שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'תכג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בכבוד ובברכת חג הגאולה ולהתועדות פעילה ומוצלחת.
21 בכבוד . . ומוצלחת קטע זה ל"המשתתפים בההתועדות חסידותית-ארצית י"ג תמוז, תשל"ב".
יום יציאת . . מבית האסורים ראה בזה ההקדמה לקונטרס יד (ס' המאמרים – קונטרסים ח"א דף קעה).
ביתר שאת וביתר עז ראה לקולוי"צ (לאאמו"ר) לתניא רפנ"ג.
גדולה רחבה ועמוקה עיין שער היחוד לאדמו"ר האמצעי בתחלתו.
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תרפ"ח [ע' קמו]. תש"ח ע' רסג)1.
הוספה לאחר זמן:
1) בשם . . יכונה : ראה טושו"ע אה"ע סקכ"ט סט"ז ובנ"כ. קב נקי כלל לח. שד"ח אס"ד מע' גט ס"ז. וראה ג"כ מאורי אור כ, כד.
חלק הוי' עמו ראה אגרת התשובה פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא לא רק כללות העם.
ממלכת כהנים ואף שעבודת כהנים היא בעיקרה בביהמ"ק הרי יש ג"כ עבודה בגבולין2 ועוד שבביהמ"ק היו חלונות שקופים כו' וכדחז"ל (מנחות פו, ב ובפרש"י שם), אלא שבזמה"ג צריך לילך למקום המתברר כמבואר במ"א3. וכברמב"ם להלן דכל איש יכול להיות ע"ד דכהן ולוי.
הוספה לאחר זמן:
2) (פסחים עב, סע"ב. וברמב"ם הל' נ"כ (פט"ו ה"ד-ה) דהוקשה ברכת כהנים לעבודה (בכס"מ שם שזהו אסמכתא. אבל ראה לח"מ שם) ונט"י שלפני' צ"ל "כדרך שמקדשין לעבודה").
3) (תו"א בראשית ה, סע"ד. ובכ"מ).
כהנים וגוי קדוש ראה במכילתא עה"פ: שכל אחד ואחד מישראל כו' שנאמר כו' כהנים כו' וגוי קדוש.
פס"ד הרמב"ם הל' שמיטה ויובל בסופן.
הנאמר לכהנים וללויים רמב"ם שם. וראה ספרי שם: ולבני לוי (בוא"ו המוסיף) מגיד כו'.
כל איש ואיש ולא "כל איש" – כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו'. ובנדו"ד י"ל החלוקה לשני סוגים: ישראל ואו"ה (ראה תרגום ומדחז"ל לאסתר א, ח), בישראל עצמן (ראה כתובות עה, סע"א. ומשם ראי' דגם אשה בכלל. ואכ"מ) ישכר וזבולון, יושבי אוהל ובעלי עסק.
מכל באי העולם מוכח דגם או"ה בכלל (ובפרט שמקדים "כל"). ולהעיר ממש"כ (הל' מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה זהר חדש רות (עח, ד) ד"ה פתח רבי ואמר: כל גוי כו'. אבל באו"ה חלקו בעוה"ב (ומזה מובן גם בנוגע לעבודתו) הוא כההמשך בזו"ח שם "לא עם בנ"י כ"א חלק בפ"ע ועולם בפ"ע", כמו שנשמותיהם מאוצר נשמות בפ"ע (תוד"ה אין – ע"ז ה, א). וראה לקוטי ביאורים לר"ה מפאריטש (מז, ד) שנשמות חסידי או"ה נלקחות מנוגה. ועיין תו"א תולדות (יט, רע"ג) מהפילוסופים מהאומות הקדמונים כו' היו עוזבים כו' כל היום והלילה כו' – דמשם מובן שהמאמינים שבהם הי' עד"ז בנוגע לעניני אמונה4.
הוספה לאחר זמן:
4) – והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הם: מררי, גרשון, קהת, כהן, כה"ג וכיו"ב.
באי העולם מכאן מוכח גירסת הרמב"ם במשנה ר"ה (פ"א, מ"ב), ודלא כנוסח שלנו בפיוט ונתנה תוקף. (וכ"ה ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ג): כל אחד ואחד מבאי העולם ; אבל ברמב"ם (ירושלים, תש"ה) מציין שבכת"י אחד במקום "באי העולם" – "מבני אדם").
נדבה רוחו אותו שמות (לח, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (וראה רמב"ן שם).
והבינו מדעו שכל שבמוח. וראה רמב"ם הל' ע"ז רפי"א.
להבדל . . נתקדש קדש קדשים ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א.
לעמוד . . לשרתו דברים י, ח.
לשרתו ולעבדו ראה מנחות קט, ב.
ישר . . בקשו ראה קהלת ז, כט.
כמו שעשהו האלקים והשייכות לנדו"ד יל"פ ע"פ מש"כ במו"נ ח"א פ"ב: השכל אשר השפיע כו' שלמותו האחרון כו'.
עול החשבונות הרבים לכאורה צע"ק השייכות לנדו"ד דוקא (וראה המשך מים רבים [תרל"ו] בתחלתו). ויל"פ עפמש"כ בספרא (שמיני ט, ו) שכשם שהמקום "יחידי בעולם כך תהא עבותדכם מיוחדת לפניו". ופי' הבעש"ט שתהי' לאדם תמיד רק מח' אחת כו' כמ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ויחשוב שכל הדברים מהבורא ית' ומוטב לדבק עצמו בהעיקר ולא בהטפל (צוואת הריב"ש – בקיצור לשון).
לעולם ולעולמי עולמים ל' הספרי דברים כג, ז.
ויזכה לו בעוה"ז . . ה' מנת חלקי לקשר פי' זה עם מש"כ ברשימות הצ"צ לתהלים עה"פ: ה' מנת חלקי זהו מצד שרש נש"י בעצמן, י"ל ע"פ מרז"ל דפרנסה גדולה מן הגאולה (פסחים קיח, א. נת' באוה"ת ויקרא, קצז. במדבר , רו. ולהעיר מפי' אדנ"ע בהא דאין ערוך נראה בעיקר בעוה"ז – מאמרי ר"ה תרע"ו. ובכ"מ).
דבר המספיק לו להעיר מדרז"ל עה"פ ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (ב"ר פ"ע, ה).
לכהנים וללויים כן הוא ברמב"ם דפוס רומי. וכדלעיל הי"א.
הרי דוד אף שלא הי' משבט לוי.
אומר תהלים טז, ה.
תומיך גורלי רק תומיך, כי צ"ל מלאכה מעט (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו "כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי' להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כו'. ולכן יש ב' אופנים: ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. או י"ל דזהו החילוק בין כהנים ללויים (וראה אוה"ת עה"פ). ואכ"מ.
שיעשה כאו"א בכהנ"ל וי"ל ע"פ הפי' דע (כל) מה (ש)למעלה – ממך (לקו"א להה"מ) שעי"ז שמתנהג באופן דחלק הוי' עמו – נעשה למעלה אני חלקך.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
לרבים ע"פ הנ"ל יל"פ גם לאו"ה ועפמש"נ ואתנך לברית עם לאור גויים (ישעי' מב, ו) וראה ברד"ק שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תצוה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור גו'" אומרים רז"ל שישנם שלשה סוגי שמן , ולמנורה היה צורך ב"שמן הראשון".
1 מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור גו'" אומרים רז"ל שישנם שלשה סוגי שמן , ולמנורה היה צורך ב"שמן הראשון".
1 מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח נשא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואור המנורה יוצא החוצה על ידי החלונות השקופים־אטומים, אל העולם כולו – ולכל בני ישראל יהיה אור במושבותם.
48 מ"א ו, ד. מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
6 וי"ל גם ראי' ממש, אע*פ שהמנורה מקומה בהיכל, ועפ"ז ,עדות היא" (שבת כב, ב) כפשוטה (שהרי עדות בעי ראיי). ולכל באי עולם ע"י חלונות שקופים אטומים (מנחות פו, ב (ובפרש"י שם דיה שקופים)). וראה רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ט ה"ז. חגיגה כו, ב. ואכ'מי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
וכך המקדש באופן כללי משפיע על העולם , ואשר משום כך היו חלונות המקדש "שקופים אטומים", כדי ש"אורה" יאיר את החוץ , ויהיה עדות "לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" .
72 מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כי השראת השכינה במשכן ובמקדש היא במקום מסויים בעולם הזה, ואילו רובם ככולם של הנבראים בעולם הזה, ה"תחתונים", אינם במקום זה, ולכן צריך להיות, שמשם אורה (והשפעה) יוצאת לכל העולם (התחתון).
54 תנחומא תצוה ו. ויק"ר פל"א, ז. פסיקתא דר"כ (באבער) פ' קומי אורי. וראה מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כולם מאירים בבית המקדש, ולא מסתפקים בכך שמאירים בבית המקדש, אלא מבית המקדש מתפשטת האורה בכל העולם – שלכן היו בבית המקדש חלונות שקופים אטומים , דלא כבכל הבתים, שהחלונות נעשו כדי שהאור יכנס מבחוץ אל הבית , אלא להיפך, שמבית המקדש יצאה אורה לכל העולם, שזוהי הכוונה דבית המקדש.
4 מלכים-א ו, ד. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י ד"ה שקופים. ויק"ר פל"א, ז. תנחומא תצוה ו. בהעלותך ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד חודש ניסן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בבית המקדש שבנה שלמה המלך היו "חלוני שקופים אטומים" (כפי שיודעים אלו שלומדים נ"ך, ואלו שלא למדו עדיין, צריכים ללמוד ולידע), והיינו, שהחילוק בין החלונות שבבית ה' להחלונות שבבית פרטי הוא – שבבית ה' נעשו החלונות כדי שעל ידם יאיר האור מבית ה' לחוץ, שהרי "לא לאורה אני צריך" , ואילו בבית פרטי נעשו החלונות כדי שיכנס האור מבחוץ אל הבית .
5 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, י"א אדר-ראשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
כללות הענין דכתישת הזית (כתית) הוא רק כאשר צריכים להוציא ממנו שמן כדי להאיר, כתית למאור, שזהו"ע הדלקת המנורה, שהכוונה בזה היא בשביל להאיר את העולם, כמארז"ל לא לאורה אני צריך , ולכן היו בביהמ"ק חלוני שקופים אטומים , כדי להוציא אורה לעולם .
527 מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וכיון שהתכלית דביהמ"ק היא שממנו יומשך בכל העולם כולו (שלכן היו בביהמ"ק "חלוני שקופים אטומים" ), והיינו, לעשות מהעולם כולו "בית המקדש", הרי מובן גם בנוגע לענין הנגינה שבביהמ"ק, שצריך להמשיכו בכל העולם.
127 מלכים-א ו, ד. וראה מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ביהמ"ק – ענינו אור, "שמשם יוצא אורה לעולם" , ע"י "חלוני שקופים אטומים" , שנעשו לא כדי להכניס האור מבחוץ (שהרי "וכי
799 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
האור שמהשמן שהי' במנורה, האיר לא רק במנורה עצמה, אלא גם בהיכל, וע"י "חלוני שקופים אטומים" שהיו במקדש, האיר אור המנורה גם מחוץ למקדש, ולא רק בירושלים או בארץ ישראל בלבד, אלא גם בחוץ לארץ, כמארז"ל "עדות היא לכל באי עולם (בכל מקום שהם, אפילו בחו"ל) שהשכינה שורה בישראל" .
1571 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, ערב חנוכה, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז צריך ביאור במה שהובא לעיל מהדרושים בנוגע למקום עמידתם, דזה שמקום עמידתם הוא מבחוץ הוא בכדי שיאירו את החושך דרשות הרבים, דלכאורה, כיון שהאור דנרות חנוכה הוא אור שלמעלה מהשתלשלות, אור בלתי מוגבל, הרי גם באם היו בפנים, הי' ביכלתם להאיר ברשות הרבים (כיון שהאור שלהם הוא אור בלתי מוגבל).
529 כהאור דנרות המקדש שהאיר גם בחוץ , ועד ש"עדות היא לכל באי עולם כו'" (מנחות פו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אודות זהב – אמרו חז"ל "לא הי' העולם ראוי להשתמש בזהב, ולמה נברא, בשביל בית המקדש", והיינו, ש"זהב" אין לו שייכות לעולם, אלא, כיון שצריך להעלות את העולם, לעשות ממנו בית המקדש – עי"ז שתחילה בונים ביהמ"ק בתוך העולם, ואח"כ מתפשטת הקדושה דביהמ"ק ע"י "חלוני שקופים אטומים" בכל העולם כולו – לכן נברא זהב גם בעולם.
756 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וע"ד שמצינו בנוגע לביהמ"ק שנקרא "ראשון" – כדאיתא בגמרא שיש "שלשה ראשון" וא' מהם הוא "בנין ביהמ"ק, שנאמר כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו" – שע"י "חלוני שקופים אטומים" נמשכת ממנו האורה בכל העולם, גם בחוץ לארץ, ועד גם בזמן הגלות.
123 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו גם ענינו של חנוכה (שלאחרי י"ט כסלו) – שהרי החידוש של נרות חנוכה הוא שהדלקתם היא "על פתח ביתו מבחוץ " , כמדובר כמ"פ שנר שבת קשור עם שלום בית , ולכן הדלקתו היא בתוך הבית , וכן נרות המקדש (אע"פ שהם בשביל להאיר את העולם, הרי) הדלקתם היא בפנים – לא בעזרה, ואפילו לא באולם, אלא דוקא בהיכל (אלא שע"י "חלוני שקופים אטומים" האירו גם את העולם באופן נסי); משא"כ נרות חנוכה, שמלכתחילה מדליקים אותם "על פתח ביתו
2086 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואם בנוגע לביהמ"ק, שעליו נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", היינו, שבו שורה הקב"ה, שהוא אחדות הפשוטה, מתגלית האחדות באופן שיש חילוק במקום שצריך להיות חילוק, כאמור, ש"כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם" – בנוגע לכל העולם , שמקבל האורה מביהמ"ק ע"י "חלוני שקופים אטומים" , בודאי צ"ל מחיצות והבדלות בין הענינים שהקב"ה הפריד אותם.
658 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, ט
ועי"ז נעשה "למאור" (ע"ד מ"ש "והיו למאורות ברקיע השמים") – לא רק אור, אלא מקור האור, שמאיר בביהמ"ק, וע"י "חלוני שקופים אטומים" נמשך ומאיר בכל העולם כולו, ומגלה – "עדות היא" – "לכל באי עולם שהשכינה שורה בישראל" .
2226 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, אדר"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה תלוי בעבודת ישראל ברצוא ושוב, שזהו"ע ארץ ושמים (כמ"ש כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים גו' הרוה את הארץ והולידה והצמיחה), ועד שעי"ז נעשה דירה לו ית' בתחתונים , וכמבואר בהמשך הפסוק3 אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי (שזוהי תמי' קיימת) , שזהו ענינו של בית המקדש שהי' מקום השראת השכינה , וע"י חלוני שקופים אטומים נמשך גילוי אלקות בכל העולם כולו.
971 ראה מלכים-א ו, ד ובפרש"י. מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ט תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
בזמן הבית האיר גילוי אלקות בביהמ"ק, וממנו הי' אורה יוצאה לעולם ע"י "חלוני שקופים אטומים" , ואז נעשה בירור הניצוצות באופן שנתקרבו מעצמם מצד תוקף וריבוי האור, כפי שמצינו אצל שלמה, ש"מלכת שבא שומעת שמע שלמה ותבוא גו'" – בדוגמת אבוקה גדולה שמאירה למרחוק ומתקבצים אלי' כל הניצוצים, ולכן היו יכולים בנ"י לישב בארץ ישראל ולפעול משם על כל העולם;
510 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ענינו של ביהמ"ק הרוחני שבכל אחד מישראל נוגע לא רק ליהודי עצמו, אלא הוא פועל גם בעולם – כמו ביהמ"ק כפשוטו, שלקחו עצים ואבנים שבעולם ועשו מהם בית לה', ולא עוד אלא שממנו היתה אורה יוצאה לעולם ע"י "חלוני שקופים אטומים" (לא כמו חלונות שבבית שעשויים באופן שעל ידם יכנס האור מבחוץ לבפנים , אלא להיפך, באופן שעל ידם יצא האור מבפנים לבחוץ ),
432 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישב, ערב חנוכה ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז צריך ביאור במה שהובא לעיל מהדרושים בנוגע למקום עמידתם, דזה שמקום עמידתם הוא מבחוץ הוא בכדי שיאירו את החושך דרשות הרבים, דלכאורה, כיון שהאור דנרות חנוכה הוא אור שלמעלה מהשתלשלות, אור בלתי מוגבל, הרי גם באם היו בפנים, הי' ביכלתם להאיר ברשות הרבים (כיון שהאור שלהם הוא אור בלתי מוגבל).
26 כהאור דנרות המקדש שהאיר גם בחוץ , ועד ש"עדות היא לכל באי עולם כו'" (מנחות פו, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו מה שעשיית המשכן היתה ע"י משה (דוקא), כי ענין המשכן הוא כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, שע"י ועשו לי מקדש נעשה ושכנתי למטה בבני ישראל ובעולם, כי מהשראת השכינה שהייתה בבית המקדש נמשך הגילוי ע"י החלונות שקופים אטומים בכל העולם.
8 מלכים-א ו, ד. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ותחלה ממשיכים השראת השכינה בזהב וכסף ונחושת וגו' של המשכן, ומהמשכן ומקדש הנה אורה יוצאה לעולם , עד שהעולם מתמלא מאור זה באופן גלוי, וכמאמר עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל ועתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות בגאולה האמיתית והשלימה.
80 ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה. וראה פרש"י ד"ה שקופים – מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומזה משתלשל ההתחלקות בעוה"ז, דבית המקדש הוא מקום הכי מובחר שבעולם וממנו אורה יוצאת לכל העולם , דהעולם מצד עצמו הוא עולם מלשון העלם והסתר ונמשך בו אור מביהמ"ק שהוא נשמת העולם (בדוגמת ענין ההשתלשלות בספירות, דספירה התחתונה מקבלת מהספירה שלמעלה ממנה), ואז ניכר גם המעלה דישראל , המעלה דבנים אתם להוי' אלקיכם והמעלה דעבדי הם, עבדים נאמנים להשם אדונם.
38 ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה. וראה פרש"י (כת"י) מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה סדר ההטבה לראב"ש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכדי לברר סדר הדלקת הנרות לדיעה זו – הנה צריך בירור מתחלה מאיזה צד מתחיל הכהן הדלקת הנרות, אם מהנר שלצד צפון , או מ הנר הסמוך לכותל הדרומי שבצדו מונחת המנורה , היינו נר היותר דרומי.
146 ראה מנחות פו, ב: "מנורה בדרום" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
תוס' ד"ה ולהטיב (יומא עא, א) ותוס' מנחות שם ,
31 בתוס' יומא שם ובארוכה בתוס' מנחות פו, ב (ד"ה ממנה ), שזה ששנינו בתמיד "מצא שתי נרות מזרחיות דולקות", קאי בזמן שמעון הצדיק שהי' נר מערבי דולק כל היום (ו"מצאן שכבו" – משמת שמעון הצדיק, שלא הי' נר מערבי דולק כל היום). ומזה מוכח שדעת התוס' היא שנר מערבי הוא מ"שתי נרות מזרחיות", היינו, השני ממזרח. וכ"ה להדיא בתוס' מנחות צח, ב (ד"ה מדכתיב): "נר שני של שתי מזרחיות קרי נר מערבי כדפרישית בפרק כל קרבנות (לעיל ד' פו: ד"ה ממנה )".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה צו"ד מונחת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
וקנה האמצעי הוא – לדיעה זו – נר המערבי , " עדות " , ו נקרא מערבי לפי שפיו פונה למערב (כנ"ל סל"ב) – כיון ששם נמצאים " לוחות העדות "
440 אמור כד, ג ובפרש"י – ממנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" – הובא ב מנחות פו, ב – וביחזקאל מ, טז:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
מנחות פו, ב) – כיון דלדידי', אם בכניסה הא' מצא ב' נרות המזרחיים דולקין, מדשן שאר ה' נרות וגם נר המערבי בכללן , ואח"כ נכנס עוה"פ ומדשן ב' נרות המזרחיים (כנ"ל ס"א-ב), ונמצא, שאינו מתחיל ההדלקה מנר המערבי , שהרי שני המזרחיים דולקים כבר, ואינו מסיים בנר המערבי , שהרי מדשנו בכניסה הא', ואח"כ מדשן את שני המזרחיים?
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
והא דספרי ותו"כ שנר המערבי הוא תדיר (אף שלדעת הרמב"ם דולקין כל הנרות גם ביום) – יפרש הרמב"ם ד "תמיד" שנאמר בנר מערבי היינו שנר המערבי נקבע בקביעות להדליק ממנו שאר הנרות, וכפירש"י בשבת ותוס' במנחות הנ"ל שממ"ש "להעלות נר תמיד" דרשינן שצריך שיהא נר קבוע להדליק שאר הנרות והוא נר מערבי .
56 בפרש"י שבת כב, ב: "משנה זו בת"כ שנוי' . . להעלות נר תמיד, שתהא נר מערבי תמיד שממנו יהא מתחיל ובו יהא מסיים , ומדלא כתיב להעלות נרות, ש"מ הוקבע נר אחד להתחיל בו בכל בוקר, וזהו נר מערבי" . ובתוס' מנחות פו, ב: "דרשינן בתורת כהנים להעלות נר תמיד, שצריך שיהא נר קבוע להדליק שאר נרות, ואיזה זה נר מערבי" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך א קכו
מקור מפורש
בדף זה
וכמו שלא נאמר בשמן למנחות שצ"ל נאה ומובחר שיש מהדרין ומהדרין מה"מ וכו' עד חמש פעמים כנגד ה' מעלות שיש בשמן (מנחות פו, ב) - וכן בשאר המצות שהעירותי עליהם במכתב הקודם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקנד
מקור מפורש
בדף זה
ומש"כ בתוד"ה ממנה במנחות פו, ב י"ל שהוא רק אליבי' דפי' הקונטרס דבי' שקו"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קמה
מקור מפורש
בדף זה
הרי כן היא דעת רש"י, תוס' (מנחות פו, סע"ב), רמב"ן, ראב"ד, רשב"א ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקנט
מקור מפורש
בדף זה
מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ועוד יש לומר, דלא רק קדושת המקדש עצמו אינה נגרעת ע"י היותה מלובשת בבית גשמי, אלא גם הקדושה המתפשטת ממנו בעולם כולו — כמחז"ל
33 מנחות פו, ב. ובתנחומא תצוה ו (בסופו): שיהא האור יוצא מן בית המקדש ומאיר לעולם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות בהעלותך
מקור מפורש
בדף זה
ויעוין תוד"ה ממנה (מנחות פו:) בסופו "ושמא הא דתקון וכו'" — ובלאה"כ עכצ"ל דהתוס' ביומא פליג אתוס' דמנחות בפיה"מ דתמיד —
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הצד השוה שבהם – שכולם נרות, וכולם מאירים בבית המקדש, ואינם מסתפקים בהארתם את בית המקדש אלא שהאור בוקע מביהמ"ק לעבר העולם כולו, לכן היו בבית המקדש החלונות, "שקופים אטומים".
3 מלכים א ו, ד. ראה מנחות פו, ב ורש"י שם ד"ה שקופים. ויקרא רבה פרשה לא, ז. תנחומא תצוה ופ' בהעלותך ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
וכמו שלא נאמר בשמן למנחות שצ"ל נאה ומובחר שיש מהדרין ומהדרין מה"מ וכו' עד חמש פעמים בנגד ה' מעלות שיש בשמן (מנחות פו, ב) -- וכן בשאר המצות שהעירותי עליהם במכתב הקודם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ידוע, שקדושת (המשכן ו)בית המקדש האירה לכל העולם.
38 להעיר מתנחומא בהעלותך ב. ויק"ר פל"א, ז. במדב"ר פט"ו, ב. וראה גם מנחות פו, ב וברש"י שם ד"ה שקופים. רש"י כת"י שם ד"ה ואטומים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
3 ממלכת כהנים : ואף שעבודת כהנים היא בעיקרה בביהמ"ק הרי יש ג"כ עבודה בגבולין * ועוד שבביהמייק היו חלוגות שקופים כו' וכדחז"יל (מנחות פו, ב ובפרש"י שם), אלא שבזמה"ג צריך לילך למקום המתברר כמבואר במ"א *. וכברמב"ם להלן דכל איש יכול להיות ע"ד דכהן ולו
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
ומש"כ בתוד"ה ממנה מנחות פו, ב י"ל שהוא רק אליבי' דפי' הקונטרס דבי' שקו"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד וילך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
0) ובדוגמת כללות ענין הביהמי"ק, ש מעיקר עניניו שממגו אורה יוצא לכל העולם כולו להמשיך שם אלקות (ראה פרשיי ר*ה שקופים מנחות פו, ב), ולכן עיקר טעם שמצות עשה לעשות בית לה'" הוא שיהי +מוכן להיות מקריבים בו הקרבנות" (רמב"ם ריש הל' בית הבחיהה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
רש"י אומר "אש שנאמר בה תמיד הוא שמדליקין בה את הנרות שנאמר בה להעלות נר תמיד אף היא מעל המזבח החיצון תוקד" – לפי רש"י אמורות המילים "להעלות נר תמיד" לא רק על נר מערבי, כדעת הרמב"ן, אלא על כל הנרות, ואם כך, אין חובה להדליק את נר מערבי מן המזבח, וייתכן שרש"י סובר כדעת הראב"ד, שהחובה להדליק מהמזבח החיצון חלה רק כאשר אין שום נר דלוק במנורה.
81 ועוד להעיר: הדין שצריך להדליק ממזבח העולה הר"ז רק ב"נר מערבי שכבה", וכ"ה לשון התו"כ כהובא ברמב"ן ר"פ תצוה, והרי בזמן שמעון הצדיק הי' נס שלא כבה – ראה פרש"י שבת כב, ב. תוס' מנחות פו, ב. ועוד. ופשיטא דבזמן אהרן הי' הנס, אלא שי"ל דבנוגע למשכן כיון שפרקוהו בשעת המסעות ואח"כ הקימוהו הוצרכה להיות הדלקה מחדש. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
כפי שאומרים חז"ל על בית המקדש, שמשם אורה יוצאת לכל העולם כולו.
43 ראה מנחות פו, ב וברש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה שבת כב, ב. מנחות פו, ב (ובפרש"י שם דיה שקופים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
על אור המנורה אומרים חז"ל:
16 מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
הרי כן היא דעת רש"י, תוס' (מנחות פו, סע"ב), רמב"ן, ראב"ד, רשב'א ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כי על ידי בנין בית המקדש, שגרם לשינוי ולזיכוך העולם, על ידי האור של המקדש – שבאמצעות החלונות השקופים־אטומים, התבטל ה"רושם" שנותר מן המבול, עד שנעשו גשמי ברכה בפשטות – "בול".
38 מ"א ו, ד. מנחות פו, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
ובכ"מ) הם ,מקשה אחת* (תרומה כה, לו), וממנה יוצאה אורה לכל העולם כולו (ראה מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה מנחות פו, ב. ויק"ר פל"א, ז. ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ומכך מובן, שלצורך קיום הדין של "מן המובחר" אין הכרחי לדעת את הדרגות, כי הדין של "מן המובחר" שולל רק "כחוש וכעור", אך איננו מחייב להביא דוקא את המשובח ביותר.
19 אבל ראה מנחות פו, ב ברש"י כת"י ד"ה ושוין למנחות. וראה הערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ידוע, שהשראת השכינה בעולם היא על ידי בית המקדש, כדברי חז"ל, שמבית המקדש "היתה אורה יוצא לעולם", בדומה למציאות הנשמה במוח ובראש או באיברי הגוף,
45 ויק"ר פל"א, ז. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י שם. תנחומא תצוה ו. בהעלותך ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
3 מלכים א ו, ד. מנחות פו, ב ובפרש"י כת"י שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יש לבאר גם השייכות דזית לבית המקדש, דענינו של ביהמ"ק הואועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם , להיות המשכת וגילוי האור האלקי למטה דוקא (ממנו אורה יוצאה לעולם).
79 ראה מנחות פו, ב. ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
וכמו"כ הוא גם בביהמ"ק, שבו האיר עצם ועיקר החיות השייך להעולם, וממנו נמשך אח"כ בכל פרטי הנבראים, שזהו הטעם שהחלונות בביהמ"ק היו שקופים אטומים (דלא כמו כל החלונות), לפי שענין החלונות שבביהמ"ק הוא שעל ידם יומשך החיות מביהמ"ק להעולם.
22 ראה מלכים-א ו, ד. מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע להדלקת הנרות בביהמ"ק – אמרו רז"ל :
1456 שבת כב, ב. מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ונוסף לכך שהתורה מאירה אצל האדם הלומד עצמו, צריכה התורה לפעול ולהאיר גם אצל הזולת (החל מבני משפחתו), ועד לחלקו בעולם וכללות העולם – כמו נרות המנורה בביהמ"ק שהאירו גם את העולם, כמארז"ל "משם אורה יוצאה לכל העולם", ע"י "חלוני שקופים אטומים" .
503 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ואין להקשות למאי נפק"מ שגם העולם ידע מזה, ומדוע לא די בכך שכן היא המציאות – שהרי זוהי כל מטרת שליחות הנשמה למטה, שמצד עצמה אינה צריכה תיקון כלל (להיותה חצובה מתחת כסא הכבוד ), ולא הוצרכה להתלבש בעוה"ז כו' רק להמשיך אור כו'29, ע"י כללות העבודה דקיום התומ"צ (ע"ד המשכת וגילוי האור בעולם מביהמ"ק ע"י "חלוני שקופים אטומים" .
528 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה למדים מכללות הענין דהדלקת המנורה בביהמ"ק, שעי"ז היתה אורה יוצאה לכל העולם , ע"י "חלוני שקופים אטומים" , כך, שהעולם כולו נעשה מציאות של אור.
1343 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שבמעלת יום השמיני נכלל גם העילוי דעשר, כמובא בפירש"י1 שאותו היום נטל עשר עטרות , וכפי שמביא הכלי יקר מה שאמרו רז"ל כנור של ימות המשיח יהי' שמונה נימין [למעלה מכנור של ביהמ"ק שהי' של שבעה נימין11, והיינו, שלמרות גודל מעלת הכנור של ביהמ"ק, שהרי ביהמ"ק הוא תכלית השלימות של כל העולם, שבו היתה השראת השכינה, כמ"ש ושכנתי בתוכם, וממנו הי' נמשך בכל העולם כל עניני ההשפעה, החל מענין האור , ובזה גופא ישנו מעלת הכנור של ביהמ"ק, דכנור הוא נר כ"ו , שזהו המספר דשם הוי', ומ"מ הרי זה עדיין במספר שבעה, ולמעלה מזה הוא הכנור של ימות המשיח שיהי' שמונה נימין], ושל העוה"ב עשרה נימין11, וזהו הרמז ביום השמיני שנטל עשר עטרות, לומר כי יש בו מעין העוה"ב כו'.
749 ראה ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה. וראה פרש"י (כת"י) מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, ט"ז סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
בהתחלת פרשת בהעלותך מדובר אודות הדלקת המנורה, שענינה – להאיר את העולם, כדברי הגמרא :
403 מנחות פו, ב ובפרש"י. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז מצינו גם בנוגע לביהמ"ק – שענינו הוא "ושכנתי בתוכם " , אלא שע"י "חלוני שקופים אטומים" היתה אורה יוצאת מביהמ"ק לכל העולם , והיינו, שתחילה היא ההמשכה לבנ"י, ואח"כ לכל העולם.
902 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
היא לפעול גם בעולם – שלכן ניתנה תורה למטה ולא למעלה, כדי לפעול שהעולם יהי' עולם של תומ"צ ועולם של אחדות, וכדי שהעולם יכיר אחדות הבורא, הרי זה לאט לאט, צעד אחר צעד, והיינו, שתחילה צ"ל האחדות ע"י התורה בענינים רוחניים, ולאחרי כן, כשבאים "אל ארץ נושבת" , "ארץ טובה ורחבה" , פועל דוד מלך ישראל את ענין האחדות גם בענינים גשמיים, ובפרט במלכות שלמה (שהמשיך את ענינו של דוד – "דוד מלך ישראל חי וקיים"56), שעל ידו הי' בנין ביהמ"ק (לאחרי ההכנה ע"י דוד48), ש"ממנו אורה יוצאה לעולם" ע"י "חלוני שקופים אטומים" , ועי"ז נמשך ענין האחדות לא רק בארץ ישראל, אלא גם בכל העולם – שיהי' "שלום גו' בימיו" , וכנ"ל (ס"ה) שמכל העולם הביאו לו מתנות כו'.
250 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד המבואר בענין מצות נר חנוכה, שאף שתיקנוה חכמים לזכר הנס שהי' בנרות המקדש, מ"מ, יש חילוק בין מצות נר חנוכה שמדרבנן למצות הדלקת הנרות במקדש שהיא מן התורה, דהנה, מצות הדלקת נרות המקדש היתה (לא בעזרת נשים, ולא בעזרת ישראל, אלא) בהיכל פנימה דוקא (ורק ע"י חלוני שקופים אטומים הי' האור יוצא ומאיר גם לחוץ), משא"כ מצות נר חנוכה היא על פתח ביתו מבחוץ דוקא, כיון שענינה הוא להאיר את החוץ , ועד שהפעולה דנר חנוכה היא להיות כליא רגלא דתרמודאי22, דתרמודאי קאי על הקליפות שמורדים במלכות שמים, כדאיתא בספרי קבלה שתרמוד אותיות מורדת, ומרומז גם בנגלה דתורה, כדמשמע בגמרא שהיו עבדי שלמה שמרדו בו ונתערבו בין התרמודים, וכיון שבשלמה כתיב וישב שלמה על כסא ה', הרי ענין המרידה בשלמה הוא מרידה במלכות שמים, ובענין זה היא הפעולה דנרות חנוכה שיהי' כליא רגלא דתרמודאי, היינו, לבטל ולכלות את ענין המרידה במלכות שמים.
812 מלכים-א ו, ד. מנחות פו, ב. ויק"ר פל"א, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
תוכנה של המצוה בגשמיות כפשוטו הוא – שתחילה יש פתילה ושמן ומנורה שאינם מאירים, וגם מסביבם חשוך, ואח"כ בא אהרן הכהן ומדליק את הנר, ואז, הנה לא זו בלבד שהנר דולק ומאיר, אלא שעל ידו נעשה אור גם מסביב למנורה, בכל המשכן וביהמ"ק, וכדברי חז"ל (במדרש ובגמרא ) שהאור נמשך ונתפשט גם מבחוץ למשכן וביהמ"ק.
240 מנחות פו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ויתן לך האלקים, המשכת העלם העצמי בשני אופנים הנ"ל (יתן ויחזור ויתן), נמשך גם מטל השמים ומשמני הארץ וגו', מקרא משנה וכו', וגם מטל השמים כפשוטו, דטל לא מיעצר (ובפרט שמלכתחילה אין סלקא דעתך לעכב ח"ו), וכן משמני הארץ ורוב דגן ותירוש כפשוטם, ובתכלית ההרחבה, ועד לבנין בית המקדש השלישי, יעקב שקראו בית , ומשם אורה יוצאת לכל העולם כולו , שעושים את כל העולם דירה לו יתברך.
1906 ראה ירושלמי ברכות פ"ד סוף ה"ה. ויק"ר פל"א, ז. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
– אלא שהסדר בזה הוא, שמאיר תחילה בביהמ"ק, ו"משם אורה יוצאה לעולם" ע"י "חלוני שקופים אטומים" –
2723 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, התשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט ע"פ הדעה שנר המערבי (שהי' דולק לא רק מערב עד בוקר, אלא במשך כל המעת-לעת, וממנו הי' מדליק כו' ) הוא נר הששי (ממערב למזרח), שהוא כנגד מדת היסוד .
683 שבת כב, ב. מנחות פו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אך הביאור בזה, דהנה כתיב הנה מקום אתי, ופירשו חז"ל אתרי טפילה לי, וענין ביטול המקום הי' בביהמ"ק דוקא (וממנו נמשך גם בכל העולם כולו, ע"י החלונות שקופים אטומים ), שזהו שבקה"ק הנה מקום הארון אינו מן המדה , דאע"פ שהי' אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו וגו' , מ"מ, מקום הארון אינו מן המדה, והיינו, שהמקום עצמו הי' בבחי' בלי מקום.
2703 מלכים-א ו, ד. מנחות פו, ב וברש"י כת"י שם. וראה גם ויק"ר פל"א, ז. תנחומא תצוה ו. בהעלותך ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ויהי' זה באופן שע"י "חלוני שקופים אטומים" יצא מהישיבה אור התורה בכל העיר מלבורן, ומשם – בכל קצוי אוסטרליא, לעשות מאוסטרליא מקום תורה , ובאופן של לימוד ש"מביא לידי מעשה" – קיום המצוות, וקיום המצוות בהידור.
2309 מלכים-א ו, ד ובפרש"י. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ט"ז אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא גם בענין הביכורים, שנוסף על חיבור הנשמה שבגוף עם שרשה ומקורה למעלה, בב' האופנים דהעלאה והמשכה כו', ישנה גם פעולת ההמשכה בעולם, שזהו כללות ענין הבאת הביכורים לביהמ"ק, המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם6, שהיו בו חלונות שקופים אטומים , שעל ידם היתה אורה יוצאת לכל העולם כולו , והיינו, שיהיו רואים את האלקות שבדברים הגשמיים, בפירות הגשמיים וכו'.
1439 מלכים-א ו, ד ופרש"י. וראה מנחות פו, ב ופרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תש"מ
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן פירוש הכתוב ותקעתם בחצוצרות גו' והיו לכם לזכרון לפני אלקיכם אני ה' אלקיכם, שענין מלכיות (אני ה' אלקיכם) וזכרונות (והיו לכם לזכרון) שנעשה ע"י ותקעתם בחצוצרות, בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך הוי' [שבמקדש (לפני אלקיכם, לפני המלך הוי') היו שניהם (אלא שמצות היום בשופר, כמבואר במשנה ), וע"י החלונות שקופים אטומים שהיו בביהמ"ק, נמשך זה (ככל הענינים שבביהמ"ק) גם בגבולין ועד בכל העולם כולו.
34 מלכים א ו, ד. וראה מנחות פו, ב ובפירש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וע"י ויתן לך האלקים, המשכת העלם העצמי בשני אופנים הנ"ל (יתן ויחזור ויתן), נמשך גם מטל השמים ומשמני הארץ וגו', מקרא משנה וכו', וגם מטל השמים כפשוטו, דטל לא מיעצר (ובפרט שמלכתחילה אין סלקא דעתך לעכב ח"ו), וכן משמני הארץ ורוב דגן ותירוש כפשוטם, ובתכלית ההרחבה, ועד לבנין בית המקדש השלישי, יעקב שקראו בית, ומשם אורה יוצאת לכל העולם כולו, שעושים את כל העולם דירה לו יתברך.
35 ראה ירושלמי ברכות פ"ד סוף ה"ה. ויק"ר פל"א, ז. וראה מנחות פו, ב ובפרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו
מקור מפורש
בדף זה
) ד"ה נר (מגילה כא:) ד"ה ממנה (מנחות פו:) [וכבר עמדו ע"ז שרש"י סותר ד"ע* – תפ"י תמיד ספ"ג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו
מקור מפורש
בדף זה
רש"י ד"ה ובה (שבת כב, ב), וד"ה והי' (יומא לט, א), ד"ה נר (מגילה כא, ב), ד"ה ממנה (מנחות פו, ב) ,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה
מקור מפורש
בדף זה
ויעוין ג"כ רש"י ד"ה ממנה מנחות פו:) מפרש[/reshimo]
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה
מקור מפורש
בדף זה
ויעוין ג"כ רש"י ד"ה ממנה מנחות פו, ב ), מפרש [/pianuach]
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה
מקור מפורש
בדף זה
ההיכל – כי ההיכל היו לו חלונות וכמש"נ מ"א ו' ד' – הובא מנחות פו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה צו"ד מונחת
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם שכל הנרות מדליקין מנר האמצעי (שממנו הי' מדליק את המנורה, מנר המערבי שהוא נר האמצעי) דוקא , היינו, שנוסף לכך שפיות שאר הפתילות פונים לנר האמצעי, הנה גם הדלקתם היא מנר האמצעי דוקא, שרומז על תושב"כ, שבה מודגש יותר שלילת אפשרות נטיית השכל מהאמת דתורה .
441 תמיד רפ"ו (כנ"ל ס"א). שבת כב, ב ומנחות פו, ב (כנ"ל ס"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה באור נמוקו בפי' נהמ"ע ודיניו
מקור מפורש
בדף זה
מנחות פו:), כיון דלדידי' אם מצא ב"נ המז' דולקין מדשן שאר ה"נ וגם נהמ"ע בכללן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בדף זה
שיהיו שואבות האור") אלא רחבות מבחוץ וצרות מבפנים, למה, שיהא האור יוצא מבית המקדש ומאיר לעולם " .
247 וראה גם מנחות פו, ב ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בדף זה
ויעוין תוד"ה ממנה (מנחות פו:) בסופו "ושמא הא דתקון וכו'" – ובלאה"כ עכצ"ל דהתוס' ביומא פליג אתוס' דמנחות בפיה"מ דתמיד –
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בדף זה
ומש"כ בתוד"ה ממנה במנחות פו, ב י"ל שהוא רק אליבי' דפי' הקונטרס דבי' שקו"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה מו"מ מונחת
מקור מפורש
בדף זה
הרי כן היא דעת רש"י, תוס' (מנחות פו, סע"ב), רמב"ן, ראב"ד, רשב"א ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר