180

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

להגיע ללימוד התורה בשלמות של "בן ארבעים לבינה"17 – ורק מיעוט קטן מגיע לדרגה של "למד כל התורה כולה"18.

ואם כך, יום ההולדת הוא נסיגה עצומה19 במצב הילוד לעומת מצבו כעובר במעי אמו – ועל מה היא השמחה ביום ההולדת?

ההסבר לכך20 מובן מן ההבדל שבין עובר לבין ילוד בהלכה, כדברי רש"י21: "כל זמן שלא יצא לאויר העולם לאו נפש הוא וניתן להרגו ולהציל את אמו (המקשה לילד ומסוכנת)", ודוקא כאשר "יצא ראשו" הוא נקרא "נפש", ולכן "אין נוגעים בו להורגו דהוה ליה כילוד ואין דוחין נפש מפני נפש"*

כלומר: אמנם לעובר ישנם כל רמ"ח האיברים, והוא נע וכדומה, אך "לאו נפש הוא", כי המהות של נפש חיה היא, שיש שני דברים שונים – (א) מציאות של גוף, (ב) בתוכו נמצאת הנפש וחיות הנפש, כחפץ המונח בכלי,

אלא22 שזוהי מציאות חיה אחת. לעומת זאת, אצל העובר, הרי חיותו אינה שלו*, אלא של אמו23, ולכן "לאו נפש הוא".

ועל כך היא השמחה ביום ההולדת בכל שנה ושנה, כי ביום זה הפך האדם למציאות חיה, "נפש".

ג. גילוי החסידות, כגאולה הנמשלת ללידה

לפי זה מובן מדוע ציון יום ההולדת כיום טוב מודגש אצל הבעש"ט ואדמו"ר הזקן. כי זהו חידושה של תורת החסידות – החסידות הכללית של הבעש"ט ביחד עם חסידות חב"ד, שהתגלתה על ידי רבינו הזקן:

ידוע24 שהגלות "נמשל לעיבור"

הערות

  1. 17. אבות ספ"ה.
  2. 18. ובל' המורה על חידוש (מנחות צט, סע"ב): שאל בן דמה כו' כגון אני שלמדתי כל התורה כולה. – וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"í ס"ד־ה. פ"ב ס"ב ואילך.
  3. 19. ולהעירמהמובאבדרישה יו"ד סו"ס רסד:מה שנוהגין בשבת לבקר אצל תינוק הנולד משום שהוא אבל על תורתו ששכח כו' ונראה משום הכי ניתנה מילה לח' ימים אחר שעברו ימי אבילות.
  4. 20. בכל הנ"ל ובהבא לקמן – ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ב ע' 288 ואילך.
  5. 21. סנהדרין עב, ב ד"ה יצא ראשו. ועד"ז במאירי שם. סמ"ע חו"מ סי' תכה סק"ז (ראה גו"א משפטים כא, כב). וראה רמב"ן נדה מד, ב. ועוד.
  6. *. במשנה אהלות ספ"ז. סנהדרין שם. רואה גם בית האוצר מערכת א כלל יו"ד אם עובר נק' אדם.
  7. 22. ראה המשך תרס"ו (דלקמן הערה 61). המשך תער"ב ח"א פר"י. ועוד.
  8. *. כי נפשו עדיין אינה מיוחדת עם גופו (אף שנמצאת בו – ראה סנהדרין צא, ב). וראה לקו"ש ח"י ע' 45 בנוגע ל"תחילת כניסת נפש זו הקדושה כו'" (שו"ע אדה"ז או"ח מהד"ת סוס"ד).
  9. 23. להעיר מרמב"ן שבת קז, ב ד"ה הא דאמרינן: אע"ג דהאי עובר לית בי' בדידי' נשמה כיון דגידולו תלוי בנשמת אמו העוקרו משם נוטל נשמתו ממנו. וראה מאירי שבת שם: שכל שלא נולד אינו ראוי לומר בו נטילת נשמה כדכתיב כו'.
  10. 24. ראה דרושי וארא – תו"א נה, א ואילך. סה"מ תקס"ב ע' קלד ואילך. תו"ח שמות צו, ב ואילך. אוה"ת שמות כרך א' ע' קלט ואילך. כרך ז – ע' ב'תקפד־ה (ע"פ מו"נ).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 24 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך ט ב'תרנד שבת קז, ב
  2. אגרות קודש כרך יט ז'רמב* שבת קז, ב
  3. לקוטי שיחות כרך לח הוספות ענינים כלליים מאותו ספר שבת קז, ב
  4. לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א מאותו ספר שבת קז, ב
  5. תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב שבת קז, ב
  6. תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב שבת קז, ב
  7. ספר המאמרים ה' יו"ד כסלו, תרצ"ב. ריגא שבת קז, ב
  8. שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום טוב תצז דין הכנה ביו"ט י שבת קז, א
  9. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפ דין תשמיש המטה שבת קז, א
  10. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ה (סי' שח-שכא) שטז צידה האסורה והמותרת בשבת שבת קז, א
  11. לקוטי שיחות כרך לא משפטים שיחה א מאותו ספר סנהדרין עב, א
  12. לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב מאותו ספר סנהדרין עב, א
  13. תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו סנהדרין עב, רע"ב
  14. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז סנהדרין עב, ב
  15. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכט על מי מחללין שבת ה סנהדרין עב , ב
  16. שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם יא סנהדרין עב , א
  17. שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם יב סנהדרין עב, ב
  18. ספר השיחות שמחת תורה תר"ץ סנהדרין עב, א
  19. ענינה של תורת החסידות 6 סנהדרין עב, סע"א
  20. אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט סנהדרין עב, א
  21. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג סנהדרין עב, א
  22. אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח סנהדרין עב, א
  23. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכט על מי מחללין שבת סנהדרין דף ע"ב,
  24. תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ט שם עב, ב