ו
ו במה דברים אמורים שהשוכח מתחייב בנפשו ועובר בלאו כששכח מחמת עצלותקח שנתעצל לחזור על לימודו כראוי אבל מחמת אונסוקט כגון שטרוד הרבה בפרנסתוקי והעתים שקובע לוקיא אין מספיקים לו לחזור על כל לימודו שלמד קודם שהיה טרוד אינו מתחייב בנפשו וגם אינו עובר בלאו שנאמרקיב רק השמר לך וגו' רק למעט מחמת אונסוקיג:
הערות
- קח. תוס' יו"ט אבות פ"ג מ"ח.
- קט. מנחות צט , ב. וראה גם לקמן ה"י.
- קי. רש"י ברכות ח, ב ד"ה מחמת אונסו (דוגמה הב'). וראה לקו"ש חל"ד ע' 29 הערה 48.
- קיא. ראה לקמן פ"ג ה"ד.
- קיב. דברים ד, ט.
- קיג. ראה מנחות שם (ופן יסורו מלבבך). חדא"ג מהרש"א ד"ה יכול. לקו"ש חל"ד ע' 28 הערה 42, וע' 29 (הטעם שהוצרך ללימוד מיוחד, אף שאונס רחמנא פטריה). יגדיל תורה (נ.י.) מה ע' קיב.
משנה אבות ג׳:ח׳ - הטקסט מספריא
רבי דוסתאי ברבי ינאי משום רבי מאיר אומר כל השוכח דבר אחד ממשנתו. מעלה עליו הכתוב כאילו מתחייב בנפשו. שנאמר (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך. יכול אפילו תקפה עליו משנתו תלמוד לומר (שם) ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך. הא אינו מתחייב בנפשו. עד שישב ויסירם מלבו:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.