113
מפני "דקא יהיב אגר מלאכתו ואינו נוטל שכר על שמירתו". כלומר, אע"פ שהשוכר יש לו הנאה מהחפץ (בזה שמשתמש בו), מ"מ לא נעשה עי"ז שומר שכר, לפי שהנאה זו לא באה בתור שכר על שמירתו, שהרי "יהיב אגר מלאכתו", ומכיון ש"אינו נוטל שכר על שמירתו" הרי הוא שומר חנם.
וטעמו של המ"ד דדינו כשומר שכר הוא — "הואיל ולהנאתו הוא אצלו אע"פ שנותן שכר פעולתו ש"ש הוא דאי לא יהיב שכר הוי שואל וחייב באונסין השתא דיהיב לי' אגרא לא הוי שואל והוי ש"ש". ומלשון רש"י משמע, דבעצם הי' צ"ל לשוכר דין שואל, אלא שמכיון ד"יהיב לי' אגרא לא הוי שואל והוי ש"ש".
כלומר, אין הפירוש שמ"ד זה ס"ל שהתחייבותו של השוכר לשמור החפץ היא בגדר תשלום נוסף (לדמי השכירות עבור הנאתו מהחפץ), ונמצא שהנאת החפץ היא קבלת שכר על שמירתו ולכן הוי שומר שכר11 — אלא כל חיובו של השוכר הוא מפני שהחפץ נמצא אצלו "להנאתו" דבזה נעשה כמו שואל12 (ורק מחמת ד"יהיב לי' אגרא לא הוי שואל (ממש) והוי (רק) ש"ש").
הסברת הענין: קיים חילוק יסודי בין סיבת חיובי השומרים (שומר חנם ושומר שכר) וחיובי השואל: השומר כשמו כן הוא — שענינו, וקיבל על עצמו והתחייב לשמור חפצו של פלוני עד שיחזירנו בשלימות לבעליו12 [וסיבת החילוק בין חיובי שומר חנם ושומר שכר — דשומר שכר שמקבל שכר על שמירתו חייב לשמור החפץ בשמירה מעולה יותר13, לשמור גם מגניבה ואבידה, ושומר חנם שאינו מקבל שכר על שמירתו דיו בשמירה פחותה ופטור על גניבה ואבידה]; משא"כ חיובי השואל אינם באים (רק) מהתחייבותו לשמור14 החפץ של המשאיל, אלא דהוי (גם) כאילו קנה החפץ15 לגמרי ובמילא חייב להחזירו (ע"ד הלואה), דמכיון ש"כל הנאה שלו"16 קנה את החפץ15 להתחייב גם באונסין (שאין שייך להשמר מהם, אין גדר שמירה בהם16).
וזוהי כוונת רש"י בביאור דעת המ"ד דשוכר הוי כשומר שכר — "הואיל ולהנאתו הוא אצלו": יסוד חיובו של שוכר (למ"ד זה) הוא לא מחמת התחייבותו בשמירת החפץ, אלא משום שהחפץ נמצא אצלו (לא לשם שמירת החפץ עבור המפקיד, אלא להיפך—) "להנאתו", שיכול להשתמש בו — כמו השואל; אלא מכיון ד"יהיב לי' אגרא לא הוי שואל והוי
הערות
- 11. וכן משמע מלשון הירושלמי שבועות (פ"ח ה"א): נושא שכר והשוכר לפי שנהנה מקצת ומהנה מקצת נשבע מקצת ומשלם מקצת.
- 12. ועפ"ז יומתק הטעם ששוכר נאמר בתורה בפרשת שואל (פרשתנו כו, יד) — שזהו לא רק מצד הדמיון ביניהם במציאות. ולהעיר מלבוש חו"מ ר"ס רצא.
- 12. שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ג ס"ח. ועיין קו"א שם סק"ב. ואכ"מ.
- 13. ראה ב"ק מה, סע"א. ב"מ צג, ב. ועוד. טושו"ע חו"מ סש"ג. — אבל ראה שו"ע אדה"ז בקו"א שם. ואכ"מ.
- 14. ראה רש"י ד"ה אין — ב"ק קיב, א. מחנה אפרים הל' שאלה ופקדון ס"א. וכבר האריכו באחרונים.
- 15. ראה קידושין מז, ב. ב"מ צט, א. סנהדרין עב, א ורש"י ד"ה אבל שם. ועוד.
- 16. ב"מ לד, א. שם צד, ב (ע"ש). ירושלמי שבועות שם. וראה רש"י עה"ת פרשתנו כב, יד. ועוד.
- 16. ראה צ"צ בחידושים על הש"ס כתובות רפ"ה (ד"ה אלא שמשעבד גופו).
שולחן ערוך, חושן משפט ש״ג - הטקסט מספריא
שׁוֹמֵר שָׂכָר גַּם הוּא אֵינוֹ מִתְחַיֵּב בִּשְׁמִירָתוֹ עַד שֶׁיִּמְשֹׁךְ בְּמָקוֹם שֶׁרָאוּי לִמְשֹׁךְ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן רצ" א בְּשׁוֹמֵר חִנָּם. הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים אָדָם שֶׁשּׁוֹלֵחַ לַחֲבֵרוֹ שׁוּם דָּבָר לְהוֹלִיכוֹ לְמָקוֹם אֶחָד, וּבְתוֹךְ כָּךְ שָׁלַח לוֹ דּוֹרוֹן, הָוֵי שׁוֹמֵר שָׂכָר (הַגָּהוֹת מָרְדְּכַי פֶּרֶק אֵיזֶהוּ נֶשֶׁךְ, וְעַיֵּן בב"י). רְאוּבֵן שֶׁאָמַר לְשִׁמְעוֹן: יֵשׁ לְךָ חֵפֶץ פְּלוֹנִי לִמְכֹּר אֲשָׁרֶתְךָ וְאֶמְכְּרֶנּוּ, וְשִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תְּנֵהוּ בְּכָךְ וְכָךְ וְהַמּוֹתָר יְהֵא שֶׁלְּךָ, נַעֲשָׂה רְאוּבֵן שׁוֹמֵר שָׂכָר עָלָיו, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁתַק כְּשֶׁקִּבְּלוֹ (מַהֲרִי"ק שֹׁרֶשׁ קנ"ה).
שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֲפִלּוּ שָׁמַר כָּרָאוּי וְנָתַן הַכְּסָפִים תַּחַת הַקַּרְקַע בְּעֹמֶק מֵאָה אַמָּה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְגָנְבָם מִשָּׁם אִם לֹא עַל יְדֵי מְחִילוֹת, אוֹ גַם בְּעִדָּנָא דְנַיְמֵי אִינְשֵׁי, וְנִגְנְבוּ, אוֹ קָפַץ עָלָיו חֹלִי וְלֹא יָכוֹל לְשׁוֹמְרָהּ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה, חַיָּב. וַאֲפִלּוּ הִקִּיפוֹ חוֹמָה שֶׁל בַּרְזֶל. וַאֲפִלּוּ אִם אִלּוּ הָיָה שָׁם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַצִּיל, חַיָּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה, אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה שָׁם וְלֹא הָיָה יָכוֹל לְהַצִּיל.
שׁוֹמֵר שָׂכָר פָּטוּר מֵאֳנָסִים. אֵיזֶהוּ אֹנֶס, בָּא עָלָיו לִסְטִים מְזֻיָּן, אֲפִלּוּ אִם גַּם הָרוֹעֶה מְזֻיָּן, לְפִי שֶׁהַלִּסְטִים מוֹסֵר נַפְשׁוֹ יוֹתֵר. הַגָּה: אִם נָפְלָה דְּלֵקָה בָּעִיר וְנִשְׁרְפוּ הַחֲפָצִים שֶׁהָיָה שׁוֹמֵר שָׂכָר עֲלֵיהֶם, הָוֵי אֹנֶס, אִם לֹא הָיָה יָכוֹל לְהַצִּיל בְּעַצְמוֹ וְלֹא עַל יְדֵי אֲחֵרִים (מָרְדְּכַי פֶּרֶק הַמַּפְקִיד וּפ' הַשּׁוֹאֵל). וְדַוְקָא שֶׁיּוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁנִּשְׂרְפוּ, אֲבָל אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר, רַק שֶׁהָיוּ בְּבַיִת שֶׁנִּשְׂרַף, אֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע שֶׁנִּשְׂרְפוּ, דְּדִלְמָא גוֹיִים נִכְנְסוּ וְגָנְבוּ אוֹתוֹ, וְלָכֵן חַיָּב לְשַׁלֵּם, אֶלָּא אִם כֵּן הַגּוֹיִים הַנִּכְנָסִים הֵם לִסְטִים מְזֻיָּנִים, דְּאָז יִשָּׁבַע שֶׁנִּשְׂרְפוּ אוֹ נִגְנְבוּ בְּלִסְטִים מְזֻיָּנִים, וּפָטוּר (שם).
רוֹעֶה שֶׁבָּאוּ זְאֵבִים וְטָרְפוּ מִמֶּנּוּ, אִם הָיָה זְאֵב אֶחָד, אֵינוֹ אֹנֶס אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים. וְאִם הָיוּ שְׁנֵי זְאֵבִים, הֲרֵי זֶה אֹנֶס. שְׁנֵי כְלָבִים, אֵינוֹ אֹנֶס אֲפִלּוּ בָּאוּ מִשְּׁתֵּי רוּחוֹת. הָיוּ יוֹתֵר עַל שְׁנַיִם, הֲרֵי זֶה אֹנֶס.
יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, דְּכָל מַה דְאַמְרִינָן דְּלָא הָוֵי אֹנֶס, דַּוְקָא בְּשֶׁלֹּא הִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל, אֲבָל אִם הִשְׁתַּדֵּל לְהַצִּיל וְלֹא יוּכַל, אֵין לְךָ אֹנֶס גָּדוֹל מִזֶּה, וְנִשְׁבָּע עַל זֶה, וְנִפְטָר.
הָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַבַּרְדְּלָס (פֵּרַשׁ רַשִׁ"י פוטיי"ש בְּלַעַ"ז וּבַעָרוּךְ פֵּרַשׁ מִין בַּעַל חַי שֶׁבְּז' שָׁנִים הוּא זָכָר וְנִקְרָא צָבוֹעַ וְאַחַר כָּךְ יִתְהַפֵּךְ לִנְקֵבָה נִקְרָא לפרוא וְאָז הוּא יוֹתֵר רָע מִקֹדֶם, מְבֹאָר בְּפ"ק דְב"ק דַּף ט"ז ע"א) וְהַנָּחָשׁ, הֲרֵי אֵלּוּ אֳנָסִים בִּזְמַן שֶׁבָּאוּ מֵאֲלֵיהֶם; אֲבָל אִם הוֹלִיכָן לִמְקוֹם גְּדוּדֵי חַיָּה וְלִסְטִים, אֵין אֵלּוּ אֹנָסִים, וְחַיָּב לְשַׁלֵּם.
רוֹעֶה שֶׁמָּצָא גַּנָּב וְהִתְחִיל לְהִתְגָּרוֹת בּוֹ וּלְהַרְאוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לֵהּ: הֲרֵי אָנוּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי כָּךְ וְכָךְ רוֹעִים אֲנַחְנוּ כָּךְ וְכָךְ כְּלֵי מִלְחָמָה יֵשׁ לָנוּ, וּבָא אוֹתוֹ הַלִּסְטִים וּנְצָחוֹ וְלָקַח מֵהֶם, הֲרֵי הָרוֹעֶה חַיָּב.
רוֹעֶה שֶׁהָיָה לוֹ לְהַצִּיל הַטְּרֵפָה אוֹ הַשְּׁבוּיָה בְּרוֹעִים אֲחֵרִים וּבְמַקְלוֹת, וְלֹא קָרָא רוֹעִים אֲחֵרִים וְלֹא הֵבִיא מַקְלוֹת לְהַצִּיל, הֲרֵי זֶה חַיָּב. אֶחָד שׁוֹמֵר חִנָּם וְאֶחָד שׁוֹמֵר שָׂכָר, אֶלָּא שֶׁשּׁוֹמֵר חִנָּם קוֹרֵא רוֹעִים וּמֵבִיא מַקְלוֹת בְּחִנָּם, וְאִם לֹא מָצָא, פָּטוּר; אֲבָל שׁוֹמֵר שָׂכָר חַיָּב לִשְׂכֹּר הָרוֹעִים וְהַמַּקְלוֹת עַד כְּדֵי דְּמֵי הַבְּהֵמָה, כְּדֵי לְהַצִּיל, וְחוֹזֵר וְלוֹקֵחַ שְׂכָרָן מִבַּעַל הַבַּיִת, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵּן, וְהָיָה לוֹ לִשְׂכֹּר וְלֹא שָׂכַר, הֲרֵי זֶה פּוֹשֵׁעַ, וְחַיָּב.
רוֹעֶה שֶׁטָּעַן: הִצַלְתִּי עַל יְדֵי רוֹעִים בְּשָׂכָר, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל מַה שֶּׁטָּעַן, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִטְעֹן אֶלָּא עַד כְּדֵי דְּמֵיהֶן, וְיָכוֹל הָיָה לוֹמַר: נִטְרְפָה. וְיִשָּׁבַע בִּנְקִיטַת חֵפֶץ:
רוֹעֶה שֶׁהִנִּיחַ עֶדְרוֹ וּבָא לָעִיר, בֵּין בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ הָרוֹעִים לְהִכָּנֵס בֵּין בְּעֵת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הָרוֹעִים לְהִכָּנֵס, וּבָא זְאֵב וְטָרַף, אֲרִי וְדָרַס, אֵין אוֹמְרִים אִלּוּ הָיָה שָׁם הָיָה מַצִּיל, אֶלָּא אוֹמְדִין אוֹתוֹ, אִם יָכוֹל לְהַצִּיל עַל יְדֵי רוֹעִים וּמַקְלוֹת, חַיָּב; וְאִם לָאו, פָּטוּר. וְאִם אֵין הַדָּבָר יָדוּעַ, חַיָּב לְשַׁלֵּם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם נִכְנַס בְּעֵת שֶׁאֵין דֶּרֶךְ לִכָּנֵס חַיָּב בְּכָל עִנְיָן, דְּהָוֵי תְּחִלָּתוֹ בִפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְאֹנֶס (טוּר וְהָרַאֲבַ"ד). וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רצ"א סָעִיף י"ב.
רוֹעֶה שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁהֶעֱבִיר הַבְּהֵמוֹת עַל הַגֶּשֶׁר, וְדָחֲפָה אַחַת מֵהֶן לַחֲבֶרְתָּהּ וְנָפְלָה לְשִׁבֹּלֶת נָהָר (פֵּרוּשׁ, מָקוֹם שֶׁמַּיִם נִגָּרִים בְּכֹחַ), הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁהָיָה לוֹ לְהַעֲבִירָם אַחַת אַחַת. שֶׁאֵין הַשּׁוֹמֵר נוֹטֵל שָׂכָר אֶלָּא לִשְׁמֹר שְׁמִירָה מְעֻלָּה, הוֹאִיל וּפָשַׁע בִּשְׁמִירָתָן בַּתְּחִלָּה וְהֶעֱבִירָן כְּאַחַת, אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱנַס בַּסוֹף בְּעֵת הַנְּפִילָה, הֲרֵי הוּא חַיָּב.
מֵתָה כְּדַרְכָּהּ, פָּטוּר. סִגְּפָהּ וּמֵתָה, כְּגוֹן שֶׁהֶעֱמִידָהּ בַּחַמָּה אוֹ בְּצִנָּה, אֲפִלּוּ לֹא מֵתָה מִיָּד, חַיָּב.
תְּקַפְתּוֹ וְעָלְתָה לְרָאשֵׁי צוּקִין וּתְקַפְתּוֹ וְנָפְלָה, הֲרֵי זֶה אֹנֶס.
הֶעֱלָהּ לְרָאשֵׁי הַצּוּקִין, אוֹ שֶׁעָלְתָה מֵאֵלֶיהָ וְהוּא יָכֹל לְמָנְעָהּ וְלֹא מְנָעָהּ, אַף עַל פִּי שֶׁתְּקַפְתּוֹ וְנָפְלָה וָמֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה, חַיָּב, שֶׁכָּל שֶׁתְּחִלָּתוֹ בִּפְשִׁיעָה וְסוֹפוֹ בְּאֹנֶס, חַיָּב.
הֶעֱלָהּ לְרֹאשׁ הָהָר וּמֵתָה שָׁם כְּדַרְכָּהּ, אוֹ שֶׁפָּשַׁע בָּהּ וְלֹא שְׁמָרָהּ כָּרָאוּי, וְיָצְאָה לַאֲגַם וּמֵתָה שָׁם כְּדַרְכָּהּ, פָּטוּר. אֲבָל אִם נִגְנְבָה מֵהָאֲגַם וּמֵתָה בְּבֵית הַגַּנָּב, חַיָּב. שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁכָּלָה זְמַנּוֹ, עַיֵּן לְקַמָּן סִימָן שמ"ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 41 עמודים.
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח ב"ק קיב, ב · ב"ק דף מ"ה
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תמג (ב) ב"ק מה, ב · ב"מ צג, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש בבא קמא דף מה · ב"מ צג, ב
- שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמו (ו) ב"מ לד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תמ דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל ב"מ דף צט:
- אגרות קודש כרך כד ט'פג ב"ק קיב, א
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ב"ק קיב, א
- לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ג מאותו ספר קידושין מז, רע"א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשי"ב קידושין מז, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשי"ב קידושין מז, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ג (סי' תמח-תנב) תנ דין ישראל ונכרי שיש להם שותפות קידושין מז, א
- אגרות קודש כרך כז י'ריג ב"מ צד, א
- לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א מאותו ספר ב"מ צד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב ב"מ צד, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה יח ב"מ צד, א
- שארית יהודה שו"ת חשן המשפט סימן ד ב"מ צד, א
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תמג דין חמץ בערב פסח לאחר שש ב"ק מה, א
- שו"ת סימן יד - ואשר ב"ק מה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) הוספות ב"ק מה, א
- אגרות קודש כרך ד תתקכג ב"מ צ"ג, ב
- לקוטי שיחות כרך לא משפטים שיחה א מאותו ספר ב"מ צג, א
- לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט מאותו ספר ב"מ צ"ג, ב
- לקוטי שיחות כרך יד וילך שיחה ב מאותו ספר ב"מ צג, א
- לקוטי שיחות כרך טו ויחי שיחה ד מאותו ספר ב"מ צג, ריש ע"ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת ב"מ צג, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות שאלה ושכירות וחסימה דיני שאלה ושכירות וחסימה א ב"מ צג, א
- שולחן ערוך קו"א חושן משפט הל' נזקי גו"נ (ב) ב"מ צג, ב
- לקוטי שיחות כרך כד ח"י אלול שיחה א מאותו ספר סנהדרין עב, ב
- לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה ב מאותו ספר סנהדרין עב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו סנהדרין עב, רע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז סנהדרין עב, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכט על מי מחללין שבת ה סנהדרין עב , ב
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם יא סנהדרין עב , א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי גוף ונפש ודיניהם דיני נזקי גוף ונפש ודיניהם יב סנהדרין עב, ב
- ספר השיחות שמחת תורה תר"ץ סנהדרין עב, א
- ענינה של תורת החסידות 6 סנהדרין עב, סע"א
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט סנהדרין עב, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג סנהדרין עב, א
- אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ח סנהדרין עב, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכט על מי מחללין שבת סנהדרין דף ע"ב,