלת שמו"ע – ומבואר בזה (ראה לקו"ש חכ"ה ע' 15. וש"נ), שדוקא לאחרי שנתעלה למעמד ומצב ד"עבדא קמי מרי'" (שבת יו"ד, רע"א), אזי נחשבים לחטא גם ענינים כאלו שבדרגתו הקודמת לא היו נחשבים לחטא (לא בגלל שמרמה את עצמו – שהרי מדובר אודות איש אמת – אלא שבאמת לא היו נחשבים לחטא), וכמו הענין ד"מחוי במחוג" , שרק "קמי מלכא" הרי זה נחשב לחטא (ראה חגיגה ה, ב). וכדאיתא בכתבי האריז"ל (פע"ח שער התפילין פ"י) בנוגע לתלמיד שלא כיון כדבעי באמירת "למען לא ניגע לריק" (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו במלך בשר ודם, שהעונש על מרידה במלכות הוא היפך החיים; ואין נפק"מ באיזה ענין מתבטאת המרידה במלכות – אפילו "מחוי במחוג קמי מלכא" נחשב למרידה במלכות, כיון שבכך מראה את עצמו כמציאות בפ"ע מלבד מציאות המלך.
1522 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וע"ד כללות הענין דירידת הנשמה למטה, שאף שזוהי ירידה גדולה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , הרי ירידה זו היא לצורך עלי', והיינו, שדוקא ע"י הירידה מגעת הנשמה לדרגא כזו שלולי הירידה לא היתה מגעת שם.
415 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"ד ש"מאן דמחוי במחוג כו'", שנחשב לענין של מרידה, אבל במה דברים אמורים – אם הוא עומד "קמי מלכא" .
1455 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ויובן זה ע"פ מארז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעוה"ז מכל חיי עוה"ב, שדוקא ע"י העבודה בעוה"ז אפשר להגיע למדריגה הכי נעלית, ובשביל זה ירדה הנשמה למטה בעוה"ז מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , בכדי שעי"ז תגיע לעילוי הכי גדול.
1599 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
משא"כ לאחרי ירידתה לבירא עמיקתא להתלבש בגוף ונה"ב, הרי יצר לב האדם רע מנעוריו , והעבודה היא לפעול שיהי' ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך , בשני יצריך , שגם בנה"ב יונח הענין שהוי' הוא אלקיך, כחך
735 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויתירה מזה , שיש מעלה בנש"י על המלאכים, שהרי בנש"י כתיב כי חלק הוי' עמו, שהם נמשכים משם הוי', משא"כ המלאכים נמשכים משם אלקים [כמבואר באגה"ת שכל צבא השמים ואפילו המלאכים הם מבחי' חיצוניות החיות כו' שנקרא בשם רוח פיו, כמ"ש וברוח פיו כל צבאם, והו"ע שם אלקים שהוא בחי' חיצוניות לגבי שם הוי'], אלא שמצד ירידת הנשמה למטה (שהיא ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ) והעלם והסתר הגוף, שזהו"ע למצרים ירדתם שמשום זה הנה יצה"ר יש ביניכם, לכן לא נרגש בהם הביטול , אך בשעת מ"ת, שהי' ביטול הגזירה, שעליונים ירדו לתחתונים ותחתונים יעלו לעליונים , אזי שיתף הקב"ה שמו בישראל , ושיתוף זה הוא לא רק מצד הנשמה, אלא גם מצד הגוף, שהרי שיתוף זה בא ג"כ כפי שהנשמה מלובשת בגוף, ועי"ז נעשה גם אצלם ענין הביטול כמו במלאכים (ובאופן נעלה יותר מכמו שהוא במלאכים, כדלקמן), ולכן מצינו במשה שאמר ונתתי מטר ארצכם גו' ונתתי עשב וגו' , דאע"פ שמטר הוא מהדברים שלא נמסרו לשליח, כמארז"ל ג' מפתחות בידו של הקב"ה שלא נמסרו ליד שליח, ואחד מהם הוא מפתח של גשמים, מ"מ, אמר משה ונתתי מטר ארצכם גו', דלכאורה, מאחר שבמשנה תורה מדבר משה בעד עצמו , הול"ל ונתן ה' מטר, אך
1594 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולמעלה מזה – הוא ריחוק הערך של מלך, שהוא למעלה באין ערוך מהעם, ועד ש"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" הרי זה היפך החיים , שזהו ריחוק הערך גדול הרבה יותר מאשר אב ורב, שלכן, האב שמחל על כבודו, כבודו מחול, וכן הרב, לאחרי שהתורה נעשית "תורתו", יכול למחול על כבודו, משא"כ מלך .
1780 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מהו גודל ההפלאה בכך שהשקיעו מליארדי דולרים כדי להגיע ללבנה – בה בשעה שזהו רק מהלך של כך וכך מייל, ובאותה איכות של טיסה על הארץ , ובמה נחשב הוא לגבי המהלך של נשמתך בירידתה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , שזהו מהלך גדול יותר שלא בערך , לא רק בכמות, אלא בעיקר באיכות, שהרי הנשמה היתה חצובה מתחת כסא הכבוד , למעלה גם "מאיגרא רמה", ומשם ירדה ונתלבשה בגוף בשר ודם בעוה"ז, למטה גם "מבירא עמיקתא" .
1890 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהמאמר, שלהבין זה, צריך להבין מארז"ל למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע, כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואח"כ יקבל עליו עול מצוות, דלכאורה אינו מובן, שהרי קבלת עול מצוות הוא ג"כ בחי' קבלת עול מלכות שמים [ויש לומר ההסבר בזה, לפי שענין העול, אף ששייך גם אצל עבד ואדון, הרי עיקרו הוא ביחס למלך, שהרי בעבד ואדון אין זה ענין שנוגע לעצם מציאותו עד שיהי' שייך בזה עונש של היפך החיים, כי אם במלך, שאפילו מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו' , שמתבטל ממציאותו], ולמה מחלקים אותם לשנים, ובאופן שצריך להקדים ולקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואח"כ עול מצוות.
2156 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ה תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
"מלאכי שלום מר יבכיון" .
1401 לשון הכתוב – ישעי' לג, ז. וראה חגיגה ה, ב. זח"א רי, סע"א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
עקב גדלות הנשמה וחשיבותה, שהיא הדבר הנעלה ביותר אצל מלך מלכי המלכים הקב"ה, מורידה הקב"ה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , מכמות שהיא בכסא הכבוד , ולפני זה "קיימא בדיוקנאה קמי' מלכא קדישא" – אל עוה"ז התחתון ומלבישה בגוף גשמי, וכל זאת בכדי שאף שם תתנהג הנשמה באופן המתאים לה, אפילו בהיותה בבירא עמיקתא ניכר יהי' כי היא "חלק אלקה ממעל ממש" , וממלאת רצון המלך – ובזאת יתגלו כל הכחות שלה מן הכח אל הפועל.
1679 חגיגה ה, ב. רשימות הצ"צ לאיכה ע"פ השליך משמים ארץ , ע' 80 (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'ע).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומבאר, ע"פ הידוע דתכלית כוונת ירידת הנשמה בגוף, שהנשמה ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שהו"ע מצרים דעולם, או עכ"פ מצרים דקדושה , הוא צורך עלי'.
341 ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהגם שכשעומד לפני המלך הוא בטל בתכלית, דמאן דמחוי במחוג קמי מלכא נעשה אצלו היפך חיותו , מ"מ, מצד עצמו הוא מציאות והביטול שלו הוא רק מפני שעומד לפני המלך.
561 ראה פסחים נז, ב. חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הנשמה לעוה"ז (שהיא ירידה גדולה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ), שירידה זו צורך עלי' היא, כנודע.
985 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו גם הענין דמוצאיהם למסעיהם, דקאי על ירידת הנשמה למטה, שזהו המסע האחרון עד לבירא עמיקתא .
1247 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"הנשיא הוא הכל"), שלכן, "מלך פורץ גדר כו' ואין מוחין בידו" , "אמר מלכא עקר טורא" , ועד ש"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" ענשו היפך החיים , כי, האמת היא שכל מציאותם של אנשי המדינה היא המציאות של המלך, ולכן מי שמראה שגם הוא מציאות, אינו יכול להשאר במציאותו בשלימות .
660 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וענינו בעבודת כל אחד מישראל, שבכל דרגא שנמצא צ"ל אצלו הרגש ענין המיצר, להתבונן שנמצא בבירא עמיקתא כו', ולצאת משם כו'.
872 ע"פ חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כולם מתבטלים בפניהם, ועד כדי כך ש"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" חייב מיתה!
990 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– (א) שבאטי הוצרך ליטול ולאכול את האתרוג שנתן לו שבור מלכא , דאל"כ הי' נחשב למורד במלכות , וא"כ, יש בזה חשש של פקו"נ, ולכן יעבור ואל יהרג .
2421 ובמכ"ש וק"ו מחיוב מיתה ל"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" (חגיגה ה, ב), ועאכו"כ כאשר המלך טורח וחותך עבורו חתיכת אתרוג, והוא אינו אוכלו. וע"ד שמצינו בגמרא (מגילה יג, סע"ב) בנוגע לטענת המן אודות בנ"י ש"דתיהם שונות מכל עם" (אסתר ג, ח), ש"מבזו לי' למלכות", ש"אפילו נופל זבוב בכוסו של אחד מהן, זורקו ושותהו, ואם אדוני המלך נוגע בכוסו של אחד מהן, חובטו בקרקע ואינו שותהו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
למטה (שזהו באופן שאלקות גופא נעשה בבחי' יש ), מאיגרא רמה (במעמד ומצב דטהורה היא , תחת כסא הכבוד , קיימא בדיוקנאה קמי מלכא קדישא ) לבירא עמיקתא , שלכן הנה גם אם יהי' צדיק גמור עובד הוי' ביראה ואהבה בתענוגים, הרי הוא דבר בפני עצמו ירא ה' ואוהבו (יש מי שאוהב ), ולא יגיע למעלת דביקותו בה' בדחילו ורחימו בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה כו' (כמבואר בתניא ), ועד שבקשת צרכיו היא באופן דמי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ , כמובא בשרש מצות התפלה מה שאמר רבינו הזקן:
1881 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועוד זאת, שהקב"ה הוא " מלך העולם " – לא כמו אלו שרוצים לומר ש"רם על כל גוים ה'" , ולאחרי התהוות העולמות נמצא ב"רקיע השביעי", אלא הוא נמצא בעולם, ובאופן שהוא "מלך העולם", שענינו של מלך הוא שבלעדו "לא ירים איש את ידו ואת רגלו" , ועד ש"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" מגיע לו עונש של היפך החיים , והיינו, שאף שלא עשה שום דבר נגד המלך, הנה עצם תנועת ידו בעמדו לפני המלך מורה על היפך הקב"ע, ולכן מגיע לו עונש הכי חמור; וצריך הילד לדעת שהקב"ה הוא "מלך העולם", והכל בטל אליו.
622 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובהקדמה – שבכללות ענין השליחות, החל מהשליחות של ירידת הנשמה שהיא "שליחות מרה" ("אַ ביטערע שליחות"), להיותה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" (כהלשון הידוע ), ועד שאמרו "נוח לו לאדם שלא נברא" – יש ב' אופנים, בדוגמת ב' האופנים שבחיבור עליון ותחתון :
1214 ע"פ חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בכתוב, הוא עשנו, והיינו, שמצד הענין דמזמור לתודה על ההנהגה שמתנהגים עמו מלמעלה באופן נסי, שפועלת אצלו הרמה בעבודתו וגם בהבנה והשגה שלו, והיינו, שרואה שלמרות שנשמתו ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ומלובשת בגוף ונה"ב, שרוח הבהמה היא היורדת למטה , מ"מ, יכול להגיע למעמד ומצב שהענין דהוי' הוא האלקים יהי' אצלו (לא רק באופן של אמונה, אלא גם) באופן של הבנה והשגה בשכלו, ועד שיוכל להסבירו להשכל של נפשו הבהמית הקשורה עם הגוף, הנה מזה בא לידי החלטה שהוא עשנו.
2619 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם, בנוגע למלך עם אנשי מדינתו, הרי זה להיפך עד קצה האחרון – שהמורד במלך, ללא נפק"מ באיזה ענין, אפילו "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" , אזי ענשו היפך החיים!
2699 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואעפ"כ נאמר "על אויביך", לשון רבים – כיון שעבודתו של איש ישראל צריכה להיות (לא בעולמות העליונים, כמו עולם האצילות, עולם האחדות , אלא) דוקא למטה ב"בירא עמיקתא" – "עלמא דפרודא" , שבו כתיב "נעשה אדם" לשון רבים, "כתוב והרוצה לטעות יטעה" , ודוקא במעמד ומצב כזה הולכים בשליחותו של הקב"ה לנצח את המלחמה.
1206 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הארץ כבודו , ואת השמים ואת הארץ אני מלא , ועאכו"כ בנוגע לבנ"י, חלק הוי' עמו , מ"מ, הרי ישנו הענין דירידת הנשמה למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , וירידה זו היא ע"י כמה אופנים כו', עד שהנשמה נעשית כביכול דבר ומציאות בפ"ע , ומתלבשת בגוף ונפש הבהמית, עלי' נאמר רוח הבהמה היורדת היא למטה, שלכן יש מקום לבקשה ובחרת בחיים , כיון שיכול להיות גם באופן אחר ח"ו.
1265 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ויוסף הורד מצרימה, שענינו בתורה הוא ירידתה להיות הוראה לכל אחד מישראל כפי שנמצא למטה דוקא , במעמד ומצב שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם , החל מירידת הנשמה בגוף, וכמבואר בתניא דלכל איש ישראל יש שתי נפשות כו', ונפש השנית בישראל היא חלק אלקה ממעל ממש וכו', וכמ"ש בזהר דמאן דנפח מתוכי' נפח פי' מתוכיותו ומפנימיותו וכו', שזוהי ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
196 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
[וזהו גם המענה על השאלה מהו הצורך בכל ענין הירידה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , במעמד ומצב ש"דוויים דחופים סחופים וכו'", כדי להתייגע לפעול בעולם הענין ד"לעשות – לתקן" , בה בשעה שלכתחילה הי' יכול להיות עולם כתיקונו, ואכן הי' העולם כתיקונו (כמובא בהתחלת המאמר) – "עולם על מילואו נברא" , ורק לאח"ז היתה הירידה ע"י החטא – כיון שהירידה היא צורך עלי', והעלי' היא לא רק לדרגת השלימות שהיתה קודם הירידה (שאז אין שום ריוח, וא"כ, לא הוצרכה להיות הירידה), אלא עלי' שלא בערך לגבי המעמד ומצב שהי' לפנ"ז].
896 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו כללות ענין ירידת הנשמה בגוף, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא – שאע"פ שקודם ירידתה למטה היתה הנשמה במעמד ומצב שעז"נ "חי ה' גו' אשר עמדתי לפניו", מ"מ היתה הירידה למטה כדי שהרצון לאלקות יהי' גם מצד נפש הבהמית, וכמ"ש "משכני אחריך נרוצה", "נרוצה" לשון רבים, הן נפש האלקית והן נפש הבהמית , כמ"ש "בכל לבבך", "בשני יצריך" (אע"פ שהתחלת העבודה היא באופן ד"משכני", לשון יחיד, וכן לאח"ז "הביאני המלך חדריו"38, לשון יחיד39), כיון שעי"ז נעשה רצון חזק יותר מאשר הרצון של נפש האלקית מצד עצמה.
1197 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובהקדים, שאע"פ שהן באילן והן בתבואה ישנו גם אופן שצומחים מאליהם (ללא עבודת האדם), הרי אין זה המשובח שבהם [ולא בזה ניכר החידוש שבעבודת האדם, שבשביל זה היתה הירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ], וכמבואר באגה"ק שהפירות שע"י העלאת מ"ן היא הזריעה והנטיעה הם משובחים מאד מאד מהעולים מאליהן מכח הצומח לבדו שבארץ.
1321 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו גם מ"ש "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה " – דקאי על כל עניני הירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , הן בנוגע לירידת הנשמה בגוף, והן בנוגע לירידת ישראל לגלות – שצ"ל הן הענין ד"משפט", כפי שמפרש רבינו הזקן שהו"ע הלכות התורה, "כתרגומו ע"פ כמשפט הראשון, כהלכתא קדמייתא", וכן ענין הצדקה – "ושבי' בצדקה".
1478 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין בזה, דהנה, ענין העלי' (כי תשא, מלשון הגבהה ורוממות) צ"ל אצל כל אחד מישראל, גם אצל כל העובר על הפקודים לפי הפירוש שהם אלו שעוברים במנין בנ"י, ומקיימים פקודין דאורייתא, דכיון שיש אצלם הענין של ירידת הנשמה בגוף, שהיא ירידה גדולה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , צ"ל אצלם ענין העלי' (כי תשא).
1618 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אלא שכח העצמות שבענין ההתהוות ובחידוש הישנות באופן דלא ישבותו הוא בהעלם (כנ"ל שיש צורך בהתבוננות דשאו מרום עיניכם כו'), שזהו ענין של ירידה, ועד לירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , וכמשל מלך בשר ודם שמשפיל עצמו לירד אל העם, אע"פ שהמלך מצד עצמו הוא משכמו ומעלה גבוה מכל העם , אפילו משכמו שזהו החלק ששייך להגוף, ועאכו"כ שכלו, ועאכו"כ הבחי' שלמעלה מהשכל, ועד לבחי' התנשאות עצמית, ומכ"ש כפי שענין זה הוא למעלה באופן שבאין ערוך כו'.
2546 ע"פ חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
גם בעבודה הפרטית דכאו"א מישראל, דהנה, ירידת נשמתו למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , מבחי' טהורה היא, לבחי' בראתה יצרתה נפחתה בי, הו"ע של גלות (ע"ד גלות מצרים), ותכלית הכוונה בירידת הנשמה למעמד ומצב של גלות, היא, כדי לברר ולזכך את הגוף ונפש הבהמית וחלקו בעולם, שזהו"ע בירור קליפת נוגה
48 ע"פ חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובדוגמת אדם המפסיד פרוטה של נחשת, אבל יודע הוא אשר בשעה זו מרויח הוא אלף אלפים דינרי זהב (ובשביל ריוח זה ירדה נשמתו ל"בירא עמיקתא" ) – שבודאי לא יבוא לידי עצבות מהפסד הפרוטה, כי מה ערך להפסד פרוטה אחת של נחשת לעומת הריוח של אלף אלפים דינרי זהב .
164 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
280 לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהנה , מדבר (סיני) מורה על תכלית הביטול של האדם, שנעשה עי"ז שמתבונן במעמדו ומצבו, בעניני המחשבה דיבור ומעשה שלו, ונרגש אצלו שהוא בבחי' מדבר אשר לא ישב אדם (העליון) שם , שהרי גם אם יהי' צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה בתענוגים, לא יגיע למעלת דביקותו בה' כו' בטרם ירידתו לעוה"ז כו' (כמבואר בתניא ), ולכן, גם כשעבודתו היא בשלימות, נרגש אצלו שזהו בבחי' מחוי במחוג קמי' מלכא .
1734 ראה חגיגה ה, ב. וראה סה"מ תרנ"ט ע' סד [רלו].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עפ"ז צריך להבין, למה נאמר ענין זה בלשון נעשה, דלכאורה מתאים על זה יותר ענין של ביטול גמור לגמרי, שאינו ענין של עשי', ולכאורה אדרבה, ביטול ועשי' הם שני הפכים, כמובן מהדוגמא הידועה דמאן דמחוי במחוג קמי' מלכא כו' .
2017 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו'" , כי אם] בהקדמת נעשה לנשמע – כי אמיתית ענין הביטול לבעל הרצון הוא כשבא בענינים של מעשה, "נדבת ידך " ("נעשה").
2164 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
– אם הוא אדם בעל שכל (ולא "בהמה", שעלי' אין קושיא...), לא יעשה דבר הפכי בפני המלך, ואפילו לא באופן ד"מחוי במחוג קמי מלכא כו'" .
2598 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בכללות ענין התומ"צ מודגשים ב' הקוין דרצוא ושוב – כי, התורה היא תורתו של הקב"ה, כפי שאומרים "ונתן לנו את תורתו", שהיא חכמתו ית', ולכן מצד עצמה היא בבחי' רצוא; ואעפ"כ ירדה למטה – שוב, לעוה"ז הגשמי, לנשמות בגופים, עד שנתלבשה בדברים גשמיים ועניני עוה"ז , כולל גם טענות של שקר כו' (בדוגמת כללות ענין ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ), כדי לפעול בגשמיות העולם – להעלותו לאלקות.
133 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כאשר דורשים כל האמור לעיל מיהודי, נשמה בגוף, גוף בשר ודם (שכך נברא ע"י הקב"ה), שנמצא ב"בירא עמיקתא" , בעוה"ז [לא נשמה בגוף בעולם עליון, בדוגמת אליהו הנביא שעלה בסערה השמימה בגופו , אלא בעוה"ז] הגשמי והחומרי (שמהגשמיות נעשה אח"כ גם
297 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכמובן גם מכללות ענין ירידת הנשמה למטה, שהיא ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , אבל הכוונה בזה היא לצורך עלי', שעי"ז תגיע הנשמה למקום עליון יותר; וכיון שכל אחד מישראל אומר "נשמה שנתת בי טהורה היא", ואח"כ "אתה בראת אתה יצרת וכו'" עד שירדה ונתלבשה בגוף, הרי מובן שכל אחד מישראל צריך להגיע לדרגא הכי נעלית – למעלה אפילו מ"טהורה היא".
731 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הביאור בענין סילוקן של צדיקים, שהו"ע ביטול מציאותם הקודמת כהכנה למדרגה נעלית יותר באין ערוך , והמעלה היתירה אצל בעל ההילולא שנסתלק לאחרי משך זמן ארוך בגלות [נוסף לכך שכללות ירידת הנשמה בגוף הו"ע של גלות גדול – מ"איגרא רמה לבירא עמיקתא" , שהרי גם בהיותה בסדר ההשתלשלות היתה הנשמה חצובה תחת כסא הכבוד , ועאכו"כ בהיותה במקומה – "קיימא בדיוקנאה קמי מלכא קדישא" , ולמעלה יותר, ומשם גלתה לבירא עמיקתא , ועאכו"כ בזמן הגלות לאחרי החורבן דתשעה באב (כתוצאה מחטא העגל )], מצד גודל הצער שבענין הגלות (ובפרט גלות שנמשך
962 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמנם, כיון שחודש אלול הוא חודש התשובה, וענין התשובה הוא לפי ערך הענין שעליו צריכה להיות התשובה, והיינו, שלפי ערך ה"בירא עמיקתא" צריכה להיות העבודה של ה"איגרא רמה" , או בלשון ענין התשובה, שהקבלה טובה על להבא קשורה עם החרטה גמורה על העבר, וצריכים להיות זה בערך זה – הרי מובן שחודש אלול קשור עם חודש אב, כיון שחודש אב קשור עם הענין ד"מפני חטאינו גלינו מארצנו", והתחלת ועיקר התיקון על זה מתחיל בחודש אלול, חודש התשובה, כך, שהעבודה דחודש אלול צריכה להיות בהתאם לענין ד"מפני חטאינו" שבחודש אב.
1334 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"כי תבוא אל הארץ" – ברוחניות – קאי על ירידת הנשמה בארץ הלזו הגשמית, שהיא ירידה גדולה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" .
1461 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ידוע המבואר בנוגע ללשון "סלח לנו אבינו כי חטאנו", דלכאורה מתאים יותר הלשון " על אשר חטאנו" וכיו"ב – שזהו לפי שבמעמדו ומצבו לפני שמו"ע, אין אצלו ענין של חטא; ודוקא בעמדו להתפלל שמו"ע, שאז מתעלה לדרגא נעלית יותר, "כעבדא קמי מרי'" , אזי תופס את עצמו ומרגיש שמעמדו ומצבו לפנ"ז, בהיותו בשעת אמירת ק"ש וברכות ק"ש שלפני' ושלאחרי', ועאכו"כ בפסוקי דזמרה, הוא בבחינת "מחוי במחוג קמי מלכא" , כיון שבשמו"ע עומד כבר "קמי מלכא" .
166 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"נשמה שנתת בי טהורה היא" , "חלק אלקה ממעל ממש"23, ועד למזל הנשמה כו'20, וביחד עם זה, ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
482 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תשרי (הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע), אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ידוע שהחידוש של חודש תשרי, החל מבחודש השביעי באחד לחודש , שעליו נאמר תקעו בחודש שופר, הוא, שבו נעשה הענין דשלום שלום לרחוק ולקרוב , לרחוק שנעשה קרוב , שזהו ענינו של בעל תשובה, ועד לדרגא הכי נעלית שבתשובה, כמ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, והיינו, שאע"פ שהאלקים נתנה באופן שעברה כל פרטי המדריגות דטהורה היא, ולאח"ז בראתה יצרתה ונפחתה , עד שבאה למטה בבירא עמיקתא , שזהו ענין של ריחוק הכי גדול, הנה מהרחוק נעשה קרוב.
583 לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ונמצא, שענינו של שמע"צ – המשך וסיום חג הסוכות – קשור עם מעמד ומצב של ירידה למטה לעבוד בעבודת האדמה, והיינו, שנוסף לכך שנפשו האלקית שהיא "חלק אלקה ממעל ממש" ירדה "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , עליו לעסוק בעבודה פחותה כמו עבודת האדמה, ואעפ"כ אינו מתאונן להקב"ה על גודל הירידה, ואדרבה – עובד עבודתו באמונה באופן ש"מאמין בחי העולמים וזורע" , ומתוך שמחה – שמקשר את עבודת האדמה עם ימים-טובים שהם "מועדים לשמחה", ושמח על שזכה להשלים את הכוונה העליונה בבירור המטה, ועד שאפילו מפסולת גורן ויקב – עושה מצוה לה'.
758 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כללות ענין העבודה (שבשביל זה היתה ירידת הנשמה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ) הוא בעוה"ז התחתון דוקא , לעשות לו ית' דירה בתחתונים .
591 לשון הגמרא – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וע"ד המבואר בענין "מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו'" , שכשעומדים "קמי מלכא" , אזי לא שייכים אפילו לעניני עבודה כמו עבודת הבירורים.
1962 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ירידת הנשמה למטה היא ירידה גדולה ביותר – "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא" , שעי"ז נעשית גם ירידה (שינוי) בנשמה עצמה,
418 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' כ"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועד"ז ישנו הענין דיפטר אדם מחבירו בנוגע לכללות ענין ירידת הנשמה למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , עד למעמד ומצב שלמצרים ירדתם ויצה"ר יש ביניכם .
1203 ע"פ לשון הש"ס – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[ולכן מצינו בנוגע לענין המלוכה, שמבלי הבט על כך ש"שממית בידים תתפש גו'" , כיון שאין זה נחשב למציאות כלל לגביו, הנה כאשר עבד שפל מחוי במחוג קמי מלכא , הרי זה תופס מקום ונוגע למלך, כיון שענין המלוכה צריך להקיף ולחדור את כל עניני המדינה, עד למציאות הכי תחתונה של עבד שפל כו' ].
1618 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן בתפלה, הנה ענין ההתבוננות ברוממות הא-ל ית' ושפלות האדם שצ"ל לפני התפלה , הו"ע התורה שבתפלה, ואח"כ בא ענין התפלה עצמה (תפלה שבתפלה), עד לתפלת שמו"ע שהיא כעבדא קמי מרי' , שלא שייך אפילו הענין דמחוי במחוג קמי' מלכא .
1684 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו גם הקשר עם ענין הגאולה – שהרי הגאולה של כל ניצוצות הקדושה שנפלו בענינים הגשמיים שלמטה היא ע"י מעשה המצוות של האדם, שגם הוא נמצא ב"בירא עמיקתא" , ובלשון חז"ל :
2782 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמנם, גם השם יעקב שניתן לו מלמעלה בעת הלידה, אף שנקרא בשם עקב, מ"מ, נמשך בו גם אות יו"ד, י' עקב , כפי שמבאר רבינו הזקן בדרושי תו"א שהיו"ד מורה על (הקב"ה) שם הוי', והוא התחלת שם הוי', שקאי על ספירת החכמה , ויש בו גם קוצו של יו"ד, שהו"ע הכתר29, וזהו יו"ד עקב, שהיו"ד (חכמה וכתר) נמשך עד לעקב, בהיותו למטה בבירא עמיקתא , ולכן ביכלתו של יעקב לפעול שם עבודתו, ועד שביכלתו גם להגיע לדרגא דשרית עם אלקים ועם אנשים ותוכל, כיון שמלכתחילה היתה ירידתו למטה באופן שהיו"ד נמשך בהעקב.
89 ע"פ חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואילו התוקף של מלך – שזהו ההתחלה והעיקר של "ראשיכם" – נוגע לכל העם, כמבואר בכ"מ שכל מציאות העם היא מציאות המלך (דכיון שהוא המלך של מדינה זו, הנה כל עניני המדינה, כולל גם מין המדבר, מציאותם היא מציאות המלך), שלכן הדין הוא ש"מאן דמחוי במחוג קמי מלכא" הנה עונשו הוא היפך החיים , והרי זה עונש מכוון – כי, להיותו במדינת המלך, הנה כל מציאותו היא הביטול אל המלך, ולכן, כש"מחוי במחוג" , שזהו היפך הביטול, אזי בטלה מציאותו.
1654 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, שבת שובה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ו) ויובן זה ע"פ מאמר רז"ל מאן דמחוי במחוג קמי מלכא כו', כי בפני המלך צריך להיות בתכלית הביטול וכשמחוה במחוג קמי מלכא הוא מתראה למציאות בפני המלך.
50 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ האזינו, י"ב תשרי ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו טעם ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , מבחי' נשמה שנתת בי עד לנפחתה בי בעוה"ז התחתון, כדי שבעולם זה תהי' העלי' מלמטה ביותר, בסולם המוצב ארצה דוקא , ועי"ז ראשו מגיע השמימה, למעלה ביותר, עד שהרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה.
29 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וזהו שירידת הנשמה בגוף היא ירידה צורך עלי', דשרש הנשמה הוא (כנ"ל) בבחי' התיקון [אלא שבתיקון גופא היא בבחי' הכי עליונה, דישראל עלו במחשבה], וע"י שיורדת מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ומבררת את הניצוצות שנפלו למטה מטה (לבירא עמיקתא ), דזה גופא שנפלו למטה מטה ביותר הוא מצד זה ששרשם הוא למעלה מעלה ביותר, עי"ז נעשה בה תוספת עילוי למעלה יותר מכמו שהיתה קודם ירידתה.
67 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ לך לך - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דהגם דזה שנקראת יחידה הואלהיותה "מקבלת מיחיד" [שלכן אין שייך שתהי' כנגדה בלעו"ז, בבואה דבבואה לית להו], מ"מ, ע"י שהנשמה יורדת למטה, מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , נעשה עלי' גם בבחינת יחידה שבה.
15 לשון הגמרא – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והענין הוא, דויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה קאי על ירידת הנשמה בגוף, שירדה מאיגרא רמה (באר שבע) לבירא עמיקתא (חרנה).
61 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ו' ערב שבת קודש פ' בא, יו"ד שבט, אחרי חצות, תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומבאר, ע"פ הידוע דתכלית כוונת ירידת הנשמה בגוף, שהנשמה ירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שהו"ע מצרים דעולם, או עכ"פ מצרים דקדושה, הוא צורך עלי'.
17 ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהגם שכשעומד לפני המלך הוא בטל בתכלית, דמאן דמחוי במחוג קמי מלכא נעשה אצלו היפך חיותו, מ"מ, מצד עצמו הוא מציאות והביטול שלו הוא רק מפני שעומד לפני המלך.
64 ראה פסחים נז, ב. חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ו) והנה זה שאפשר להיות קס"ד בתורה ד"או אינו אלא עבדו של עברי" אבל הוא עצמו עבד כנעני, והיינו שתהי' דרגת העבודה בבחי' עבד כנעני דבהפקירא ניחא לי', הוא רק מצד ירידת הנשמה למטה, שירדה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
47 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזה שנשבר ונדכא הוא גם כאשר בגשמיות הוא במצב של הרחבה הכי גדולה אלא שמ"מ חסר ברוחניות, בעבודתו, ויתירה מזו, דאפילו אם גם ברוחניות הוא שלם בקיום התומ"צ, ועד שהוא בתכלית העילוי וההרחבה שעובד עבודתו כדבעי לי' למיעבד, מ"מ כשיתבונן דועמךכולם צדיקים, וכאו"א מישראל הוא נצר מטעי מעשה ידי להתפאר (מטעיו ומעשה ידיו של הקב"ה ושבהם הוא מתפאר), ויתבונן בגדולתו של הקב"ה, הנה בכה יבכה במר נפשו, כי במה נחשבת כל עבודתו (גם אם היא בשלימות) לגבי ערכו ומדרגתו האמיתי שצ"ל נצר מטעיו ומעשה ידיו להתפאר של הקב"ה בגלוי עד שכל רואהו יכיר זה, וא"כ גם שלימות עבודתו אינה כדבעי למהוי כלל, והרי אפילו מאן דמחוה במחוג קמי מלכא הרי זה היפך החיות והמציאות, ועאכו"כ כשעבודתו אינה כדבעי, שאינה בערך למה שהי' צ"ל לפי"ע הכחות שנתנו לו.
26 חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כמבואר בהמאמר הנ"ל דזהו מ"ש ואתה תצוה את בני ישראל גו', דתצוה הוא לשון צוותא וחיבור, ואתה קאי (בפשש"מ) על משה, ואתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא, שבכל א' מישראל ישנו מבחי' משה כדאיתא בתיקוני זהר והובא באגרת הקודש לכ"ק אדמו"ר הזקן, ובכל א' הנה בחי' משה שבו היא בגלוי עד שמשו"ז יראה מילתא זוטרתי היא לגבי' כדאיתא בתניא חלק ראשון, ובחינת משה שבכל אחד מישראל מחברת באופן דצוותא וחיבור (תצוה) את שרש הנשמה להנשמה המלובשת בגוף ועם נה"ב וגופו וחלקו בעולם, ונותנת כח שיהי' כתית למאור, שמזה שנדכא ונשבר מצד ירידת הנשמה לעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, שזהו ירידה עצומה, כי אפילו כשעוה"ז הוא בתכלית השלימות נקרא בירא עמיקתא , דמזה מובן שעצם הדבר שהנשמה ירדה לעוה"ז הוא ירידה גדולה.
64 ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וכידוע מאמר הזהר עה"פ כי איננו, דקוב"ה סליק לעילא, שעלה למקומו , חדר לפנים מחדר.
34 להעיר מל' חז"ל בתי גואי בראי (חגיגה ה, ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
דענין זה הוא בכח העשי' בפועל, כי כאשר האדם עושה מעשה הרי הוא מוריד רצונו ושכלו כו' עד שבא למעשה זה, וירידה זו (בכלאדם, ובפרט בישראל כנ"ל) היא ירידה לבירא עמיקתא , ולכן צ"ל אצלו הודאה וכפי' וכו' (וע"ד ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , שירידה זו היא בדרך כפי' וכמאמר על כרחך אתה חי).
11 ע"פ ל' חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וידוע פירוש הפנימי בזה, שקאי על עבודת הבירורים, שענין הבירורים הוא ענין נעלה ביותר, שבשביל זה הי' כדאי כל ענין ירידת הנשמה למטה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא , ובשביל זה הי' כדאי כל ענין נתינת התורה.
42 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ומכיון דבתר רישא גופא אזיל, הרי כן צריך להיות גם בעבודת כאו"א, שנלך בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, לעמוד בתוקף שלא להתפעל משום מניעות ועיכובים בעבודת ה', כי מאחר שהולך למלאות שליחותו בעלמא דין, הרי אין להנסיון מציאות, ורק מנסה ה' אלקיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה' אלקיכם, וע"י התוקף ומס"נ מתבטל הנסיון.ו) ולהבין כ"ז בפרטיות יותר, יש להקדים תחלה כללות ענין ירידת הנשמה למטה שהיא ירידה גדולה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא .
58 לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ג) אך לפי זה צריך להבין למה ירדה הנשמה למטה, שזוהי ירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא ממש, דמאחר ששרש הנשמות הוא במחשבה עילאה, א"כ לאיזה תועלת ירדה למטה.
17 ע"פ לשון חז"ל – חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
יש להקדים ענין מה שאו' משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול כו', דהנה ידוע בשרש ענין ירידות הנשמות בגופות שזהו ירידה גדולה כמו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא דשרש נש"י עלו במחה"ק כו', אך ירידה לצורך עלי' היא שעי"ז יתעלו למעלה יותר, וכמו תכלית העילוי דעוה"ב שנק' עדן עילאה דעין לא ראתה כו' והוא מ"ש ויהי נועם ה' עלינו כו' וכן לחזות בנועם ה' שאז יהי' תכלית ענין גילוי עצמו' אוא"ס כמו שהוא למטה כמו למעלה ממש עד שכל א' מראה כו' וא' הנה אלקינו זה לנוכח כו', הנה זה השכר והעלי' הגדולה לא יהי' רק ע"י הירידה דעכשיו דנשמות בגופי' בעוה"ז ע"י תו"מ ותשובה כו' וגם בעוה"ב יהי' עלי' אחר עלי' עד אין שיעור למעלה, וראי' ממה שא' דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב שנא' ילכו מחיל אל חיל כו' ממדרגה למדרגה עליונה יותר וכן עד אין קץ כו', וכמו שאנו או' וקדושים בכ"י יהללוך סלה שהן נשמות הצדיקי' הגדולי' שנק' קדושים ממש כנשמות האבות ומשה ואהרן ושאר הנביאי' כמו לקדושים אשר בארץ בארץ החיים דגעה"ע כו' שהן עולי' תמיד בעילוי אחר עילוי ברום המעלות וזהו יהללוך סלה בלי הפסק כלל (וק"ו הוא [אם] בחייהם בגופי' היו הולכי' מדי יום ויום מדרגא לדרגא כמ"ש לאברהם התהלך לפני כו' וכמ"ש בזהר, כ"ש במיתתן שנשמתם עולה בתכלית המעלה באא"ס
198 מאיגרא רמה לבירא עמיקתא : ראה חגיגה ה, ב. רש"י איכה ב, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכה. שמות ח"א ע' קח. לקמן פ' בשלח קסד, ד. משפטים רפח, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך כתיב כי יפול לא יוטל לגמרי לפי שה' סומך ידו כמשל הנופל בראשו לארץ שבהגיע סמוך לארץ יסמכנו בידו איש גבור חזק שיש בכחו להעמידו גם בסמוך לארץ כו' (כמ"ש במ"א), וגם כאן סומך ה' לכל הנופלים זהו נש"י שנפלה ממקום גבוה מאד נעלה לבירא עמיקתא מעומ"ר לעומ"ת שהרי שרשם הראשון בפנימי' המח' העליונה, וזהו שא' ישראל עלו במח' ונק' לי
110 לבירא עמיקתא : חגיגה ה, ב. ראה גם לעיל פ' שמות ד, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ובזה יתורץ מה שא' דעוז וחדוה במקומו דוקא באצי' ולמעלה, אבל בבי"ע יש עוצב ובכי' כמו רחל מבכה כו' והלא אין עצבות לפני המקום וכמו שגזרו אומר שאין מתפללי' מתוך עצבות כו' שאין גילוי שכינה רק בשמחה כו', ואע"פ שצ"ל כובד ראש קודם התפלה כו', לפי שלמעלה מתכללת הגבו' דצמצום בעוצב בחדוה ושמחה דחסדי' כמו שהענוה נכללת בגדולה ע"כ אין עצבות כלל למעלה, ומה שיש ירידה [oldpage_946] ועלי' הכל בשמחה ועונג העליון שכלול מרו"ש יחד וע"כ אין שינוי כלל במל' דאצי' בעלי' וירידה שבה כמו גם מחול לשבת ומשבת לחול דאע"פ שבחול יורד האור האלקי מאין ליש בעולמות גם בחיצוני' ובבירורי' דל"ט מלאכות מרפ"ח כו' שנק' וי"ו ימי המעשה ובשבת עולה למעלה באצי' מלמעלה מן הבירורי' בפנימי' בחכ' כמו שהוא מי"ש לאי"ן בד"ע כו' ואין חילוק כלל מטעם הנ"ל וד"ל) (משא"כ ברו"ש שבבי"ע שנחלק לערב ובוקר הרי בחי' הצמצום שנק' חשך קדם לאור דהתפשטו' וכברייתו ש"ע ברישא חשוכא כו' א"כ אינם כא' ממש, כי במקום חושך אין אור ואין באור חושך שנבדלו זה מזה וכענין הנ"ל בעולמות וכל הברואי' שהפועל ברא בהם ג"כ באופן זה דצמצום ואח"כ התפשטות בחשך ואור, שא"א שיהי' כל ברי' במעמד אחד אלא יורד ועולה ובמקום שפלות אין עליי' והגבהה כו' ובשינוי הזמנים בטו"ר שיש לכל א' עיתים מיוחדים ואין א' מתערב ושולט בחבירו כו' וכן בלא ביטול היש לאין א"א להיות מאין ליש כמו בזריעה וכן בתפלה ובתורה כו'.
186 אין עצבות לפני המקום : ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מב, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ז, כב
אוי"ר ודבור והילוך וכל התוארים הכל בבחי' הרוחניות דאלקות כמלאכים שנק' בני האלקים שכלולים מהשגה ומדות ודיבור כידוע וגם נשמות דבי"ע שהן מאין ליש כמ"ש אלקי נשמה כו' אתה בראת כו' לכבודי בראתיו יצרתיו כו' אך ירידת הנשמה בגוף זהו תכלית ההגשמה שתתלבש בלבוש גס כזה כי הגם שיש לכל נשמה גם בעודנה למעלה במקור חוצבה לבוש שתתלבש וא"ל לא תוכל לקבל פני שכינה וכמ"ש בזהר ע"פ ותלבש אסתר מלכות דאתלבשת באוירא דג"ע כו' והוא מלבוש זך דקדושה האלקי' שע"י הלבוש זה דוקא תשיג ותהנה מזיו כו' אבל ירידה זאת שירדה בסתר המדריגות כ"כ בלבוש גס דנה"ט אין ירידה כמוה כמו מאגרא רמה כו' והענין הוא כמבואר למעלה שבכל עולם יש בחי' נוגה שהוא בחי' יש גמור רק שבטל לפרקים כו' עד הע' שרים למטה שהוא נוגה דעשיה שיורד משם ומתגשם עוד להיות התהוות הנה"ט שבגוף החומרי דגם שהוא נק' נפש אדם בעל שכל ונק' נפש המדברת אבל הוא בא בתכלית ההגשמה לגבי רוחניות דרוחות דמלאכים עליונים גם בירידת השפע מהם בע' שרים מחיצוניות המרכבה דעשיה כו' והיינו ענין הנפש החיונית שכלולה מרצון ושכל ומדות ודיבור במוטבע בטבע הד"י המורכבים בהרכבה גשמיות ולזה יש חכמי' להטיב בגשמיו' וחכמי' להרע וכן במדו' טו"ר וכו' והכל להיותם בהגשמו' הלבוש דנוגה דעשי' וזהו כל ענין נפש השכלית והיא נפש הטבעי' יש שכל מתפעל בטבע הכלי מטה כלפי חסד להטיב ויש להיפך ועיקר מהותה הוא שכל אנושי ומדו' אנושי' מורכבי' בטבעיו' הגוף בדם ובשר כו' ששרשו מבחי' נוגה דעשי' שמעורב טו"ר כו' וע"כ יש שרובו רע מבפני' ומיעוטו טוב מבחוץ ויש להיפך כו' וטו"ר שבק"נ בגוף יש בו חילוקי מדריגות רבות מאד כו' ומעתה יפלא מאד מה שאנו רואים בחוש שיש לאיש הישראלי התפעלות אלקי' ממש בנפשו הטבעי' החומרי' דוקא בשכלו ובמדותיו הטבעי' דוקא וכמ"ש ואהבת בכל לבבך בכל לבבך ממש בלב בשר הגשמי כמו שאוהב א"ע כו' ובשכלו שכל האנושי גשמי ישיג ויכיר לבוראו איך שמהוה מאין ליש בהשג' ודעת גמור ויתפעל מזה מאד שאין זה מסוג וערך הנה"ט מצד עצם מהותה כלל כי שרשה למטה בק"נ כו' ואם מצד שבשרשה בנוגה דעשי' כע' שרים וכה"ג משיגי' גם הם ומתפעלי' ואומרי' שירה לפרקים וחוזרים להיות בפירוד כנ"ל מ"מ הנפש הזאת דנגה שבגוף חומרי כבר הורדה עוד בתערובו' דטו"ר מאד עד שיצר לב האדם רק רע ולא טוב כלל ואיך יתקבל בכלי מוחו ולבו התפעלות שכל והשגה אלקית יותר מע' שרים דנגה שהרי יוכל אדם להתפעל בכל לבו ובשרו כצדיק גמור כמו שכתוב לבי ובשרי ירננו כו' ויותר ראי' מן בע"ת שיצאו מגשם גופם ובשרם בכלות הנה"ט כו' כראב"ד שיצא נשמתו בבכי' וכמס"נ עקדה"ש גם בקלים כו' וכ"ש מס"נ דצדיקים גם בגופם בפו"מ שאין זה חידוש כ"כ כו' אלא צ"ל שיש איזה הארה אלקי' בהעלם גדול בחומר הנה"ט בב"ו הגשמי עד שיוכל לקלוט בו אור התפעלו' שכל רצון וענג אלקי ומדו' אוי"ר כמו בגשמיו' גופו ממש וזה פלא גדול לכאורה כו' והענין הוא משום דיש שרש לנה"ט שבק"נ בשרשם
22 מאגרא רמה : ראה חגיגה ה, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תכה. וש"נ. שמות ח"א ע' קח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
(אע"פ שלענין נתינת שפע החסד האצבעות הנותן זהו כשמשפיל ידו לעני אבל ידו הפשוטה למעלה האצבעות בראש כמו בנשיאת כפים משא"כ ברגל וד"ל) שהרי אנו רואים שיש לבחי' מוחי' דחב"ד באצבעות כמו ברמז שמרמז ביד באצבע דוקא והוא לכוין על אמיתת השכל והסברא שלא יוכל לגלות בדיבור ירמז ביד באצבעו כמו קא מחוי ליה כו' וכן במעשה הכתב כשחפץ לגלות עומק השכל שבמוח יביאנו בכתב באצבעותיו דוקא (וכן בשמחה ועונג שבמוח ולב יספק כף אל כף ולהיפך בצער כו' שזה מורה שגם מקיפים דחו"ב וחו"ג שבמוח ולב בפרק העליון שביד וכמ"ש במ"א) וכך הוא בבחי' החסד שביד ימין בחינת החכמה שבחסד זה הוא בפרק העליון שבאצבעות היד ובחי' חג"ת שבחסד בפרק האמצעי שביד ופרק התחתון בכתף היד שהוא רק שפע חיצוניות דחסד שבלב בחי' נה"י וכך הוא ביד השמאל בגבורת שמאל דוחה פרק העליון באצבעות חב"ד שבגבורה והאמצעי חג"ת שבגבורה כו' (וזהו בג"ה כמו שמאלו תחת לראשי שהשמאל בכל מקום נכלל בימין ובימין הוא בחי' החסד בתגבורת בפרק העליון דוקא כמו ימין ה' רוממה כו' ונקרא יד רמה והגבורות ביד שמאל נק' יד החזקה ומ"ש אצבע אלקים היא בגבורות דיד שמאל שגם במדת הדין עיקר הכח ועוז ביד שמאל דוחה בפרקי האצבעות כו') ונמצא ביד ימין ושמאל יש ששה פרקים והן בחי' חו"ג חסד דרועא ימינא כלול מג' חח"ן ובחי' גבורה דרועא שמאלא כלול מג' בג"ה כו' וכמו"כ ברגלים רגל ימין יש בו ג' פרקים השוק והירך כו' והירך פרק עליון ואצבעות הרגל פרק התחתון לפי שהרגלים בכלל הן בחי' נו"ה והן תרין ירכין ירך ימין בחי' חב"ד דנצח שמקבל בפנימית מנו"ה דכליות יועצות כו' והשוק פרק האמצעי חג"ת דנצח והעקביים ואצבעות פרק התחתון נה"י דנצח וכן ברגל השמאל בבחי' הוד (כמ"ש בזהר בענין יששכר וזבולון ובענין איהו בנצח כו') ונמצא ד' אלה חו"ג דב' ידים ונו"ה דב' רגלים כל אחד נחלק לג' פרקין הרי י"ב וכמו"כ יובן באדם העליון דאצי' בחו"ג דידים ונו"ה דרגלים מתחלקים לי"ב ולכך מספר שבטים דלעילא י"ב וכך הוא למטה במל' בד' מחנות שכינה שכל אחד נחלק לג' כנ"ל רק שהוא באופן אחר דהיינו לד' סטרי עלמא והוא ענין ד' רבתי דאחד (ובד' רוחות העולם מזרח ומערב נו"ה וצפון ודרום חו"ג כמ"ש במ"א) והנה עכ"פ בשעה שהלכו בנ"י ביבשה בתוך הים היה כל שבט הולך ועולה בקרע וגזר מיוחד לעבור בו מאחר שנאמר ששם עלו שבטים שבטי יה ב' מיני שבטים בבריאה ובאצילות כנ"ל ולב' הפי' הנ"ל בהילוכם בים בין שירד האור מלמעלה למטה מאצילות לבריאה ובין שעלו נשמות דבריאה באצילות הכל צריך שיהיה י"ב גזרים שיעבור כל שבט במסילה בפ"ע אם הי' בדרך הילוך מלמטה למעלה עלה כל שבט בפ"ע מבריאה לאצילות ואם היה בדרך ירידה והילוך מלמעלה למטה הרי הי' מאיר מי"ב שבטים דאצילות לכל שבט הארה מיוחדת אליו וצריך שיהיה לו מסילה ודרך בים בפ"ע מאחר שיש לכ"א מדריגה בפ"ע בהתחלקות מד' לי"ב דוקא כנ"ל הרי יש לכל שבט שרש מיוחד בפ"ע באצי' (וכמ"ש במ"א בענין הברכות שבירך יעקב לבניו איש כברכתו דוקא בשרשו באצי' וכן משה שבירך לכל שבט ושבט היינו
18 קא מחוי ליה : ראה חגיגה ה, ב. ב"מ ז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הגם שאכילה של שבת אינו מגשם היינו מפני שרע נפרד מן הטוב מ"מ שיתעלה החמץ למעלה זה א"א שאין דרך להכניס חמץ בהיכל המלך לפני ולפנים כמו עד"מ מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא כו' כך למעלה א"א שיתעלה החמץ אבל במ"ת שהי' גילוי למטה ע"כ אפי' חמץ נתעלה כו'.
109 מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא : ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ומעתה כו' אני לדודי ועלי תשוקתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
ךא) ויובן זה עוד משמיטה, ששש שנים תזרע שדך ובשנה השביעית שבת שבתון יהי' לארץ שבת לה', שענין בחי' שביתה זו ה"ה ג"כ כמו שביתת השבת בכל שבוע, ששש שנים זהו כמו שש הימים שכמו בכל יום הוא עשיית מלאכה כמ"ש ששת ימים תעשה מעשיך שז"ע ההיתר על עשיית מלאכה, דאל"כ מאן דמחוי במחוג קמי מלכא קטלא חייב ובאמת לית אתר פנוי מיני' ומכה"כ, ואת השמים ואת הארץ אני מלא, ואם לא שהתיר לנו הכתוב עשיית מלאכה לא הי' שום הוראת היתר בעשיית מלאכה, ובשנה השביעית שבת שבתון שתשבות הארץ מחרישתה וזריעתה וצמיחתה, שאז היא בבחי' תשובה שכחות המלובשים בה שבים לשרשן ואינם בבחי' ירידה והשפלה, ועוד יותר הוא ביובל שנת החמשים שנה
495 מאן דמחוי במחוג : ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה[/cup] שעה א' הג' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מהר"ן מוויליז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
והנה ממ"ש ששת ימים תעשה מעשיך יש היתר על עשיי' המלאכה דלכאו' מאן דמחוי במחוג קדם מלכא קטלא חייב ובפרט מלאכות גרועות כמו זריעה וקצירה, וכתיב את השמים ואת הארץ אני מלא לית אתר פנוי מני', אך הענין דקאמר קדם מלכא שהמלך הוא נראה ונגלה והמלאכה תופס מקום, אבל כאן מה שאני מלא הוא בהעלם דפי' אני הוא א"ס עצומ"ה בחי' הרשימה שלפני הצמצום, פי' שלא נגע בו הצמצום והוא מקור להעלם (והמלאכה אינו תופס מקום) לכן מותר בעשיי' מלאכה, ומטעם זה לא הי' מתירים עשיי' המלאכה רק מפני שיש היתר בתורה אפ"ל שהוא מטעם זה, אבל בשביעית אז שביתה ממלאכה דע"י הזריעה הוא מעורר את כח הצומח שבארץ ובשביעית הוא שובת מזריעה שאינו מעלה מ"ן לכח הצומח.
83 מאן דמחוי במחוג : ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה אחת הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן יובן ענין תשובה משמיטה הנה כתי' שש שנים תזרע כרמיך ובשנה השביעית תשמטנה ונטשתה שהוא ע"ד מ"ש ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבות שמפסוק זה מצינו היתר לעשות מלאכה כי בלא זה מה מאן דמחוי קמי' מלכא קטלא חייב כש"כ לגבי מלך מלכי המלכים הקב"ה שמלא כל הארץ כבודו ולית אתר פנוי מיני' ובפרט מלאכת חרישה וזריעה שבודאי הי' אסור רק מפסוק זה הורה לנו היתר.
101 מאן דמחוי קמי' מלכא : ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א תקעו בחדש שופר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
כי הנה הגם את השמים ואת הארץ אני מלא זהו רק בהעלם, כי לכאורה איך מותר במלאכה הלא ארז"ל מאן דמחוי במחוג קמי' מלכא קטלא חייב ואיך מותר במלאכה, אלא מפני מ"ש אני מלא זהו רק בהעלם ע"כ מותר במלאכה.
32 מאן דמחוי במחוג : ראה חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון שמיני ביאור שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בדרכי הוי' והוא מדת המל' דקדושה שנק' שעיר להוי' כי הוא מוכרח בהתחלת עבודה אבל בגמר העבודה צ"ל ביטול בתכלית כמאמר הבעש"ט ע"פ כל שאור וכל דבש לא תקטירו כו' קרבן ראשית כו' ואל המזבח כו', וזה"ע גאוותן של ישראל כו' שהוא בחי' המל' דקדושה כח ההתנשאות דקדושה הנ"ל שעז"א במסתרים תבכה נפשי על שניטלה כו', וזה"ע שתחזיר עטרה היינו שע"י הבירורים דקליפת חזיר שיוכללו בקדושה תבנה ותכונן בנין המל' בפרצוף שלם שהוא גילוי כח ההתנשאות דקדושה וזהו חזרת עטרה לבעלי', וזהו ועלו מושיעים לשפוט את הר עשו היינו לברר אותו כי המשפט נק' בירור כי בירור הוא שמעלה את הניצוץ למקומו שהי' מתחלה, וזה"ע משפט בלה"ק, שפי' לס’ד ר כל דבר שיהי' על מקומו וכמאמר הירושלמי וכי יש משפט לעצים אלא קרש כו' כנ"ל במאמר יהי לבי תמים כו', ועי"ז והיתה לה' המלוכה שתבנה בפרצוף שלם כו' וד"ל כנלע"ד בדא"פ.
17 במסתרים תבכה נפשי : ירמי' יג, יז. חגיגה ה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכ"ה ע"ד דוגמא שההכנה למ"ת שיהי' כל איש ישראלי כלי לבחי' אנכי הוי' אלקיך אלוק' שלך כידוע במ"א לכאו"א בפרט דוקא כו', ולזאת צריכים לספור ספירת העומר ומתחלה תנופת העומר והקרבת עומר שעורים ע"ג המזבח, כי הרי מבואר לעיל כי שעורה הוא מאכל בהמה כו' שיעור ה' כו' דקאי על התלבשות הנה"א בנה"ב דוקא וכנ"ל באריכות, ובחי' נה"ב כמו שהוא למטה ה"ה חשך גמור של קליפה וס"א מצד המדות רעות שבו כידוע, והגם שפנימי' המדות דנה"ב אינם רע, רק כח המתאווה, ויוכל להתהפך עצם כח המתאווה לאלקות דוקא וכמאמר בכל לבבך בשני יצריך כו', רק שהוא מלביש אותם בבחי' רע מפני הלבושים הצואים של מו"ד אשר לא לה' המה כו' ואז נעשים המה מדות רעות אשר מסתירים לגמרי על אלקות, ולזאת צריכים לברר ולזכך בחי' הרע שבהם שיהופכו לטוב ולהסיר מהם הלבושים הצואים, ועושים זאת בג' מדריגות של תנופת העומר ע"י הכהן והקרבתו ואח"כ ספה"ע, והיינו שבחי' כהן הוא הנה"א כי הנשמה נק' בזוהר בת כהן כו' ובעבודה הוא שבחי' נה"א תניף את הנה"ב לשרשו, והיינו שתסביר לה אשר שרש נה"ב גבוה מאד מאד למעלה הרבה משרש נה"א בחשך העליון כנ"ל וכידוע ששרש הבהמה שהיא הנה"ב שרשו נעלה משרש האדם שהוא בחי' נה"א כו', וכידוע המשל שהאבן הגבוה נופל למרחוק יותר כו', וא"כ הנפילה של הנה"ב גדלה מאד שנפלה למטה מטה עד חשך התחתון שמסתיר ומעלים לגמרי, וא"כ גדלה הרחמנות מאד כמו מאיגרא רמה לבירא עמיקתא כו', וא"כ ממילא גדל הרחמנות גם על הנה"א ששרשה חלק אלוק' ממעל ונתלבשה במשכא דחויא בהגוף הגשמי וחשך התחתון שלמטה מטה וא"כ על שניהם תגדל הרחמנות מאד כו', וזהו בחי' תנופת העומר שעורים שהנה"א מעלה אותה לשרשה בהסבר הנ"ל, והלא ידוע כי אין הדינים נמתקי' אלא בשרשן כו', וא"כ ממילא נתעורר צעקה גדולה בלב נשבר ויצעקו אל ה' בצר להם מן מיצר הגוף ונה"ב המחשיך לגמרי שמצד זה הרחמנות גדלה על שניהם כנ"ל, וא"כ ממילא נולד ונתעורר מזה רצון חזק ותשוקה נפלאה לצאת מן החשך הגס דלמטה ולעלות למעלה מעלה ליכלל בשרשו שהוא בחי' לפני ה' כנ"ל, ואז נתאחד הרצון דנה"ב והרצון דנה"א
172 מאיגרא רמה לבירא עמיקתא : ראה חגיגה ה, ב. רש"י איכה ב, א. תו"ח שמות ח"א ד, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר