ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כד ח"י אלול שיחה א

180

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

להגיע ללימוד התורה בשלמות של "בן ארבעים לבינה"¹⁷ – ורק מיעוט קטן מגיע לדרגה של "למד כל התורה כולה"¹⁸.

ואם כך, יום ההולדת הוא נסיגה עצומה¹⁹ במצב הילוד לעומת מצבו כעובר במעי אמו – ועל מה היא השמחה ביום ההולדת?

ההסבר לכך²⁰ מובן מן ההבדל שבין עובר לבין ילוד בהלכה, כדברי רש"י²¹: "כל זמן שלא יצא לאויר העולם לאו נפש הוא וניתן להרגו ולהציל את אמו (המקשה לילד ומסוכנת)", ודוקא כאשר "יצא ראשו" הוא נקרא "נפש", ולכן "אין נוגעים בו להורגו דהוה ליה כילוד ואין דוחין נפש מפני נפש"^*

כלומר: אמנם לעובר ישנם כל רמ"ח האיברים, והוא נע וכדומה, אך "לאו נפש הוא", כי המהות של נפש חיה היא, שיש שני דברים שונים – (א) מציאות של גוף, (ב) בתוכו נמצאת הנפש וחיות הנפש, כחפץ המונח בכלי,

אלא²² שזוהי מציאות חיה אחת. לעומת זאת, אצל העובר, הרי חיותו אינה שלו^*, אלא של אמו²³, ולכן "לאו נפש הוא".

ועל כך היא השמחה ביום ההולדת בכל שנה ושנה, כי ביום זה הפך האדם למציאות חיה, "נפש".

ג. גילוי החסידות, כגאולה הנמשלת ללידה

לפי זה מובן מדוע ציון יום ההולדת כיום טוב מודגש אצל הבעש"ט ואדמו"ר הזקן. כי זהו חידושה של תורת החסידות – החסידות הכללית של הבעש"ט ביחד עם חסידות חב"ד, שהתגלתה על ידי רבינו הזקן:

ידוע²⁴ שהגלות "נמשל לעיבור"

הערות

17. אבות ספ"ה.
18. ובל' המורה על חידוש (מנחות צט, סע"ב): שאל בן דמה כו' כגון אני שלמדתי כל התורה כולה. – וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"í ס"ד־ה. פ"ב ס"ב ואילך.
19. ולהעירמהמובאבדרישה יו"ד סו"ס רסד:מה שנוהגין בשבת לבקר אצל תינוק הנולד משום שהוא אבל על תורתו ששכח כו' ונראה משום הכי ניתנה מילה לח' ימים אחר שעברו ימי אבילות.
20. בכל הנ"ל ובהבא לקמן – ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 288 ואילך.
21. סנהדרין עב, ב ד"ה יצא ראשו. ועד"ז במאירי שם. סמ"ע חו"מ סי' תכה סק"ז (ראה גו"א משפטים כא, כב). וראה רמב"ן נדה מד, ב. ועוד.
*. במשנה אהלות ספ"ז. סנהדרין שם. רואה גם בית האוצר מערכת א כלל יו"ד אם עובר נק' אדם.
22. ראה המשך תרס"ו (דלקמן הערה 61). המשך תער"ב ח"א פר"י. ועוד.
*. כי נפשו עדיין אינה מיוחדת עם גופו (אף שנמצאת בו – ראה סנהדרין צא, ב). וראה לקו"ש ח"י ע' 45 בנוגע ל"תחילת כניסת נפש זו הקדושה כו'" (שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת סוס"ד).
23. להעיר מרמב"ן שבת קז, ב ד"ה הא דאמרינן: אע"ג דהאי עובר לית בי' בדידי' נשמה כיון דגידולו תלוי בנשמת אמו העוקרו משם נוטל נשמתו ממנו. וראה מאירי שבת שם: שכל שלא נולד אינו ראוי לומר בו נטילת נשמה כדכתיב כו'.
24. ראה דרושי וארא – תו"א נה, א ואילך. סה"מ תקס"ב ע' קלד ואילך. תו"ח שמות צו, ב ואילך. אוה"ת שמות כרך א' ע' קלט ואילך. כרך ז – ע' ב'תקפד־ה (ע"פ מו"נ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.