175

שיחה א

א. על הפסוק "ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור גו'" אומרים רז"ל¹ שישנם שלשה סוגי שמן, ולמנורה היה צורך ב"שמן הראשון".

כפי שדובר פעמים רבות קיים כל ענין בתורה – ובמיוחד מעניני המשכן והמקדש שלגביהם מפרשים רז"ל את הפסוק "ושכנתי בתוכם": בתוך כל אחד ואחד מישראל² – בעבודה רוחנית בנפש האדם.

ב. בתורה ישנן שלוש דרגות: מים, יין ושמן. החלק הנגלה שבתורה הוא – "מים", רזי התורה – "יין", ורזין דרזין – "שמן". "שמן צף על גבי יין"³. כלומר: השמן הוא בדרגה נעלית יותר מן היין.

כשם שכל עניני התורה ישנם הן בדרך כלל והן בדרך פרט – כך גם בדרגת ה"שמן" עצמו ישנן שלש דרגות: מים, יין ושמן – שבשמן.

לפיכך ישנם בתורת החסידות עצמה – פנימיות התורה שהיא דרגת ה"שמן" שבתורה – כל חלקי התורה. כפי שאומר כ"ק מו"ח אדמו"ר⁴ שבתורת החסידות יש גם מחכמת המוסר ומחכמת החקירה, אלא שהם ברוח החסידות.

ג. יתרון השמן על המים והיין הוא:

המים והיין נמצאים במקום בו עומדים אך אינם ממשיכים ללכת, ואילו בשמן יש דין של תורה שהוא "מפעפע בכולו", כלומר: כשהוא נמצא במקום מסוים הוא חודר אל כל המקומות הקשורים במקום זה.

כך גם ברוחניות: כשאדם לומד הנגלה של התורה בלבד עלול להיות שלמרות שנמצאת בו תורה הרי הוא והתורה מהוים שני דברים נפרדים, ואילו בלימוד רזין דרזין – שבדורנו זו תורת החסידות – "השמן מפעפע בכולו", הוא חודר לקרבו עמוק־עמוק עד שהוא והתורה נעשים לדבר אחד, כדוגמת אותיות חקיקה.

ד. כאמור לעיל היה דרוש למאור "השמן הראשון", שמן שבשמן.

ההבדל בין פנימיות התורה (בכלל) לבין הנגלה של התורה הוא: גליא דתורה לבושה בשכל האנושי, ולפיכך יש גם אז מקום למציאות והרגשת הישות, ואילו פנימיות התורה דנה בענינים של אלקות וביטול העולמות – ואין כאן מקום לישות כל כך.

כך גם ההבדל בפנימיות התורה עצמה – בין "מים" ו"יין" שב"שמן" לבין "שמן שבשמן". מאחר שגם פנימיות התורה ניתנה באופן שאפשר לקלוט אותה בשכל הרי מבחינת