ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ד

214

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בדיוק כשם שמסביר הרמב"ם עצמו בספר היד החזקה¹²?

ד. המחלוקת אינה על המציאות אלא על דין שער

כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר קושיא על לשון המשנה "שבעה שערים היו בעזרה...": המשנה מונה את כל שבעת השערים – "שער הדלק וכו'" – ומדוע, אפוא, מקדים התנא ואומר "שבעה שערים...", ובלשון הגמרא¹³: "מניינא¹⁴ למה לי¹⁵"?

ההסבר לכך הוא: מציאותן של דעות שונות בקשר למספר השערים בעזרה – חמשה, שבעה, שמונה¹⁶ ושלושה עשר¹⁷ – שאינה מחלוקת על המציאות – לגבי מספר השערים שהיו שם, שהרי קיים כלל¹⁸, שלא תתכן מחלוקת על מציאות. אלא, לכל הדעות היו שם שלושה עשר שערים, כמובא במשנה¹⁷, והמחלוקת היא זאת: על כמה משלושה עשר השערים חל דין שער¹⁹ – חמשה, שבעה, שמונה או שלושה עשר²⁰.

ההבדל למעשה בין השערים שיש להם דין שער לבין השערים האחרים חשוב לגבי מספר ענינים בהלכה, ומהם:

(א) בענין שמירת המקדש: רק השערים שיש להם דין שער צריכים שמירה²¹. (ב) לגבי ביאת מקדש: כאשר נכנסים למקדש דרך השערים שאין להם דין שער, אפשר לומר שזו אינה "דרך ביאה"²². (ג) לגבי מזוזה: לולא הלימוד²³ "מה בית שהוא חול אף

הערות

12. ואולי י"ל שדיוק הרמב"ם (והרע"ב) הוא מלשון המשנה "חמשה שערי העזרה" ולא "משערי". וראה שנויי נוסחאות במשניות שם. מלאכת שלמה שם. אבל גם ברמב"ם הל' ביהב"ח פ"ח שם: "חמשה שערי העזרה" ולא "משערי".
13. שבת סט, א. וש"נ.
14. ראה ג"כ "לקוטים" למשניות מדות שם מ"ג וד' (משושנים לדוד). וראה ג"כ באר שבע לריש תמיד.
15. אף שבדוחק י"ל דמרמז למספר גזברין כו' (תמיד כז, א).
16. תמיד שם.
17. מדות פ"ב מ"ו. שקלים פ"ו מ"ג.
18. ראה שד"ח כללים מע' המ"ם כלל קסד.
19. ראה עד"ז תוספות כתובות (קו, א ד"ה שבעה) לענין הפלוגתא אם היו ז' שערים או י"ג שערים – שאי"ז פלוגתא במציאות, כי אם, אם היו חשובים שיהיו השתחוואות כנגדם. וראה ג"כ פי' הרא"ש תמיד שם סד"ה אלמא.
20. בפיה"מ להרמב"ם (שהובא לעיל בפנים): "שיש .. מי שאמר חמשה .. ויש מהם שאמר ז' .. ויש מהם שאמר י"ג". וראה גם ירושלמי שקלים שם: מתניתין אבא יוסה .. ברם כרבנן כו'. ועפ"י המבואר בפנים שהפלוגתא היא בדין (ולא במציאות) – צריך לומר, שפירוש "ויש מהם שאמר י"ג" הוא שלכולם הי' דין שער. אבל גם למ"ד שהי' דין שער לכל הי"ג שערים, לא היתה שמירה בכולם* (ומה שהי' להם דין שער הוא רק לענין השתחוואה), כמ"ש בפי' הרא"ש שבהערה הקודמת. אבל ראה מהרש"א כתובות שם.
21. ראה פי' הרא"ש תמיד כו, ב (ד"ה הא כיצד): ומדקרי להו שערים אלמא גדולים היו וצריך כל חד מינייהו שישמור לחודי'.
22. ראה שבועות יז, ב: דרך ביאה אסרה תורה. וראה מנחות כז, ב.
23. יומא יא, ב. וראה שם, רע"א: "כל השערים כו' לא הי' להם מזוזה חוץ משער ניקנור כו'" (וברמב"ם הל' מזוזה פ"ו ה"ו: חוץ משער ניקנור ושלפנים ממנו).
. ועפ"ז מובן מה שבתמיד שם אינו מביא דיעה זו. וראה תוס' כתובות שם. פי' הרא"ש שם.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1

סד - שנת תשל"א - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א לקו"ש חי"ח ע' 214

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 40 עמודים.