181

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ו"גאולת ימי המשיח שיהיה במהרה בימינו נמשל ללידה"25. וכיון שתורת החסידות היא הכנה לגאולה – "טועמיה חיים זכו" של הגאולה26 – ועל ידי הפצת החסידות חוצה – יפוצו מעינותיך חוצה – הרי אז אתי (=יבוא) מר, דא מלכא משיחא, כפי שענה המשיח לבעל־שם־טוב27, ומובן, שחידוש תורת החסידות הוא מעין הגילוי של הגאולה – כענין הלידה.

תורה ומצוות ניתן לקיים בשני אופנים:

א) לימוד תורה וקיום מצוות באופן שהיהודי והתורה והמצוות הם שני דברים שונים, יהודי זה שומר מצוות, שקוע בלימוד התורה ומדקדק במצוה קלה כבחמורה, אך הוא מרגיש את מציאותו כמציאות נפרדת מן התורה והמצוות – הוא לומד תורה ומקיים מצוות, והמצוות מביאות לו חיים, הן "חיינו ואורך ימינו", בהיותן חכמתו ורצונו של הקב"ה מקור החיים.

זהו מעין עובר, תינוק במעי אמו, שלמרות שיש לו כל האיברים, וזוהי מציאות חיה28, בכל זאת חיותו אינה שלו אלא של אמו, ואילו האיברים שלו "הם כמתים"29.

ב) הבעל־שם־טוב גילה והדגיש30 את פנימיות ואמיתות הענין של "אין עוד מלבדו"31 – שאין שום מציאות זולת ה' יתברך, ולכן אין שני דברים – מציאות של אדם שהוא המקיים תורה ומצוות, משום שאין מציאות מלבד ה' אלא יש מציאות אחת בלבד32: הקדוש־ברוך־הוא תורתו ומצוותיו, שהוא וחכמתו ורצונו אחד,

וממילא קיימת אצל האדם מציאות אחת בלבד, חייו הם התורה והמצוות.

בדומה לענין הלידה, שאין נולדים שני דברים שונים – גוף עם נפש בתוכו, אלא גוף חי אחד33.

וזה מודגש בלשון חז"ל34 "אני לא נבראתי (אין כל בריאה של מציאות האדם) אלא (רק מה שנברא) לשמש את קוני (מציאותו היא שהוא משמש את קונו)" –

הערות

  1. 25. ל' התו"א שם.
  2. 26. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"כ ע' 192. וש"נ.
  3. 27. כמ"ש הבעש"ט באגרתו הידועה – נדפסה בראש ס' כתב שם טוב. ובכ"מ.
  4. 28. להעיר ד"עובר ירך אמו הוא" (גיטין כג, ב. ובכ"מ. וראה בהנסמן בלקו"ש [המתורגם] חכ"ב ע' 67 הערה 41) – ירך חי.
  5. 29. ראה תו"א שם "משא"כ ראשו עם כל אברי הנשימה אין משמשין כלום והרי הם כמתים".
  6. 30. ראה סהמ"צ להצ"צ – מצות אחדות הוי' פ"ג: וע"פ עומק יסוד הבעש"ט כו'.
  7. 31. ואתחנן ד, לה.
  8. 32. ראה סהמ"צ שם: וזהו אמיתית החסידות.
  9. 33. ראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 267 ואילך.
  10. 34. משנה סוף קידושין – כגי' המלאכת שלמה ועוד שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.