ספרי כ"ק אדמו"ר רשימות מנורה טעם חלוק ב"נ המזר' משאר הנרות וסדר ההטבה.

כט

ההיכל – כי ההיכל היו לו חלונות וכמש"נ מ"א ו' ד' – הובא מנחות פו: – וביחזקאל. ועיין תויו"ט מדות ד' ג' מקומם. ואף דגם העזרה היתה סגורה כנ"ל, בכ"ז הרי היו נכנסין דרך הפשפש לבלוש את העזרה וכן לתה"ד ושמחת ביה"ש. ויעוין מפרש בתמיד כו: ד"ה אר"י ודף כח . ד"ה נטל. או אפשר דהכהן השומר בעלית בית הניצוץ שהוא בצפ' – מדות א' ה' – הי' מקומו גבוה

ה'". וכיון שעד אור היום סגור ההיכל (וכן העזרה) – איך אפשר לדעת קודם אור היום שנכבה נר במנורה, שיהי' על זה הדין ד"נר שכבתה"?

ויש לומר, ד גם בשעה שההיכל סגור אפשר לראות המנורה ע"י חלונות ההיכל – כי ההיכל היו לו חלונות, וכמו שנאמר ב מלכים-א ו' ד' : "ויעש לבית חלוני שקופים אטומים" – הובא ב מנחות פו, ב ⁸⁷ – וביחזקאל מ, טז: "וחלונות אטומות גו' וחלונות סביב גו'" . ועיין תויו"ט מדות פ" ד מ" ג – מקומם של החלונות⁸⁸.

ואף שלא היו יכולים לראות מחלונות ההיכל משום דגם העזרה היתה סגורה, כנ"ל (מרש"י ביומא) – בכל זאת הרי קודם אור היום היו נכנסין דרך הפשפש ⁸⁹ לבלוש את העזרה , וכן לתרומת הדשן , ו כן ב שמחת בית השואבה ⁹⁰ ( ויעויין מפרש בתמיד כו, ב – ד"ה א"ר יהודה, ודף כח, א – ד"ה נטל )⁹¹ . ובמילא היו יכולים לראות את המנורה מחלונות ההיכל גם קודם אור היום.

או אפשר לומר שיכולים לראות את המנורה בלילה מבלי להכנס לעזרה כלל, משום דהכהן השומר בעליית בית הניצוץ, שהוא בצפון (מדות פ" א מ" ה ⁹² ), הי' מקומו גבוה

הערות

87. ושם – בנוגע למנורה : "לא לאורה אני צריך, ויעש לבית חלוני שקופים אטומים, תנא שקופין [מבפנים] ואטומים [מבחוץ]".
88. ושם (לענין כניסת האור אל התאים הפנימיים): "בשלמא להיכל היו החלונות למעלה מגגי התאים, שהשלשה שורות תאים (זה ע"ג זה) לא היו מגיעים לרומו של היכל". – ואולי הכוונה, שעפ"ז יש לעיין איך יכול הכהן העומד בקרקע העזרה, לראות ע"י חלונות ההיכל שהיו למעלה מגגי התאים (אא"כ הי' עולה דרך המסבה על גגות התאים). – וראה לקמן הערה 93.
89. ראה מדות פ"א מ"ז: "אמר רבי יהודה זה (א' מב' שערי בית המוקד) שהי' פתוח לעזרה, פשפש קטן הי' לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה". ובתמיד פ"א מ"ב-ג: "מי שהוא רוצה לתרום את המזבח, משכים . . עד שלא יבוא הממונה . . מקריאת הגבר או סמוך לו מלפניו או מלאחריו . . נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס מבית המוקד לעזרה, ונכנסו אחריו . . היו בודקין והולכין וכו'".
90. אולי הכוונה שבשמחת בית השואבה היו פותחים שער העזרה קודם אור היום – כפי ששנינו בסוכה פ"ה מ"ד-ה: "עמדו שני כהנים בשער העליון שיורד מעזרת ישראל לעזרת נשים, ושני חצוצרות בידיהן, קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו . . שלש לשער העליון וכו'" (וראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ז ה"ו, ובכסף משנה שם).
91. ושם, בד"ה א"ר יהודה: "בזו שנכנסין בו לעזרה, פשפש קטן הי' לה, פתח קטן בתוך שער שבו נכנסים לבלוש את העזרה בלילה קודם תרומת הדשן, לפי שאינם רוצים לפתוח שערי עזרה עד זמן עבודת תמיד שהוא יום. וכן מוכח במתניתין דלאחר שהפיסו על תרומת הדשן . . נטל את המפתח ופתח את הפשפש ונכנס לעזרה וכו' . . ומתני' דתמיד אליבא דר' יהודה דמדות". ושם בד"ה נטל: "נטל את המפתח, מתחת הטבלא של שיש, ולא הי' פותח שערי העזרה עד שיעלה עמוד השחר, אלא נוטל את המפתח ופותח את הפשפש, פתח קטן שהי' בשער. הך סתמא, ר' יהודה דמדות היא, דאמר פתח קטן הי' לו שבו נכנסין לבלוש את העזרה".
92. ושם: "ושבצפון, שער הניצוץ (א' מג' שערי העזרה שבצפון), וכמין אכסדרה הי' ועלי' בנוי' על גביו שהכהנים שומרים מלמעלן כו'".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 4 עמודים.