הלכות תמידים ומוספין

הלכה ב ואימתי זמן שחיטתן של בקר שוחטין אותו קודם שתעלה החמה משיאור פני כל מזרח …

• ברכות כז ע"א · ו רבי יהודה בן בבא העיד חמשה דברים: שממאנין את הקטנה, ושמשיאין את …
• יומא כח ע"א · י אמר להם הממונה : צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה. אם הגיע, …
• תמיד ל ע"א · ח אמר להן: צאו וראו אם הגיע זמן שחיטה. אם הגיע, הרואה אומר: …
• נדה ח ע"א · ז ושמשיאין את האשה על פי עד אחד, ושנסקל תרנגול בירושלים על שהרג …

הלכה ג תמיד של בין הערבים שוחטין אותו משיאריך הצל ויראה לכל שהאריך והוא משש ומחצה …

• פסחים נח ע"א · א מתני׳ תמיד נשחט בשמונה ומחצה, וקרב בתשעה ומחצה. בערבי פסחים נשחט בשבע …
• פסחים נח ע"א · ה אלא אמר רבא: מצותו דתמיד משינטו צללי ערב. מאי טעמא? דאמר קרא: …
• יומא לג ע"א · ד ונסכין למוספין, ומוספין לבזיכין, ובזיכין לתמיד של בין הערבים, שנאמר: ״והקטיר עליה …
• יומא לד ע"א · א תלמוד לומר: ״וערך עליה העולה״, ואמר רבא: ״העולה״ — היא עולה ראשונה.
• בבא קמא קיא ע"א · יג והתניא: מנין שלא יהא דבר קודם לתמיד של שחר? תלמוד לומר: ״וערך …
• מנחות מט ע"א · כד היכי דמי? אילימא דאית ליה, ולקדם, והתניא: מנין שלא יהא דבר קודם …
• תמיד כח ע"ב · ו והתניא: מנין שאין דבר קודם לתמיד של שחר – תלמוד לומר: ״וערך …

הלכה ד אין שוחטין את הפסח אלא אחר תמיד של בין הערבים וכן מחוסרי כפורים מקריבין …

• פסחים נט ע"א · י ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת, ונרות, …

הלכה ה ערבי פסחים בין בחול בין בשבת היה התמיד נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמונה ומחצה …

• פסחים נח ע"א · א מתני׳ תמיד נשחט בשמונה ומחצה, וקרב בתשעה ומחצה. בערבי פסחים נשחט בשבע …
• פסחים נח ע"א · ה אלא אמר רבא: מצותו דתמיד משינטו צללי ערב. מאי טעמא? דאמר קרא: …
• יומא כח ע"ב · ה אלא אמר רבא: רב יוסף הא קא קשיא ליה. דתנן: חל ערבי …

הלכה ז איברים של תמיד דוחין את הטומאה ואין דוחין את השבת אלא בערב שבת בלבד …

• שבת קיד ע"א · י רבי ישמעאל אומר מקפלין כו׳. תנו רבנן: ״עולת שבת בשבתו״, לימד על …
• פסחים סו ע"ב · י אשכחן תמיד ופסח דדחו שבת, דדחו טומאה מנא לן? אמרי: כי היכי …
• יומא מו ע"א · י גופא. אמר רב הונא: תמיד, תחילתו דוחה, סופו אינו דוחה.
• יומא מו ע"א · יא מאי אינו דוחה? רב חסדא אמר: דוחה את השבת, ואינו דוחה את …

הלכה ח ארבעה עשר שחל להיות בשבת מקטרין חלבי הפסחים בלילי יום טוב מפני שהם כחלבי …

• פסחים נט ע"ב · ט אמר ליה: כבר רמייה ניהליה רב אבא בר חייא לרבי אבהו, ושני …

הלכה ט אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים שבמקדש ויהיו מוכנים קודם יום הקרבה בארבעה …

• פסחים צו ע"א · ט והתניא, בן בג בג אומר: מניין לתמיד שטעון ביקור ארבעה ימים קודם …
• מנחות מט ע"ב · ד תא שמע: אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים, כדי לשבת ולשני …
• תמיד ל ע"א · י נכנסו ללשכת הכלים, הוציאו משם תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב, השקו …
• תמיד ל ע"ב · א של זהב. אף על פי שהוא מבוקר מבערב – מבקרין אותו לאור …

הלכה י כמעשה תמיד של שחר כך מעשה תמיד של בין הערבים והכל כמעשה העולה שכתבנו …

• יומא יד ע"ב · ד ותני עלה, רבי שמעון איש המצפה משנה בתמיד: מזרחית צפונית — נותן …
• תמיד ל ע"ב · יג מתני׳ לא היו כופתין את הטלה, אלא מעקידין אותו. מי שזכו באברים, …
• תמיד לא ע"ב · ה לא היו כופתין את הטלה. מאי טעמא? רב הונא ורב חסדא, חד …

הלכה יא תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית של בית המטבחים על טבעת …

• יומא סב ע"ב · יד כיצד? תמיד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית, על טבעת …
• תמיד ל ע"ב · יד של שחר היה נשחט על קרן צפונית מערבית, על טבעת שניה. של …

הלכה יב טעו או שגגו אפילו הזידו ולא הקריבו תמיד של שחר יקריבו תמיד של בין …

• מנחות מט ע"א · טז מתני׳ התמידין אין מעכבין את המוספין, ולא המוספין מעכבין את התמידין, ולא …
• מנחות מט ע"א · יט אמר רבי שמעון: וכולה היתה קריבה בין הערבים, שאין מחנכין את מזבח …
• מנחות נ ע"א · ד חסורי מיחסרא והכי קתני: לא הקריבו כבש בבקר – לא יקריבו בין …

הלכה א מצות עשה להיות אש יקודה על המזבח תמיד שנאמר אש תמיד תוקד על המזבח …

• עירובין סג ע"א · טו ושלא בפניו לא? והא תניא: רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן …
• יומא כא ע"ב · ה כי קא אמרינן — בדהדיוט. דתניא: ״ונתנו בני אהרן הכהן אש על …
• יומא נג ע"א · כ כדתניא, רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן אלא על שהורו הלכה …

הלכה ב בבקר עורכין עצים ועורכין בראש המזבח מערכה גדולה של אש שנאמר ובער עליה הכהן …

• תמיד כט ע"א · ב החלו מעלין בגזירין לסדר את המערכה. וכי כל העצים כשרין למערכה הן? …

הלכה ג שני גזרים של בין הערבים מעלין אותן שני כהנים כל אחד ואחד בעץ יחידי …

• יומא כו ע"ב · ו תניא, רבי שמעון בן יוחאי אומר: מניין לתמיד של בין הערבים שטעון …

הלכה ד שלש מערכות של אש עושין בראש המזבח בכל יום ראשונה מערכה גדולה שעליה מקריבין …

• יומא מה ע"א · ח רבי יוסי אומר: בכל יום שלש, והיום ארבע. אחת של מערכה גדולה, …
• יומא מה ע"ב · ד ״אש תמיד״ למאי אתא? מבעי ליה לכדתניא: ״אש תמיד תוקד על המזבח …

הלכה ה מפי השמועה למדו שזה שנאמר על מוקדה על המזבח זו מערכה גדולה ואש המזבח …

• יומא כד ע"א · ב ״והניחם שם״, מלמד שטעונין גניזה. רבי דוסא אומר: ראוין הן לכהן הדיוט, …
• יומא מה ע"א · ט רבי (מאיר) אומר: בכל יום ארבע, והיום חמש. אחת של מערכה גדולה, …
• יומא מה ע"א · י דכולי עלמא מיהת תרתי אית להו, מנלן? אמר קרא: ״היא העולה על …
• יומא מה ע"א · טו ורבנן, איברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב מאי עביד להו? מהדר להו למערכה …
• תמיד כט ע"א · ה בעומד חמש סאין גחלים. ובשבת – בעומד שמונה סאין גחלים. ששם היו …

הלכה ו המכבה אש המזבח לוקה שנאמר לא תכבה אפילו גחלת אחת ואפילו הורידה מעל המזבח …

• יומא מו ע"ב · ה דכבייה בראשו של מזבח, דכולי עלמא לא פליגי דחייב. כי פליגי דאחתיה …
• יומא מו ע"ב · ו אלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: המוריד גחלת מעל …
• יומא מו ע"ב · ז אפילו תימא כרבא, התם לא אינתיק למצותה, הכא אינתיקה למצותה.
• זבחים צא ע"ב · יג איני?! והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: המוריד גחלת מעל גבי …

הלכה ז כשמסדר עצי מערכה גדולה מסדרה במזרח המזבח ויהיה מראה שהתחיל לסדר מן המזרח וריוח …

• תמיד כט ע"א · ג סידר את המערכה גדולה מזרחה, וחזיתה מזרחה. וראשי גזירין הפנימים היו נוגעין …

הלכה ח ואחר שמסדר מערכה גדולה חוזר ובורר עצי תאנה יפים ומסדר מערכה שניה של קטורת …

• יומא מה ע"ב · ד ״אש תמיד״ למאי אתא? מבעי ליה לכדתניא: ״אש תמיד תוקד על המזבח …
• זבחים נח ע"א · יג נפק, דק ואשכח – דתנן: ביררו משם עצי תאינה יפים לסדר מערכה …
• תמיד כט ע"א · ד בררו משם עצי תאנה יפים, סידר את המערכה שניה לקטורת כנגד מערבית …

הלכה ט מערכה שלישית של קיום האש עושה אותה בכ"מ שירצה מן המזבח ומצית בה את …

• יומא מה ע"א · יא ורבי יהודה: ההוא, להצתת אליתא הוא דאתא. דתניא, היה רבי יהודה אומר: …
• ערכין יג ע"א · ט מתני׳ אין פוחתין מששה טלאים המבוקרין בלשכת הטלאים, כדי לשבת ולימים טובים …

הלכה י הרמת הדשן מעל המזבח בכל יום מצות עשה שנאמר והרים את הדשן והיא עבודה …

• יומא כג ע"ב · ה תלמוד לומר: ״ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים״, מקיש בגדים שלובש לבגדים …
• יומא כד ע"א · א לרבות את השחקים.

הלכה יא אימתי תורמין הדשן בכל יום משיעלה עמוד השחר וברגלים מתחלת שליש אמצעי של לילה …

• יומא כ ע"א · ב מתני׳ בכל יום תורמין את המזבח בקריאת הגבר או סמוך לו, בין …
• זבחים פו ע"ב · ד מתיב רב כהנא: בכל יום תורם את המזבח מקרות הגבר, או סמוך …

הלכה יב כיצד תורמין מי שזכה לתרום טובל ולובש בגדי הרמה ומקדש ידיו ורגליו ואומרים לו …

• זבחים סד ע"א · ו דתנן: נטל מחתה של כסף, ועלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים אילך …
• תמיד כו ע"א · ג מי שהוא רוצה לתרום את המזבח, משכים וטובל עד שלא יבא הממונה. …
• תמיד כח ע"א · יג מי שזכה לתרום את המזבח, הוא יתרום. והם אומרים: הוי זהיר שלא …
• תמיד כח ע"ב · א ולא היו שומעין את קולו, עד שהיו שומעין קול העץ שעשה בן …

הלכה יג אחר שירד זה שתרם רצים אחיו הכהנים ומקדשין ידיהם ורגליהם במהרה ונוטלין את המגרפות …

• זבחים כ ע"א · יז מיתיבי: ראוהו אחיו הכהנים שירד – והם רצו ובאו, מיהרו וקידשו ידיהם …
• מעילה י ע"א · ד מהו דתימא בשר קדשי קדשים שנטמא – אית ליה מצות שריפה לכהנים, …
• תמיד כח ע"ב · ח מתני׳ ראוהו אחיו שירד, והם רצים ובאים. מהרו וקדשו ידיהם ורגליהם מן …

הלכה יד כל מי שירצה מן הכהנים ממלא מן הדשן שהורידו למטה ומוציא חוץ לעיר לשפך …

• תמיד כט ע"א · א לא נתעצל הכהן מלהוציא את הדשן.

הלכה טו ואע"פ שאין הוצאתו לחוץ עבודה אין בעלי מומין מוציאין אותו וכשמוציאין אותו לחוץ לעיר …

• פסחים כו ע"א · י למימרא דכל היכא דנעשית מצותו אין בו משום מעילה?! והרי תרומת הדשן, …
• תמורה לד ע"א · כ דתניא: ״ושמו״ בנחת, ״ושמו״ כולו, ״ושמו״ שלא יפזר.
• מעילה ט ע"א · טז גמ׳ איתמר, הנהנה מאפר תפוח שעל גבי המזבח, רב אמר: אין מועלין …

הלכה א מצות עשה להקטיר הקטורת על מזבח הזהב שבהיכל פעמים בכל יום בבקר ובין הערבים …

• מנחות מט ע"א · יח לא הקטירו קטורת בבוקר – יקטירו בין הערבים.
• מנחות מט ע"א · יט אמר רבי שמעון: וכולה היתה קריבה בין הערבים, שאין מחנכין את מזבח …
• מנחות נ ע"א · יב אמר אביי: מסתברא כמאן דאמר בקטרת הסמים של בין הערבים, דכתיב: ״בבקר …

הלכה ב כמה מקטירין ממנה בכל יום משקל מאה דינרין חמשים בבוקר וחמשים בין הערבים מזבח …

• יומא מה ע"ב · ד ״אש תמיד״ למאי אתא? מבעי ליה לכדתניא: ״אש תמיד תוקד על המזבח …
• זבחים נט ע"א · טז והאמר רב גידל אמר רב: מזבח שנעקר – מקטירין קטרת במקומו!
• זבחים פג ע"ב · ו ואידך – ההוא מיבעי ליה: לעכולי עולה אתה מחזיר, ואי אתה מחזיר …
• מנחות כו ע"ב · יז ומי אמר רבי ינאי הכי? והא אמר רבי ינאי: קטרת שפקעה מעל …

הלכה ג בעת שמקטירין הקטורת בהיכל בכל יום פורשין כל העם מן ההיכל ומבין האולם ולמזבח …

• יומא מד ע"א · ו תנן התם: פורשין מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה. אמר רבי אלעזר: לא …
• יומא מד ע"א · ז מתיב רב אדא בר אהבה, ואמרי לה כדי, רבי יוסי אומר: כשם …

הלכה ד כיצד סדר הקטרת הקטורת בכל יום מי שזכה בדישון המזבח הפנימי נכנס בכלי קודש …

• תמיד ל ע"ב · ב מי שזכה בדישון מזבח הפנימי ובדישון המנורה, היו מקדימין, וארבעה כלים בידם: …
• תמיד לב ע"ב · יב ד מי שזכה בקטרת היה נוטל את הכף, והכף דומה לתרקב גדול …

הלכה ה וכיצד חותה זה שזכה במחתה לוקח מחתה של כסף ועולה לראש המזבח ומפנה את …

• פסחים עה ע"ב · ח אלא אמר רבא, תריץ הכי: ״גחלי״ — יכול עוממות ולא לוחשות, תלמוד …
• יומא מד ע"ב · יא בכל יום בשל ארבעת קבין וכו׳. תנא: נתפזרו לו קב גחלים, מכבדן …
• יומא מה ע"ב · ד ״אש תמיד״ למאי אתא? מבעי ליה לכדתניא: ״אש תמיד תוקד על המזבח …
• תמיד לג ע"א · ב ה מי שזכה במחתה, נטל מחתת הכסף ועלה לראש המזבח, ופנה את …

הלכה ו שלשה דברים היה הפסכתר משמש כופין אותו על הגחלים ועל השרץ בשבת ומורידין בו …

• תמיד לג ע"א · ד ושלשה דברים היתה משמשת: כופין אותה על גבי גחלים, ועל השרץ בשבת, …

הלכה ז ומקדים לפניהם זה שדשן המזבח הפנימי ונוטל הטני שבו דשון המזבח ומשתחוה ויוצא וזה …

• תמיד ל ע"ב · ט מי שזכה בדישון מזבח הפנימי – נכנס ונטל את הטני, והניחו לפניו, …
• תמיד לג ע"א · ח א החלו עולים במעלות האולם. מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו …
• תמיד לג ע"א · י ב מי שזכה במחתה, צבר את הגחלים על גבי המזבח, ורדדן בשולי …
• תמיד לג ע"א · יא ג מי שזכה בקטרת, היה נוטל את הבזך מתוך הכף, ונותנו לאוהבו …

הלכה ח ואומרין לזה המקטיר הזהר שלא תתחיל מלפניך שלא תכוה ומתחיל ומשליך הקטורת על האש …

• יומא נב ע"ב · יח אמר אביי: תנאי היא. ואמר אביי: מסתברא כמאן דאמר פנימה שהיא חוצה …
• תמיד לג ע"א · יא ג מי שזכה בקטרת, היה נוטל את הבזך מתוך הכף, ונותנו לאוהבו …

הלכה ט ואין המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו הקטר ואם כהן גדול הוא אומר לו …

• תמיד לג ע"א · יב התחיל מרדדן ויוצא. לא היה המקטיר מקטיר עד שהממונה אומר לו: הקטר! …
• תמיד לג ע"א · יג פרשו העם, והקטיר והשתחוה ויצא.

הלכה יא וכמה שמן הוא נותן לכל נר חצי לוג שמן שנאמר מערב עד בקר תן …

• פסחים נט ע"א · ג שאני התם דמיעט רחמנא ״אתו״. דתניא: ״מערב ועד בקר״ — תן לה …
• יומא טו ע"א · ב תן לה מדתה, שתהא דולקת והולכת כל הלילה מערב ועד בקר. דבר …
• זבחים יא ע"ב · ל שאני התם, דכתיב: ״מערב ועד בקר״, ותניא: ״מערב ועד בקר״ – תן …
• מנחות מט ע"א · יט אמר רבי שמעון: וכולה היתה קריבה בין הערבים, שאין מחנכין את מזבח …
• מנחות פח ע"ב · ד אמר ליה רבי שמעון ברבי: שבו היה מחלק חצי לוג שמן לכל …

הלכה יב מהו דישון המנורה כל נר שכבה מסיר הפתילה וכל השמן שבנר ומקנחו ונותן בו …

• מנחות פח ע"ב · ה אמר רבי יוחנן אמר רבי: נר שכבתה, נידשן השמן, נידשנה הפתילה. כיצד …

הלכה יג נר מערבי שכבה אין מדליקין אותו אחר דשונו אלא ממזבח החיצון אבל שאר הנרות …

• יומא מה ע"ב · ז תלמוד לומר: ״אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה״ — אש תמיד …
• תמיד לג ע"א · ט מי שזכה בדישון המנורה, נכנס ומצא שתי נרות מערביים דולקין. מדשן את …

הלכה יד וכיצד מדליקו מושך הפתילה עד שמדליקה ומחזירה לפי שהנרות קבועים במנורה ואינו יכול להדליק …

• שבת כב ע"ב · ג תרגמה רב פפא בפתילות ארוכות. סוף סוף, למאן דאמר משום אכחושי מצוה …

הלכה טו כל הפתילות שאסור להדליק בהן בשבת אסור להדליק בהן במקדש במנורה שנאמר להעלות נר …

• שבת כא ע"א · ט תני רמי בר חמא: פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת …

הלכה טז לא היה מטיב כל הנרות בפעם אחת אלא מטיב חמשה נרות ומפסיק ועושין עבודה …

• מנחות פו ע"ב · י מאי עדותה? אמר רבא: זה נר מערבי, שנותנין בה שמן כנגד חברותיה, …
• תמיד ל ע"ב · י מי שזכה בדישון המנורה, נכנס ומצא שני נרות מזרחית מערבית דולקין – …
• תמיד לג ע"א · ט מי שזכה בדישון המנורה, נכנס ומצא שתי נרות מערביים דולקין. מדשן את …

הלכה יז כל נר שכבה מדליקין אותו מנר אחר מהן כמו שביארנו וכיצד סדר ההטבה זה …

• תמיד ל ע"ב · ב מי שזכה בדישון מזבח הפנימי ובדישון המנורה, היו מקדימין, וארבעה כלים בידם: …
• תמיד ל ע"ב · י מי שזכה בדישון המנורה, נכנס ומצא שני נרות מזרחית מערבית דולקין – …
• תמיד לג ע"א · ח א החלו עולים במעלות האולם. מי שזכו בדישון מזבח הפנימי והמנורה היו …
• תמיד לג ע"א · ט מי שזכה בדישון המנורה, נכנס ומצא שתי נרות מערביים דולקין. מדשן את …

הלכה יח חביתי כהן גדול מצות עשה להקריבן בכל יום מחצה בבקר עם תמיד של שחר …

• מנחות נ ע"ב · יט תנן התם: חביתי כהן גדול – לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים, ודוחות את …
• מנחות נ ע"ב · כ מנא הני מילי? אמר רב הונא: ״תפיני״ – תאפינה נאה, ואי אפי …
• מנחות נא ע"א · ב רבא אמר: ״על מחבת״ – מלמד שטעונה כלי, ואי אפי לה מאתמול …
• מנחות צו ע"א · ג מתני׳ חביתי כהן גדול – לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים, ודוחות את השבת. …
• תמורה יד ע"א · ד אמר רבי מאיר: והלא חביתי כהן גדול, ופר של יום הכפורים, קרבנות …

הלכה יט טחינת סולתן והרקדן בחוץ ואינן דוחין את השבת:

• מנחות צו ע"א · ג מתני׳ חביתי כהן גדול – לישתן ועריכתן ואפייתן בפנים, ודוחות את השבת. …

הלכה כ כהן שהקריב מחצה בשחרית ומת או נטמא או נולד לו מום ומינו כהן אחר …

• מנחות נ ע"ב · ה כהן שמביא מחצה שחרית, ומת, ומינו כהן אחר תחתיו – לא יביא …

הלכה כא נמצאו שני חצאים קריבין ושני חצאין אובדין ואלו שני החצאין האובדים מניחין אותן עד …

• מנחות נ ע"ב · ה כהן שמביא מחצה שחרית, ומת, ומינו כהן אחר תחתיו – לא יביא …
• מנחות נ ע"ב · יב תני תנא קמיה דרב נחמן: מחצה ראשון ומחצה שני – תעובר צורתן, …

הלכה כב מת כהן גדול בשחרית אחר שהקריב חצי העשרון ולא מינו כהן אחר מביאין היורשין …

• מנחות נא ע"ב · ב מתני׳ לא מינו כהן אחר תחתיו, משל מי היתה קריבה? רבי שמעון …
• מנחות נא ע"ב · ד יכול יקריבנה חצאין? תלמוד לומר ״אתה״ – כולה ולא חציה, דברי רבי …
• מנחות נב ע"א · י ושלימה היתה קריבה וכו׳. אמר רבי חייא בר אבא: בעי רבי יוחנן …
• מנחות נב ע"א · כ אבא יוסי בן דוסתאי אומר: מפריש לה שני קמצים של לבונה, קומץ …
• מנחות נב ע"ב · ח ומדשמן לאבא יוסי בן דוסתאי לא הוכפלה לבונתה ושמנה, לרבנן נמי לא …

הלכה א כל העבודות האלו שעושין בכל יום בפייס היו עושין אותן וכיצד היו עושין כל …

• יומא כד ע"ב · טז במה מפיסין? רב נחמן אמר: בבגדי חול, ורב ששת אמר: בבגדי קדש.
• תמיד כו ע"א · ד הממונה בא, ודפק עליהן, והן פתחו לו, אמר להן: מי שטבל – …
• תמיד כט ע"א · ה בעומד חמש סאין גחלים. ובשבת – בעומד שמונה סאין גחלים. ששם היו …

הלכה ב ויוצאין לעבודה אנשים שעובדין בו ושאר הכהנים מוסרין אותן לחזנין ומפשיטין אותן את בגדי …

• יומא כד ע"ב · יח אמר רב נחמן: מנא אמינא לה, דתנן: מסרון לחזנין והיו מפשיטין אותן …
• תמיד לב ע"ב · יא ג מסרום לחזנים, היו מפשיטין אותם את בגדיהם, ולא היו מניחין עליהם …

הלכה ג כיצד מפיסין עומדין בהיקף ומסכימין על מניין שמונים מאה או אלף או כל מניין …

• יומא כב ע"א · א בראשונה כל מי שרוצה לתרום את המזבח — תורם. ובזמן שהן מרובין …
• יומא כג ע"א · ז ואין מונין לו אלא אחת? והתניא: אין מוציאין לא שליש ולא גודל …
• תמיד כח ע"א · ח ומה הן מוציאין? אחת או שתים. ואין מוציאין גודל במקדש.

הלכה ד ולמה מונה המניין שהסכימו עליו על האצבעות שהוציאו ולא היה מונה על האנשים עצמן …

• יומא כב ע"ב · א או דילמא בר מאמה יסוד ואמה סובב? תיקו.

הלכה ה ארבעה פייסות היו מפיסין בכל יום בשחרית הפייס הראשון מי תורם את המזבח הפיסו …

• יומא כב ע"א · ג מעשה שהיו שניהם שוין, ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד מהן את חבירו …
• יומא כב ע"א · ט ותקנתא להך גיסא הואי? תקנתא להאי גיסא הואי! דתניא: מי שזכה בתרומת …

הלכה ו הפייס השני זוכין בו שלשה עשר על סדר עמידתן כיצד הממונה אומר להם הצביעו …

• יומא יד ע"ב · ו ורמי סדר יומא אסדר יומא, דתנן: פייס השני — מי שוחט, מי …
• יומא כה ע"א · ט מתני׳ הפייס השני: מי שוחט, מי זורק, מי מדשן מזבח הפנימי, ומי …
• יומא כה ע"ב · ה תא שמע, דתני רבי חייא: לא לכל עבודה ועבודה מפייסין, אלא כהן …
• יומא כה ע"ב · ט ואי סלקא דעתך שוחט מקבל, תליסר הוי! אלא לאו שמע מינה: זורק …
• תמיד ל ע"א · ה אמר להן הממונה בואו והפיסו: מי השוחט, ומי הזורק, מי מדשן מזבח …

הלכה ז הפייס השלישי אומר להן הממונה לכל אנשי בית אב של אותו היום מי שלא …

• יומא כו ע"א · ב מתני׳ הפייס השלישי: חדשים לקטרת באו והפיסו. והרביעי: חדשים עם ישנים — …
• תמיד לב ע"ב · י ב אמר להם: חדשים לקטרת בואו והפיסו. זכה מי שזכה, אמר להם: …

הלכה ח הפייס הרביעי מתקבצין כולן ומפיסין לידע מי מעלה איברים מן הכבש למזבח הפיסו וזכה …

• יומא כו ע"א · ב מתני׳ הפייס השלישי: חדשים לקטרת באו והפיסו. והרביעי: חדשים עם ישנים — …
• יומא כו ע"א · ז אמר רבי יוחנן: אין מפייסין על תמיד של בין הערבים, אלא כהן …
• יומא כו ע"א · יא ולמאי דסליק אדעתין מעיקרא, נפישי להו פייסות! מייתי כולהו מצפרא אתו, דזכי …
• תמיד לב ע"ב · י ב אמר להם: חדשים לקטרת בואו והפיסו. זכה מי שזכה, אמר להם: …

הלכה ט בשבת שיש שם תמידין ומוספין ושני בזיכי לבונה כיצד הם עובדין מפיסין בשחר אנשי …

• יומא כו ע"א · י אמר רב שמואל בר רב יצחק: הכא בשבת עסקינן, הואיל ומשמרות מתחדשות.
• סוכה נו ע"ב · ב אמר רב יהודה: ובמוספין חולקין. מיתיבי: משמרה היוצאת עושה תמיד של שחר …

הלכה י ואין אוכלין את הלחם עד שיקטירו שני בזיכי לבונה על האש והלבונה טעונה מלח …

• מנחות נט ע"א · ד מנחת נסכים טעונה שמן, ואין טעונה לבונה. לחם הפנים טעון לבונה, ואין …

הלכה יא ואחר קרבן המוספין מקטירין שני הבזיכין ושני כהנים מקריבין את שני הבזיכין:

• פסחים נח ע"א · יא במאי קא מיפלגי? במוספין קודמין לבזיכין קמיפלגי. רבי ישמעאל סבר: מוספין קודמין …

הלכה יב כיצד חולקין לחם הפנים בכל שבתות השנה משמר הנכנס נוטל שש חלות ומשמר היוצא …

• סוכה נה ע"ב · יב מתני׳ בשלשה פרקים בשנה היו כל משמרות שוות: באימורי הרגלים, ובחילוק לחם …
• סוכה נו ע"א · טו מתני׳ יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה בין לאחריה — היו כל …

הלכה יג חל יום אחד להפסיק בין השבת ובין יום טוב כגון שהיה יום טוב הראשון …

• סוכה נו ע"א · טו מתני׳ יום טוב הסמוך לשבת, בין מלפניה בין לאחריה — היו כל …

הלכה יד כהן גדול לעולם נוטל מכל משמר חצי החלות שזכה בהן שנאמר והיתה לאהרן ולבניו …

• יומא יז ע"ב · ד כיצד נוטל חלק בראש? אומר: חטאת זו אני אוכל, אשם זה אני …
• בבא בתרא קמג ע"א · י ההוא דאמר לה לדביתהו: ״נכסיי ליך ולבניך״, אמר רב יוסף: קנתה מחצה. …
• עבודה זרה י ע"ב · יד אמר ליה: מימר שפיר קאמרת, מיהו כל דזכי מלכא שדו ליה לקמוניא …

הלכה ב ודבר ברור בתורה שהוא שתים עשרה חלות כל חלה שני עשרונים ועורכין אותו שני …

• פסחים סד ע"ב · יג ולא היו לבזיכין שוליים וכו׳. תנו רבנן: כל הבזיכין שבמקדש לא היו …
• מנחות עו ע"א · א מתני׳ כל המנחות טעונות שלש מאות שיפה וחמש מאות בעיטה, שיפה ובעיטה …
• מנחות צו ע"א · יא אבא שאול אומר: שם היו נותנין שני בזיכי לבונה של לחם הפנים. …
• מנחות צו ע"א · כב והאיכא בזיכין! בגוויה דלחם הוו יתבי, ולבהדי לחם הוו קיימי. והאיכא קרנות! …
• מנחות צח ע"א · יח הא כיצד? נותן שתים מערכות של שש שש, ואם נתן אחת של …
• מנחות צח ע"א · יט אמר ליה רב חסדא לרב המנונא, ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא: …

הלכה ג שני הסדרים מעכבין זה את זה ושני הבזיכין מעכבין זה את זה והסדרין והבזיכין …

• מנחות כז ע"א · יא מתני׳ שני שעירי יום הכפורים מעכבין זה את זה, שני כבשי עצרת …
• מנחות כז ע"א · יב שני סדרין מעכבין זה את זה. שני בזיכין מעכבין זה את זה. …
• מנחות מט ע"א · יט אמר רבי שמעון: וכולה היתה קריבה בין הערבים, שאין מחנכין את מזבח …

הלכה ד וכיצד מסדרין את הלחם ארבעה כהנים נכנסים שנים בידן שני סדרין ושנים בידם שני …

• שבת קלג ע"ב · ט אלא אמרי נהרדעי: רבנן דפליגי עליה דרבי יוסי היא. דתנן: ארבעה כהנים …
• מנחות ז ע"א · טו בעו מיניה מדרב ששת: מהו לקמוץ מכלי שעל גבי קרקע? אמר ליה: …
• מנחות צט ע"ב · י וארבעה כהנים נכנסין, שנים בידם שני סדרים, ושנים בידם שני בזיכין, וארבעה …

הלכה ה יצאו ונתנו את הלחם שהוציאו על שולחן זהב אחר שהיה באולם והקטירו הבזיכין ואחר …

• מנחות צט ע"ב · יג יצאו ונתנום על שלחן הזהב שהיה באולם, הקטירו הבזיכין, והחלות מתחלקות לכהנים.
• מנחות צט ע"ב · יד חל יום כיפורים להיות בשבת, החלות מתחלקות לערב. חל להיות בערב שבת, …

הלכה ו כיצד מעשה לחם הפנים מביא ארבע ועשרים סאים חטים הראויין למנחות ושפין אותם ובועטין …

• מנחות עו ע"ב · ד מתני׳ העומר היה בא עשרון משלש סאין, שתי הלחם שתי עשרונים משלש …
• מנחות עו ע"ב · ח תנו רבנן: כל המנחות שריבה במדת עשרונן, או שמיעט במדת עשרון – …
• מנחות עו ע"ב · ט מתני׳ העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה, שתי הלחם בשתים עשרה, ולחם …

הלכה ז לישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים בעזרה כשאר המנחות ולשין אותן אחת אחת ואופין אותן …

• מנחות צד ע"א · יא מתני׳ שתי הלחם נילושות אחת אחת, ונאפות אחת אחת. לחם הפנים נילושות …
• מנחות צה ע"ב · ג מתני׳ אחת שתי הלחם, ואחת לחם הפנים – לישתן ועריכתן בחוץ, ואפייתן …

הלכה ח ושלשה דפוסין של זהב היו להם אחד שנותנין בו החלה והיא בצק והשני שאופין …

• מנחות צד ע"א · יא מתני׳ שתי הלחם נילושות אחת אחת, ונאפות אחת אחת. לחם הפנים נילושות …
• מנחות צד ע"א · טו תנו רבנן: ״ושמת אותם״ – בדפוס. שלשה דפוסין הם: נותנה לדפוס ועדיין …

הלכה ט כל חלה מהן מרובעת שנאמר לחם הפנים שיהיו לו פנים רבים אורך כל חלה …

• מנחות צד ע"ב · א רבי חנינא אמר: כמין תיבה פרוצה. רבי יוחנן אמר: כמין ספינה רוקדת.
• מנחות צה ע"א · א מיתיבי: כמין כוורת היה לה בתנור, ודומה כמין טבלא מרובעת! אימא: ופיה …
• מנחות צו ע"א · ה שתי הלחם – ארכה שבעה טפחים, ורחבה ארבעה טפחים, וקרנותיה ארבע אצבעות. …
• מנחות צו ע"א · ט רבי מאיר אומר: השלחן – ארכו שנים עשר, ורחבו ששה; לחם הפנים …

הלכה י אין אפיית לחם הפנים דוחה את השבת ולא את יום טוב אלא בערב שבת …

• פסחים מז ע"א · א נאכל לתשעה, לעשרה, ולאחד עשר — לא פחות ולא יותר. כיצד? כדרכו, …
• מנחות צה ע"ב · ג מתני׳ אחת שתי הלחם, ואחת לחם הפנים – לישתן ועריכתן בחוץ, ואפייתן …
• מנחות ק ע"ב · ד לחם הפנים נאכל אין פחות מתשעה, ולא יותר על אחד עשר. כיצד? …
• מנחות ק ע"ב · ה שני ימים [טובים] של ראש השנה – נאכל לאחד עשר. ואינו דוחה …
• ערכין ח ע"ב · טו מתני׳ אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה, ולא נראה יתר על שמונה. …

הלכה יא לא סדור הקנים ולא נטילתן דוחה את השבת אלא מערב שבת נכנס ושומטן ונותנן …

• שבת קכג ע"ב · טו קנין — דתנן: לא סידור הקנין ולא נטילתן דוחה את השבת.
• מנחות צו ע"א · יג לא סידור קנים ולא נטילתם דוחה את השבת, אלא נכנס מערב שבת, …
• מנחות צז ע"א · י כדתניא: כיצד? נכנס מערב שבת ושמטן, ומניחן לארכו של שולחן, ומוצאי שבת …

הלכה יב סידר הלחם בשבת כמצותו ולא הניח עמו בזיכי לבונה עד למחר ולשבת הבאה הקטיר …

• מנחות נ ע"א · טז היא גופה קא משמע לן, דחינוך וקידוש דשלחן בשבת הוא, כדקתני סיפא: …
• מנחות ק ע"א · ה מתני׳ סידר את הלחם בשבת, ואת הבזיכין לאחר השבת, והקטיר את הבזיכין …
• מנחות ק ע"א · ז סידר את הלחם ואת הבזיכין לאחר השבת, והקטיר את הבזיכין בשבת – …

הלכה יג כיצד יעשה בלחם ובזיכין שסדרן לאחר השבת יניחם שם על השולחן עד שיעבור עליהן …

• יומא כט ע"ב · ג מתיב רבי זירא: סידר את הלחם ואת הבזיכין אחר השבת, והקטיר את …
• זבחים פז ע"א · ח ואלא דירדו לשלחן מדמינן לה; דתנן: אפילו הן על השלחן ימים רבים …
• מנחות ק ע"א · ז סידר את הלחם ואת הבזיכין לאחר השבת, והקטיר את הבזיכין בשבת – …

הלכה יד סידר את הלחם ואת הבזיכין בשבת כמצותן והקטיר את הבזיכין לאחר השבת בין לאחר …

• מנחות ק ע"א · ו סידר את הלחם ואת הבזיכין בשבת, והקטיר את הבזיכין לאחר השבת – …
• מעילה ט ע"א · יג קרבו הבזיכין – חייבין עליו משום פיגול, נותר, וטמא, ואין בו מעילה.

הלכה טו נפרסה חלה אחת מן הלחם אם עד שלא הסיר הלחם מעל השולחן נפרסה הלחם …

• מנחות ח ע"א · ג ומנחה ממנחה מי יליף? והתניא: עד שלא פרקה נפרס לחמה – הלחם …
• מנחות יב ע"ב · ז הדר אמר רבא: לאו מילתא היא דאמרי, דתניא: ״קדש קדשים הוא״, שאם …

הלכה טז הגיע זמן הלחם להסירו הרי זה כמי שהסירו ואם נפרס הלחם מקטיר הבזיכין ואע"פשלא …

• מנחות ח ע"א · ד ואמר רבי אלעזר: לא פרקה ממש, אלא כיון שהגיע זמנה לפרק, אף …
• מנחות יד ע"ב · כ מתני׳ נטמאת אחת מן החלות, או אחד מן הסדרים – רבי יהודה …

הלכה א סדר עבודות התמידות בכל יום כך הוא סמוך לעלות השחר יבוא הממונה שעל הפייסות …

• יומא לג ע"א · ב אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא ואליבא דאבא שאול: מערכה גדולה קודמת למערכה …
• תמיד כו ע"א · ג מי שהוא רוצה לתרום את המזבח, משכים וטובל עד שלא יבא הממונה. …
• תמיד כט ע"א · ה בעומד חמש סאין גחלים. ובשבת – בעומד שמונה סאין גחלים. ששם היו …
• תמיד ל ע"א · י נכנסו ללשכת הכלים, הוציאו משם תשעים ושלשה כלי כסף וכלי זהב, השקו …
• תמיד ל ע"ב · ד נטל את המפתח ופתח את הפשפש, ונכנס להתא, ומהתא להיכל, עד שמגיע …

הלכה ג ואחר שזורקין את הדם מטיב זה שבהיכל חמש נרות ויוצאין שניהן מן ההיכל ואלו …

• עירובין קד ע"א · ה מתני׳ בוזקין מלח על גבי כבש בשביל שלא יחליקו, וממלאין מבור הגולה …
• עירובין קד ע"א · יא ולא? והא כתיב: ״והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה״, ואמר מר: זו …
• סוכה נד ע"ב · יג אמר רבי יוחנן: לידע שהוקבע ראש חדש בזמנו. והאי היכירא עבדינן? הא …
• תמיד לא ע"ב · ג השביעי – בסולת. השמיני – בחביתים. התשיעי – ביין. הלכו ונתנום מחצי …

הלכה ד ואחר שמעלין האיברים לכבש מתכנסין כולן ללשכת הגזית והממונה אומר להם ברכו ברכה אחת …

• ברכות יא ע"ב · כ תנן התם: אמר להם הממונה: ״ברכו ברכה אחת!״. והם ברכו. וקראו עשרת …
• ברכות יב ע"א · ט ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא. מאי ברכה אחת? אמר רבי חלבו: …
• פסחים נט ע"א · ט תנו רבנן: אין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד, …
• יומא יד ע"ב · ח למימרא דבקטורת מפסיק להו? והא אביי מסדר מערכה משמיה דגמרא, בדם התמיד …
• תמיד לא ע"ב · ג השביעי – בסולת. השמיני – בחביתים. התשיעי – ביין. הלכו ונתנום מחצי …
• תמיד לב ע"ב · ח א אמר להם הממונה : ברכו ברכה אחת! והם ברכו. קראו עשרת …
• תמיד לג ע"ב · ד וברכו את העם ברכה אחת. אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש …

הלכה ה כשיגיע בין האולם ולמזבח נטל אחד המגריפה וזרקה בין האולם למזבח והיה לה קול …

• פסחים נט ע"א · ט תנו רבנן: אין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטרת בלבד, …
• פסחים פב ע"א · ט תנן התם: ראש המעמד היה מעמיד את הטמאין על שער המזרח. מאי …
• יומא לג ע"א · ג והטבת חמש נרות קודם לדם התמיד, ודם התמיד קודם להטבת שתי נרות, …
• מנחות מד ע"ב · ח אלא, בבאים עם הזבח דכולי עלמא לא פליגי דמנחה ואחר כך נסכים, …
• תמיד לג ע"א · ה ו הגיעו בין האולם ולמזבח, נטל אחד את המגרפה וזרקה בין האולם …
• תמיד לג ע"ב · ד וברכו את העם ברכה אחת. אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות, ובמקדש …

הלכה ו כשהיו נותנין היין למנסך היו שני כהנים עומדין על שולחן החלבים ושתי חצוצרות בידן …

• תמיד לג ע"ב · ח בא לו להקיף את המזבח, מהיכן הוא מתחיל – מקרן דרומית מזרחית, …

הלכה ז שהה המנסך לנסך מניף הסגן בסודרין הקיש זה בצלצל ותקעו אלו בחצוצרות ודברו הלוים …

• מגילה כ ע"ב · י כל הלילה כשר לקצירת העומר, ולהקטר חלבים, ואברים. זה הכלל: דבר שמצותו …
• תמיד לג ע"ב · י באו ועמדו אצל בן ארזא, אחד מימינו ואחד משמאלו. שחה לנסך, והניף …

הלכה ח אין אומרין שירה אלא על עולות הצבור וזבחי שלמיהם האמורין בתורה אבל עולות נדבה …

• מנחות מד ע"ב · ט ורבי, התם הוא דאיידי דאתחיל באכילה, גמר לה לכולא מילתא דאכילה, אבל …
• ערכין יא ע"ב · ט בעי רבי אבין: עולת נדבת ציבור טעונה שירה או אינה טעונה שירה? …
• ערכין יב ע"א · א איבעיא להו: נסכים הבאים בפני עצמן טעונין שירה או אין טעונין שירה? …

הלכה ט השיר שהיו הלוים אומרין:ביום הראשון היו אומרין לה' הארץ ומלואה בשני היו אומרין גדול …

• ראש השנה ל ע"ב · יב מתיב רב אחא בר הונא: תמיד של ראש השנה שחרית קרב כהלכתו, …
• ראש השנה ל ע"ב · יד אלא מהו אומר — ״הסירותי מסבל שכמו״. ואם באו עדים אחר תמיד …
• ראש השנה לא ע"א · ב תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים — …
• ראש השנה לא ע"א · ט במוספי דשבתא מה היו אומרים? אמר רב ענן בר רבא אמר רב: …
• ראש השנה לא ע"א · י ואמר רב חנן בר רבא אמר רב: כדרך שחלוקים כאן — כך …
• ראש השנה לא ע"א · יא במנחתא דשבתא מה היו אומרים? אמר רבי יוחנן: ״אז ישיר״, ו״מי כמוך״, …
• ראש השנה לא ע"א · יב איבעיא להו: הני כולהו בחד שבתא אמרי להו, או דלמא כל שבתא …
• תמיד לג ע"ב · יא השיר שהיו הלוים אומרים במקדש: ביום הראשון היו אומרים ״לה׳ הארץ ומלואה …

הלכה י ראש חדש שחל להיות בשבת שירה של ראש חדש דוחה את שירה של שבת …

• סוכה נד ע"ב · יא מיתיבי: ראש חדש שחל להיות בשבת — שיר של ראש חדש דוחה …

הלכה יא בשבת מקטירין את שני בזיכי לבונה עם המוספין קודם ניסוך היין של מוספין וכסדר …

• פסחים נח ע"א · יא במאי קא מיפלגי? במוספין קודמין לבזיכין קמיפלגי. רבי ישמעאל סבר: מוספין קודמין …
• פסחים נט ע"א · י ואין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת, ונרות, …
• יומא לד ע"א · ה אמר אביי: מסתברא כמאן דאמר מוספין קודמין לבזיכין — לאו מי אמרת …

הלכה ג בפסח מקריבין קרבן מוסף בכל יום מיום הראשון עד יום השביעי כמוסף ראשי חדשים …

• ראש השנה ז ע"ב · יב מיתיבי: ששה עשר בניסן — ראש השנה לעומר. ששה בסיון — ראש …

הלכה ד וזמנו קבוע ולפיכך דוחה את השבת ואת הטומאה:

• יומא נ ע"א · י אלא, נקוט האי כללא בידך: כל שזמנו קבוע — דוחה את השבת …
• מנחות עב ע"ב · י מנין לרבות עומר, והקרב עמו? שתי הלחם, והקרב עמהן? תלמוד לומר: ״וידבר …

הלכה ה אין מביאין מנחה זו אלא מארץ ישראל שנאמר והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל …

• מנחות סד ע"ב · ב מתני׳ מצות העומר להביא מן הקרוב, לא ביכר הקרוב לירושלים – מביאין …
• מנחות פג ע"ב · י מתני׳ כל קרבנות הציבור והיחיד באין מן הארץ ומחוצה לארץ, מן החדש …

הלכה ו מצותו להקצר בלילה בליל ששה עשר בין בחול בין בשבת:

• ראש השנה ט ע"א · ד רבי ישמעאל אומר: מה חריש רשות — אף קציר רשות, יצא קציר …
• מגילה כא ע"א · ג כל הלילה כשר לקצירת העומר וכו׳, דאמר מר: קצירה וספירה — בלילה, …
• מועד קטן ד ע"א · ב רבי ישמעאל אומר: מה חריש רשות, אף קציר — רשות, יצא קציר …
• מכות ח ע"ב · ד רבי ישמעאל אומר: מה חריש רשות – אף קציר רשות. יצא קציר …
• מנחות עא ע"א · ט מצות העומר לבא מן הקמה. לא מצא – יביא מן העמרים. מצותו …
• מנחות עב ע"ב · י מנין לרבות עומר, והקרב עמו? שתי הלחם, והקרב עמהן? תלמוד לומר: ״וידבר …

הלכה ז וכל הלילה כשר לקצירת העומר ואם קצרוהו ביום כשר:

• מנחות סו ע"א · ח יכול יקצור ויביא ויספור בלילה? תלמוד לומר ״מיום הביאכם״, הא כיצד? קצירה …
• מנחות עא ע"א · ט מצות העומר לבא מן הקמה. לא מצא – יביא מן העמרים. מצותו …
• מנחות עב ע"א · ז נקצר ביום – כשר. והתנן: כל הלילה כשר לקצירת העומר, ולהקטיר חלבים …

הלכה ח מצותו לבוא מן הקמה לא מצאו יביאו מן העומרים:

• מנחות עא ע"א · ט מצות העומר לבא מן הקמה. לא מצא – יביא מן העמרים. מצותו …

הלכה ט מצותו לבוא מן הלח לא מצאו יביאו מן היבש:

• מנחות עא ע"א · ט מצות העומר לבא מן הקמה. לא מצא – יביא מן העמרים. מצותו …

הלכה י דרכן היה להביא משדות שבדרום היה נר חצי השדה וזורע חצייה בשנה זו ובשנה …

• מנחות פה ע"ב · ג מאי הוי עלה? תא שמע, דתניא: נר חציה וזורע חציה, נר חציה …
• מנחות פה ע"ב · ד אמר רבי יוחנן: אין מביאין את העומר אלא מן השדות המודרמות שבארץ …

הלכה יא עומר זה מן השעורים היה בא ודבר זה הלכה ממשה רבינו וכיצד היה נעשה …

• סוכה מח ע"ב · ז עלה בכבש ופנה לשמאלו כו׳. תנו רבנן: כל העולים למזבח — עולין …
• סוטה יד ע"א · יד כל המנחות טעונות שמן ולבונה, וזו אינה טעונה לא שמן ולא לבונה. …
• מנחות סג ע"ב · ט מתני׳ רבי ישמעאל אומר: עומר היה בא בשבת משלש סאין, ובחול מחמש, …
• מנחות סג ע"ב · י רבי חנינא סגן הכהנים אומר: בשבת היה נקצר ביחיד, ובמגל אחד, ובקופה …
• מנחות סה ע"א · ד מתני׳ כיצד הן עושין שלוחי בית דין יוצאין מערב יום טוב, ועושין …
• מנחות סה ע"א · יא מתמניא ביה, ועד סוף מועדא, איתותב חגא דשבועיא, דלא למספד, שהיו בייתוסין …
• מנחות סה ע"ב · יב ואם תאמר ממחרת שבת בראשית, פעמים שאתה מוצא חמשים ואחד, ופעמים שאתה …
• מנחות פד ע"א · י מותיב רבה: ״ואם תקריב מנחת בכורים״ – במנחת העומר הכתוב מדבר. מהיכן …

הלכה יב קצרוהו ונתנוהו בקופות והביאוהו לעזרה וחבטוהו וזורין ובוררין ולוקחין את השעורין ומהבהבין אותו באור …

• זבחים מד ע"ב · ו ״לכל מנחתם״ – לרבות מנחת עומר ומנחת הקנאות. סלקא דעתך אמינא: ״ואכלו …
• מנחות נט ע"א · ג מנחת כהנים, מנחת כהן משיח, מנחת גוי, מנחת נשים, מנחת העומר.
• מנחות סא ע"א · ח מנחת העומר ומנחת קנאות טעונות הגשה ותנופה. לחם הפנים ומנחת נסכים אין …
• מנחות סו ע"א · יז מתני׳ קצרוהו ונתנוהו בקופות, הביאוהו לעזרה, והיו מהבהבין אותו באור, כדי לקיים …
• מנחות סו ע"א · יח נתנוהו לאבוב, ואבוב היה מנוקב, כדי שיהא האור שולט בכולו. שטחוהו בעזרה, …
• מנחות סז ע"ב · ד מתני׳ בא לו לעשרון, נתן עליו שמנו ולבונתו, יצק ובלל, הניף והגיש, …
• מנחות עג ע"א · יא ״לכל מנחתם״ – לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות, סלקא דעתך אמינא: ״ואכלו …
• מנחות עו ע"ב · ד מתני׳ העומר היה בא עשרון משלש סאין, שתי הלחם שתי עשרונים משלש …
• מנחות עו ע"ב · ט מתני׳ העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה, שתי הלחם בשתים עשרה, ולחם …
• כריתות ה ע"א · ה נכתוב קלי ולא לכתוב לחם, ונילף מקלי. לחם מקלי לא אתי, משום …

הלכה יג אסור לקצור בארץ ישראל מן מחמשת מיני תבואה קודם לקצירת העומר שנאמר ראשית קצירכם …

• מנחות סח ע"א · יא מתני׳ משקרב העומר הותר חדש מיד, הרחוקים מותרין מחצות היום ולהלן. משחרב …
• מנחות ע ע"א · טז מתני׳ החיטין, והשעורין, והכוסמין, והשיבולת שועל, והשיפון – הרי אלו חייבין בחלה, …
• מנחות ע ע"ב · יב מאי קודם לעומר? רבי יונה אמר: קודם קצירת העומר, רבי יוסי בר …
• מנחות עא ע"א · ז מתני׳ קוצרין בית השלחין שבעמקים, אבל לא גודשין. אנשי יריחו קוצרין ברצון …

הלכה יד תבואה שהשרישה קודם העומר העומר מתירה ואם לאו אסור לקצרה כדרך שאסור לאכלה עד …

• בבא מציעא נו ע"ב · יג עומר מתירן או אין עומר מתירן? היכי דמי: אי דאשרוש – תנינא, …
• מנחות ע ע"א · טז מתני׳ החיטין, והשעורין, והכוסמין, והשיבולת שועל, והשיפון – הרי אלו חייבין בחלה, …

הלכה טו תבואה שלא הביאה שליש מותר לקצור ממנה להאכיל לבהמה וקוצרין מפני הנטיעות שלא יפסדו …

• פסחים כג ע"א · ז והרי חדש, דרחמנא אמר: ״לחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום …
• מנחות עא ע"א · ז מתני׳ קוצרין בית השלחין שבעמקים, אבל לא גודשין. אנשי יריחו קוצרין ברצון …
• מנחות עא ע"א · ח וקוצרין מפני נטיעות, מפני בית האבל, מפני ביטול בית המדרש. לא יעשה …

הלכה טז ואע"פ שמותר לקצור לא יעשה אותן כריכות כדרך הקוצרין אלא יניחם צבתים צבתים:

• מנחות עא ע"א · ח וקוצרין מפני נטיעות, מפני בית האבל, מפני ביטול בית המדרש. לא יעשה …

הלכה יז כבר ביארנו שאין מביאין מנחות ולא מנחת נסכים ולא ביכורים מן החדש קודם הבאת …

• מנחות ה ע"ב · ב והא דריש לקיש לאו בפירוש איתמר, אלא מכללא איתמר, דתנן: אין מביאין …
• מנחות סח ע"ב · יא מתני׳ העומר היה מתיר במדינה, ושתי הלחם במקדש. אין מביאין מנחות, וביכורים, …

הלכה יח וכל המקריב מנחה מן החדש תחילה מברך שהחיינו:

• ברכות לז ע"ב · ו אמר רב יוסף: מנא אמינא לה — דתניא: היה עומד ומקריב מנחות …
• מנחות עה ע"ב · ו אמר רב יוסף: מנא אמינא לה? דתניא: היה עומד ומקריב מנחות בירושלים, …

הלכה יט תבואה שזרעה אחר שקרב העומר וקצרה אחר שקרב העומר של שנה הבאה הרי זו …

• מנחות סח ע"ב · יא מתני׳ העומר היה מתיר במדינה, ושתי הלחם במקדש. אין מביאין מנחות, וביכורים, …

הלכה כ וכן תבואה שהיתה בקרקע וחנטו עליה או הנצו עלים שלה כשהביאו שתי הלחם הרי …

• מנחות סט ע"א · ג אלא, הנצה דעלה וחנטה דעלה, מי הוי כי השרשה או לא? תיקו.

הלכה כב מצות עשה לספור שבע שבתות תמימות מיום הבאת העומר שנאמר וספרתם לכם ממחרת השבת …

• ראש השנה ה ע"א · ה אימא עצרת חד יומא? אמר רבא: אטו עצרת יומי מנינן, שבועי לא …
• חגיגה יז ע"ב · ח אמר רבא: ותסברא?! אטו עצרת, יומי מנינן שבועי לא מנינן? והאמר אביי: …
• מנחות סו ע"א · י אי מדרבן יוחנן בן זכאי, דלמא כדאביי, דאמר אביי: מצוה למימני יומי, …

הלכה כד מצוה זו על כל איש מישראל ובכל מקום ובכל זמן ונשים ועבדים פטורין ממנה:

• מנחות סה ע"ב · י תנו רבנן: ״וספרתם לכם״, שתהא ספירה לכל אחד ואחד.

הלכה א ביום חמשים מספירת העומר הוא חג השבועות והוא עצרת וביום הזה מקריבין מוסף כמו …

• ראש השנה ז ע"ב · יב מיתיבי: ששה עשר בניסן — ראש השנה לעומר. ששה בסיון — ראש …
• מנחות סה ע"א · יא מתמניא ביה, ועד סוף מועדא, איתותב חגא דשבועיא, דלא למספד, שהיו בייתוסין …

הלכה ב שתי הלחם אינן באין אלא מן הארץ ומן החדש שנאמר ממושבותיכם תביאו לחם תנופה …

• מנחות פג ע"ב · י מתני׳ כל קרבנות הציבור והיחיד באין מן הארץ ומחוצה לארץ, מן החדש …
• מנחות פג ע"ב · טו שתי הלחם – דכתיב: ״ממושבתיכם תביאו״, ולא מן חוצה לארץ. ״ממושבתיכם״ – …

הלכה ג חטים שירדו בעבים יש בהם ספק אם אני קורא בהם ממושבותיכם או אינם ממושבותיכם …

• זבחים נז ע"ב · ה ולמדנו עשרה לחמץ; עשרה למצה מנין? תלמוד לומר ״על חלת לחם חמץ״ …
• מנחות סט ע"ב · ד בעי רבי זירא: חיטין שירדו בעבים, מהו? למאי? אי למנחות – אמאי …
• מנחות עו ע"ב · ד מתני׳ העומר היה בא עשרון משלש סאין, שתי הלחם שתי עשרונים משלש …
• מנחות עו ע"ב · ט מתני׳ העומר היה מנופה בשלש עשרה נפה, שתי הלחם בשתים עשרה, ולחם …

הלכה ד שתי הלחם שהן מן החדש צריכין לבוא עשרון מכל סאה ומחצה ומנפין אותן בשתים …

• זבחים נז ע"ב · ה ולמדנו עשרה לחמץ; עשרה למצה מנין? תלמוד לומר ״על חלת לחם חמץ״ …

הלכה ה וכולם אם רבה במדת הסאין שבאין מהן או מיעט כשר:

• מנחות עו ע"ב · ח תנו רבנן: כל המנחות שריבה במדת עשרונן, או שמיעט במדת עשרון – …

הלכה ו ולוקחין שני העשרונות ולשין אותן אחת אחת ואופין אותן אחת אחת:

• מנחות צד ע"א · יא מתני׳ שתי הלחם נילושות אחת אחת, ונאפות אחת אחת. לחם הפנים נילושות …

הלכה ז ולישתן ועריכתן בחוץ ואפייתן בפנים ככל המנחות:

• מנחות צה ע"ב · ג מתני׳ אחת שתי הלחם, ואחת לחם הפנים – לישתן ועריכתן בחוץ, ואפייתן …

הלכה ח ואין עשייתן דוחה יום טוב ואין צריך לומר שבת אלא אופין אותן מערב יום …

• פסחים מז ע"א · ה מתיב רב מרי: שתי הלחם אינן נאכלות לא פחות משנים, ולא יותר …
• ביצה כ ע"ב · יא אלא אפילו מדאורייתא נמי לא חזו. דהא שתי הלחם, דחובת היום נינהו, …
• מנחות צה ע"ב · ג מתני׳ אחת שתי הלחם, ואחת לחם הפנים – לישתן ועריכתן בחוץ, ואפייתן …
• ערכין ח ע"ב · טו מתני׳ אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה, ולא נראה יתר על שמונה. …

הלכה ט היה ערב יום טוב שבת אופין אותן מערב שבת ונאכלות בשלישי לאפייתן שהוא יום …

• מנחות נב ע"ב · יב מתני׳ כל המנחות באות מצה, חוץ מחמץ שבתודה ושתי הלחם שהן באות …
• מנחות נח ע"א · ג תלמוד לומר ״קרבן ראשית תקריבו״, ציבור אמרתי לך, ולא יחיד.
• מנחות ק ע"ב · ג מתני׳ שתי הלחם נאכלות אין פחות משנים, ולא יותר על שלשה. כיצד? …
• ערכין ח ע"ב · טו מתני׳ אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה, ולא נראה יתר על שמונה. …

הלכה י ומרובעות הן אורך כל חלה שבעה טפחים ורחבה ארבעה טפחים וגובהה ארבע אצבעות:

• מנחות צו ע"א · ה שתי הלחם – ארכה שבעה טפחים, ורחבה ארבעה טפחים, וקרנותיה ארבע אצבעות. …

הלכה יא כיצד הנפת הלחם עם שני כבשי השלמים מביא שני הכבשים ומניפם בעודן חיים שנאמר …

• סוכה לז ע"ב · ט תנן התם: שתי הלחם ושני כבשי עצרת כיצד הוא עושה? מניח שתי …
• מנחות סא ע"א · ז כיצד הוא עושה? נותן שתי הלחם על גבי שני כבשים, ומניח שתי …
• מנחות סא ע"א · י זבחי שלמי יחיד – טעונין סמיכה חיים, ותנופה שחוטין, ואין בהן תנופה …
• מנחות סא ע"א · יב ומנין שאם הניף זה בעצמו וזה בעצמו יצא? תלמוד לומר ״והקריב אתו …
• מנחות סב ע"א · יא חנינא בן חכינאי אומר: מניח שתי הלחם בין ירכותיהן של כבשים ומניף, …
• מנחות סב ע"א · יח תנו רבנן: זבחי שלמי צבור טעונין תנופה לאחר שחיטה, ותנופתן כמות שהן …
• מנחות צג ע"ב · כ מתני׳ חומר בסמיכה מבתנופה, ובתנופה מבסמיכה – שאחד מניף לכל החברים, ואין …
• מנחות צד ע"א · א בחיים ובשחוטין, ובדבר שיש בו רוח חיים ובדבר שאין בו רוח חיים, …

הלכה יב שחט שני כבשים על ארבע חלות אם אמר יקדשו שתים מתוך ארבע מושך שתים …

• מנחות מז ע"ב · כא תנו רבנן: שחט שני כבשים על ארבע חלות – מושך שתים מהן …

הלכה יג שחט ארבעה כבשים על שתי חלות מושך שנים מהם וזורק דמן שלא לשמן ומניף …

• מנחות מח ע"א · ט תני רבי חנינא טירתא קמיה דרבי יוחנן: שחט ארבעה כבשים על שתי …

הלכה יד שתי החלות מעכבות זו את זו ושני הכבשים מעכבין זה את זה מת אחד …

• מנחות כז ע"א · יא מתני׳ שני שעירי יום הכפורים מעכבין זה את זה, שני כבשי עצרת …

הלכה טו שתי הלחם מעכבים את הכבשים ושני הכבשים אינן מעכבים את הלחם ואם הונפו עם …

• מנחות מה ע"ב · ב מתני׳ הפר והאילים והכבשים והשעיר – אין מעכבין את הלחם, ולא הלחם …
• מנחות מו ע"ב · א אבדו כבשים, אבדו כבשים – אבד הלחם.

הלכה טז שתי הלחם הבאות בפני עצמן בלא כבשים כיצד עושין בהן יונפו ותעובר צורתן ויצאו …

• מנחות מה ע"ב · ב מתני׳ הפר והאילים והכבשים והשעיר – אין מעכבין את הלחם, ולא הלחם …
• מנחות מו ע"ב · יב תנו רבנן: שתי הלחם הבאות בפני עצמן – יונפו, ותעובר צורתן, ויצאו …
• מנחות מו ע"ב · יד אמר רבה: לעולם לאכילה אתיין, גזירה שמא יזדמנו להן כבשים לשנה הבאה, …

הלכה יז שני פרים של מוסף היום ופר הבא בגלל הלחם אינן מעכבין זה את זה:

• מנחות מד ע"ב · יב מתני׳ הפרים והאילים והכבשים והשעירים – אינן מעכבין זה את זה. רבי …

הלכה יח איל של מוסף היום ושני אילים הבאין בגלל הלחם אינן מעכבין (זה את זה) …

• מנחות מד ע"ב · יב מתני׳ הפרים והאילים והכבשים והשעירים – אינן מעכבין זה את זה. רבי …

הלכה יט שבעה כבשים של מוסף היום ושבעה כבשים הבאים בגלל הלחם אינן מעכבין זה את …

• מנחות מד ע"ב · יב מתני׳ הפרים והאילים והכבשים והשעירים – אינן מעכבין זה את זה. רבי …
• מנחות מה ע"א · י ומנין (לאילים שבתורת כהנים) שמעכבין זה את זה? תלמוד לומר ״יהיו״.
• מנחות מו ע"א · א שאם הוזקקו זה לזה שמעכבין זה את זה. (ואיזה הוא) [ואיזו היא] …

הלכה כ התמידין אינם מעכבין את המוספין ולא המוספין מעכבין את התמידין ולא המוספין מעכבין זה …

• מנחות מה ע"א · ז ״ששה כבשים״ – מה תלמוד לומר? לפי שכתוב בתורה ״שבעה״, ומנין שאם …
• מנחות מה ע"א · ח ומנין שאם לא מצא ששה, יביא חמשה, חמשה יביא ארבעה, ארבעה יביא …
• מנחות מט ע"א · טז מתני׳ התמידין אין מעכבין את המוספין, ולא המוספין מעכבין את התמידין, ולא …
• מנחות מט ע"ב · ב אלא לאו דלמחר, וקתני אין מעכבין זה את זה, אלמא כי הדדי …

הלכה ב וכיצד סידור הקרבתן מוסף שבת תחלה ואחריו מוסף החדש ואחריו מוסף יום טוב שכל …

• הוריות יב ע"ב · כ מתני׳ כל התדיר מחבירו קודם את חבירו, וכל המקודש מחבירו קודם את …
• זבחים פט ע"א · א מתני׳ כל התדיר מחבירו – קודם את חבירו. התמידין קודמין למוספין. מוספי …
• זבחים פט ע"א · ח מתני׳ כל המקודש מחבירו – קודם את חבירו. דם החטאת קודם לדם …
• זבחים צ ע"ב · יד גמ׳ איבעיא להו: תדיר ומקודש, איזה מהם קודם? תדיר קודם – משום …

הלכה ג עבר או שכח ושחט את שאינו תדיר או הפחות בקדושה תחלה מקריבו ואחר כך …

• זבחים צא ע"א · י איבעיא להו: תדיר ושאינו תדיר, וקדים ושחט לשאינו תדיר, מאי? מי אמרינן: …

הלכה ה דם החטאת קודם לדם העולה מפני שדם החטאת מכפר איברי עולה קודמין לאימורי חטאת …

• זבחים פא ע"ב · יז היכי ליעביד? ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים? כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים, …
• זבחים פט ע"א · ח מתני׳ כל המקודש מחבירו – קודם את חבירו. דם החטאת קודם לדם …
• זבחים פט ע"ב · ו איבעיא להו: דם חטאת ואיברי עולה, איזה מהן קודם? דם חטאת קודם …
• זבחים פט ע"ב · ט איבעיא להו: דם עולה ואימורי חטאת, איזה מהן קודם? דם עולה קודם …
• זבחים פט ע"ב · יב איבעיא להו: דם עולה ודם אשם, איזה מהן קודם? דם עולה קודם …

הלכה ו חטאת קודמת לעולה אפילו חטאת העוף קודמת לעולת בהמה שנאמר את אשר לחטאת ראשונה …

• פסחים נט ע"א · יח אלא: זה בנה אב לכל חטאות שיהו קודמות לכל עולות הבאות עמהן. …
• הוריות יג ע"א · ג פר העלם דבר של צבור קודם לפר של עבודה זרה. מאי טעמא? …
• זבחים פט ע"א · יא המעשר קודם לעופות, מפני שהוא זבח, ויש בו קודש קדשים – דמו …

הלכה ז בקרבנות החג אינו כן אלא קריבין על סדר הכתוב שנאמר כמשפטם כיצד בתחלה פרים …

• הוריות יב ע"ב · כ מתני׳ כל התדיר מחבירו קודם את חבירו, וכל המקודש מחבירו קודם את …
• הוריות יג ע"א · ג פר העלם דבר של צבור קודם לפר של עבודה זרה. מאי טעמא? …
• הוריות יג ע"א · ד פר עבודה זרה קודם לשעיר עבודה זרה, אמאי? האי חטאת, והאי עולה! …
• הוריות יג ע"א · ה שעיר עבודה זרה קודם לשעיר נשיא. מאי טעמא? האי צבור והאי יחיד. …
• הוריות יג ע"א · ו שעירת יחיד קודמת לכבשת יחיד. והא תניא: כבשת יחיד קודמת לשעירת יחיד! …
• זבחים צ ע"א · יט תא שמע: פרים קודמין לאילים, ואילים קודמין לכבשים, כבשים לשעירים.
• זבחים צ ע"ב · ב תא שמע: פר כהן משיח קודם לפר העלם דבר של צבור, פר …
• זבחים צ ע"ב · ו אמרי במערבא משמיה דרבא בר מרי: חטאת עבודה זרה חסר א׳ – …

הלכה ח אפילו חטאת העוף של יולדת קודמת לכבשה חטאת קודמת לאשם מפני שדמה ניתן על …

• הוריות יג ע"א · ג פר העלם דבר של צבור קודם לפר של עבודה זרה. מאי טעמא? …
• זבחים פט ע"א · ט חטאת קודמת לאשם, מפני שדמה ניתן לארבע קרנות על היסוד. אשם קודם …
• זבחים פט ע"ב · כא איבעיא להו: תודה ואיל נזיר – איזה מהן קודם? תודה קדמה, שכן …
• זבחים צ ע"ב · ט הכא תרגימו: מין זבח עדיף. במערבא אמרי: עיילא בה עולת בהמה בחטאת …
• זבחים צ ע"ב · י מתני׳ כל החטאות שבתורה קודמות לאשמות, חוץ מאשם מצורע – מפני שהוא …

הלכה ט הרי שהיו מיני בהמה הרבה ממין קרבן אחד כיצד הן קריבין הפרים קודמין לאילים …

• הוריות יג ע"א · ז עומר קודם לכבש הבא עמו, שתי הלחם קודמים לכבשים הבאים עמהם. זה …

הלכה י מנחת האיש קודמת למנחת האשה מנחת חטים קודמת למנחת שעורים מנחת חוטא קודמת למנחת …

• זבחים פט ע"א · יא המעשר קודם לעופות, מפני שהוא זבח, ויש בו קודש קדשים – דמו …
• זבחים צ ע"א · ח איבעיא להו: מנחת סוטה ומנחת נדבה, איזו מהן קודמת? מנחת נדבה קדמה …
• זבחים צ ע"א · יב ואלא מאי, מנחת נדבה? תיפוק לי דזו טעונה שמן ולבונה, וזו אינה …

הלכה יב כל הקודם בהקרבה קודם באכילה:

• זבחים צ ע"ב · יב כשם שקודמין בהקרבתן, קודמין באכילתן. שלמים של אמש ושלמים של יום – …

הלכה ה ביום השמיני עצרת מקריבין מוסף היום פר ואיל ושבעה כבשים כולן עולות ושעיר חטאת …

• סוכה מח ע"א · א רגל בפני עצמו לענין פז״‎ר קש״‎ב. פייס בפני עצמו. זמן בפני עצמו. …
• ראש השנה ד ע"ב · יג אימור דאמרינן שמיני רגל בפני עצמו לענין פז״ר קש״ב, אבל לעניין תשלומין …

הלכה ו כל שבעת ימי החג מנסכין את המים על גבי המזבח ודבר זה הלכה למשה …

• יומא כו ע"ב · ד גמ׳ אמר רבי אבא ואיתימא רמי בר חמא, ואיתימא רבי יוחנן: אין …
• סוכה לד ע"א · ב ורבנן, למקדש מנא להו? הלכתא גמירי להו. דאמר רבי אסי אמר רבי …
• סוכה מח ע"א · ט מתני׳ ניסוך המים כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגים היה ממלא …
• סוכה נ ע"א · ב אמר רבי ינאי אמר רבי זירא: אפילו תימא יש שיעור למים, וכלי …
• תענית ג ע"א · ג אלא, הא דתנן: ניסוך המים כל שבעה, מני? אי רבי יהושע — …
• תענית ג ע"א · ז דאמר רבי אמי אמר רבי יוחנן משום רבי נחוניא איש בקעת בית …
• מועד קטן ג ע"ב · יא דידהו היא? הלכה למשה מסיני היא! דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן …
• זבחים קי ע"ב · ו אישתמיטתיה הא דאמר רבי אסי; דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן משום …

הלכה ז ואם עירה המים לתוך היין או היין לתוך המים ונסך שניהם מכלי אחד יצא …

• סוכה מח ע"ב · א כמין שני חוטמין דקין, (ואחד) מעובה ואחד דק, כדי שיהו שניהם כלין …
• מעילה יג ע"ב · ט ואמר ריש לקיש: אי מה יין שלש לוגין, אף מים שלש לוגין! …

הלכה ח זה שמנסך המים היו אומרין לו הגבה ידך שפעם אחת נסך אחד על רגליו …

• יומא כו ע"ב · ה אמר רב אשי, אף אנן נמי תנינא: ולמנסך אומר לו ״הגבה ידיך״, …
• סוכה מח ע"ב · ב רבי יהודה אומר: בלוג היה מנסך כל שמונה. ולמנסך אומר לו: הגבה …

הלכה ט כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של זהב ואינה …

• סוכה מח ע"ב · ג כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של …

הלכה י אם נשפכה או נתגלתה ממלא מן הכיור ומנסך:

• סוכה מח ע"ב · ג כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת, אלא שהיה ממלא מערב שבת חבית של …

הלכה יא בכל יום ויום מימי החג היו אומרים שירה בפני עצמה על מוסף היום בראשון …

• סוכה מח ע"א · א רגל בפני עצמו לענין פז״‎ר קש״‎ב. פייס בפני עצמו. זמן בפני עצמו. …
• סוכה נה ע"א · ד ועוד, תניא: בחולו של מועד, בראשון מה היו אומרים: ״הבו לה׳ בני …

הלכה יב כבר ביארנו שכל משמרות כהונה עשרים וארבעה וכולן עובדין בשוה ברגלים ובחג הסוכות היה …

• סוכה נה ע"ב · א מתני׳ יום טוב הראשון של חג היו שם שלשה עשר פרים, אילים …

הלכה יג וכל מי שהיה מקריב פר היום לא היה מקריב פר למחר אלא חוזרין חלילה …

• סוכה מח ע"א · א רגל בפני עצמו לענין פז״‎ר קש״‎ב. פייס בפני עצמו. זמן בפני עצמו. …
• סוכה נה ע"ב · ד בשביעי, כולן שוין. בשמיני, חזרו לפייס כברגלים. אמרו: מי שהקריב פרים היום …
• ראש השנה ד ע"ב · יג אימור דאמרינן שמיני רגל בפני עצמו לענין פז״ר קש״ב, אבל לעניין תשלומין …

הלכה יד ביום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת היה שם מנחת נסכים של מוספין …

• מנחות קג ע"ב · ח מתני׳ מתנדב אדם מנחה של ששים עשרון, ומביא בכלי אחד. (אם אמר …

הלכה טו ולעולם אין מערבין נסכים אלא נסכי הפרים לבדם ונסכי האילים לבדם ונסכי כבשים לבדם …

• מנחות פט ע"ב · ב אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים, ואם בללן אלו בפני …

הלכה טז וכל החלבים של קרבנות בין קרבנות צבור בין קרבנות יחיד אין מערבין אותן זה …

• מנחות פט ע"ב · ד גמ׳ ורמינהו:
• מנחות פט ע"ב · ו אמר רבי יוחנן: ״אם נתערבו״ קא אמר.

הלכה יז מנחות של נסכים שנתערבו זו בזו אחר שנבלל כל מין ומין בפני עצמו כשירות:

• מנחות פט ע"ב · ב אבל אין מערבין נסכי כבשים בנסכי פרים ואילים, ואם בללן אלו בפני …