שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובגמרא למדו מכתוב זה ש"כל המשכח דבר אחד מתלמודו עובר בלאו" .
3 מנחות צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, יט
ויובן זה בהקדם שבגמ' יש לימוד מיוחד לדין זה שהשוכח דברי תורה מחמת אונסו אינו עובר בלאו (וכמובא בהל' ת"ת "רק, למעט מחמת אונסו").
3 מנחות צט, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד חמשה עשר באב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
אם המדובר ביושב אהל (ת"ח) ש"חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש", כמ"ש "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו'" ונאמר "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה" — הרי בלימודו זה אין הוספה על חיובו במצות ת"ת?
10 ראה מנחות צט, סע"ב. הל' ת"ת שם ס"ז. קו"א שם רפ"ג. ועוד. ובר"ן נדרים (ח, א ד"ה הא קמ"ל) "שהרי חייב כל אדם ללמוד תמיד יום ולילה כפי כחו כו' ושננתם כו'". וראה טורי אבן לחגיגה (ז, א ד"ה וג"ח ות"ת) שמטעם זה "ת"ת עיקר מצותו וחיובו אין לו שיעור".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ברכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומזה מובן לעניננו — שבחו ומעלתו של משה בשבירת הלוחות, שתוכן השבח (שאליו מתכוון רש"י כאן) מודגש (בעיקר) בהטעם ששבירת הלוחות היא בשביל הצלת ישראל, דוגמת קריעת הכתובה ע"י השושבין להציל את ארוסתו של המלך, שבגלל זה נאמר לו "פסל לך.
31 בגמ' (שבת ויבמות שם) הובא הענין ד"יישר כחך ששברת" בהמשך להק"ו מפסח (וראה גם פרש"י — כגירסת השטמ"ק — מנחות צט, ריש ע"ב. רבינו גרשום שם. ועוד). אבל בפרש"י עה"ת, פשוטו של מקרא, מסתבר לומר ש"יישר כחך" הוא בגלל הצלתן של ישראל, כבפנים. וראה גם עץ יוסף לתנחומא עקב שם ולע"י מנחות שם. משכיל לדוד כאן. ועוד. וראה הערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ברכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
מ"מ, בנוגע לתורה עצמה — ה"ז היפך השבח, שכן, שבירת הלוחות ה"ז "ביטולה של תורה" (והיפך כבוד התורה )!
43 ל' חז"ל (מנחות צט, ריש ע"ב. וש"נ) בנוגע לשבירת הלוחות. ואף שממשיך שם "שביטולה . . זהו יסודה" — הרי זה רק מצד התוצאה דשבירת הלוחות (כלשון רש"י שם "כיון דנתכוין לטובה"), אבל עצם הענין דשבירת הלוחות הוא "ביטולה של תורה" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ווי מען זעט אין די דריי מאָל ארבעים יום וואָס משה רבינו איז געווען בהר, אַז אין די ערשטע ארבעים יום האָט ער מקבל געווען תורה ובמדרז"ל תורה שניתנה למ' יום (וואָס דאָס איז דאָך אויך דער רמז אין וואָרט תרומה:
24 מנחות צט, ב. ועד"ז בכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב האזינו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואילו על בעלי התעסקות, שעיקר "עבודתם" בקיום המצוות, לדעת שיש הכרח בקביעת עתים לתורה בכל יום, ולפחות פרק אחד שחרית ופרק אחד " ערבית .
11 מנחות צט, ב. הלכות תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פרק ג הלכה ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה בראשית שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הרי ההלכה קובעת, שבעלי עסקים יוצאים ידי חובת המצוה של "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה" על ידי לימוד רק "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , ואף על ידי פסוק אחד בלבד בשחרית , ופסוק אחד בלבד בערבית .
32 ולא רק שפטורים הם מלימוד התורה בשאר שעות היום, לפי ש"אונס רחמנא פטרי'", אלא שע"י פ"א שחרית כו' מקיימים הם מצות לא ימוש גו' והגית גו' (מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח, יט
שאפילו בקיום לא ימוש ספר התורה מפיך (מנחות צט, ב) הרי"ז רק ש,קיים" ולא ימוש (ראה פרש'"י שם דיה מצווה לאומרו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
6 ואה מנחות צט, סע"ב. סנה' צט, א (הובא בתניא פ"א), ילקוט ופרש*י תהלים (קיט, קכו). הלכות תי"ית לאדה"ז פ"ג ה"ה, וראה גם ר"ן נדרים כ ת א ד"ה הא קמ"ל. וראה טוריי אבן חגעה ז, א, ואף ש,מן הדין יוצא ידי חובתו בקביעות עתים וכו" ביום ובלילה וכו' ואם אירע וכו' אפילו בלימוד מועט כמו פרק א' ביום וכן פרק א' בלילה וכו', ובשעת הדחק וכו' יוכל לצאת י"ח בק"ש שחרית וערבית" (הל' ת"ת שם ה"ך) -- הרי כל זה הוא הבדיעבד של מצות והגית בו יומם ולילה כפשוטו (שם), היינו של החיוב האחד הנמשך תמיד, וראה שו"ע אדה"ז או"ח סיי קנו ס"א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
על־ידי ביזוי תלמידי חכמים, מבזים את התורה, כי אין אפשרות להפריד בין התלמיד חכם לבין התורה, כנאמר בגמרא "תלמיד חכם שסרח אין מבזין אותו בפרהסיא" .
33 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך לכאורה הכוונה היא שאצל מי ש"תורתו אומנותו" צריכים להיות גם מעשים טובים, כשם ש"מארי עובדין טבין" חייבים ללמוד תורה , לפחות פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית .
34 מנחות צט, סע"ב. הל' ת"ת לאדה"ז שם סעיף ד'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובזה מובן, מדוע אינו מסיים – בהמשך להוראה "עשה תורתך קבע" – ש"עבודה" ו"גמילות חסדים" יהיו באופן "עראי" – כי ההוראה "עשה תורתך קבע" מופנית גם לבעלי מעשים טובים, שרוב התעסקותם (אינה בתורה , כי ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" יוצאים הם ידי חובתם, אלא) היא בקו של גמילות חסדים, ועם זאת נדרש גם מהם הענין של "תורתך קבע":
40 מנחות צט, ב. רמ"א יו"ד רסרמ"ו. הלכות ת"ת לאדה"ז שם ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
בכל פעם מצוה מן התורה ].
11 או י"ל: שע"י קיום מצות זכור פ"א בשנה (וכיו"ב) הרי"ז כעין פעולה נמשכת – שהרי זכרון זה פועל שאינו שוכח מעשה עמלק (וראה בהמובא בשו"ת תורת חסד סל"ז ס"ג בשיעור שכחה). ולהעיר מהחיוב דת"ת דזה שאינו יכול לקיים מצות והגית בו יומם ולילה כפשוטו, מקיימו ע"י פ"א שחרית ופ"א ערבית (ראה מנחות צט, ב. הלכות ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
שייכת ליותר (ובמילא – אינה זקוקה ליותר) השגת התורה , ולכן היא מגיעה לשלימות שלה (גם) בלימוד מועט, עד אפילו באופן של "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית"
49 מנחות צט, ב. ולהעיר, שענין זה מדבריו של ר' יוסי נלמוד" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
להגיע ללימוד התורה בשלמות של "בן ארבעים לבינה" – ורק מיעוט קטן מגיע לדרגה של "למד כל התורה כולה" .
18 ובל' המורה על חידוש (מנחות צט, סע"ב): שאל בן דמה כו' כגון אני שלמדתי כל התורה כולה . – וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"í ס"ד־ה. פ"ב ס"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
לא זו בלבד שבעלי עסק חייבים להוסיף בכמות בקביעות עתים לתורה , עד כדי "הוי ממעט בעסק ועסוק בתורה" , כך שניכר שלימוד התורה הוא העיקר אצלם – "תורתך קבע ומלאכתך עראי" – אלא שגם איכות הלימוד, בכל זמן לימודו, ואפילו יהא זה רק פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית – תהיה באותו אופן כמו אצל מי שאין לו שום "אומנות" ודאגות אחרות, מלבד לימוד התורה .
41 ראה מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול ה'שי"ת*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש גו'", ויתירה מזה, כדברי רשב"י ש"אפילו לא קרא אדם אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש" , ולאידך, אומר רשב"י עצמו "אפשר אדם חורש בשעת חרישה כו' תורה מה תהא עלי'", אלא צריך ללמוד תורה יומם ולילה, "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" ("דברים ככתבן"), היינו, שכל מי שאפשר לו חייב לעסוק בתורה יומם ולילה, ואם אפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו דרשו חז"ל "כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו'", בזה ובבא, וכל מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה יומם ולילה (שמלמעלה לא ניתנה לו האפשרות לכך מסיבה שאינה תלוי' בבחירתו), כיון שצריך לעסוק במשא ומתן לפרנסת בני ביתו, יוצא י"ח בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית – ש"כיון שאי אפשר לו ועוסק כל מה שאפשר לו ישלים לו הקב"ה כו' מה שצריך להשיג" אילו הי' עוסק בתורה יומם ולילה.
893 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי יום א' דחול המועד סוכות, שמחת בית השואבה*, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וע"ד החלוקה הכללית דבנ"י ליושבי אוהל (ישכר) ובעלי עסקים (זבולון), שחלוקים זמ"ז באופן עבודתם בתורה וגמ"ח, שהרי, אף שגם בעלי עסקים חייבים לקבוע עתים לתורה , פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , וכן יושבי אוהל חייבים בנתינת צדקה וגמ"ח, כמארז"ל "כל
82 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מספיק להיות "תמכין לאורייתא", מספיק ללמוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , מספיק השיעור שלאחרי התפלה, מספיק לימוד ללא יגיעת נפש ויגיעת בשר, מספיק לימוד נגלה דתורה , ומה חסר לו לימוד החסידות?!
353 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
החילוק שבין פלפול התורה להלכות התורה – שפלפול התורה הוא בלי גבול, "אין קץ ותכלית לעומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמיהן כו'", ועז"נ "ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים" [ולכן החיוב דלימוד התורה הוא חיוב תמידי בכל עת, כי, כמה שלומדים יכולים להוסיף וללמוד יותר, כיון שהתורה היא בלי גבול]; משא"כ הלכות התורה יש להם גבול קץ ותכלית [ולכן שייך ללמוד כל התורה כולה , כפי שמצינו בגמרא "שאל
539 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויש לומר, שזהו הטעם על זה שיש שיעור וקצבה להמצוה דידיעת התורה [דמ"ש ארוכה מארץ מדה הוא שאין קץ לעומק טעמי ההלכות, אבל ההלכות עצמם וכן המדרשים וכו' יש להם קץ ומספר והיו כמה וכמה שלמדו וידעו כל התורה כולה ], כי מכיון שהמצוה דידיעת התורה היא שהאדם ידע את התורה , והאדם הוא מוגבל, לכן גם התורה (ששייכת למצוה זו) היא במדידה והגבלה.
1643 ראה מנחות צט, ב. קו"א להל' ת"ת שם פ"ג ה"א אות א (ע' 1686 [תתמג, ב]).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ונוסף לזה – גם כאשר נוסעים מהישיבה לומדים תורה , אלא, שאין זה כמו הלימוד בין כתלי הישיבה, הן בנוגע לכמות הלימוד, שלא לומדים בריבוי כל כך כמו בישיבה, והן בנוגע לאיכות הלימוד, שאין הדעת צלולה ללמוד בעיון כ"כ ולחדש חידושים כמו בישיבה; אבל "למיגרס", "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" [כולל גם כפירוש החסידות ש"פרק" הוא גם מלשון פירוק, "עס זאָל אים פאַנאַנדער-נעמען", ועי"ז נעשה "שחרית" , ענין האור, וגם "ערבית" , שגם מהחושך נעשה ענין של עריבות ומתיקות] – יכולים ללמוד ובודאי לומדים גם כאשר נוסעים מהישיבה, כמש"נ "ובלכתך בדרך".
1114 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וע"ד המבואר בנוגע לכללות החיוב דלימוד התורה – שמחד גיסא אמרו חז"ל שכל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק (אפילו רגע אחד ) עליו נאמר "כי דבר ה' בזה וגו'", וענשו חמור בזה ובבאכו', ולאידך גיסא אמרו חז"ל שמי שאי אפשר לו די לו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית (או אפילו קריאת שמע שחרית וערבית בלבד) – שאפשר לומר בזה ב' אופנים:
33 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכמו"כ בקו התורה , הנה אף שמצות לימוד התורה היא מ"ע שאין הזמן גרמא, וחיובה ביום ובלילה, מ"מ, אפשר שלימוד התורה יהי' במדידה והגבלה, שיהי' לומד תורה לפרקים, כיון שמוצא היתרים עפ"י שו"ע לצאת ידי חובתו בפרק א' שחרית ופרק א'ערבית, ועד שיצא י"ח בפסוק שמע ישראל בלבד, ואעפ"כ, הרי אמרו חז"ל שכל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק נענש על זה.
19 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
קיים לא ימוש" , היינו, ששייכותו לתורה היא ע"י קריאת שמע , שהיא הלכה פסוקה (ללא שקו"ט) ש"ה' אלקינו ה' אחד", שנמשכת ופועלת "בערבין".
93 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובכללות הרי זה החילוק בין "בעלי עסק" ל"יושבי אוהל" – שנוסף על מעלת הריבוי בכמות, ש"בעלי עסק" לומדים רק "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , משא"כ "יושבי אוהל" שעיקר עסקם בתורה , הרי לימוד התורה של "יושבי אוהל" הוא לימוד באופן אחר לגמרי ("גאָר אַן אַנדער לימוד"), כמעלת הבל תשב"ר.
67 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
יש לדעת שהעיקר הוא תורה ותפלה, ולא שבעיקר יהי' שקוע בהעסק, וילמד "פרק א' שחרית ופרק א' ערבית" רק כדי לצאת ידי חובת השולחן-ערוך, לומר את התיבות ולא לשמוע מה שפיו מדבר, ולא להתבונן במה ששומע.
21 מנחות צט, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בנוגע לחיוב דלימוד התורה מצינו ש"אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית קיים מצות לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" .
39 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
מכיון שמדאורייתא מחוייב לברך ברכת התורה מחדש בכל פעם שמפסיק מלימודו – מדוע מברכים פעם אחת ביום בלבד?
40 לדעת רבנן (מנחות צט, ב. וש"נ) – דס"ל שהחיוב דלימוד התורה הוא "תמיד" כפשוטו, וכשמפסיק מלימודו הוי הפסק בקיום המצוה , משא"כ לדעת ר' יוסי (שם) – אין שייך הפסק בלימוד התורה כאשר לומד שחרית וערבית (כנ"ל בשיחת י"ט כסלו בארוכה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
– דלא כבמצות ת"ת, שאף שיש בה זמנים, "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , אינה אלא חיוב אחד , ולכן הברכה ד"פרק אחד שחרית" פוטרת גם "פרק אחד ערבית" –
59 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כיון שלא בכל זמני היום יכולים להתמסר ללימוד התורה באופן האמור – אפילו אלו שנמצאים באהלה של תורה ותפלה, ועאכו"כ בעלי-עסקים, או אלו שעליהם איתא בגמרא שיוצאים י"ח מצות תלמוד-תורה בלימוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , או אפילו בפסוק אחד ,
125 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ישנם כאלו שחושבים, די ומספיק שאלמוד "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , די ומספיק שאקיים את המצוות לצאת ידי חובתי בלבד, ולמה לי להדר בזה?
19 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ישנם כמה ענינים שצריכים להיות בתמידות, כמו לימוד התורה , שנאמר "והגית בו יומם ולילה", אמנם, כיון שאצל בעלי-עסקים אי אפשר שיהי' זה בתמידות, אזי מספיק גם הלימוד ד"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , לקיים מש"נ "ובשכבך ובקומך", שעי"ז מחברים יומם ולילה, דהיינו, תחלת וסוף הלילה ותחלת וסוף היום.
43 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובעלי עסק, שעיקר עבודתם בקיום המצוות, צריכים לידע שמוכרחת להיות קביעות עתים לתורה בכל יום, עכ"פ פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית .
51 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אמנם, כל זה הוא רק אם מצד טרדותיו אין לו פנאי ללמוד, ויוצאי"ח בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , אבל מה אם לא למד גם בזמנו הפנוי?
39 ראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אין ללמוד כדי לצאת ידי חובת השו"ע (וסוף-כל-סוף הרי זה מביא לעריכת חשבון שע"פ שו"ע יכול הוא לצאת ידי חובתו ב"פרק א' שחרית ופרק א' ערבית" ), כי, נוסף לכך שצריך בירור אם החשבון הוא אכן ע"פ שו"ע, שהרי יתכן שיש לו יותר פנאי, ובמילא גם ע"פ שו"ע מחוייב הוא ללמוד יותר, הנה נוסף לזה, אפילו אם אמנם כן הוא כפי שסבור, מ"מ, מצד העונג והחיות בתורה יש לעסוק תמיד בלימוד.
95 מנחות צט, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כיון שעד עתה היו יכולים לפטור את עצמם בלימוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , או אפילו בקריאת שמע ערבית ושחרית [שהרי החיוב ד"תלמוד תורה" הוא מ"אלו דברים שאין להם שיעור", גם למטה], כיון שהיו עסוקים בהוויות העולם – הרי עתה כשפרשו מעניני העסק, מוטל עליהם חוב גדול יותר להתייגע בלימוד התורה .
92 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בתפלה – מסתפק הוא בתפלה קצרה, "ברוך שאמר", "אשרי", "ישתבח" וכו'; בתורה – מסתפק הוא ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , או אפילו ב"קריאת שמע שחרית וערבית" בלבד; ועד"ז בקו הצדקה.
108 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" – פירש חסיד של אדמו"ר הזקן, שלימוד התורה צריך להיות באופן ד"פרק אחד" , שה"אחד" יחדור אותו ("פאַנאַנדערנעמען"), ואז נעשה "שחרית" – אור.
57 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
הן אמת שמסקנת הגמרא היא שהתכלית היא עמל תורה , ולכן גם אצלם צריך להיות "עמל תורה" בזמנים הקבועים ללימוד התורה , החל מ"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , ויש לכל אחד להוסיף ולהרבות בזה כפי יכלתו, אבל אעפ"כ, הענין דעמל תורה הוא אצלם במיעוט זמן, ואילו במשך רוב היום עליהם לעסוק בעמל מלאכה ועמל שיחה, שהו"ע הבירורים שבעולם.
31 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולאידך גיסא – מי שאי אפשר לו לעסוק בתורה , כמו עם-הארץ, יוצא י"ח בלימוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , או אפילו בקריאת שמע שחרית וערבית .
120 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועוד ראי', שהרי משיח ילמד עם כל ישראל, כולל גם משה רבינו והאבות (ובמ"א נזכרו גם הצדיקים שלפני האבות) שיקומו בתחה"מ, וכיון שביניהם ישנם כאלו שלמדו את כל התורה כולה (כדאיתא בגמרא), א"כ, מה ילמד עמהם מלך המשיח.
31 מנחות צט, סע"ב. וראה הל' תלמוד תורה לאדמו"ר הזקן פ"א ס"ד-ה. פ"ב ס"ב ואילך. פ"ג ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובזה יש לבאר מה שמצינו סתירה בענין החיוב דתלמוד תורה , דבמ"א ארז"ל דמי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק עליו נאמר כי דבר הוי' בזה גו' הכרת תכרת גו', ובמ"א אמרו דמי שאי אפשר לו לעסוק בתורה כל היום מפני עסקו במשא ומתן די לו בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית .
35 ראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ולכן, צריך כאו"א לקבל על עצמו החלטה שתהי' אצלו שנאה לעניני עוה"ז, ולאידך, להוסיף בלימוד התורה באופן ד"עמלים בתורה" , היינו, שגם אם ע"פ דין יכול לצאת י"ח בקביעות עתים לתורה (כולל ובמיוחד - קביעות בנפש) באופן דפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , מ"מ, לא יסתפק בזה, אלא יוסיף ויתייגע בתורה .
19 ראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אלא קרית שמע שחרית וערבית קיים לא ימוש" .
199 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם הוספה - בס"ד. ר"ד יום א', כ"ו שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
הפסוק "שמע ישראל" שבתפלה – הוא גם חלק מלימוד התורה, וכפי שמצינו שיש מציאות ש"אפילו לא קרא אדם אלא קריית שמע כו' קיים לא ימוש" .
61 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א ר"ד מדברי כ"ק אדמו"ר שליט"א בא' היחידויות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מחד גיסא – אמרו רז"ל שכל מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו נאמר "הכרת תכרת וגו'"; ולאידך גיסא – יש מי שדי לו בפרק א' שחרית ופרק א' ערבית .
8 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם חלק משיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
כן הוא המצב בישיבות ובתי-מדרשים – שבימים אלו הסדרים הם בחלישות יותר, ועי"ז נעשית חלישות גם אצל בעלי-בתים בנוגע להקביעות ד"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , מצד ההתעסקות בהכנות לר"ה, יוהכ"פ, סוכות וד' מינים.
31 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד. פ"ד ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואעפ"כ, יש אופן שיוצאים י"ח מצות תלמוד תורה ע"י "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , או אפילו ע"י "קרית שמע שחרית וערבית" – מצד האונס כו'.
65 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואע"פ שעבודתם בשליחות היא באופן של "עבודת פרך" המפרכת את הגוף והנפש, ומה גם שיתכן שרוב שעות היום צריכים לעסוק בענינים צדדיים שהם רק הכנה לעבודה דהפצת היהדות והמעיינות – ה"ז ע"ד מ"ש הצ"צ לענין לימוד התורה "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , "דכיון שא"א לו ועוסק כל מה שאפשר לו, ישלים לו הקב"ה לבוש ומשל להשיג על ידו מה שצריך להשיג".
123 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
א) כשם שבנר חנוכה, אף שאדם יוצא ידי חובתו בהדלקת נר אחד , אעפ"כ נהגו כל ישראל לקיים את המצוה באופן של הידור מן ההידור (כנ"ל ס"א) – כן הוא בנוגע ללימוד והפצת תורת החסידות, שאין לצאת ידי חובה ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , בטענה שכיון שנותן מממונו להפצת תורת החסידות, הרי יש לו כבר חלק בדבר (כידוע בענין יששכר וזבולון) – כי, אפילו אם ע"פ חשבון יש מקום לדבריו , הרי לימוד והפצת תורת החסידות צריכים להיות באופן שלמעלה מחשבונות, "מהדרין מן המהדרין", ולא לצאת ידי חובתו בלבד.
40 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובחי' זו שבתורה נקראת בשם ירושה, לפי שבאה בירושה לכאו"א מישראל גם לפני עבודתו ויגיעתו בלימוד התורה , שלכן, יש מי שיוצא ידי חובת והגית בו יומם ולילה בלימוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית בלבד , ויתירה מזה, שיש גם עם הארץ שמקיים מצות תלמוד תורה בהיותו במעמד ומצב דלא ידע מאי דקאמר , וטעם הדבר הוא לפי שהתורה היא בבחי' ירושה לכאו"א מישראל מצד תולדתו, מבלי הבט על מעמדו ומצבו כו'.
298 ראה מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר ב), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזהו שמצינו בכמה תנאים ואמוראים שלמדו כל התורה כולה , כיון שהיא בהגבלה .
385 ראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ביכלתו להעמיד את עצמו באופן שיהי' מושקע כל היום בעסק, עד שבקושי ישאר זמן לפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית ; וביכלתו להעמיד את עצמו באופן שיעסוק בעסק רק בכדי לצאת י"ח ה"תעשה", ואילו כל היום – "תורתו אומנתו" , דכיון שהענין ד"בכל אשר תעשה" אינו אלא "כלי", הרי הכמות שבזה אינה עיקר.
1263 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ולכן, הענין ד"ישראל אורייתא וקוב"ה כולא חד" הוא אצל כל בנ"י, והיינו, שכל אחד ואחד מבנ"י – אפילו אנשים פשוטים, ולא רק פשוטים בהבנה והשגה, אלא גם פשוטים במעמדם ומצבם הרוחני – בשעה שלומד תורה, הרי הוא מתאחד עם העצמות; ולאו דוקא כשלומד תורה בתמידות, אלא גם כשלומד פסוק אחד בלבד (דאף ש"דבר זה אסור לאומרו בפני עמי הארץ" , הרי כן הוא הדין, שגם בלימוד פסוק אחד יוצא ידי חובתו ) – הנה בשעה שלומד תורה, נעשה חד עם העצמות.
25 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת* ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בודאי צריכים ללמוד גם תורה , שהרי צריכים לידע הדין כיצד להתנהג, וישנו חיוב על כל יהודי ללמוד תורה , פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית עכ"פ , אבל בשבילך יספיק סעיף בשולחן-ערוך, ואם הנך מהדר – פרק אחד שחרית וכו', ומהדרין מן המהדרין – שיעור קבוע בכל יום; אבל אל לך להשקיע את עצמך ולהתעמק בתורה – דבר שבלאה"כ לא תוכל להשיג, ובכך רק תגרום צער ליהודי (לעצמך) – "יוסיף מכאוב".
989 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד. פ"ד ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
עתים ביום ובלילה כדת הניתנה לכל אחד ואחד בהלכות תלמוד תורה , וכמאמר רז"ל אפי' פרק אחד שחרית כו', ובזה ישמח לבו ..
1163 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ופרק אחד ערבית" , וכן שכאו"א מישראל יתמוך בישיבות שבהם לומדים תורה כל היום, ועי"ז תהי' לו שייכות לתורה גם בשאר חלקי היום, בשעה שטרוד בעסקיו ואינו יכול ללמוד.
1264 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
– החיוב דלימוד התורה הוא חיוב תמידי, כמ"ש "לא ימוש גו' והגית בו יומם ולילה" , במשך כל חיי האדם; אבל המדובר כאן הוא אודות תוספת התמדה ושקידה בלימוד התורה מתוך חיות ולהט ("שטורעם") כו', שענין זה אינו יכול להיות בשעה שעסוקים בטרדות הפרנסה, כי אם קודם הנישואין, וכאמור, גם ב' או ג' שנים אחר הנישואין.
225 יהושע א, ח. וראה מנחות צט, ב. הל' ת"ת שם ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועד שבאופן כזה צריך להיות הלימוד גם אצל מי שיוצא י"ח לימוד התורה ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" בלבד , אלא שה"פרק אחד" נמשך ופועל על כל היום כולו, שיהי' חדור בתורה .
1059 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועל זה נאמר "אנכי גו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים" – שצריך לצאת מהמיצרים וגבולים שבאים מצד פיזור הנפש ומפריעים ללימוד התורה , ולהתמסר ללימוד התורה , ולא לרצות לפטור את עצמו ולצאת י"ח בלימוד "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" – ע"פ שו"ע , מצד טרדות הפרנסה.
167 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואיתא בתורה אור , ש"זה תמוה לכאורה, דמאחר שמי שאי אפשר לו לעסוק בתורה כ"כ יוצא י"ח בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית (ועד שעי"ז "קיים מצות לא ימיש60 ספר התורה הזה מפיך" ), א"כ, למה יהי' האפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק גדול עונו כ"כ לומר עליו הכרת תכרת גו'"?
541 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
– כ"ק מו"ח אדמו"ר אמר פעם , שכאשר אומרים לאדם שהוא "עם הארץ" במילי דעלמא, בעניני מסחר, פוליטיקא וכיו"ב, הרי זה פוגע בעצם מציאותו, ובגלל זה נעשה לו שונא כו'; ולעומת זאת, בנוגע ללימוד התורה , לא איכפת לו להיות בגדר של "עם הארץ" שמסתפק בלימוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , ולא עוד אלא ש"מהדר" לצאת י"ח בפסוק אחד בלבד !...
465 ראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מחד גיסא – מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, אפילו רגע אחד במשך המעת-לעת, ואילו במשך כל המעל"ע עסק בתורה – עליו נאמר הקצה האחרון בענין העונשים, הן בעוה"ז והן בעוה"ב; ולאידך גיסא – יש מי שיוצא ידי חובתו בלימוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , ועד שיש מי שיוצא ידי חובתו בקריאת-שמע , ולא זו בלבד שיוצא ידי חובת לימוד התורה , אלא שקיים "לא ימוש גו' והגית בו יומם ולילה" , שזהו מה שנאמר על עילוי גדול בתורה , שיומם ולילה הוגה בתורה .
175 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ועד"ז בנוגע לשאר הדרגות, עד למטה מטה – אצל מי שמפני סיבות שאינן תלויות בו יש לו שייכות רק לקיום המצוות, ואילו בנוגע ללימוד התורה , יוצא ידי חובתו ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , ומרגיש שזוהי תכלית השלימות שלו, ושוב אינו צריך לשגשג ("שטייגן") בלימוד התורה ...
746 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזהו הטעם שהחיוב דתלמוד תורה הוא בכל עת ובכל רגע, כמ"ש והגית בו יומם ולילה , היינו, שבכל רגע ורגע צריך להיות לימוד התורה , כיון שבכל רגע ורגע צריך להיות קיום העשרה מאמרות ע"י עשרת הדברות, שזהו"ע לימוד התורה .
697 יהושע א, ח. וראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ע"פ המבואר לעיל (ס"י) יובן הפס"ד בהלכות תלמוד תורה , שמי שאין לו פנאי ללמוד יותר, יוצא י"ח תלמוד תורה בלימוד "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , אבל מי שיש לו פנאי ללמוד יותר ומבטל רגע אחד מלימודו (אפילו אם למד במשך כל כ"ד שעות המעת-לעת, חוץ מרגע אחד ) – עובר על ביטול תורה , ועליו נאמר "כי דבר הוי' גו'" (כפי שמביא רבינו הזקן בתחלת ספר התניא).
562 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
מחד גיסא, מי שאינו יכול ללמוד יותר, די לו ללמוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , ובזה יוצא י"ח לימוד התורה , ולאידך גיסא, מי שיש לו אפשרות ללמוד יותר, הנה גם אם למד תורה כל היום כולו, אבל החסיר רגע אחד , הרי זה בגדר ד"כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' וגו'" (באופן של היפך הכבוד) –
946 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אבל אעפ"כ, הרי ישנו הסוג שעליו אמרו "אפילו לא שנה אדם אלא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , קיים מצות לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה" (אם הוא עם-הארץ, חולה, או טרוד בעסקיו), וא"כ, גם בענין זה אפשר לפרש בשני אופנים הנ"ל:
1516 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהי' זקן גדול שתשש כחו" , ללא חילוק; החילוק הוא רק במדת החיוב, אם החיוב הוא ללמוד כל היום כולו ממש, או רק "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , אבל גם מי שלומד רק "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , מקיים מצות תלמוד תורה , ועד שמברך על זה בשם ומלכות.
172 מנחות צט, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז שם. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וע"ד שמצינו בנוגע לב' הסוגים דיושבי אוהל ובעלי עסקים, שהם ב' סוגי עבודה, עבודת יושבי אוהל היא בלימוד התורה , ועבודת בעלי עסקים היא במעשה המצוות וגמ"ח, שצריך להיות התכללות ב' הסוגים, היינו, שאצל יושבי אוהל שעיקר ענינם לימוד התורה , צריך להיות גם גמ"ח, וכמארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, אלא צ"ל תורה וגמ"ח , וכמו"כ אצל בעלי עסקים שעיקר ענינם מעשה המצוות וגמ"ח, צריך להיות גם קביעת עתים לתורה , עכ"פ פרק אחד שחרית כו' .
443 ראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"א אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וע"ד שמצינו בנוגע לתורה , שישנו ציווי לכאו"א מישראל "עשה תורתך קבע" , והיינו, שגם בעל-עסק שלומד תורה רק "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , הנה לימוד זה צ"ל אצלו באופן של "קבע", כיון שמצד האיכות הרי זה העיקר.
1528 מנחות צט, ב. וראה הל' ת"ת שם ה"ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכמו"כ בלימוד התורה – שאין להסתפק ב"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , ואפילו לא בלימוד כל היום אבל ללא יגיעה, אלא אצל כאו"א מישראל צריך להיות לימוד התורה באופן של יגיעה דוקא, ולא להסתפק במה שלמד והשיג בבוקר, אלא להוסיף ולהתייגע במשך כל היום כולו, בצהרים ובערב כו'.
1268 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ונקודת הענין – ש"אינו מבקש כו' אלא לפי כחן" , ולכן, כאשר ממלא כל הנדרש ממנו לפי שרש נשמתו, עשה את שלו בשלימות, וכדברי הצ"צ בנוגע ללימוד התורה , שמי שהחיוב שלו בלימוד התורה הוא "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" בלבד , הרי זו הוכחה ש"די לו כו'", "או דכיון שאי אפשר לו ועוסק כל מה שאפשר לו, ישלים לו הקב"ה כו'", ועד"ז בנוגע לענין המצוות, ונקודתם – ענין הצדקה.
1262 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"ותן חלק נו בתורתך" , מ"מ, יש בזה חילוקי מדרגות, שיש מי שמספיק לו ללמוד "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , ויש מי שצריך ללמוד יותר וכו'; אבל בנוגע למעשה המצוות – הכל שוים.
2574 מנחות צט, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
צריך להבין בכללות תוכן מאמר ישראל לפני הקב"ה רוצים אנו ליגע בתורה יומם ולילה אבל אין לנו פנאי, דלכאורה, כיון שיש ציווי והגית בו יומם ולילה , ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו , הרי בודאי שיכולים לקיים ציווי זה, וא"כ, מהי טענתם אין לנו פנאי, הרי בידם תלוי הדבר לפנות את עצמם מכל שאר הענינים ולהיות פנויים לעסוק בתורה יומם ולילה .
1980 יהושע א, ח. וראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
– הן בנוגע להפצת מעיינות החסידות בין לומדי תורה ומקיימי מצוות, שבזה נכללים כל בנ"י, שהרי כל אחד מישראל שייך לא' מב' סוגים אלו, או לשניהם, כי, אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרימון , ואפילו עם-הארץ מקיים מצות "והגית בו יומם ולילה" ע"י אמירת פסוק אחד שחרית ופסוק אחד ערבית ; והן בנוגע להפצת עניני צדקה ומשפט בכל הארץ, בכל פינה בעולם ובכל רגע בזמן –
160 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכן בתורה – קצה התחתון הוא "פסוק אחד שחרית ופסוק אחד ערבית" , ששייך רק למי שאינו יכול ללמוד יותר; ולאידך גיסא, מי שיש ביכלתו כו', הנה אם מבטל אפילו רגע אחד , מגיע לו עונש חמור .
487 מנחות צט, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד ואילך. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ישנם כאלו שמנצלים זאת בדרך הישר – במקום להניח רק זוג אחד של תפילין, הרי הוא מניח גם תפילין דר"ת; במקום ללמוד תורה "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" – לומד ב' פרקים שחרית וב' פרקים ערבית ; במקום ליתן לצדקה חומש, שלפי תקנת אושא הרי זה המקסימום – לומד באגרת התשובה ש"אין לחוש משום אל יבזבז יותר מחומש ..
2305 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז, יח
ולא זקוקים לזה – הרי גם הם מודים שצריכים לקבוע עתים לתורה , לכל הפחות "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , וכמדובר פעם שב"פרק אחד שחרית כו'" ישנו כבר הענין ד"לא ימוש ספר התורה הזה גו' והגית בו יומם ולילה" , כיון שה"פרק אחד" מתפשט על כל היום .
279 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
אך מה הי' נקרא אז "בעל-הבית'שע הנחות" – שלמדו אמנם "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , והלימוד הי' באופן ד"פרק", כהפירוש בזה שהלימוד חודר בו ("עס נעמט אים פאַנאַנדער"), כך, שלמרות היותו רק בשחרית ובערבית, הרי זה פעל עליו שינוי על כל היום, אלא החסרון הוא, שהסתפק בכך והי' שבע רצון מזה;
2161 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
"מנוחה" – "מכל אויביכם מסביב"182, מנוחה אמיתית, באופן שגם האויב מתהפך להיות אוהב ומסייע, החל מהיצה"ר, שגם הוא לומד תורה כו', "כדת הניתנה לכל אחד ואחד בהלכות תלמוד תורה , וכמאמר רז"ל אפי' פרק אחד שחרית כו'" , ועד"ז בנוגע לכל הענינים הגשמיים, כפי שמפרש רבינו הזקן מ"ש "גוי אחד בארץ", "גם בעניני ארץ כו'",
1681 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
יש מציאות – אצל סוג מסויים – שיוצאים י"ח "והגית בו יומם ולילה" ע"י לימוד "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" ; ואילו מי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, אפילו רגע אחד ביום (גם אם עסק בתורה כל שאר משך היום) – יש בזה כל
2513 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"למשמאילים בה (שלא לשמה) עושר וכבוד", קאי על הלימוד שאינו לשם השגת התורה עצמה ("יגדיל תורה ויאדיר"), אלא לשם קיום המצוות , לידע את המעשה אשר יעשון
911 ומהחילוקים בין ב' אופני לימוד הנ"ל – שהלימוד לשם קיום המצוות הוא במדידה והגבלה, שלכן יכולה להיות מציאות של לימוד כל התורה כולה (ראה מנחות צט, סע"ב), משא"כ הלימוד לשם השגת התורה עצמה ע"י עיון ופלפול כו' [שבאופן כזה דוקא נעשה הריבוי בתורה עי"ז שהאדם מחדש בתורה – לא רק גילוי מן ההעלם, אלא כלשון חז"ל (נסמן לעיל הערה 61): תלמיד ותיק עתיד לחדש ], ה"ז ללא מדידה והגבלה, "ארוכה מארץ מדה ורחבה מיני ים" (איוב יא, ט), כפי שמבאר רבינו הזקן בהלכות תלמוד תורה (פ"א ה"ה); וזהו גם כללות החילוק בין מצות והגית בו כו' למצות ידיעת התורה , כמבואר בהלכות ת"ת (רפ"ג ובקו"א), וגם בלקו"ת פ' בלק (עא, סע"ב ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
– אמנם גם בכל יום מוכרח להיות לימוד התורה , שהרי זוהי מצות עשה מן התורה , אבל בכל יום, ישנו מי שיוצא ידי חובתו בלימוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , ולא באופן ש"מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות", דהיינו לימוד מתוך שמחה והתרחבות והתפשטות גדולה, שזמנו ביום השבת, שבו אין עוסקים בעובדין דחול, ועאכו"כ לא במלאכות.
2632 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וזהו גם שדוקא בפנימיות התורה מודגש בגלוי הענין דארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים (כמבואר בארוכה בדרושי מינוי מלך ובדרושי אחש"פ ), שהרי בלימוד נגלה דתורה יש אפשרות שהאדם ילמד את כל התורה כולה , וכמבואר בהלכות ת"ת (לרבינו הזקן ) כמה חילוקי דינים לגבי הלומד את כל התורה כולה , משא"כ פנימיות התורה , תורתו של משיח שילמד את העם כולו , ה"ה למעלה מכל מדידה והגבלה .
1599 ראה מנחות צט, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בקדשים יש דין שאכילתם צריכה להיות באופן ד"למשחה" , "לגדולה" , שזהו דוקא כאשר הבשר הוא (לא בשר חי , אלא) צלוי שלוק ומבושל , באופן שיהי' טוב וערב ("געשמאַק") בגשמיות כפשוטו (וכמו בנוגע לאכילת בשר ביו"ט , שצ"ל בשר (ומה טוב – לא רק בשר עוף, אלא דוקא בשר בהמה) שמן כו', ונעשה ענין של קדושה שפועל שמחת יו"ט – "אין שמחה אלא בבשר" ).
1914 ורק "הבבליים אוכלין אותו כשהוא חי" (מנחות צט, ב (במשנה)), ובירושלמי פאה פ"ח ה"ד: "מפני שדעתן מקולקלת" (וראה לקו"ש חט"ו ע' 456 ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
והרי הענינים דיצי"מ ומ"ת נותנים כח על כל השנה כולה – כפי שרואים שיש חיוב להזכיר יצי"מ בכל יום, בבוקר ובערב , וכן יש חיוב ללמוד תורה בכל יום, בבוקר ובערב , ועד שאפילו להדעה שיוצאים י"ח בלימוד "פרק אחד" , או אפילו בקריאת שמע, הרי זה צריך להיות "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" 329, וכן ק"ש בבוקר ובערב – "בשכבך ובקומך" .
747 ראה מנחות צט, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכן בלימוד התורה – יש מי שיוצא י"ח בלימוד פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , ובזה מקיים מצות "לא ימוש גו' יומם ולילה" [ויתירה מזה – כדאיתא בספרים שמלמעלה משלימים כל מה שחסר לו כו'], ויש מי שלומד יומם ולילה כפשוטו, אלא שמבטל רגע אחד מלימודו, ו"עליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו'" .
555 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
וכיון שכל אחד מישראל מחוייב בלימוד התורה , ואין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו , ואינו מבקש אלא לפי כוחן , הרי מובן, שענין זה שייך גם למי שחיוב ת"ת שלו ע"פ תורה הוא פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית או אפילו קריאת שמע בלבד, ועי"ז מקיים (לא רק מצות לימוד התורה סתם, אלא גם) החיוב דלא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה .
1468 יהושע א, ח. מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ובהקדים, דהנה, כל חילוקי הדרגות (ראש וסוף) בין יושבי אוהל ובעלי עסקים, מארי תורה ומארי עובדין טבין וכו' [מצד חילוקי הדרגות בשרש נשמתם , אם שרש נשמתו היא מבחי' המוחין, או ששייך לענין המעשה שהוא העיקר , ויוצא י"ח לימוד התורה ע"י "פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" ] – שייכים רק במקום שאפשר לקיים כל עניני התומ"צ.
1758 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ד"פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית" , או ידיעת התורה כדי שיוכלו לקיים את המצוות, אבל בשביל קיומה של ירושלים לא מספיק הלימוד ד"פרק אחד כו'", או ידיעת התורה כו', אלא יש צורך בעצם הענין דלימוד התורה בפועל.
1837 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
דובר כמ"פ בנוגע לתורה , ש"תורה אחת לכולנה" , ולא זו בלבד שהתורה ניתנה לכל אחד, אלא שניתנה לכל אחד באופן שהוא מחוייב בלימודה (כמבואר בהלכות תלמוד תורה ), ולא רק לצאת ידי חובתו ע"י נתינת צדקה כדי שמישהו אחר ילמד, כי, אע"פ שעי"ז יש לו חלק בתורתו, כפי שמצינו בנוגע לישכר וזבולון, שע"י תמיכת זבולון בישכר יש לזבולון חלק בתורתו של ישכר , מ"מ, מוכרח גם זבולון לקבוע עתים לתורה , ולא רק "לפרקים" , אלא בכל יום , ולא רק פעם אחת ביום , אלא "יומם ולילה" , פעם אחת ביום ופעם אחת בלילה ,
2112 מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
צריך להבין מהו העילוי והחידוש שיתוסף בלימוד התורה ע"י משיח3, והלא אז בתחיית המתים יקומו גם כל הגדולים שכבר יודעים את כל התורה כולה (כפי שמצינו בכמה תנאים ואמוראים שלמדו את כל התורה כולה ), ועאכו"כ משה רבינו, המקבל הראשון שקיבל תורה מסיני ומסרה כו' עד סוף כל הדורות, ובפרט ע"פ הפתגם הידוע שמ"ת לא יהי' עוד פעם.
1035 ראה מנחות צט, סע"ב. אבות דר"נ פ"ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ובתורה גופא, שיש בה ב' דרגות, גליא דאורייתא וסתים דאורייתא, הנה בנגלה דתורה ששייכת לעניני העולם יש איזה הגבלה, ועד שאפשר להיות מציאות של לימוד כל התורה כולה , כמבואר בהל' ת"ת (וכפי שמצינו בכמה וכמה שסיימו את כל התורה כולה ), ואילו אמיתית ענין הבל"ג שבתורה הוא בפנימיות התורה .
1534 ראה מנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ידוע דזה שבהחיוב דקיום המצוות כל ישראל הם שוים ובהחיוב דלימוד התורה יש כו"כ מדריגות, דביושבי אהל שיש להם פנאי החיוב דוהגית בו יומם ולילה הוא כפשוטו, ובעלי עסקים יוצאים ידי חובתם בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , הוא, כי המצוות הם רצון העליון (כנ"ל), ורצון הוא למעלה מהתחלקות, והתורה היא חכמתו ית', ובחכמה יש התחלקות.
983 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועד"ז בנוגע ללימוד התורה – שגם יהודי שטוען שכבר למד כל התורה כולה , וכבר שימש שמונים שנה...
1780 ראה מנחות צט, ב. הל' ת"ת שם פ"ב ה"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והענין הוא, דנגלה דתורה הוא בכלל בהגבלה, ופנימיות התורה הוא בל"ג, וע"י ידיעת הענינים דפנימיות התורה באופן של הנחה פשוטה כנ"ל, ועאכו"כ ע"י הלימוד דפנימיות התורה בהבנה והשגה, ובפרט כשהלימוד גופא הוא באופן דכי ירחיב, למעלה ממדידה והגבלה [ובפשטות, שאינו מתחשב עם הזמן, אם הוא עדיין באמצע זמן הסדר או שזה כבר לאחרי הסדר], הנה עי"ז גם לימוד הנגלה הוא באופן שלמעלה ממדידה והגבלה, וגם הבירור שע"י לימוד הנגלה, עם היותו בירור בדרך התלבשות, הוא באופן נעלה יותר.
55 ועד שאפשרי (וצ"ל) לימוד כל התורה כולה (מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ויש לומר, שזהו הטעם על זה שיש שיעור וקצבה להמצוה דידיעת התורה [דמ"ש ארוכה מארץ מדה הוא שאין קץ לעומק טעמי ההלכות, אבל ההלכות עצמם וכן המדרשים וכו' יש להם קץ ומספר והיו כמה וכמה שלמדו וידעו כל התורה כולה ], כי מכיון שהמצוה דידיעת התורה היא שהאדם ידע את התורה , והאדם הוא מוגבל, לכן גם התורה (ששייכת למצוה זו) היא במדידה והגבלה.
69 ראה מנחות צט, ב. קו"א להל' ת"ת שם פ"ג ה"א אות א (ע' 1686 [תתמג, ב]).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ד) והנה ידוע דזה שבהחיוב דקיום המצוות כל ישראל הם שוים ובהחיוב דלימוד התורה יש כו"כ מדריגות, דביושבי אהל שיש להם פנאי החיוב דוהגית בו יומם ולילה הוא כפשוטו, ובעלי עסקים יוצאים ידי חובתם בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית , הוא, כי המצוות הם רצון העליון (כנ"ל), ורצון הוא למעלה מהתחלקות, והתורה היא חכמתו ית', ובחכמה יש התחלקות.
31 מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ד וכל השוכח דבר אחד ממשנתו מחמת שלא חזר על לימודו כראוי מעלה עליו הכתוב כאלו מתחייב בנפשו וגם עובר בלאו של תורה שנאמר רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך וגו' וכל מקום שנאמר השמר פן הוא לא תעשה .
עב מנחות צט , רע"ב (בלאו ). וראה לקמן פ"ג בקו"א סוד"ה ואפילו שהוא כדעת הסמ"ק סי' קה בסופו שמנאו ללאו בפ"ע (ודלא כרמב"ם, שהוא רק מקבלת חכמים ואסמכתא בעלמא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ו במה דברים אמורים שהשוכח מתחייב בנפשו ועובר בלאו כששכח מחמת עצלות שנתעצל לחזור על לימודו כראוי אבל מחמת אונסו כגון שטרוד הרבה בפרנסתו והעתים שקובע לו אין מספיקים לו לחזור על כל לימודו שלמד קודם שהיה טרוד אינו מתחייב בנפשו וגם אינו עובר בלאו שנאמר רק השמר לך וגו' רק למעט מחמת אונסו:
קט מנחות צט , ב. וראה גם לקמן ה"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז
ואם אירע לפעמים גודל טרדה במשא ומתן עד שלא יוכל ללמוד כל העת הקבוע לו ביום וכן בלילה יוכל לצאת ידי חובת מצות והגית בו יומם ולילה אפילו בלימוד מועט כמו פרק אחד ביום וכן פרק אחד בלילה ובשעת הדחק שהטירדה גדולה יותר מדאי ואין לו פנאי אפילו פרק אחד יוכל לצאת ידי חובתו בקריאת שמע שחרית וערבית לקיים מצות והגית בו יומם ולילה ביום ההוא שהוא שעת הדחק ואי אפשר בענין אחר.
צז רבי אמי מנחות צט , ב. וראה קו"א (ד"ה ולרבי ישמעאל, שכ"ה לדברי הכל בשעת הדחק). לקמן פ"ד ה"ו. תניא אגה"ק סי' כט (דהיינו הלכות). לקו"ש ח"ג ע' 916 הערה 14. ח"ה ע' 33. חי"ד ע' 21. חי"ט ע' 221 הערה 11. שלחן המלך ח"ג ע' רמד-ה. הערות וציונים 17/ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ה וכל זה במתפרנס ממעשה ידיו ממש אבל אם מלאכתו נעשית על ידי אחרים וכן המתפרנס מהצדקה של קהל או יחידים חייב לעסוק בתורה יומם ולילה ממש בכל ענין ואינו יוצא ידי חובתו כלל מן התורה בקביעות עתים גם אם דעתו קצרה ללמוד טעמי ההלכות שהרי נאמר בתורה סתם על כל אדם מישראל ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך וגו' ופירשו חכמים לעשותם קבע ועיקר ומלאכתו עראי כשצריך למעשה ידיו אבל דברים בטלים כלל כלל לא ואם שח עובר בעשה שנאמר ודברת בם ולא בדברים בטלים וזה שקובע עתים לתורה דרשו עליו חכמים שהוא מיפר תורה כמ"ש עת לעשות לה' הפרו תורתיך.
קה מנחות צט, ב כרבי ישמעאל . וכדלקמן ה"ז. לעיל או"ח סי' קנו ס"א (חייב לקיים והגית בו יומם ולילה כמשמעו). וראה גם רמב"ם פ"ג ה"ט ורמ"א סי' רמו סכ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ז ולא בדברים בטלים בלבד אלא אפילו בחכמות העולם אסור לעסוק שנאמר ודברת בם שלא תערב עמהם דברים אחרים ואפילו מי שלמד כבר כל התורה כולה שמא יאמר למדתי חכמת ישראל אלך ואלמוד חכמת אומות העולם תלמוד לומר ואת חקותי תשמרו ללכת בהם אין לך רשות ליפטר מתוכם ואין צריך לומר תלמיד חכם שחייב לקיים והגית בו יומם ולילה ממש יצא ויבדוק שעה שאינה מן היום ולא מן הלילה ויעסוק בהם ומכל מקום באקראי מותר לתלמיד חכם ללמוד בשאר חכמות שיוכל ללמוד מתוכם דברי תורה ויראת שמים ודרך ארץ אבל לא שאר העם.
קלח מנחות צט , ב כדעת רבי ישמעאל (לענין חכמה יונית ). וראה קו"א (ד"ה והנה חילוק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואפילו בשוכח דבר אחד מתחייב בנפשו ועובר בלאו .
לד מנחות צט, רע"ב. וכדלקמן בדעת הסמ"ק. וכן נפסק לעיל שם. וראה לקו"ש חל"ד ע' 24 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ור' ישמעאל דאסר לבן דמא ללמוד חכמת יונית , אע"ג דס"ל אפילו בתחלת לימודו הנהג בהן מנהג דרך ארץ, היינו משום דגזרו על חכמת יונית , ע"ש בתוספות במנחות ס"ד ע"ב, וביפה מראה פ"ק דפאה שנדחק מאד, ולא קשה מידי, דבאמת יש לומר דבן דמא לא רצה ללמוד יונית לצרכיו כמ"ש היפה מראה, אלא לתשובת המינים שיוכל להתוכח עמהם, שהיה דבר מצוה, או לדבר מצוה אחרת שיוכל להציל איזה ישראל כשיהיה קרוב למלכות, אלא שהיא מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים, כמ"ש התוס' שלא היה בו צורך צבור כל כך, ומשום הכי אסר ליה ר' ישמעאל משום לא ימוש , [ד]לא דמי כלל לאומנות שאם אין קמח כו'.
קנג עתה בא לבאר שיטת רבי ישמעאל במנחות צט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועיין רמב"ם לקיים מצוה זו כראוי כו' עם עושר וכבוד כו' תורתו קבע כו', מכלל מי שעושה מלאכתו קבע כדי לקנות עושר אינו מקיים המצוה כראוי, משום דס"ל דדרשה גמורה היא ולא אסמכתא בעלמא, דלא קיי"ל כרשב"י ורב[י] אמי דבפרק אחד שחרית כו', דהא גבי לחם הפנים נמי לא קיי"ל כר' יוסי אלא כת"ק.
קפא במשנה מנחות צט, ב: אלו מושכין ואלו מניחין וטפחו של זה כנגד טפחו של זה שנאמר (שמות כה, ל) לפני תמיד , רבי יוסי אומר אפילו אלו נוטלין ואלו מניחין אף זה היתה תמיד . וקיי"ל (רמב"ם הל' תמידין ומוספין פ"ה ה"ד) כת"ק. וראה רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ח (לקבוע לו זמן לת"ת ביום ובלילה). לחם משנה שם (שמקשה מלחם הפנים). לקמן בהמשך (שזהו כשצריך לדי מחסורו). חידושי צ"צ פאה פ"א (יט, א ד"ה ועיין בהרמב"ם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טז, יט
וזהו ודברת בם שתהי' רק כלי [ה]פה לדבר [הוי'] המדבר בפיך וע"כ מצות ת"ת תמידי', בשבתך בביתך ובלכתך בדרך כו' וכמ"ש במ"א [oldpage_קיח] (ובזה יובן יותר ענין הנ"ל במ"ש מי שם פה לאדם כו' דהגם שאמר לו הוי' מי שם פה לאדם כו' ואנכי אהי' עם פיך לא רצה משה ואמר לו שלח נא כו' לפי שידע משה שלא יאיר [אור] דברי אלקי' [חיים] בכנ"י ע"י המשכה זו דאור חכ' עילאה דתורה לבדה כענין הנ"ל במי שאין לו אלא תורה כו' כ"א ע"י שיהיו כנ"ל כו' בלתי קיבול במס"נ באה"ר דכל נפשך ומאדך כנ"ל ע"כ גם שאמר ואנכי אהי' עם פיך שזהו כמו והיו
601 מצות ת"ת תמידי' : ראה מנחות צט, סע"ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג, ה"ז. לקו"ש ואתחנן (כרך יד) ע' 21 ובהנסמן שם. לקמן פ' בשלח ריא, ד. תצוה שכד, א. שמו, ד. פקודי תנג, ב. תס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולקחת את שתי אבני שוהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וביאור הענין הנה ידוע בטעם שנק' משה שוש' דמלכא דוקא להיות שכל התורה כולה ניתנה לבנ"י ע"י משה דוקא [כמו במ"ת שהי' כמו שוש' להוריד החתן לגבי הכלה והוא בחי' המשכת גילוי אא"ס שבחכ' שבתו' ע"י משה דוקא] כמ"ש משה ידבר כו' (וגם עכשיו כל הלכה ודבר ה' נמשך ע"י משה בכאו"א מישראל כשיושב ושונה כו' כענין משה שפיר קאמרת כמ"ש במ"א) להשפיע לכנ"י שזהו הממוצע המחבר לייחד חתן עם הכלה (ואע"פ דג' קשרין הם ישראל מתקשראן באוריי' ואורייתא בקוב"ה ולמה צריך לממוצע דבחי' משה, הענין הוא דמה דנש"י מתקשרא[ן] בס"ר אותיות התורה וקוב"ה באורייתא זהו הכל ע"י משה שבכחו לייחד גם לאורייתא בקוב"ה וקוב"ה באורייתא ואורייתא בישראל כמ"ש [בו ] כי מן המים משיתיהו כמ"ש במ"א) (משא"כ אהרן שוש' דמטרוניתא זהו רק להעלות לנש"י בוקר וערב לבד כמו בק"ש שאין זה רק למקור חוצבם [לבד], אבל במ"ש ויקחו אליך שמן כו' [אמר] להעלות נר תמי"ד זהו כמו מצות ת"ת דישראל מתקשראן באורייתא בתמידות יומם ולילה כמ"ש והגית בו יומם ולילה וכמ"ש בשכבך ובקומך, וכמו שמלמעלה למטה מאוא"ס בחכ' [oldpage_תקיב] שבתורה מאיר בתמידות משום דאורייתא מתקשרא בקוב"ה בתמידות וכמ"ש ואהי' אצלו כו' שעשועים תמידי' וד"ל).
96 מצות ת"ת. . בתמידות : ראה מנחות צט, סע"ב. לעיל פ' וארא פא, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [תכון תפלתי] והנה כו' אכלתי יערי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ועפ"ז יובן ג"כ ענין קריאת שם חנוכה שכינו רז"ל על המצא הפך, והצלתם בהצלחתם שגברו מ' בית חשמונאי, דהנה פי' שטמאו כל השמנים שהי' בהיכל, זהו שכמו שיש בקדושה בחי' חכ' כן בלעו"ז יש בחי' חכ' דקלי' שהיא לעומת בחי' הקדושה ממש, ולכן הפליגו כל ספרי המוסר בלימוד חכ' חיצוני', ובגמ' אמרו שילמוד בשעה שלא יום ולא לילה , וע' בסש"ב שביאר איך שמטמא חב"ד שבנפשו, והיינו שנמשך בחי' או"מ דטומאה ששרשה
162 חכ' חיצוני'. . בשעה . . לילה : ראה מנחות צט, ב (הובא בהל' ת"ת שם). לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אלא עלמא אמאי קאים] ועד"ז יובן ג"כ בנ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אמנם הנס דחנוכה הי' שרצו להשכיחם תורתיך ולהעבירם מחוקי רצונך, פי' איך ישכיחום תורתיך שלא יאיר אור התורה זהו ע"י שרצו להעבירם מחוקי רצונך שהם מעשה המצות כו', וממילא כשלא יהי' ההעלאה ע"י מעהמ"צ לא יומשך בחי' תורה אור להאיר שעי"ז ישכיחום תורתיך, ותמורת חכ' התורה טמאו כל השמנים כנ"ל, ולזאת כאשר גברו חשמונאי ובניו, תקנו להדליק נרות ושמן זית מצוה מן המובחר שמובן שענין האור והשמן זהו עצמו ענין בחי' המשכת תורה אור, אלא שי"ל שזהו עוד יותר עד שיוכל להאיר גם אור הגס, דבתו' נא' והיו הדברים האלה שבד"ת הכתוב מדבר , בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשוה שלא חילק בענין לימוד התו', וכן במצות ק"ש שבה יוצאין גם לימוד התורה אלא שאין מורין כן כנודע, לא נא' דוקא בלכתך בדרך, כ"א בשוה כמו בישיבת הבית,
1713 במצות ק"ש. . לימוד התורה : ראה מנחות צט, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג, ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם תכון תפלתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
והענין דהנה ארז"ל טמאו כל השמנים שבהיכל, דהנה שמן הוא חכ' וכמו שיש חכ' בקדושה כמו"כ יש חכ' בלעו"ז ויש חכ' בק"נ וחכ' דג' קה"ט, והנה החכ' דלעו"ז מלבשת ומקפת את חכ' דקדושה כי שם טומאה אינו על הרגש פנימי כ"א על מקיף, ולכן הרחיקו כל ספרי מוסר לימוד חכ' חיצוני' לגמרי, וכמארז"ל אימתי מותר ללמוד חכמת יוונית והשיבו בזמן שאינו לא יום ולא לילה , וא"כ הפי' שאסור ללמוד כלל.
68 חכמת יוונית. . לילה : ראה מנחות צט, ב (הובא בהל' ת"ת שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר